הנה תקציר בעברית מהמאמר החשוב ביותר על ממשלה 2.0 מאת חברת מקנזי
dridan
אסטרטגיה-מתודולוגיה-טכנולוגיה לממשלה פתוחה ומשתפת (תמצית המאמר של
מקנזי "ממשלה 2.0")
ד"ר אשר עידן
1. מבוא
מאז ראשית מהפכת האינטרנט בשנת 1995, ממשלות החלו להשתמש באינטרנט כדי
לאפשר לאזרחים ממשל זמין, דהיינו נגיש מכל מקום בכל זמן. אולם מאז שנת
2005 בערך, שימוש זה עבר לסטגנציה מכמה בחינות, כמו חוסר אפקטיביות וכמו
סגירות בפני מפתחי יישומים ומפתחי תוכן חיצוניים.
כדי לצאת מהסטגנציה, על ממשלות ללמוד מהמובילים בסקטור הפרטי, מבחינת
שימוש בכלי ווב 2.0 כמו בלוגים, ויקי, ומש-אפ (סינרגיה בין שתי אפליקציות
שונות, כדי ליצור אפליקציה חדשה. למשל בין בסיס הנתונים שלי על המסעדות
בת"א לבין "גוגל ארץ").
ממשלות לא עושות זאת בגלל סיבה אחת לא מוצדקת וסיבה אחת מוצדקת, אם כי
פתירה. הסיבה הלא מוצדקת היא שממשלות רוצות קונטרול, דהיינו רוצות לפקח
על האזרחים. ממשלות לא מאמינות שאזרחים יכולים לנהל חלק גדול מהפעילות
הממשלתית לבד (דוגמה שלי א.ע.: כמו שאוניברסיטאות רוצות קונטרול ולא
רוצות להכניס ויקיפדיה כשיטה ליצירת ויקי-אוניברסיטה שבה התלמידים מפתחים
את חומרי הלימוד בשיטת הקוד הפתוח).
המשך של סגירות זו תביא לאובדן של אמון האזרחים בממשלה (לדעתי, א.ע.
בעיקר של צעירי דור הY "שגדלו עם כפית של אינטרנט בפה", בני 30 ומטה,
ילידי 1980 ואילך, שנולדו לתוך האינטרנט).
הפתיחות תתרום לממשלה יכולות גדולות בתחומי השיווק, השימושיות, האנליטיקה
והתובנות. יכולות אלו יכולות להקטין באופן דראסטי את עלויות הפיתוח
ולהגדיל באופן דראסטי את אחוז המשתמשים בשירותי הממשלה וכך לספק ROI
(החזר על ההשקעה) מקסימאלי.
2. הנתונים מצביעים בבירור שסטגנציה מובילה להידרדרות
תקציב הIT של ממשלת ארה"ב ב2009 הוא 71 מיליארד דולר, מתוך זה כ7 מיליארד
דולר על ממשל זמין (בישראל זה אמור להיות 2 מיליארד על IT ומתוך זה כ200
מיליון דולר על ממשל זמין בישראל א.ע).
הסטגנציה בממשל הזמין באה לידי ביטוי בנתונים הבאים
• ב2004 6% מאתרי הממשלה היו בליגת העל של אתרי ארה"ב. ב2008 זה ירד
ל2%.
• העלות האדמיניסטרטיבית של אתרי ממשל זמן עלתה (בירוקרטיה תמיד מתנפחת
ללא צורך, א.ע.) מ7% ל12% בשנה!!!
• אי שביעות רצון האזרחים מאתרי ממשל זמין עלתה בתקופה זו מ 53% ל 62
% !!!
3. הפתרון
א. מקונטרול לפתיחות-שקיפות-שיתוף. מהממשלה כגורם המעצב והכותב והמכתיב,
לממשלה כפלטפורמה שמעודדת את המשתמשים לעצב ולפתח יישומים ותכנים.
ב. פיתוח זמיש (זריז, זמין, גמיש). יש ללמוד מארגונים כמו גוגל, שסך
הפיתוח של מוצרים חדשים ברגע נתון יכול להגיע עד 200.
ג. גיליון ציונים (סקורקארד) ומדדים השואתיים (בנצ'מארקינג): בתחומי
השימושיות, הפתיחות, השיתוף, האנליטיקה והתובנות.
ד. הורדת עלוניות הפיתוח באמצעות קראוד-סורסינג (המשתמשים כממציאי
החידושים בתחום היישומים והתכנים). החסכום יכול להגיע ל90 עד 92%!!!!
דוגמאות: להלן כ10 דוגמאות מהמודיעין המאריקאי, רשות המזון והתרופות FDA
ועוד:
Some agencies across the globe are leading the way. One high-profile
example in the United States is the
District of Columbia’s “Apps for Democracy,” a contest to encourage
developers to create applications that would give residents access to
data such as crime reports and pothole repair schedules. Forty-seven
applications were created in 30 days. Hiring contract developers would
have cost approximately $2.6 million, whereas the cost of running the
contest was a mere $50,000 (2%!!!).
The US government has also shown a willingness to accept outside
innovation. For example, it adopted software code developed by a
nonprofit organization for USAspending.gov, a database of government
grants and contracts.
The government had initially estimated that it would cost $10 million
to create the database and $2 million a year to maintain it, but it
adopted the code developed by OMB Watch to run FedSpending.org, which
had been funded through a $334,272 grant.8
Moreover, governments can use Web 2.0 technologies to break down
barriers between and within organizations.
The US intelligence community has created Intellipedia to share
information among previously unconnected organizations.
The US Food and Drug Administration employed Web 2.0 tools to better
engage and capture the knowledge of its internal experts.
P&G CEO A. G. Lafley set the tone from the top when he publicly
announced the goal to have 50 percent of P&G’s innovations come from
outside the company.9.