ראשית, לא הבנתי למה נכתב "ריש חלומה"? והריהי שרוקה או קבוצה! אולי קיים דבר שאינני יודעו.
שנית, לעצם השאלה. לענ"ד, כשם ש'ירוק' 'אדום' וכו' בלשון רבים, או בהטיה, הופך לקובוץ/שורוק ('מלאפום' דידן) ובאה ל' הפועל דגושה (רש"י בתחילת שירת הים), כן ייכתב 'ערֻמים' ובמ' דגושה. למה נוקד בשורוק תחת מלאפום (ו'להכעיס' עוד בא דגש אחר תנועה גדולה?) הא לא קשיא, דאשכחן כוותיה רבות בתנ"ך.
מ' ג '
-----------------------------
לכאורה כוונת השואלת היא שרוקה (ולא חלומה).
בוודאי התכוונת לשאול מדוע הר' שרוקה (בשורוק) ולא בקובוץ. את צודקת בהחלט. בכתיב חסר או מנוקד, לפי כללי הדקדוק אכן האות ו' מיותרת כאן.
יש בתורה עוד מקרים רבים כאלה שמילים נכתבו בכתיב מלא ולפעמים בכתיב חסר שלא לפי כללי הדקדוק כי כך קבעה המסורת.
זכרי שספר התורה אינו מנוקד ואפשר שחששו מקריאה לא נכונה של המילה או אולי בהשפעת הנחש הערום נכתב ערומים אף כי מדובר כאן בשני מובנים שונים ומנוגדים ואולי רצו לרמוז על איזה
קשר ביניהם.
רחמים שר שלום
-----------------------------
את צודקת. ברובו הגדול מאד הנקוד במקרא תקני וממנו נלמדים הכללים כמו סל"ק. אך יש גם במקרא סטיות לא מוסברות מן הנקוד התקני שאולי נתנו לדרשה. יש גם סטיות בהטעמה החורגות מן הכללים, למשל רִיבָ֣ה רִ֭יבִי (תהלים קיט קנד).
יובל שילוני
-----------------------------