הטעמת המילה לעלא בקדיש

16 views
Skip to first unread message

צבי שביט

unread,
Mar 2, 2024, 5:23:25 PMMar 2
to קבוצת דיוקי תפילה ולשון, rach...@gmail.com, itz...@gmail.com, kar...@hotmail.com, אליהוא, ed0504...@gmail.com, חסיה גדיאל, jacob...@eretzhemdah.org, 760...@gmail.com, מרדכי גנוט, חנן חסן, mad...@walla.co.il, 768...@gmail.com, אליהו לוין, da2...@gmail.com, ahste...@gmail.com, Eliezer.S...@biu.ac.il, אוריאל פרנק, רחמים שר שלום, moshe_...@walla.com
בס"ד
להלן התגובות שקיבלתי.
הפעם קיבלתי המון תגובות.
צבי שביט
========================
כל מילות הקדיש מוטעמות במלרע. רק המילה "לעלא" מוטעמת במלעיל.
נראה לי שהמילה "לעלא" מוטעמת במלעיל מפני שאחריה נאמרת מילה בת הברה אחת המילה "מן" - הסיבה של הטעם הנסוג.
בעשי"ת אומרים "לעלא לעלא" ולאחר מכן נאמרת המילה "מכל".
האם מכיוון שהמילה "מכל" היא בת שתי הברות ומוטעמת במלרע, אין סיבה להסיג את הטעם  על המילה "לעלא" אחורה, ולכן צריך להטעים את המילים "לעלא לעלא" במלרע?
איציק
------------------------------------
המילה נמצאת בדניאל ו,ג. והיא במלעיל (בלי קשר למילה שאחריה).
קרסיק
------------------------------------
לא לעולם מלעיל, כשמו.
אליהוא
------------------------------------
נראה לי שהמילה לעילא היא במלעיל כי כך כתוב בספר דניאל.
אלחנן דוד קרויזר
------------------------------------
השאלה קיימת רק על סמך ההנחה המוקדמת שיש כאן נסוג אחור.
לא ידוע לי אם יש בכלל בארמית דבר כזה.
המילה "לעלא" מלעילית כשלעצמה. הארמית היא אומנם שפה מלרעית מאוד, אך לא באופן מוחלט.
לכן כמובן "לעלא לעלא" - מלעיל.
 חסיה גדיאל
------------------------------------

נדמה לי שבתרגומים מקובל לשים דגש באות "ל" (השנייה) גם כאשר לא שייך נסוג אחור; לכאורה זה מראה שהמלה היא תמיד מלעיל.

 [לגבי שאר המילים של קדיש, אעיר שב"יהא שלמא רבא" וב"עושה שלום" יש את המלה "עלינו" מלעיל (וכן המלה "וריוח" בנוסח עדות המזרח) – אמנם הם אינם מעיקר הקדיש.]

יעקובוביץ'
------------------------------------
לא, לא; ממש ממש לא.
א. ראו דניאל ו:3 „וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙“
ב. לא ייתכן נסוג אחור כשיש דגש חזק אחריו
שלמה
------------------------------------

מעודי אמרתיה מלרע, עד שהעירו לי, ומאז, אם נמצאים כאלה שאני ירא מפניהם או שאיני חפץ לצערם, אני מטעים מלעיל.

מה עם סידור ר"ש סופר? כיצד נוהגים הספרדים ס"ט?

במשפט האחרון של השואל הנכבד, יש להמיר את "אחורה" ב"מלעיל".

מרדכי גנוט
------------------------------------

המילה "עלא" מוטעמת בספר דניאל פרק ו' פסוק ב' במלעיל.

ולענ"ד, גם אילו המילה "לעלא" היתה אמורה להיות מוטעמת במלרעעדיין הסיבה של הטעם הנסוג אינה תופסת במקרה דנן, מכיון שאין מקום לחבר בין המילים "לעלא" ו"מן",

אלא נכון דווקא להפריד בין "לעלא" ובין "מן כל-ברכתא" (ובסידור איש מצליח "מן-כל-ברכתא").

 חנן חסן

------------------------------------
אין זה נכון, כי אין נסיגה להברה סגורה (דגש בלמ"ד). הטעם הוא פשוט - כך מוטעמת המילה בתנ"ך מלעיל.
משה אדלר
------------------------------------
השורש הוא "עלל", והתנועה האחרונה של "לעלא" היא מעבר לשורש.
לכן אומרים מלעיל, ומדגישים את הלמ"ד כדי לחפות על חסרון ל' אחת. 
דוד וסרמן
------------------------------------
טעות! לעלא היא מלעיל ויש עוד מלים ארמיות מלעיל כמו
דניאל פרק ב מ
דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא
גם מלים בבינוני קל כמו סגִידנא יש גם שמות עצם מלעיל כמו בהילו רשימו
ובכלל עיקר הנוסח בקדיש מִכָּל כך שלא שייך נסוג אחור.
אליהו לוין
------------------------------------
המילה "לעלא" היא מלעיל מצד עצמה (דניאל ו' ג': "וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָרְכִ֣ין תְּלָתָ֔ה") ולא קשור כלל לנסוג אחור (והמילה "מִן" דרכה להיות מוקפת - כך שלא שייך שהיא תגרום לנסוג אחור).
דוד מונק
------------------------------------
לא הבנתי מה הפסול במילה מלעילית, וגם בעברית שרוב מילותיה מלרעיות אני אומרים למעלה במלעיל. 
מה גם שהניקוד מוכיח עליו, שכן חוק בל יעבור בעברית שהברה סגורה לא מוטעמת תינקד בתנועה קטנה, כך שאם מצאת במילת לעלא גם עין צרויה וגם למד דגושה, מוכח שהברה זו מוטעמת היא.
(כמובן אם תמצי לומר שכללי ארמית ככללי עברית, שבתנ"ך אכן כך הוא, אך הרוו"ה בנקדו את תרגום אונקלוס לא נקט כך)
אהרן שטרן
------------------------------------

ציטוט מדברי איציק: "כל מילות הקדיש מוטעמות במלרע. רק המילה "לעלא" מוטעמת במלעיל".

רק למען הדיוק, גם המילה "עלינו" שבסוף הקדיש מלעילית.

אלי

------------------------------------

לצערי, השאלה מבוססת על הנחה שגויה. "עֵ֤לָּא" היא תמיד מלעיל, עם או בלי אותיות שימוש.
והנה הערה מתוך מילון אמו"ר:

Note that it should be pronounced with the stress on the עֵי syllable, as proven from the Biblical Aramaic adverb וְעֵ֤לָּא in Daniyyel (6:3).

תרגום: יש לבטא בהטעמה על ההברה 'עֵי', מלעיל, כפי שמוכח מ: וְעֵ֤לָּא בדניאל (ו, ג)
אגב, בהמשך הקדיש יש עוד כמה מילים המוטעמות מלעיל, כמו "עלינו".
אוריאל פרנק

------------------------------------

המילה לעילא נקראת מלעיל  ללא קשר ל'מן כל' שאחריה (למעשה המילה 'מן' אינה סמוכה למילה 'לעילא' אלא ל'כל')

ראה  מילה זו במילון  אבן שושן או בכל מילון שמסמן את האות המוטעמת במילים

בברכה

רחמים שר שלום

------------------------------------

1 - המלה לעלא היא מלעיל כמו שמצאנו בדניאל (ו, ג למנינם):
ועלא מנהון סרכין תלתא
2 - גם לו יצויר שלעילא מלרע,
הוא לא יוסג אחור בגלל המלה מן,
כיוון שדינה כמוקפת ואז המלה היא מן-כל ואין סיבה לנסו"א
משה ארנד
------------------------------------


Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages