א. על אף שטעמי המקרא עצמם הם הלכה למשה מסיני, ואותם קיבלנו במסורה. כללי הטעמים לא נמסרו לנו, ואותם אנו משתדלים להבין ולהסיק מתוך הכתובים.
ב. במילים אחרות: הטעמים עצמם הם אלוקיים, אבל כלליהם הינם מעשי ידי אדם.
ג. עד היום עדיין לא עלה בידי אדם לפענח לחלוטין את כללי נסוג אחור ולקבוע בו מסמרות מתי הוא יופיע ומתי לא.
ד. הכלל ה"הפוך" הוא כלל "מלרע נסוג קדים" והוא כלל שטָבע וקבע הרב מאזוז. וגם כלליו אינם ברורים דיים עדיין.
מענדל קרסיק
-------------------------------
כן, זה קיים ונקרא "נסוג קדים".
זאת שמעתי מהרב מזוז זצ"ל על הפסוק "אשר זדו עליהם" - "זדו" מלרע שלא כדין, שלא תהיה הברה סמוכה ל"אשר". ולאחר זמן יצא לאור ספרו "אסף המזכיר" והביא עוד הרבה דוגמאות, ע"ש בערך "נסוג אחור א' וב' (והדוגמא הנ"ל אינה ראיה כ"כ, שי"ל שזה בגלל העי"ן הגרונית, כידוע, אבל יש ראיה משאר הדוגמאות שם).
משה אדלר
משה אדלר
----------------------
מצורף קובץ (דחיית טעם לפנים - פורטל הדף היומי.pdf)
הרב הראל שפירא - פורטל הדף היומי
------------------------
אם אינני טועה - אתה מתכוון למה שהנאמ"ן זצ"ל כינה בשם "נסוג קדים".
ראה לדוגמא https://www.ykr.org.il/question/7927/
עזריאל ברגרתגובת אוריאל פרנק
בדוגמה שם "אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם" יש טעם אחר למה זָד֖וּ מלרע - כי בא לפני ע'.
אוריאל פרנק
----------------------