בר יוחאי "אשרי יולדתך " או "אשרי יולדיך"?
צבי שביט
שלום,לפני שנה שלחתי בקבוצה הערה של רחמים שר שלום על שיבוש (לדעתו) בפיוט "בר יוחאי". קיבלתי מספר תגובות להערה של רחמים ופרסמתי אותם.
צבי שביט (שביט)
בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ
יוֹלַדְתֶּךָ הוא שיבוש שמקורו בפרקי אבות . שם נאמר על רבי יהושע "אשרי יולדתו" בגלל שאמו היא שדאגה לחינוכו ולימודו וכו'. לעומת זאת על רבי שמעון יש לומר אשרי יולדיו כי שני הוריו היו שותפים בהבאתו לעולם ובחינוכו.
ואכן במקורות קדומים כמו בתכלאל התימני מוצאים "אשרי יולדיך" שגם מתחרז נכון עם לומדיך ועם סודך:
בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:
רחמים שר שלום
====================================
א - בקשר לתנועות, רב מתוניס כותב לי שאצלם נהוג לבטא כל שוא נע כפתח וכן נוהגים התימנים. הנה יש לך 9 תנועות.
בַּר - יוֹ- חַאי - אַשְׁ- רֵי- יוֹ- לֲ- דֶי - ךָ
ב - ההוכחה מהתלמוד אינה משכנעת. התלמוד פשוט הושפע מהביטוי "אשרי יולדתו" שבפרקי אבות
לעומת נימוקיך אני מציג את החרוז המקורי והנכון כפי שהוא מופיע אצל התימנים. לא יעלה על הדעת שרק בבית זה יש חריגה בחרוז. נאמן עלי הנוסח שמופיע בסידור התימני.
לכן אין שום ספק שצריך להיות כתוב יולדיך כי זה מתחרז עם לומדיך ועם סודך. יולדתך שבפי ההמון הוא שיבוש שנוצר בעקבות פרקי אבות
בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלֲדֶיךָ
אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ
לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ.
פזמון: בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:
בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ
נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ
חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ.
פזמון
בַּר
יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ
יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ
שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.
פזמון
בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים
לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים
אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים
הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ.
פזמון
בַּר
יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים
עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים
נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ.
פזמון
בַּר
יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה
וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ
שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ.
פזמון
בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ
הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ
תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ.
פזמון
בַּר
יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים
קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ.
פזמון
בַּר יוֹחַאי יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה
הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה
אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ.
פזמון
בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה
יָרֵאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ
נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ.
פזמון
בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלֲדֶיךָ
אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ
לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ.
לא סביר להניח שהדרך הלא פשוטה, שהפיוט עשה מלוב לפחות, ועד שהגיע לתימן, עשתה אתו חסד והפכה אותו למדויק יותר, מהנוסח של בני עדתו ספרד/מרוקו/לוב.
---------------------------------------------
לא הבינותי מה ההוכחה מפירושו של ישעיהו מרגליות האשכנזי
הוא מביא את הפסוק "ישמח אביך ואמך" שמאשר את נוסח "יולדיך"
ואחרי זה הוא מסביר את הנוסח המשובש עפ"י הזוהר
{ו"יולדתך " – שבא בהמשך הפסוק הנ"ל פרושו המלמדך, המוליד חכמה בלבך (כפי שפירש בעל המצודות)}
גם הסיפור שהביא צבי נוצר בעקבות השיבוש
אבל לא קיבלתי שום הסבר לנוסח המשובש שאינו מתחרז עם "לומדיך" ו"סודך"
רק ר' רחמים בן עצ"מ הכהן מעמידנו. שוב על החריגה/ השיבוש בסיום החריזה של הבית העשירי.
ודרך אגב העיר נכון שהשיר אינו נמצא בסידור האשכנזי.ואכן מה ל"פרשנים" האשכנזים ולפיוט בר יוחאי.
תשובה לר' חנן חסן: אכן מצאתי בדבריך את המקור לשיבוש. כתבת נכון: הביטוי "אשרי יולדתו" הפך להיות שגור בפי כולם,
וזו הסיבה שכל המדפיסים (כולל המרוקאים והטריפוליטאים) שיבשו את הנוסח של ר' שמעון לביא עפ"י הביטוי השגור...
אולי תוכל להשיג את הנוסח המקורי מאיזה כתב יד לפני שהמדפיסים שיבשו את החרוז בהשפעת אשרי יולדתו ששגור בפי כולם?
התימנים היו נוהגים להעתיק שירים שהגיעו אליהם בכתב יד, כך הם נשמרו מהמדפיסים ששיבשו את החרוז ואילו אצלם זה נשמר כבמקורו
דרך אגב . בנוסח השיר שצרף ר' צבי יש שגיאות שמוכיחות שאינו מקורי
יוחאִי (א' חרוקה) זו שגיאה. במקור נכתב יוחַי (בלי אלף) וכדי שלא יקראו יוחִי נהוג להוסיף א'
שלושים ושתים נתיבות הורס את מבנה השורה של תשע תנועות והנכון הוא ל"ב נתיבות כמו שמובא בסידור התימני ובעוד סידורים
ותודה לחברים שבתגובותיהם איפשרו להוכיח שוב את מקור השגיאה
רחמים שר שלום
-----------------------------------------------------
ומצד שני מסתברים דברי חנן חסן, ויש להוסיף לכך שהפיוט בר יוחאי נכנס לסידורי תימן בעקבות ספר 'תיקוני שבת', שמהר"י ונה העתיקו לתוך התכלאל שלו, וב'תיקוני שבת' הגרסה היא 'יולדתך' ולא 'יולדיך'.ודאי שאי אפשר להביא ראיה מהסיפור ש(אמנם מופיע באתרים רבים באינטרנט, אבל) לא היה ידוע לאף אחד לפני שפרסמו הרב יוסף משאש.
אריאל בנימין רחמים
-------------------------------------------------------
בהקשר ל"הגנה" - כך דרכה של תורה להגן על מסורת אבות אף שנראה שהיא משובשת. בדיוק כמו שמגנים על נוסח המסורה אף שברור שנפלו בו שיבושים רבים.זה כוח השימור של העולם היהודי שמשמרים מנהגים ארכאיים ומוזרים ולא אומרים בטל טעם בטלה התקנה.ואיני רואה פסול לשמר מסורת אבות ברורה ויציבה גם אם ברור שנפלו בה שיבושים.כל התפתחות הלשון בנויה על תהליכים שיבושים, אנלוגיות, היקשים, גרירה, הידמות ועוד ועוד. אנשים עומדים אחרי אלפי שנים של התפתחות ונתפסים לפרט ומנסים לחזור אחורה לאחד משלבי ההתפתחות המאוחרים שהוא קצת קדום ממה שלפנינו ומרגישים שהם כעת הוגים כמו משה רבנו או אברהם אולי אפילו עזרא...
אדם בן נון
------------------------------------------------------