בתהילים כ"ה כ' כתוב:
שָׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל-אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי-חָסִ֥יתִי בָֽךְ:
ה 'ש' של שמרה הינה ב קמץ קטן
לעומת תהילים פ"ו ב'
ב שָׁמְרָה נַפְשִׁי, כִּי-חָסִיד אָנִי:
אחרי 'ש' של שמרה מופיע מתג (או מאריך), כלומר הקריאה בקמץ רחב (רגיל).
מדוע ההבדל בין שניהם?
עופר יוספי
לא בכל הדפוסים קיים מתג בש' של 'שמרה' במזמור פו.
עכ"ף, ראב"ע מביא 2 פירושים. לפירוש שהתיבה מוסבת על הנפש – מובן המתג.
ז"ל ראב"ע: שמרה - יש אומרים: כי שמרה פעל עבר, כמו: זכרה ירושלם, כי נפשי שמרה מה שראוי לשמור עד היותי חסיד. ויאמר רבי יהודה בן בלעם: כי הטעם שמור נפשי עד שאהי תמיד חסיד. והנכון: שמלת שמרה נפשי כמו: שמרה נפשי והצילני כי אני חסיד, ואיננו זר, כי במזמור: זדים קמו עלי, גם הוא אמר: לא תתן חסידך, יגמלני כצדקי..
מרדכי גנוט