על הארץ ועל מחיתה

3 views
Skip to first unread message

צבי שביט

unread,
Jun 4, 2021, 9:06:18 AM6/4/21
to קבוצת דיוקי תפילה ולשון, sedi...@gmail.com, dow...@gmail.com, avi...@012.net.il, moshe_...@walla.com, אליהוא שנון, אוריאל פרנק
בס"ד

שלום,
אני מפרסם את התגובות לשאלתו של הרב אריה וואל שהפצתי בעבר.
סליחה על העיכוב הגדול.
צבי שביט (שטרן)
===================================
בס"ד
לכב' ידידי רבי צבי שליט"א.
הייתי שמח אם תחלוק עם החברים היקרים את השאלה הבאה:
איני מעונין להיכנס  במסגרת זו לכל הנידון ההלכתי לגבי חתימת 'ברכת מעין שלוש' על פירות יין ומיני מזונות שמקורם בארץ ישראל, אך הייתי מעונין להתבונן בפן הלשוני של חתימת על המחיה.
בעוד שהסיומות על הארץ ועל הפירות או על פרי הגפן מדברות על עצם התוצר שעליו מברכים, וממילא כאשר הפירות או היין הם מארץ ישראל מדובר בארץ ופירותיה ופרי גפנה. הרי שהחתימה על הארץ ועל המחיה מדברת על מיני מזונות שהם המחיים את האדם, ואם נחתום (על פי דעת כמה פוסקים ואכמ"ל) ועל מחיתה, הרי זה נשמע כמו על המחיה שלה, ולכאורה הדבר אינו מתקבל על הדעת, כי אין זו המחיה שלה אלא המחיה שלנו.
איני מחפש סברות דקדוקיות ולשוניות 'פרטיות' (אלא אם כן מישהו יבאר לי שטעיתי בהבנת המילה), וכן לא בכניסה לפרטי הדין של הברכה, אלא מי יודע האם דובר על השאלה הלשונית גרידא, באיזשהו מקום בספרי הפוסקים או הבלשנים התורניים?? 
בברכת והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה וכו'
הצב"י ארי'
-------------------------------------------------------------------------------
לא ראיתי מי שדן בזה אבל גם אני אמרתי פעם סברא זו ולפיכך לא נהגתי בעבר לשנות בחתימת ברכת הארץ וברכת על המחיה, עד שראיתי שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לחתום במעין שלוש "על הארץ ועל מזונותיה" וזה מכריע נגד סברא זו. גם יש לדון אם "על הארץ ועל מעדניה" המופיע בירושלמי מוקשה לפי סברא זו או לא (וממילא אם יש ממנו ראיה נגדה או לא).
דוד מונק

תגובת הרב השואל:
אם תוכל לתת לי מ"מ לגבי על הארץ ועל מזונותיה.
וראייתך מירושלמי, נדחית, כיון שזו אחת מנוסחאות הירושלמי לברכת בורא נפשות: "אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי בא"י על הארץ ועל מעדניה".

תגובתו החוזרת של דוד מונק
קטע הגניזה שבו הופיעה ברכה זו הוא של הגדה של פסח, והדפיסו עזרא פליישר במאמרו "תפלה ומנהגי תפלה ארץ ישראליים" עמ' 48, ובאסופת מאמריו "תפילות הקבע בישראל בהתפתחותן ובהתהוותן" זה בעמ' 544.
לא הבנתי את דחייתך לראייה מהירושלמי (וזו לא "אחת מנוסחאות הירושלמי לברכת בורא נפשות" אלא זו הברכה האחרונה בירושלמי לאורז טרוף (=מעורב בסוכר) לדעות שמברכים עליו "בורא מיני מעדנים", אך גם אם כן - מה הדחייה מזה? טענתי היא שאם המעדנים אינם מתייחסים לארץ יותר מהמחיה והמזונות ואעפ"כ אמרו בסגנון זה אז אין סיבה לא לאמרו במחיה ובמזון, אלא שהסתפקתי שאולי בנוסח "מעדניה" כן מובן שזה מעדנים המופקים מפירותיה אך ב"מחייתה" או "מזונה/ מזונותיה" זה נשמע דווקא מה שמחייה ומזין את הארץ עצמה).
------------------------------------
לפי מה ששמעתי לא משתמשים בחיטה שלנו למאכל אדם. אלא מייבאים מחו"ל.  יש גם מאכלים כמו פסטה שבכלל תוצרת חו"ל.
אברהם קסלינגר
----------------------------------
יש להעיר שיכול לשאול אותה שאלה על ברכת המזון: על הארץ ועל המזון.
פאת השולחן כתב: שעל לחם א"י יברך על הארץ ועל מזונותיה (אינני יודע למה מזונותיה ולא מזונה).
עכ"פ שאלתו שייכת גם על בהמ"ז
משה ארנד
--------------------------------------------------
בעיה זאת דומה למילים כמו לידתה.
בלי להיכנס לשאלה איך קוראים את המילה, יש מילים בעברית שאינם חד-משמעיים.
לידה של היולדת או של הילוד?
אין העברית חד-משמעית פה, וכן בכל שפה יש מקרים כאלה.
לכן, אין פגם לענ"ד ב'מחיָתה.
אליהוא שנון
---------------------------------------------
איני בטוח שהבנתי את קושיית הרב. מה הבעיה לומר ש"מחייתה" - המחייה שהארץ מחייה אותנו.
אוריאל פרנק
---------------------------------------------  

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages