Fwd: מקור ישמש במקום העתיד והצווי
צבי שביט
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwH30f7CrU%3DOCkyBg_8hTGd0MeLCtCpcDaV6sPWysywqJw%40mail.gmail.com.
צבי שביט
צבי שביט (שטרן)
צבי שביט
צבי שביט
--
צבי שביט
מה מקור השם "לוח ארש" ומה הפירוש? תודה למסייעים להביןחנוך איזנברג--------------------------------------------------------------------------------------------------
שם הספר "לוח ארש" מושאל מהפסוק במגילת שיר השירים "אם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ט'). כלומר, אם רבי שלמה זלמן הנאו ביקש לפתוח "שערי תפילה", נעמיד כנגדם לוח ארש לסוגרם. ארש הוא דיבור, על פי "ארשת שפתינו".[22]הִלֵּל אשכולי
השם של הספר הקשה לוח שנה "לווה מן הפסוק במגילה שיר השירים"אם דלת היא נצור על ידי ארז "לוח שנה". כלומר, אם הרב שלמה זלמן Hanau ביקש לפתוח "שערי תפילה", אנו שמים נגדם לוח של "ארש" שלהם הסוגר. "ארש" הוא דיבור, על פי ארשת של השפתיים שלנו."
סליחה, אין לי זמן לתרגם, אבל הנה תשובה מרב הד"ר שנייר זלמן ליימן, שליט"א, שקיבלתי לפני כמה שנים:
It is Lu’ah Aresh, as in lu’ah arez (i.e., a segolate with accent on the first syllable). Aresh, as in ארשת שפתינו.
It’s simply a play of words on a biblical phrase. This is what R. Yaakov Emden does all the time. It cannot be “eres,” which can only mean “marriage” or “engagement” in Hebrew. This has nothing to do with prayer. So it can only mean “eresh,” a word that occurs frequently enough in medieval Hebrew and means “prayer.” Since the play of words is on lu’ach arez, it is clearly Lu’ach Aresh
כל התשובות בויקיפדיה!
בסוף שה"ש מופיע "לוח ארז". החיד"א, כמו מאות (ואולי אלפי) מליצותיו וחידודי הלשון שהמציא, משתמש במלה "ארץ", וגם ב"ארז", למליצה ל"ארש", קיצור של ארשת, שכוונתה דיבור. כמו: ברמ'ז הרומ'ז על האר'ש, כלומר, שרמז בדבריו ל... לוח ארש = לוח דיבורים; הערות והשגות. הגריעב"ץ כינה כן את אחד מספריו.
הריני עונה בקצירת האומ'ר, והאר'ש היתה תוהו, כי אינני מופנה אף לא מצד אחר, ולצדדי'ן קתני,
מ. ג.אני מניח שהכוונה לספרו של ר"י עמדן.
ובכן, איני זוכר אם הוא עצמו פירש זאת בהקדמתו, מכל מקום אפשר להסביר זאת לנוכח שנינותו הידועה של המחבר.
ראשית, הרי עיקרו של הספר מכוון נגד הספר 'שערי תפלה' של ר' זלמן הענא, בו העלה חידושים ותיקונים בסידור התפילה. וכאן השתמש ר"י עמדן בשה"ש: 'אם חומה היא ... ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז'. והרי אין כל מניעה להחליף אות מסוימת (כדרכם של הפייטנים). ובמיוחד כאשר מדובר בשתי אותיות ממשפחת השורקות: ז – ש.
יתר על כן, החילוף מתקשר היטב למטרה: הוא עוסק במבעי הלשון, ואין ארש אלא קיצור של 'ארשת' שאף הוא מקובל למדי בפיוט.
ר"י עמדן ביקש אפוא להסיר את 'התיקונים' ולהציב את הארשת הנכונה.
משה חלמיש