הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

[הלכה יומית - הג"ר עמרם פריד שליט"א‎]

פרשת בהר-בחקותי (מתוקן)

האם יש חובה להעדיף לשכור מנקה יהודייה מאשר מנקה גוייה, וכן פועל יהודי מאשר פועל גוי:

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כה, יד)

"מנין כשאתה מוכר מכור לישראל חברך וכו', ומנין שאם באת לקנות, קנה מישראל חברך" (רש"י, ומקורו בתורת כהנים).

מבואר שכשאדם קונה מזון, עליו להקדים לקנות בחנות או רשת מזון שבעליה יהודי.

והנה דין זה לא הובא להלכה ברמב"ם, בטור ובשו"ע, וכבר תמה על כך בשו"ת חקרי לב (חו"מ ח"א סי' קלט), וביאר שדין זה אינו חיוב אלא עצה טובה, וכמו שכתוב בפסיקתא זוטרתא (-מדרש לקח טוב, על פס' זה) "למדה תודה דרך ארץ, שלא תהא מוכר אלא לעמיתך ולא תהיה קונה אלא מיד עמיתך".

אכן בשו"ת הרמ"א (סי' י) מבואר שהוא דין גמור, וחייבים להקדים לקנות דווקא מישראל, וכן פסק החפץ חיים באהבת חסד (פרק ה).

ולפי"ז אם יש לאדם אפשרות לשכור פועל יהודי או גוי, עליו להקדים את היהודי. וכן יש להעדיף לשכור מנקה יהודייה מאשר מנקה גויה.

יהודי מומר: בשו"ת חתם סופר (חו"מ סי' קלד) כתב שמומר לא נקרא "עמיתך" לעניין זה, ולכן יש להקדים לקנות מיהודי שאינו מומר. ולפי"ז יש לקנות בחנויות או רשתות שבעליהם אינו בגדר מומר.

ויש להסתפק האם תינוק שנשבה נחשב "עמיתך", שמצינו בגמ' (ב"מ נט., שבועות ל.) ש"עמיתך" הכוונה היא ל"עם שאיתך בתורה ובמצות", ותינוק שנשבה למעשה הוא אינו איתך בתורה ובמצות, ועוד שמצינו בנימוקי יוסף (ב"מ שם) שהכוונה ליראי השם, וכן פסק הרמ"א לענין אונאת דברים (חו"מ סי' רכח סע' א).

מחיר שונה: היה מקום לומר שדין זה נאמר רק אם המחיר בחנות של הגוי או המומר שווה למחיר בחנותו של הישראל, אבל כאשר המחיר של הישראל יותר יקר מותר לקנות אצל הגוי או המומר.

אמנם בתשובת הרמ"א (שם) כתב שאף אם אצל הגוי המחיר יותר זול, יש לקנות אצל הישראל, וכן פסק החפץ חיים (אהבת חסד שם).

ובשער המשפט (סימן צז) כתב שמה שיש להקדים את הישראל גם אם המחיר שלו יקר יותר, הוא רק כשיש הפרש מועט, אבל אם יש הפרש מרובה, אין סברא להקדים את הישראל, וכמו שכתבו התוס' (ע"ז כ. ד"ה ורבי מאיר), וכ"פ החפץ חיים (אהבת חסד שם).

ומסתבר שהחיוב להקדים לקנות אצל ישראל שאינו בגדר מומר, הוא דווקא בדבר שאינו טרחה מרובה, אבל אינו מחויב לטרוח טרחה גדולה בשביל ללכת לחנותו של הישראל.

וכן נראה שאם לגוי יש חפץ יותר טוב או שהוא נותן יותר אחריות, מותר לקנות אצלו ולא אצל היהודי.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כז אייר תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני מכבה ביו"ט:

אסור לכבות אש ביו"ט ואף אם האור מפריע לו לישון, וכן כאשר מעביר אש ע"י גפרור לא יכבה אותו אלא יניחנו שיכבה מאליו, וכן אין לכבות או להנמיך גז ביו"ט.

כיריים של גז - אם האוכל ישרף אם לא ינמיך את הלהבה, ידליק אש אחרת קטנה יותר, או שיעבירו את הסיר אל שכן שיש אצלו אש קטנה יותר. ואם לא יכול להדליק אש קטנה יותר (ויש לדון כשיש לו כיריים מהדגמים החדשים שיש בהם מפסק ביטחון) - כיון שאם לא ינמיך את האש ישרף האוכל – הוי צורך אוכל נפש ומותר להנמיך.

המניח סיר ובו מים על גבי האש כדי שירתחו המים ויגלשו, וכוונתו לגרום כיבוי האש – אם אינו משתמש במים שמרתיח לדבר אחר – אסור לעשות זאת, ואף אם משתמש במים אין לעשות כן.

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כח אייר תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני טחינה ביו"ט:

מותר לחתוך ביו"ט ירקות לסלט בלי שינוי כיון שהוא כמו שום בצל ושחלים שא"צ שינוי.

מותר לרסק ירקות במזלג אף ללא שינוי כלל.

מותר לגרד במגרדת (פומפייה) פירות וירקות ביו"ט, ונכון לשנות ע"י שיעשה זאת על השולחן וכדו' או שישתמש במגרדת מצידה השני.

מותר לחתוך פירות וירקות לחתיכות גדולות קצת כדרכו בסלייסר, ואם חותך לחתיכות קטנות דינו כמגרדת שנכון לעשותו בשינוי.

מותר לכתוש שום בכותש שום כדרכו, ונכון גם בזה לשנות, וכן מותר למעוך תפו"א במועך תפו"א, ונכון לעשות כן בשינוי כגון על שולחן וכדו'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כט אייר תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני דישה וסחיטה ביו"ט:

ביו"ט אסור לסחוט פירות מכיון שמלאכת דש לא הותרה ביו"ט ומותר לסחוט לתוך אוכל כמו בשבת.

דין שימוש במגבונים לחים וכן ביו"ט הוא כבשבת, וכן לגבי שטיפת כלים בסקוטש - דין יו"ט כשבת.

שאיבת חלב ביו"ט דינה כבשבת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | א סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דעת הגר"א שדין "שואלין ודורשין בהלכות חג בחג" בחג השבועות הוא מר"ח סיון.

סעודה חלבית בחג השבועות:

במנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ישנם מנהגים שונים, והמנהג הנפוץ לאכול מיד אחר התפילה בבוקר סעודה עם מאכלי חלב ולעשות הפסקה, ואחר כך לקבוע סעודה בשרית. ויש שנוהגים לאכול בלילה סעודה חלבית בלא אכילת בשר כלל, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

אולם נראה שמי שאין לו מנהג קבוע בדבר, עדיף שיאכל בסעודת הלילה גם בשר (משום שיש מצוה של שמחת יו"ט אף בלילה), ואת מאכלי החלב יאכל בבוקר, כדלעיל, או שיאכלם בתחילת הלילה ויעשה הפסקה כדין ע"י שיאכל וישתה ביניהם ['קינוח והדחה', ולא סגי בשטיפה הפה).

הפסק בין אכילת חלב לאכילת בשר - דעת המשנ"ב שאפשר לאכול חלב ולאחמ"כ בשר עם הפסק של אכילה ושתייה באמצע, אך ישנם מחמירים (ב"י עפ"י הזוהר) שיהיה ברכת המזון באמצע.

למקורות – ראה אזמרה לשמך חג השבועות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ב' סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תספורת בשנה זו (תשפ"ה) לנוהגים כדעת האריז"ל:

הנוהגים כדעת האריז"ל לא יסתפרו עד ליל מ"ט לעומר. במקום הצורך אפשר להסתפר ביום מ"ח ואפילו בליל מ"ח לעומר.

השנה, שיום מ"ח לעומר חל בשבת, מותר להסתפר רק ממוצאי שבת.

דיני ברכות השחר לניעור בלילה:

בן אשכנז שלא ישן כל הלילה אינו מברך ברכת 'אלוקי נשמה', וברכת 'המעביר שינה', וברכות התורה, ומנהג הספרדים שמברכים את כל הברכות [חוץ מברכת על נטילת ידיים, וכבסמוך].

ברכת 'על נטילת ידיים': אם הולך לשירותים קודם התפילה [היינו קינח לאחר עשיית צרכיו גדולים או שפשף לאחר הטלת מ"ר] - למנהג האשכנזים מברכים 'על נטילת ידיים' ו'אשר יצר', ויברך זאת בנטילה האחרונה שלפני התפילה. והספרדים אינם מברכים 'על נטילת ידיים' כלל.

ולפי זה ישנה אפשרות לצאת את כל הברכות גם כשלא נמצא מי שישן בלילה, על ידי שאדם מבני ספרד הנוהג לברך יוציא את בני אשכנז בכל הברכות הנ"ל, ואחר כך אדם מבני אשכנז יוציא את בני ספרד בברכת 'על נטילת ידיים'.

שאר ברכות השחר: אפשר לברך כרגיל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ה סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חימום דברי חלב על הפלטה

אם רוצים לחמם מאכלי חלב על גבי הפלטה, ראוי להקפיד לכסות את הפלטה בנייר כסף. 

אפיית חלות בתנור בשרי, ואכילתן עם חלב

מותר לכתחילה לאפות חלות פרווה בתנור בשרי (אפי' בן יומו) ולאוכלם עם חלב, ובלבד שנאפו בתבנית פרווה (כגון תבנית חד"פ, או על נייר אפייה אטום וכד').

הדלקת נרות:

מצוה להדליק נרות יו"ט. יש הנוהגים להדליקם בערב יו"ט ויש הנוהגים להדליק ביו"ט סמוך לסעודת החג, ומי שאין מנהג בידו, ידליק בערב יו"ט, ובפרט בזמננו שיש תאורת חשמל [ואי"ז סותר לקיום דין תמימות, ואכמ"ל].

אשכנזי שנפטרו הוריו - ידליק גם נר נשמה ליזכור (בערב יו"ט).

דין האוכל בבית אחד וישן בבית אחר, התבאר בהרחבה באזמרה לשמך חג השבועות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ז סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

סעודה באסרו חג

כתב הרמ"א (סי' תכט סע' ב): "ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג".

ומקור הדברים במסכת סוכה (מה:): "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח".

ורש"י (שם) פירש בפירושו השני שהכוונה ליום שלאחר החג.

והירושלמי (ע"ז פ"א סוף ה"א) קורא לאסרו חג 'בריה דמועדא' (- בן המועד).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יב סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בימים הבאים נעסוק בס"ד בהלכות ברכת השחר (סימן מו).

זמן אמירת ברכות השחר:

לכתחילה יברך את כל ברכות השחר עד סוף זמן תפילה. בדיעבד, יכול לברכן עד חצות היום.

לא בירך ברכות השחר ועבר חצות היום:

נחלקו הפוסקים בדבר, ולכתחילה לא יברך [והמיקל אין מוחין בידו], אולם לבני ספרד י"א שיכול לברך עד השקיעה. לאחר השקיעה – לא יברך [אולם דעת הגר"א שאפשר לברך עד דעת השינה].

ברכות "שלא עשני גוי, עבד, אשה:

ברכות "שלא עשני גוי" "עבד" ו"אשה" יכול לכתחילה לברכן עד סוף היום.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יג סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכות השחר לאחר התפילה:

דין אדם ששכח לברך ברכות השחר, ונזכר לאחר התפילה בזמן הראוי עדיין לברכן –

ברכת "על נטילת ידים" - אינו מברך.

ברכת "אשר יצר" – להלכה אינו רשאי לברך.

ברכת א-להי נשמה – תלוי בכוונתו. אם לא כיון כלום - נחלקו הפוסקים בדבר והעיקר שיכול לברך אחר התפילה. אם ישן אחר כך ביום - מברך לכל השיטות.

שאר ברכת השחר – אפשר לברכן לכתחילה לאחר התפילה.

(ולעניין ברכות התורה - יתבאר במק"א).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יד סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אופן וסדר אמירת ברכות השחר:

אפשר לברך ברכות השחר בין בעמידה ובין בישיבה.

יברך את כולן בבית הכנסת [ולא על סדר קימתו וראייתו].

יש מדקדקים להתעטף בטלית ובתפילין קודם ברכת "עוטר ישראל בתפארה", אך העולם אינם נוהגים כן. אדם שעשה כן, ימשש בתפילין של יד ובשל ראש בשעת ברכת "עוטר ישראל בתפארה".

ראוי לברך את כל ברכות השחר ברצף וללא הפסקה כלל, כי מצוי הדבר שכשמפסיק אינו זוכר היכן הפסיק.

יש להקפיד לברך "מתיר אסורים" קודם שמברך "זוקף כפופים". ואם טעה והקדים "זוקף כפופים" – לא יברך עוד "מתיר אסורים", וכדאי שיצא מאחר [אם התחיל לברך על דעת ברכת "זוקף כפופים" ולאחר שהזכיר את השם נזכר שעדיין לא בירך "מתיר אסורים", יסיים ברכת "זוקף כפופים", אע"פ שיפסיד בכך את ברכת "מתיר אסורים"].

סדר שאר הברכות אינו מעכב, ואפי' אם הקדים ברכת "שלא עשני אשה" לברכת "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני גוי", עדיין יכול לברך, אך בג' ברכות אלו לכתחילה יש להקפיד על הסדר הנכון.

תיקון טעות בהלכה יומית הקודמת:

אדם שלא בירך "אשר יצר" לפני התפילה, צריך לברך לאחר התפילה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | טו סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

טעויות בברכת השחר:

אדם שנכשל בלשונו וסיים ברכה מברכות השחר בברכה אחרת [כגון שבא לברך "פוקח עוורים" וטעה וסיים "מלביש ערומים"]: אם חזר ותיקן תוך כדי דיבור לברכה הנכונה - הועיל לו התיקון. אך אם לא תיקן את הברכה - יצא ידי חובת הברכה שסיים בה.

התחיל לברך ברכה מברכות השחר בכוונה לברכה אחת והזכיר את השם, לא יסיים בברכה אחרת [וראה בהלכה היומית הקודמת, שכן הדין אפי' אם יקדים "זוקף כפופים" ל"מתיר אסורים"].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | טז סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

החייבים בברכות השחר:

נשים חייבות בכל סדר ברכות השחר, אלא שהן מברכות "שעשני כרצונו" במקום "שלא עשני אשה". מנהג בנות אשכנז לברך בשם ומלכות, ומנהג בנות ספרד לברך בלא שם ומלכות.

סומא או חרש, וכל שכן מי שלא שמע קול התרנגול וכדומה - חייבים בכל ברכות השחר, שעיקר תקנת ברכות השחר על מנהגו של עולם נתקנו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | טז סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת בהעלותך

פטור מנתינת צדקה באמצע התפילה משום "עוסק מצוה פטור מן המצוה"

"וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא" (במדבר ט, ו)

ומבואר בגמ' (סוכה כה) שלא יכלו לעשות את הפסח משום שנשאו את ארונו של יוסף והיו טמאי מת, והיו פטורים מקרבן פסח כיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.

יש לעיין האם כאשר עני בא בזמן התפילה - צריך לתת לו צדקה, או שמא פטורים מכיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.

והנה נחלקו הראשונים האם הפטור של העוסק במצוה נאמר גם באופן של "אפשר לקיים שניהם" [כגון כאן, שהרי יכול לתת צדקה בקלות בזמן התפילה]: דעת התוס' והרא"ש (סוכה כה, ב"ק נו) אין פטור של עוסק במצוה באפשר לקיים שניהם [והוכחתם מכך שאדם שלבוש בציצית ותפילין עדיין חייב בשאר המצוות, ואין לו פטור של עוסק במצוה, מפני שאפשר לקיים שניהם], ואילו דעת הר"ן והאו"ז (הלכות סוכה פרק הישן אות רצט דף סה:) שגם באפשר לקיים שניהם יש פטור של עוסק במצוה [אמנם הפטור נאמר רק לאדם שעוסק בפועל במצוה, אך אם רק מקיים מצוה ולא עוסק בה אינו פטור, ולכן ציצית ותפילין אינן פוטרות משאר מצוות].

אמנם הוסיף שם הר"ן "ומיהו מודינא ודאי שכל שאינו צריך לטרוח כלל, אלא כדרכו במצוה ראשונה יכול לצאת ידי שניהם, דבכהאי גוונא ודאי יצא ידי שתיהן" עכ"ל.

ולהלכה נפסק (או"ח סי' לח) שבאפשר לקיים שניהם פטור מן הדין, אך אם יכול בלא טורח - יקיים שניהם "דמהיות טוב אל תקרא רע".

ואכן כתב הברכי יוסף (יו"ד סי' רמד) בנדון דידן, שכיון שיכול לקיים שניהם, גם להתפלל וגם לתת צדקה, יש לתת צדקה אף בשעת התפילה.

ויש להקשות מהמובא בגמ' (ברכות יח) שהמשמר את המת פטור מק"ש ותפילה וכל מצוות שבתורה מדין עוסק במצוה שפטור מן המצוה, ולכאורה שומר על המת יכול בקל לקיים מצות ק"ש ושאר מצוות, ומדוע נפטר.

והנה ראיית הר"ן הנ"ל גבי אפשר לקיים שניהם, היא מהאמור בגמ' (סוכה כה) "וליעבדו חופה בסוכה", ובסוגיא שם הוא לא צריך לעשות פעולה נוספת כדי לקיים את המצוה האחרת, אבל אם עוסק במצוה - אף אם יכול לעשות את המצוה האחרת בקלות, לא צריך לקיימה, ואפילו מדין "מהיות טוב אל יקרא רע".

ולכן היה נראה שהעוסק בתפילה פטור מלתת צדקה לעני, ואף שיכול לתת בקלות, ויתבאר במק"א בס"ד.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יט סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין ברכות השחר לניעור כל הלילה:

א. יכול לברך את כל ברכות השחר בעצמו (דין ברכת "על נטילת ידיים" וברכות התורה יתבארו במק"א), אולם מאחר שיש אומרים שאינו יכול לברך ברכת "א-לוהי נשמה" וברכת "המעביר שינה", לכך ראוי שישמען מאחר שיוציאנו.

ב. אם לא מצא מי שיוציאנו, לא יברכם, אך יכוון לפטור ברכת "א-לוהי נשמה" בברכת "מחיה המתים".

ג. במקום שאמרו שלא לברך את ברכת "המעביר שינה", נראה שאף את ה"יהי רצון" שלאחר הברכה, אינו רשאי לומר אף על פי שדעתו להסמיכו לברכה אחרת.

ד. למעשה נהגו שהניעור בלילה יברך את ברכות השחר סמוך לתפילה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כ' סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין ברכות השחר לניעור כל הלילה שהלך לישון לאחר עלות השחר קודם נץ החמה:

יכול לברך את כל הברכות, כולל ברכת "א-לוהי נשמה", וברכת "המעביר שינה".

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כא סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיבור אחרי ברכת המפיל:

שאלה: אדם שבירך ברכת המפיל והיה אזעקה ויצא לחדר מוגן או למקלט, האם רשאי לדבר.

תשובה: אם בדעתו ללכת לישון שוב מיד לאחר חזרתו לביתו, לא ידבר [ובשעת הדחק יכול לסמוך על השיטות הסוברים שברכת המפיל היא ברכת השבח, ואין איסור לדבר אחריה].

אך אם התעורר לגמרי, ואין בדעתו כעת לישון [אף שבהמשך הלילה יחזור לישון], נחשב שהסיח דעתו מהשינה, ושוב מותר לו לדבר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כב סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכת המפיל אם יודע שלא יירדם:

שאלה: אדם שהולך לישון ויודע שעד שיירדם תהיה אזעקה, האם יכול לברך ברכת המפיל.

תשובה: אם יודע שיהיה אזעקה בזמן הקרוב, לא יברך [ובפרט עבר כבר חצות הלילה, שיש הסוברים ע"פ הקבלה שאין לברך ברכת המפיל לאחר חצות הלילה (עי' ברכ"י סי' רלט ס"ק ב, וכה"ח שם ס"ק ח, ורב פעלים ח"א סוד ישרים סי' יד)].

אך אם כרגע אינו יודע על כך, יברך ברכת המפיל [עי' תוס' (ברכות יא:) לעניין ברכה על שינה בסוכה, וידועה התמיהה מאי שנא מברכת המפיל שמברכים (ברכות ס:)].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כג סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חיוב מזוזה במקלט:

שאלה: האם מקלט חייב במזוזה.

תשובה: אם לא נכנסים אליו במשך השנה, אלא רק לעיתים רחוקות, כגון לאחסן בו את הסכך של סוכות וכדו' ועוד פעמים בודדות - פטור ממזוזה, אף שכעת נכנסים אליו בזמן האזעקה (כמבואר בש"ך דלהלן). ומה שמשתמשים במקלט בזמן האזעקות, אינו מחייב וכדין דירת עראי (עי' יומא יא ומאירי שם, ורמב"ם פ"ו ממזוזה ה"א).

אך אם נכנסים אליו ומשתמשים בו במשך השנה מידי פעם – יש לקבוע בו מזוזה בברכה, כדין בית האוצר (יומא יא, יו"ד סי' רפו ס"א, ובש"ך שם ס"ק ב, ולא חוששים לשיטת הרמב"ם, עי' שו"ת רעק"א מהדו"ק סי' סו, אך עיין קיצוש"ע סי' יא סי"ז וערוה"ש סי' רפו ס"ט).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כד סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת שלח:

"והיה לכם לציצית וראיתם אותו" (במדבר טו, לט)

שאלה: כשמקצרים את חוטי הציצית, וכן כשמורידים אותם – האם מותר לחתוך אותם עם ברזל.

תשובה: מותר.

מקור: כתב המשנ"ב (סי' יא ס"ק סא) שיש לחתוך את חוטי הציצית בשיניו ולא בסכין.

ויש להסתפק האם כשרוצים לקצר את חוטי הציצית כשהם ארוכים מדי (סי' יא ס"ד), וכן כשרוצים להוריד את הציצית לגמרי מהבגד - האם גם במקרים אלו יש להקפיד שלא לחתוך בסכין.

והנה מקור דברי המשנ"ב הנ"ל הוא מדברי המטה משה (הלכות ציצית אות יג) והשל"ה (מסכת חולין), ודבריהם עוסקים בחוט הארוך שממנו עושים [כיום במפעלים] ארבע חוטים לצורך עשיית הציצית.

ומבואר שם שהטעם שלא לחתוך בברזל הוא כעין שמצינו לגבי המזבח שנאמר 'לא תניף עליהם ברזל', וכיון שמזבח מאריך ימיו של אדם וברזל מקצר ימיו של אדם (שהחרב עשויה מברזל), אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. וכיוון שגם ציצית מאריכה חיי אדם (עי' גמ' שבת לב:) אינו בדין שיונף עליה ברזל המקצר חיי אדם.

והנה מבואר ברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"א הלכה טו-טז) שיש שני דינים לגבי מזבח – [א] שאבן שנגע בה ברזל פסולה למזבח, בין לפני הבניין ובין לאחר הבניין, משום הפס' "כי חרבך הנפת עליה ותחללה" (שמות כ, כב). [ב] אסור לבנות מזבח באבן שנגע בה ברזל, משום לאו "לא תבנה אתהן גזית" (שם).

ומצינו לאו נוסף "לא תניף עליהם ברזל" (דברים כז, ה). ויש להסתפק בכוונת לאו זה - האם האיסור להניף ברזל על המזבח הוא בכדי שלא לעבור על איסור בניית מזבח באבן שנגע בה ברזל, משום "לא תבנה אתהן גזית", או שהכוונה כפשוטו, שלא יגע ברזל על גבי המזבח.

ונראה מהיראים (סי' שצז) כפירוש הראשון, שיש איסור דווקא בשעת הבנייה, וכן מבואר מדעת הרמב"ם והסמ"ג והחינוך שלא הזכירו לאו זה (עי' מנחת חינוך מצווה מ).

ולפי כל זה נראה שהקפידא היא רק בעשיית הציצית, וכמו בעשיית המזבח, אבל לאחר שהחוטים עשויים ורוצה לקצרם או כשמסיר את הציצית לגמרי - לא צריך להקפיד על כך.

ויש להסתפק האם במפעלים שחותכים את החוט הארוך לארבע חוטים, האם אפשר לכתחילה לחתוך בסכין אבן או פלסטיק.

והנה מבואר במטה משה ובשל"ה (שם) שיש לחתוך בשיניים כי מספר החוטים הוא ל"ב כמספר השיניים. אך אם קשה לחתוך בשיניים, יש להקפיד שעל כל פנים לא יחתכו בסכין מברזל וכנ"ל, אלא יחתכו בסכין אבן או פלסטיק או ע"י אש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כו סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכות התורה לפני אמירת תהלים

שאלה: אדם שקם בלילה ורוצה לומר תהלים, האם יאמר ברכות התורה קודם.

תשובה: כיון שישן - אף אם השינה הייתה קצרה, והשינה שיישן אחר כך תהיה השינה ארוכה - נחשבת השינה הראשונה שינת קבע, וצריך לברך אחריה ברכות התורה

[ואין זה דומה למה שנתבאר באזמרה לשמך (גיליון 107) שאם אדם ישן שינה קצרה ואח"כ ישן שינה ארוכה, אינו מברך על השינה הקצרה ברכות התורה, כיון שהשינה הקצרה נחשבת שינת עראי, אבל כאן - כיון שרוצה לישון כל הלילה - זה נחשב שינת קבע, אף אם יודע שייתכן שהאזעקה תעירנו].

אמנם לגבי אמירת תהלים נחלקו בזה (סי' מו ס"ט) האם זה מחייב בברכות התורה, שדעת השו"ע שזה מחייב בברכות התורה, והרמ"א פוסק שזה לא מחייב ברכות התורה. אמנם מבואר ברמ"א (שם) ובמשנ"ב (שם ס"ק כח) שנהגו שלא לומר שום פסוקים לפני ברכות התורה.

ולכן לכתחילה יש לברך ברכות התורה קודם אמירת התהלים, ושוב אינו צריך לומר בבוקר ברכות התורה אף אם ישן לאחר מכן (כמבואר בסי' מז סי"ג ובמשנ"ב ס"ק כט), אך אם ישן לאחר מכן נכון לפוטרו בברכת אהבה רבה.

ובשעת הדחק מי שקשה לו לברך ברכות התורה, יכול לומר תהלים אף ללא ברכות התורה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כז' סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נטילת ידים כשמתכוון לחזור לישון

שאלה: אדם שקם בלילה ורוצה לחזור לישון אח"כ, האם צריך ליטול ידיו כשקם.

תשובה: כיון שדעתו להמשיך לישון, אין הקימה מחייבת נטילת ידים, ואף אין צריך להיזהר מלגעת בנקבים.

ואפי' אדם שקם לגמרי שצריך ליטול ידיו, אם כעת אין לו אפשרות ליטול ידיו, די שישפשף ידיו במידי דמנקי ויכול לומר תהלים ולברך ברכות. 

מקור: אם לא קם לגמרי ל"צ ליטול ידיו, כיון שעיקר חיוב הנטילה הוא רק כשקם משנתו לגמרי כמבואר באשל אברהם (להגאון מבוטשאטש סי' ד), אמנם הכה"ח (סי' ד ס"ק נב וס"ק ד) כתב ששמע בשם הבא"ח שצריך ליטול ידיו ולא ילך ד"א בלא נטילת ידים. להלכה נראה להקל בזה שאין צריך ליטול [ועי' משנ"ב (סי' א ס"ק ב)].

אם קם לגמרי ואין אפשרות ליטול ידיים - מבואר בסי' ד סכ"ג במשנ"ב ס"ק סא.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כח סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שינה אחרי עלות השחר

שאלה: אדם שהיה ער, האם מותר ללכת לישון אחרי עלות השחר לפני התפילה.

תשובה: יש שני חששות בללכת לישון לפני התפילה:

[א]. איסור עשיית חפציו קודם התפילה (כמבואר בברכות י: ואו"ח סי' פט), ובכלל זה שינה, וכמו שכתב בשו"ת בניין עולם לרי"א חבר (או"ח סי' א).

[ב]. חשש שמא ימשיך לישון ולא יקום לתפילה [וכשם שאסור ללכת לישון לפני מעריב מחשש זה, כך גם לפני שחרית] (עי' משנ"ב סי' פט ס"ק לו לגבי בורסקי וסעודה, וה"ה לשינה).

ולגבי החשש השני שמא ימשיך לישון מועיל שומר, וכמו שמבואר (בסי' רלה במשנ"ב ס"ק יח) שמועיל שומר למעריב, וכן מבואר (בסי' רלב) שמועיל שומר למנחה, הכי נמי מועיל שומר לגבי זה וכמבואר בבנין עולם הנ"ל.

ולגבי שעון מעורר שכתוב עליו "שחרית", אם יודע בעצמו שקם ע"י השעון מעורר ולא ממשיך לישון ומכבה את השעון, נחשב שומר.

אך עדיין יש את האיסור לעשות צרכיו קודם התפילה, אך אם בגלל שיישאר ער לא יוכל להתפלל וללמוד כמו שצריך במשך היום, נחשבת השינה צורך מצווה שמותר לעשותו לפני התפילה.

אך אדם שכבר ישן - אם לא התעורר לגמרי ורק יצא יציאה קלה כדי להימנע מסכנה, אין בזה כלל את האיסור לישון לפני התפילה, אם יודע שיקום לתפילה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כט אייר תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תזכורת חשובה לנוהגים עפ"י צוואת רבי יהודה החסיד:

הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא ליטול ציפורניים, להסתפר ולהתגלח בראש חודש – צריכים לזכור לעשות זאת לפני ראש חודש [אפי' אם ראש חודש חל ביום שישי].

ולפיכך עליהם להקדים מלאכות אלו להיום (יום רביעי) עד השקיעה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ל סיוון תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני כיבוס ותפירה בראש חודש:

נשים רבות נוהגות שלא לתפור בראש חודש [ואפי' תפירת כפתור ומכפלת אסורה, אא"כ תעשה זאת בשינוי], וכן נוהגות שלא לכבס בראש חודש, אך אפשר שהאישה תכין את הבגדים לכביסה, והאיש יכניסם למכונה ויפעיל.

גיהוץ מותר בראש חודש.

נשים שאין להן מנהג אבות בזה, יקבלו על עצמן את אחד משני האיסורים הנ"ל, או שלא לכבס בראש חודש, או שלא לתפור בראש חודש.

אישה התופרת לפרנסתה, מותרת לעבוד בראש חודש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | א תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אמירת הלל והודאה לקב"ה על הניסים הגדולים שאירעו עמנו:

מבואר בגמ' (פסחים קיז.) "א"ר יהודה אמר שמואל שיר שבתורה משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים, והלל זה מי אמרו, נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן".

ולפי דברי הגמרא, לכאורה היה עלינו לומר בימים אלו הלל, על הניסים הגדולים ועל הישועה מהצרה, וכתקנת חז"ל הנ"ל לומר הלל על כל גאולה מצרה.

אמנם למעשה לא נהגו לומר הלל ניסים ועל שאר ישועות שאירעו עמנו, ויש לבאר טעם הדבר עפ"י דברי הראשונים שכתבו שאומרים הלל דווקא כאשר הצרה הייתה על כל ישראל (תוס' סוכה מד: ד"ה כאן, סמ"ג ריש הל' חנוכה, תלמידי ר' יונה ברכות יד., בה"ג הל' לולב דף לה סוף ע"א, רי"ץ גיאות מאה שערים ח"ב הל' הלל עמ' ד, מנהיג הל' הלל אות ל, מחזור ויטרי עמ' קצד, אמנם עי' במאירי פסחים שם).

וכתב בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' יא) שזהו הטעם שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש השמיטו את דברי הגמ' בפסחים הנ"ל, שכיון שצריך שהנס ייעשה לכל ישראל, אין זה מצוי בזמן הגלות לאחר החורבן.

ולכן למעשה לא אומרים הלל על הניסים שאירעו עמנו, אך צריך להודות לקב"ה על חסדיו הגדולים, ובפרט מה שאירע עמנו לאחרונה, שהושיענו הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, ועל כן יש לומר בציבור "מזמור לתודה", ולאחמ"כ "נשמת כל חי", שיש בזה הודאה על העבר ובקשה על העתיד, שנזכה לישועת ישראל וביאת משיח צדקנו במהרה בימינו (ועי' בפירוש הטור הארוך עה"ת, בראשית כט, לה).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ג' תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חיוב אמירת מאה ברכת בימי חול, ובשבת:

חייב אדם לברך בכל יום לפחות מאה ברכות (מנחות מג:, שו"ע סי' מו ס"ג)

ביום חול רגיל אדם מברך יותר ממאה ברכות [וכפי שמנה המשנ"ב שע"י שלוש תפילות ושתי סעודות פת מגיעים ליותר ממאה ברכות].

אדם שלא אוכל שתי סעודות פת ביום, וכן ביום צום – חסרים ד' או ה' ברכות למניין מאה ברכות, אך כיון שבדר"כ אוכלים מאכלים אחרים והולכים לבית הכסא, אזי בדר"כ משלימים את הברכות החסרות.

בשבת יש רק שמונים ברכות, משום שבתפילות יש רק שבע ברכות, ועל כן צריך כל אדם לשים לב להשלים עוד עשרים ברכות, ע"י אכילת פירות ומגדים, וכן ע"י ברכת הריח (בהלכות הבארות יבואר אם אפשר לצרף את שמיעת ברכות קריאת התורה וההפטרה).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ד תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חיוב נשים במאה ברכות :

נשים אינן חייבות במאה ברכות

מקור הדבר הוא מכך שבמניין מאה הברכות שמנו הב"י והמג"א (סי' מו) כלולות ברכות רבות שנשים אינן חייבות בהן, ואעפ"כ הם לא הזכירו כיצד נשים תגענה למאה ברכות [אף שבדר"כ יהיה קשה מאוד לנשים להשלים מאה ברכות].

מהשמטה זו נראה שהיה פשוט לפוסקים שנשים אינן חייבות, שכיון שהוא חיוב דרבנן לא חייבו חז"ל את הנשים, שפטורות מחלק מהתפילות והברכות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ה תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ממתי מונים את מאה הברכות:

את מנין מאה הברכות מונים מהלילה עד הלילה שלאחריו (ולא מהבוקר עד הלילה, כולל הלילה).

מקור הדבר הוא מכך שהב"י והמג"א התחילו למנות את מניין הברכות מברכת 'המפיל' (וכן מבואר מדברי שאר הראשונים - כל בו, ספר העתים, אורחות חיים מלוניל, שיבולי הלקט ועוד).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ו' תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שומע כעונה לענין מאה ברכות, וצירוף ברכות העולים לתורה:

לכתחילה כל אדם צריך לברך בעצמו מאה ברכות, אולם אם אינו יכול (כגון ביום כיפור) – יצא ידי חובה ע"י שמיעת ברכות העולים לתורה וברכות ההפטרה, ולכתחילה עליו גם לענות אמן על ברכות אלו.

כמו כן, בשעת הדחק יכול גם לצרף את שמיעת ברכות חזרת הש"ץ [ונראה שדווקא אם יענה עליהן אמן, וכמבואר באזמרה לשמך גיליון 184].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ז' תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכות השחר בקול – תשעים אמנים:

נהגו יראי ה' ואנשי מעשה להדר לברך את כל ברכות השחר בקול רם כדי לזכות את הציבור בצ' אמנים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ח' תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת חקת

"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו וכו' וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו" (במדבר יט, ג-ה).

ובגמ' (חולין יא.) לומדים מכך ששורפים את הפרה כשהיא שלימה, מבלי לבדוק אם היא טריפה או לא, שיש ללכת אחר הרוב (ועי' מהרש"א שם ד"ה אלא).

היתר שתיית חלב בזמננו

איסור חלב טריפות:

חלב של בהמה טריפה אסור בשתייה (חולין קטז, שו"ע יו"ד סי' פא ס"א). 

הטעם שמותר לשתות חלב מבהמה, אף שיתכן ויתברר אחר כך בשעת השחיטה שהיא טריפה, הוא משום שרוב הבהמות אינם טריפות [רובא דליתא קמן].

האם בזמננו מותר לשתות חלב מדין רוב בהמות כשרות:

בזמננו אחוז גבוה מהבהמות נמצאות טריפות, וא"כ לכאורה יהיה אסור לשתות חלב, כי אין את "רוב בהמות כשרות".

וביארו בזה (עי' כה"ח סי' פא ס"ק ל) שכיון שהטריפות נובעות מחמת סירכות בריאות, ופעמים רבות הם חומרא בעלמא, לכן עדיין יש את ההיתר של "רוב בהמות כשרות" [וכעין זה כתב הפר"ח (סי' לט ס"ק ג) ש"נאבדה הריאה" מותרת, כיון שסומכים על כך שרוב הריאות כשרות, ואף שבזמננו ברוב המקומות הטריפות מצויות יותר מהכשרות, כיון שמחמירים הרבה חומרות שאינם מעיקר דין התלמוד, לכך נחשב שרוב הריאות כשרות].

שאלה על היתר שתיית חלב בזמננו:

יש לעיין כיצד מותר לשתות חלב בזמננו – בשלמא בעבר, שהיו חולבים כל בהמה בפני עצמה, אפשר לסמוך על "רוב בהמות כשרות", והחלב של הבהמה הזו הוא חלב של בהמה כשרה.

אך כיום, שמערבים חלב שנחלב מפרות רבות - כיון שחלב בהמה טריפה אוסר אם אין שישים כנגדו, נמצא שאם יש רפת של מאה בהמות, ונמצא מתוכן שתי בהמות טרפות, הרי שכל החלב אסור בשתייה, כיון שאין שישים נגד החלב טריפה [ואף שמדאורייתא לח בלח בטל ברוב (במין במינו), מדרבנן צריך שישים].

וא"כ יש לעיין כיצד בזמננו, שידוע שכאשר שוחטים רפת של בהמות יש יותר משתי בהמות טריפות, כיצד מותר לשתות חלב, הרי בתוך החלב ודאי מעורב גם חלב של בהמה טריפה [רוב של סטטיסטיקה].

תשובה על היתר שתיית החלב בזמננו:

ויש לבאר בטעם היתר שתיית חלב בזמננו, שכיון שאם נדון על כל בהמה ובהמה, אם היא כשרה או טריפה, נפסוק שהיא ודאי כשרה מדין "רוב בהמות אינם טריפות", ממילא החלב ודאי כשר.

ואף שאם נדון על כל החלב המעורב, אנחנו יודעים שיש כאן חלב טריפה [רוב של סטטיסטיקה], אעפ"כ לפי דיני התורה נחשב שאין כאן חלב טריפה, כיון שכל בהמה היא ודאי כשרה, וממילא כל החלב כשר.

ויש לעיין מאי שנא משני שבילין (כתובות כז, פסחים י).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | י תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

השבוע נעסוק בס"ד בדיני תענית י"ז תמוז

דיני ליל הצום

התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת בצאת הכוכבים.

הדעות העיקריות בזמן עלות השחר הן: [א] תשעים דקות במע' קודם הנץ. [ב] שבעים ושתים דקות במע' קודם הנץ. להלכה אפשר לאכול עד זמן עלות השחר השני [המאוחר].

אכילה בלילה שלפני הצום מותרת, אלא שבעל נפש יפסיק לאכול מבעוד יום [כמו בצום ת"ב], אך למעשה לא נהוג כן ואף בעלי נפש מקילים בזה.

מעיקר הדין אף אכילת בשר ושתיית יין מותרת בליל התענית, ויש מחמירים.

יש להימנע מלערוך אירועים בליל התענית, חוץ מסעודות מצוה שזמנם אז, אמנם מסעודת שבע ברכות יש להימנע [אם אין צורך בכך].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יא תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שינה כקבלת התענית

אף שנתבאר שהתענית מתחילה בזמן עלות השחר, אם ישן שנת קבע, השינה נחשבת כקבלת תענית, ואסור לאכול לאחר שקם מהשינה אף אם קם באמצע הלילה. אך שנת עראי אינה נחשבת כקבלת תענית, ואם התעורר קודם עלות השחר לאחר שנת עראי, מותר לו לאכול.

אם התנה קודם השינה שיוכל לאכול לאחר שיקום משנתו, מותר לו לאכול עד עלות השחר, אך עפ"י הזוהר אין לאכול [אף בכל לילה] לאחר שקם משנתו באמצע הלילה [לאחר חצות]. אך מי שללא האכילה יהיה קשה לו לצום, או שלא יוכל ללמוד טוב, מותר לו לאכול כעיקר הדין עד עלות השחר. שתיה מותרת גם לפי הזוהר.

אם דרכו לישון בתחילת הלילה, ואח"כ לקום ולאכול, אין השינה נחשבת כקבלת תענית, ומותר לו לאכול לאחר שקם משנתו.

אם נרדם וישן, אפילו שישן שנת קבע באמצע סעודתו, מותר לו להמשיך לאכול [והמחמיר על עצמו בזה קדוש יאמר לו].

דין שתיה לאחר שינה בליל הצום - מותר לשתות את כל המשקים אף אם לא התנה לפני השינה, אך לכתחילה יש להתנות לפני השינה [ולספרדים הנוהגים כדעת השו"ע אסור לשתות אם לא התנה].

כאשר אדם קם באמצע הלילה, באופן שמותר לו לאכול, יכול לאכול ולשתות ללא הגבלה עד עלות השחר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יב תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני התענית

שטיפת הפה מותרת רק אם יהיה לו צער אם לא ישטפנו, ואז צריך לכפוף ראשו ופיו שלא יבלע.

כיון שלאחר הצחצוח שוטפים את הפה, ושטיפת הפה מותרת רק במקום צער, על כן אין לצחצח שינים בצום אלא במקום צער [או במקום כבוד הבריות].

עישון סיגריה אלקטרונית – אסור. עישון סיגריות רגילות הותר בצנעה למי שהדבר קשה לו ביותר [אולם יש להיזהר בסיגריות אף בכל השנה].

מותר לרחוץ את פניו ידיו ורגליו בחמין, וכן מותר לרחוץ את כל גופו בצונן, אך בני אשכנז נהגו להחמיר שלא לרחוץ בתענית [ביום] את כל גופו בחמין [ולעניין בעל נפש – יתבאר מחר בס"ד].

מעיקר הדין מותר לכבס בתענית.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יג תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני תשעה באב בכל ד' תעניות:

כתב המשנ"ב (סי' תקנ ס"ק ו) "ובעל נפש יחמיר בכולן [בכל ג' התעניות] כמו בט' באב", ולפיכך:

רחיצה וסיכה: בעל נפש יחמיר שלא לרחוץ כלל בליל התענית וביומו, אף לא בצונן, וכן יחמיר בסיכה.

אכילה בליל הצום: למעשה אף בעלי נפש מקלים בזה.

תשה"מ: מעיקר הדין מותר, ובעל נפש יחמיר אף בליל התענית [אא"כ חל בו ל"ט].

נעילת הסנדל: כשהולך ברחוב - אף בעל נפש אין לו להחמיר בזה, משום שזהו דבר שבפרהסיא והוי יוהרא ויראה כחוכא ואיטלולא, אך בבית - יש לבעל נפש להחמיר שלא לנעול נעלי עור [בליל התענית וביומו] כמו בתשעה באב.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יד תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

החייבים והפטורים מהתענית:

הכל חייבים בתענית ואסור לפרוץ גדר.

קטנים עד גיל מצוות פטורים מהצום, ואף בתענית שעות אינם חייבים.

חולה, אף שאין בו סכנה פטור מהצום, ואוכל ושותה כרגיל ללא שיעורים, שבמקום חולי לא גזרו רבנן, ואסור לו להחמיר על עצמו.

הגדרת חולה היא כחולה שמותר לו לקחת תרופות בשבת, והוא באופן שנפל למשכב, או שחולה כל גופו והיינו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד.

מי שיש לו רק מיחושים - כל עוד שיכול לתפקד כרגיל, חייב להתענות.

מעוברות ומניקות אינן צמות. הגדרת מעוברת היא מעת שיודעת שהיא מעוברת [בכל אופן שהוא], ואף בתוך ארבעים יום ליצירת הוולד. והגדרת מינקת היא כל עוד שמניקה בפועל, ואף הנקה חלקית. אבל אם אינה מניקה בפועל כלל, אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה, צריכה לצום.

יולדת [אפי' אינה מניקה] תוך ל' יום ללידתה אינה צמה. את הל' יום מקלים למנות מעת לעת.

מפלת, אם הפילה אחר ארבעים יום מתחילת עיבורה, דינה כיולדת שאינה צמה תוך ל' יום ללידה ולהפלה.

צריך לדאוג לאפשרות שיוכל לצום. ומי שיודע שאם לא יתאמץ במהלך הצום לא יהיה בגדר חולה, עליו לעשות כן [-לנוח] בכדי שיוכל לצום.

אף אלו שמותרים באכילה, אין להם לאכול בשר ויין ומיני מעדנים. אולם קטנים שאינם יודעים להתאבל, מותרים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | טו תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת בלק

"ויאמר אליו מלאך השם על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים" (במדבר כב, לא)

איתא במדרש הגדול (פרשת בלק) "אמר ר' יוחנן צער בעלי חיים דאורייתא, דכתיב על מה הכית את אתונך", וכן כתב הרמב"ם במורה הנבוכים (ח"ג, פרק יז), וכ"כ ריה"ח בספר חסידים (סי' תרסו).

ובאמת, נחלקו בגמ' (ב"מ לב:, שבת קכח, קנד) האם צער בעלי חיים מדאורייתא או מדרבנן, ולהלכה נפסק (או"ח סי' שה סי"ט, חו"מ סי' ערב ס"ט) שהוא מדאורייתא.

חיתוך כנפיים של תוכי

שאלה: האם מותר לחתוך כנפיים של תוכי משחק בכדי שלא יעוף.

תשובה: מותר [ויש להיזהר שלא להכאיב לתוכי, ויחתוך עד העצם בלבד].

מקור: כתב התרומת הדשן (ח"ב סימן קה) שכל שהוא לצורך האדם אין בו איסור צער בעלי חיים, וז"ל "אם למרוט נוצות לאווזות חיים, אי דומה לגיזת כבשים או אי הוו צער בעלי חיים. גם לחתוך לשון העוף כדי שידבר, ואזנים וזנב מכלב כדי ליפותו.

נראין הדברים דאין אסור משום צער בעלי חיים אם הוא עושה לצורכיו ולתשמישיו. דלא נבראו כל הבריות רק לשמש את האדם...".

והוכיח התרומת הדשן מהא דאיתא בגמ' בב"מ דצריך לפרוק המשא מעל הבהמה משום צער בעלי חיים, ולכא' צ"ב היאך הניח מתחילה המשא הכבד על בהמתו, הא איכא צער בעלי חיים, ומוכח דמותר להשתמש בבהמה לצורכי האדם, ואין בזה צער בעלי חיים.

וכן פסק הרמ"א (אבה"ע סי' ה' סי"ד), וז"ל: כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, לית ביה משום איסור צער בעלי חיים, ולכן מותר למרוט נוצות מאווזות חיות, וליכא למיחש משום צער בע"ח, ומ"מ העולם נמנעים דהוי אכזריות" עכ"ל.

באיסור לצער גוי

שאלה: האם יש איסור לצער גוי מדין 'צער בעלי חיים'.

תשובה: אין לצער גוי משום איבה (עי' גיטין סא, יו"ד סי' קנא).

מקור: יש להסתפק האם כשם שאסור לצער בעלי חיים כך אסור לצער נכרי, או שמא בעלי חיים חשובים יותר מהנכרי.

והנה כתב רש"י (פסחים כב. ד"ה אותו) "ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבילה ימכור לנכרי והטריפה לכלב" עכ"ל, ומבואר שכלב יותר חשוב מנכרי, ולכן את הטריפה "נותנים" לכלב ואילו את הנבילה "מוכרים" לנכרי.

וכתב הקובץ שיעורים (שם אות צב) "והנה יש לחקור אי איכא איסור צער בעלי חיים בנכרי כמו בבהמה, דאין ללומדו מבהמה כיון שנכבד הכלב מהנכרי" וכתב לתלות נידון זה בשתי הגירסאות ברש"י הנ"ל, האם גורסים את המילה "נכבד שכר הכלב" ואז אין ראיה שכלב חשוב מנכרי, או שגורסים "נכבד הכלב" [ולא 'שכר הכלב'], ואז יש ראיה שכלב חשוב יותר מנכרי, וממילא אין ללמוד שבאיסור לצער בעלי חיים כלול האיסור לצער גוי.

ויש משמעויות בראשונים שנחלקו בדבר, דבספר היראה לרבינו יונה (אות רסו) ובחינוך (תקנ') נראה שהאיסור הוא אף בגוי, אך מדברי שו"ת הרשב"א (חלק א' סי' רנב') נראה שאיסור זה הוא רק בישראל [(ועי' שו"ת דברי מלכיאל ח"ו סי' עח].

ונראה להביא ראיה מהגמ' (נדרים נ:, תענית ז.) "אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה תורה מפוארה בכלי מכוער, א"ל למדי מבית אבוך במה מניחין יין, אמרה ליה במאני דפחרא [היינו בכלי חרס], אמר לה כולי עלמא בפחרא ואתון במאני דפחרא, אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא, אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא וסרי, אמר לה אך אורייתא כן...".

ומכך שייעץ רבי יהושע בן חנניה לבת הקיסר להעביר את היין מכלי חרס לכלי כסף וזהב, אף שמעשה זה גרם להחמצת היין, מבואר שמותר לצער גוי, ויל"ע בראיה זו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יז' תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נטילת תרופות בצום:

כאמור חולה שאין בו סכנה פטור לגמרי מהצום. אך בריא או מי שיש לו מיחושים הנזקק ליטול תרופות, מותר לו ליטלן ללא מים אם אין בהם טעם.

אם אינו יכול לבלוע ללא מים, או שהיא תרופה ממותקת – ימרר את המים על ידי מלח או כמה שקיות תה ללא סוכר.

טעימה בצום:

לבני אשכנז - טעימה אסורה, אף אם יפלוט אח"כ. 

אך לבני ספרד הנוהגים כדעת השו"ע - טעימה מותרת בתנאי שיפלוט. 

ובשו"ע הביא ב' דעות האם הטעימה שמותרת היא רק מעט עד שיגיע לשיעור רביעית במשך כל היום, או אף טעימת רביעית מותרת, ואף כמה פעמים במשך היום, כל טעימה רביעית, אך טעימה יותר מרביעית אסורה, והלכה כדעה זו.

דין אדם ששכח ואכל:

שכח ואכל, אפילו אם אכל כזית או שתה משקין כמלא לוגמיו, מחויב להמשיך לצום, ואינו צריך לצום ביום אחר, אך ילמד הלכות תענית לכפרה על חטאו.

אמירת עננו לשכח ואכל או לחולה

שכח ואכל - אם אכל פחות מכזית, או שתה פחות ממלא לוגמיו - אומר עננו כרגיל.

אך אם אכל יותר מכזית [וי"א יותר משיעור ככותבת] או שתה יותר ממלא לוגמיו - כיון שדינו שצריך להמשיך לצום, אומר 'עננו' אך יאמר "ביום צום התענית הזה" במקום "ביום צום תעניתנו".

חולה שמותר לו לאכול, אינו אומר עננו, וכן קטן שאינו צם אינו אומר עננו.

מוצאי הצום:

מותר לאכול בשר ויין במוצאי הצום.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יח תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ברכת שהחיינו, וקניית בגדים בשלושת השבועות:

טוב להיזהר בימי בין המצרים מלברך ברכת שהחיינו על פרי או מלבוש חדש. ולפיכך לא יאכל פרי חדש, וכן לא ילבש בגד חדש [שמברכים עליו שהחיינו] בימים אלו.

בשבת מותר לברך ברכת שהחיינו, והאריז"ל מחמיר בזה.

בגדים שאינם חשובים שאין מברכים עליהם שהחיינו, מותר לקנותם ולחדשם משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב.

קניית בגדים חשובים [שמברכים עליהם שהחיינו] על דעת לחדשם לאחר תשעה באב, אינה אסורה.

פרי חדש שלא ימצא אחר תשעה באב, ואינו יכול לשמור את הפרי עד שבת מפני שיתקלקל, מותר לברך עליו שהחיינו ולאכלו אפי' ביום חול.

חולים, וכן נשים מעוברות מותרים באכילת פירות חדשים, אך לא יברכו עליהם שהחיינו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יט תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ברכת הטוב והמטיב בשלושת השבועות:

מותר לברך ברכת הטוב והמטיב בימי בין המצרים.

 ולכן מותר לאדם נשוי לקנות עד ראש חודש אב ריהוט ומוצרי חשמל, מפני שאדם נשוי מברך עליהם הטוב והמטיב, אך רווק שמברך עליהם שהחיינו, אין יכול לקנותם בימי בין המצרים.

כמו כן קניית דירה מותרת בימי בין המצרים לאדם נשוי עד ראש חודש אב, מכיוון שמברכים על דירה חדשה הטוב והמטיב, אך אדם שאינו נשוי שמברך שהחיינו יש להימנע מכך משבעה עשר בתמוז.

קניית רכב לאדם נשוי מותרת עד ראש חודש אב, אך לאינו נשוי יש להימנע מכך מי"ז בתמוז, מכיוון שמברך על כך שהחיינו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כ תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני תספורת בימי שלושת השבועות:

בני אשכנז נוהגים שלא להסתפר מליל י"ז בתמוז ואילך בין שיער הראש ובין שיער כל הגוף.

לבני ספרד ישנם מנהגים שונים בזמן איסור תספורת: ישנם הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז, וישנם הנוהגים מראש חודש אב, וישנם הנוהגים רק משבוע שחל בו תשעה באב [ומי שאין מנהג בידו, יכול לנהוג כדעה זו]. מותר לאשכנזי לספר אדם ספרדי בג' השבועות.

מותר לקצר את השפם אם הוא מעכב את האכילה.

נחלקו הפוסקים האם קטנים אסורים בתספורת מי"ז בתמוז ואילך או שאסורים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ולמעשה המיקל יש לו על מה לסמוך.

יש המקלים לנשים להסתפר עד תשעה באב וכך נוהגים בני ספרד, אך דעת המשנ"ב להחמיר בזה שדינם כגברים [שעווה ולייזר, וכן סידור גבות – נראה שדינם כתספורת].

חתן מותר להסתפר ולהתגלח בימי השבע ברכות. 

בעלי ברית [אבי הבן, מוהל וסנדק] מותרים להסתפר ולהתגלח לכבוד הברית [עד שבוע שחל בו תשעה באב], ורבים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כא תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני שמיעת שירים בשלושת השבועות:

אדם בריא בגופו ונפשו - אסור לו לשמוע מנגינות ושירים בימי בין המצרים. מי שמצבו הנפשי ירוד מאוד והמוזיקה משפיעה עליו לטובה, מותר לו לשמוע.

שירים ווקאלים [שלא נשמעים כמוזיקה רגילה] ושירי רגש אין לשמוע, אך אין למחות ביד המקלים.

מוזיקת ליווי [ברקע של סיפור וכד'], וכן מוזיקה לצורך רפואי - מותרים.

לימוד נגינה מותר עד ר"ח אב.

שירה בפה ללא כלי נגינה - ביחיד מותר ובציבור יש להימנע.

בחור שהתארס בשלושת השבועות, יש מקום להקל בשירה בפה לכבודו כשמגיע לישיבה.

לילדים עד גיל חינוך [-גיל שש] מותר לשמוע [ואף אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה אין בזה איסור, כיון שלא מתכוונים לשמוע וליהנות ממנה].

שירים ומנגינות בסעודת מצוה כגון ברית, פדיון הבן, בר מצוה בזמנה, סיום מסכת [בשעת הסעודה] – יש להימנע מלהביא תזמורת לסעודות אלו [אולם רבים מבני עדות המזרח נוהגים היתר בדבר, אם רגילים בכך בשאר ימות השנה]. ושמיעת מוזיקה מוקלטת מנגן מותרת, אם רגילים להשמיע מוזיקה בשמחות אלו בשאר ימות השנה.

לסעודת שבע ברכות, מותר אף להביא תזמורת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כב תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת פנחס

"מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה" (במדבר כח, כג)

ומבואר במשנה (זבחים פט.) "כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכו', שנאמר מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה".

מנהג שאינו תדיר כנגד תדיר

יש לעיין מדוע קוראים את המגילות (רות, שיר השירים וכו') לפני קריאת התורה, הרי תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם.

עוד יש לעיין מדוע מנהג אשכנז להקדים את ספירת האומר לאמירת "עלינו לשבח", הרי הוא תדיר וקודם.

וכן מדוע קוראים קריאת התורה לפני "אשרי, ובא לציון", הרי קריאת התורה פחות תדירה משאר התפילה, ולכאורה יש לקוראה אחר סיום התפילה.

והמוכח מכל זה שבמנהג מקדימים את שאינו תדיר.

ובטעם הדבר צריך לומר שמנהג נחשב כרשות, שאפשר להקדים את האינו תדיר, וכמבואר בשאגת אריה (סי' כב') לעניין דרבנן [ואף שלעניין דרבנן לא נקטינן כוותיה, לגבי מנהגים שאינם חיוב גמור - נוהגים כך].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כד תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דינים שונים בשלושת השבועות:

מותר לטייל, וכן לרחוץ בים ובבריכה, עד ר"ח אב [אפי' אם לא הלך קודם לכן].

סיוד הבית ושיפוצו, וכן מעבר דירה מותרים עד ר"ח אב [ודינם לאחר ר"ח, ראה בגיליון תשעת הימים].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כה תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני כיבוס, גיהוץ ולבישת בגדים מכובסים ומגוהצים בתשעת הימים

הדינים דלהלן הם בין לבני אשכנז ובין לבני ספרד, לבני אשכנז דינים אלו נוהגים מר"ח אב עד לאחר תשעה באב, ורבים מבני ספרד נוהגים דינים אלו רק בשבוע שחל בו תשעה באב [בשנים שאין בהם שבוע שחל בו, דינים אלו לא נוגעים לרבים מבני ספרד].

אסור לכבס ולגהץ, וכן אסור ללבוש בגדים מכובסים. אך מותר לנקות כתם נקודתי. 

איסור כיבוס כולל את כל סוגי הבגדים [ולכתחילה אף את הבגדים הסמוכים לגוף אין ללבוש מכובסים], וכן מגבות, סדינים, מצעים ומפות. אמנם כיבוס סמרטוטים מותר.

אסור לכבס בגדים, אפי' אם לא ילבשו בתשעת הימים.

אסור לבן אשכנז לבקש מבן ספרד לכבס עבורו בגדים בתשעת הימים. אמנם אם מסר לו את הבגדים לפני ראש חודש, מותר לבן ספרד לכבס עבורו אף לאחר ר"ח, עד שבוע שחל בו ת"ב.

בנוסף, אסור לחדש בתשעת הימים בגדים חדשים, אפי' אם אינם חשובים. ספרדים נוהגים איסור זה רק בשבוע שחל בו תשעה באב [בשנים שאין בהם שבוע שחל בו, דין זה לא נוגע לבני ספרד].

עד שבוע שחל בו ת"ב, מותר לאשכנזי למסור בגד חדש (וכ"ש בגד מכובס) לספרדי, שיחדש אותו עבורו.

גם בשבת אסור לחדש בגדים, אך בגדי זיעה מותר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כו תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הסבר כיצד יש להכין את הבגדים קודם תשעת הימים, ודין מי שלא הספיק להכין בגדים:

כדי שיהיה מותר ללבוש בגד מכובס, יש ללובשו לפני ראש חודש [ולספרדים, לפני שבוע שחל בו] למשך כמה דקות.

אפשר ללבוש כמה בגדים יחדיו, אך אז יש ללובשם לזמן ממושך יותר.

אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן [עד גיל 8-9] שילבשם כמה דקות, ובשעת הדחק יש להקל להניחם על הרצפה [שאינה נקיה לגמרי] שיתאבקו ויתלכלכו מעט [ואין צריך לדרוך על הבגד], ואז מותר ללבשם.

בגדים הסמוכים לגוף - אפשר לכתחילה ללכלך בהנחה על הרצפה, ויש המקלים אף ללובשם מכובסים. 

כמו כן, ניתן להכין בגדים בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות לבגד אחר מכובס [וצריך להחליף רק מידי כמה שעות, מפני שרק באופן זה אין חשש הכנה משבת לחול, משום שנחשב שלובשו בשביל שבת עצמה. אבל אם לובש ופושט מיד, ניכר שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור. כמו כן, אסור ללבוש כמה בגדים יחדיו בשבת, משום שניכר שמכינם לימי החול].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כז תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני משא ומתן בתשעת הימים:

אין לקנות תכשיטים, או כלי כסף וזהב כל תשעת הימים, מפני שזהו משא ומתן של שמחה, אמנם לצורך שלום בית מותר, והכל לפי העניין.

יש מקפידים שלא לקנות דברים יקרי ערך, כגון רהיטים וכד', דשמא גם הם בכלל משא ומתן של שמחה.

יש למעט בקניית צלחות, סירים, סכו"ם וכן שאר דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם נצרכים לימים אלו - מותר לקנותם.

אין לקנות בגדים בתשעת הימים, ואף בגדים שאינם חשובים, אף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.

במכירה שיש בה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.

קניות למוצרי בית הספר הנצרכים לילדים לשנת הלימודים הבאה, מותר לרוכשם, בפרט אם לאחר מכן לא יהיה זמן או אם יש מבצעים מיוחדים.

אפשר להזמין רהיטים, תכשיטים או בגדים בתשעת הימים ע"מ שיגיעו לאחר תשעת הימים. כמו כן יש להתיר גם להזמין בגדים מחו"ל שיגיעו לאחר תשעת הימים.

אם הזמין רהיטים יקרים וכדומה לפני תשעת הימים, והמוכר רוצה להביאם בתשעת הימים, אין איסור לקבלם. אך לכתחילה אין נכון להזמין לפני תשעת הימים במטרה שיגיע בתשעת הימים.

מותר בתשעת הימים לסגור נופש שיתקיים לאחר תשעת הימים, כדין משא ומתן שהותר לצורך.

ההלכה היומית מוקדשת לרפואת יצחק בן לורה

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כח תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני רחיצה וטבילה בתשעת הימים בימות החול:

הקדמה חשובה:

איסור רחיצה לבני אשכנז נוהג מר"ח אב, בין בחמין ובין בצונן כמבואר לקמן.

לבני ספרד יש בזה מנהגים שונים - יש שנהגו כבני אשכנז, והמנהג הנפוץ הוא שהאיסור הוא רק בשבוע שחל בו ת"ב, וכן האיסור הוא רק במים חמים ולא בצונן. בשנים שאין דיני שבוע שחל בו ת"ב, אין איסור רחיצה לספרדים הנוהגים כהמנהג הנפוץ הנ"ל.

פרטי הדינים:

אסור לרחוץ את הגוף אפי' בצונן, חוץ מפנים, ידים, ורגלים, שמותר לרחצם בצונן [היינו במים שלא נהנים מחמימותם]. ונראה להקל שידיו ורגליו היינו עד מקום חיבורן לגוף, ופניו נראה שהכוונה רק למקום הפנים ללא שיער הראש.

רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים [שלא נהנים מחמימותם, ואין צריך לנגב בין איבר לאיבר, והעיקר שלא תהא רחיצה לתענוג].

במקומות שיש בהם ריבוי זיעה וא"א לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון - לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו"כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה".

רחיצה לרפואה מותרת. ולכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם - הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם יימנע מלרחוץ יהיו לו פצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.

רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים - מותרת.

ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.

טבילת עזרא מותרת [אף מי שאינו רגיל בה]. ויש מקילין שמי שרגיל לטבול במקווה מידי יום, מותר לטבול גם בתשעת הימים. כשיש אפשרות, יטבול במים קרים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כט תמוז תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני הבדלה ודיני מוצאי שבת בתשעת הימים:

א. בהבדלה במוצאי שבת בתשעת הימים - יש שנותנים את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע להתאבל על ירושלים, אך מכיוון שגילו אינו ברור ומטעמים נוספים, רבים נוהגים שהמבדיל שותה בעצמו את כוס היין או את המיץ ענבים בעצמו [ויכול לשתות את כל הכוס].

ב. רבים מקלים שאין חובה לפשוט את בגדי השבת מיד לאחר ההבדלה, אך החזו"א היה פושטם מיד לאחר ההבדלה.

ג. לבני אשכנז אסור לאכול את הבשר ותבשילי הבשר שנשארו משבת [אפי' בסעודת מלווה מלכה], ובני ספרד המקלים בזה יש להם ע"מ לסמוך [ובפרט בסעודת מלווה מלכה. ובתבשילים של בשר רבים מבני ספרד מקלים בכל תשעת הימים].

ולקטנים עד גיל מצוות יש להקל אף לבני אשכנז.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ב אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

כיבוס בגדי ילדים קטנים בתשעת הימים: 

לפני שבוע שחל בו ת"ב – מותר לכבס בגדי ילדים עד גיל 3-4, ויש מקלים עד גיל מצוות.

בשבוע שחל בו ת"ב – מותר לכבס עד גיל 3-4, ובשעת הדחק שאין לקטנים מה ללבוש, אפשר לכבס עד גיל מצוות.

כשמכבס בגדי קטנים, מותר לתלותם לייבוש בחוץ, משום שניכר שהם בגדי קטנים.

בזמננו שמכבסים במכונת כביסה, מותר לכבס יחד הרבה בגדי קטנים כאשר ייתכן שיצטרך להם בתשעת הימים [אך אם ברור שלא יצטרך להם, אסור]. אולם אסור להוסיף לכביסה גם בגדי גדולים האסורים בכיבוס.

דין מי שנגמרו לו הבגדים בתשעת הימים:

מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע - מותר לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין [ואחר הכביסה, ייתן לקטן שילבשם כמה דקות]. וייבשם בצנעא בתוך הבית.

מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי אפשרויות - לכבס או לקנות בגדים חדשים - עד שבוע שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו - עדיף לקנות [וייתן לקטן שילבשם כמה שעות].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ג אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דינים שונים בתשעת הימים:

נטילת ציפורניים לפני שבוע שחל בו ת"ב, וכן לכבוד שבת מותרת לכו"ע. אמנם בשבוע שחל בו נחלקו הפוסקים, והמיקל יש לו על מי לסמוך.

מותר לבחור ובחורה ללבוש בגדי שבת בפגישות שידוכים.

מותר לשטוף את הבית לכבוד שבת, ואם הרצפה אינה נקיה - מותר לשטפה אף בשאר ימות השבוע.

במקום הצורך, אפשר לנקות את הרכב בתשעת הימים.

עד ערב ת"ב, מן הדין אין איסור לצאת לנופש [כשאין שם סעודת מרעים], אך כמובן שאין זה מתאים בזמן אבלות על החורבן. אמנם אם יש צורך בריאותי, או אנשים שיכולים לצאת רק בזמן זה – מותר לנפוש עד ערב ת"ב.

אסור לתפור בגדים חדשים מר"ח אב, אך מותר לתקן בגדים משומשים שנקרעו, וכן מותר לתפור כפתור בבגד משומש.

חייט שקיבל לפני ר"ח בגדים חדשים לתפירה, מותר להמשיך לתפור עד שבוע שחל בו ת"ב.

בתשעת הימים אסור לנטוע אילנות, וכן אסור לשתול פרחים או דשא, אא"כ עושה זאת לצורך פרנסה. אמנם מותר להניח דשא סינטטי (כיון שאינה נטיעה). כמו כן מותר לטפל בגינה כרגיל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ד אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני מעוברות, מניקות ויולדות בצום תשעה באב:

מעוברת - אם ההריון תקין וחשה בטוב צריכה לצום, ותכין את עצמה ביומיים שלפני הצום, בשלושה או ארבעה ליטר של שתייה ממותקת.

אם במהלך הצום היא מתחילה להרגיש צירים [אפילו אם זה לא צירים ממש אלא התכווצויות], או שמרגישה בחילות חזקות או הקאות, או כאבי ראש או סחרחורות או חולשה – בכל אלו תפסיק את הצום, ותאכל ותשתה כרגיל.

אמנם ישנם מקרים רבים בהן מעוברת כלל לא תתחיל לצום, ואלו הם:

אם ההמוגלובין נמוך מעשר, או שהיו צירים מוקדמים, ואף צירים מדומים, או שהיו דימומים משמעותיים במהלך ההריון, או סכרת הריון, ואף אם זה סכרת מאוזנת, או שליית פתח, או היפרדות שלייה, או שהיא בהריון של תאומים, או שהיו הפלות בעבר, או שיש לה בעיית קרישיות בדם, וכן כל הריון שהוא לא תקין, כל אלו לא תצום כלל.

מניקה צריכה לצום בתשעה באב, ותכין את עצמה ביומיים שלפני הצום, בשלושה או ארבעה ליטר של שתייה ממותקת [ואף לאחר הצום מומלץ לשתות שתיה ממותקת]. אמנם אם אין לתינוק מספיק חלב, תשתה הרבה כדי להגביר את החלב, ואם צריכה מותר אף לאכול.

אישה שיודעת בעצמה שאם לא תשתה יחסר לה חלב, תשתה כדרכה ואינה צריכה לצום. אם בלילה לא חסר לה חלב, תצום בלילה כדי להצטער עם הציבור. אבל אם חסר לה חלב גם בלילה, לא תצום כלל.

כאמור, מחסור בחלב שהתינוק זקוק לו, הוא סיבה לא לצום או להפסיק את הצום, ואין צורך לתת תחליפים.

כאמור, מינקת שהצום לא מפריע לה לחלב, צריכה לצום. אך אם במהלך הצום תתחיל להרגיש כאבי ראש או סחרחורות שקשה לתפקד איתם כרגיל, דינה ככל החולים שפטורים מהצום.

יולדת תוך ל' יום – פטורה, אפילו אם אינה מניקה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ה אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני סעודות השבת, ונטילת קלי צום:

את הקלי-צום יש לערב מערב שבת בתוך מאכל או משקה באופן שלא יהיה ניכר. 

כל שלוש סעודות השבת מותרות כרגיל בבשר ויין וזמירות.

אין לטייל בשבת זו, אך יציאה לצורך ילדים קטנים אינה מוגדרת טיול.

להלכה, מותר ללמוד תורה כרגיל עד השקיעה, גם בדברים שאסור ללמוד בהם בתשעה באב.

י"א שאסור לומר שאוכל כדי שיהיה לו כח לצום. 

נח' הפוסקים האם מותר בסעודה שלישית לשבת בסעודת חברים.

בשונה מסעודה מפסקת בשנים רגילות - בסעודה שלישית זו מותר לשבת ג' אנשים יחד ולזמן [ויזמנו אפי' אם כבר שקעה החמה].

יש לסיים את הסעודה השלישית לפני השקיעה, ובשונה מסעודה מפסקת בשנים רגילות – לא צריך להתנות שיהיה מותר לאכול לאחר ברכת המזון, אלא אף ללא תנאי מותר לאכול ולשתות עד השקיעה.

דיני קבלת התענית ושאר העינויים בסוף סעודה שלישית:

במקומות שמאחרים את תפילת ערבית - יחלצו את הנעליים ויחליפו את בגדי השבת לאחר צאת הכוכבים, ואמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול". גם מי שמחמיר את זמן ר"ת – יחלוץ מנעליו ויחליף בגדים לאחר צאה"כ [דהיינו צאת השבת, בדר"כ 40 דק' לאחר השקיעה], ואם נוהג כזמן ר"ת לגמרי, יעשה זאת רק לאחר זמן ר"ת.

משקיעת החמה חלים איסורי אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, תה"מ, תלמוד תורה ושאילת שלום.

ולכן לאחר השקיעה אסור לאכול ולשתות כלל, וכן אסור לרחוץ ידיים [אמנם אם לא בירך ברכת המזון עד השקיעה, ייטול מים אחרונים כרגיל].

אמנם כאמור, ישיבה על הקרקע וכן חליצת נעליים והחלפת בגדים נוהגים רק לאחר צאת הכוכבים, כיון שהם אבלות בפרהסיא.

אף שכאמור אסור לשבת על הרצפה לפני צאת הכוכבים, יש מדקדקים שלא לשבת בין השקיעה לצאת הכוכבים גם על כסא או ספסל, וכן לחלוץ נעליים באופן שאינו ניכר שחולץ משום האבילות, ואינו אבילות בפרהסיא.

אין להכין לפני צאת השבת את ספר הקינות או את מגילת איכה [אא"כ לומד בהם קצת בשבת], וכן אין להכין את הספסלים בבית הכנסת קודם צאת השבת.

נשים שלא מתפללות ערבית, וכן איש ששכח לומר "אתה חוננתנו" בתפילה, צריכים לזכור לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

פינוי השולחן ושטיפת כלים שנשארו מסעודות השבת:

אפשר לפנות את השולחן לאחר צאת הכוכבים. ואם סיים בעוד היום גדול, יכול לפנות את השולחן כבר בשבת, מכיון שזה מפריע לו בשבת עצמה.

לכתחילה יש לשטוף את הכלים מסעודות השבת ביום א' לאחר חצות היום, אך מי שמיקל לשטוף במוצאי שבת יש לו על מה לסמוך, ועדיף שישתמש בכפפות.

מקפלים את הטלית במוצאי שבת.

ההלכה היומית מוקדשת לזיווג הגון לנעה בת ענת חיה

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ו' אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכת בורא מאורי האש בצאת השבת – ליל תשעה באב:

במוצ"ש זה לא מבדילים על היין, וכן לא מברכים על הבשמים, אמנם מברכים "בורא מאורי האש" על הנר. 

את ברכת הנר מברכים בבית הכנסת לפני קריאת מגילת איכה, ויש נוהגים שהבעל יברך ברכה זו בבית לפני שיוצא לערבית, כדי להוציא את אשתו יד"ח (כיון שחוששים לשיטות שאשה אינה מברכת על הנר בעצמה), אולם להלכה אשה יכולה לברך על הנר בעצמה, ולא צריך שבעלה יוציאה יד"ח.

ניתן לברך על הנר עד עלות השחר.

דיני הבדלה לאוכל בצום בהיתר:

א. השנה, שהצום מתחיל במוצאי שבת, חולה האוכל בצום צריך להבדיל על הכוס לפני אכילתו, בין אם הוא חולה הפטור מראש, כגון יולדת תוך ל' יום וכד', ובין אם נחלה בתשעה באב עצמו ונצרך לאכול, בכל אופן חייב להבדיל קודם אכילתו.

ונראה שאם לא אוכל מייד במוצאי שבת - עדיף שיבדיל סמוך לאכילתו, ולא מייד במוצאי שבת.

ב. המבדילים בצום, עדיף שיבדילו על מיץ ענבים [ואף אשה שמבדילה שותה את המיץ ענבים, וכדלקמן].

ג. נוסח ההבדלה: לא אומרים את הפסוקים שקודם ברכת ההבדלה "הנה א-ל וכו'", אלא מתחילים בברכת "בורא פרי הגפן", ולאחמ"כ ברכת "המבדיל בין קודש לחול". לא מברכים על הבשמים [ואם עדיין לא בירך "בורא מאורי האש" יברך בהבדלה, ואם בירך כבר על הנר – לא יברך בהבדלה].

ד. המבדיל ישתה רביעית מהכוס (ואף שדי במלא לוגמיו, כיון שלכתחילה צריך לשתות רביעית כדי לצאת מספק ברכה אחרונה, הותר לחולה לשתות כל הנצרך לברכה אחרונה).

ה. אם בריאים שצמים שמעו את ההבדלה מהחולה, יצאו ידי חובה, ואינם צריכים להבדיל במוצאי תשעה באב.

ו. גם אשה האוכלת בהיתר בתשעה באב, תעשה הבדלה ותשתה בעצמה את הכוס [ואין בכך כל חשש], ויש אומרים שבעלה או אחר יכולים להבדיל עבורה, והיא תשתה את הכוס, ואף המבדיל יוצא בזה ידי חובת הבדלה.

ז. אם אינה יכולה לשתות את כוס ההבדלה, תעשה הבדלה ותיתן לקטן שהגיע לגיל חינוך [גיל 5-6] לשתות את הכוס. אם אין קטן - יכולה לאכול קודם הבדלה ותשמע הבדלה במוצאי הצום.

ח. השותה מים בהיתר בתשעה באב ואינו אוכל - אינו צריך להבדיל לפני שתייתו.

ט. קטן עד בר מצווה האוכל בתשעה באב, אינו צריך להבדיל, וישמע הבדלה במוצאי הצום.

י. חולה האוכל בתשעה באב, לא צריך לאכול סעודת מלווה מלכה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דינים הנוגעים לערב שבת חזון:

רחיצה וטבילה במקווה - הרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת, מותר לרחוץ גם בערב שבת בתשעת הימים את ראשו, פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, אך שאר הגוף אסור אף במים קרים [ואם סובל מזיעה דינו כרחיצה במשך כל ימות החול]. אף שיש הסוברים שלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות, למעשה מותר לרחוץ כל היום. לאחר הרחיצה אפשר כבר ללבוש את בגדי השבת המכובסים והמגוהצים.

טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, ואינו מבטל זאת אלא מחמת אונס [ולא מפני טרדה וכד'], מותר לטבול בערב שבת בתשעת הימים [וכשיש אפשרות – יטבול במים קרים]. לעניין זמן הטבילה, כאמור לעיל לעניין רחיצה, למעשה מותר לרחוץ ולטבול כל היום.

כיבוס, גיהוץ ולבישת בגדים מכובסים לכבוד שבת: לכבוד שבת מותר ללבוש את כל בגדי השבת מכובסים ומגוהצים כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. אמנם אין לכבס או לגהץ לכבוד שבת.

אם אין לו בגדים מתאימים לשבת - יש להקל שיכול לכבס בעצמו. ולתת לספרדי שיכבס עבורו מותר אף לכתחילה. ולעניין גיהוץ – יש להתיר גיהוץ קל בלבד, שלא יהיה מאד מקומט.

אין להחליף לכבוד שבת לסדינים ומצעים מכובסים [אא"כ ייתן לקטן עד גיל 8-9 לשכב עליהם כמה דקות], אך אם מחליף כל שבת יש מקלים. מותר להשתמש במפות ומגבות מכובסות לכבוד שבת.

חידוש בגדים אסור גם בשבת, אך בגדי זיעה מותר לחדש בשבת.

דינים נוספים: מותר לגזוז ציפורניים, וכן מותר לשטוף את הבית כרגיל לכבוד שבת. כמו כן מותר לצחצח נעליים ולהבריש כובע לכבוד שבת.

לצורך בדיקת תבשילי השבת, מותר לטעום בשר ולפלוט, ויש המתירים אף לבלוע את הנצרך לטעימת התבשיל, מבלי לברך. אך אכילה ממש של בשר ותבשילי הבשר שהוכנו לשבת אסורה, ולילדים יש להקל במקום הצורך.

תספורת לבני ספרד בערב שבת בשנה זו: אף אותם מבני ספרד הנוהגים איסור תספורת רק בשבוע שחל בו תשעה באב [והשנה, מעיקר הדין היו מותרים בתספורת כל השבוע], בערב שבת הסמוכה לת"ב אין להסתפר ואין להתגלח.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ט אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

איסור מלאכה בתשעה באב

כללי ופרטי איסור מלאכה בתשעה באב:

העושה מלאכה בתשעה באב אינה רואה בה סימן ברכה, ויש להבחין בין סוגי המלאכות: 

מלאכה שאין בה שיהוי, כגון הדלקת וכיבוי האור – מותרת.

מלאכה שיש בה שיהוי קצת, כגון סידור הבית, בישול ואפיה ושאר הכנת צרכי סעודת מוצאי הצום – נהגו שלא לעשותה עד חצות היום, אך לאחר חצות היום מותר לכתחילה.

כמו כן, אם יש בה צורך קודם חצות, כגון שצריך להכין אוכל לקטנים, או לפנות את השולחן כדי שיהיה אפשר לשבת – מותר לעשותה גם קודם חצות. 

שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בתשעה באב עצמו אפשר לשטוף גם קודם חצות, ועדיף להשתמש בכפפות [ואם שוטף לצורך אכילת הערב, אין צורך בכפפות].

אף לאחר חצות שהותר לעשות מלאכה שיש בה שיהוי, אין לקבוע עצמו למלאכה שמסיחה דעתו מהאבילות, ולכן אסור לעבוד בעבודה ממושכת גם אחר חצות היום, וכן אסור להתעסק זמן ממושך באריזת מזוודות, מיון כביסה, עטיפת ספרי לימוד וכד'.

אולם נראה שעד חצי שעה אינו נחשב שקובע עצמו למלאכה, ולכן לאחר חצות היום, אין איסור להתעסק במלאכות אלו למשך זמן של פחות מחצי שעה. ויש לעיין באדם ששומע תוך כדי המלאכה [כגון תוך כדי שאורז מזוודה] דברים מעניין החורבן, אם מותר לו לעסוק בזה אף יותר מחצי שעה.

מותר לתת לילדים (אף שהגיעו לחינוך) לעשות יצירות, אם יש בזה צורך, וכן מותר לשלחם לקייטנה, או לצאת איתם לגינה.

אין לקרוא עיתונים וספרי קריאה, או לשחק במשחקים, או להסתכל בתמונות משפחתיות וכד' בתשעה באב, אף לאחר חצות היום, משום שיש בהם הסחת דעת מהאבלות. אמנם אדם הסובל מאד מהצום, ובלי זה יהיה לו מאד קשה לצום - אפשר להקל.

אף לאחר חצות אין לעשות טסט נהיגה או טסט לרכב, ובמקום דבר האבד יש להקל.

יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום, ובני אשכנז לא נהגו כך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין.

עבודה בתשעה באב

העובד במקום שעובדים בו בתשעה באב, צריך לקחת חופש ביום זה. אמנם במקום שהעבודה היא דבר האבד, מותר לעבוד.

דוגמאות לדבר האבד - במקום שלמעביד עלול להגרם נזק כספי, או שהעובד עלול להיקנס או שעלולים לפטרו, וכן רואי חשבון ומנהלי חשבונות החייבים להגיש דוחו"ת עד תאריך מסוים, ולא יספיקו לעשות זאת בזמן אחר – בכל אלו וכיוצא בהללו מותר לעבוד. ולכתחילה כשאפשר יעבדו רק אחר חצות היום. אך אין היתר לעבוד במקום שתגרם רק מניעת רווח. 

כמו כן העובדים במלאכות שהם צרכי רבים, מותרים לעבוד כל היום. וכגון העובדים במוקדי מידע, תקשורת, גני ילדים, קייטנות, וכדומה.

אסור לכתוב סת"ם אף לאחר חצות, משום שנחשב כקובע עצמו למלאכה, וכן משום איסור תלמוד תורה בתשעה באב.

פתיחת חנות מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינן של מזון – אסור לפתוח עד חצות, ואף ע"י גוי.

דין כיבוס, תספורת, מוזיקה, רחיצה וכו' בצאת הצום:

כיבוס, לבישת בגדים מכובסים ובגדי שבת, תספורת, רחיצה, ברכת 'שהחיינו' ושמיעת מוזיקה - לבני עדות המזרח מותרים ממוצאי הצום, ולבני אשכנז מותרים מחצות היום של י' באב. אמנם בברכת שהחיינו לבני ספרד, יש מחמירים שלא לברכה במוצאי הצום. וכן יש לחוש שניגון בכלי שיר ממש לבני ספרד, מותר רק לאחר השקיעה של י' באב.

הדברים המותרים לפני שבוע שחל בו ת"ב, מותרים גם במוצאי הצום.

אכילת בשר ושתיית יין מותרים לבני אשכנז מי' אב בחצות היום, ולבני עדות המזרח מותר רק אחרי השקיעה של י' אב.

אשכנזי היוצא לדרך, אם אין לו אפשרות לכבס או להסתפר בי' באב אחרי חצות, יכול לעשות זאת מיד בצאת הצום, ולא צריך להמתין לבוקר [ואם יש אפשרות לכבס ע"י בן ספרד או ע"י גוי, עדיף].

מותר לצאת לנופש בי' באב לפני חצות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | י אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: אדם שהתעורר לאחר זמן תפילה, קודם חצות היום. מה דינו לעניין תפילת שחרית.

תשובה: לפני חצות היום: אם היה אנוס, מתפלל כרגיל. ואם לא היה אנוס - מתפלל את כל התפילה ללא ברכות קריאת שמע. כלומר, מתפלל עד ישתבח [כולל ישתבח] כרגיל, ואז מדלג לקריאת שמע עד 'השם אלוקיכם אמת', ואז מדלג לשמונה עשרה [אנוס הוא אדם שתכנן לקום מוקדם, וכיוון שעון מעורר או שמינה שומר שיעיר אותו, ולא קם. נשים נשואות שמתפללות מאוחר נידונות תמיד כאונס].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יא אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: אדם שהתעורר לאחר זמן תפילה, לאחר חצות היום. מה דינו לעניין תפילת שחרית.

תשובה: לאחר חצות היום אין אפשרות להתפלל תפילת שחרית, וצריך לומר רק את הדברים הבאים:

בני אשכנז מברכים רק על הציצית והתפילין, וכן מברכים ברכות התורה. כמו כן אינם מברכים את כל ברכות השחר אלא רק ברכות שלא עשני גוי.. עבד.. ואשה בלבד. אך יש מבני ספרד שאומרים את כל ברכות השחר כרגיל.

כמו כן קוראים קריאת שמע עם תפילין, ומתפללים פעמיים מנחה [הראשון לשם מנחה והשני לשם תשלומין על שחרית].

אסור לאכול לפני תפילת מנחה ותשלומין, וכן לפני הנחת תפילין, ודינם שווה לדין אכילה לפני תפילת שחרית.

יש לציין שתפילת תשלומין נאמרה רק כאשר הייתה סיבה שבגללה לא התפלל בזמן, אפילו אם הוא פשע והיא אינה סיבה מוצדקת [וכגון שהלך לישון בשעה מאוחרת וידע שלא יקום בזמן], אך אם לא התפלל במזיד, אין לו תשלומין.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יב אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר להשתמש בתנור ובאביזריו שבדירות נופש, צימרים וכדומה.

תשובה: אפשר להשתמש בתנור ע"י שיכסה את המאכל בשני כיסויים, או ע"י שיפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך שעה, ואחר שעשה כן די לכסות את המאכל בכיסוי אחד.

תבניות התנור – לעניין טבילה: אם הן בבעלות גוי אינן טעונות טבילה, ואם הן בבעלות יהודי טעונות טבילה (והמיקל בזה בשעת הדחק אין מוחין בידו).

ולעניין הכשרה: התבניות מצופות בדרך כלל באמייל, וניתן להכשירן על ידי שיכניסן למשך שעה לתנור המופעל על דרגת החום הגבוהה ביותר. אולם אם יש חשש שהשתמשו בתבניות אלו לטריפות, צריכות הן ליבון חמור, ומשום כך לא ניתן להכשירן. בשעת הדחק אפשר להניח על תבניות התנור תבנית חד פעמית.

רשת התנור - אפשר להכשירה ע"י שיכניסה למשך שעה לתוך תנור המופעל על דרגת החום הגבוהה ביותר [ואם הרשת בבעלות יהודי, ורוצה להניח את האוכל על הרשת עצמה, או אפי' בהפסק נייר אפייה, ניתן להשתמש לאחר ההכשרה דווקא כשידוע שהרשת טבולה (וכנ"ל, המיקל בזה בשעת הדחק אין מוחין בידו)].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יג אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר להשתמש בכיריים ובמיקרוגל שבדירות נופש, צימרים וכדומה.

תשובה: כיריים חשמליות / קרמיות / אינדוקציה - מעיקר הדין מספיק שהן נקיות, ויש מהדרין לכסותן בנייר כסף אך אין חובה בכך.

מיקרוגל – יחמם בשני כיסויים אטומים [כגון שישים את האוכל בקופסא סגורה בתוך שקית קשורה]. ואם רוצה להכשירו, יעשה כדלהלן: לאחר 24 שעות שלא היה בשימוש, יניח בתוכו צלחת עם מים ויפעילו למשך רבע שעה. יש המהדרים שאף לאחר ההכשרה הנ"ל, יחממו מאכלים רק כשהם מכוסים [יש לציין שבמיקרוגל שבבית, לכתחילה אין להשתמש בו לבשר וחלב, אף לא בשני כיסויים].

צלחת המיקרוגל - אין להניח אוכל על הצלחת עצמה, אלא רק בתוך כלי מכוסה [כיסוי בשקית ניילון אינו מועיל באופן זה, אלא א"כ יטבול את הצלחת ללא ברכה (והמיקל בשעת הדחק שלא לטבול, אין מוחין בידו)].