הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

[הלכה יומית - הג"ר עמרם פריד שליט"א‎]

📍 יום שישי | יד אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת ואתחנן

"לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ" (דברים ד, ב)

אשה המקיימת מצוות שאינה חייבת בהן – האם עוברת בל תוסיף והאם מקיימת מצוה:

דעת רש"י (ר"ה לג. ד"ה מעכבין, עירובין צו. ד"ה ולא מיחו) שנשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמן עוברות על "בל תוסיף". וכ"ה שיטת הרי"ד (כמבואר בספר המכריע סי' עח, ובפסקי הרי"ד ר"ה שם).

אמנם דעת הריא"ז (שלטי גיבורים ר"ה ט: בדה"ר) כתב שאינן עוברות על בל תוסיף, והוא כמו איש שהניח תפילין במקום שאינו ראוי להניחן, שאינו עובר על ב"ת.

וכן המהרש"א (שם) תמה כיצד שייך לומר שאשה עוברת על איסור "בל תוסיף" כשמקיימת דבר שאינה מצווה בו, הרי איסור "בל תוסיף" נאמר כשמוסיף על מצוה שמצווה בה. וכן יש להקשות על רש"י מדעת רב יוסף, שאע"פ שסומא פטור מכל המצוות מ"מ מקיימן, ומדוע אין בזה משום בל תוסיף (עי' ספר המכריע שם).

ואף התוס' (עירובין שם) חלקו על רש"י וכתבו שכיון שאשה אינה מצווה, הוא כמו אדם המקיים מצוה שלא בזמנו [כגון שאכל מצה לא בפסח], וכדי לעבור על "בל תוסיף" בקיום מצווה שלא בזמנה, צריך שיתכוון לעבור על "בל תוסיף".

קיום מצוות עשה שהזמן גרמא לנשים:

יש להסתפק האם נשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמא מקיימות מצוה או שאינן מקיימות מצוה.

והנה מבואר בגמ' (סוכה מב.) "מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת וכו' פשיטא, מהו דתימא הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא תקבל, קא משמע לן". וכתב רש"י "ולא אמרינן קמטלטלא מידי דלא חזי".

וכתב הגהות אשרי (פ"ג סי' לג) "מכאן יש ללמוד דאסור לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא, דאי יכולין לברך מאי איריא דראוי לאנשים, תיפוק ליה דראוי לה לעצמה ליטול ולברך, אבל ר"ת מתיר להן לברך ומפרש כאן בע"א, ונראין דברי רש"י".

ומבואר ברש"י שהייתה הוה אמינא שלולב הוא מוקצה לאשה, ומוכח שאינה מקימת מצוה כלל בנטילת לולב, ומזה הוכיח ההגהות אשרי שנשים אינן מברכות.

ונמצא מבואר בדעת רש"י שנשים העושות מצוות עשה שהזמן גרמא, אינן מקיימות מצוה ואף עוברות על בל תוסיף כנ"ל.

אולם לשיטת התוס' (עירובין צו, ר"ה לג., חגיגה טז:, קידושין לא., גיטין מ., חולין קי:, ערכין י:) שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, נראה שגם מקיימות מצוה.

אולם יש לדחות שיתכן שאף לדעת התוס' אינן מקיימות מצוה, אך הן יכולות לברך משום שהתירו בשבילן איסור ברכה לבטלה, וכדעת הראב"ד (תו"כ ריש ויקרא), ויש בזה אריכות גדולה ואכמ"ל.

לתשומת לב המתארחים בדירות נופש, צימרים וכד' בשבת:

פעמים רבות המקררים, מדי ומשאבות המים, וכן הקומקומים, המיחמים וברי המים דיגטליים, ואסור להשתמש בהם בשבת.

ניתן לברר בקו בית ההוראה (שלוחה 8) האם המכשיר שברשותכם מאושר לשימוש בשבת, וכן לקבל פתרונות חילופיים.

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יד אב תשפ"ה📍

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | טז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר להשתמש במנגל [מהסוגים השונים] שבדירות נופש, צימרים וכדומה.

תשובה: בבסיס אפשר להשתמש בלי כל חשש, אולם את הרשתות יש להכשיר על ידי ליבון חמור, וכיון שקשה לעשות להן ליבון חמור [כיוון שצריך שיאדימו] לכן אין להשתמש בהן, וצריך רשתות חדשות ולהטבילן.

רשת המנגל שהיא רב פעמית חייבת בטבילה אף בשימוש הראשון, ואף אם משתמש בה פעם אחת ואח"כ זורקה [ולפי מה שמחמירים להגעיל כלים חדשים יניחנה על האש לכמה דקות].

הנמצא במקום שאין מקווה סמוך ואין באפשרותו לטבול את הרשת, יכול להפקיר את הכלי בפני ג' ולהשתמש בו פחות מיום אחד.

מנגל חד פעמי אינו צריך טבילה, אך בשימוש חוזר הרשתות צריכות טבילה ללא ברכה. ואם מראש בדעתו להשתמש בהם שימוש חוזר, יש לטבול כבר בשימוש הראשון.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר ליטול ידיים במי ים התיכון / המלח / הכנרת, ומה מברכים.

תשובה: בים שמימיו מתוקים, כגון בכנרת, יכול למלא ספל ממי הים, וליטול בו את ידיו ולברך 'על נטילת ידיים' כרגיל.

אך אין ליטול ידיים במי הים התיכון או ים המלח, כיון שאינם ראויים לשתיית כלב, אך אפשר לטבול בהם את ידיו, ויברך 'על נטילת ידיים' ולא 'על טבילת ידיים'.

לפי הקבלה צריך לטבול את הידיים שלוש פעמים, וכן צריך להגביה את הידיים, אך להלכה אין צריך זאת, ודי להטבילם פעם אחת. כמו כן אין צריך לנגב את הידיים, ולדעת החזו"א צריך לנגבם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יח אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מותר ליטול ידיים בחדר שיש בו שירותים.

תשובה: מותר ליטול בחדר זה לכתחילה ובלבד שינגבם בחוץ. אמנם, אין ליטול בחדר זה נטילת ידיים לסעודה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יט אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ברכה על קברי ישראל:

הרואה קברי ישראל מברך ברכת 'אשר יצר אתכם בדין'. ובתנאי שלא ראה בית קברות אחר בשלושים יום האחרונים, אך אם ראה אינו מברך, ואף אם לא בירך כשראה בפעם הראשונה. 

לכן מי שיצא מבני ברק לירושלים וראה ביציאתו את בית הקברות ולא בירך, הפסיד את הברכה, ושוב אינו מברך כשעובר בסמוך להר המנוחות.

גם על קברי צדיקים מברכים ברכה זו, אך אין מברכים אותה על קבר אחד, רק על כמה קברים הנמצאים יחד.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כ אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מעוברת יכולה ללכת לבית קברות.

תשובה: לצורך [כגון ביארצייט או לקברי צדיקים] – יכולה ללכת, ותקפיד שלא לגעת בקברים (אין מקור קדום לאיסור).

שאלה: האם אשת כהן מעוברת יכולה ללכת לקברי צדיקים.

תשובה: יכולה ללכת אף אם יודעת שיש לה בן (מג"א או"ח סי' שמג ס"ק ב, ש"ך יו"ד סי' שעא ס"ק א בשם הרוקח, ועי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' שנד, ומנחת חינוך מצוה רסג, ג).

שאלה: האם יש בעיה ללכת ולהתפלל בבית קברות בלילה. והאם קברי צדיקים שונה.

תשובה: בין בקברי צדיקים ובין בסתם קברים - אין איסור ללכת בלילה, אך תהילים אומרים רק אחרי חצות, אלא אם כן זה עבור חולה שאז אפשר לומר תהילים לפני חצות, וי"ג מידות אחר חצות.

שאלה: האם גם ליד קבר של אשה צריך לכסות את הציציות.

תשובה: לא צריך (משנ"ב סי' כג סק"ה, ואמנם יש הסוברים שצריך לכסות משום לא פלוג, או מטעם שיש לחוש שהיא גלגול זכר, עי' מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך, צל"ח ברכות ג:, כה"ח שם סק"ג).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כא אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת עקב

"וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם" (דברים יא, יח)

שאלה: קנה תפילין ולאחר זמן הוברר שהיו התפילין פסולות, האם הפסיד את מצוות תפילין, והאם צריך כפרה על כך.

תשובה: הרי הוא אנוס ונחשב שקיים את המצוה, ואינו צריך כפרה, וראה במקור.

מקור: לכאורה היה נראה לומר שלא אמרו אונס כמאן דעביד במצות עשה, כמו שכתב המשך חכמה (שמות יג, י, ויל"ע בפירושו להפטרת שבת הגדול ד"ה ליראי ה'), ועיין ש"ך (חו"מ סי' כא ס"ק ג, בשם הירושלמי) שאף שאומרים שהעושה מעשה באונס נחשב כאילו לא עשאו, אך לא אומרים על אדם שלא עשה מצווה מחמת אונס כאילו הוא עשה אותה.

אך באמת נראה לומר שקיים המצוה שהרי הוא אנוס, והחושב לעשות מצוה הרי הוא כאילו עשאה (עיין ברכות ו., קידושין מ., ונמוק"י ב"ק ו: מדפה"ר), והאריכו בזה בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' י) ושו"ת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ב) שהביא מהחיד"א בספרו דבש לפי (מע' ד אות ד), וכן כתב בדעת קדושים (סי' לט ס"ט) שנחשב שקיים המצוה, עיי"ש טעמו.

עוד יש לדון שכיון שמצות תפילין היא מצות עשה, ומצינו שיטת הרמב"ן (ויקרא א, ד) והר"ן (סנהדרין פד:) שהמבטל עשה בשוגג אינו צריך כפרה, ואף ס"ל שהעובר על לאו שאין בו כרת [כגון האוכל נבילה] בשוגג אין צריך כפרה [ורק דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת צריך כפרה (יבמות ט, רמב"ם הל' שגגות פ"א)], וא"כ בנידון דידן לא ייענש ואינו צריך כפרה על כך שלא הניח תפילין, כיון שזה היה בשוגג ואף אונס.

אכן ממשמעות הגמרא (יומא לו:, זבחים ז:) נראה דגם בביטול עשה צריך כפרה. מיהו יש לומר דהתם מייירי במזיד, והאריך בכל זה בשו"ת מחזה אברהם (או"ח סי' ה), וטוב שילמד הלכות תפילין לכפרתו [עיין שו"ת פנים מאירות (ח"ג סי' ט)]. ועיין ברב פעלים (שם) שדן שיהיה צריך כפרה משום הברכה לבטלה [אמנם לדעת הרמב"ן והר"ן אין צריך כפרה וכנ"ל].

ובעצם דברי הרמב"ן והר"ן שעבר על לאו בשוגג אינו צריך כפרה יל"ע בטעמם, שהרי מצינו בנתיבות המשפט (סי' רלד) ששוגג בדרבנן לא צריך כפרה, וביאר החת"ס (חו"מ קפ) את דברי הנתיבות שרק באיסור דאורייתא שהוא איסור חפצא צריך כפרה, אבל איסור דרבנן שהוא איסור גברא אין צריך כפרה, כיון שהכפרה היא על ההמראה [שהמרה את פי השי"ת] ובשוגג אין המראה [ועיי' שערי יושר (שער א פ"י), אמרי בינה (דיני יו"ט סי' ג), או"ש (פ"א מגירושין), שו"ת עין יצחק (אבה"ע סי' סז), אתוון דאורייתא (כלל י), שו"ת דברי מלכיאל (ח"א אבה"ע סי' עו)]. והרי שאר איסורי תורה הם איסור חפצא (עי' רעק"א יו"ד רטו בשם הר"ן שאיסור נבילה הוא איסור חפצא) ומדוע האוכל נבילה בשוגג אין צריך כפרה.

ודברי הרמב"ן צריכים עיון מהמבואר בגמ' (סנהדרין פד:), ואכמ"ל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כג אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מותר לאכול מאכלים שהיו בתוך תא המטען באוטובוס וקרוב לוודאי שישנו מעליהם.

תשובה: גם אם אכן ישנו מעליהם אין איסור, משום שמושב באוטובוס אינו נחשב מיטה.

מקור: מבואר בגמ' (פסחים קיב., ב"ב נח.) שמאכלים שהיו תחת המיטה רוח רעה שורה עליהם. ודעת הגר"א (הובא בבינת אדם סי' סג) שאין לאוכלם.

אמנם השבות יעקב (ח"ב סי' קה, הובא בפת"ש יו"ד קטז ס"ק ד וכן בהגהות רעק"א שם) כתב שבדיעבד אין איסור לאוכלם. וכן מבואר ברש"י (תענית י:).

ובנדון דידן, שהמאכלים לא היו תחת המיטה אלא תחת מושבי האוטובוס – נראה שאף לכתחילה מותר להניחם שם (וראה בהרחבה באזמרה לשמך גיליון 110).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כד אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר לצאת ידי חובת תפילת הדרך כששומע אותה ברמקול באוטובוס.

תשובה: אין לצאת ע"י רמקול.

שאלה: האם אפשר לצאת תפילת הדרך על ידי שישמע מחברו את הברכה, ויועיל לו מדין שומע כעונה.

תשובה: אפשר לצאת תפילת הדרך גם על ידי שומע כעונה [כדין כל הברכות שיכול לצאת על ידי שומע כעונה], אף למי שבקי בתפילה, ואינו דומה לתפילה שאי אפשר להוציא על ידי שומע כעונה [ורק ש"ץ יכול להוציא כשיש עשרה את מי שאינו בקי] (עי' א"א, והתבאר בהרחבה באזמרה לשמך גיליון 215).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כה אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: אדם שהוריד את הציצית לכמה שעות [כגון שנכנס לים וכד'], האם כשחוזר ולובש צריך לחזור ולברך.

תשובה: לא יברך [אפי' אם עברו כמה שעות], אלא אם הוריד לזמן ארוך כגון שמוריד בבוקר לאחר התפילה ומחזירה בצהריים (סי' ח סי"ד, אזמרה לשמך גיליון 168).

שאלה: אדם שהחליף כיפתו בים עם אדם אחר בשוגג, מה עליו לעשות.

תשובה: הוי גזל בשוגג, ואם אינו יכול לאתר את הבעלים - ישמור את הכיפה או ירשום את שוויה במקום משתמר עד שיבוא אליהו ויאמר לו מי הבעלים (קצות החושן סי' כה, חו"מ סי' רסז, תוס' ב"ק ה., תוס' קידושין נה).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כו אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: מה מברכים על גלידה/ אייס קפה עם שברי עוגיות.

תשובה: באופן ששברי העוגיות נמצאים רק מעל הגלידה וניכרים בפני עצמם - יברך רק על הגלידה כיון שהם טפלים אליה, אמנם כאשר שברי העוגיות מעורבים בכל הגלידה - יש לדון שברכתה 'מזונות' מדין 'כל שיש בו וכו'.

וכן הדין באייס קפה [ברד], אך אם הוא נוזלי ממש, כיוון שהוא משקה, ברכתו 'שהכל' (ראה אזמרה לשמך גיליון 115).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם במסעדה צריך לברך ברכת האורח.

תשובה: אין צריך לומר ברכת האורח (עי' משנ"ב סי' רא ס"ק ז, אזמרה לשמך גיליון 215).

שאלה: האם ילדים ובחורים שאוכלים בבית של ההורים אומרים ברכת האורח.

תשובה: לא נהגו לומר ברכת האורח (במשנ"ב שם ס"ק א כתב לומר, אך למעשה לא נהגו כן, ראה אזמרה לשמך שם).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כח אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת ראה

נאמר בפרשתינו - "כי יהיה בך אביון וכו' לא תאמץ וכו' ולא תקפוץ וכו' " (דברים טו ז)

שאלה: אדם שמבקש ממנו צדקה האם חייב לתת לו או שלא חייב לתת כי שמא המבקש לא עני באמת.

תשובה: רק אם יודע בבירור שהוא עני או שיש לו כתב המלצה מרב, [אא"כ הוא רעב ואוסף בשביל אוכל ולא מצוי כלל עני אמיתי כזה בזמנינו].

מקור: מבואר בכתובות (סח.) "בואו ונחזיק טובה לרמאין שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא", מבואר מזה שבספק לא צריך לתת, ולכן מחזיקים טובה לרמאין כי כל בן אדם יש לחשוש שמא הוא רמאי ולכן לא עוברים איסור אם לא נותנים צדקה. 

ויש להקשות מדוע לא חייב לתת צדקה מספק כי ספק דאורייתא לחומרא (כתובות עג:), ויש לבאר שהדבר נחשב ספק ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה, אך שמא רק אינו נחשב חטא אם לא נתן אך כן יש לתת לעני אף בספק, ומבואר בבבא בתרא (ט:) ויו"ד (סי' רנז) שבודקים לכסות ואין בודקין למזונות, ומבואר מזה שאם אדם אוסף כסף יש לתת לו רק לאחר בירור שאכן הוא עני [אא"כ הוא אוסף כסף למאכלו].

ומבואר בנדרים (דף ז) שנחלקו הר"ן והרשב"א שם לגבי ספק מתנת עניים האם זה נחשב כספק איסור ולחומרא או לספק ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה.

והנה מצינו לגבי פדיון הבן שבספק לא צריך לתת (בכורות מח.) אף שזה מצוות עשה וספק דאורייתא לחומרא כי זה נידון כספק ממון, ויש בזה אריכות דברים גדולה על החילוקים בין הדברים ואכמ"ל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ל אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני כיבוס ותפירה בראש חודש:

נשים רבות נוהגות שלא לתפור בראש חודש [ואפי' תפירת כפתור ומכפלת אסורה, אא"כ תעשה זאת בשינוי], וכן נוהגות שלא לכבס בראש חודש, אך אפשר שהאישה תכין את הבגדים לכביסה, והאיש יכניסם למכונה ויפעיל.

גיהוץ מותר בראש חודש.

נשים שאין להן מנהג אבות בזה, יקבלו על עצמן את אחד משני האיסורים הנ"ל, או שלא לכבס בראש חודש, או שלא לתפור בראש חודש.

אישה התופרת לפרנסתה, מותרת לעבוד בראש חודש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | א אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין ריבוי סעודה בראש חודש:

טוב לאכול פת לשם סעודת ראש חודש אך אינו חיוב.

מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, ודי להוסיף מאכל אחד יותר ממה שרגילים לאכול בכל יום. ואף בראש חודש שחל בשבת, יוסיף מאכל נוסף מעבר לתבשילי השבת הרגילים.

דין קריעה בכותל ובירושלים בראש חודש:

דיני הקריעה בכותל המערבי ובירושלים נוהגים בראש חודש כבכל השנה כולה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ב' אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: אלו דברים נוהגים בחודש אלול.

תשובה: בני ספרד נוהגים לומר סליחות בכל חודש אלול.

נוהגים לתקוע בשופר בכל יום לאחר תפילת שחרית.

נוהגים לומר 'לדוד ד' אורי וישעי' - בני ספרד נוהגים לאומרו אחרי שחרית ואחרי מנחה, ובני אשכנז נוהגים לאומרו אחרי שחרית ואחרי ערבית.

אף שיש שמקפידים שלא להתחתן בכל חודש לאחר ט"ו בחודש - בחודש אלול שהם ימי רצון אפשר להתחתן כל החודש

יש להרבות בלימוד תורה בחודש אלול כדי לזכות ביום הדין.

מקור: או"ח סי' תקפא', יו"ד סי' קעט' סע' ב', אבהע"ז סי' סד, ערוה"ש שם סע' יג (לגבי נישואין אחר ט"ו בחודש)

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם יש חיוב לשמוע תקיעת שופר אחר תפילת שחרית בחודש אלול.

תשובה: בחודש אלול אחרי תפילת שחרית תוקעים בשופר. שמיעת התקיעה אינה חיוב, ולכן יחיד שלא שמע תקיעת שופר אינו צריך לתקוע. וכן העומד בתפילת שמונה עשרה בשעת תקיעת שופר - לא יפסיק כדי לשמוע ואף אם לא ישמע אחר כך.

רבים מבני ספרד לא נהגו בתקיעה זו (שלא הוזכרה בדברי השו"ע אלא רק בדברי הרמ"א).

מקור: או"ח סי' תקפא, סע' א ברמ"א.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אמירת 'לדוד' אחרי מנחה או מעריב שלא כמנהגו

שאלה: המתפלל במניין שאומרים 'לדוד השם' אחרי מנחה, והוא נוהג לומר אחרי ערבית. א. האם צריך לומר יחד איתם במנחה? ב. האם צריך לשוב ולומר במעריב?

תשובה: א. יאמר יחד עם הציבור אחרי מנחה. ב. לאחר מעריב לא צריך לומר, אולם אם מתפלל ערבית במנין שבו אומרים, יאמר שוב. ג. גם הנוהג לומר 'לדוד' במנחה, והתפלל במנין שאומרים במעריב, יאמר עמהם. 

מקור: סימן תקפא

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ה אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת שופטים

"לֹא יִמָּצֵא בְךָ וכו' קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח, י)

האם מותר להזמין קוסם לאירוע

שאלה: האם יש בעיה להזמין "קוסם" שעושה אחיזת עיניים, כמצוי בהופעות לילדים.

תשובה: אם עושה דבר שנראה כמעשה תימהון, אסור, אך אם מסביר חלק ניכר מהקסמים, מותר.

מקור: בגמ' (סנהדרין סה:) דרשה מהפס' הנ"ל שיש איסור דאורייתא באחיזת עיניים, אך אין על כך אין חיוב סקילה.

ובטעם הדבר כתב הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת לב) מפני שגונב דעת הבריות, שגורם להם לחשוב שיכולים לקרות גם דברים שלא שייך שיתרחשו, ויבואו לכפור בעיקר.

וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קעט סט"ו) ש"אוחז את העינים אסור", וכתב הש"ך (ס"ק יז) בשם הב"ח בשם הרמב"ם "דגם אחיזת עינים שאינו ע"י כשוף, רק ע"י מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד אסור" [ובא לאפוקי משיטת הסמ"ג (לאוין נג) והמהרש"ל (בתשובתו שבשו"ת הרמ"א סי' סז) שהאיסור הוא רק אם עושה תחבולות ע"י כשפים ולא אם עושה ע"י מהירות הידיים].

וכן כתב החכמ"א (כלל פט ס"ו) אחר שהביא דברי הרמב"ם "ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות וכו' עוברים בלאו דאורייתא, והמצווה לעשותן עובר משום לפני עוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא גוי שעושה נראה לי דמותר לראות".

האם מועיל לגלות חלק מהקסמים:

כתב בספר יבין דעת (להגאון מקוטנא, יו"ד סי' קעט על הש"ך ס"ק יז) "יראה דוקא כשאומר שעושה איזה פעולה, אבל כשאומר שאינו עושה שום פעולה רק שמטעה הרואים ואפ"ה אינם מרגישים שרי, וע"ז סמכו בדורות הראשונים שעשו בדחנים מעשים זרים".

אכן מדברי החכמ"א מוכח שלא כדבריו, שהרי כתב לצעוק על אותן הבדחנים שעושים אחיזת עיניים, ופשוט שגם בזמנו של החכמ"א ידעו שזה לא כישוף, וכפי שמורה עליהם שמם "בדחנים", ובכל אופן כתב שזהו בכלל האיסור.

והטעם שאסור גם אם אומר מפורש שכל מה שעושה הוא רק זריזות ידים, הוא או מפני שלא אזלינן בתר טעמא דקרא, או מפני שחוששים לאנשים שלא יאמינו למה שאומר.

האם מועיל להראות לציבור כיצד פועל אחד ה"קסמים" ע"י זריזות ידיים:

ויש לדון האם יעזור להראות לציבור בפועל את אחד הקסמים, שיראו בחוש שכל מה שעושה הוא בלי כישוף אלא רק זריזות ידיים. ולמעשה נראה שלא מהני, מפני שהרואה יכול לחשוב שרק אותו המעשה נעשה בזריזות ידיים, והשאר נעשו ע"י כישופים.

לסיכום:

נמצא שנחלקו בזה היבין דעת והחכמ"א - לדעת החכמ"א אף אם ידוע ואף אם הוא אומר שזה רק זריזות ידיים אסור, ואילו לדעת היבין דעת מותר. ולכאורה נראה שהוא ספק דאורייתא ואין להקל בזה.

אולם יש לדון דשמא יש להקל בזה מדין ס"ס, דשמא כדעת החולקים על הרמב"ם וסוברים שאם זה לא ע"י כישוף מותר [וכדעת הסמ"ג (לאוין נג הנ"ל) והסמ"ק (מצוה קלו) ור"ש משאנץ ורבינו הלל (על הספרא קדושים פרשתא ג)], וגם לדעת הרמב"ם וכן נראה שנפסק להלכה כמבואר בב"ח ובש"ך הנ"ל, שמא כדעת היבין דעת שאם אומר שזה רק קלות התנועה מותר.

ולמעשה לכתחילה אין להקל בזה, משום שהעיקר להלכה שגם שלא ע"י כישוף אסור. אך למעשה אין למחות ביד המקילים, ובפרט בקטנים עד גיל בר מצוה (עי' ב"י או"ח סי' רסט). אולם אם מראה חלק ניכר מהקסמים שמא מותר אף לחכמ"א.

השתתפות באירוע שיש בו קוסם

שאלה: האם האיסור הוא רק להזמין קוסם, או אף להשתתף באירוע שיש בו קוסם.

תשובה: אסור אף להסתכל, מדין מחאה.

מקור: כתב החכמ"א "והמצוה לעשותן עובר משום לפני עוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם".

ויש לדון בדבריו - האם הסיבה שאסור להסתכל זה המשך למש"כ שצריך למחות בהם, ועל זה כתב כ"ש שאסור להסתכל ולראותם, שבזה הוא גורם היפך המחאה, או שמא יש איסור בעצם לכל אחד מהרואים.

ונראה להוכיח שאין איסור בעצם להשתתף מצד זה שגורם לעצמו לטעות, שהרי החכמ"א סיים שאם הקוסם הוא גוי מותר לראות, ומוכח שאין איסור בעצם זה שגורם לעצמו לטעות, ולכן היה נראה לומר שכל הסיבה שאסור להשתתף היא רק מחובת המחאה.

ויש לדון לאסור להשתתף באירוע שיש בו קוסם מסיבה נוספת, מפני שככל שמתרבים הצופים עובר הקוסם באיסור נוסף, שהרי האיסור הוא לא עצם עשיית התחבולות אלא האיסור הוא מה שגורם להם לטעות, וא"כ ככל שיש יותר צופים עובר ביותר איסורים, וממילא כל אחד שמשתתף מכשיל את הקוסם בעוד איסור ועובר בלפני עוור

[דין זה תלוי בספק הח"ח (לאוין במ"ח ס"ק ד), לגבי המספר לשון הרע להרבה אנשים שעובר בהרבה איסורים, וכתב שם שפשוט שהשומע הראשון עובר בלפני עוור שמכשיל את המספר, אך דן האם השומע השני שהגיע אחרי שכבר סיים הלה לספר ג"כ עובר בלפני עוור, מפני שמכשילו בזה שמגדיל עליו את העוון].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | י אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בימים הקרובים נעסוק בס"ד בדיני אמירת סליחות

דיני אמירת סליחות ביחידות:

א. איש או אישה המתפללים ביחידות יכולים לומר את כל הסליחות, מלבד מה שאומרים בארמית כגון "מחי ומסי" "מרן די בשמיא" וכד', וכן לא יאמרו י"ג מידות, אא"כ יאמרום כקורא בתורה בניגון ובטעמים. כמו כן יאמרו תחנון מבלי נפילת אפיים [ואם יש במקום ספרי קודש מלבד סידורים וסליחות – אף נופלים על הפנים].

ב. השומע סליחות בשידור חי דרך הטלפון וכד', יכול לומר י"ג מידות עם הציבור.

ג. האומר י"ג מידות ביחיד [בטעמי המקרא] אינו צריך לסיים את הפס' עד המילה "רבעים", אלא יכול לומר כרגיל עד המילה "ונקה".

ד. יחיד שלא אומר י"ג מידות כלל [וכגון שאינו יודע את טעמי המקרא], יאמר א-ל ארך אפיים רק עד המילים "כמו שהודעת לעניו מקדם" [כולל].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יא אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכות התורה וברכות השחר קודם הסליחות:

א. לפני אמירת הסליחות בבוקר יש לברך ברכות התורה, וכן ברכת 'אשר יצר' כיון שצריך להסמיך הברכה לעשיית צרכיו כשמכין עצמו לתפילה בבוקר, וכן ברכת 'אלוקי נשמה' הסמוכה לברכת 'אשר יצר'.

ב. ברכת 'על נטילת ידיים' לפני סליחות: אם יצטרך להתפנות לאחר הסליחות, יברך לאחר הסליחות. ואם לא יצטרך להתפנות אחר הסליחות, יברך לפני הסליחות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יב אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת כי תצא

"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ" (דברים כג, כ)

חשש ריבית בקניית דירה

שאלה: האם בחוזה רגיל של קניית דירה, שאין בו קנסות על איחור תשלומים וכדו', יש חשש ריבית.

תשובה: ישנן חששות רבות של ריבית בחוזה רגיל, ולכן הדרך הנכונה שלא להיכשל באיסור ריבית כלל היא ע"י שמכניסים סעיף בחוזה, האומר שבכל תשלום שהקונה משלם - הוא קונה חלק יחסי בנכס (יו"ד סי' קעד).

ריבית בקנסות בחוזי שכירות ומכירה

שאלה: האם מותר לסכם בחוזה שיהיו קנסות על איחור בתשלומי השכירות או המכירה.

תשובה: קנס חד פעמי - מותר, קנס שמתרבה כל תקופה – אסור (יו"ד סי' קעז).

כניסה לדירה לפני התשלום האחרון

שאלה: האם מותר לקונה להיכנס לגור בדירה לפני שהוא משלם את התשלום האחרון.

תשובה: אסור (יו"ד סי' קעד).

טעם הדין: בחוזים הרגילים נכתב שהמכירה חלה בשעת מסירת החזקה, ומסירת החזקה בדר"כ היא בתשלום האחרון. נמצא א"כ שכל הכסף שקיבל המוכר מרגע החתימה עד למסירת החזקה הרי הוא מוגדר ככסף הלוואה שהלווה הקונה למוכר, שהרי המוכר לא נתן לקונה כל תמורה שהיא בעד הכסף שקיבל.

מאחר וכן, אסור למוכר לתת שום הנאה שהיא לקונה עד שעת מסירת החזקה, כיוון שהמוכר מוגדר כלווה, וכל דבר שהוא ייתן ייחשב כריבית. ולפיכך אסור למוכר לתת לקונה להיכנס לדירה לפני שהמכירה חלה, ובדר"כ המכירה חלה רק בתשלום האחרון.

מחיר למזומן ומחיר לתשלומים

שאלה: האם מותר למוכר בחנות להציע ללקוח שני מחירים, מחיר אחד למזומן ומחיר אחר לתשלומים [יקר יותר בגלל האיחור].

תשובה: אסור מדרבנן (יו"ד סי' קעג).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מדיני אמירת י"ג מידות:

א. יש לעמוד כשאומרים "קל ארך אפים וכו'", "קל מלך יושב וכו'", י"ג מידות ווידוי. בשאר הסליחות טוב לעמוד אך אין חובה.

ב. כשאומר "ויקרא בשם השם", יפסיק מעט בין "בשם" ל"השם".

ג. השומע י"ג מידות כשהוא באמצע מזמורי הסליחות, יענה י"ג מידות עם הציבור, ולאחר אמירתם – או שימשיך מהמקום שהפסיק [עד "קל מלך"], או שימשיך היכן שהציבור אוחז.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | טו אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מדיני אמירת סליחות:

א. הפסוקים המודפסים בין סליחה לסליחה [מיד לאחר הי"ג מידות] הם עיקר הסליחות, ועליהם מבוססת הסליחה הבאה אחריהם, ולכן יש לומר פסוקים אלו ולא לדלגם. אך "כרחם אב על בנים וכו'" [המודפס לאחר פס' אלו] נוהגים לומר רק לאחר הי"ג מידות הראשון.

ב. את הוידוי שבסדר הסליחות - יש אומרים שלש פעמים (כמודפס), אבל המנהג הנפוץ הוא כמנהג הגר"א והאריז"ל לאומרו פעם אחת.

ג. "במוצאי מנוחה / שחר קמתי / באשמורת הבוקר / בזעקתם בעוד ליל / בעומדם לפניך בלילות" – יש המדקדקים לדלג מילים אלו בהתאם לשעת אמירתן משום דמיחזי כשיקרא, אולם מנהג העולם שלא לדלגם, ויש לבאר בטעמם משום שזה הולך על כלל הציבור.

ד. "מחי ומסי" הנאמרים בארמית בסליחות – אף שהציבור כבר סיים את אמירתם, כיוון שהציבור עדיין קיים [אף לאחר הקדיש] - מותר לאומרם, בשונה מי"ג מידות שהוא דבר שבקדושה וצריך שיאמרום עשרה יחד [ודי שיתחיל לאמרם עם הציבור]. אמנם יחיד המתפלל בביתו לא יאמר 'מחי ומסי' כלל.

ה. המאחר לסליחות – יכול לומר מתחילת הסליחות ויכול לומר מהיכן שהציבור אוחז, אך נכון יותר שיאמר עם הציבור היכן שהוא אוחז, ואח"כ יכול להשלים [ואף "אשרי" ישלים לאחמ"כ].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | טז אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

א. אמירת הסליחות אינה חיוב גמור, אך היא מנהג שנהגו בו ישראל, ומוזכר בשו"ע (סי' תקפא ס"א), ויש להשתדל לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות. נשים שיש באפשרותן לומר סליחות, די שיאמרו בבית.

ב. כשיש בעל ברית והסליחות בלילה – אומרים תחנון כרגיל (כיון שאין זמן ברית בלילה). אך כשיש בעל ברית והסליחות ביום, או כשיש חתן בין שהסליחות ביום ובין בלילה – נחלקו האחרונים אם אומרים תחנון, ולהלכה נראה שאין לומר [ויש המקצרים ואומרים רק עד "להשם אלוקינו הרחמים והסליחות].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יח אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

קניית עליות ומקומות בבית הכנסת מכספי מעשר:

א. אפשר לקנות עליות ושאר כיבודים מכספי מעשר, ובתנאי שיחשוב על כך בשעה שקונה את העליות.

ב. מותר לקנות מקום בבית הכנסת מכספי מעשר [אם חשב על כך בשעה שקנה], מכיוון שהמקום לא קנוי לגמרי למתפלל, ואינו עובר בירושה לבניו, אלא הוא רק סדר חלוקה שמי שתורם לבית הכנסת מקבל מקום.

ובאופן שאין בכל בתי הכנסיות שבאזורו אפשרות להתפלל מבלי לתרום, אזי את הסכום המינימלי לקניית מקום [המקובל בבתי הכנסיות שבאזורו] צריך לשלם מכספו, ואת שאר הסכום יכול לשלם מכספי מעשר [אף שמעדיף בית כנסת מסוים].

אדם המקפיד לתת מעשר כספים לעניים בלבד ולא לשאר צרכי מצוה, יכול לקנות מקום מכספי מעשר רק אם רוב המתפללים הם אברכים נזקקים.

[אלחנן שוורץ‎]

‬

📍 יום שישי | יט אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: בשבת כי תבוא, שנוהגים להעלות את הבעל קורא לקללות, מה יעשו אם הבעל קורא כהן או לוי.

תשובה: אם יש כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:

יעלו שבעה קרואים עד התוכחה, והבעל קורא [הכהן או הלוי] יעלה לאחרון ויקרא עד סוף הפרשה (משנ"ב סי' תכח ס"ק יז).

אם אין כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:

יעלה הכהן פעמיים, כיון שהוא שעת הדחק.

[ואף שהיה ניתן להציע פיתרון אחר, כדלהלן – הבעל קורא כהן יצא קודם שמתחיל קריאת התורה, ויעלו ישראל במקום כהן, ומיד אחר שיסיים הישראל את ברכות התורה, יכנס הכהן לקרוא, ויעלו עוד ששה אחרי העולה במקום הכהן (ולצורך כך צריך להוסיף עוד שתי עליות, ולדוג' יכולים להוסיף עליה בפרק כו פס' ד, ובפרק כח פס' יב), ועליית הקללות תהיה עליית אחרון, ויעלה בה הכהן הבעל קורא – מ"מ כיון שקשה לעשות כן, יעלה הכהן פעמיים וכנ"ל] (עי' משנ"ב סי' רפב ס"ק לא).

*    *    *

שאלה: בשבת בהר-בחוקותי, שנוהגים להעלות את הבעל קורא לקללות, מה יעשו אם הבעל קורא כהן או לוי.

תשובה: אם יש כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:

ששת העולים הראשונים יקראו בפרשת בהר.

העולה השישי ימשיך לקרוא בפרשת בחוקותי עד "וישבתם לבטח בארצכם" (כו, ה) [כולל, כפי המנהג לחבר את שתי הפרשות בעליה אחת].

העולה השביעי יתחיל לקרוא בפסוק "ונתתי שלום בארץ" (כו, ו), ויקרא עד "את בריתי אתכם" (כו, ט) [כולל].

והבעל קורא הכהן/לוי יעלה לאחרון מ"ואכלתם ישן נושן" (כו, י) עד סוף פרשת בחוקותי.

אם אין כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:

יקרא הבעל קורא עד אחר התוכחה, ואז יעלו שאר הקרואים, ויקראו לכל אחד לפחות שלשה פסוקים.

מקור: באור הלכה סי' תכח ס"ו סוד"ה בפסוקים

*    *    *

שאלה: בשבת בחוקותי, שנוהגים להעלות את הבעל קורא לקללות, מה יעשו אם הבעל קורא כהן או לוי.

תשובה: יקרא הבעל קורא [הכהן או הלוי] עד אחר התוכחה, ואז יעלו שאר הקרואים, ויקראו לכל אחד לפחות שלשה פסוקים (משנ"ב סי' תכח ס"ק יז).

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו'. לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כב אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני התרת נדרים בערב ראש השנה – חלק א:

א. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, ואפשר להתיר גם בלילה.

ב. נוסח התרת נדרים שעושים בערב ראש השנה מועיל רק לנדרים ששכחם, אך לעניין נדרים שזוכרים - אם הם נדרים שאפשר להתיר אותם, עושים זאת בפני שלשה ש"גמירי וסבירי ויודעים לפתוח פתח" (לשון השו"ע יו"ד סי' רכח ס"א), על ידי שעושים מהחרטה פתח, דהיינו שיאמר תחילה שהוא מתחרט על הנדר שנדר, ואז עושים "פתח" שביאורו שאילו היה יודע שיתחרט על הנדר, לא היה נודר.

ג. לא כל נדר ניתן להתיר, ולכן כשמתירים נדר שזוכרים, חובה לפרט לפחות לאחד מהמתירים את הנדר.

ד. יש מקפידים שיהיו דווקא שלושה מתירים ולא ארבעה, בכדי שלא יהיה 'בית דין שקול', כלומר בית דין שאין רוב להכרעה. מנהג בני ספרד לעשות התרת נדרים בפני עשרה אנשים, ובמעמד זה אף מתירים קללות.

ה. שלושת המתירים יכולים להיות קרובים זה לזה, וכן יכולים להיות קרובים לזה שמתירים לו [וכגון אביו ושני אחיו של הנודר יכולים להתיר לו את נדרו, אם הם ראויים לכך כנ"ל סע' ב], אמנם בעל אינו יכול להצטרף לשלשה כדי להתיר נדרי אשתו.

ו. מבקש התרת הנדר צריך לעמוד בפני שלושת המתירים והמתירים יושבים, אך דין זה אינו לעיכובא.

ז. הנודר אינו יכול לעשות שליח להתיר נדריו, ולכן מסתבר שהתרה דרך הטלפון - אף ששלושה נמצאים יחד ושומעים - אינה מועילה [אכן למנהגי מצוה, וכן בהתרת נדרים בער"ה (שאינה לנדרים גמורים) אפשר לסמוך על התרה דרך טלפון]. אמנם בעל יכול להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו (ויתבאר בהלכה יומית הבאה).

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כג אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני התרת נדרים בערב ראש השנה – חלק ב:

א. אישה שאינה זוכרת שנדרה נדרים גמורים אינה חייבת להתיר נדריה, ולעניין מנהגי מצוה וכו' מועילה מסירת המודעה שאומרים אחרי הנוסח של התרת נדרים [ועל הנשים להקפיד לאומרה ויש לעוררן על כך, ומועילה האמירה אף בינה לבין עצמה], וכן יכולות לסמוך על אמירת "כל נדרי", אך אם רוצה בכך - יכולה להתיר לפני שלושה כאיש, אך אינה יכולה לעשות שליח לכך מלבד בעל שיכול להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו [אבל לא נדרי בנותיו].

ב. אופן התרת נדרים לאישה שמינתה את בעלה שליח: אין לקרוא לשלושה אנשים במיוחד בשביל להתיר נדרי אישה, אלא כשאוסף שלשה להתיר נדרי עצמו יתיר גם עבור אשתו, ולא יאמר הנוסח פעמיים אלא יכלול את אשתו בהתרה שלו, וקודם שאומר את נוסח ההתרה או לפני שהם עונים 'הכל מותרים וכו' - יאמר להם שמבקש התרה גם עבור אשתו, והמתירים יענו בלשון רבים: 'מותרים לכם' וכו'. ואם לא מינתה את בעלה שליח – כיון שהיא מעוניינת בכך, יש להקל בהתרת נדרים זו שאינה לנדרים גמורים.

ג. מי שאין לו חתימת זקן אינו יכול להתיר נדר, ואם מלאו לו י"ח שנה יכול להתיר. אך דין זה הוא רק בנדרים גמורים, אבל בהתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה, שאינו מועיל לנדרים גמורים, אפשר להקל בזה. ולכן בישיבה לצעירים אפשר לעשות התרת נדרים ע"י שלושה בחורים אע"פ שאין להם חתימת זקן.

ד. מסירת מודעה שאומרים אחרי הנוסח של התרת הנדרים "הריני מוסר מודעה לפניכם" וכו' - אין צורך לאומרה בפני שלשת המתירים, אלא אף בינו לבין עצמו מועיל [אך יש מעלה לאומרו בפני שלשה], ולכן נכון להקפיד שאף הנשים יאמרו זאת בבית בינן לבין עצמן, ואם אומרות "כל נדרי" קודם יוהכ"פ, ומבינות שזו מסירת מודעה - הרי זה מועיל.

ה. על מנהגי מצוה וכדו' שנהג שלוש פעמים ולא התנה שיהיה בלי נדר, אפשר לסמוך על מסירת המודעה שמסר קודם שנהג שלוש פעמים ואין צריך התרה.

ו. נוסח מקוצר להתרת נדרים בערב ר"ה:

"מתחרט אני על כל הנדרים ושבועות וכן כל מנהג טוב שנהגתי ולא אמרתי שיהא בלי נדר ואם הייתי יודע שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע ומנהג טוב הייתי מתנה בלי נדר ואבקש שתתירו לי את כולם". ואומרים לו הדיינים מותר לך ג"פ, ואח"כ יאמר את נוסח מסירת המודעה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מנהג אכילת הסימנים:

א. אכילת הסימנים בראש השנה נהוגה בלילה הראשון, ויש נוהגים לאכול אף בלילה השני, ויש הנוהגים לאכול את הסימנים גם בסעודת היום.

ב. יש לבדוק את מאכלי הסימנים מתולעים לפני הכנתם (מצ"ב דף הוראות) מי שחושש מכשרות הסימנים [או שאינו אוכלם מסיבה אחרת], יכול לומר את תפילת ה"יהי רצון" בראיה בלבד.

ג. עדיף לאכול את הסימנים בתוך הסעודה לאחר ברכת המוציא, ויש הנוהגים לאוכלם לאחר הקידוש.

ד. האוכלים את הסימנים בתוך הסעודה לאחר ברכת המוציא, יש מן הסימנים שברכתם 'אדמה' שיש ספק אם מברכים עליהם בתוך הסעודה, ולכן עדיף לפטור אותם בברכה על מין שוודאי צריך לברך עליו בתוך הסעודה כגון בננה וכדו'.

ה. מברכים תחילה 'בורא פרי העץ' על התמר, שהוא קודם לרימון ולשאר הפירות, ולאחר מכן אוכלים את הסימנים המבוארים בגמ' (כריתות ו.) ובשו"ע (סי' תקפג).

ו. מן הדין אין סדר לאכילת הסימנים [לאחר ברכת התמר], ובגמ' ובשו"ע הנ"ל לא הוזכר סדר מסוים באכילתם, אך בכה"ח כתב להקדים לאכול את התמר כדי לברך עליו 'העץ', ואח"כ לאכול מאכל שברכתו 'אדמה', ואח"כ לאכול הסימנים בסדר הזה: סלקא, כרתי, תמר, קרא, רוביא, רימון, ראש כבש, תפוח בדבש.

ז. אם אוכל פרי לראשונה [כגון שטרם אכל רימון העונה], יברך עליו 'שהחיינו'. יש אומרים שיותר טוב להביא את הפרי החדש לשולחן לאחר הקידוש, כדי שלא ייפטר בברכת שהחיינו של הקידוש, ויברכו עליו ברכת שהחיינו נוספת.

ח. את ה'יהי רצון' שקודם אכילת הסימנים אומרים קודם האכילה, ואם זה הסימנים שמברכים עליהם, יאמר את ה'יהי רצון' לאחר שאכל מעט.

ט. במשנ"ב כתב לומר את ה'יהי רצון' עם שם השם, ומקורו מדברי הראשונים, אך רבים נוהגים לאומרו ללא שם השם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כה אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אכילה לפני תקיעת שופר:

א. בראש השנה מותר להאריך בתפילה עד אחרי חצות ואין איסור להתענות בראש השנה עד קצת אחרי חצות.

ב. אסור לאכול אכילת קבע לפני תקיעת שופר, אבל טעימה [לחלשים] מותרת. אולם נשים הצריכות, יכולות לאכול לכתחילה לפני התקיעות כרגיל.

ג. שיעור אכילה האסורה קודם התקיעות הוא כביצה פת, או כביצה מזונות מפת הבאה בכיסנין, או שתיית יין או כל משקה המשכר בשיעור כביצה.

ד. גדרה של טעימה היא אכילת פירות אפילו הרבה, וכן אכילת חטיפים למיניהם ואפילו הרבה [אך לא מיני מזונות, ויש מקלים באכילת קוגל אטריות אפי' הרבה] וכן שתיית שאר משקים מותרת אפילו הרבה.

ה. יקדש לפני האכילה, ואם מקדש על יין - ישתה ממנו רק מלוא לוגמיו שהוא רוב רביעית ולא יותר, מפני שאסור לשתות שיעור כביצה יין לפני תקיעת שופר ותפילת מוסף. אמנם אם מקדש על מיץ ענבים מותר לשתות רביעית שלמה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כו אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת נצבים

"ושבת עד השם אלקיך ושמעת בקולו" (דברים ל, ב)

ולהלן נכתב "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצוך היום" (ל, יא) וכתב הרמב"ן (שם) שהיא המצווה שנצטווינו על התשובה כדלעיל.

ויש להקשות, הרי לעשיית תשובה צריך חרטה על העבר, וידוי וקבלה לעתיד. והרי בוידוי שאומרים ביום הכיפורים [וגם לאומרים אותו במשך השנה] כלל לא אומרים קבלה לעתיד.

וצ"ל שכיון שהוא נאמר ברבים, אין הקבלה לעתיד מעכבת (עי' מנחת חינוך מצוה שסד).

[וכתב המסילת ישרים פ"ד "התשובה ודאי מדת רחמים היא קיומו של עולם שלא היה עומד זולתו כלל וכלל ואף על פי כן אין מדת הדין לוקה וזה כי לפי שורת הדין ממש היה ראוי שהחוטא יענש מיד תכף לחטאו בלי המתנה כלל אמנם מדת הרחמים וכו' והתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור וכו' "].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כח אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני תקיעת שופר

א. צריך לשמוע את התקיעה כולה מתחילתה ועד סופה.

ב. באופן שהשומע חושב שתוקעים תקיעות של סדר מסוים ובפועל התקיעות של סדר אחר [כגון שחוזרים ותוקעים עקב טעות וכיו"ב], יש לחוש שלא יוצא יד"ח, ולכן יש לכוון לצאת הכל על דעת הבעל תוקע [והמקריא].

ג. נחלקו הפוסקים איזה תקיעות הם מהתורה, אם תקיעות דמיושב או תקיעות דמעומד, ולכן יש לכוון לצאת ידי חובת מצוות תקיעת שופר כפי הדין, והתוקע צריך לכוון להוציא כפי הדין.

ד. נשים פטורות מתקיעת שופר מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, אך נהגו הנשים לשמוע.

ה. כשתוקעים בשופר לחולה, אם התוקע כבר יצא ידי חובה, החולה יברך בעצמו את ב' הברכות, ואם אינו יכול, התוקע יברך עבורו. וכן בתקיעות לנשים - נשים שנוהגות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, יברכו בעצמן, או שאחת תברך ותוציא את כולן.

ו. מי שלא שמע את הברכה של תקיעת שופר לפני תקיעות דמיושב, בין אם שמע את התקיעות דמיושב, בין אם לא שמע את התקיעות דמיושב, יברך לפני התקיעות דמעומד. ויש להסתפק האם אפשר לומר "היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" לאחר התקיעות של מלכויות או זכרונות כיוון שעדין לא שמע שלושים תקיעות. ויותר נראה דאפשר לומר.

ז. אסור להפסיק בדיבור מעת שהתחילו את התקיעות עד לאחר תפילת מוסף, כיון שהברכה של התקיעות היא על כל התקיעות והדיבור נחשב להפסק. ואף אסור ללמוד בפיו, אך להרהר בלימוד מותר.

ברכת "אשר יצר" אינה נחשב הפסק, וכן אמירת תהלים אינה נחשבת הפסק (מפני שכל שהוא תפילות, בקשות, שבחים וברכות אינו נחשב הפסק).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כט אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני רחיצה ביום טוב – קיצור האופנים המותרים:

רחיצת כל הגוף במים קרים [לבני אשכנז דווקא במקום צער] - מותרת כרגיל.

רחיצה במים חמים:

א] רחיצת כל הגוף יחד – אסורה לבני אשכנז בכל מקרה, ולבני ספרד מותרת רק במים שהוחמו מערב יו"ט (וכגון שהניח סיר מים על האש בערב יו"ט, והסירו מהאש לפני כניסת יו"ט, או אפי' הסירם ביו"ט עצמו. וכן אם עירב מים קרים במים חמים שהוחמו מערב יו"ט).

ב] רחיצת גופו אבר אבר [דהיינו עם ניגוב לאחר כל אבר שרוחץ] – במים שהוחמו ביו"ט אסורה, ובמים שהוחמו מערב יו"ט מותרת, ולבני אשכנז רק במקום צער [ולכן, יכול להניח מערב יו"ט סיר מים על האש, וביו"ט ישפכם לגיגית אמבטיה, ויכול להוסיף מים קרים, ולהתרחץ בהם].

ג] רחיצת פנים, וכפות ידיים ורגליים – מותרת אפילו במים שהוחמו ביו"ט [ולכן, יכול להניח ביו"ט סיר מים על האש, וישפכם לגיגית אמבטיה, ויכול להוסיף להם מים קרים. אך רחיצה במים מדוד השמש [מבלי לסגור את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד] אינה לכתחילה, וכבסע' הבא].

ד] רחיצת מיעוט הגוף – מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט, והמיקל לרחוץ במים שהוחמו ביו"ט ע"י סיר על האש או ע"י בוילר חשמלי [שדולק מערב החג או ע"י שעון שבת], יש לו על מי לסמוך [ואם רוצה לרחוץ במים חמים מהדוד שמש, צריך לכתחילה לסגור את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד, אך אין למחות במיקל בכך אף ללא סגירת ברז המים הקרים של הדוד].

רחיצת תינוק:

א] תינוק שלא רגילים לרחצו בכל יום, דינו כגדול.

ב] דין רחיצת כל גוף התינוק שרגילים לרחצו בכל יום, וכן רחיצת לכלוך מתינוק [אף שלא רגילים לרחצו בכל יום]:

מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט, ואף במים שהוחמו ביו"ט ע"י סיר על האש מותרת, ובתנאי שהמים חוממו לצורך שתיה או שטיפת כלים [כלומר, יניח סיר מים על האש, בחלק מהמים החמים ישטוף כלים, ואת שאר המים ישפוך לגיגית האמבטיה, ויוסיף מים קרים וירחץ בהם את התינוק].

רחיצתו במים חמים מהדוד שמש [מבלי לסגור את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד], אינה לכתחילה, והמיקל בזה ע"י שפותח את הברז לצורך שתיה או שטיפת כלים [כגון שלאחר פתיחת הברז, ישטוף מעט כלים באמבטיה, ולאחמ"כ ירחץ את התינוק], אין למחות בידו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ג תשרי תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני כפרות

א. זמן עשיית הכפרות על תרנגול הוא בערב יום כיפור באשמורת הבוקר לאחר אמירת סליחות [ואם הסליחות סמוכות לשחרית, יעשה את הכפרות לפני הסליחות], לפני עלות השחר. ובמקום הצורך אפשר להקדים ולעשות אף לפני חצות הלילה, או במשך עשרת ימי תשובה.

ב. כשעושים על תרנגול - יש הנוהגים כדעת האריז"ל לעשות כפרות לכל אחד בנפרד [לכל זכר - בתרנגול זכר, ולנקבה - בתרנגולת נקבה], ומי שקשה לו - יעשה כפרה אחת על כל הזכרים ועל כל הנקבות, ויעשה בתרנגול אחד לכל הזכרים [בבת אחת], ובתרנגולת אחת לכל הנקבות [בבת אחת, אך אין לעשות בתרנגול/ת אחד/ת כמה פעמים זה אחר זה].

ג. מי שאינו יכול לעשות כפרות על תרנגול, יעשה על כסף, ויעשה זאת עד כניסת יום הכיפורים, ויש לתת את הכסף לעניים או לגבאי צדקה לפני יו"כ, ואם לא הספיק – יְזַכה את הכסף ע"י אחר [כלומר יתן לו להגביה את הכסף עבור] עני או קופת צדקה מסוימת. ואם לא עשה כן, יתן לאחר יו"כ. שכח ולא עשה כפרות – יעשה עד הושענא רבא.

ד. כשעושים כפרות בכסף אין לזה סך קבוע, ואם עושה כפרות לכל המשפחה בסכום אחד, ישנם העושים סכום שווי של תרנגול שהוא בערך 30 ש"ח, ויש הלוקחים סך ח"י שקלים. אמנם למעשה אין סכום ברור בדבר, ולכן מי שעושה לכל אחד בנפרד די שיעשו אף על שקל אחד.

ה. כשעושים את הכפרות בכסף - במקום לומר "נפש תחת נפש", יאמר "דמים תחת דמים", ובמקום לומר "זה התרנגול ילך למיתה", יאמר "זה הכסף ילך לצדקה".

ו. אין לעשות כפרות מכספי מעשר [בין כשעושה על תרנגול ובין כשעושה על כסף].

ז. את כסף הכפרות יש לתת דווקא לעניים, ואם מכפר בתרנגולים - יתן את בשרם לעניים, או שיפדה בכסף את שוויים ויתן לעניים, ואז יכול לקחת את הבשר לעצמו.

ח. העושים כפרות בכסף מזומן, אין חובה שיתנו כסף זה עצמו לעניים אלא יכולים לתת סך שווה במקומו, או לתרום את שווי סך הכפרות בכרטיס אשראי או העברה בנקאית.

ט. בחור הנמצא בישיבה ואין ברשותו כסף לעשות כפרות, והוריו רוצים לעשות כפרות בשבילו ולומר "זה חליפת פלוני בן פלוני", אף שעיקר מנהג הכפרות הוא בפני המתכפר ממש, אמנם כשאין אפשרות אחרת יעשו כן.

י. מעוברת עד 40 יום דינה ככל אישה שתכפר בתרנגולת אחת, ולאחר 40 יום - הנוהגים לקחת תרנגול אחד לכל הזכרים ותרנגולת אחת לכל הנקבות - המעוברת תעשה גם עם תרנגול זכר [שמא נתעברה זכר], והנוהגים לכפר לכל אחד בנפרד, אם המעוברת יודעת את מין העובר תעשה לעצמה על נקבה, ותרנגול/ת נוספ/ת לפי מין העובר. ואם אינה יודעת את מין העובר – תעשה על 2 תרנגולות [לעצמה, ושמא נתעברה נקבה], ועל תרנגול אחד [שמא נתעברה זכר].

יא. מעוברת העושה על כסף, אם עושים לכל אחד כפרה בנפרד, תיקח סך כפול - אחד עבורה, ואחד עבור העובר.

יב. מעוברת שעושה לעצמה על כמה תרנגולים, תאמר "אלו חליפותנו וכו'", ואם אחר מסובב מעליה, יאמר "אלו חליפותיכם וכו'".

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ד אלול תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת וילך

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, יט)

קיום מצוות כתיבת ספר תורה במילוי אותיות.

שאלה: הממלאים אותיות בדיו במעמד כתיבת אותיות ספר תורה, האם מקיימים בזה מצוות כתיבת ס"ת [באופן שכל האות כתובה וממלא רק את חללה, פשוט יותר שלא מקיים, דלרבים מהפוסקים האות כשרה באופן זה עוד לפני המילוי, אך באופן שהאות מופסקת ומשלימים את צורתה ע"י המילוי יש יותר מקום לדון].

תשובה: אין יוצאים בזה ידי חובת כתיבת ספר תורה כיון שאין הס"ת שלו, ואף לכתחילה יש לעשות זאת בשליחות הבעלים של הספר, ומ"מ יש בזה סיוע לקיום המצוה.

מקורות - הגהות מהר"א שטיין על סמ"ג מצוה כד, שו"ת ר' ידידיה טיאה וייל יו"ד סי' סה, ריטב"א ב"ב יד.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ו תשרי תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין מעוברת בצום יום כיפור:

א. אישה מעוברת שהריונה תקין והיא חשה בטוב, צריכה לצום כרגיל, ועליה להכין את עצמה קודם הצום בשתייה מרובה של בין שלשה - לארבעה ליטר נוזלים ביממה שלפני הצום. במהלך הצום תשתדל לנוח ככל האפשר ותשהה במקום ממוזג, ולא תלך לבית הכנסת. כמו כן הבעל חייב לעזור לאשתו גם אם יתבטל מתפילה בציבור.

ב. במקרה שיש התכווצויות או צירים - תשתה לשיעורים, ואם לא די בזה - תשתה כרגיל.

ג. אם האישה מרגישה חולשה חזקה וסחרחורות ורואה שחור מול העיניים, דינה ככל אדם שבמקרה זה תשתה לשיעורים.

ד. בבחילות בהריון אין סיכון לעובר, רק חוסר נוחות. אך במקרה שיש הקאות מרובות או קשות או שהקיאה את הכל - עלולים להגיע להתייבשות, ולכן אם האישה מקיאה הרבה צריכה לשתות לשיעורים.

ה. כאשר ההמוגלובין נמוך מ-9 לא צמים ויש לאכול ולשתות לשיעורים.

ו. כאשר ההריון לא תקין, יש בזה פרטים מרובים, ויש לשאול חכם.

ז. מעוברת שהריונה תקין, ויכולה לצום, אך אעפ"כ היא חוששת מהצום, יכולה להתחבר לעירוי לפני יו"כ ע"י אנשי מקצוע (אפשר לברר בעזר מציון או בהצלה וכדומה), ואם עושה כן, במהלך הצום יכולה לקבל אפי' כמה ליטר נוזלים.

דין מינקת בצום יום כיפור:

א. מינקת צמה ביום הכיפורים. יש לה להתכונן היטב לצום בשתיה מרובה של מיץ ענבים, ביומיים שלפני הצום. אם יש לה אפשרות לשאוב חלב – תשאב לפני הצום כדי שתצטרך להניק פחות ותאבד פחות נוזלים. כמו כן מומלץ מיד לאחר צאת הצום לשתות כמות גדולה של מיץ ענבים כדי להחזיר את החלב.

ב. תינוק יונק, אם הוא אוכל חלב שאוב יש לדאוג להכין לו כמות מספיקה לפני הצום. אם הכמות השאובה אינה מספיקה או שהתינוק רק יונק ולא אוכל מבקבוק, ולאם אין די חלב בשביל התינוק, והתינוק אינו אוכל מזון אחר ואם האמא תצום יש בכך סכנה לתינוק - תשתה האם מיץ ענבים לשיעורים כל ארבע דקות. ואם לא די בכך תשתה כרגיל [ובדרך כלל די בשתייה בלי לאכול].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ז תשרי תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מאכלים שאין לאוכלם בערב יו"כ

א. ביצים ושום [י"א רק כשהם חמים], גבינה ושאר מוצרי חלב כשהם חמים - יש אומרים שאין נאכלים כל היום כולו, ויש מקילין בשחרית. ולמעשה המנהג להקל במוצרי חלב כשהם קרים בשחרית. אמנם בחלב עם קפה אין קפידא כל היום [בעניין אכילת בשר בהמה, יתבאר בהלכה הבאה בעניין סעודה מפסקת]. נשים וקטנים יכולים לאכול כרגיל.

ב. מצווה לאכול דגים בערב יום כיפור במשך היום לפני סעודה המפסקת [דיני אכילת דגים ושאר מאכלים בסעודה המפסקת, יתבאר להלן].

ג. יש נוהגים לאכול קרעפלאך בערב יו"כ.

דיני סעודה המפסקת

א. הסעודה האחרונה שאוכלים לפני הצום, נקראת "סעודה המפסקת".

ב. לכתחילה יש לאוכלה עם פת, ומי שקשה לו יכול להקל.

ג. יש נוהגים לטבול פרוסת 'המוציא' בדבש.

ד. בשונה מסעודה המפסקת בערב תשעה באב - בסעודה זו ניתן לאכול כמה מאכלים שרוצים [למעט המאכלים שיבואר להלן שאין לאכול], וכן מזמנים כרגיל לפני ברכה"מ.

ה. אוכלים בסעודה זו מאכלים קלים להתעכל, שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל. דין זה נוהג אף בנשים. דין זה נאמר רק בסעודה המפסקת, אך לפני כן מותר.

ו. ולכן אוכלים בה בשר עוף ולא בשר בהמה, מפני שהוא קשה לעיכול.

ז. אין אוכלים ושותים בה דברים המחממים את הגוף, ולכן אין שותים יין ישן וטוב [דין זה נוהג רק בסעודה המפסקת].

ח. אין אוכלים ביצים ושום וגבינה וחלב חמים [ויש מקפידים אף בקרים]. י"א שדין זה נאמר אף בסעודת הבוקר. אין אוכלים דגים בסעודה זו, אך בדגים קרים יש מקילים. נשים וקטנים יכולים לאכול כרגיל.

ט. חלב המעורב בקפה וכדו' מותר.

י. אין לאכול שומשום כיון שהוא עולה לפיו בלילה ומגביר את הליחה [ובשומשום שעל החלה, או בציפוי של שניצל – אין קפידא].

ברכת המזון בסעודה המפסקת

יא. לאחר ברכת המזון, מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות, וכן לעשות מלאכה.

אמנם יש המחמירים שהמברך ברכת המזון נחשב כמי שקיבל בפירוש את יום הכיפורים, ואסור באכילה ובשתייה ובעשיית מלאכה. ולכן נכון להתנות בפירוש [בפיו או במחשבתו], שאינו מקבל את הצום ואת איסור המלאכה בברכת המזון.

תוספת יום הכיפורים

יב. חובה מהתורה להוסיף מחול על הקודש, ויש להפסיק מאכילה ומלאכה ושאר איסורים קודם השקיעה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | י תשרי תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מוצאי יום כיפור

כתב הרמ"א "אוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים, דהוי קצת יום טוב". וכתב השעה"צ שבמוצאי יו"כ נהגו לברך איש את רעהו 'גוט יו"ט'.

כתב המשנה ברורה "ביום שאחר יוה"כ משכימין לבית הכנסת, כדי שלא יהא נראה ח"ו שאנו היינו נכנעין לו רק בעת שאנו צריכין לבקש על דיננו" עכ"ל.

בניית הסוכה

מצוה להתחיל את בניית הסוכה במוצאי יום כיפור, ודי להתחיל אפי' משהו מבנייתה, ולמחרת יסיים בנייתה [אם אפשר].

בניית הסוכה בערב שבת: יש להקפיד שלא להתעסק בבניית הסוכה לאחר חצות, והמיקל לבנות עד זמן מנחה קטנה, יש לו על מה לסמוך. דין עשיית הקישוטים שווה לדין בניית הסוכה, אא"כ היא מלאכה עראית האורכת זמן קצר, שהיא מותרת.

בסכך מצוי נגיעות חרקים, וכדי שלא יפלו למאכלים בעת הסעודה יש לנערו לפני השימוש כשהוא מאונך ע"ג משטח לבן, ולחבוט בו בחוזקה, ולראות אם נופלים ממנו חרקים או נסורת רבה. אם לא נמצאה נגיעות, ניתן להשתמש בסכך ללא חשש, אך אם נמצאה נגיעות, יש לנקות את הסכך.

באופן ניקוי הסכך, יש הבדלים בין סכך ירוק לסכך יבש, וכן בסוג החרקים שנמצאו – חרקי ליקטוס [חרקים בצבע חום כהה שאורכם 3 מ"מ, ובדר"כ יש בסכך הנגוע מחילות מפותלות, והוא משיר נסורת רבה תחת הקליפה הדקה של הקיינעס] או כיני ספרים [חרקים קטנים שאורכם כמ"מ אחד, וצבעם קרם אפור]. להוראות כיצד לנקות ולרסס סככים נגועים, ניתן להאזין לשלוחה 217 בקו בית ההוראה.

מי שיש לו רק סכך מתולע ואין לו אפשרות להחליף כעת את הסכך - יפרוש יריעת ניילון נאה [מודפסת לקישוט וכדו'] תחת כל הסכך [תוך ד' טפחים לסכך], שאז יש מקילים בזה. אבל אם הניילון אינו נאה, וכגון שפורש מפת ניילון רגילה - אף שיש מכשירים את הסוכה, מ"מ אין לברך בסוכה זו 'לישב בסוכה'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יא תשרי תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת האזינו

"כִּי שֵׁם השם אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵא-לֹקֵינוּ" (דברים לב, ג)

ומבואר בגמ' (ברכות כא.) "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם השם אקרא הבו גדל לאלוקינו".

ללמוד עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, שלא בירך ברכות התורה

נראה לחלק בין ברכות הנהנין, שיש איסור לאכול בלא ברכה, לבין ברכות התורה, שאין איסור בעצם הלימוד בלא ברכה, אלא שיש חיוב לברך לפני שלומדים. ולכן אף מי שלא בירך, אין לו איסור ללמוד.

ולפיכך נראה שמותר ללמוד תורה עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, שלא בירך ברכות התורה, כיון שאינו אסור בלימוד.

כמו כן, אדם שיש לו ספק אם צריך לברך ברכת התורה, וממתין לאחר שיוציאנו ידי חובה, וכגון בניעור כל הלילה – כיון שאינו עובר איסור במה שלומד לפני ברכות התורה, לכך אינו צריך להפסיק ללמוד בעלות השחר, ואף שאין מי שיוציאו כעת - מותר לו להמשיך ללמוד, עד שיצא מהספק – או על ידי שישמע הברכה מאחר, או שיכוון ב'אהבה רבה' וילמד לאחר התפילה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יג תשרי תשפ"ו📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מצות אכילה בסוכה בליל א':

א. חייב אדם לאכול בסוכה בליל יו"ט פת בשיעור כזית, וי"א שחייב לאכול פת בשיעור יותר מכביצה, ונכון לחוש לדבריהם ולאכול יותר מכביצה.

ב. יש לאכול את הכזית פת הראשון במשך זמן של כדי אכילת פרס [שהוא תוך ארבע דקות ויש מחמירים שתי דקות]. ולמבואר לעיל שנכון להחמיר לאכול יותר מכביצה שהוא שיעור שני כזיתים, יש לאכול כל כזית מהם תוך כדי אכילת פרס. אם לא אכל כזית בתוך כדי אכילת פרס, צריך לחזור ולאכול תוך כדי אכילת פרס.

ג. צריך לכוון באכילתו בסוכה שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפן עלינו להגן עלינו מהשרב והשמש [ולכתחילה יש לכוון כן בכל ימי החג]. בדיעבד אם כיוון רק לצאת ידי המצוה - יצא ידי חובה.