הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

[הלכה יומית - הג"ר עמרם פריד שליט"א‎]

📍 יום שישי | יד אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת ואתחנן

"לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ" (דברים ד, ב)

אשה המקיימת מצוות שאינה חייבת בהן – האם עוברת בל תוסיף והאם מקיימת מצוה:

דעת רש"י (ר"ה לג. ד"ה מעכבין, עירובין צו. ד"ה ולא מיחו) שנשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמן עוברות על "בל תוסיף". וכ"ה שיטת הרי"ד (כמבואר בספר המכריע סי' עח, ובפסקי הרי"ד ר"ה שם).

אמנם דעת הריא"ז (שלטי גיבורים ר"ה ט: בדה"ר) כתב שאינן עוברות על בל תוסיף, והוא כמו איש שהניח תפילין במקום שאינו ראוי להניחן, שאינו עובר על ב"ת.

וכן המהרש"א (שם) תמה כיצד שייך לומר שאשה עוברת על איסור "בל תוסיף" כשמקיימת דבר שאינה מצווה בו, הרי איסור "בל תוסיף" נאמר כשמוסיף על מצוה שמצווה בה. וכן יש להקשות על רש"י מדעת רב יוסף, שאע"פ שסומא פטור מכל המצוות מ"מ מקיימן, ומדוע אין בזה משום בל תוסיף (עי' ספר המכריע שם).

ואף התוס' (עירובין שם) חלקו על רש"י וכתבו שכיון שאשה אינה מצווה, הוא כמו אדם המקיים מצוה שלא בזמנו [כגון שאכל מצה לא בפסח], וכדי לעבור על "בל תוסיף" בקיום מצווה שלא בזמנה, צריך שיתכוון לעבור על "בל תוסיף".

קיום מצוות עשה שהזמן גרמא לנשים:

יש להסתפק האם נשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמא מקיימות מצוה או שאינן מקיימות מצוה.

והנה מבואר בגמ' (סוכה מב.) "מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת וכו' פשיטא, מהו דתימא הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא תקבל, קא משמע לן". וכתב רש"י "ולא אמרינן קמטלטלא מידי דלא חזי".

וכתב הגהות אשרי (פ"ג סי' לג) "מכאן יש ללמוד דאסור לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא, דאי יכולין לברך מאי איריא דראוי לאנשים, תיפוק ליה דראוי לה לעצמה ליטול ולברך, אבל ר"ת מתיר להן לברך ומפרש כאן בע"א, ונראין דברי רש"י".

ומבואר ברש"י שהייתה הוה אמינא שלולב הוא מוקצה לאשה, ומוכח שאינה מקימת מצוה כלל בנטילת לולב, ומזה הוכיח ההגהות אשרי שנשים אינן מברכות.

ונמצא מבואר בדעת רש"י שנשים העושות מצוות עשה שהזמן גרמא, אינן מקיימות מצוה ואף עוברות על בל תוסיף כנ"ל.

אולם לשיטת התוס' (עירובין צו, ר"ה לג., חגיגה טז:, קידושין לא., גיטין מ., חולין קי:, ערכין י:) שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, נראה שגם מקיימות מצוה.

אולם יש לדחות שיתכן שאף לדעת התוס' אינן מקיימות מצוה, אך הן יכולות לברך משום שהתירו בשבילן איסור ברכה לבטלה, וכדעת הראב"ד (תו"כ ריש ויקרא), ויש בזה אריכות גדולה ואכמ"ל.

לתשומת לב המתארחים בדירות נופש, צימרים וכד' בשבת:

פעמים רבות המקררים, מדי ומשאבות המים, וכן הקומקומים, המיחמים וברי המים דיגטליים, ואסור להשתמש בהם בשבת.

ניתן לברר בקו בית ההוראה (שלוחה 8) האם המכשיר שברשותכם מאושר לשימוש בשבת, וכן לקבל פתרונות חילופיים.

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יד אב תשפ"ה📍

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | טז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר להשתמש במנגל [מהסוגים השונים] שבדירות נופש, צימרים וכדומה.

תשובה: בבסיס אפשר להשתמש בלי כל חשש, אולם את הרשתות יש להכשיר על ידי ליבון חמור, וכיון שקשה לעשות להן ליבון חמור [כיוון שצריך שיאדימו] לכן אין להשתמש בהן, וצריך רשתות חדשות ולהטבילן.

רשת המנגל שהיא רב פעמית חייבת בטבילה אף בשימוש הראשון, ואף אם משתמש בה פעם אחת ואח"כ זורקה [ולפי מה שמחמירים להגעיל כלים חדשים יניחנה על האש לכמה דקות].

הנמצא במקום שאין מקווה סמוך ואין באפשרותו לטבול את הרשת, יכול להפקיר את הכלי בפני ג' ולהשתמש בו פחות מיום אחד.

מנגל חד פעמי אינו צריך טבילה, אך בשימוש חוזר הרשתות צריכות טבילה ללא ברכה. ואם מראש בדעתו להשתמש בהם שימוש חוזר, יש לטבול כבר בשימוש הראשון.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר ליטול ידיים במי ים התיכון / המלח / הכנרת, ומה מברכים.

תשובה: בים שמימיו מתוקים, כגון בכנרת, יכול למלא ספל ממי הים, וליטול בו את ידיו ולברך 'על נטילת ידיים' כרגיל.

אך אין ליטול ידיים במי הים התיכון או ים המלח, כיון שאינם ראויים לשתיית כלב, אך אפשר לטבול בהם את ידיו, ויברך 'על נטילת ידיים' ולא 'על טבילת ידיים'.

לפי הקבלה צריך לטבול את הידיים שלוש פעמים, וכן צריך להגביה את הידיים, אך להלכה אין צריך זאת, ודי להטבילם פעם אחת. כמו כן אין צריך לנגב את הידיים, ולדעת החזו"א צריך לנגבם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יח אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מותר ליטול ידיים בחדר שיש בו שירותים.

תשובה: מותר ליטול בחדר זה לכתחילה ובלבד שינגבם בחוץ. אמנם, אין ליטול בחדר זה נטילת ידיים לסעודה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יט אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ברכה על קברי ישראל:

הרואה קברי ישראל מברך ברכת 'אשר יצר אתכם בדין'. ובתנאי שלא ראה בית קברות אחר בשלושים יום האחרונים, אך אם ראה אינו מברך, ואף אם לא בירך כשראה בפעם הראשונה. 

לכן מי שיצא מבני ברק לירושלים וראה ביציאתו את בית הקברות ולא בירך, הפסיד את הברכה, ושוב אינו מברך כשעובר בסמוך להר המנוחות.

גם על קברי צדיקים מברכים ברכה זו, אך אין מברכים אותה על קבר אחד, רק על כמה קברים הנמצאים יחד.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כ אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מעוברת יכולה ללכת לבית קברות.

תשובה: לצורך [כגון ביארצייט או לקברי צדיקים] – יכולה ללכת, ותקפיד שלא לגעת בקברים (אין מקור קדום לאיסור).

שאלה: האם אשת כהן מעוברת יכולה ללכת לקברי צדיקים.

תשובה: יכולה ללכת אף אם יודעת שיש לה בן (מג"א או"ח סי' שמג ס"ק ב, ש"ך יו"ד סי' שעא ס"ק א בשם הרוקח, ועי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' שנד, ומנחת חינוך מצוה רסג, ג).

שאלה: האם יש בעיה ללכת ולהתפלל בבית קברות בלילה. והאם קברי צדיקים שונה.

תשובה: בין בקברי צדיקים ובין בסתם קברים - אין איסור ללכת בלילה, אך תהילים אומרים רק אחרי חצות, אלא אם כן זה עבור חולה שאז אפשר לומר תהילים לפני חצות, וי"ג מידות אחר חצות.

שאלה: האם גם ליד קבר של אשה צריך לכסות את הציציות.

תשובה: לא צריך (משנ"ב סי' כג סק"ה, ואמנם יש הסוברים שצריך לכסות משום לא פלוג, או מטעם שיש לחוש שהיא גלגול זכר, עי' מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך, צל"ח ברכות ג:, כה"ח שם סק"ג).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כא אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת עקב

"וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם" (דברים יא, יח)

שאלה: קנה תפילין ולאחר זמן הוברר שהיו התפילין פסולות, האם הפסיד את מצוות תפילין, והאם צריך כפרה על כך.

תשובה: הרי הוא אנוס ונחשב שקיים את המצוה, ואינו צריך כפרה, וראה במקור.

מקור: לכאורה היה נראה לומר שלא אמרו אונס כמאן דעביד במצות עשה, כמו שכתב המשך חכמה (שמות יג, י, ויל"ע בפירושו להפטרת שבת הגדול ד"ה ליראי ה'), ועיין ש"ך (חו"מ סי' כא ס"ק ג, בשם הירושלמי) שאף שאומרים שהעושה מעשה באונס נחשב כאילו לא עשאו, אך לא אומרים על אדם שלא עשה מצווה מחמת אונס כאילו הוא עשה אותה.

אך באמת נראה לומר שקיים המצוה שהרי הוא אנוס, והחושב לעשות מצוה הרי הוא כאילו עשאה (עיין ברכות ו., קידושין מ., ונמוק"י ב"ק ו: מדפה"ר), והאריכו בזה בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' י) ושו"ת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ב) שהביא מהחיד"א בספרו דבש לפי (מע' ד אות ד), וכן כתב בדעת קדושים (סי' לט ס"ט) שנחשב שקיים המצוה, עיי"ש טעמו.

עוד יש לדון שכיון שמצות תפילין היא מצות עשה, ומצינו שיטת הרמב"ן (ויקרא א, ד) והר"ן (סנהדרין פד:) שהמבטל עשה בשוגג אינו צריך כפרה, ואף ס"ל שהעובר על לאו שאין בו כרת [כגון האוכל נבילה] בשוגג אין צריך כפרה [ורק דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת צריך כפרה (יבמות ט, רמב"ם הל' שגגות פ"א)], וא"כ בנידון דידן לא ייענש ואינו צריך כפרה על כך שלא הניח תפילין, כיון שזה היה בשוגג ואף אונס.

אכן ממשמעות הגמרא (יומא לו:, זבחים ז:) נראה דגם בביטול עשה צריך כפרה. מיהו יש לומר דהתם מייירי במזיד, והאריך בכל זה בשו"ת מחזה אברהם (או"ח סי' ה), וטוב שילמד הלכות תפילין לכפרתו [עיין שו"ת פנים מאירות (ח"ג סי' ט)]. ועיין ברב פעלים (שם) שדן שיהיה צריך כפרה משום הברכה לבטלה [אמנם לדעת הרמב"ן והר"ן אין צריך כפרה וכנ"ל].

ובעצם דברי הרמב"ן והר"ן שעבר על לאו בשוגג אינו צריך כפרה יל"ע בטעמם, שהרי מצינו בנתיבות המשפט (סי' רלד) ששוגג בדרבנן לא צריך כפרה, וביאר החת"ס (חו"מ קפ) את דברי הנתיבות שרק באיסור דאורייתא שהוא איסור חפצא צריך כפרה, אבל איסור דרבנן שהוא איסור גברא אין צריך כפרה, כיון שהכפרה היא על ההמראה [שהמרה את פי השי"ת] ובשוגג אין המראה [ועיי' שערי יושר (שער א פ"י), אמרי בינה (דיני יו"ט סי' ג), או"ש (פ"א מגירושין), שו"ת עין יצחק (אבה"ע סי' סז), אתוון דאורייתא (כלל י), שו"ת דברי מלכיאל (ח"א אבה"ע סי' עו)]. והרי שאר איסורי תורה הם איסור חפצא (עי' רעק"א יו"ד רטו בשם הר"ן שאיסור נבילה הוא איסור חפצא) ומדוע האוכל נבילה בשוגג אין צריך כפרה.

ודברי הרמב"ן צריכים עיון מהמבואר בגמ' (סנהדרין פד:), ואכמ"ל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כג אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מותר לאכול מאכלים שהיו בתוך תא המטען באוטובוס וקרוב לוודאי שישנו מעליהם.

תשובה: גם אם אכן ישנו מעליהם אין איסור, משום שמושב באוטובוס אינו נחשב מיטה.

מקור: מבואר בגמ' (פסחים קיב., ב"ב נח.) שמאכלים שהיו תחת המיטה רוח רעה שורה עליהם. ודעת הגר"א (הובא בבינת אדם סי' סג) שאין לאוכלם.

אמנם השבות יעקב (ח"ב סי' קה, הובא בפת"ש יו"ד קטז ס"ק ד וכן בהגהות רעק"א שם) כתב שבדיעבד אין איסור לאוכלם. וכן מבואר ברש"י (תענית י:).

ובנדון דידן, שהמאכלים לא היו תחת המיטה אלא תחת מושבי האוטובוס – נראה שאף לכתחילה מותר להניחם שם (וראה בהרחבה באזמרה לשמך גיליון 110).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כד אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם אפשר לצאת ידי חובת תפילת הדרך כששומע אותה ברמקול באוטובוס.

תשובה: אין לצאת ע"י רמקול.

שאלה: האם אפשר לצאת תפילת הדרך על ידי שישמע מחברו את הברכה, ויועיל לו מדין שומע כעונה.

תשובה: אפשר לצאת תפילת הדרך גם על ידי שומע כעונה [כדין כל הברכות שיכול לצאת על ידי שומע כעונה], אף למי שבקי בתפילה, ואינו דומה לתפילה שאי אפשר להוציא על ידי שומע כעונה [ורק ש"ץ יכול להוציא כשיש עשרה את מי שאינו בקי] (עי' א"א, והתבאר בהרחבה באזמרה לשמך גיליון 215).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כה אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: אדם שהוריד את הציצית לכמה שעות [כגון שנכנס לים וכד'], האם כשחוזר ולובש צריך לחזור ולברך.

תשובה: לא יברך [אפי' אם עברו כמה שעות], אלא אם הוריד לזמן ארוך כגון שמוריד בבוקר לאחר התפילה ומחזירה בצהריים (סי' ח סי"ד, אזמרה לשמך גיליון 168).

שאלה: אדם שהחליף כיפתו בים עם אדם אחר בשוגג, מה עליו לעשות.

תשובה: הוי גזל בשוגג, ואם אינו יכול לאתר את הבעלים - ישמור את הכיפה או ירשום את שוויה במקום משתמר עד שיבוא אליהו ויאמר לו מי הבעלים (קצות החושן סי' כה, חו"מ סי' רסז, תוס' ב"ק ה., תוס' קידושין נה).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כו אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: מה מברכים על גלידה/ אייס קפה עם שברי עוגיות.

תשובה: באופן ששברי העוגיות נמצאים רק מעל הגלידה וניכרים בפני עצמם - יברך רק על הגלידה כיון שהם טפלים אליה, אמנם כאשר שברי העוגיות מעורבים בכל הגלידה - יש לדון שברכתה 'מזונות' מדין 'כל שיש בו וכו'.

וכן הדין באייס קפה [ברד], אך אם הוא נוזלי ממש, כיוון שהוא משקה, ברכתו 'שהכל' (ראה אזמרה לשמך גיליון 115).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כז אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם במסעדה צריך לברך ברכת האורח.

תשובה: אין צריך לומר ברכת האורח (עי' משנ"ב סי' רא ס"ק ז, אזמרה לשמך גיליון 215).

שאלה: האם ילדים ובחורים שאוכלים בבית של ההורים אומרים ברכת האורח.

תשובה: לא נהגו לומר ברכת האורח (במשנ"ב שם ס"ק א כתב לומר, אך למעשה לא נהגו כן, ראה אזמרה לשמך שם).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כח אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת ראה

נאמר בפרשתינו - "כי יהיה בך אביון וכו' לא תאמץ וכו' ולא תקפוץ וכו' " (דברים טו ז)

שאלה: אדם שמבקש ממנו צדקה האם חייב לתת לו או שלא חייב לתת כי שמא המבקש לא עני באמת.

תשובה: רק אם יודע בבירור שהוא עני או שיש לו כתב המלצה מרב, [אא"כ הוא רעב ואוסף בשביל אוכל ולא מצוי כלל עני אמיתי כזה בזמנינו].

מקור: מבואר בכתובות (סח.) "בואו ונחזיק טובה לרמאין שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא", מבואר מזה שבספק לא צריך לתת, ולכן מחזיקים טובה לרמאין כי כל בן אדם יש לחשוש שמא הוא רמאי ולכן לא עוברים איסור אם לא נותנים צדקה. 

ויש להקשות מדוע לא חייב לתת צדקה מספק כי ספק דאורייתא לחומרא (כתובות עג:), ויש לבאר שהדבר נחשב ספק ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה, אך שמא רק אינו נחשב חטא אם לא נתן אך כן יש לתת לעני אף בספק, ומבואר בבבא בתרא (ט:) ויו"ד (סי' רנז) שבודקים לכסות ואין בודקין למזונות, ומבואר מזה שאם אדם אוסף כסף יש לתת לו רק לאחר בירור שאכן הוא עני [אא"כ הוא אוסף כסף למאכלו].

ומבואר בנדרים (דף ז) שנחלקו הר"ן והרשב"א שם לגבי ספק מתנת עניים האם זה נחשב כספק איסור ולחומרא או לספק ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה.

והנה מצינו לגבי פדיון הבן שבספק לא צריך לתת (בכורות מח.) אף שזה מצוות עשה וספק דאורייתא לחומרא כי זה נידון כספק ממון, ויש בזה אריכות דברים גדולה על החילוקים בין הדברים ואכמ"ל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ל אב תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני כיבוס ותפירה בראש חודש:

נשים רבות נוהגות שלא לתפור בראש חודש [ואפי' תפירת כפתור ומכפלת אסורה, אא"כ תעשה זאת בשינוי], וכן נוהגות שלא לכבס בראש חודש, אך אפשר שהאישה תכין את הבגדים לכביסה, והאיש יכניסם למכונה ויפעיל.

גיהוץ מותר בראש חודש.

נשים שאין להן מנהג אבות בזה, יקבלו על עצמן את אחד משני האיסורים הנ"ל, או שלא לכבס בראש חודש, או שלא לתפור בראש חודש.

אישה התופרת לפרנסתה, מותרת לעבוד בראש חודש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | א אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין ריבוי סעודה בראש חודש:

טוב לאכול פת לשם סעודת ראש חודש אך אינו חיוב.

מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, ודי להוסיף מאכל אחד יותר ממה שרגילים לאכול בכל יום. ואף בראש חודש שחל בשבת, יוסיף מאכל נוסף מעבר לתבשילי השבת הרגילים.

דין קריעה בכותל ובירושלים בראש חודש:

דיני הקריעה בכותל המערבי ובירושלים נוהגים בראש חודש כבכל השנה כולה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ב' אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: אלו דברים נוהגים בחודש אלול.

תשובה: בני ספרד נוהגים לומר סליחות בכל חודש אלול.

נוהגים לתקוע בשופר בכל יום לאחר תפילת שחרית.

נוהגים לומר 'לדוד ד' אורי וישעי' - בני ספרד נוהגים לאומרו אחרי שחרית ואחרי מנחה, ובני אשכנז נוהגים לאומרו אחרי שחרית ואחרי ערבית.

אף שיש שמקפידים שלא להתחתן בכל חודש לאחר ט"ו בחודש - בחודש אלול שהם ימי רצון אפשר להתחתן כל החודש

יש להרבות בלימוד תורה בחודש אלול כדי לזכות ביום הדין.

מקור: או"ח סי' תקפא', יו"ד סי' קעט' סע' ב', אבהע"ז סי' סד, ערוה"ש שם סע' יג (לגבי נישואין אחר ט"ו בחודש)

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם יש חיוב לשמוע תקיעת שופר אחר תפילת שחרית בחודש אלול.

תשובה: בחודש אלול אחרי תפילת שחרית תוקעים בשופר. שמיעת התקיעה אינה חיוב, ולכן יחיד שלא שמע תקיעת שופר אינו צריך לתקוע. וכן העומד בתפילת שמונה עשרה בשעת תקיעת שופר - לא יפסיק כדי לשמוע ואף אם לא ישמע אחר כך.

רבים מבני ספרד לא נהגו בתקיעה זו (שלא הוזכרה בדברי השו"ע אלא רק בדברי הרמ"א).

מקור: או"ח סי' תקפא, סע' א ברמ"א.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אמירת 'לדוד' אחרי מנחה או מעריב שלא כמנהגו

שאלה: המתפלל במניין שאומרים 'לדוד השם' אחרי מנחה, והוא נוהג לומר אחרי ערבית. א. האם צריך לומר יחד איתם במנחה? ב. האם צריך לשוב ולומר במעריב?

תשובה: א. יאמר יחד עם הציבור אחרי מנחה. ב. לאחר מעריב לא צריך לומר, אולם אם מתפלל ערבית במנין שבו אומרים, יאמר שוב. ג. גם הנוהג לומר 'לדוד' במנחה, והתפלל במנין שאומרים במעריב, יאמר עמהם. 

מקור: סימן תקפא

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ה אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת שופטים

"לֹא יִמָּצֵא בְךָ וכו' קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח, י)

האם מותר להזמין קוסם לאירוע

שאלה: האם יש בעיה להזמין "קוסם" שעושה אחיזת עיניים, כמצוי בהופעות לילדים.

תשובה: אם עושה דבר שנראה כמעשה תימהון, אסור, אך אם מסביר חלק ניכר מהקסמים, מותר.

מקור: בגמ' (סנהדרין סה:) דרשה מהפס' הנ"ל שיש איסור דאורייתא באחיזת עיניים, אך אין על כך אין חיוב סקילה.

ובטעם הדבר כתב הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת לב) מפני שגונב דעת הבריות, שגורם להם לחשוב שיכולים לקרות גם דברים שלא שייך שיתרחשו, ויבואו לכפור בעיקר.

וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קעט סט"ו) ש"אוחז את העינים אסור", וכתב הש"ך (ס"ק יז) בשם הב"ח בשם הרמב"ם "דגם אחיזת עינים שאינו ע"י כשוף, רק ע"י מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד אסור" [ובא לאפוקי משיטת הסמ"ג (לאוין נג) והמהרש"ל (בתשובתו שבשו"ת הרמ"א סי' סז) שהאיסור הוא רק אם עושה תחבולות ע"י כשפים ולא אם עושה ע"י מהירות הידיים].

וכן כתב החכמ"א (כלל פט ס"ו) אחר שהביא דברי הרמב"ם "ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות וכו' עוברים בלאו דאורייתא, והמצווה לעשותן עובר משום לפני עוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא גוי שעושה נראה לי דמותר לראות".

האם מועיל לגלות חלק מהקסמים:

כתב בספר יבין דעת (להגאון מקוטנא, יו"ד סי' קעט על הש"ך ס"ק יז) "יראה דוקא כשאומר שעושה איזה פעולה, אבל כשאומר שאינו עושה שום פעולה רק שמטעה הרואים ואפ"ה אינם מרגישים שרי, וע"ז סמכו בדורות הראשונים שעשו בדחנים מעשים זרים".

אכן מדברי החכמ"א מוכח שלא כדבריו, שהרי כתב לצעוק על אותן הבדחנים שעושים אחיזת עיניים, ופשוט שגם בזמנו של החכמ"א ידעו שזה לא כישוף, וכפי שמורה עליהם שמם "בדחנים", ובכל אופן כתב שזהו בכלל האיסור.

והטעם שאסור גם אם אומר מפורש שכל מה שעושה הוא רק זריזות ידים, הוא או מפני שלא אזלינן בתר טעמא דקרא, או מפני שחוששים לאנשים שלא יאמינו למה שאומר.

האם מועיל להראות לציבור כיצד פועל אחד ה"קסמים" ע"י זריזות ידיים:

ויש לדון האם יעזור להראות לציבור בפועל את אחד הקסמים, שיראו בחוש שכל מה שעושה הוא בלי כישוף אלא רק זריזות ידיים. ולמעשה נראה שלא מהני, מפני שהרואה יכול לחשוב שרק אותו המעשה נעשה בזריזות ידיים, והשאר נעשו ע"י כישופים.

לסיכום:

נמצא שנחלקו בזה היבין דעת והחכמ"א - לדעת החכמ"א אף אם ידוע ואף אם הוא אומר שזה רק זריזות ידיים אסור, ואילו לדעת היבין דעת מותר. ולכאורה נראה שהוא ספק דאורייתא ואין להקל בזה.

אולם יש לדון דשמא יש להקל בזה מדין ס"ס, דשמא כדעת החולקים על הרמב"ם וסוברים שאם זה לא ע"י כישוף מותר [וכדעת הסמ"ג (לאוין נג הנ"ל) והסמ"ק (מצוה קלו) ור"ש משאנץ ורבינו הלל (על הספרא קדושים פרשתא ג)], וגם לדעת הרמב"ם וכן נראה שנפסק להלכה כמבואר בב"ח ובש"ך הנ"ל, שמא כדעת היבין דעת שאם אומר שזה רק קלות התנועה מותר.

ולמעשה לכתחילה אין להקל בזה, משום שהעיקר להלכה שגם שלא ע"י כישוף אסור. אך למעשה אין למחות ביד המקילים, ובפרט בקטנים עד גיל בר מצוה (עי' ב"י או"ח סי' רסט). אולם אם מראה חלק ניכר מהקסמים שמא מותר אף לחכמ"א.

השתתפות באירוע שיש בו קוסם

שאלה: האם האיסור הוא רק להזמין קוסם, או אף להשתתף באירוע שיש בו קוסם.

תשובה: אסור אף להסתכל, מדין מחאה.

מקור: כתב החכמ"א "והמצוה לעשותן עובר משום לפני עוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם".

ויש לדון בדבריו - האם הסיבה שאסור להסתכל זה המשך למש"כ שצריך למחות בהם, ועל זה כתב כ"ש שאסור להסתכל ולראותם, שבזה הוא גורם היפך המחאה, או שמא יש איסור בעצם לכל אחד מהרואים.

ונראה להוכיח שאין איסור בעצם להשתתף מצד זה שגורם לעצמו לטעות, שהרי החכמ"א סיים שאם הקוסם הוא גוי מותר לראות, ומוכח שאין איסור בעצם זה שגורם לעצמו לטעות, ולכן היה נראה לומר שכל הסיבה שאסור להשתתף היא רק מחובת המחאה.

ויש לדון לאסור להשתתף באירוע שיש בו קוסם מסיבה נוספת, מפני שככל שמתרבים הצופים עובר הקוסם באיסור נוסף, שהרי האיסור הוא לא עצם עשיית התחבולות אלא האיסור הוא מה שגורם להם לטעות, וא"כ ככל שיש יותר צופים עובר ביותר איסורים, וממילא כל אחד שמשתתף מכשיל את הקוסם בעוד איסור ועובר בלפני עוור

[דין זה תלוי בספק הח"ח (לאוין במ"ח ס"ק ד), לגבי המספר לשון הרע להרבה אנשים שעובר בהרבה איסורים, וכתב שם שפשוט שהשומע הראשון עובר בלפני עוור שמכשיל את המספר, אך דן האם השומע השני שהגיע אחרי שכבר סיים הלה לספר ג"כ עובר בלפני עוור, מפני שמכשילו בזה שמגדיל עליו את העוון].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | י אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בימים הקרובים נעסוק בס"ד בדיני אמירת סליחות

דיני אמירת סליחות ביחידות:

א. איש או אישה המתפללים ביחידות יכולים לומר את כל הסליחות, מלבד מה שאומרים בארמית כגון "מחי ומסי" "מרן די בשמיא" וכד', וכן לא יאמרו י"ג מידות, אא"כ יאמרום כקורא בתורה בניגון ובטעמים. כמו כן יאמרו תחנון מבלי נפילת אפיים [ואם יש במקום ספרי קודש מלבד סידורים וסליחות – אף נופלים על הפנים].

ב. השומע סליחות בשידור חי דרך הטלפון וכד', יכול לומר י"ג מידות עם הציבור.

ג. האומר י"ג מידות ביחיד [בטעמי המקרא] אינו צריך לסיים את הפס' עד המילה "רבעים", אלא יכול לומר כרגיל עד המילה "ונקה".

ד. יחיד שלא אומר י"ג מידות כלל [וכגון שאינו יודע את טעמי המקרא], יאמר א-ל ארך אפיים רק עד המילים "כמו שהודעת לעניו מקדם" [כולל].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יא אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ברכות התורה וברכות השחר קודם הסליחות:

א. לפני אמירת הסליחות בבוקר יש לברך ברכות התורה, וכן ברכת 'אשר יצר' כיון שצריך להסמיך הברכה לעשיית צרכיו כשמכין עצמו לתפילה בבוקר, וכן ברכת 'אלוקי נשמה' הסמוכה לברכת 'אשר יצר'.

ב. ברכת 'על נטילת ידיים' לפני סליחות: אם יצטרך להתפנות לאחר הסליחות, יברך לאחר הסליחות. ואם לא יצטרך להתפנות אחר הסליחות, יברך לפני הסליחות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יב אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת כי תצא

"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ" (דברים כג, כ)

חשש ריבית בקניית דירה

שאלה: האם בחוזה רגיל של קניית דירה, שאין בו קנסות על איחור תשלומים וכדו', יש חשש ריבית.

תשובה: ישנן חששות רבות של ריבית בחוזה רגיל, ולכן הדרך הנכונה שלא להיכשל באיסור ריבית כלל היא ע"י שמכניסים סעיף בחוזה, האומר שבכל תשלום שהקונה משלם - הוא קונה חלק יחסי בנכס (יו"ד סי' קעד).

ריבית בקנסות בחוזי שכירות ומכירה

שאלה: האם מותר לסכם בחוזה שיהיו קנסות על איחור בתשלומי השכירות או המכירה.

תשובה: קנס חד פעמי - מותר, קנס שמתרבה כל תקופה – אסור (יו"ד סי' קעז).

כניסה לדירה לפני התשלום האחרון

שאלה: האם מותר לקונה להיכנס לגור בדירה לפני שהוא משלם את התשלום האחרון.

תשובה: אסור (יו"ד סי' קעד).

טעם הדין: בחוזים הרגילים נכתב שהמכירה חלה בשעת מסירת החזקה, ומסירת החזקה בדר"כ היא בתשלום האחרון. נמצא א"כ שכל הכסף שקיבל המוכר מרגע החתימה עד למסירת החזקה הרי הוא מוגדר ככסף הלוואה שהלווה הקונה למוכר, שהרי המוכר לא נתן לקונה כל תמורה שהיא בעד הכסף שקיבל.

מאחר וכן, אסור למוכר לתת שום הנאה שהיא לקונה עד שעת מסירת החזקה, כיוון שהמוכר מוגדר כלווה, וכל דבר שהוא ייתן ייחשב כריבית. ולפיכך אסור למוכר לתת לקונה להיכנס לדירה לפני שהמכירה חלה, ובדר"כ המכירה חלה רק בתשלום האחרון.

מחיר למזומן ומחיר לתשלומים

שאלה: האם מותר למוכר בחנות להציע ללקוח שני מחירים, מחיר אחד למזומן ומחיר אחר לתשלומים [יקר יותר בגלל האיחור].

תשובה: אסור מדרבנן (יו"ד סי' קעג).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יד אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מדיני אמירת י"ג מידות:

א. יש לעמוד כשאומרים "קל ארך אפים וכו'", "קל מלך יושב וכו'", י"ג מידות ווידוי. בשאר הסליחות טוב לעמוד אך אין חובה.

ב. כשאומר "ויקרא בשם השם", יפסיק מעט בין "בשם" ל"השם".

ג. השומע י"ג מידות כשהוא באמצע מזמורי הסליחות, יענה י"ג מידות עם הציבור, ולאחר אמירתם – או שימשיך מהמקום שהפסיק [עד "קל מלך"], או שימשיך היכן שהציבור אוחז.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | טו אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מדיני אמירת סליחות:

א. הפסוקים המודפסים בין סליחה לסליחה [מיד לאחר הי"ג מידות] הם עיקר הסליחות, ועליהם מבוססת הסליחה הבאה אחריהם, ולכן יש לומר פסוקים אלו ולא לדלגם. אך "כרחם אב על בנים וכו'" [המודפס לאחר פס' אלו] נוהגים לומר רק לאחר הי"ג מידות הראשון.

ב. את הוידוי שבסדר הסליחות - יש אומרים שלש פעמים (כמודפס), אבל המנהג הנפוץ הוא כמנהג הגר"א והאריז"ל לאומרו פעם אחת.

ג. "במוצאי מנוחה / שחר קמתי / באשמורת הבוקר / בזעקתם בעוד ליל / בעומדם לפניך בלילות" – יש המדקדקים לדלג מילים אלו בהתאם לשעת אמירתן משום דמיחזי כשיקרא, אולם מנהג העולם שלא לדלגם, ויש לבאר בטעמם משום שזה הולך על כלל הציבור.

ד. "מחי ומסי" הנאמרים בארמית בסליחות – אף שהציבור כבר סיים את אמירתם, כיוון שהציבור עדיין קיים [אף לאחר הקדיש] - מותר לאומרם, בשונה מי"ג מידות שהוא דבר שבקדושה וצריך שיאמרום עשרה יחד [ודי שיתחיל לאמרם עם הציבור]. אמנם יחיד המתפלל בביתו לא יאמר 'מחי ומסי' כלל.

ה. המאחר לסליחות – יכול לומר מתחילת הסליחות ויכול לומר מהיכן שהציבור אוחז, אך נכון יותר שיאמר עם הציבור היכן שהוא אוחז, ואח"כ יכול להשלים [ואף "אשרי" ישלים לאחמ"כ].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | טז אלול תשפ"ה📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

א. אמירת הסליחות אינה חיוב גמור, אך היא מנהג שנהגו בו ישראל, ומוזכר בשו"ע (סי' תקפא ס"א), ויש להשתדל לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות. נשים שיש באפשרותן לומר סליחות, די שיאמרו בבית.

ב. כשיש בעל ברית והסליחות בלילה – אומרים תחנון כרגיל (כיון שאין זמן ברית בלילה). אך כשיש בעל ברית והסליחות ביום, או כשיש חתן בין שהסליחות ביום ובין בלילה – נחלקו האחרונים אם אומרים תחנון, ולהלכה נראה שאין לומר [ויש המקצרים ואומרים רק עד "להשם אלוקינו הרחמים והסליחות].