הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שישי | יז' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

פרשת ויחי

"וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (בראשית מז, כט)

פירש רש"י "חסד ואמת - חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול".

נאמר בגמ' (כתובות יז.) "תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת", וכך נפסק בשו"ע (יו"ד סי' שסא ס"א) "מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים - אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים, מתבטל בשבילו, ולמאן דקרי ותני, דהיינו כשקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים – אם יש שישים רבוא אין צריך להתבטל בשבילו. למאן דלא קרי ותני - כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו, והוא שיש שם עשרה".

ומעתה צריך ביאור מה טעם ההיתר שאין נוהגים לבטל תלמוד תורה עבור כל יהודי שקרא ושנה. ויש לבאר זאת בכמה טעמים:

א: משום שלא יודעים מתי ההלוויה תתחיל בפועל, כיון שבדר"כ יש הספדים בהתחלה, ואין חיוב ללכת להספדים אלא רק להלוויה.

ב: משום שאינו רואה את ההלוויה יוצאת, דכל החיוב הוא רק כשרואים (עי' אבהע"ז סי' סה מח' ח"מ וב"ש לגבי חופה, אך טעם המנהג להקל בזה בהלוויה הוא ע"פ ה"עמק שאלה" שאילתא יד ב, לד ב).

ג: משום שהעוסק בשימוש תלמידי חכמים לא צריך ללוות את המת, ולימוד גמ' בעיון והבנה נחשב שימוש ת"ח (עי' תוס' כתובות יז. בשם הר"י מקורביל, רש"י ברכות מז: ד"ה שלא שמש ת"ח, ב"מ לג: ד"ה אלו ת"ח, סוטה כב. ד"ה ולא שמש ת"ח, וע"ע ב"ב קמה, אור שמח פ"א מת"ת).

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

 📍יום ראשון | יט' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

הלכות שנים מקרא ואחד תרגום

נאמר בפרשת השבוע "ואלה שמות בני ישראל", וכתב בעל הטורים "ראשי תיבות - ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר, יחיה שנים רבות ארוכים לעולם".

עפ"י דברי הגמ' (ברכות ח.) "כל המשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, מאריכין לו ימיו ושנותיו".

חובת קריאת שנים מקרא ואחד תרגום:

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום הינה חובה גמורה, אפילו לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם. ומי שאינו קורא שמו"ת נקרא עבריין.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שני | כ' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום:

ממנחה של שבת אפשר לקרוא את הקריאה של שבת הבאה.

אמנם מצוה מן המובחר לקרוא שמו"ת בערב שבת. וגם קריאה מעט מהפרשה מידי יום בשבוע, נכללת במצוה מן המובחר.

יש לסיים את אמירת השמו"ת לפני סעודת הפת של שבת בבוקר. ואם לא הספיק, חייב להשלים עד מנחה.

אם נאנס ולא קרא שמו"ת ועברה שבת, חייב לקרוא עד סוף יום שלישי. ואם לא קרא עד יום שלישי, חייב לקרוא בהמשך השנה עד שמחת תורה.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שלישי | כא' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

צורת קריאת שנים מקרא ואחד תרגום:

בכל אופן וסדר שקוראים שנים מקרא ואחד תרגום יוצאים ידי חובה, אך ישנם שני אופנים שהם מובחרים יותר:

א - לקרוא כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום של אותו פס'.

ב – לקרוא כל פרשה פתוחה או סתומה פעמיים, ואח"כ לקרוא את התרגום.

להלכה- דעביד כמר עביד ועביד כמר עביד.

יש הנוהגים לכתחילה לקרוא קריאה אחת עם הבעל קורא [מלבד קריאה נוספת של המקרא וכן קריאת התרגום, הנקראים בנפרד], ויש להם על מה לסמוך.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום רביעי | כב' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום עם רש"י:

מעיקר הדין אם קרא שנים מקרא ואחד תרגום, או שקרא שנים מקרא עם פירוש רש"י [במקום תרגום] יצא ידי חובה, אך ירא שמים יקרא גם תרגום וגם פירוש רש"י. 

ומי שביכולתו לקרוא או תרגום או רש"י - נחלקו הפוסקים אם עדיף תרגום או רש"י, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום חמישי | כג' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בלילה:

לכתחילה אם יכול לקרוא שמו"ת ביום - יקרא ביום. אבל אם אין לו זמן אחר לקרוא שמו"ת - יכול לקרוא אף בלילה.

ובליל שישי ובליל שבת מותר לקרוא בלילה לכתחילה.

קריאת שמו"ת בפסוקי דזמרה:

לאחר אמירת 'ברוך שאמר' אסור לקרוא שמו"ת, ואף לא בין 'ישתבח' ל'יוצר אור'.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום ראשון | כו' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

בימים הקרובים נביא בס"ד כמה הלכות מעשיות ממלאכת לישה בשבת. ותחילה נפרט את כללי המלאכה.

לישת בלילה עבה אסורה מן התורה, ולישת בלילה רכה אסורה מדרבנן.

הגדרת בלילה עבה היא כבצק שאינו נשפך, והגדרת בלילה רכה היא בלילה נוזלית ונשפכת אך אינה נימוחה לגמרי.

במלאכת לישה יש שני חלקים: [א] נתינת המים לקמח [ב] ערבוב המים והקמח.

ערבוב המים והקמח לכו"ע אסור מהתורה, ולהלכה יש לחוש שאף נתינת המים לקמח אסורה מהתורה, ולכן לא מועיל לעשות שינוי בנתינת המים, ולפיכך אין לעשות כלל בלילה עבה בשבת.

אך ישנם ג' אופנים שסומכים על הדעות שנתינת המים לקמח אסורה מדרבנן, ולפיכך הותר לעשות בלילה עבה בג' מקרים אלו:

[א]. מאכל שטעמו מתקלקל אם מכינים אותו מבעוד יום. [ב]. לצורך תינוק. [ג]. על ידי גוי.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שני | כז' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

ערבוב משקים שאינם מחלחלים:

מותר לערבב בשבת מיונז / דבש / ריבה / גבינה, וליתנם בכל מאכל שהוא, מפני שהם מאכלים שאינם מחלחלים.

אמנם, צריך לעשות שינוי בגיבול [בערבוב], וכדלקמן.

שינוי בגיבול בבלילה עבה:

כאמור אתמול, ערבוב המים והקמח אסור מהתורה, ואעפ"כ הותר לערבב [-לגבל] בשינוי.

למעשה, השינוי היחיד המועיל לערבב בלילה עבה בכל האופנים הוא כאשר מערבב בשתי וערב, דהיינו שיעשה באופן שיעביר את המזלג לאורך ויוציאו, ואז יעביר לרוחב ושוב יוציא את המזלג.

[היתר זה נוגע רק לערבוב הבלילה, אך כאמור אתמול, נתינת המים לקמח צריכה להיעשות מערב שבת, או באחד מג' האופנים שנאמרו אתמול שבהם הותר לתת את המים בשבת, או בנתינת מיונז וכד'].

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום חמישי | א' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

אופן הכנת סלט ביצים בשבת:

סלט ביצים הינו בלילה עבה, ואעפ"כ הותר להכינו בשבת בשינוי [מפני שטעמו יתקלקל אם יכינוהו מבעוד יום], ולפיכך סדר הכנת סלט ביצים בשבת הוא כדלהלן:

[א]. שינוי בנתינה - יתן קודם כל את השמן בצלחת ואחר כך את הביצים.

[ב]. ערבוב שתי וערב - דהיינו שיעשה באופן שיעביר את המזלג לאורך ויוציאו, ואז יעביר לרוחב ושוב יוציא את המזלג.

[ג]. יקלף את הביצים סמוך לסעודה (משום בורר, המותר רק לאלתר).

יש לציין שמותר לרסק את הביצים במזלג (ואין בכך משום טוחן מכמה טעמים).

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שלישי | כח' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

שינוי בהכנת בלילה רכה:

כיון שבלילה רכה אסורה מדרבנן, מועיל להתירה ע"י שינוי.

השינוי הנצרך: ישנה בסדר נתינת המשקה, דהיינו שבמאכלים שהדרך לתת את האוכל ואח"כ את המשקה, יתן קודם את המשקה ואח"כ את האוכל, ובמאכלים שהדרך הפוך, יעשה הפוך.

כמן כן טוב להחמיר לשנות גם בגיבול, והחזו"א מיקל בזה.

כשהשינוי נעשה ע"י נתינת האוכל תחילה, יקפיד לערות את כל הנוזל בקילוח אחד, מכיון שאם יעשה זאת בכמה שלבים, תיווצר בתחילה בלילה עבה.

במאכלים שלא ידוע האם בדר"כ נותנים קודם את האוכל או את המשקה, יתן את האוכל תחילה ואח"כ את המשקה, ויש מחמירים שאין היתר, ובשעת הצורך אפשר להקל ע"י שינוי בגיבול.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום רביעי | כט' טבת תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

נתינת רוטב לתבשיל בשבת:

שאלה: האם מותר לתת רוטב על אורז, פתיתים, קוסקוס וכד' בשבת.

תשובה: מותר. לדעת החזו"א יש לערבבו בשתי וערב, ולדעת המשנ"ב מותר לערבבו כרגיל.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום חמישי | א' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

אופן הכנת סלט ביצים בשבת:

סלט ביצים הינו בלילה עבה, ואעפ"כ הותר להכינו בשבת בשינוי [מפני שטעמו יתקלקל אם יכינוהו מבעוד יום], ולפיכך סדר הכנת סלט ביצים בשבת הוא כדלהלן:

[א]. שינוי בנתינה - יתן קודם כל את השמן בצלחת ואחר כך את הביצים.

[ב]. ערבוב שתי וערב - דהיינו שיעשה באופן שיעביר את המזלג לאורך ויוציאו, ואז יעביר לרוחב ושוב יוציא את המזלג.

[ג]. יקלף את הביצים סמוך לסעודה (משום בורר, המותר רק לאלתר).

יש לציין שמותר לרסק את הביצים במזלג (ואין בכך משום טוחן מכמה טעמים).

[אזמרה לשמך הרב עמרם פריד‎]

  *📍 יום שישי | ב' שבט תשפ"ד📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

פרשת וארא

פסק השו"ע (סי' קא) שצריך אדם להשמיע את התפילה לאוזניו, ולא יתפלל בלחש גמור. וכן הדין לגבי קריאת שמע (סי' סב).

ויש לדון באדם המתפלל בבית הכנסת בשעה שעובר מחוץ לבית הכנסת רמקול המודיע על הלוויה. האם מוטל על אותו אדם להגביה את קולו עד כדי כך שישמע את תפילתו אף בשעה זו.

נדון דומה יש לדון באדם המתפלל באולם שמחות. האם עליו להגביה קולו כדי שישמע את תפילתו, על אף רעש התזמורת.

לסיכום – יש לדון האם דין השמעת התפילה לאוזניו של המתפלל הוא דין בפועל או שמא הוא רק שיעור בדיבור [דאם הוא רק שיעור, באופנים אלו אין צריך להגביה קולו כ"כ].

ולכאורה נראה להביא ראיה מפרשת השבוע:

"ויצא משה ואהרן מעם פרעה, ויצעק משה אל השם" (שמות ח, ח)

והקשה בשפתי חכמים (פס' ו) למה במכת צפרדע משה צעק, ואילו בשאר מכות הוא לא צעק.

ותירץ "וי"ל משום דאמרינן המתפלל צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו, וכאן היו הצפרדעים צועקים, והצריך להרים קולו בתפלתו כדי שישמיע לאזניו את תפלתו".

ומוכח מדברי השפתי חכמים שדין השמעת הקול בתפילה אינו רק שיעור, אלא הוא דין בפועל.

ואכן הכף החיים (סי' סב ס"ק ז) הביא מהזכור לאברהם שהסתפק בדין זה.

אמנם להלכה נפסק שדין זה הוא רק שיעור, ואינו צריך להגביה קולו באופנים אלו עד כדי שישמע את תפילתו בפועל [ויש לעיין בדין אדם כבד שמיעה, ואכמ"ל].

ויש לדחות את הראיה מהצפרדעים, דצעקה אין הכוונה להגבהת הקול, אלא זהו אחד מעשר הלשונות של התפילה (מדרש דברים רבה פ"ב פס' א, הובא ברש"י תחילת פרשת ואתחנן).

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום ראשון | ד' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

אכילת קורנפלקס עם חלב בשבת:

מותר לשים חלב על קורנפלקס בשבת, ויתן את החלב סמוך לאכילת הקורנפלקס [מכיוון שאם אוכלו סמוך לנתינה, אין הקורנפלקס נדבק, ואין בזה איסור לישה לפני שזה נדבק].

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שני | ה' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

מהילת אבקת תרופה במים בשבת:

מותר למהול אבקה במים לצורך הכנת תרופה בשבת, דמאחר והאבקה נמסה לגמרי, לא נאמר בזה איסור לש.

ההלכה הוקדשה לע"נ מרת חיה בת ר' יעקב נתן יבלחט"א

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום שלישי | ו' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

שימוש בסוכרזית בשבת:

בשימוש בסוכרזית בשבת אין איסור לש, כיון שזה נמס לגמרי.

אך זה אסור משום בישול, אא"כ כתוב שזה עבר תהליך בישול, או בשאר אופנים שאין בהם איסור בישול.

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום רביעי | ז' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

הכנת טחינה בשבת:

יש להחמיר שלא להכין טחינה בשבת כיוון שנוצרים גושים במהלך הכנת הבלילה, וממילא דינו כבלילה עבה שאסור לעשותה בשבת [ויש לדון שחשוב כפסיק רישא שלא ניחא ליה, דהא אינו מעוניין בגושים שנוצרו וצ"ע].

הכנת מטרנה בשבת:

בהכנת המטרנה אין איסור לש, כיון שזה נמס לגמרי.

ולענין איסור בישול - אם אין חום שהיד סולדת בו במים, מותר לכתחילה. ואפשר אף להקל בכלי שלישי (אף אם זה חום שהיד סולדת).

[אלחנן שוורץ‎]

*📍 יום חמישי | ח' שבט תשפ"ד 📍*

*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*

הכנת דייסה בשבת:

דייסה היא בלילה רכה, ומותר להכינה בשבת לכתחילה על ידי שינוי בנתינה ושינוי בגיבול.

שינוי בנתינה – יתן בסדר הפוך ממה שרגיל לעשות בימי החול.

שינוי בגיבול - יערב שתי וערב בתוך קערה, או ינער את הבקבוק בנחת, ויש מקלים לנער בחזקה ביד שמאל [ולגבי איסור בישול ראה באמור אתמול לענין מטרנה, וה"ה כאן].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ט' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת בא

"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב), "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ..." (שמות יג, יא)

ידוע שישראל נצטוו לקיים מצות תפילין ביציאתם ממצרים, ויש לשאול איך קיימו מצות תפילין, הרי שתיים מתוך ארבע הפרשיות, פרשת 'שמע' ופרשת 'והיה אם שמוע', נאמרו רק בערבות מואב (דברים פרק ו ופרק יא), ומבואר בגמ' (מנחות כח.) שהפרשיות מעכבות זו את זו, ואם כן חסרו בתפילין שתי פרשיות?

ובביאור הדבר ישנן ג' שיטות:

[א] עם ישראל הניח במדבר תפילין עם שתי פרשיות בלבד, ומש"כ בגמ' במנחות שהפרשיות מעכבות זא"ז הוא רק אחרי שנתנו כל הארבע פרשיות (כלי חמדה פ' דברים). 

[ב]. פרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמע' נאמרו במצרים יחד עם 'קדש' ו'והיה כי יביאך', אלא שבתורה הן נכתבו מאוחר יותר (רשב"א, מנחות לד).

[ג]. י"א שלא הניחו תפילין עד שהגיעו לערבות מואב (פנים יפות פ' כי תבא, כלי חמדה פ' עקב. אמנם בדעת זקנים במדבר טו מבואר שכבר בזמן המקושש כבר הניחו תפילין, ודלא כתירוץ זה).

והתירוץ השלישי מבואר כבר בדברי המבי"ט (בית אלוקים פרק לז).

ועוד כתב שם כי יתכן שגם מצות סוכה לא קיימו במדבר, מפני שישבו תחת ענני הכבוד, והוי כסוכה תחת הבית.

ועוד כתב שיתכן כי גם מצות מצה לא קיימו, מפני שלא היה להם לחם (וכ"כ תוס' קידושין לח. בשם הירושלמי, וכ"כ האבן עזרא בפרשתן (בפירוש הקצר, יב, יד). ובמן א"א היה לצאת יד"ח מצה (ריטב"א קידושין לז:)

שבת שלום

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יא' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הכנת סלט ירקות בשבת:

בהכנת סלט בשבת יש שלשה נידונים: [א]. טוחן. [ב]. נתינת מלח דהוי מעבד. [ג]. נתינת שמן שיש בזה משום לישה.

כדי להימנע מלעבור איסורים אלו יש להכין את הסלט באופן זה:

יחתוך את הירקות סמוך לסעודה, ויחתכם חתיכות גדולות קצת יותר מהרגיל.

ישים גם שמן בנוסף למלח, וכיון שחותך חתיכות גדולות אינו עובר באיסור לש כיון שלא שייך בזה לישה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יב' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הכנת סלט חסה בשבת:

מותר להכין סלט חסה בשבת, דמאחר וחותכים את החסה לחתיכות גדולות, אין בזה איסור טוחן. וכן אין בערבוב רטבים ושמן וכד' בחסה איסור לש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יג' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

לאחר לימוד הלכות לש, נלמד בס"ד הלכות טוחן.

איסור טוחן:

נחלקו הראשונים האם יש איסור בטחינת אוכל, ולמעשה פסק השו"ע שהמחתך ירקות דק דק חייב משום טוחן.

ולכן אסור לחתוך ולרסק פירות וירקות לחתיכות קטנות, אך לחותכם לחתיכות גדולות ממש אין איסור [ומותר אפילו בכלי המיוחד לטחינה].

אמנם נאמרו שלושה היתרים בטוחן: לאלתר, אינו מגידולי קרקע, טחינה אחר טחינה - ונפרטם בימים הקרובים בס"ד.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יד' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חיתוך רצועות:

חיתוך פירות וירקות לרצועות דקות ממש, אסור אם הן רצועות ארוכות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יד' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חיתוך רצועות:

חיתוך פירות וירקות לרצועות דקות ממש, אסור אף אם הן רצועות ארוכות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | טו' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

היתר טחינה לאלתר:

כתב הרשב"א שאין טחינה לאלתר, ולדבריו מותר לחתוך פירות וירקות בסכין סמוך לאכילה [כשיעור הזמן הנצרך להכנת הסעודה].

אמנם למעשה אין להקל בזה לכתחילה [מחמת הדעות החולקות], אך אין למחות ביד המקלים.

אמנם אם יחתוך חתיכות גדולות קצת [דהיינו, יותר גדולות מהרגיל, אף שאינן גדולות ממש], ויעשה כן בסמוך לאכילה, מותר [ובתנאי שלא יחתוך בכלי המיוחד לחיתוך, כגון סלייסר וכדומה].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | טז' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת בשלח – שבת שירה

שאלה: האם מותר להניח אוכל לפני היונים בשבת שירה.

תשובה: יש להניח את האוכל ליונים קודם השבת.

מקור: כתב המגן אברהם (סי' שכד): "אין ליתן מאכל לפני העופות בשבת שירה כמו שנהגו קצת, דהא אין מזונותן עליך". וכן פסק המשנ"ב (שם ס"ק לא).

אכן בספר תוספת שבת (סי' שכד) כתב וז"ל: "אפשר דכיון שנהגו כן לשם מצוה דמרגלא בפומיהו שהעופות אמרו שירה בים, לכך אין להקפיד בכך, וכה"ג כתב בא"ר בשם מעדני יו"ט (סוף סי' שלה) דהא דנוהגין בשמחת תורה לפזר פירות, והנערים מלקטים ונותנים לסלים, דאסור לעשות כן משום דהוי עובדא דחול כמבואר שם, היינו דכיון שעושין כן לשמחה לא הקפידו בכך, א"כ אפשר דה"ה נמי לענין זה, כן נראה ליישב מנהג זה", עכ"ל.

ובספר מקור חיים לבעל החוות יאיר (שם, נדפס בשו"ע פרידמן) כתב וז"ל: "ולי נראה דלא נאסר רק בשנותן לפניהם דמינכרא לכל שטורח בשבילם, וכאן דמניח לפני החלון מה קעביד".

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יח' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

היתר טחינת מאכלים שאינם מגידולי קרקע:

כתב התרומת הדשן שמותר לטחון מאכלים שאינם מגידולי קרקע, וכדבריו פסק השו"ע.

ולפיכך מותר לחתוך בסכין בשר, דגים, ביצים, גבינות קשות וכד' אף לחתיכות קטנות.

היתר זה נאמר אף כאשר חותכם על מנת לאוכלם לאחר זמן.

אמנם אסור לחותכם בכלי המיוחד לחיתוך כגון פומפיה, סלייסר וכד'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יט' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ריסוק מאכלים שאינם מגידולי קרקע:

נתבאר שמותר לטחון מאכלים שאינם מגידולי קרקע לחתיכות קטנות.

אמנם נחלקו הפוסקים האם ההיתר נאמר רק לענין חיתוך לחתיכות קטנות או אף לענין ריסוק.

לדעת המשנה ברורה מותר גם לרסק מאכלים שאינם מגידולי קרקע [כגון בשר, דגים, ביצים, קבינות קשות וכד'], ואילו לדעת החזון אי"ש אסור לרסקם.

ומחר יתבאר בס"ד דין ריסוק ביצים בשבת לדעת החזו"א.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כ' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ריסוק ביצים בשבת:

לדעת המשנ"ב שמותר לטחון מאכלים שאינם מגידולי קרקע, ודאי שמותר לרסק ביצים בשבת [כאשר אינו מרסקם בכלי המיוחד לכך].

ונראה שאף החזון אי"ש שאסר לרסק מאכלים שאינם מגידולי קרקע בשבת [וסבר שההיתר נאמר רק לענין חיתוכם לחתיכות קטנות], מתיר לרסק ביצים בשבת.

טעם הדבר: איסור טוחן נאמר רק כשמפריד חיבור טבעי, אבל הפרדת חיבור שנוצר ע"י אדם אינו בכלל טוחן.

ומכיוון שהביצים בתחילה היו נוזל, וע"י הבישול נעשו קשות, הרי הן דבר שהתחבר ע"י אדם, ואין בהן איסור טוחן.

מחר יתבאר בס"ד דין שימוש בפורס ביצים בשבת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כא' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פורס ביצים בשבת:
אתמול התבאר שלכל הדעות מותר לטחון ולרסק ביצים בשבת.
ונראה שמותר אף לפרוס ביצים בפורס ביצים, אפי' שהוא כלי המיוחד לטחינה.

טעם הדבר: אף שפורס ביצים הוא כלי המיועד לטחינה, אך הוא כלי המיועד לפריסת דבר שאין בו איסור טחינה, ועל כן מותר לפרוס בו ביצים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כב' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

היתר אין טוחן אחר טוחן:

כתב הסמ"ג שאין טוחן אחר טוחן [דהיינו דבר שנטחן כבר בעבר, כגון לחם, אין איסור לטוחנו ולפוררו שנית], וכדבריו פסק הרמ"א.

להלכה, היתר זה נאמר אף כאשר טוחן על מנת לאכול לאחר זמן.

היתר זה נאמר רק כאשר אינו טוחן בכלי המיועד לטחינה.

בהלכה הבאה, יתבארו בס"ד דוגמאות מעשיות העולות מהיתר זה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כג' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת יתרו

שבת מברכין חודש אדר א. מכריזים "ראש חודש אדר הראשון יהיה ביום..." (סי' תכז ס"ק ג).

עמידה בעשרת הדברות:

שאלה: מהו המנהג לגבי עמידה בשעת קריאת עשרת הדיברות?

תשובה: יש שנהגו בדווקא לעמוד, ויש שנהגו בדווקא לשבת, ויש לעשות כמנהג המקום. אם אין מנהג במקום, לא יעמוד.

מקור: שו"ע ורמ"א או"ח סי' קמו סע' ד בענין עמידה בקריאת התורה.

ועי' בתשובת הרמב"ם סי' רסג שכתב שיש להימנע מלעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות, משום "שמגיע מזה הפסד האמונה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה", ויש לבטל מנהג זה כפי שביטלו את המנהג לקרוא את עשרת הדיברות בכל יום, כדי שלא יאמרו המינים שרק עשרת הדיברות משמיים והשאר משה אמר מפי עצמו.

אמנם עי' בשו"ת דבר שמואל (לר' שמואל אבוהב) סי' רעו שכתב להחזיק מנהג זה, ואין מקום למינים לטעון, משום שהכוונה מפורסמת "לתת אל לבנו בעת ובעונה ההיא דרך קימה שיש בה הידור, וכאילו הקבלנו פני שכינה במעמד הנורא ההוא".

ועי' שערי אפרים שער ז אות לז, ומנהג החזו"א היה לשבת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כה' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דוגמאות מעשיות להיתר 'אין טוחן אחר טוחן':

מאחר ואין טוחן אחר טוחן, מותר לפורר ביד חלות ועוגיות, כיוון שבהתחלה הן היו חיטים שנטחנו, ואף שכעת הן אפויות.

וכן מותר לפורר גבישי סוכר שנוצרו מחמת הלחות, וכן מותר לפורר ולרסק כדור תרופה לאבקה, ואין בו משום טוחן.

בדברי החזו"א שהובאו בימים האחרונים התבאר שהיתר זה נאמר לאו דווקא בדבר שנטחן בעבר, אלא כל דבר שחיבורו אינו טבעי אלא נעשה ע"י אדם [וכגון ביצים קשות, שבתחילתן היו נוזל, והתחברו ע"י בישול האדם], אין בו איסור טוחן.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כו' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ריסוק דברים רכים בשבת:

מותר לרסק בסכין דברים רכים לגמרי שהתרככו ע"י בישול, וכגון תפוח אדמה שהתרכך לגמרי בצ'ולנט.

מחר יתבאר בס"ד דין ריסוק בננה ואבוקדו רכים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כז' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ריסוק בננה ואבוקדו בשבת:

היתר ריסוק דברים רכים נאמר רק בדברים שהתרככו ע"י בישול, אך דברים שנעשו רכים מעצמם, יש בהם איסור טחינה.

ולפיכך אסור לרסק בבנה ואבוקדו ע"י כף או מזלג, אפילו אם הם רכים ממש.

בהלכה הבאה יתבאר בס"ד דין ריסוק בננה ע"י קת הסכין.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כח' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תזכורת חשובה לנוהגים עפ"י צוואת רבי יהודה החסיד:

הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא ליטול ציפורניים, להסתפר ולהתגלח בראש חודש – צריכים לזכור לעשות זאת לפני ראש חודש [אפי' אם ראש חודש חל ביום שישי].

ולפיכך עליהם להקדים את התספורת והגילוח להיום או למחר עד השקיעה.

ונראה שאת נטילת הציפורניים עדיף להקדים להיום, יום רביעי עד השקיעה, בכדי שלא להזדקק להיתר הנטילה ביום חמישי. אמנם אם לא נטל את ציפורניו ביום רביעי, יטלן ביום חמישי [אע"פ שבדר"כ אסור ליטול ציפורניים ביום חמישי ללא סיבה].

נשים אינן בכלל האיסור, ולפיכך מותר להן להסתפר ולהוריד שיער, וכן ליטול ציפורניים, אף בראש חודש.

דין קטן כדין גדול, ולכן אין לספר קטן, וכן אין ליטול את ציפורניו, אלא אם יש חשש שישרוט את עצמו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כט' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תזכורת לנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד – להסתפר, להתגלח וליטול ציפורניים עד היום בשקיעה [ראה בהלכה יומית אתמול].

ריסוק בננה ע"י קת הסכין:

מותר לרסק בננה ע"י קת [-ידית] הסכין, על גבי השולחן בלבד.

אמנם לצורך תינוק, מקלים לרסק את הבננה ע"י קת הסכין אף על גבי צלחת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ל' שבט תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בשבת ראש חודש יש מצוה להוסיף ולבשל עוד מאכל אחד בנוסף לתבשילי סעודות השבת, לכבוד ראש חודש.

נשים רבות נוהגות שלא לכבס ולתפור בראש חודש, אך אפשר שאשה תכין את הבגדים לכביסה ואיש יכניסם למכונה ויפעיל. מותר לגהץ בראש חודש.

דין 'משנכנס אדר מרבין בשמחה' בשנה מעוברת:

שאלה: האם דין 'משנכנס אדר מרבין בשמחה' נוהג באדר הראשון בשנה מעוברת שיש בה שני אדרים, וכיצד ניתן לקיים את הדין באופן מעשי.

תשובה: נחלקו בזה האחרונים - לדעת החתם סופר (חו"מ סימן כ) נוהג גם באדר הראשון, ולדעת שו"ת שאלת יעב"ץ (ח"ב סי' פח) נוהג רק באדר השני.

יש לכוון מאורעות של שמחה לחודש זה (כגון סיום מסכת או שמחה אחרת), וכן מי שיש לו דין עם אינו יהודי יכוון את הדיון לחודש זה,בשמזלו טוב משאר חודשים.

יש להסיר דאגה ועצב מליבו, ולהרבות בלימוד תורה המשמחת לב.

יש שנהגו לשתות יין בכל יום מימי חודש אדר.

מקור: עי' תענית כט., סי' תרפו ס"ק ח

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ב' אדר א' תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בדיקת מזוזות בשנה מעוברת:

שאלה: מהו מקור המנהג לבדוק מזוזות בחודש אדר בשנה מעוברת. 

תשובה: צריך לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים. ולפיכך יש שנתנו סימן ותזכורת לדבר, לבדוק בחודש אדר בשנה מעוברת, היוצא בערך פעמיים בשבע שנים. 

מקור: שו"ע (יו"ד סי' רצא סע' א), הגהת ר' משה מיינץ על יוסף אומץ (אות תעט).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ג' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בר מצוה בשנה מעוברת לנולד באדר בשנה פשוטה:

שאלה: מתי ילד שנולד בחודש אדר בשנה פשוטה מתחייב במצוות בשנה מעוברת.

תשובה: הוא מתחייב באדר ב' [ויש מחמירים שיתחיל להניח תפילין באדר א'].

ואם נולד בל' שבט, מתחייב במצוות בל' שבט [ובמילי דאורייתא יש להחמיר שמתחייב רק בל' אדר א'].

מקור: סי' נה סע' ט-י, וראה אזמרה לשמך גיליון 236.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ד' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בר מצוה בשנה מעוברת לנולד באדר בשנה מעוברת:

שאלה: מתי ילד שנולד בחודש אדר בשנה מעוברת מתחייב במצוות בשנה מעוברת.

תשובה: הנולד באדר ב' מתחייב באדר ב', והנולד באדר א' מתחייב באדר א'.

מקור: סי' נה ס"ק מג. ודעת המג"א שהנולד באדר א' מתחייב באדר ב', וראה אזמרה לשמך גיליון 236.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ה' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️ 

יארצייט בשנה מעוברת לנפטר בחודש אדר:

שאלה: מתי נוהגים בשנה מעוברת את מנהגי היארצייט [הדלקת נר, ש"ץ, עליה לקבר וכו'] על אדם שנפטר בחודש אדר.

תשובה: אם נפטר בשנה פשוטה: לבני אשכנז – העיקר הוא באדר א', ולחומרא גם באדר ב' [ונכון שיאמר שעושה כן בלי נדר]. ולבני ספרד - רק באדר ב'.

אם נפטר בשנה מעוברת: לכו"ע נוהגים רק באדר בו נפטר.

מקור: סי' תקסח ס"ז, ומשנ"ב שם. דעת החת"ס (שו"ת או"ח סי' קסג) כדעת השו"ע, שנוהגים רק באדר ב'. וראה אזמרה לשמך גיליון 236.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ו' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️ 

עליה לקבר הנפטר בין חודש אדר בשנה שקודם השנה מעוברת, לחודש אדר א' בשנה המעוברת:

שאלה: מתי העלייה לקבר על אדם שנפטר במהלך השנה שבין חודש אדר בשנה שלפני השנה המעוברת לבין חודש אדר א' בשנה מעוברת.

תשובה: יעלו בתום י"ב חודש [כולל חודש העיבור], ובנוסף יעלו לאחר חודש בתאריך היארצייט [ובני ספרד עולים עפ"י הקבלה גם בסיום י"א חודש].

נמצא שבני אשכנז עולים פעמיים ובני ספרד עולים ג' פעמים. אם קשה להם לעלות כמה פעמים לקבר, סדר העדיפות הוא: בסיום י"ב חודש, ביארצייט, בסיום י"א חודש.

מקור: יו"ד (סי' שדמ ס"כ), קב הישר (פרק עא). וראה אזמרה לשמך גיליון 236.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ז' אדר א' תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת תרומה:

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב)

שאלה: אילו תרומות ניתן לתרום מכספי מעשר כספים, ואילו תרומות לא ניתן לתרום מכספי מעשר כספים.

תשובה: לדעת הרמ"א (יו"ד סי' רמט) ניתן לתת את המעשר כספים רק לעניים, ולא לאשר דברי מצווה. אמנם המנהג להקל כדעת הש"ך והט"ז (שם) שאפר לתת את המעשר לכל דבר מצווה שאינו מחוייב בה [אך לא יכול לקנות בו אתרוג, או ספרי קודש לשימוש עצמי].

תשלום שכר לימוד ממעשר: אי אפשר לשלם ממעשרות את שכר הלימוד של בניו ובנותיו עד גיל מצוות. אך המיקל לשלם ממעשר את שכר הלימוד של הישיבה קטנה או הישיבה גדולה של בנו, יש לו על מה לסמוך.

שכר לימוד של ילדים אחרים להורים נזקקים, ניתן לשלם מכספי מעשרות.

כמו כן יכול לתרום את המעשר לבית הכנסת, לבניית מקווה, או לארגונים העוזרים לחולים, או לארגונים המקרבים רחוקים.

כמו כן יכול לתרום את המעשרות אפילו לפינת קפה בישיבה או בכולל. וכן יכול לתורמו ל'מתמידים' שיקנו בו פרסים לעידוד ילדים ללימוד [אך אינו יכול לקנות פרסים לילדיו שלו מכספי מעשר].

כמו כן יכול לקנות עליות לתורה ולשלמן מכספי מעשר, ודווקא אם חשב על כך בשעה שקנה את העלייה.

מותר לקנות כרטיס הגרלה מכספי מעשרות, אך רק 70% יכול לשלם מכספי מעשר, ואת ה30% הנותרים ישלם מכספו.
אם הכרטיס זכה, הזכייה שייכת לו ולא למעשרות.

ניתן להפקיד חצי מסכום המעשרות בגמ"ח, ולהוציאו בעת שמחתן את ילדיו האברכים. אמנם אין לשמור את הכסף בבנק, או להשקיעו במניות על דעת שיוציאו בעת חיתון הילדים, מפני שכל ההיתר נאמר רק באופן שעד זמן זה מקיים בכסף מצות הלוואה. אמנם, אם הגיע הילד לגיל 18, מותר להשקיע את הכסף.

אמנם מצווה מן המובחר לתת את המעשר לעניים תלמידי חכמים. וכל אברך שחי בצורה מינימאלית בסיסית ואינו גומר את החודש, נחשב עני ויכול לקבל מעשרות [ונתינת אדם לבניו וחתניו האברכים, קודמת לנתינה לארגונים אחרים]. וכן כל בחור ישיבה, שהישיבה או ההורים לא מספקים לו את הדברים שיש בדר"כ לבחורי ישיבה, נחשב כעני, ויכול לקבל מעשרות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ט' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בימים הקרובים נעסוק בעז"ה בדיני מעשר כספים

דין מעשר כספים:

מעשר כספים הוא מנהג קדום מאבותינו, וחייבים לקיימו.

טוב להתנות בפעם הראשונה שנותן מעשר, שעושה כן בלי נדר. אם לא התנה, יכול לסמוך על מסירת המודעה בערב ר"ה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | י' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הפטורים ממעשר כספים:

אדם שחי בצורה מינימאלית בסיסית ואינו גומר את החודש [דהיינו שלא נשאר לו כסף בצד לאחר שהשתמש בו לכדי מחייתו], אינו חייב להפריש מעשרות.

ולכן אברך שאשתו אינה עובדת, ואינו גומר את החודש, אינו צריך להפריש מעשרות מהמילגה או מכספי הצדקה שקיבל.

מחר יתבאר בס"ד חובת בחור ישיבה בנתינת מעשר כספים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יא' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

חובת בחור ישיבה בנתינת מעשר כספי:

אף בחור ישיבה חייב להפריש מעשר על כסף שהרוויח בכל צורה שהיא.

אמנם לגבי הכסף שקיבל מהוריו, חייב להפריש ממנו מעשר דווקא אם נשאר לו כסף בסוף החודש [ובאופן זה יפריש מעשר מכל הסכום שקיבל], אך אם לא נשאר לו כסף בסוף החודש, אינו צריך להפריש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יב' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פורים קטן:

ישנם כמה דיני הנוגעים לתפילה בימים י"ד וט"ו אדר א', ונביא חלקם:

אין אומרים תחנון [ואף לא בי"ג אדר א במנחה], אין אומרים "למנצח וכו' יענך", אם יש קריאת התורה - אין אומרים 'א-ל ארך אפיים', ו'יהי רצון' שאחר קריה"ת.

השנה, ט"ו באדר א' חל בשבת, אין אומרים 'אב הרחמים', וכן אין אומרים 'צדקתך צדק'.

אבל ניגש להיות שליח ציבור.

מקור: סי' קלא, סי' תרצז.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יג' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני משתה ושמחה בפורים קטן:

כתב הרמ"א (סי' תרצז) "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד".

מובא בלקט יושר (עמ' קנט) שהתרומת הדשן היה מוסיף תבשיל בסעודת פורים קטן. ויש שנהגו לשתות מעט יין ביום זה.

את ריבוי הסעודה יש לעשות ביום פורים קטן, ולא בלילה, מפני שסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובה.

אף השנה, שפורים קטן חל בערב שבת, יש להרבות בסעודה, ומ"מ לא ימלא כריסו משום כבוד השבת (מועד לכל חי, סי' לא סע' כב).

אם יאמר שירות ותשבחות בסעודת פורים קטן, יהיה זו סעודת מצווה לכו"ע (שע"ת שם, עפ"י סי' תרע ס"ב). 

[מקור המנהג להרבות במשתה ושמחה בפורים קטן הוא מלשון המשנה "אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים", ומדויק שלעניין משתה ושמחה שני החודשים שווים (עי' תוס' מגילה ו:)].

משתה ושמחה למוקפין:

המשנ"ב (שם ס"ק ד) פסק שאף המוקפין ירבו בסעודה בי"ד אדר א ולא בט"ו. אמנם יש הסוברים שהמוקפין ירבו בט"ו (עי' תוס' דלעיל, וכן עי' בלוח א"י וצ"ע).

השנה, שט"ו אדר א חל בשבת, ריבוי המאכל ייעשה ע"י הוספת תבשיל, וכפי הנהוג בשבת ר"ח (לוח א"י).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יד' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מענייני פורים קטן:

יציאת יד"ח משתה ושמחה בפורים קטן- השפת אמת (מגילה ו:) חידש שצריך לכוון שלא לצאת ידי חובת משתה ושמחה בסעודה בפורים קטן, דאם לא יכוון, ייתכן שיצא ידי חובה. 

מתי אירע נס פורים- בירושלמי (מגילה פ"א ה"ה) מבואר שהנס אירע בשנה מעוברת. ופירשו בקרבן העדה ובפני משה שהנס אירע באדר ב, אמנם דעת החת"ס (דרושים ואגדות לז' אדר) שהנס אירע באדר א.

משלוח מנות בפורים קטן- כתב הכתב סופר (סוף פרשת תצוה) שמי שנוהג שמחה בפורים קטן, ייתן אז גם משלוח מנות, כדי שלא יענג נפשו ולא יהנה אחרים. ומי שליבו רע ליהנות לאחרים, לא ירבה במשתה לעצמו ג"כ. והדברים מחודשים.

נתן מתנות לאביונים בפורים קטן- השפת אמת (דלעיל) הסתפק אם עני שקיבל מתנות לאביונים בפורים קטן [מחמת שהנותן טעה, וחשב שכך צריך לנהוג], צריך להשיב את המתנות מדין מתנה בטעות.

על הניסים בפורים קטן- האומר על הניסים בפורים קטן, אין מחזירים אותו (משנ"ב סי' תרצז סק"א). וכתב היפה ללב (או"ח ח"ב, סי' תרצז ס"ק ב) שב'הרחמן' בברכת המזון בפורים קטן יש לומר על הניסים, עד המילים "בימים ההם בזמן הזה", ללא סיפור הנס [כדי שלא יטעה לאומרו גם בתפילה]. אך המנהג שלא לומר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | טז' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א🖋️

ממה מפרישים מעשר כספים:

צריך להפריש מעשר מכל רווח שהגיע לאדם, בין אם הגיע על ידי מסחר, ובין כסף שקיבל במתנה או כסף שמצא, וכן מכסף שקיבל מירושה או כל רווח שהוא.

צריך לתת 10% מה"נטו", ולכן בעל עסק שהכניס 10,000 שקל והוציא 1,000 שקל עבור העסק, צריך להפריש 10% מהרווח הנקי, שהוא 9,000 שקל, ולא 10% מכל העשרת אלפים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יז' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מעשר כספים מחפצים, ומירושת דירה:

מאחר ומעשר כספים הוא רק מנהג, לא נהגו להפריש מעשר מחפצים שקיבל, אא"כ הוא מוכר את החפץ שקיבל, שאז צריך להפריש מסכום המכירה [ולכן היורש דירה לא צריך להפריש מעשר, אך אם ימכור את הדירה יצטרך להפריש מכסף המכירה. 

אמנם אם מוכר את הדירה ע"מ לקנות בה דירה אחרת, אינו צריך להפריש מעשרות מסכום המכירה].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יח' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מעשר כספים מכסף שקיבל עבור שימוש מסוים:

אין צריך להפריש מעשר מכסף שקיבל עבור שימוש מסוים, וכגון שנתנו לו סכום מסוים ע"מ שיקנה בו כובע וכדומה, והנותן מקפיד שלא ישתמש בכסף לדברים אחרים, אין צריך להפריש מכסף זה מעשר.

וכן המקבל מענק עבור סיוע בשכר דירה, ומשתמש בו לצורך זה, אינו צריך להפריש מעשר מכסף זה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יט' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מעשר כספים מתווי מזון ומתלושים:

אתמול התבאר אין צריך להפריש מעשר מכסף שקיבל עבור שימוש מסוים.

מסיבה זו לא צריך להפריש מעשר כספים מתווי מזון או מכל תלושים אחרים שקיבל, כיוון שהשימוש בהם מוגבל למקומות או לדברים מסוימים, ואין המקבל יכול לעשות בכסף זה מה שירצה, ככסף מזומן. וכן מפני שמעשר כספים הוא רק מנהג, ולא נהגו להפריש מתווים ותלושים מעשרות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כ' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מעשר כספים ממכירת חפץ, ומשכירות דירה:

המוכר חפץ במחיר זול יותר ממה שקנה אותו, לא צריך להפריש ממנו מעשר, כיון שאינו מוגדר רווח.

אדם שמשכיר דירה, צריך לעשר את הרווחים שהוא מקבל מהדירה שמשכיר.

אמנם אם הוא משכיר ושוכר, אינו צריך לעשר את הסכום שמקבל מהשכירות, אלא אם כן הוא מרוויח מידי חודש, כלומר שהוא מקבל על השכרת דירתו יותר ממה שהוא משלם על הדירה ששוכר, שבאופן זה עליו לעשר את הרווח שמרוויח, דהיינו ההפרש שבין מה שמקבל למה שמשלם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כא' אדר א' תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת כי תשא:

"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (שמות ל, יג)

הנה ידוע כי שונה תפילת מוסף משאר התפילות. כל התפילות "רחמי נינהו" [בקשות רחמים], ולפיכך נאמר בהן תפילת תשלומין. אך תפילת מוסף היא כנגד קרבן מוסף, ולפיכך לא נאמר בה תשלומין, דעבר זמנו בטל קרבנו (תוס' ברכות כו., שו"ע סי' קח).

וחידש רבי עקיבא איגר, שלפי המבואר במשנה (שקלים פ"ד מ"א) שקרבן מוסף נקנה מכסף מחצית השקל, אזי נשים הפטורות ממחצית השקל (משנה שם), יהיו פטורות מתפילת מוסף, מפני שאין להן חלק בקרבנות המוספין (רעק"א שו"ת סי' ט, הגהות רעק"א לשו"ע סי' קו ס"ק א בשם שו"ת בשמים ראש).

[טעם נוסף לפטור נשים מתפילת מוסף, מבואר בצל"ח (ברכות שם) מפני שהיא נתקנה כנגד קרבן מוסף התלוי בזמן, וא"כ תפילת מוסף הוי מצות עשה שהזמן גרמא. אך שאר התפילות "רחמי נינהו", וכדלעיל].

והקשה בשו"ת עמודי אור (סי' ז) שלדברי הרעק"א (בשם הבשמים ראש), שכל הפטור ממחצית השקל פטור מתפילת מוסף, נמצא שאף הכהנים פטורים מתפילת מוסף, דהא מבואר במשנה (שם מ"ד) שכהנים פטורים ממחצית השקל.

ועוד יש להקשות על דברי הרעק"א, שלדבריו נמצא שאף קטנים פחות מגיל עשרים ייפטרו מתפילת מוסף, דהא מבואר במשנה (שם מ"ד) שקטנים פטורים ממחצית השקל, ולדעת החינוך (מצוה קה) והרע"ב (וכ"פ הרמ"א להלכה, סי' תרצד) הכוונה לקטנים פחות מגיל עשרים [אמנם לדעת הרמב"ם ריש הל' שקלים הכוונה לקטנים פחות מגיל י"ג].

וכתב העמודי אור, שאע"פ שנשים לא היו מחויבות בנתינת מחצית השקל ובמימון קרבן מוסף, אך הכפרה של הקרבן הייתה גם עליהן. ותפילת מוסף נאמרה כנגד הכפרה של הקרבן, ולא כנגד המחויבים במימונו.

ולפיכך מובן מדוע כהנים וקטנים חייבים בתפילת מוסף, וכן יוצא כי אין לפטור נשים מתפילת מוסף (ועי' עוד מהר"ם שיק מצוה ש, שו"ת באר יצחק סי' כ, קה"י זבחים סי' ד).

להלכה הביא המשנ"ב (סי' קו ס"ק ד) את דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף, אך כתב שלדעת המגן גיבורים אף נשים חייבות בתפילת מוסף.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כג' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נתינת כספי המעשר לצרכי מצוה שונים:

את המעשר ניתן לתת לכל דבר מצווה שאינו מחויב בה, אך לא יכול לקנות בו אתרוג, או ספרי קודש לשימוש עצמי.

ולכן יכול לתרום את המעשר לבית הכנסת, לבניית מקווה, או לארגונים העוזרים לחולים, או לארגונים המקרבים רחוקים. 

כמו כן יכול לתרום את המעשרות אפילו לפינת קפה בישיבה או בכולל. וכן יכול לתורמו ל'מתמידים' שיקנו בו פרסים לעידוד ילדים ללימוד [אך אינו יכול לקנות פרסים לילדיו שלו מכספי מעשר]. כמו כן יכול לקנות עליות לתורה ולשלמם מכספי מעשר, ודווקא אם חשב על כך בשעה שקנה את העלייה.

ובהלכות הבאות יתבאר בס"ד שמצווה מן המובחר לתת את המעשרות לעניים תלמידי חכמים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כד' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תשלום שכר לימוד מכספי מעשר:

אתמול התבאר שאין לשלם מכספי מעשר דברי מצוה שמחוייב בהם, ולכן אין לשלם את שכר הלימוד של בניו ובנותיו עד גיל מצוות מכספי מעשרות. אך המיקל לשלם ממעשר את שכר הלימוד של הישיבה קטנה או הישיבה גדולה של בנו, יש לו על מה לסמוך.

ותשלום שכר לימוד של ילדים אחרים להורים נזקקים, ניתן לשלם מכספי מעשרות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כה' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

קניית כרטיסי הגרלה מכספי מעשרות:

מותר לקנות כרטיס הגרלה מכספי מעשרות, אך רק 70% יכול לשלם מכספי מעשר, ואת ה30% הנותרים ישלם מכספו. אם הכרטיס זכה, הזכיה שייכת לו ולא למעשרות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כו' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הפקדת כספי המעשרות בגמ"ח, או השקעתם במניות:

ניתן להפקיד חצי מסכום המעשרות בגמ"ח, ולהוציאו בעת שמחתן את ילדיו האברכים. אמנם אין לשמור את הכסף בבנק, או להשקיעו במניות על דעת שיוציאו בעת חיתון הילדים, מפני שכל ההיתר נאמר רק באופן שעד זמן זה מקיים בכסף מצות הלוואה.

אמנם, אם הגיע הילד לגיל 18, מותר להשקיע את הכסף.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כז' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

למי נותנים את כספי המעשרות, למצווה מן המובחר:

מצווה מן המובחר לתת את המעשר לעניים תלמידי חכמים. וכל אברך שחי בצורה מינימאלית בסיסית ואינו גומר את החודש, נחשב עני ויכול לקבל מעשרות [ונתינה לבניו וחתניו האברכים קודמת לנתינה לארגונים אחרים]. 

וכן כל בחור ישיבה, שהישיבה או ההורים לא מספקים לו את הדברים שיש בדר"כ לבחורי ישיבה, נחשב כעני, ויכול לקבל מעשרות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כח' אדר א' תשפ"ד 📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת ויקהל

השבת, פרשת ויקהל, מאחר וראש חודש חל ביום ראשון, האוכל בסעודה שלישית פת לאחר צאת הכוכבים ייכנס לספק בברכת המזון, האם צריך לומר רצה וגם יעלה ויבוא (עי' משנ"ב סי' קפח ס"ק לג).

ולכן, לכתחילה יש לסיים את אכילת הפת לפני השקיעה, ועכ"פ לא לאכול פת לאחר צאה"כ. שאר מאכלים מותר לאכול כרגיל.

שבת מברכין חודש אדר ב. מכריזים "ראש חודש אדר השני יהיה ביום..." (סי' תכז ס"ק ג).

בשבת זו קוראים פרשת שקלים. ויש לעיין האם קוראים הפטרת 'מחר חודש' (בשמואל ב') הנקראת בדרך כלל בשבת ערב ר"ח, או שקוראים הפטרת פרשת שקלים (במלכים ב').

הנה אם קריאת פרשת שקלים יוצאת בשבת ר"ח, סדר הקריאה הוא פרשת שבוע, פרשת ראש חודש ופרשת שקלים. וכתב המשנ"ב (סי' תרפה ס"ק ג) שמפטירים רק הפטרת שקלים ולא הפטרת ר"ח, אע"פ שהפטרת ר"ח תדירה יותר, "משום דמשקלים סליקו בתורה, ומפטירין בה". כלומר, ההפטרה צריכה להיות מעניין הקריאה האחרונה שקראו.

אמנם יש לעיין לעניין הפטרת 'מחר חודש', דהפטרה זו לעולם אינה מעניין הקריאה [שהרי רק בר"ח יש קריאה מיוחדת בתורה, אך בערב ר"ח לא קוראים בתורה פרשה נוספת].

ומעתה יש לעיין האם כאשר ר"ח אדר חל ביום ראשון [וכבשנה זו], יפטירו פרשת שקלים, כיון שהיא מעניין הקריאה האחרונה שקראו בתורה, או שמא סברא זו 'להפטיר מעניין הקריאה האחרונה' לא דוחה את הפטרת 'מחר חודש', משום דהפטרה זו נקראת תמיד שלא מעניין הקריאה, ותמיד היא דוחה את ההפטרה שמעניין הקריאה [היינו, את הפטרת פרשת השבוע].

ולמעשה מבואר בתוס' (מגילה לא. ד"ה מפטיר) שבשנה שר"ח אדר חל ביום ראשון, מפטירין רק הפטרת שקלים, ולא הפטרת 'מחר חודש'. וטעם הדבר הוא מפני שבהפטרת שקלים כבר מוזכר עניין ראש חודש [ועי' במהרש"א שם, ועי' במאירי (מגילה כט) שכתב שעניינה של הפטרת 'מחר חודש' היא ולהכריז שמחר יש ראש חודש]. 

אמנם יש מבני ספרד הנוהגים להזכיר את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת 'מחר חודש' (עי' שו"ת קב חיים ארנרייך, סי' סב).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ל' אדר א' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בהלכות הקרובות נעסוק בס"ד בדיני פורים, ונתחיל בדין ההולך בפורים מעיר מוקפת חומה לעיר פרוזה, ולהיפך – עם ההלכות הנוגעות לשנה זו, שפורים דפרזים חל ביום ראשון.

דין ירושלמי המגיע לפרזים:

ישנם אופנים שירושלמי המגיע לפרזים מתחייב בפורים בי"ד מוודאי [וקורא מגילה בברכה], ישנם אופנים שמתחייב מספק [וקורא מגילה ללא ברכה], וישנו אופן שאינו מתחייב כלל. ונפרט להלן:

האופן בו ירושלמי שמגיע לעיר פרוזה קורא מגילה בי"ד בברכה:

כדי שירושלמי שמגיע לפרזים ליום יד' יתחייב בוודאי במצוות היום ויקרא את המגילה בברכה, צריך שיתקיימו כל ארבעת התנאים דלהלן [ואם אחד מהם לא מתקיים – עליו לקרוא את המגילה ללא ברכה ולקיים את שאר מצוות היום מספק, ולא יזכיר 'על הנסים'] -

א. שבשעה שיוצא מירושלים תהיה דעתו להישאר בפרזים לפחות עד עלות השחר של יום יד'.

ב. שיגיע לפרזים לפני השקיעה של ליל יד'. ובשנה זו הוא באופן ששהה בשבת בפרזים.

ג. שבשקיעה של ליל יד' [כשנמצא כבר בפרזים] לא נמלך בדעתו, ועדיין דעתו להישאר שם לפחות עד עלות השחר.

ד. שנשאר בפועל בפרזים עד עלות השחר של יד'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | א' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

האופנים בהם ירושלמי שמגיע לפרזים קורא מגילה בי"ד בלא ברכה [ומקיים את שאר מצוות היום מספק, ולא מזכיר 'על הנסים']:

א. אם הגיע לפרזים בליל יד' אחרי השקיעה על דעת להישאר שם לפחות עד עלה"ש – יקרא ללא ברכה (ויקרא לאחר שיגיע לפרזים).

ב. אם בשעה שיצא מביתו בליל [או בערב] יד' היה בדעתו לחזור לירושלים עוד באותו הלילה קודם עלה"ש, ולבסוף נמלך והחליט מרצונו להישאר בפרזים עד לאחר עלה"ש – יקרא ללא ברכה – אף אם הגיע לפרזים לפני השקיעה, ואף שכבר בזמן השקיעה נמלך והחליט להישאר בפרזים [ונראה שאף אם החליט להישאר בפרזים מחמת אונס, יש להחמיר לקרוא מספק].

ג. אם בשקיעה היה בדעתו להישאר עד אחרי עלות השחר, ולבסוף נמלך ויצא מהפרזים לפני עלות השחר – יקרא ללא ברכה בלילה וביום ויקיים את שאר המצוות מספק [ויכול לקרוא אף בירושלים, ולתת משלוח מנות ומתנות לאביונים לבן פרזים].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ב' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

האופן בו ירושלמי שמגיע לפרזים אינו מתחייב כלל בי"ד:

א. ירושלמי שמגיע לפרזים ביום י"ד - אינו מתחייב כלל בפורים דפרזים.

ב. ירושלמי שמגיע לפרזים בליל י"ד [לאחר השקיעה] ובין בשעה שיצא מביתו ובין בעת השקיעה היה בדעתו לחזור באותו לילה לירושלים, וכך באמת עשה - אין לו דיני פורים של פרזים.

ג. ירושלמי שהגיע לפרזים לפני או במשך ליל י"ד, ודעתו לחזור לירושלים במשך הלילה [קודם עלה"ש], ולבסוף נתעכב [שלא מדעתו] ונשאר בפרזים עד לאחר עלה"ש - אין לו דיני פורים של פרזים.

ועיין ב'אזמרה לשמך - פורים' ציורים נוספים של בני עיר מוקפת ההולכים לעיר פרוזה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ג' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין בן פרזים המגיע לירושלים

א. בן פרזים שהגיע לירושלים לפני עלה"ש של יד' [ובשנה זו, הוא באופן ששהה בשבת בירושלים], ודעתו לצאת מירושלים לפני עלות השחר של טו' - חייב בוודאי בכל מצוות היום של יד' למרות שנמצא בירושלים, ועליו לקרוא שם את המגילה בברכה ולקיים את שאר מצות היום [וייתן משלוח מנות ומתנות לאביונים לבן פרזים], ואין חוששים לשיטת הרא"ש הסובר שחייב בט"ו.

ב. בן פרזים שהגיע לירושלים לפני ליל יד' [ובשנה זו, הוא באופן ששהה בשבת בירושלים], ודעתו להישאר שם עד אחרי עלוה"ש של טו' – דינו כירושלמי גמור, הפטור ביד' וחייב בטו'.

ג. בן פרזים שהיה בעירו בשקיעה של ליל י"ד – אף אם יצא לאחמ"כ לירושלים, ואף אם בדעתו להישאר שם עד לאחר עלה"ש של טו' (ואף אם מראש היה בדעתו לעזוב את עירו לאחר השקיעה) - מתחייב כפרזים ביד' ויקרא את המגילה בירושלים בברכה (וייתן משלוח מנות ומתנות לאביונים לבן פרזים) [דשונה הדין של בן פרזים שהיה בתחילת ליל י"ד בביתו ואח"כ יצא, מבן ירושלים שמגיע לפרזים, שצריך שיהיה בפרזים בעלות השחר של י"ד כדי להתחייב בפורים דפרזים]. ובעניין חיובו בפורים דמוקפין – ראה סע' א, ד.

ד. בן פרזים שהגיע לירושלים ביום יד' או בליל ט"ו לפני עלה"ש, ונשאר שם עד לאחר עלות השחר - חייב לקרוא שוב מגילה ללא ברכה [בירושלים, וכאמור בסע' הבא], ולקיים את שאר מצוות היום מספק [ולא יזכיר 'על הנסים'], ולכן אינו יכול להוציא יד"ח את בני ירושלים החייבים בוודאי [וא"א למחות במי שמקל שלא לקרוא את המגילה בטו' כלל באופן הנ"ל].

ה. בן פרזים המתעתד להתחייב בפורים דמוקפין - אינו יכול לקרוא את המגילה בליל טו' בפרזים, ואף לא בדרך לירושלים, אלא דווקא לאחר שהגיע לירושלים [משום שלא חל עליו שם 'בן כרך' עד שיגיע בפועל לירושלים].

ו. בן פרזים שהגיע לירושלים לאחר עלות השחר של יום טו' - אינו חייב במצוות היום פעם נוספת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ד' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אפשרות בה אדם לא יתחייב כלל במצות הפורים:

ירושלמי שהגיע לפרזים לאחר עלות השחר של יום י"ד וכוונתו לגור שם בקביעות - אינו קורא לא בי"ד ולא בט"ו.

אם לא עקר לפרזים בקביעות אלא חוזר לירושלים אחר עלות השחר של ט"ו, יש סוברים שכיון שלא עקר דירתו לפרזים בקביעות עליו לנהוג את מצוות הפורים של יום ט"ו ולקרוא מגילה בלא ברכה, ולדעת החזו"א כיון שבעלות השחר של ט"ו לא היה בירושלים - הרי הוא פטור גם מקריאת המגילה של ט"ו. ואין לאדם לגרום לעצמו להפטר ממצוות הפורים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ה' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת פקודי - הפטרת פרשת פקודי בשנה מעוברת:

שאלה: איזו הפטרה יש לקרוא השבוע פרשת פקודי, היות ושנה זו היא שנה מעוברת, ופרשיות ויקהל ופקודי נפרדות, ובשבוע שעבר פרשת ויקהל קראו את הפטרת שקלים ולא את הפטרת ויקהל.

תשובה: מן הדין יש לקרוא את הפטרת השבוע פרשת פקודי, אף על פי שדילגו את הפטרת ויקהל, ויש שנהגו לקרוא בשבת זו את הפטרות ויקהל ופקודי יחדיו.

מקור: למנהג האשכנזים נהגו להפטיר לפרשת ויקהל ב"ויעש חירום" (מלכים א, ז , מ), ולפרשת פקודי ב"ותשלם המלאכה" (שם, נא), כמבואר בלבוש (סי' תרפה), וכן מבואר במנהגי מהר"ש מנוישטט (סי' קמז), ובמהרי"ל (מנהגים הלכות טבת שבט אדר), ולמנהג הספרדים נהגו לקרוא בויקהל ב"וישלח המלך שלמה" (שם, פס' יג) ולפקודי ב"ויעש חירום", כמבואר באשכול (הלכות קריאת התורה דף סז ע"ב) וברמב"ם (סדר תפילות, המפטיר בנביא) ובאבודרהם (סדר הפרשיות וההפטרות).

וכאשר ישנם ב' פרשיות מחוברות, נחלקו הראשונים אם מפטיר הפטרת פרשה ראשונה או אחרונה. יש שכתבו שמפטיר בפרשה ראשונה כמבואר בראבי"ה (חלק ב סימן תקנז), ובאור זרוע (חלק ב סימן שצד) ובמרדכי (מגילה סימן תתלא) הביא את דברי הראבי"ה שמפטיר בראשונה, והביא שם שבמנהגים כתוב להפטיר באחרונה, וכן הביא באבודרהם (שם) שברוב המקומות שבספרד נהגו להפטיר בראשונה, ויש מקומות שמפטירין באחרונה, וברמב"ם (שם) כתב "כל שבת שקורין בה שתי פרשיות מפטירין בה מענין פרשה אחרונה וזו המנהג ברוב המקומות", וכן כתב בשבלי הלקט (סימן פ) שכן נכון שהרי בה אנו מפסיקין ובה קורא המפטיר בתורה, וכן הכרעת השולחן ערוך (סימן רפד ס"ז) והרמ"א (סימן תכח ס"ח), ומטעם זה בשנה רגילה היה ראוי כאשר ויקהל ופקודי מחוברות להפטיר את הפטרת פקודי שהיא למנהג האשכנזים "ותשלם המלאכה", ולמנהג הספרדים "ויעש חירום" [ואמנם מקרה כזה אינו במציאות שכן לעולם כאשר ויקהל ופקודי מחוברות קוראים בהם או פרשת פרה או פרשת החודש]. 

ואולם בשנה מעוברת שפרשיות ויקהל ופקודי נפרדות ופרשת ויקהל הייתה שבת שקלים והפטירו בהפטרת שקלים, כתב במנהגי מהר"ש נוישטט (סימן קמז) שגם למנהג האשכנזים קוראים בהפטרת "ויעש חירום" שהיא הפטרת ויקהל, ולא "ותשלם המלאכה" שהיא הפטרת פקודי, וכתב שם שיש להוסיף עוד ב' פסוקים מ"ותשלם" משום שהוא גמר המלאכה, וכן העתיקו המהרי"ל (מנהגים הלכות טבת שבט אדר), ומלבושי יום טוב (סימן תרפה סק"ה), וכן הביא גם באליה רבה (שם סקכ"ג), ומזה נדפס בחומשים שיש לקרוא בשנה כזו להפטרת פקודי ב"ויעש חירום" [ולפלא שהשמיטו את המנהג לקרוא עוד ב' פסוקים ב"ותשלם" שהוא המשך ל"ויעש חירום"]. 

ואמנם טעמו של המהר"ש הוא משום שהפטרת "ותשלם המלאכה" של פרשת פקודי היא גם הפטרת יום טוב שני של סוכות [ואמנם שביום טוב שני של סוכות מתחילים לאחר ב' פסוקים, אותם כתב המהר"ש להשלים כשמפטירים "ויעש חירום"], ומשום כך כתב המהר"ש שאם יפטירו בפרשת פקודי ב"ותשלם המלאכה", נמצא שקראו הפטרה זו ב' פעמים, ואילו "ויעש חירום" לא קראו כלל, ולכן כתב לקרוא להפטרת פקודי ב"ויעש חירום", ולטעם זה נמצא שבארץ ישראל שלא נהגו ביום טוב שני, ואין קוראים בסוכות את הפטרת "ותשלם המלאכה", חזר הדין למקומו וקוראים להפטרת פקודי את ההפטרה הראויה לה ב"ותשלם המלאכה", ולפיכך מעיקר הדין יש לקרוא בארץ ישראל בשבת זו למנהג האשכזים ב"ותשלם המלאכה".

ואולם בלוח ארץ ישראל כתב שהנהיגו גדולי ירושלים לקרוא את ב' ההפטרות יחד, שכן הפטרת ויקהל "ויעש חירום" והפטרת פקודי "ותשלם המלאכה" הם המשך אחד בפרק ז דמלכים, שהפטרת פקודי מסתיימת בפסוק נ והפטרת פקודי מתחילה בפסוק נא, ולכן כתב לקרוא את ב' ההפטרות את הפטרת פקודי שהיא ההפטרה העיקרית לפרשה זו, ולצאת את דברי המהר"ש ומהרי"ל ומלבושי יום טוב ואליה רבה שכתבו לקרוא בשבת זו ב"ויעש חירום", ובפרט שמנהג הספרדים ומנהג פפד"מ שהפטרת פקודי היא "ויעש חירום".

וכן נמצאה תשובה מכתב יד הגאון האדר"ת (בספר שנות דור ודור חלק ב), שכתב שם שכן שמע גם מהגאון רבי שמואל סלנט, שמן הדין יש להפטיר ב"ותשלם המלאכה", ושלא לשנות מן המנהג המבואר בראשונים לקרוא ב"ויעש חירום" יש לקרוא את ב' ההפטרות, וכן נהגו גם בבית מדרשו של מרן החזון איש.

ואולם בשנים בהם ישנם ב' שבתות לחנוכה [הפעם הבאה שקיימת קביעות זו היא בשנת תשפ"ז], מפטירים בשבת השנייה של חנוכה ב"ויעש חירום", ועל כן בשנה מעוברת שיש בה ב' שבתות לחנוכה, ושקלים בפרשת ויקהל, לכאורה יש לקרוא לפקודי רק ב"ותשלם המלאכה" שהרי כל הטעם לקרוא גם את "ויעש חירום" בכדי שלא להפסידה, וכיון שכבר קראו אותה בחנוכה, שוב יש לקרוא לפקודי את ההפטרה הראויה לה לבדה.

וראה עוד באזמרה לשמך גיליון 40.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ז' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מדיני קריאת המגילה וברכותיה:

א. הכל חייבים בקריאת המגילה, אחד האנשים ואחד הנשים, ואע"פ שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא נשים חייבות, שאף הן היו באותו הנס.

ב. הקורא את המגילה צריך לכוון לצאת ידי חובה. ואם קורא בציבור, צריך לכוון להוציא ידי חובה את השומעים, והשומעים צריכים לכוון לצאת.

ג. ברכות המגילה נאמרות בעמידה, וכל היוצאים בברכות צריכים לעמוד. הקורא את המגילה בציבור צריך לעמוד, והשומעים יכולים לשבת. הקורא את המגילה לפחות מעשרה אנשים יכול לשבת, והקורא לנשים אפי' יותר מעשר דינו כקורא ליחיד שיכול לשבת.

ד. בברכת 'שהחיינו' ביום פורים [לאשכנזים] יכוונו המברך והציבור גם על שאר מצוות היום - משלוח מנות, סעודת פורים [ומתנות לאביונים]. ולבני ספרד, יש פוסקים שכתבו שיכוונו כן בברכת 'שהחיינו' בלילה, ולהלכה אין צריך לכוון בלילה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ח' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני קריאת ושמיעת המגילה:

א. אסור לדבר משעה שמתחילים לברך את ברכות המגילה, עד סיום הברכה שלאחר המגילה.

ב. צריך השומע לשמוע כל תיבה ותיבה מפי הקורא, ואם חיסר תיבה אחת לא יצא, ולכן אם חסר תיבה אחת שלא שמע, ישלים בעצמו אף מתוך החומש, עד שיגיע למקום שהקורא אוחז בו, ואפילו קרא הרבה מן החומש, כל ששמע את רוב המגילה מהבעל קורא יצא. 

ג. דיבר השומע באמצע קריאת המגילה, אם שמע את כל התיבות – יש להקל שאינו חוזר, אבל אם קרא את המגילה מתוך חומש בגלל שחלם או איחר ותוך כדי שמע את הבעל קורא - לא יצא ידי חובה, כי זה קריאה למפרע, לכן צריך להגיע עד היכן שהבעל קורא אוחז.

ד. 'חלם' בשעת קריאת המגילה, אם שומע את הקריאה עם מגילה [או חומש] לפניו ויודע במשך כל הזמן שחלם היכן אוחז הקורא במגילה, נחשב ששמע ויצא ידי חובה. ואם לא יודע, עליו להשלים מהמגילה שלפניו [או ממגילה שבחומש] מהמקום שחלם עד היכן שאוחז הקורא.

ה. המסתפק אם דילג מילה או שלא שמע מילה, בקריאת היום צריך לחזור ולשמוע כיון שהוא ספק מדברי קבלה, אבל בלילה יש מקום להקל משום ספק דרבנן.

ו. מי שיש בידו מגילה כשרה יכול לקרוא בפיו עם הבעל קורא, אך עדיף שישמע מהבעל קורא בשתיקה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ט' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני תענית אסתר:

נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר, כדי לזכור שהקב"ה רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל הקב"ה בכל לבבו, כמו שעשה בימי מרדכי ואסתר. והשנה, מקדימים את התענית ליום חמישי, י"א אדר ב'. נוהגים לתת זכר למחצית השקל לפני מנחה של תענית אסתר, אף בשנה זו שהתענית מוקדמת.

הפטורים מהצום:

קטנים עד גיל מצוות פטורים מלצום ואף בתענית שעות אינם חייבים.

מעוברות ומניקות אינן צמות. הגדרת מעוברת היא מעת שיודעת שהיא מעוברת [בכל אופן שיוודע לה], ואף בתוך ארבעים יום ליצירת הולד.

הגדרת מינקת היא כל עוד שמניקה בפועל, ואף הנקה חלקית, אבל אם אינה מניקה בפועל כלל, אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה, צריכה לצום.

יולדת תוך ל' יום ללידתה אינה צמה, ואת הל' יום מקילים למנות מעת לעת.

מפלת, אם הפילה אחר ארבעים יום מתחילת עיבורה, דינה כיולדת שאינה צמה תוך ל' ללידה והפלה.

חולה שאין בו סכנה, אינו מתענה ואף אינו צריך להשלים את התענית ביום אחר.

הגדרת חולה הוא שנפל למשכב, או שחולה כל גופו דהיינו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד. 

גם מי שיש לו מיחושים קשים (כגון כאבי עיניים הגורמים סבל אך עדיין ניתן לתפקד) - אינו מתענה, אבל במקרה זה יש להשלים את התענית ביום אחר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | י' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דינים הנוגעים לערב פורים החל בשבת:

סעודה שלישית: מותר לאכול סעודה שלישית כרגיל, אך לא ימלא בטנו עד כדי שלא יוכל לאכול סעודת פורים בלילה.

המתחיל לאכול סעודה שלישית לפני השקיעה, יכול להמשיך לאכול פת לאחר צאת הכוכבים מדין 'התחיל בהיתר', ובברכת המזון יזכיר רק 'רצה' ולא יזכיר 'על הנסים'.

דינים נוספים: מגילת אסתר אינה מוקצה, ומותר להכין את הקריאה בשבת.

אסור להכין משבת לחול, ולכך יש להיזהר בדברים הבאים:

אסור להביא את המגילה לבית הכנסת לפני צאת השבת ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. אמנם אם יעיין במגילה בבית הכנסת בשבת, יכול להביאה [בצנעה].

אסור להתחיל לארגן את סעודת ליל פורים בשבת, וכן אסור לארגן את הרעשנים וכד' לקריאת המגילה.

יש להסתפק האם מותר לומר בשבת שהולך לישון כדי שהיה לו כח להיות ער בלילה.

מותר להתחפש בשבת, ואין בכך משום הכנה משבת לחול.

נוהגים לאחֵר את תפילת ערבית, על מנת שהציבור יוכלו להוציא שבת בביתם [ע"י אמירת 'ברוך המבדיל'], ולהגיע לבית הכנסת עם המגילה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יא' אדר ב' תשפ"ד 

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הבדלה בליל פורים שחל במוצאי שבת:

מבדילים רק לאחר קריאת המגילה. אמנם השומעים מגילה ביחידות יבדילו לפני קריאת המגילה על מיץ ענבים. וכן אנשים שאינם חוזרים לביתם לאחר קריאת מגילה להבדיל לבני ביתם, יכולים להבדיל בביתם לאחר צאת השבת על מיץ ענבים.

אדם היודע שאשתו ובני ביתו לא ישמעו יחד עימו את ההבדלה בבית הכנסת [וכגון שהם נשארו בבית, וישמעו מגילה מאוחר יותר], לא יצא ידי חובת הבדלה בבית הכנסת לאחר קריאת המגילה, אלא יחזור לביתו ויבדיל לבני ביתו, ואז הם ישמעו את קריאת המגילה.

דין ברכת 'בורא מאורי האש': בני אשכנז נוהגים לברכה יחד עם שאר ברכות ההבדלה לאחר קריאה המגילה, אך רבים מבני ספרד נוהגים לברכה בין תפילת שמו"ע לקריאת המגילה, ואת שאר ברכות ההבדלה יברכו לאחר הקריאה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יב' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

קריאת פרשת זכור – הדינים המעשיים:

א. נשים שקשה להן אינן חייבות ללכת לבית הכנסת לשמוע פרשת 'זכור' [ויכולות לקרוא מתוך חומש בביתן]. 

ב. הבעל קורא יכוון לצאת ולהוציא את הציבור במצות זכירת מעשה עמלק כפי הדין. 

ג. הציבור יכוון לשם מצות זכירת מעשה עמלק כפי הדין.

ד. העולה לתורה יכוון להוציא את הציבור בברכות התורה שלפני הקריאה ואחריה.

ה. לכתחילה יש להכין וללמוד את פירוש המילים קודם הקריאה (כגון בסעודת ליל שבת וכדו').

ו. המנהג הנפוץ הוא לקרוא בתחילה בניקוד "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" בציר"י, ואח"כ לחזור ולקרוא את המילים "תִּמְחֶה אֶת זֶכֶר עֲמָלֵק" בסגו"ל (אך לא חוזרים מתחילת הפסוק).

ז. אופני קריאת 'זכור' לנשים שאינן באות לבית הכנסת לקריאת התורה:

האופן המהודר הוא שיכוונו רוב מנין אנשים (ששה או שבעה) בשעת קריאת 'זכור' שלא לצאת ידי חובת הקריאה, או שיצאו החוצה, והם יישארו אחרי התפילה בשעה שקוראים לנשים (ויהיו שם עוד שישלימו למנין אנשים), ואז קוראים פרשת 'זכור' בברכה לפניה ולאחריה.

האופן הפחות מהודר הוא לקרוא לנשים בספר תורה בשני אופנים – או לקרוא בלא עשרה גברים, או לקרוא בעשרה שכבר יצאו ידי חובה (שאז א"א לברך על הקריאה).

אפשרות נוספת לקריאה לנשים היא - לגלול לפרשת 'זכור' אחרי העולה השלישי במנחה לפני שמברך הברכה שלאחריה, ואחר קריאת 'זכור' יברך ברכת 'אשר נתן לנו'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | טו' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

משתה ושמחה בשני הימים:

יש חיוב משתה ושמחה קצת בשני הימים, לבן פרזים ביום טו' ולהיפך, אך לא צריך לאכול פת.

ולכן בן פרזים צריך לעשות בטו' קצת משתה ושמחה, ואף ירושלמי חייב לשמוח קצת ביום יד'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | טז' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שואלין ודורשין בהלכות פסח ל' יום קודם הפסח, דהיינו ביום פורים עצמו יש להתחיל ללמוד הלכות פסח.

כתב המשנ"ב (סוס"י תלו) "כל שלשים יום [קודם פסח] צריך לעיין בכל דבר העושה שלא ישאר בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו בנקל".

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יז' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

כל מקום שיכול להגיע אליו חמץ אפילו באקראי, חייב בבדיקה.

מאחר וניקיון לבד אינו מועיל כבדיקה, וצריך לבדוק גם את החדרים שניקו אותם, ומאחר ובליל בדיקת חמץ קשה לבדוק את כל הבית כולו, לכן העצה לכתחילה היא שכל ארון וכד' שניקו באותו יום, יעבור עליו בערב עם נר [או פנס] בחורים וסדקים, ואז בליל בדיקת חמץ רק יבדוק את המקומות שטרם בדק, וכמו כן יעבור על כל הבית ויברר שאכן כבר ניקו ובדקו את כל הבית מחמץ.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יח' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הפירורים החייבים בבדיקה:

חובה הבדיקה והביעור אינה רק על חתיכות חמץ אלא אף על פירורי חמץ.

חתיכות חמץ בגודל כזית – חייבים בביעור אא"כ הם אינם ראויים למאכל כלב.

פירורי חמץ פחות מכזית – אם הם מטונפים קצת, להלכה אינם חייבים בביעור, ועל כן די לשים עליהם חומר ניקוי שיטנפם קצת [אע"פ שהם יישארו עדיין ראויים למאכל אדם].

פירורי חמץ שבחריצים ובסדקים שקשה להגיע אליהם, וכן חתיכות שהגישה אליהם היא רק ע"י פתיחת הברגה וכד' - אינם חייבים בביעור, דדינם כחמץ שנפלה עליו מפולת.

פירורי חמץ שברצפה ['פירורים הנדרסים'] – אין עליהם חיוב בדיקה וביעור, ועל כן אין צורך לחפש חמץ על הרצפה. אמנם החמץ שבזוויות הבית אינו נדרס, ויש לטנפו בחומר ניקוי.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יט' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת כי תשא – פרה:

הפרשה השלישית מד' פרשיות היא פרשת פרשת פרה אדומה. בטעם קריאתה כתב המשנ"ב (ריש סי' תרפה) שהוא כדי שיזו על בני ישראל מאפר החטאת מיד לאחר הקמת המשכן, וכך יוכלו לעשות את הפסח בזמנו.

וסיים המשנ"ב "לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה".

מקורות לחיוב פרשת פרה מדאורייתא:

כתב השו"ע (שם ס"ז) "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא". וכתב המשנ"ב (ס"ק טו) "ופרשת פרה אדומה - והרבה אחרונים כתבו שפרשה זו אינה מדאורייתא".

ואכן תמה המגן אברהם (שם) מהו המקור לחיוב פרשת פרה מן התורה. וכמה תירוצים בדבר:

המלבי"ם (ארצות החיים סי' א ארץ יהודה סק"ד) תירץ עפ"י דברי המדרש שפרה אדומה באה לכפר על חטא העגל, ולכך בקריאת פרשת פרה מקיימים מצוות זכירת מעשה העגל [ומה שלא קוראים את פרשת העגל כמו שקוראים פרשת זכור, כתב המג"א (סי' ס) שהוא משום דיש בפרשת העגל גנות לעם ישראל, אך ברמז (ע"י פרשת פרה) אפשר לקרוא].

הערוך השולחן תירץ שהמקור הוא מכפילות המילים "חוקת עולם" בפרשת פרה, ללמדנו שיש מצוה לדורות.

המשך חכמה תירץ שהמקור הוא מהמילים "זה הדבר אשר צוה השם לעשות לכפר עליכם" ודרשינן בגמ' (ריש יומא) "לעשות – אלו מעשה פרה". ומחדש המשך חכמה שהמילים 'זה הדבר' באו להורות שיש מצוה לקרוא הפרשה בדיבור.

הקהילות יעקב (בספרו ברכת פרץ) תירץ שהמקור הוא מהפסוק "והזרתם את בני ישראל מטומאתם". ואף שבית המקדש חרב, מ"מ כיוון שבקרוב יבנה המקדש, יש להזהיר את עם ישראל מטומאת מת.

כוונה בפרשת פרה:

כתב המשנ"ב שאע"פ שהרבה אחרונים כתבו שפרשת פרה היא מדרבנן, אעפ"כ "אפילו במצוה דרבנן צריך לכוין לצאת ידי המצוה".

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כב' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נקיון חדר השינה:

מיטות

א) יש לבדוק תחת המזרון ותחת המיטות. 

שידות, ארונות בגדים

ב) בשידות וארונות בגדים יש לבדוק מדפים שיתכן שניגשים אליהם בשעה שעסוקים עם חמץ, כגון מדפי המגבות. דוגמא נוספת: מדפי הבגדים באדם שעשוי לגשת בשעת הסעודה להחליף בגד שהתלכלך. (בבתים שיש לילדים גישה לארון, יש לבדוק כל מקום שהם מגיעים אליו).

ג) מקומות החייבים בבדיקה, די לראות שאין שם חמץ בעין, ולעבור עם סמרטוט וחומר ניקוי שיפגום כל פירור שיתכן ונמצא שם, וכיון שנפגם שוב אינו חייב בביעור. 

ד) ארונות שאין גישה לרצפה שתחתיהם (אלא אם כן יזיז את הארון ממקומו) אין צריך לבדוק תחתם, ויש ארונות שבשליפת המגירה התחתונה ניתן לנקות את הרצפה שתחת הארון. 

בגדים

ה) יש לבדוק את כיסי הבגדים ובפרט בגדי ילדים. עצה טובה היא לכבס את הבגדים לפני הפסח כשהכיסים כלפי חוץ, ושוב אין צריך לבודקם. (כשהכיסים בפנים, אין די בכביסה, שלפעמים נמצא בכיס חמץ עטוף באריזה או שקית).

תיקים

ו) תיקים יש לבודקם, שמצוי מאוד שנותר בהם חמץ, ואם ניתן טוב לכבסם. אם מוכרם לגוי, טוב שיבדקם מחמץ בעין, ואין צריך לכבסם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כג' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נקיון חדרי הילדים:

מיטות

א) יש לבדוק תחת המזרון ותחת המיטות. 

ארונות ומגירות

ב) חובה לבדוק את הארונות והמגירות של חדרי ילדים בכל מקום שיד הילדים מגעת. שאר המדפים, אם אינו רגיל לגשת אליהם להוציא דברים בשעת הסעודה, אין צריך לבודקם. 

צעצועים

ג) אם מוכרים את המשחקים לגוי אין צריך לבדוק. 

ד) משחקי קופסה: אלו שלא יבואו לשימוש בימי הפסח, מוטב למוכרם. אם רוצים להשתמש בהם בפסח - יש לבדוק את חלקי המשחק ואת הקופסה. (וראוי שלא לשחק בו בימי הפסח במקום שמניח עליו אוכל כמו על השולחן או על משטחי השיש במטבח).

ה) משחקים העשויים פלסטיק שרוצים להשתמש בהם בפסח, יש לכבסם במכונה (ניתן להניח את החלקים בתוך רשת, סדין או ציפית), ואז אף אם יש בהם פירורי חמץ, הם פירורים מטונפים, שאין בהם חובת בדיקה וביעור.

ילקוטים ותיקי אוכל

ו) ילקוטים ותיקי אוכל, יש לבודקם שמצוי מאוד שנותר בהם חמץ, וטוב לכבסם. אם מוכרם לגוי, טוב שיבדקם מחמץ בעין, ואין צריך לכבסם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כד' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נקיון הסלון:

שולחן וכסאות

א) יש לנקות היטב את השולחן, ולהשתמש בו כשמפה פרוסה על גביו. וראוי לכתחילה לצפות את הפלטה (בנייר כסף, גליון נייר, מפת ניילון או פי וי סי או טפט) ועל זה לפרוס את המפה. 

ב) יש לנקות היטב את הכיסאות, ובפרט כיסאות אוכל של תינוקות, שמצויים שאריות אוכל בכל סדקיו וחריציו. חריצי כיסאות שיתכן שיש שם פירורי חמץ, ראוי במידת האפשר לפגום אותם ע"י חומר ניקוי. 

ספות

ג) יש לנקות היטב בפרט ברווחים ובחריצים העמוקים שבין הכריות. אמנם מקום שקשה להגיע אליו הוי כנפלה עליו מפולת ואינו צריך לבער.

ארונות הספרים

ד) ארונות ומדפי ספרים, שניגשים אליהם בשעת האוכל, חייבים בבדיקה. בבית שמצויים בו ילדים קטנים יש לבדוק בכל המקומות שהילדים מגיעים אליהם, שמצוי שמכניסים שם חמץ. 

ספרים

ה) אם אינו נזהר כל השנה שלא לאכול ליד הספרים, נחלקו הפוסקים אם חייבים בבדיקה. וגם לדעת המקילים, יש להקפיד שלא לאכול איתם בפסח, ולא להניחם על מקומות שמניחים שם מזון, כגון השולחן ומשטחי השיש. 

ברכונים

ו) ברכונים וזמירות קשה לנקותם, ויש למוכרם לגוי.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כה' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

נקיון הרצפה, החלונות, והמכשירים האלקטרוניים:

רצפה

א) הרצפה אינה צריכה בדיקה, היות ופירורי החמץ שעליה נדרסים ואינם חייבים ביעור. אכן בפינות הבית שאין דורסים שם יש לבדוק, אך כששוטפים את הרצפות עם חומר ניקוי נפגמים גם הפירורים שבפינות ואין חייבים בדיקה וביעור. 

חלונות ותריסים

ב) אין צורך לנקות חלונות ושלבי תריסים, אך במסילות חלונות מצוי חמץ, ויש לנקות מחתיכות חמץ ניכרות, ולשפוך שם חומר ניקוי שיפגום את הפירורים שיתכן ונותרו. 

ג) הבוידעם בדרך כלל אין מכניסים בו חמץ, ואינו חייב בבדיקה אלא אם כן יודע שהשתמש בו לאכסן חמץ. 

טלפון, מחשב

ד) מוצרי אלקטרוניקה שרגילים לאכול בעת שמשתמשים בהם, כטלפון ומחשב, יש לנקותם מחמץ העלול להיות דבוק בהם. (לרוב מצוי פירורי חמץ בחריצי מקלדת המחשב, ודי לנערה היטב כשהיא הפוכה ללא צורך בפירוק).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כח' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ניקוי החצר והמקלט:

החצר
א) חצר פתוחה שמצויים שם בעלי חיים (יונים וכדו') אינה צריכה בדיקה, אך אם ידוע שאכלו שם חמץ מליל בדיקת חמץ ואילך יש לבודקה. דין זה מצוי מאוד, שהדיירים שולחים את ילדיהם לאכול בחצר אחר בדיקת חמץ או בבוקר הביעור, ואז יש לשוב לבדוק את החצר.

ב) חורי החצר, שהם מקומות בחצר שהעופות אינם מגיעים לשם, צריכים בדיקה.

המקלט
ג) מקלט שמכניסים בו חמץ צריך לבודקו, או שישכירוהו לגוי בהסכמה של כל השכנים (שכן שותף אינו יכול להשכיר את חלקו ללא הסכמת כל השותפים). בנין שכל דייריו שומרי תומ”צ, יוכל ועד הבית להשכיר את המקלט לגוי. במידה ולא ניתן להשכיר את המקלט, יפקיר את חלקו בפני שלשה.

ניקוי חדר המדרגות וחדר אשפה:

חדר מדרגות
א) בנין שיש לו כניסה מרווחת (הול), יש לבדקה מחמץ. רצפת חדר המדרגות אינה צריכה בדיקה, חוץ מהפינות שלא דורכים בהם ששם יש לבדוק, אך אם שוטפים את כל הרצפות עם חומר ניקוי נפגמים גם הפירורים שבפינות ואין חייבים ביעור. ואם אוכלים בערב פסח בחדר המדרגות ולא שוטפים אחר כך, אז יש לבדוק את הפינות שלא דורכים בהם.

ב) ארונות השירות (חשמל, מוני גז ומים) צריכים בדיקה, שפעמים מכניסים שם דברים לזמן קצר ושוכחים אותם, וכן ילדי הבנין מאכסנים שם דברים.

ג) תיבות הדואר שנגישות לילדים צריכות בדיקה.

חדר אשפה
ד) זריקת חמץ למיכל האשפה אינה נחשבת לביעור חמץ, לכן אין להשליך חמץ לפח המשותף אחר פינוי האשפה האחרון שלפני זמן ביעור חמץ, ויש לכל אדם ליידע את שכניו מה שעת הפינוי האחרונה ולהזהירם שלא ישליכו חמץ לפח אחר זמן זה. מי שחושש שאחד השכנים לא יקפיד על האמור, עליו להפקיר בפני שלשה את חלקו בפח ובשטח המשותף.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כט' אדר ב' תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: כיצד יוצאים ידי חובת קמחא דפסחא בזמננו

תשובה: א) יתן כסף או אוכל למשפחה נזקקת, או שיתן לארגוני הצדקה המוכרים.

ב) שיעור הנתינה הוא כל אחד לפי ממונו, וצריך לתת לעני כפי צרכו לכל ימי הפסח.

ג) כיון שבזמננו לא נותנים לעני כפי צרכו לכל הפסח, שהרי גובין מאנשים רבים אחרים, לכן די שיתן 10 ₪ שלא מכספי מעשר, והשאר יכול לתת מכספי מעשר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | א' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ברכת האילנות:

א. מברכים על פרח העשוי להצמיח פרי, אבל פרח שלא עשוי להצמיח פרי אין מברכים עליו.

ב. אף שיש הסוברים שצריך שני אילנות ואף יש שנוהגים שצריך שיהיו משני מינים - העיקר להלכה שדי לברך על אילן אחד.

ג. אף שיש המהדרין לברך על אילנות שבשדות או פרדסים - העיקר להלכה שאפשר לברך אף על אילן שבחצר.

ד. אפשר אף להקל לברך על אילן הנטוע בעציץ נקוב.

ה. גם אם כבר נפל הפרח והפרי התחיל לגדול כל עוד שהפרי בוסר ואינו ראוי לאכילה מברך עליו לכתחילה. 

ו. אם ראה ולא ברך בפעם הראשונה שראה, יכול לברך בפעמים הבאות שרואה [את אותו אילן או אילן אחר] רק אם עדיין יש פרחים באילן, אבל אם כבר אין פרחים והתחיל לגדול הפרי, אינו יכול עוד לברך.

ז. אפשר לברך בין ביום ובין בלילה אם רואה את האילנות בבירור.

ח. מעיקר הדין אפשר לברך בשבת וביו"ט, ויש הסוברים שאין לברך.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ב' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שאלה: האם מותר ללכת לבית קברות בחודש ניסן.

תשובה: אם אין חשש שיבואו לידי בכי - יכולים לעלות לקבר גם בחודש ניסן [ויש נוהגים שלא לעלות], אבל מי שהדבר מביא אותו לבכי - אסור לעלות.

ביארצייט של אדם שנפטר בימי חודש ניסן - מעיקר הדין אפשר לעלות [מפני שרק בראש חודש לא עולים אבל בשאר ימים אפי' שאין אומרים תחנון – עולים], ויש נוהגים שלא לעלות כלל בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון.

מקור: סי' תכט, באר הגולה יו"ד סי' שדמ, קב הישר (פרק פח) כתב שלא לעלות בחודש ניסן.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ג' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ניקוי המקרר והמקפיא:

• יש לפרק את חלקיהם ככל הניתן ולנקותם היטב, ואח"כ לבדקם מחמץ.

• גומיות המקרר [בפרט גומיות הדלת התחתונה] מועדים לפירורי חמץ, יש לנקותם היטב מכל חמץ [החושש שאינו מצליח להגיע לכל הקפלים והחריצים של הגומיות יכול לשים חומר ניקוי, שבמידה שיש שם פירור שלא מצליחים לנקות, הוא ייפגם וימאס ושוב אין חייבים בביעורו. מאידך, אין לסמוך על פגימת הפירורים ולוותר על הניקוי, היות ואנו חוששים שפירור ייפול לתוך מזונו, ואין הדבר ברור שבכל המצבים נפסל הפירור מאכילת כלב].

• משטחים המוברגים בתוך המקרר, יש להקל שאין צריך לבדקם, דאפילו אם נכנס שם חמץ הוי כחמץ שנפלה עליו מפולת, ומוטב לשים קצת חומר ניקוי [אם הדבר לא יזיק למקרר או למקפיא וכדו']. 

• עדיף לשים ניירות על המדפים לפני שמניח את מוצרי הפסח.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ו' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תנורי אפייה:

יש המקלים שניתן להכשיר תנור לפסח ע"י שימתין 24 שעות מהאפייה האחרונה, ויחממו בחום הגבוה ביותר למשך שעה, וישתמש בתבניות אחרות [ואף לאחר ההכשרה, טוב יותר לחמם בו את המאכלים כשהם מכוסים].

אמנם רבים מחמירים שאי אפשר להכשיר תנור רגיל, מכמה טעמים, ולכן עליהם לסגור את התנור, ולמכור את החמץ הדבוק בו במכירת חמץ. 

הרוצה להדר, יוכל קודם המכירה לבדוק קלות את התנור מחמץ בעין העלול להימצא שם, או שיפעיל את התנור למשך זמן מה, כך שכל דבר שהיה עלול להיות שם, כבר נשרף ובטל. יש להזיז את התנור ממקומו ולבדוק את השטח שתחתיו, שמצוי שם חמץ.

מחר יתבאר בס"ד דין תנורי פירוליטי.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ז' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין תנורי ניקוי עצמי (פירוליטי)

קיימים תנורים בעלי מנגנון ניקוי עצמי [הנקראים תנורי פירוליטי] המתחממים לרמת חום של 500 מעלות צלזיוס הנחשבת לליבון חמור. אמנם, לא כל החברות שוות בדבר, וישנם שאף שמרכז התנור מגיע לרמת חום זו, אך הדפנות אינן מתחממות עד כדי כך.

ולכן למעשה, המהודר ביותר שלא לסמוך אפי' על הכשרת תנורי פירוליטי.

ישנם כמה דגמים שנבדקו שמגיעים לדרגת ליבון חמור בכל פינות התנור, ואפשר להשתמש בתנורים המאושרים בלבד. שאר החברות לא נבדקו, ואין להשתמש בהם [ניתן לשלוח לבית ההוראה את הדגם בו אתם מעוניינים לבדיקה האם הוא מאושר].

אופן השימוש בדגמים המאושרים: יחליף את התבניות כיון שיש חשש שהם יינזקו [אך ישנם חברות שלפי הוראת היצרן, התבניות והרשתות והמסילות לא נהרסות, ויהיה ניתן להכשירם]. יש להחליף את הרשתות והמסילות, אם לפי הוראות החברה יש להוציאם לפני הפעלת מצב הפירוליטי מחשש שמא ינזקו. מסילה שאינה מתפרקת יש לכסותה בנייר כסף. ואת דלת התנור יש לעטוף בנייר כסף עבה.

קישור למכירת חמץ דרך בית הדין בנשיאות מורינו הגר"ע פריד שליט"א

למכירת חמץ לחצו

ניתן למלא את הטופס גם בעמדות נדרים פלוס.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ח' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שיש וקרמיקה

• לכתחילה יש להמתין 24 שעות בלא שימוש בחם, ולהגעיל את השיש ע"י עירוי מכלי ראשון [ואפשר מקומקום חמץ או פסח, ועדיף מקומקום חמץ] וגם לכסותו בפי וי סי (p.v.c.), או טפט או נייר כסף עבה.

אם אינו מכסהו, לכתחילה יש להגעילו ע"י עירוי מכלי ראשון על אבן מלובנת, ע"י שמניח אבן מלובנת באש על השיש, ומערה עליה מים רותחים מכלי ראשון, ועושה כך בכל שטח השיש. ניתן להשתמש במגהץ חשמלי [שאינו מחובר לשקע, אך עדיין רותח] כאבן מלובנת.

• הקרמיקה שעל הקיר במקומות שמגיעים שם אדים מהסירים, ראוי לכסותה עם נייר כסף וכדו'.

למכירת חמץ דרך בית הדין בנשיאות מורינו הגר"ע פריד שליט"א לחצו

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ט' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ארבע כוסות:

א. טוב יותר להשתמש ביין לא מבושל אלא אם כן היין המבושל טוב יותר.

ב. יין מפוסטר אינו נחשב יין מבושל, ואפשר אפי' לכתחילה לצאת בו.

ג. לכתחילה יש לשתות יין המשכר, שזהו דרך חירות, ולכן לכתחילה יש לשתות יין ולא מיץ ענבים ולפחות שליש יין ושני שליש מיץ ענבים [או על כל פנים ששית יין] אם מורגש בו היטב טעם היין. ומי שקשה לו יכול לצאת יד"ח במיץ ענבים.

ד. אדם שלא יכול לשתות יין או מיץ ענבים, ישתמש בחמר מדינה, ויצא חובה ע"י שומע כעונה, ויתייעץ עם חכם כיצד בדיוק עליו לנהוג.

ה. לכתחילה יש להשתמש בכוס המחזיקה רביעית (150 סמ"ק) ולשתות את כולה בכל הארבע כוסות. חולים וקטנים שאינם יכולים לשתות שיעור זה ישתמשו בכוס המכילה 86 סמ"ק (רביעית לפי השיעור הקטן) ואם אינו יכול לשתות את כולו ישתה לפחות רוב רביעית שהוא 44 סמ"ק.

ו. חולה שיכול לשתות 86 סמ"ק ולא הרבה יותר, יש להסתפק אם ייקח כוס גדולה המכילה 150 סמ"ק וישתה את רובה או שיקח כוס של 86 סמ"ק וישתה את כולה ונראה שיותר טוב שיקח כוס המכילה 150 סמ"ק וישתה את רובה [76 סמ"ק].

ז. לכתחילה יש לשתות את הרוב רביעית בבת אחת, ועכ"פ לא יותר מהפסק אחד דהיינו שישתה בשתי לגימות.

ח. מי שקשה לו להתחיל לשתות בהסיבה, יכול להתחיל לשתות שלא בהסיבה וימשיך לשתות שיעור רביעית בהסיבה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | י' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שיעור אכילת מצה

עורך הסדר צריך לאכול לכתחילה בליל הסדר שני כזיתים והמסובים צריכים לאכול כזית אחד.

וישנה מחלוקת מהו שיעור כזית. השיעור הגדול (55 סמ"ק) שקול לשיעור שני כזיתים לפי השיעור הקטן (27 סמ"ק).

ולכן הלכה למעשה צריכים כל המסובים ועורך הסדר לאכול מצה בשיעור משקל 30 גרם שיש בה 55 סמ"ק, ושיעור זה כולל בתוכו כזית אחד גדול שהם שני כזיתים קטנים (וכיון שהדין שעורך הסדר צריך לאכול שני כזיתים הוא מדרבנן, מספיק לאכול שיעור כזית גדול אחד שכולל בתוכו שיעור שני כזיתים קטנים).

בדר"כ במצת מכונה אחת מרובעת יש משקל 30 גרם, ובמצות יד הוא בערך חצי מצה (תלוי בגודל המצה, שישנן מצות גדולות שקילו אחד שווה לשש עשרה מצות, וישנן מצות שקילו אחד שווה ל22 מצות).

וכן באפיקומן שצריך לאכול 2 כזיתים, לכתחילה יש לאכול מצת מכונה אחת שלימה או חצי מצת יד (תלוי בגודל כנ"ל).

בכורך די ב10 גרם מצה שזה שליש מצת מכונה או חמישית מצת יד. זהו השיעור לכתחילה.

מי שקשה לו - יכול להקל אף ב17 גרם מצה בין בהתחלה ובין באפיקומן, וכן הדין לילדים מתחת לגיל בר מצווה שדי להם בשיעור זה. מי שאסור לו לאכול את כמות זו, ישאל חכם אף על כמות פחותה מזו.

שיעור המרור:

חסה קרובה למשקל המים, ולכן כשמברכים על אכילת מרור: המברך יאכל 50 גרם חסה [וי"א שדי ב-27 גרם], והשומעים די להם ב- 17 גרם חסה. לאכילת כורך די ב- 17 גרם בין למברך ובין למסובים.

חריי"ן הוא כמשקל המים. ולכן המברך יאכל 50 גרם למרור [וי"א שדי ב-27 גרם]. ובכורך 17 גרם, והשומעים בכל האכילות 17 גרם.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יא' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שבת הגדול:

כתב השו"ע (סי' תל) וז"ל "שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו".

וידועה הקושיה מה הנפק"מ לדינא בסעיף זה (ובפרט שזהו הסעיף היחיד בסימן תל).

וכתב המחזיק ברכה (הובא במועד לכל חי לר"ח פאלאג'י) "נהגו המדקדקים שבמקום מה שאומרים בשבתות דעלמא "שבת שלום מבורך", אינהו אמרי בשבת זה "שבת הגדול מבורך".

קריאת שמו"ת של פרשת אחרי מות בשבוע הבא:

הנה במנחה של שבת הגדול יתחילו לקרוא פרשת אחרי מות, ויש לדון האם אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא של פרשת אחרי מות אע"פ שבשבת שלאחמ"כ יקראו פרשה אחרת (פרשת כי תשא השייכת לפסח).

ולמעשה נראה שמועיל כבר ממנחה כמבואר בראשונים (ברכות ח) ובשו"ע (סי' רפה) שכיון שהתחילו לקרוא במנחה של שבת את הקריאה של עוד שבועיים - נחשב משלים פרשיותיו עם הציבור, ואף שבשבת הבאה יקראו קריאה של חג - אין זה מפסיק.

[ואף דדעת הכלבו שזמן הקריאה מתחיל רק מיום ראשון ולא אחרי מנחה של שבת, וטעמו הוא שכיון שבאותה שבת קראו קריאה של שבת שעברה אזי א"א לקרוא שמו"ת של שבת אחרת (ולא נפסק כן להלכה), ולדבריו היה מקום לומר שה"ה בנידון דידן ואין לקרוא בשבת זו קריאה שתהיה רק בעוד שבועיים, שהרי בשבת הבאה יקראו קריאה אחרת מענייני החג, מ"מ כיון שקריאת החג איננה מסדר הפרשיות, נראה שאינה מפסיקה את הקריאה של פרשיות השבוע, ואפשר לקרוא את השמו"ת של הקריאה שיקראו לאחר שבועיים].

ועיין עוד בכל זה בגיליון אזמרה לשמך 151.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יג' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תזכורת נחוצה – יש להקדים את התספורות והגילוח, וכן את הכיבוס לפני חצות היום של ערב פסח, וכדלהלן

כיבוס, גיהוץ, תספורת, נטילת ציפורניים וטבילה בערב פסח

א. אסור לכבס ולהסתפר לאחר חצות וע"י גוי מותר. 

ב. גיהוץ רגיל מותר עד כניסת החג אף ע"י ישראל. גיהוץ מקצועי שיוצר קמטים – אסור.

ג. שיער הראש מותר לספר ע"י עצמו כיון שהוא שינוי, אך תגלחת הזקן אסורה אף ע"י עצמו. הורדת שיער לאשה מותרת בכל הגוף, חוץ משיער הראש.

ד. מותר להפעיל מכונת כביסה לפני חצות אפי' שתמשיך לפעול אחרי חצות. 

ה. לכתחילה יש ליטול ציפורניים לפני חצות, שכח או לא הספיק יכול ליטול לאחר חצות.

ו. יש לטבול בערב פסח אחר חצות, ואפשר להקדים הטבילה אף שעה קודם חצות.

מלאכה בערב פסח אחרי חצות

א. אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחרי חצות: בשכר - אסור אפילו מלאכה שאינה גמורה ואפילו לצורך יו"ט, ובחינם - אסור רק מלאכה גמורה כגון לתפור בגד. 

ב. תפירה אסורה, אך תיקון בגדים ישנים מותר כרגיל, ובלבד שיתקן בחינם ולא בשכר. 

ג. התחיל מלאכה לפני חצות והגיע חצות, חייב להפסיק מיד אפילו באמצע המלאכה. 

ד. כל המלאכות ע"י גוי מותרות. 

ה. כל מה שמותר לעשות בחול המועד, כגון דבר האבד או מעשה הדיוט לצורך המועד או צרכי רבים, מותר גם בערב פסח אחרי חצות היום.

קישור למכירת חמץ ע"י בית הדין בנשיאות הפוסק הגר"ע פריד שליט"א

למכירת חמץ לחצו

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יד' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

אכילה בערב פסח

א. אסור לאכול מצה בערב פסח. מצה מבושלת וקניידלאך ועוגיות שנילושו בקמח מצה מעיקר הדין מותר לאכול עד שעה עשירית, ויש מחמירים בכך. 

ב. משעה עשירית [חצי שעה לפני זמן מנחה קטנה] אסור לאכול תבשיל של מצה אפילו מעט כדי שיאכל מצה לתיאבון אבל מותר לאכול מעט פירות, ירקות, תפוחי אדמה, בשר, דגים, ביצים, אבל לא ימלא כריסו מהם. 

ג. קטן שלא יודע מה שמספרים בלילה מסיפור יציאת מצרים מותר להאכילו מצה [והוא בערך עד גיל 5].

הדלקת נרות:

מצוה להדליק נרות יו"ט. יש הנוהגים להדליקם בערב יו"ט ויש הנוהגים להדליק ביו"ט סמוך לסעודת החג, ומי שאין מנהג בידו, ידליק בערב יו"ט. 

ישנן נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, ויש הנוהגות ששומעות או אומרות 'שהחיינו' בעת הקידוש. ומי שאין מנהג בידה תשמע או תברך 'שהחיינו' בשעת הקידוש.

אלו הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, אם הן מקדשות, אין אומרות 'שהחיינו' בקידוש. אולם אם הן שומעות קידוש מהבעל או מאחרים, יש להסתפק אם יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות מהכוס, ויסוד הספק האם כיון שיצאו ידי חובת 'שהחיינו' נמצא שעניית אמן נחשב כהפסק וצריכות לברך על שתיית הכוס כדין המפסיק בין ברכת המקדש לשתיה, או שאין זה נחשב הפסק. ולמעשה נראה שיענו 'אמן' [ובפרט שבברכת 'שהחיינו' בקידוש מכוונים על כל מצוות הלילה].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | טז' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א🖋️

הזכרת מוריד הטל, ותן ברכה, יעלה ויבוא

היום התחילו לומר 'מוריד הטל', ומתפילת ערבית של מוצאי החג מזכירים 'ותן ברכה' בברכת 'ברך עלינו'. 

שכח ואמר 'משיב הרוח' או 'ותן טל ומטר' - אם סיים את תפילתו חוזר לראש התפילה.

המסתפק אם אמר מוריד הטל או שאמר מוריד הגשם וכן המסתפק אם אמר ותן ברכה או ותן טל ומטר לברכה - עליו לחזור כיון שמן הסתם אמר כהרגלו, אבל לאחר 30 יום כיון שכבר אמר 90 פעמים ותן ברכה או מוריד הטל אינו חוזר.

כמו כן אומרים יעלה ויבוא בכל תפילות חול המועד ובברכת המזון.

שכח לומר יעלה ויבוא בכל התפילות - גם בתפילת ערבית - אם סיים את התפילה חוזר לראש. 

שכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון של חול המועד - אינו חוזר.

הלילה התחילו לספור ספירת העומר

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | יז' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין סבון רחצה, תמרוקי נשים, מוצרי קוסמטיקה וכיוצא בהם – בפסח:

יש המחמירים שלא להשתמש אלא באלו שיש עליהם כשרות לפסח, ויש לחומרא זו מקור בהלכה, אך מעיקר הדין לא צריך להחמיר כן ואפשר להשתמש אף ללא כשרות לפסח. לעניין בושם נשים ואודם הניתן בשפתיים, יש יותר מקום להחמיר להצריך להם כשרות, אך גם בהם מותר להשתמש מעיקר הדין ללא כשרות [יש לדעת שיש מההכשרים שאינם בודקים את הרכיבים שאין בהם חמץ מפני שסוברים שאין איסור הלכתי במוצרי קוסמטיקה אף אם מכילים חמץ, ולכן פעמים רבות אין רווח בכך שיש להם הכשר, ועל כן ניתן להשתמש אף ללא כשרות].

להרחבה במקור הדין, וטעמו – ראה אזמרה לשמך פסח ב

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | יח' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ערב שבת חול המועד – פסח:

א. מותר לשטוף את הבית כרגיל, וכן מותר להבריש כובע ולצחצח נעליים. כמו כן מותר לגהץ בגדים בחול המועד [אא"כ יש מנהג אחר], אך אסור ליצור קפלים חדשים.

ב. נטילת ציפורניים בערב שבת: מי שנטל ציפורניו בערב פסח מותר ליטול גם בערב שבת חוה"מ. אך מי שלא נטל ציפורניו בערב פסח, יכול ליטול בערב שבת זו, רק אם רגיל ליטול ציפורניו בכל ערב שבת. אמנם מותר לחתוך את הציפורניים בשיניים או בידיים [ספרדים וקטנים מבני אשכנז מותרים לקצוץ בכל מקרה, בכל ימי חוה"מ].

ג. מוצאי שבת חול המועד - אין אומרים 'ויהי נועם', ואומרים 'ויתן לך' [פמ"ג סי' רצה, ועיי' ערוה"ש שם שאין לומר], ומבדילים כרגיל כבכל מוצאי שבת בנר ובשמים.

[מעיקר הדין אפשר לברך 'בורא מיני בשמים' על ציפורן, משום שבזמננו אין חשש חמץ באלכוהול שבו. החושש לחמץ בציפורן – יברך על הדסים].

יש להיזהר להוציא קודם כניסת שבת את כל המוקצה שהכניס לבגדיו במשך ימי חול המועד.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כ' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

ערב שביעי של פסח:

א. מותר לשטוף את הבית כרגיל, וכן מותר להבריש כובע ולצחצח נעליים. כמו כן מותר לגהץ בגדים בחול המועד [אא"כ יש מנהג אחר], אך אסור ליצור קפלים חדשים.

ב. נטילת ציפורניים בערב שביעי של פסח: רק מי שנטל ציפורניו בערב פסח מותר ליטול גם בערב שביעי של פסח.

אמנם מותר לכולם לחתוך את הציפורניים בשיניים או בידיים, ובמקום הצורך ניתן להתחיל עם כלי ולהמשיך בשיניים או בידיים [ספרדים וקטנים מבני אשכנז מותרים לקצוץ בכל מקרה, בכל ימי חוה"מ].

ג. אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, בין בהדלקת נרות ובין בקידוש.

ד. הדלקת נרות יו"ט - יש הנוהגים להדליקם בערב יו"ט ויש הנוהגים להדליק ביו"ט סמוך לסעודת החג. מי שאין מנהג בידו, ידליק בערב יו"ט.

ה. מי שהוריו נפטרו, ידליק נר נשמה בערב החג [מספיק נר אחד לשני ההורים], ויאמר יזכור.