הפטרת פרשות אחרי מות וקדושים, כאשר הן נפרדות ופנויות (כלומר, שלא צריך לקרוא במקומן הפטרת 'מחר חודש' או הפטרת שבת הגדול):
יש בזה כמה שיטות:
א) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "הלא כבני כושיים" (עמוס ט), ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "התשפוט" (יחזקאל כב). - כן דעת רוב הראשונים, וכן פסקו הרמ"א (סי' תכח סע' ח), והמשנ"ב (שם ס"ק כו).
ב) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט", ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים" - כ"כ בלוח א"י.
ג) להפטיר בב' הפרשות את הפטרת "הלא כבני כושיים" - טעם המנהג הוא משום שחוששים לשיטת ר' אליעזר במשנה (מגילה כה:) שלא להפטיר בתועבות ירושלים, ואכמ"ל.
ד) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט", ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "ויהי דבר וכו' הלדרוש" (יחזקאל כ).
📍 יום חמישי | כב' אייר תשפ"ד📍
🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️
המתנה בין בשר לחלב בחולה, מעוברת, יולדת ומניקה:
חולה שיש לו מיחושים [אפילו שאינו בגדר חולה שאין בו סכנה], וכן מעוברת [מעת שיודעת שהיא מעוברת], וכן יולדת [תוך שלושים יום ללידה], וכן מניקה [אפילו הנקה חלקית] – כל אלו יכולים להמתין שעה אחת בלבד בין בשר לחלב, ובתנאי שזהו לא תענוג גרידא.
מקור: סי' פט פת"ש ס"ק ג, חת"ס יו"ד סי' עג, ועי' רש"י עירובין ק: (לגבי מעוברת), וכתובות סה: (לגבי מינקת), ועי' רשב"א המובא בב"י ס"ס קפט, ועיי' חכמ"א כלל מ סע' יג לגבי אשה הרה שדינה כחולי קצת וה"ה מינקת, ועיי' ערוך השולחן יורה דעה סימן פט סעי' ז.