הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

[הלכה יומית - הג"ר עמרם פריד שליט"א‎]

📍 יום שישי| כה' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הפטרת פרשות אחרי מות וקדושים, כאשר הן נפרדות ופנויות (כלומר, שלא צריך לקרוא במקומן הפטרת 'מחר חודש' או הפטרת שבת הגדול):

יש בזה כמה שיטות:

א) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "הלא כבני כושיים" (עמוס ט), ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "התשפוט" (יחזקאל כב). -  כן דעת רוב הראשונים, וכן פסקו הרמ"א (סי' תכח סע' ח), והמשנ"ב (שם ס"ק כו).

ב) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט", ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים" -  כ"כ בלוח א"י.

ג) להפטיר בב' הפרשות את הפטרת "הלא כבני כושיים" - טעם המנהג הוא משום שחוששים לשיטת ר' אליעזר במשנה (מגילה כה:) שלא להפטיר בתועבות ירושלים, ואכמ"ל.

ד) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט", ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "ויהי דבר וכו' הלדרוש" (יחזקאל כ).

 

למעשה, המנהג הנפוץ אצל בני אשכנז כשיטה א', והמנהג הנפוץ אצל בני ספרד כשיטה ד'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | כה' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הפטרת פרשות אחרי מות וקדושים, כאשר הן נפרדות ופנויות (כלומר, שלא צריך לקרוא במקומן הפטרת 'מחר חודש' או הפטרת שבת הגדול):

יש בזה כמה שיטות:

א) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "הלא כבני כושיים" (עמוס ט), ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "התשפוט" (יחזקאל כב). כן דעת רוב הראשונים, וכן פסקו הרמ"א (סי' תכח סע' ח), והמשנ"ב (שם ס"ק כו).

ב) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט", ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים". כ"כ בלוח א"י.

ג) להפטיר בב' הפרשות את הפטרת "הלא כבני כושיים" - טעם המנהג הוא משום שחוששים לשיטת ר' אליעזר במשנה (מגילה כה:) שלא להפטיר בתועבות ירושלים, ואכמ"ל.

ד) להפטיר בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט", ולהפטיר בפרשת קדושים את הפטרת "ויהי דבר וכו' הלדרוש" (יחזקאל כ).

למעשה, המנהג הנפוץ אצל בני אשכנז כשיטה א', והמנהג הנפוץ אצל בני ספרד כשיטה ד'.

להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | כז' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ספירת העומר – חלק א:

א. לכתחילה אין להקדים ולהתפלל מעריב בימי הספירה לפני השקיעה, ואף בערב שבת, ואם הקדימו - אין לספור ספירת העומר עד צאת הכוכבים. ואין לאכול לפני שספרו. 

ב. אחר השקיעה, אסור לעשות מלאכה [שיש בה שיהוי] או לאכול [יותר מכביצה פת או מזונות] לפני ספירת העומר אלא אם מעמיד שומר. שעון מעורר שכתוב בו במפורש 'ספירת העומר' יש להקל שחשוב כשומר.

ג. לכתחילה יש לדעת את מספר הימים קודם הברכה. בדיעבד אם שתק לאחר שברך עד ששמע מחברו וספר כמותו - יצא.

ד. ספירת העומר לנשים [מבנות אשכנז] - עדיף שיספרו בלא ברכה, אלא אם כן האשה בטוחה שלא תשכח אף יום ולא תטעה בספירתה.

ה. ספירת העומר לקטנים – קטן שהגיע לגיל חינוך יש לחנכו לספור בברכה מידי יום, ואם לא ספר יום אחד – יספור מכאן ואילך בלי ברכה (שע"ת סי' תפט ס"ק כ). 

ו. קטן שהגדיל בימי הספירה – אם לא ספר באחד הימים בקטנותו – יספור בלי ברכה גם אחר שהגדיל, ואם ספר בכל הימים בקטנותו – נחלקו בזה האחרונים ולהלכה יספור בברכה (מנחת חינוך מצוה שו, שע"ת תפט ס"ק כ).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | כח' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ספירת העומר – חלק ב:

א. טעה בספירה ונזכר מיד, יתקן תוך כדי דיבור [ול"צ לחזור לומר "היום"], ואם עבר תוכ"ד, יחזור ויברך. אדם שספר כראוי ותוך כדי דיבור חזר וספר שלא כראוי - ממשיך לספור בברכה (דתוכ"ד מועיל רק לתקן ולא לקלקל).

ב. אמר רק את מספר הימים ולא את מספר השבועות - יחזור ויספור ללא ברכה [ולכתחילה, ישמע את הברכה מאחר ויתכוון לצאת יד"ח, וכן הדין בכל המקרים שצריך לספור ללא ברכה]. ואם לא חזר, ימשיך לספור בשאר הימים בברכה.

ג. אמר רק את מספר השבועות, ולא את מספר הימים – אם זה היה ביום שנשלם בו השבוע [כגון ביום השביעי, או ביום הי"ד], יחזור ויספור בברכה. אך אם היה זה באמצע השבוע [וכגון שאמר ביום השמיני רק "היום שבוע אחד ויום אחד"], יחזור ויספור ללא ברכה. ואם לא חזר, ימשיך לספור בשאר הימים בברכה.

ד. אמר כראוי את מספר הימים וטעה במספר השבועות – דינו כמי שספר ימים בלבד, כנ"ל. וכן אם אמר כראוי את מספר השבועות וטעה במספר הימים – דינו כמי שספר שבועות בלבד, כנ"ל.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כט' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ספירת העומר – חלק ג:

א. השוכח לספור ספירת העומר בלילה - יספור ביום ללא ברכה וימשיך בשאר הלילות לספור בברכה. אם שכח לספור גם ביום - ימשיך לספור בשאר הלילות ללא ברכה.

ב. המסופק אם ספר או המסופק אם ספר נכון - אף שיותר נראה לו שלא ספר או לא ספר נכון, ממשיך לספור בברכה [דהוי ספק ספיקא]. וכן נראה שהמסופק שמא לא ספר כמה ימים, ימשיך לספור בברכה.

ג. נזכר לספור רק לאחר השקיעה של יום המחר - אם ספר תוך 13 דקות וחצי לשקיעה ממשיך לספור בברכה (משום דהוי ספק יום וא"כ הוי ספק ספיקא).

ד. שכח לספור אך שמע ספירת העומר מהחזן - ממשיך לספור בברכה [ויל"ע בזה עוד].

ה. העומד בתפילת שמונה עשרה של מנחה סמוך לשקיעה ונזכר שלא ספר אתמול - לא יפסיק מתפילתו בשביל הספירה, אך אם יסיים בתוך 13 דקות וחצי אחרי השקיעה - יספור ללא ברכה, ויוכל להמשיך לספור בברכה בימים הבאים.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ל' ניסן תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ספירת העומר – חלק ד:

א. שאלו חברו 'כמה ימים היום' לפני שספר בעצמו בברכה, יענה לו "אתמול היה כך וכך". אם ענה לו "היום כך וכך": בשבוע הראשון [שעדיין לא סופרים שבועות], יחזור ויספור שוב באותו יום ללא ברכה. 

ויש לדעת שדין זה הוא רק בשבוע הראשון, אך בהמשך [שסופרים גם ימים וגם שבועות], אם אמר לחברו רק את מספר הימים ולא את השבועות – יכול לספור באותו היום בברכה, מפני שמוכח מכך שלא אמר את מנין השבועות ולא ספר כדין, שלא התכוון לשם ספירת מצווה ועדיין לא יצא ידי חובה [אמנם אם לא חזר וספר, יכול להמשיך ולספור בשאר הימים בברכה, כיון שבכל אופן של ספק סומכים על דעת רוב הראשונים שכל יום הוא מצוה בפנ"ע, וכאן שיש צד שיצא (למ"ד מצוות אינן צריכות כוונה), יכול להמשיך לספור בברכה].

ב. השואל את חברו "האם היום כך וכך" והשואל הזכיר בשאלתו את המניין הנכון – נראה שאף בתוך השבוע הראשון יכול לספור בברכה, כיון שאמר זאת בדרך שאלה ולא בדרך ספירה. ואף אם נאמר שספירה מספק נחשבת כספירה (עי' דבר אברהם ח"א סי' לד) - בלשון שאלה אינו נחשב ספירה [ועיין כף החיים סי' תפט ס"ק סא]. ואם לא חזר וספר יש להסתפק אם בשאר הימים יספור בברכה.

ג. אמר "היום ל"ג בעומר", חוזר וסופר בברכה [כיון שלא התכוון לצאת ידי חובה, אך לכתחילה יקפיד שלא לומר לאחר השקיעה "היום ל"ג בעומר"]. וכמו כן בשאר הימים, אם אמר דרך לימודו את מספר הימים של אותו היום, לא הפסיד הברכה [אך לכתחילה יש להקפיד שלא לומר כן].

ד. כתב 'היום כך וכך לעומר' חוזר וסופר בברכה. לא חזר - יש להסתפק אם יכול להמשיך לספור בברכה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | א' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין תספורת בספירת העומר:

אין מסתפרין ואין מתגלחין בספירת העומר, אבל גילוח שפם – המעכב את האכילה מותר, ושאינו מעכב אסור.

תספורת נשים בספירת העומר – לבנות ספרד מותר לנשים נשואות ולבחורות בשידוכים. ולבנות אשכנז ניתן להקל בזה ג"כ בשעת הצורך [דין שעווה ולייזר, וכן סידור ריסים וגבות – שווים לדין תספורת].

תספורת קטנים בספירת העומר – נהגו להחמיר אך במקום הצורך (כגון שהשערות מפריעות לו) מותר.

חלאקה בספירת העומר – מותר ויש הממתינים ללג' בעומר

[דין תספורת בל"ג בעומר ולאחריו, יתבאר בס"ד בהמשך]

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ב' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת קדושים:

שאלה: האם מותר לתלוש שערות מפאות הראש ביד, ואם אסור האם מותר לסרק את פאות הראש.

תשובה: נחלקו הפוסקים בזה ולמעשה נהגו להקל לגבי סירוק פאות הראש.

מקור: איתא בתוספתא מכות (פ"ד ה"ד) "יש תולש שתי שערות עובר משום ארבעה דברים וכו', ומשום מקיף", והו''ד בב''י (סי' קפא). במנח''ח (מצוה רנא) כתב שמוכח מדברי התוספתא שאסור לתלוש את שיער הפאות ביד משום לאו של הקפת הראש, וכן כתב רע''א (בגליון הש''ס בשבועות ב:) שכיון שכתבו התוס' שם שהקפת הראש הוא אף במספריים א''כ ה''ה שיש לאסור במלקט ורהטני וא''כ אסור לסרוק פאות הראש, אבל בשו''ת חת''ס (יו"ד סי' קלט) כתב שמותר לתלוש ביד שערות מפאת הראש, ומש''כ בתוספתא, הוא לאו דווקא ואיירי בציור שמגלח ב' שערות, ובדרכי תשובה (סי' קפא סק''ד) הביא בזה מח' הפוסקים לדינא.

וכיסוד דברי החת''ס, כן כתב בערוך לנר מכות (דף כ. ד''ה או ברהיטני חייב), בעניין תלישת שערות הראש מעיקרן ביד, וכתב שהדבר תלוי בשתי הדעות בשו''ע (סימן קפא ס"ג) לגבי מספריים כעין תער בפאות הראש, ולדעה השנייה [דעת הרא''ש] יש לאסור.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | ד' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני שמיעת מוזיקה בספירת העומר – חלק א:

אדם בריא בגופו ונפשו - אסור לו לשמוע מנגינות ושירים בימי ספירת העומר. מי שמצבו הנפשי ירוד מאוד והמוזיקה משפיעה עליו לטובה, מותר לו לשמוע.

שירים ווקאלים [שלא נשמעים כמוזיקה רגילה] ושירי רגש אין לשמוע, אך אין למחות ביד המקלים.

מוזיקת ליווי [ברקע של סיפור וכד'], וכן לימוד נגינה [כשהתחיל ללמוד לפני ימי הספירה], וכן לצורך רפואי - מותרים.

שירה בפה ללא כלי נגינה - ביחיד מותר ובציבור יש להימנע.

לילדים עד גיל חינוך [-גיל שש] מותר לשמוע [ואף אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה אין בזה איסור, כיון שלא מתכוונים לשמוע וליהנות ממנה].

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | ה' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

שלושים יום קודם שבועות:

יש דעות הסוברות שגם שלושים יום קודם שבועות צריך ללמוד את הלכות החג, וכן הלכות יום טוב (עי' משנ"ב סימן תכט ס"ק א).

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | ו' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני שמיעת מוזיקה בספירת העומר – חלק ב:

שירים ומנגינות בסעודת מצוה כגון ברית, פדיון הבן, בר מצוה בזמנה, סיום מסכת [בשעת הסעודה] – יש להימנע מלהביא תזמורת לסעודות אלו [אולם רבים מבני עדות המזרח נוהגים היתר בדבר, אם רגילים בכך בשאר ימות השנה].

ושמיעת מוזיקה מוקלטת מנגן מותר, אם רגילים להשמיע מוזיקה בשמחות אלו בשאר ימות השנה. בימים שאחרי ל"ג בעומר – יש להקל להביא תזמורת לסעודות הנ"ל אף לנוהגים אבילות בימים אלו.

תזמורת בהכנסת ספר תורה - עד ל"ג בעומר יש להחמיר, ולאחר ל"ג בעומר ניתן להקל לכתחילה. ורבים נוהגים להכניס ס"ת אחר ר"ח סיון.

האיסור מתחיל ממוצאי שביעי של פסח [ובני ספרד שיש להם מנהג להתיר שמיעת מוזיקה במוצאי שביעי של פסח, ינהגו כמנהגם]. האיסור כולל ערבי שבתות וראש חודש.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | ז' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני קניות וברכת שהחיינו בספירת העומר – חלק א:

קניית בגדים בימי ספירת העומר- מותר לקנות בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו, אך בגדים יקרים שמברכים עליהם שהחיינו, יש שנוהגים להימנע מלקנותם [אם בדעתו לחדשם בימי הספירה], אך מעיקר הדין מותר לקנותם.

הקונה בגדים על דעת לחדשם לאחר ימי הספירה, מותר לקנותם לכתחילה אף בימי הספירה.

חידוש בגדים בימי הספירה – מותר לחדש בגדים פשוטים [שאין מברכים עליהם שהחיינו], אך מחידוש בגדים יקרים [שמברכים עליהם שהחיינו בעת הלבישה הראשונה] יש שנוהגים להימנע, אך מעיקר הדין מותר.

לישועת יהודה בן רויטל סימה שמחה, ולישועת כל עם ישראל

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | ח' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני קניות וברכת שהחיינו בספירת העומר – חלק ב:

קניית רכב, ריהוט, תכשיטים וכדומה בימי ספירת העומר - לאדם נשוי מותר לקנות רכב, וכן ריהוט ומוצרי חשמל יקרים לבית, כיון שמברך עליהם ברכת 'הטוב והמטיב' ולא ברכת 'שהחיינו' [שהרי בני ביתו שותפים עמו בטובה], ואין בקנייתם כל חשש. ולרווקים - יש הנמנעים, אך מעיקר הדין מותר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | ט' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

פרשת אמור

"וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה" (ויקרא כד, כא)

מבואר במסכת בבא קמא שפס' זה הוא המקור לחייב את האדם המשיק בתשלומי הנזק.

היזק שאינו ניכר:

שאלה: מחק בשוגג קובץ /תוכנה /שיר מדיסק של חבירו, האם חייב לשלם על שחזור הקובץ או שנידון כהיזק שאינו ניכר שבשוגג פטור.

תשובה: הגדרת 'היזק שאינו ניכר' שפטור הוא רק בנזק שלפי ההלכה אסור לעשותו רק שבמציאות אין הנזק ניכר, כגון 'המטמא והמדמע והמנסך' שהנזק אינו ניכר כלל במציאות, אבל כאן שהנזק הוא מציאותי וחסרון הקובץ ניכר, נחשב להיזק ניכר וחייב לשלם את השחזור אף שעלותו גבוהה ונעשה בשוגג.

מקור: גיטין נב, רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ז ה"א, חו"מ סי' שפה.

שאלה: השתמש בשגגה בטוסטר החלבי של חברו לחימום נקניקיות בשריות, ולאחמ"כ התבררה טעותו, וא"א להכשירו מכיון שהוא מצופה טפלון ואינו מגיע לחום הנצרך לליבון, האם חייב לשלם או שנחשב 'היזק שאינו ניכר' – שבשוגג פטור.

תשובה: חייב לשלם כפי שווי טוסטר משומש, כיון שההיזק נחשב ניכר. ואף שבפשוטו היה נראה שהנזק שאינו ניכר, שהרי נאסר בשימוש מחמת דין הלכתי, ולא נשתנתה צורתו. אמנם כתב הפמ"ג (מובא בפת"ש חו"מ סי' שפה) שנחשב היזק הניכר כיון שאפשר להרגיש בטעם הבלוע בטוסטר באוכל המתחמם בו, ולכן אף שהנזק הינו הלכתי בלבד, כיון שניכר במציאות ע"י טעם - נחשב נזק הניכר, וחייב לשלם אף בשוגג.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יא' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

הזכרת 90 פעמים 'מוריד הטל':

המסתפק אם אמר בתפילתו 'מוריד הטל' או 'משיב הרוח ומוריד הגשם', הרי הוא בחזקת שאמר כהרגלו 'משיב הרוח..' עד שיתפלל 90 תפילות.

תפילת מנחה היום היא התפילה ה-90 מאז שהתחילו לומר 'מוריד הטל'.

על כן מתפילת ערבית היום בלילה אמרינן שהורגל לשונו לומר 'מוריד הטל'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יב' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני קניות וברכת שהחיינו בספירת העומר – חלק ג:

קניית ואכילת פרי חדש – מעיקר הדין מותר אך יש הנמנעים, ולצורך שבת – מותר לכתחילה.

נזדמן לפניו פרי חדש באמצע השבוע - יכול לאכלו ויברך 'שהחיינו' [מפני שכל המנהג הוא שלא להביא עצמו לידי ברכת 'שהחיינו' בכוונה תחילה]. אולם אם הפרי ישמור על טריותו עד שבת - יש הנוהגים להמתין לאוכלו בשבת.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | יג' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

מחר יום רביעי י"ד אייר הוא פסח שני.

יש נוהגים לאכול מצות בפסח שני, אך אין חובה בכך.

הדעת נותנת שיש לאכול מצות בליל ט"ו, שהרי גם המצות בליל הסדר נאכלות בליל ט"ו, ואכן יש הנוהגים כך. אך רבים נהגו לאכול דווקא ביום ורק עד השקיעה.

ובטעם הדבר יש מבארים שהוא משום חשש 'בל תוסיף'.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | יד' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני שיפוץ ומעבר דירה, וכן טיול והנאה בימי ספירת העומר:

סיוד הבית ושיפוצו מותרים בימי הספירה. 

מותר לעבור דירה בימים אלו, ויש הנמנעים מכך משום שיש דין בעולם בזמן זה.

מותר ללכת לים ולבריכה בימי הספירה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | טו' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין תספורת בערב שבת שלפני ל"ג בעומר:

השנה, של"ג בעומר חל ביום ראשון, מותרים בני אשכנז להסתפר ולהתגלח לכבוד שבת מבוקר יום שישי שלפני ל"ג בעומר.

מי שלא הספיק להסתפר ביום שישי, יכול להסתפר במוצאי שבת או ביום ראשון, אמנם אין להקל לכתחילה להסתפר בליל שישי.

היתר זה לא נאמר לבני ספרד, וכן לנוהגים כדעת האר"י.

שמיעת שירים בערב שבת זו, אסורה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שישי | טז' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דיני ל"ג בעומר:

אמר "היום ל"ג בעומר", חוזר וסופר בברכה [כיון שלא התכוון לצאת ידי חובה, אך לכתחילה יקפיד שלא לומר לאחר השקיעה "היום ל"ג בעומר"].

שירים בליל ל"ג בעומר – לא שומעים מוזיקה בליל ל"ג בעומר, אך אם הם לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי - מותר.

פסק הרמ"א (סימן תצג סע' ב): "מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים)".

ובטעם השמחה ביום זה כתב החיד"א ע"פ הגמ' ביבמות (סב) שאחרי פטירת תלמידי ר"ע היה העולם שומם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה.

ואותו היום שהחל ללמדם ל"ג בעומר היה, וע"כ שמחים בהעמדת קיום התורה.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום ראשון | יח' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

תספורת לבני ספרד - בשעת הדחק מותר להסתפר בליל ל"ד בעומר, ולכתחילה רק ביום ל"ד.

תספורת אחרי ל"ג בעומר - המנהג הנפוץ הוא שאשכנזים מסתפרים מל"ג בעומר ואילך וספרדים מסתפרים מל"ד בעומר ואילך, אך בלוח א"י כתב דנוהגים היתר רק מר"ח סיון, ויש הנוהגים רק משלושת ימי הגבלה [והשנה, אותם שאינם נוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בר"ח, יכולים להקדים לערב שבת א' סיון].

לדעת האריז"ל אין להסתפר עד ליל מ"ט לעומר. במקום הצורך אפשר להסתפר ביום מ"ח ואפילו בליל מ"ח לעומר.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שני | יט' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

דין שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר:

יש שנהגו לשמוע מוזיקה אחרי ל"ג בעומר, אך המשנ"ב (סי' תצג שעה"צ ס"ק ד) פסק שאין להקל בזה אלא מותר רק מר"ח סיון, וכך צריך לעשות. אמנם יש מבני ספרד המקלים בזה לאחר ל"ד בעומר.

תזמורת בסעודות מצווה לאחר ל"ג בעומר [כגון סיום, ברית, פדיון הבן, בר מצווה בזמנה, שבע ברכות וכד'] – אף לבני אשכנז יש להקל להביא תזמורת לסעודות אלו.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום שלישי | כ' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

בני ספרד נהגו היתר בחתונות מל"ד בעומר ואילך, ובני אשכנז [בא"י עכ"פ] נהגו שלא להתחתן עד א' סיון או ב' סיון או ג' סיון – תלוי במנהגים.

הנוהג איסור אחרי ל"ג בעומר והוזמן לשמחת חברו – מותר ללכת, ואף שנהנה מהשירים או רוקד בשמחה - יש לו על מה לסמוך.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום רביעי | כא' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

לקראת חג השבועות, נעסוק בימים הקרובים בס"ד בהלכות בשר וחלב

המתנה בין בשר לחלב בילדים קטנים:

עד גיל שלש - לאכול ולשתות ביניהם. 

מגיל שלש עד גיל שש - להמתין שעה.

מגיל שש עד גיל מצוות - להמתין את שיעור הזמן אותו רגילים להמתין בין ארוחת צהרים לארוחת ערב, ולכל הפחות שלש שעות.

[אלחנן שוורץ‎]

📍 יום חמישי | כב' אייר תשפ"ד📍

🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️

המתנה בין בשר לחלב בחולה, מעוברת, יולדת ומניקה:

חולה שיש לו מיחושים [אפילו שאינו בגדר חולה שאין בו סכנה], וכן מעוברת [מעת שיודעת שהיא מעוברת], וכן יולדת [תוך שלושים יום ללידה], וכן מניקה [אפילו הנקה חלקית] – כל אלו יכולים להמתין שעה אחת בלבד בין בשר לחלב, ובתנאי שזהו לא תענוג גרידא.

מקור: סי' פט פת"ש ס"ק ג, חת"ס יו"ד סי' עג, ועי' רש"י עירובין ק: (לגבי מעוברת), וכתובות סה: (לגבי מינקת), ועי' רשב"א המובא בב"י ס"ס קפט, ועיי' חכמ"א כלל מ סע' יג לגבי אשה הרה שדינה כחולי קצת וה"ה מינקת, ועיי' ערוך השולחן יורה דעה סימן פט סעי' ז.