*📍 יום שישי | י' טבת תשפ"ד📍*
*🖋️ הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 🖋️*
פרשת ויגש וצום עשרה בטבת
"וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ"
ופירש רש"י עפ"י הגמ' (מגילה טז:) שהבכי היה "על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב".
ויש להקשות כיצד בכו על חורבן המקדש, הלא מבואר במדרש שאירוע זה היה בשבת, ואסור להצטער בשבת.
עוד יש להקשות על דברי האבודרהם שכתב שאם עשרה בטבת היה חל בשבת היו צמים בשבת (בית יוסף סי' תקנ). וקשה, הרי תשעה באב חמור יותר מעשרה בטבת, ואעפ"כ בשנים שט' באב חל בשבת הצום יידחה ליום ראשון (מגילה ה.), אז מדוע צום עשרה בטבת הקל דוחה שבת, ואילו צום תשעה באב החמור לא דוחה שבת.
וביאר החת"ס את דברי האבודרהם וז"ל " 'כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו'... וזהו בכל פעם כשמגיע אותו יום של עשרה בטבת, יושבין בית דין של מעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה", וכיון שכך, דומה הוא לתענית חלום שנועדה לבטל צרה עתידית שצמים אף בשבת כיון שהתענית עונג היא לו, וכיון שרוצים שע"י התענית והחזרה בתשובה ייבנה השנה בית המקדש, על כן צום עשרה בטבת דוחה שבת, מה שאין כן צום ט' באב שהוא צום על העבר (על ביהמ"ק שכבר נחרב), צום זה אינו דוחה שבת. (דרשות חת"ס לז' אדר).
עפ"י דברים אלו יישב החת"ס את בכיו של יוסף על חורבן הבית, משום שהבכי הזה אינו בכי על העבר, אלא בכי ובקשה על העתיד, ודבר זה דוחה שבת.
להנצחת ההלכה יומית לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו' לחץ כאן