מהדורת יום שלישי י' טבת: שלוחא דרבנן.... מלחמת חורמה בין מפלגת ש''ס לדגל לא בשל חוק הגיוס, לא מעצר תלמידי ישיבות, אלא בשל ג׳וב במועצה דתית ירושלים.

[בני התורה‎]

.עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

חוק הגיוס קורס? - ארי קלמן: בקואליציה חוששים מאפשרות שמועצת גדולי התורה תתנגד לחוק הגיוס

מיכאל שמש: כעת בדיון בועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס: 7 חברי אופוזיציה, 0! חברי ליכוד חוץ מאדלשטיין המתנגד.

׳ערוץ 14׳: השר אופיר סופר בשיחות עם חברי ׳הציונות הדתית׳: ״אם נעביר את חוק הגיוס גוש הימין יאבד 5 מנדטים״.

שלום שטיין ב'אמס': למרות החרם של יהדות התורה, בקואליציה ניסו בכל זאת להעלות את החוקים מחר בהתבסס על כך שש״ס תצביע בעד ויהיו לקואליציה 61 אצבעות, אך ח"כ אבי מעוז הבהיר כי גם הוא יחרים את ההצבעות והקואליציה תשאר על 60 אצבעות בלבד. בעקבות כך, הקואליציה צפויה להסיר מחר את כלל הצעות החוק.

דניאל גרובייס ב׳גל״צ׳: השלכות משבר הגיוס: א', תלמיד ישיבת ׳חברון׳ מספר כי אחרי מעצר תלמיד הישיבה בשבוע שעבר, חבריו הציבו כיסא ריק, אבל בישיבה הורו להסיר את המיצג בגלל שהוא נתפס כחתירה תחת המסגרת

צה״ל פרסם הערב את סיכום נתוני הנפגעים לשנת 2025, מהם עולה כי במהלך השנה נהרגו 151 חיילים. בין הנתונים בולט במיוחד מספר החיילים ששמו קץ לחייהם, 21 מקרים, המספר הגבוה ביותר שנרשם זה כמעט שני עשורים.

וואלה: מארגני מחאת הכבישים בערב שבת בבני ברק: "רבנים פנו ואמרו שאנחנו עושים נזק למאות אלפי אנשים. ענינו להם שזה באשמת החרדים הקיצוניים". 

מנדי ריזל: גדוד הסדיר הראשון של 'החשמונאים' נכנס לפעילות מבצעית קצרה בשטח סוריה. זו הפעם הראשונה שכוח חרדי לוחם נכנס למדינת האויב הצפונית.

שלומי הלר: כשבוע וחצי אחרי: במח״ש פתחו בבדיקת התיעוד בו נראה הרב אברהם עידן, שנקלע להתפרעות חרדים קיצוניים ברחוב בר אילן בירושלים, מותקף בידי שוטרים עת שנהג ברכבו בסמוך למוקד ההתפרעות.

שלום שטיין: לאחר לחצים מצד יו״ר הקואליציה - הקואליציה הגיעה כעת לפשרה עם עמית הלוי, והדיון בחוק הגיוס יתקיים כמתוכנן.

יואלי ברים: הדיון שיתקיים כעת על חוק הגיוס יעסוק בסעיפי העיצומים הכספיים

אברהם חסון: אירוע מעניין בועדת החוץ והביטחון  יועמ"שית הכנסת איפשרה לח"כ עמית הלוי לקיים התייעצות סייעתית לאחר כל מקבץ התייעצות. המהלך יוסיף עוד שלוש שעות לדיון ויוביל לדחיית הדיונים על חוק הגיוס שאמורים להתקיים בהמשך היום. בקואליציה זועמים על שגית אפיק וטוענים שמדובר בתקדים.

אברהם פריינד: גורמים בסביבת ח”כ משה גפני יוצאים במתקפה חריפה נגד ח"כ מיכאל מלכיאלי: "החשש מאובדן שליטה וכוח מניע את ההכפשות. דגל התורה פועלת אך ורק על פי דעתם של גדולי ישראל - והציבור מבין היטב מי פועל למענו" מקורבי יו"ר דגל התורה מדגישים כי המציאות הפוליטית השתנתה: "תם העידן שבו ציבור דגל התורה מודר מהשפעה. יש לנו ייצוג ברור ומשמעותי בכל רחבי הארץ - ממטולה ועד אילת, ובוודאי בירושלים, שם דגל התורה היא הסיעה הגדולה"

אברהם פריינד: מקורבי השר לשעבר ח"כ מיכאל מלכיאלי בתגובה לדברי מקורבי משה גפני אשר נלחם נגד תקצוב המקוואות: "תנועת ש"ס בראשות הרב אריה דרעי מייצגת בעוז וגאון את שמירת והנגשת הדת ברחבי הארץ במשך עשרות שנים בהצלחה רבה כאשר רק בשנים האחרונות נשבר שיא של תקצוב מקוואות (כן. מה שניסיתם לבלום ללא הצלחה) ומינוי רבני ערים"  עוד ממקורבי מלכיאלי: קצת צניעות לא תזיק לגפני שעומד בראש המפלגה הקטנה ביותר בכנסת עם 3 מנדטים. כאשר שכח את תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, כשתנועת ש״ס קיבלה 11 מנדטים - 400.000 קולות. עוד מתגובת מקורבי ח״כ מלכיאלי: ״בימים האחרונים, אנו מוצפים בפניות רבות על חשש גדול בקרב ראשי המועצ״ד לאפשר כל דריסת רגל לגפני ואנשיו בכל תחום שירותי הדת בארה״ק כאשר אם ההבנה הבסיסית על חשיבות המקוואות איננה קיימת מי יודע לאן עוד אפשר לדרדר רח"ל״

שר הדתות היוצא ח"כ מיכאל מלכיאלי ענה בישיבת הסיעה לשאלת החברים על מה המשבר עם ח"כ גפני בה החליט להחרים את ההצבעות במליאה במהלך השבוע הקרוב: "בחמישי בלילה האחרון , הוזעקתי לועדת הכספים בכדי לאפשר העברת 30 מיליון ש "ח לשיפוץ מקוואות. לתדהמתי, גפני ואנשיו חברו לשונאי הדת מהאופוזיציה ונשארו ערים כל הלילה רק בכדי לוודא כי חלילה לא יועברו הכספים.

ח"כ מלכיאלי נגד ח"כ גפני: לרגע נדמה היה לי שאני חולם - אבל זו הייתה המציאות הכואבת, גפני ואנשיו ניסו בכל כוחם להילחם ללא הצלחה רק בגלל תפקיד מסויים שחשבו שמגיע להם. ובכלל, איבוד השליטה ושכרון כוח של גפני בנושא חשוב זה מעלה סימני שאלה משמעותיים באשר לשיקול דעתו בכל הנושאים הקשורים ביהדות הנאמנה בארה"ק".

ארי קלמן: גפני האשים את דרעי היום ״מעניין אותו רק ג׳ובים״. בש״ס מגיבים: ״גפני שוב מפגין ניתוק וירי בתוך הנגמ״ש. דווקא בימים שבהם היהדות החרדית כולה נאנקת תחת רדיפת עולם התורה ומעצרי תלמידי ישיבות, בוחר יו״ר דגל התורה להשבית את ההצבעות במליאה ולעצור בוועדת הכספים תקציבים חיוניים למקוואות ולשירותי הדת – וכל זאת בשל מאבק אישי על ג׳וב במועצה דתית. זה עצוב, זה מביך, וזה חוסר אחריות ציבורית״.

ישי כהן: אנחנו באירוע הזוי. יהדוה״ת מחרימה את ההצבעות בכנסת. לא בשל חוק הגיוס, לא מעצר תלמידי ישיבות וגם לא התקציבים. אלא בשל ג׳וב במועצה דתית ירושלים . עד כמה האירוע הזוי? גפני מנסה לעצור תקציבים למקוואות, במקביל להשבתת עבודת הכנסת. ושוב, הכל בשביל ג׳וב. והציבור הישראלי לא מבין מה רוצים החרדים.

אברהם חסון: עד כמה הוויכוח בין גפני לדרעי עמוק? מפלגת דגל התורה הגישה ביממה האחרונה מועמדות לרב העיר באר שבע שיתמודד נגד האחיין של דרעי שהיה אמור לזכות בקלות.

מפלגת 'דגל התורה 'הגישה ביממה האחרונה מועמדות של רב דתי לאומי לרבנות העיר באר שבע בניגוד לדעתם של גדולי ראשי הישיבות הגר"א פילץ והגר"י פרידמן שליט"א אשר הביעו תמיכתם במועמד אחר הנתמך ע"י מרנן ורבנן שליט"א - בדיוק נראה כאשר רק מירוץ ג'ובים מנחים את הדרך".

׳ערוץ 12׳: עיתון המודיע של אגודת ישראל: ״ביהדות התורה מדגישים - לא נצביע בעד אישור התקציב כל עוד לא יוסדר מעמד לומדי התורה״.

הפער בין הצרכים הדחופים של צה"ל ליכולות הגיוס נותר עצום, זאת למרות הדיונים המרתוניים ועלוני השיווק של יו"ר ועדת חוץ וביטחון ומקדם חוק הגיוס ח"כ בועז ביסמוט, כך הבהיר נציג צה"ל. לשאלה האם בשנתיים הקרובות מתווה היעדים שמוצג ממלא את הצורך של צה"ל, התשובה היא: עדיין לא, רחוק מזה", אמר תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (רח"ט תומכ"א), בדיון בוועדה שעסק בסוגיית היעדים בחוק הגיוס. עם זאת, ביסמוט מצדו ממשיך לנסות ולקדם את המתווה גם בזירות התקשורתית והפוליטית. הוא דאג להניח עלונים שמשווקים את חוק הגיוס על כל הכיסאות בחדר הוועדה. בעלון נטען כי יעדי הגיוס במתווה הנוכחי גבוהים יותר מאשר בחוק המקורי מ,2022- המכונה "חוק ליברמן-גנץ". עם זאת כמה עובדות מהותיות הושמטו מהדף: אביגדור ליברמן כלל לא חתום על המתווה מ,2022- ובני גנץ התנער מהצעת החוק ואף התנגד לה באופן פומבי בעקבות שבעה באוקטובר – מאז החל לדרוש גיוס נרחב הרבה יותר. לאור הדברים, המהלך של ביסמוט דומה יותר לחלוקת עלוני פריימריז מאשר דברי הסבר רציניים לגבי חוק כה משמעותי. דב יודקין, אחיו של סרן ישראל יודקין ז"ל שנפל ברצועת עזה, הגיע אתמול לוועדה והציג בחינה נרחבת שעשה על חוסר הניצול של כוח האדם בצה"ל בכלל ובמילואים בפרט – שיכול לספק פתרון למשרתים שקורסים תחת הנטל. יודקין, רס"ן במילואים שמשרת כמ"פ בגדוד של יוצאי 'נצח יהודה', הציג נתונים כואבים: בשנים שקדמו למלחמה נסגרו עשרות גדודים ונגרעו כ18,000- חיילים ממצבת המילואים. יודקין ציין כי אינו יכול להצטרף כעת לחבריו הלוחמים משום ששירותו הוקפא, עקב חקירת מצ"ח שמתנהלת נגדו. תא"ל טייב פירט בפני הוועדה את התחשיבים שעורך הצבא מאז הצגת המתווה. לדבריו, "אם אני מסתכל על השנתיים הקרובות – מהיום שיעבור החוק ועד שנה חצי ביוני 2027 – אלה אותם 8,160". בכל הנוגע לפוטנציאל הקרבי, התמונה מורכבת אפילו יותר. "ההערכה שלנו שאם התהליך יעבוד היטב, הדבר הזה יוכל להביא עד 35% ללחימה", הסביר טייב והשווה זאת לציבור הכללי, שם 45% מהגברים מתגייסים ללחימה. "בציבור החרדי זה יותר מורכב בגלל פריסת הגילאים, וזה מאוד מורכב להגיע ל35%-". עם זאת בחישוב ריאלי, המספר נמוך ביחס לצורך המבצעי. "אם אני לוקח סדר גודל של 10,000 אנשים בשנתיים, מתוכם 2,200 מתגייסים בכל מקרה דרך היחידות הכלליות, זה בהערכה גסה 1,500 מתגייסים בשנה", פירט טייב. "זה מסוגל בקצה לייצב את תוכניות החרדים הקיימות, ולהקים סדר גודל של שני גדודים של חשמונאים". טייב הדגיש כי רק בשנת ,2030 ובתנאי שהמתווה יתנהל כשורה, ניתן יהיה להגיע לתוספת חיילים בסדר גודל של חטיבה מלאה, אך דאג להבהיר: "עדיין זה לא יחליף את כל המילואים, אם המתאר המבצעי יישאר כמו שהוא עכשיו". האתגר המרכזי, כפי שהציגו נציגי צה"ל, הוא לא רק המספר אלא האיכות וההתאמה לשירות קרבי. "כדי לעמוד באותם ,35% אנחנו צריכים לראות שהאנשים שמגיעים הם מתאימים להשתבץ כלוחמים", הזהיר טייב. "חייבים לעשות מודל שמביא אנשים מתאימים לשירות. אם יגיעו אנשים ללא שום בקרה על מי הם האנשים, אני לא יכול להבטיח שאני יכול לעשות מהם לוחמים". "היעד האמיתי הוא רק 90%" לפי המתווה המוצע, בשנת הגיוס החמישית (2030-2031), היעד יעמוד על 50% ממחזור הגיוס של בוגרי החינוך החרדי. אך הייעוץ המשפטי לוועדה הציג סקירה מעמיקה שמטילה ספק ביכולת החוק להגשים את תכליתו המקורית: צמצום אי-שוויון. בייעוץ המשפטי הצביעו על כשל לוגי בסיסי: היעד נמדד מול "בריכה" עצומה של כ80,000- עד 100,000 תלמידי ישיבות בגילאי 18-26 ולא מול שנתון מסוים. המשמעות היא שגם יעד של 50% מבני ה18- הוא נמוך ביחס לפוטנציאל הגיוס הכולל. על כן, הומלץ לעגן בחקיקה את אחוז העלייה ביעד גם לאחר השנה החמישית, כדי שהמספרים לא "ייוותרו בשיעור קבוע של 50% מבני ה18-". הביקורת החריפה ביותר נגעה לסעיף של מנגנון הסנקציות הכלכליות על אי גיוס. החוק מציע "מרווח ביטחון" נדיב לפני שלילית תקציבים לישיבות: בשנה הראשונה הסנקציה תופעל רק אם הגיוס יהיה נמוך מ75%- מהיעד; בשנים הבאות הרף יעלה ל80%- – ורק מהשנה הרביעית ל.90%- "היות שבשום שלב אין בהצעת החוק דרישה לעמידה ב100%- מהרף המינימלי השנתי לגיוס כדי להימנע מהפעלתה המלאה של הסנקציה", נכתב בחוות הדעת המשפטית, "וכאשר די ב90%- מהרף המינימלי השנתי לגיוס כדי להימנע מהפעלתה המלאה, המשמעות המעשית של הדברים היא שהרף האמיתי לא יהיה זה שנקבע לפי סעיף 26יג להצעת החוק, אלא רק 90% ממנו". היועצים תהו האם רף כזה מספק תמריץ אמיתי לישיבות, והזהירו מפני תופעה של "החזרים" – מצב שבו כספים שנשללו מישיבות יוחזרו להן בשנים הבאות כפיצוי. "יש לקבוע הוראה לפיה אם בשנה מסוימת נשללו התמיכות... לא ניתן יהיה להחזיר את הסכומים בשנים עוקבות", הדגישו בייעוץ המשפטי, וציינו כי הוראות אלה "דרושות לשם הבטחת האפקטיביות של הסנקציות המוצעות". נוכח דרישת הצבא ללוחמים, הייעוץ המשפטי המליץ לקבוע בחוק "יעדי משנה" ספציפיים. "על הוועדה לבחון הכללת יעדי משנה למספר המתגייסים בפועל לפי שנתוני גיוס, או תוך התייחסות ללוחמים ותומכי לחימה", נכתב בחוות הדעת. "חלוקה מעין זו... יכולה לתרום משמעותית לקידום התכלית של צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר". פוקס נגד היועמ"שית: "טענת הקוזאק הנגזל" מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, בחר להקדיש את זמן הדיבור שלו למתקפה חזיתית על הייעוץ המשפטי לממשלה, בטענה שהם מונעים מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון להשתתף בדיונים ולהשמיע עמדה התומכת בחוק. האמירות הן חלק ממתקפה כללית של הקואליציה על הייעוץ המשפטי לממשלה: גם ביסמוט תקף את המשנים ליועמ"שית, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, שהגיעו כדי להציג את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. "מקציב לכם 15 דקות וזהו להציג את עמדת המשנים", אמר ביסמוט, "הוועדה הזו לא תהיה במה לנאומים פוליטיים" (למרות העובדה שחברי הכנסת וחלק מהאורחים שמגיעים לוועדה מנצלים אותה לנאומים פוליטיים). "זה למעלה משנה וחצי שאנו דנים כאן בוועדת חוץ וביטחון בחוק", פתח פוקס את דבריו והדגיש כי הממשלה קיימה לא פחות מ55- דיונים בנושא. "אבל מי לא הגיע לוועדה? הייעוץ המשפטי של המשרד שאמון על החוק הזה, והוא משרד הביטחון". פוקס החריף את הטון והאשים את היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, בשיבוש הליכי עבודת הממשלה. "האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי, ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת חוץ וביטחון הוא חמור ביותר", טען המזכיר. "מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה". לדברי פוקס, ההשתקה נובעת מכך שעמדת משרד הביטחון שונה מזו של הייעוץ המשפטי לממשלה. "יש עוד סיבה. שגם היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר, וגם הנוכחית, לא רואים בעיה בחוק הזה, ולכן עמדתם שונה, ולכן גם לא נותנים להם", אמר פוקס. "זה לא רק שהם מונעים שיח מקצועי, הם מונעים את זה משום שיודעים שעמדתם שונה". את הביקורת של לימון שלפיה, "ההסדר המוצע בהצעת החוק הנוכחית, לא רק שהוא לא מקדם את הגיוס של בני הציבור החרדי, אלא יש לו תמריץ שלילי לגיוס", ביטל פוקס בזלזול: "היועצת המשפטית אסרה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון שאחראים על החוק להופיע בפני וועדת החוץ והביטחון. לכן כל הדברים של גיל לימון זה טענת הקוזאק הנגזל" (ביטוי המתאר מצב שבו גורם שמבצע עוול מציג עצמו כקורבן לעוול).

"חשיפת 'לכתחילה' | "מרד הנגידים": מעל 100 תורמים באולטימטום לראשי הישיבות - "חדלו מרטוריקת 'צבא השמד', או שהברז ייסגר"

רעידת אדמה כלכלית וערכית בדרך למוסדות התורה? מסמך הצהרה חריג וחסר תקדים, שהגיע לידי מערכת "לכתחילה", חושף התארגנות כוחנית של נגידים מארה"ב ומאירופה, המבקשים לשים סוף לגל העכור של דה-לגיטימציה כלפי מערכת הביטחון שנשמע לאחרונה מתוך היכלי הישיבות.

תחת הכותרת "הקואליציה לתלמוד תורה וביטחון", חתמו למעלה מ-100 פילנתרופים ואנשי עסקים יהודים על מניפסט המציב אולטימטום ברור: תמיכה כלכלית - רק למי שמכיר בערך של ההגנה על חיי יהודים. בניגוד למה שניתן לחשוב בקריאה ראשונה, החצים במכתב זה אינם מופנים אל נערי השוליים ששורפים פחים במאה שערים. גורמים המעורים ביוזמה מבהירים כי מדובר בנזיפה המכוונת דווקא אל הנהגת עולם התורה והמיינסטרים החרדי. התורמים, שמחזיקים על כתפיהם חלק ניכר מעולם התורה, מאסו ברטוריקה שנשמעה בתקופה האחרונה מפי ראשי ישיבות ומשפיעים בולטים, שהתבטאו במונחים של "צבא שלטונם", כינו את החיילים "רשעים" והפגינו התנכרות מוחלטת למאמץ המלחמתי. המסר שיוצא מהמסמך למנהיגי הציבור הוא חד: תירגעו. "יש כאן דרישה להכרת הטוב לקב"ה ולהפנמה שחוזקה של המדינה ומערכת הביטחון הוא המגן של יהודי העולם בתקופה קשה זו", אומר גורם המעורה בפרטים. "התורמים אומרים להנהגה החרדית: תפנימו, המלחמה הזו היא לא 'שלהם' - היא 'שלנו'. כשצה"ל חזק, יהודי בחו"ל בטוח יותר. אי אפשר לקחת את הכסף שלנו מצד אחד, ומצד שני לעשות דה-לגיטימציה למגן הפיזי של העם היהודי". החלק הנפיץ ביותר במכתב מגיע בפסקה המרכזית, בה מצהירים התורמים על המדיניות החדשה. הם מדגישים את מחויבותם המוחלטת ל"תורת חיים", אך מציבים סייג שאינו משתמע לשתי פנים: "איננו יכולים במצפון נקי לתמוך במוסדות שהעמדה הפומבית שלהם מערערת את אלו המופקדים על הגנת חיי יהודים... נעניק תמיכה כספית אך ורק למוסדות תורניים שאינם מדברים בפומבי נגד חיילי צה"ל, אינם מפגינים נגדם ואינם עושים להם דה-לגיטימציה". ברשימת החותמים ניתן למצוא שמות בולטים בעולם הפילנתרופיה, מה שמעניק לאיום משקל כלכלי של עשרות מיליוני  דולרים בשנה, שעלולים להיגרע מתקציבי הישיבות שיבחרו להמשיך בקו התקיף נגד הצבא. בצעד שנועד למנוע מחלוקת "השקפתית", החתומים מוסיפים הבהרה: המכתב אינו עוסק בשאלת הגיוס עצמה. "עמדה זו אינה נוקטת צד בוויכוח הנוכחי בנוגע לחוק", הם כותבים. מבחינתם, אפשר לחלוק על הגיוס, אך אסור להפוך את הצבא ללא-לגיטימי. כעת נותר לראות כיצד יגיבו ראשי הישיבות: האם ימשיכו בקו של "צבא השמד", או שיבינו כי בעיני התורמים - הפגיעה בחיילים היא חציית קו אדום שאין עליה מחילה. לאחר גל השמועות, נחשפת דמותו של האיש  שלחץ והוביל את המהלך הציבורי האחרון - איש העסקים האמריקני אלן לייבוביץ. מדובר בדמות עולה בעולם הפילנתרופיה החרדי, איש עסקים מצליח שמחזיק בקשרים ענפים אך שומר בדרך כלל על פרופיל נמוך. מעבר להצלחתו העסקית, לייבוביץ מנהל אורח חיים תורני. הוא נחשב למקורב לרב שניאור בורטון, עמו הוא מקפיד על לימוד חברותא קבוע מדי יום ביומו. כיסו של לייבוביץ פתוח לרווחה לטובת עולם הישיבות: הוא נמנה על התורמים של 'קרן עולם התורה' עם הקמתה, ואף תרם לישיבת סלובדקה, לצד שורה ארוכה של מוסדות תורה וחסד הנהנים מתמיכתו השקטה."

פרסום ראשון בהפרגוד: בעלי חברת נדל"ן מוכרת העובדת עם המגזר החרדי עומד מאחורי החתמת התורמים נגד תרומה לישיבות שלא מקדמות גיוס  - נמשיך לעדכן.

הפרגוד: אם לא די בגזירות על עולם התורה שסובל מקיצוצים בתקציבים: נגידים בעלי בתים מארה"ב התאגדו במכתב והודיעו כי הם מקימים "קואליציה לתלמוד תורה וביטחון" והם לא יתמכו במוסדות תורה בארץ שמתבטאים נגד צה"ל הם מבהירים כי הוא לא לוקחים צד בסוגיית הגיוס. מדובר בפגיעה קשה בעולם התורה והישיבות. 

הפרגוד: אין שמות גדולים ברשימה של הגבירים אבל מדובר במשהו חריג ביותר, יש שם חסידים מודרנים ובעלי בתים.

הפרגוד: רשימת התורמים שלא יתמכו באי גיוס לצבא: מר ארי קזרנובסקי (Aari Kazarnovsky) מר אהרון יונגרייז (Aaron Jungreis) מר אייב הורוביץ (Abe Hurwitz) ד"ר אייב קנול (Abe Knoll) מר אייב שונפלד (Abe Schonfeld) מר אברהם פוזנר (Abraham Posner) מר אדם ברי (Adam Bari) מר אדם ססונס (Adam Sasouness) מר אדיר כהן (Adir Cohen) עו"ד אלן ליבוביץ (Allan Lebovits, Esq) מר ארי אדלרשטיין (Ari Adlerstein) מר ארי צוקר (Ari Cukier) מר ארי קליין (Ari Klein) מר ארי מנדלבאום (Ari Mandelbaum) מר ארי שוורץ (Ari Schwartz) ד"ר אריאל אביטן (Ariel Abittan) מר אשר פריד (Asher Fried) מר אבי יוטקוביץ (Avi Jotkowitz) מר אבי רוטנר (Avi Rothner) עו"ד אברהם שכטר (Avraham Schachter, Esq) עו"ד בנימין פיש (Benjamin Fish, Esq) מר בצלאל לברי (Betzalel Labrie) עו"ד בריאן ב. איצקוביץ (Brian B. Itzkowitz, Esq) מר חיים ברייר (Chaim Breier) מר חנניה יפה (Chananya Jaffe) מר צ'רלס אברמסון (Charles Abramson) מר דניאל בנדיקט (Daniel Benedict) מר דניאל סטוק (Daniel Stok) מר דריל הגלר (Daryl Hagler) עו"ד דוד בן-חיים (David BenHaim, Esq) מר דוד ברגר (David Berger) מר דוד גיבר (David Gibber) מר דוד ליונס (David Lyons) מר דוד שוטנשטיין (David Schottenstein) מר דב פדר (Dov Feder) מר דב פדה (Dov Padeh) מר דובי וייסר (Dovi Weiser) עו"ד דוד זוסמן (Dovid Sussman, Esq) מר א.ג'. ארליך (Ej Ehrlich) מר אלי ורשלייזר (Eli Verschleiser) מר אליוט גיבר (Elliot Gibber) מר אליוט הורוביץ (Elliot Horowitz) עו"ד אליוט מוסקוביץ (Elliot Moskowitz, Esq) מר אריק פנט (Eric Paneth) מר אריק לינדנאוור (Erik Lindenauer) מר עזרא ברן (Ezra Beren) מר הודי אברמסון (Hudi Abramson) מר יצחק עבטן (Isaac Abtan) מר יצחק בראון (Isaac Braun) מר יצחק וייס (Isaac Weiss) מר ישראל וובר (Israel Weber) ד"ר ישראל זיסקינד (Israel Zyskind) ד"ר איוון ליבוביץ (Ivan Lebovits) מר ג'ק מאן (Jack Mann) מר ג'ק וולקוביץ (Jack Wolcowitz) מר יעקב פרידמן (Jacob Friedman) מר יעקב טמבור (Jacob Tambor) מר ג'ייסון ליונס (Jason Lyons) מר ג'יי גלייזר (Jay Glazer) מר ג'ו מוזר (Joe Moser) מר יואל פרידמן (Joel Friedman) מר יואל קליין (Joel Klein) מר יואל ליבוביץ (Joel Lebovits) מר יואל לייפר (Joel Leifer) מר יואל וורצברגר (Joel Wertzberger) מר יונתן לייפר (Jonathan Leifer) מר ג'וש אוגנבאום (Josh Augenbaum) מר ג'וש קלימי (Josh Kalimi) מר לי כהן (Lee Cohen) מר לי רוזנברג (Lee Rosenberg) מר לאונרד רוקס (Leonard Rox) מר ליפא ליברמן (Lipa Lieberman) עו"ד לואיס ליבוביץ (Louis Lebovits, Esq) עו"ד מארק הרשקוביץ (Marc Herskowitz, Esq) מר מריאל קייר (Mariel Cayre) מר מרטין גנץ (Martin Ganz) מר מאיר רוזן (Mayer Rosen) מר מאיר מייסטל (Meir Meystel) מר מאיר סטון (Meyer Stone) מר מיכאל כהן (Michael Kohen) מר מרדכי צוקר (Mordechai Cukier) מר מרדכי ג'ייקובס (Mordechai Jacobs) מר מוריס בטש (Morris Betesh) מר משה ניומן (Moshe Neuman) מר משה טיקר (Moshe Ticker) מר משה וייס (Moshe Weiss) מר ניסן הרשקוביץ (Nisan Hershkowitz) מר אוריאל אייזנברג (Oriel Eisenberg) ד"ר פרץ לוק (Peretz Lock) מר פנחס רוט (Pinchas Roth) מר ראול שטיין (Raoul Stein) עו"ד רוברט רימברג (Robert Rimberg, Esq) מר רון פרידמן (Ron Friedman) מר סלומון אנגלנדר (Salomon Englander) מר סמי אברשטארק (Sammy Eberstark) מר שלדון כהן (Sheldon Cohen) מר שימי ג'יי (Shimi Jay) מר שמעון אייזיקוביץ (Shimon Eisikowicz) מר שלומי ברוסינר (Shlomie Brociner) מר שמחה היימן (Simcha Hyman) מר סטיב רוזנברג (Steve Rosenberg) ד"ר סטיבן דוידוביץ (Steven Davidowitz) מר סטיבן מילר (Steven Miller) עו"ד סטיבן סנזר (Steven Szanzer, Esq) מר יוסף מייסטל (Yosef Meystel) ד"ר יוסי ויינשטיין (Yossi Weinstein)

נשיא העליון יצחק עמית על האמירות של סמוטריץ׳ וקרעי: ״אף שאמירות אלה חצו קו אדום, הן לא יסיטו אותי מדרכי״.

שר המשפטים לוין: השופט עמית שיגר היום אגרת בה הוא מתגלה כאדם רגיש. רגיש לכבודו, ולכבודו בלבד. הוא מנסה לרתום אל עגלתו הדוהרת לתהום את כלל שופטי ישראל. שום אגרת לא תשנה את התיקון שיצא לדרך, הוא בלתי ניתן לעצירה.

סמוטריץ: ‏חציית קו אדום זה מה שיצחק עמית עשה כשחטף את תפקיד נשיא בית המשפט העליון בחוסר סמכות. דורסנות זה מה שעמית עושה יום יום שעה שעה ביחס לחוק, לעם, לדמוקרטיה, לכנסת ולממשלה. לא יסיטו אותי מדרכי. אמשיך בע"ה לדבוק בציווי המקראי "לא תגורו מפני איש".

חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 פשטו הבוקר על חברת הביטוח ''מנורה'' וזימנו לחקירה שלושה מבכירי החברה. הפשיטה נעשתה במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות. השלושה חשודים בשחיתות ציבורית שבמסגרתה איפשרו לסוכן הביטוח עזרא ג

 בצלאל: משפחות הנספים באסון מירון פנו במכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליטות המדינה על גרירת הרגליים הבלתי נסבלת בחקירה פלילית נגד האשמים באסון ודרשו לחדש את החקירה: "פגיעה קשה במשפחות ובאמון הציבור

ועדת הכספים אישרה סעיף 46 למינהלת הר הבית, זאת לאחר שבדיון הקודם גפני התנגד למהלך