מהדורת יום שני ח' שבט: התקשורת החילונית חוגגת על המהפכה בגיוס הציבור החרדי לתוכניות ''קודקוק'' ו''קמא-טק''. יהודים!!! הגיע הזמן לעצור את רכבת השמד.

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת.

המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס והעברת תקציב המדינה הולך ומחריף. הערב (שני) נודע כי המפלגות החרדיות העבירו מסר חד וברור לראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתם עמו: מבחינתן הסתיים שלב הדיונים מול הייעוץ המשפטי, והכדור נמצא כעת בידיו. החרדים דורשים כי נתניהו וראשי הקואליציה יתערבו באופן מיידי כדי לפתור את הפלונטר הפוליטי והמשפטי שנוצר. המשבר החל אמש בפגישה טעונה בין נציגי הסיעות החרדיות לבין היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו“ד מירי פרנקל. בפגישה נחשפו פערים עמוקים שנראו בלתי ניתנים לגישור. במוקד המחלוקת עומדות שתי דרישות של הייעוץ המשפטי: הראשונה – לקדם את חוק הגיוס במתכונת של ”הוראת שעה“ בלבד ולא כחוק קבוע, מהלך שהחרדים מתנגדים לו בתוקף. השנייה – לקבוע בסעיף המטרה כי החוק נועד לגיוס תלמידי ישיבות. עבור החרדים, שראו בחוק כלי להסדרת מעמד ”תורתו אומנותו“, מדובר בנוסח בלתי מתקבל על הדעת. בעקבות הדרישות הללו הודיעו נציגי החרדים כי הם חוזרים בהם מכל ההסכמות שהושגו עד כה. המסר שהועבר ללשכת ראש הממשלה היה חד: ”אנחנו לא מוכנים לשבת יותר עם אנשי המקצוע של הוועדה. השיח הזה הסתיים“. כעת הם דורשים פתרון פוליטי ישיר מנתניהו וראשי הקואליציה, שיאפשר לעקוף את המכשולים המשפטיים. הדריכות במערכת הפוליטית מגיעה לשיאה לקראת יום רביעי הקרוב, אז אמורה להתקיים ההצבעה על התקציב בקריאה ראשונה. נתניהו מבין היטב כי ללא פריצת דרך בסוגיית הגיוס, החרדים עלולים לממש את איומיהם ולהכשיל את ההצבעה – מהלך שעלול לערער את יציבות הממשלה באופן מיידי.

רשת ב׳: הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון צפוי לשנות כמה סעיפים בנוסח חוק הגיוס בתיאום עם יו״ר הוועדה ביסמוט, לקראת העלאת החוק להצבעה בוועדה - ייתכן כבר בסוף השבוע הבא.

אבי מוסקוב: ‏הסיבה שהחרדים דורשים לדחות את ההצבעה על התקציב - שינויים חדשים שהייעוץ המשפטי דורש בתוך חוק הגיוס. מקווים להגיע להסכמות עד יום רביעי.

יובל שגב: גם אם התקציב יעבור ברביעי בקריאה ראשונה, המשמעות היא שהקריאה השניה והשלישית תערך בשבוע האחרון של מרץ, כלומר ברגע האחרון. אם לא יפתרו את האירוע עד סוף השבוע הזה, המשמעות היא בסבירות גבוה מאוד יציאה לבחירות.

עמית סגל: בעקבות דחיית ההצבעה על התקציב באופן חד צדדי, סיעת הציונות הדתית תתכנס בעוד זמן קצר במשרד האוצר לדיון דחוף.

אמיר אטינגר: מאחורי הקלעים במשבר הגיוס: אתמול התקיימה פגישה בין הנציגים החרדים ליועצת המשפטית לכנסת ויועמ״שית ועדת חוץ וביטחון. החרדים יצאו מהפגישה ואמרו ״הפערים גדולים״.

עוד מאמיר אטינגר: הייעוץ המשפטי עומד על שינויים בנושאים הבאים: יותר סנקציות משמעותיות בתחולה מיידית, יותר סנקציות בשנים הראשונות שזה עיקר המבחן ליעדים, מנגנון פיקוח על תלמידי הישיבות יותר משמעותי ושמירה על מעמדה של נשים בצה״ל.

שילה פריד: יועמ"שית הוועדה הציעה להעביר את החוק כהוראת שעה ולא בחקיקה קבועה, וכן לשנות את סעיף המטרה בחוק. החרדים לא הסכימו בשום אופן.

שלום שטיין: גם אם התקציב לא יעבור ביום רביעי בקריאה ראשונה, עדיין זה לא הסוף גם מבחינת הייעוץ המשפטי של הכנסת, אך סמוטריץ יצטרך להוציא מהחוק כמה וכמה רפורמות גדולות שלא יספיקו לדון בהם במהלך החודשיים הקרובים.

אבי סולומון: בציונות הדתית זועמים על כך שהחרדים ואופיר כץ החליטו על דעת עצמם לדחות את ההצבעה על התקציב באופן חד-צדדי. בישיבת הסיעה שתתכנס במשרד האוצר ידונו על הצעדים שיינקטו בתגובה להחלטת הקואליציה.

נדב אלימלך: שוב סמוטריץ ואנשיו שוגים פוליטית - בעוד שהציבור שלהם נאנק תחת הנטל של הגיוס והמילואים הם לא ממהרים לקפוץ לישיבות דחופות בנושא אבל כשזה נוגע לתקציב - העיסוק העיקרי של סמוטריץ מקפיצים את כולם.

מיכאל שמש: שיחה קשה של נתניהו סמוטריץ׳ והחרדים - סמוטריץ׳: אני לא בן ערובה לא יו יו רוצים תקציב? טוב לא רוצים? בוא נתפזר. אני לא אביא תקציב ברביעי אם החרדים לא מתחייבים לאשר אותו. גפני: אם אין חוק גיוס יהיו בחירות. סמוטריץ׳: אתם מאיימים עלי בתקציב שאתם רוצים אותו יותר ממני. על מי אתם מאיימים? כרגע מחכים להכרעת הרבנים החרדים.

שלום שטיין: משבר התקציב - גפני מכנס כעת בלשכתו את חברי הכנסת של דגל התורה להתייעצות עם גדולי ישראל האם להצביע בעד התקציב.

עמית סגל: סמוטריץ לנתניהו: אם התקציב לא עובר היום הוא לא עובר בכלל, בוא נפזר את הכנסת. בסביבתו אומרים שאי אפשר לתת עוד לתקציב ובעיקר לחוק ההסדרים להיות בן ערובה של החרדים בגלל מחלוקת שיש להם עם הייעוץ המשפטי. בקואליציה אומרים: תן יומיים ונפתור את העניין, אל תנסה לכבות את השריפה הזו בדלק.

מיכאל שמש: משבר הגיוס - יועצי נתניהו בהרכב מלא הוזעקו לכנסת לטיפול במשבר.

בכיר במפלגות החרדיות לארי קלמן: ״שסמוטריץ׳ יפסיק לאיים כמו חיה פצועה, הוא האחרון שצריך בחירות עכשיו. הוא היחיד מכל מפלגות הקואליציה שלא עובר את אחוז החסימה באף סקר. השיחות שלו בשעתיים האחרונות לא יקרבו את התקציב. אנחנו בנושא חוק הגיוס נעשה מה שרבותינו אמרו לנו במדויק״.

מיכאל שמש: למיטב הבנתי - שורה ארוכה (מאוד) של מחלוקות בין הייעוץ המשפטי לבין החרדים בנוגע לחוק הגיוס החדש. מי שחושב שאפשר לפתור את הכל ב-48 שעות קצת מיתמם. אולי זאת הסיבה שסמטריץ׳ בלחץ ומדבר על בחירות.

לפיד בכנסת: ״התקציב לא יעלה היום להצבעה כי החרדים הבינו שחוק ההשתמטות לא יעבור. אנחנו לא ניתן לו לעבור. ההונאה לא הצליחה״.

בני גנץ בישיבת הסיעה על חוק הגיוס: ״הוא לא יעבור. רבים בליכוד ובציונות הדתית לא יתנו גב להקמת ממשלת משתמטים״.

יאיר גולן: ״הכנסת היתה אמורה להצביע על תקציב המדינה היום, אבל ההצבעה נדחתה מכיוון שתקציב המדינה הפך בן ערובה בידי השותפות החרדיות המתעקשות על השתמטות.”

‏גורמים באופוזיציה ל׳וואלה׳: ״חוששים שנתניהו ינסה להשתמש באיראן כמנוף לחץ על החרדים לעניין ההצבעות על התקציב. כפי שעשה ערב מבצע עם כלביא״.

ח״כ יולי אדלשטיין תוקף ב׳גל״צ׳ את חוק הגיוס: ״צריך להבין שזה מבוי סתום, אין פה ויכוח בין גרסאות שונות של החוק. אם יהיו הסכמות על הנוסח, המסר יהיה ברור - אף אחד לא יתגייס והמילואימניקים ימשיכו לשאת לבד בנטל״.

קובי אריאלי - ישראל היום: אנחנו, אמרתי להם, ההורים שלכם ואני, אנחנו הדור הכי דפוק. בדור שלפנינו, הסברתי, הבעיה עוד לא נולדה. בדור שאחרינו, שלכם - כבר החלו להמציא את הפתרונות. אנחנו בדיוק באמצע: כבר ידענו שיש לנו בעיה, אבל לא היה לנו בדיוק מה לעשות איתה, ועל כן אני די מקנא בכם. כך אמרתי להם, ונראה היה שהם הסכימו. הם אפילו צחקו. "הם" זה אולם מלא במאות חרדים צעירים, מועמדים לקבלה לתוכנית "קודקוד", שמציעה לצעיר החרדי מסלול הכשרה די מואץ, יש לומר, למקצועות הטכנולוגיים הכי נחשבים ושיבוץ מהיר מאוד ליחידות כמו .8200 "אני" זה אני. איש שבגיל שלהם היה מועמד די טבעי למסלולים מהסוג הזה, רק שכאלה לא היו. סופו של דבר מה? אני מוצא את עצמי מנחה אירוע שנועד להכיר להם את התוכנית. מעגל יפה נסגר. הסתכלתי עליהם מעל הבמה. אולם של צעירים חרדים ואהובים, שרוב מוחלט מהם לא יודע אנגלית יותר מאשר ברמה הבסיסית, וחלק גדול מהם, קצת יותר ממחצית לפי הניסיון שנצבר במחזור הקודם, יכתוב בעוד שמונה חודשים תוכנה ל־.8200 אני חושב שזה לגמרי מטורף. התוכנית שאפתנית, אין ספק. היא זוכה לאמון רב מצד המערכת, וזה יפה מאוד. רוב האנשים שאמורים לקבל החלטות לגביה - ופה מדובר בהחלטות בעיקר תקציביות מרחיקות לכת - לא לגמרי מכיר את החומר האנושי, אבל הם מתגברים על דעות קדומות ועל דעות רווחות, הולכים על זה ורואים תוצאות. איך אני יודע? כי על הבמה לצידי כמנחה הפאנל ישבו חמישה בוגרים של המחזור הקודם. לפני שנה וחצי הם היו בדיוק במצב של האנשים שיושבים באולם. רמת ABC. כל החמישה מחזיקים בתעודת חוגר, מגיעים להישגים בעבודה הטכנולוגית שהם מבצעים, זוכים לשבחים ועושים למערכת חשק לעוד ועוד ועוד. התוכנית שאפתנית, אין ספק. היא זוכה לאמון רב מצד המערכת, וזה יפה מאוד. רוב האנשים שאמורים לקבל החלטות לגביה - ופה מדובר בהחלטות בעיקר תקציביות מרחיקות לכת - לא לגמרי מכיר את החומר האנושי, אבל הם מתגברים על דעות קדומות ועל דעות רווחות וכולם חרדים־חרדים, אם שאלתם. לא רק כאלה שמקומם כאן הוא טבעי. היו שם על הבמה ומתחתיה חסידים וליטאים ואשכנזים וספרדים, נשואים ורווקים, פאות מסולסלות באורכים שונים וכובעי קטיפה בקוטרי תיתורה שונים. חסידים שדיווחו על היוועצות ברבי שעודד, ואחרים שסיפרו שהם לא שואלים אבל זה בסדר, מתלהבים יותר - וכאלה שצריכים להרגיע את החותן והחותנת. הכל. חרדים אמיתיים. בשלב מסוים הצביע אחד השואלים. מייד ראיתי שהוא חב"דניק, ועל כן אמרתי לו בבדיחה: כן, מנדי, בבקשה שאל. והוא אמר: שלום, קוראים לי מנדי - בקיצור חרדים.

מ. סבר-ישראל היום: "מהלך היסטורי": מהפכה בשילוב חרדים בתעשיות הביטחוניות שר העבודה, יואב בן צור, מקדם הקמת מנהלת ייעודית לשילוב חרדים במשרות טכנולוגיות מתקדמות, בין היתר בחברות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית.• כל הפרטים. לאור הצלחת תכנית "קודקוד" להכשרת גברים חרדים בתעשיה הביטחונית, שר העבודה יואב בן צור, קיים אתמול (שני) בלשכתו דיון עם אלי פלאי יו"ר קרן פלאי, פרופ' שי שטרן ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, וד"ר אופיר קבילו מנהל התכנית, על הקמת מנהלת ארצית חדשה לשילוב גברים חרדים בתעשיות הביטחוניות של ישראל, בהן אלביט, רפאל והתעשייה האווירית.

במהלך הדיון, פלאי הציג בפני השר תוכנית אסטרטגית מקיפה שמטרתה לאפשר השתלבות נוספת של אלפי חרדים בתפקידי ליבה בתחומי ההנדסה, הסייבר והטכנולוגיה. הקמת המנהלת היא בהמשך לעבודת מטה רחבה שעשה המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ובהמשך לתוכנית הבכירים 2030 בשיתוף קרן פלאי, הצעד הלאומי והאסטרטגי, שנועד לספק מענה כפול: לטפל במחסור החמור בכוח אדם מקצועי בתעשיות הביטחוניות, ולפתוח אפיקי תעסוקה איכותיים לאוכלוסייה החרדית, תוך שמירה על אורח חייה. שר העבודה יואב בן צור: "הקמת מנהלת ייעודית לתעסוקת חרדים בתעשייה הביטחונית, זהו מהלך היסטורי
אשר יחבר בין הצורך הלאומי בביטחון וטכנולוגיה לבין החזון להגדיל את התעסוקה בקרב הגברים חרדים. "בשנתיים האחרונות התחדדה ההבנה בפוטנציאל האדיר הגלום בתעשיה הביטחונית, תוצרת כחול לבן. הקמת מנהלת עם מסלולי קריירה המותאמים למגזר החרדי, יפתחו עבורו אלפי גברים חרדים דלת להשתלבות בתעסוקה איכותית מבלי לוותר על זהותם. מהלך בעל חשיבות כלכלית, ביטחונית וחברתית מהמעלה הראשונה". פלאי הוסיף: "לא מדובר רק בהכשרה טכנולוגית, אלא בבניית עתיד משותף. השוק זקוק לעובדים איכותיים, והחברה החרדית מלאה בכישרונות - צריך רק את הכלים הנכונים כדי לחבר ביניהם. השילוב הזה הוא אינטרס של כלל החברה הישראלית". פרופ' שטרן ציין: "במשך שנים חקרנו מודלים של שילוב מוצלח. הפעם אנחנו מיישמים תוכנית לאומית מבוססת מחקר, שתכשיר אלפי גברים חרדים לעבודה בשוק הביטחוני, מהמכונות ועד האלגוריתמים. זו לא יוזמה נקודתית - זה שינוי עומק". המנהלת תכלול גופים ייעודיים לריכוז תוכניות הכשרה מותאמות באקדמיה ובמכללות בתחומי טכנאות, הנדסה, סייבר ותוכנה, ריכוז שיווק והסברה ממוקדים בתוך הקהילה החרדית, ריכוז השמה וליווי אישי של הבוגרים בתעשיות הביטחוניות, ריכוז קשרי תעשייה לעבודה שוטפת מול החברות הביטחוניות המובילות וגוף מדידה והערכה עצמאי לניטור הצלחת התוכנית והשפעתה. התוכנית תתפרס באזורים בעלי ריכוזים חרדיים ובקרבת אזורי תעשייה ביטחונית. התקצוב יתבצע במודל שותפות בין הממשלה למפעלי הביטחון, מתוך מחויבות הדדית להצלחת המהלך.

שילה פריד-ידיעות אחרונות: מחלונות הקומה ה27- בבניין משרדים בקצה בני ברק אפשר לראות את כל העיר. חדר הישיבות מאובזר היטב, גם עמדת הקפה וכמובן עמדות העבודה, ובהן זוגות ידיים מקלידות במרץ – כל אלה נראים כמו כל חברת הייטק מצליחה במיקום יוקרתי, אך בחברת ''קמא-טק'' החרדית הסטארטאפ המצליח הוא לא אפליקציה או תוכנה חדשנית, גם לא מוצר שכובש את מדפי החנויות אלא החרדים ובעיקר החרדיות שממלאים את חדרי החברה, בדרך להשתלב בחברות הגדולות במשק. 7,000 נשים חרדיות יצאו בעשור האחרון מהמשרדים הללו להשתלבות בעולם ההייטק הישראלי. המצטיינות שבהן, כ2,000- נשים, עובדות בחברות ההייטק המובילות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ועוד. "חשבתי שאהיה מורה או גננת", מספרת צעירה חרדית כבת 20 שאנחנו פוגשים במסדרונות החברה, "אבל נפתח לי העולם הזה והבנתי שאני יכולה לעשות משהו משמעותי ולהתפרנס במשכורות שלא היו בעבר אצל נשים חרדיות, והנה אני כאן בדרך להשתלב בחברה גדולה". היא מספרת בגאווה שבימים האחרונים קיבלה את הידיעה על שיבוצה באחת החברות הגדולות. כמוה עוד 20 בנות יושבות בהרצאות המכינות אותן לעבודה "בעולם הגדול". להצטלם הן לא מוכנות, חלקן כבר נשואות, אחת מהן מגיעה עם תינוק בן כחודשיים בלבד שאותו היא מחזיקה בהרצאה. כבר אחרי ההכשרה המקצועית הן לומדות איך להתנהל כנשים חרדיות לכל דבר בסביבת עבודה שרחוקה מכל מה שהן מכירות. "אני התלבטתי ממש ושאלתי רב", משתפת צעירה שתחל בימים הקרובים עבודה בתפקיד נחשק בעולמות ההייטק, "הוא המליץ לי ללכת למסלול של המחשבים, גם מצד הפרנסה וגם כדי שיהיה לי מעניין". "אם בא בחור לשבת לידך רק כדי לקשקש, את לא אומרת 'לא מתאים לי שתשב פה', אלא 'לא נוח לי'. זה מתקבל יפה יותר", מסבירה יעל, מהחלוצות בשילוב נשים חרדיות בהייטק, אשת רב בכיר בישיבות נחשבות שנכנסה לעולם הזה כבר לפני 16 שנה. "אם מציעים לך לשבת עם כולם בארוחת הצהריים את יכולה לעמוד על שלך, אבל בצורה מנומסת, והכי חשוב – את 100% מקצועית, את עובדת הכי טוב שיש, גם אם בצד החברתי הגדרים שלך שונים". "אני עובדת בהייטק 16 שנה", אומרת יעל, המדריכה את הבנות, "התחלתי כמו שהיה מקובל בעבר עם נשים חרדיות שלמדו מחשבים, כשחברת כוח אדם הייתה משבצת אותך לעבודה ברשות מקומית עם 5,000 שקל בחודש. היום בזכות הקורסים האלה אנחנו במהפכה. עברתי מאז חברות, והתחום הזה התפתח מאוד אצל נשים חרדיות. היום גם מי שלא מצטיינת תביא הביתה 15 אלף או 20 אלף בחודש ולא תעבוד במשכורות של ניצול. זה משמעותי מאוד". היא מוסיפה ואומרת: "אני אמא לשמונה ילדים, בעלי מלמד בישיבה, ועבדתי הרבה עם נשים חילוניות שהיו רחוקות מהעולם שלי. תמיד אמרתי – אני אישה עסוקה כמוך, רק עם עוד 3–4 ילדים. נכון שלפעמים אישה חרדית צריכה לעבוד במשרה מסוימת ולא במה שהיא חלמה, אבל אני לא קוראת לזה ויתור, אלא בחירה. אנחנו עושות את הבחירות שלנו בחיים". 

מי שעומד מאחורי המהפכה השקטה הזאת הוא מוישי פרידמן, האבא של ההייטק החרדי, מנכ"ל ומייסד שותף של ארגון ''קמא-טק'' – מיזם המשלב חרדים בהייטק. פרידמן, בן 47 ואב ל,6- הוא חרדי מן המניין שגדל בעומק המגזר, כצאצא של הרב יוסף חיים זוננפלד, מראשי העדה החרדית בירושלים. הוא למד בישיבה נחשבת ואחריה בכולל חזון איש בבני ברק. "בערך בגיל 30 חשבתי להמציא סטארטאפ", הוא מספר. "לא היה לי שום ידע ביזמות, לא למדתי את זה, כל חיי הייתי בישיבות. אבל למדתי מהאינטרנט, הלכתי להרצאות וכדי לפתח את המוצר שחשבתי אליו הלכתי לכנסים של הייטק בתל אביב, כדי לנסות לעניין בזה את הבכירים בתחום. באחד הכנסים פגשתי את היזם והמשקיע שנחשב לאחד מאבות ההייטק הישראלי – ד"ר יוסי ורדי. בהתחלה הוא לא הבין מה אני עושה שם. אמרתי לו: 'תראה, אתם כל הזמן מתלוננים שחרדים לא עובדים, לא נכנסים לכלכלה, ואז כשבא חרדי לאירוע של ההייטק אתה מנסה להבין מה הוא קשור?' "הוא הסכים וביקש לשמוע מה המוצר שאני מציע. אחרי ששמע הוא אמר שהסטארטאפ שלי לא ממש מעניין – אבל אני דווקא כן, והמשימה שלי היא להיות גשר בין החרדים להייטק. הוא נימק שהתנופה הגדולה של ההייטק הייתה בעלייה מרוסיה שהביאה המוני עולים, ומתוכם 50 אלף נכנסו להייטק הישראלי והרימו אותו, והעלייה הגדולה הבאה להייטק לא תהיה ממדינה אחרת אלא מהחברה החרדית, כשמיטב המוחות ממנה יגיעו לתחום". חשוב לו להבהיר: "כמובן אנחנו לא מכוונים בשום אופן למי שלומד תורה, זה העיקר והם מחזיקי העולם, אבל למי שמחפש משהו אחר אנחנו פותחים פתח – בעיקר הנשים החרדיות. אשת אברך לא חייבת לעבוד במשפחתון או בגן. אם יש לה את הכישורים לכך, היא יכולה להרוויח גם משכורת התחלתית של 25 אלף שקל בחודש. 

זו מהפכה שמחזקת את הכלכלה הישראלית ואת המגזר החרדי. נשים חרדיות שמביאות משכורת מכובדת הביתה הולכות בגאווה ובגב זקוף, והן מפרנסות את המשפחה בכבוד". המכשולים בפני צעירות חרדיות בכניסתן להייטק באו משני הכיוונים. "לקחת בחורה מוכשרת ככל שתהיה למקום שהיא לא מכירה את השפה בו, כשהיא רחוקה מהתרבות, אחרי שגדלה כל החיים בחברה שמורה – זה לא יכול לקרות ככה פתאום", הוא מבהיר. "גם החברות לא באמת חשבו על זה. חרדיות לא לומדות תואר באוניברסיטה, בטח לא באות מ8200- או מהטכניון. המסלול החרדי הקלאסי הוא סמינר שבו לומדים לימודי קודש ולימודים מקבילים לבגרות, מכון סאלד, אחרי זה הן ממשיכות לכיתה י"ג וי"ד, ושם הן עושות תעודת מקצוע, לא תואר. יש להן לרוב מסלולים של הוראה, הנהלת חשבונות ומחשבים". הוא ממשיך ומסביר: "בחורה שיוצאת עם תעודת הנדסאי לא תעמוד בכלל כמועמדת ראויה בין כל בוגרי התארים המתקדמים, אז החלטנו לעשות מסלול חלופי. הרבנים לא יסכימו על תואר, אז הלכנו על תעודת הנדסאי פרימיום. הכנסנו לתלמידות עוד 700 שעות לימוד וזה משדרג להן את ההכשרה. פעם בשנה יש מבחן ענק שמגיעות אליו תלמידות מכל הסמינרים – סמינר גור, הסמינר החדש, בנות שמדברות יידיש, ממש אלפים מכל הארץ. הן נבחנות על הקורס שלמדו, ועם הציונים האלה אנחנו יודעים מי הגאוניות". 

השבוע נחשף נתון של הכנסת שלפיו רק 2.4% מעובדי החברות הממשלתיות הם חרדים - נתון רחוק במידה ניכרת מחלקו היחסי של הציבור החרדי באוכלוסייה, העומד היום סביב 12.3% עד .13.6% את מה שהממשלה לא מצליחה, מנסה פרידמן לעשות בהייטק. "בתחום הזה נשים חרדיות מתקרבות ל5%- מהשכבה הצעירה של הענף, בהתאם לחלקן באוכלוסייה, בגלל התנאים שיצרנו. הן יושבות בחברות הגדולות", הוא אומר. "היינו צריכים גם להסביר לחברות האלה בהמון פגישות שאלה בנות חכמות שלא נופלות מאף אחד שהגיע מהטכניון או ממקום אחר, וגם שהן צריכות את התנאים שלהן. רוב החברות בסוף מבינות את זה. יש לך אגף שבו הן יושבות ביחד בקבוצה, שם יש להן את החברות שלהן. הן לא ישבו בארוחת צהריים עם כולן ולא יהיו חלק בימי כיף, וזה ברור, אבל הן מספקות לחברה את התועלת והרווח לא פחות מכל עובד אחר". איך זה התקבל בחברה החרדית? "המודל שלנו היה לשבת מצד אחד עם מנהלי החברות ומהצד השני עם הרבנים הכי בכירים. יצרנו סוג של רמזור – מה ייתקל באור אדום מצד הרבנים ומצד החברות, מה יקבל אור ירוק, ומה יהיה באמצע, לא מושלם אבל אפשר לחיות איתו. לא היה מצב שבו לאישה לא יהיה בכלל מעסיק גבר או ראש צוות גבר, אבל היא יודעת שהיא לא יושבת איתו בחדר כל היום. הבנו שזה תחום שאפשר ללכת בתוכו. אחד האתגרים המרכזיים היה להכניס אינטרנט מסונן למחשבים של הנשים החרדיות. חברות הייטק לא שמחות להכניס למחשב כלי סינון מחברה אחרת, אז מצאנו פתרונות. עדיין יש חברות שלא מסכימות, מעטות, ואיתן אנחנו עוד לא בשיתוף פעולה, אבל ברוב החברות הגדולות וגם הקטנות זה עובר". תלמידות הסמינר שהגיעו לכאן בהתרגשות לקראת העבודה הבאה שהן יחלו נראות נרגשות. "זה ישפיע על השידוך, על הכלכלה ועל הפרנסה שלהן, אבל זה ברמה האישית – הן גם חלק ממהפכה", מסכם פרידמן. "האוניברסיטאות והמכללות בישראל מוציאות להייטק כיום כ7,000- בוגרי מדעי המחשב והנדסות בשנה, בעוד המגזר החרדי מוציא כ2,000- בוגרות ובוגרים בשנה. המהפכה מתרחשת במלוא הקצב".

יואלי ברים: נחשף כעת בכנסת: רק 11% מהמורים של רשתות החינוך החרדיות עברו הכשרה במדעים לעומת 93% בחינוך הממלכתי. רק 21% מהמורים ברשתות החרדיות עברו הכשרה במתמטיקה, לעומת 98% בחינוך הממלכתי.