מהדורת יום שני ט''ו שבט: דיווחים קשים ונוראים על המתרחש בימים אלו בגזירת הגיוס, יהודים התעוררו! לא עת לחשות.

[בני התורה‎]

.עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

היועמ”שית פרסמה אתמול (ראשון) סיכום דיון על יישום פסיקת בג”ץ בנושא גיוס החרדים, בדיון הוצגה ליועמ”שית עלייה של כ-20% מוערכים בשיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי ביחס לשלישון המקביל בשנת 2024, נתון המגלם עלייה של 100% ביחס למצב של טרם פקיעת פרק ג’1 בחוק הגיוס (שהעניק דיחוי לבני ישיבה). עוד נמסר בדיון כי מספר הצעירים החרדים המוגדרים על ידי המדינה כ”משתמטים” נכון לחודש ינואר 2026, עומד על 15,085, וכנגד 17,220 הוצא צו 12. מספר המשתמטים או כאלה שהוצא נגדם צו 12 מקרב כלל הציבור בישראל, עומד על 71,000 איש, מתוכם כ-80% בני הציבור החרדי. גורמי המקצוע שהשתתפו בדיון טענו כי ניתוח נתוני מגמת העלייה בשיעורי הגיוס, בין היתר, על-פי פילות נתוני גילאים ומועדי העלייה בשיעורי הגיוס, מוביל למסקנה כי לאכיפה המוגברת, ובמיוחד לסנקציות האישיות “הפוגשות את הפרט” ולאכיפה הכלכלית, השפעה משמעותית במיוחד. עוד ציינו כי קיימות השפעות נוספות, ובכלל זאת הוצאת הצווים הנרחבת לכלל המיועדים לגיוס בני הציבור החרדי; הפסקת המימון הממשלתי הישיר והעקיף של הלומדים בישיבות; הקמת מסלולי שירות ייעודיים לבני הציבור החרדי בצבא; האכיפה המוגברת של חובת הגיוס בדמות מעצרים אקראיים, מעצרים במעברי גבול; ואירועי ה-7/10 והמלחמה. עם זאת על מנת לנסות ולהסביר מדוע אינם רואים המוני חרדים נוהרים לצבא, טענו גורמי האוצר, כי הציפייה במגזר החרדי להעברת חוק שיסדיר את מעמד “תורתו אומנותו” ושיחזיר את המימון לישיבות יוצרת תמריץ שלילי לגיוס מבחינת הפרט. היועמ”שית מסיקה מכך ש”אלמלא הציפייה לחוק, שעל פי נוסחו הנוכחי יבטל את מעמדם של חבי הגיוס שהוכרזו כמשתמטים ועריקים, ויאפשר לפטור אותם באופן מיידי מחובת השירות ובמיוחד מהסנקציות הנלוות למעמד של משתמט, נתוני הגיוס צפויים היו להיות גבוהים יותר”. עוד נכתב בדוח כי “גורמי המקצוע הדגישו כי העלייה במספרי הגיוס חרף מצב הביניים והציפייה לחוק שיעגן פטור מגיוס, ממחיש את החשיבות והאפקטיביות של האכיפה האישית המוגברת והסנקציות האזרחיות כלכליות בפרט כאמצעי חיוני לאכיפת חובת הגיוס ולהגדלת שורות הצבא הסדיר”. הצבא הציג בדיון את הצעדים המחמירים שהוא נוקט לאחרונה על מנת להחיל צעדי אכיפה משמעותיים יותר על הצעירים החרדים ונקב בשלושה צעדים מרכזיים: א. קיצור משך הזמן של ההשתמטות מ-540 יום ל-365 ימים. ב. העלאת רף הענישה: עונש מירבי על אי התייצבות מעל לחצי שנה יעמוד על 30 ימי מחבוש (במקום 20) בשיפוט על ידי קצין בדרגת סא”ל. ו-35 ימי מחבוש (במקום 30) בשיפוט של קצין בדרגת אל”מ. ג. החלטת התביעה הצבאית לפיה מי שנשפט בדין משמעתי בגין השתמטות, והשתמט למעלה מ-180 ימים, והמשיך בהיעדרותו, יעמוד להליך פלילי לפי מדיניות החלה ביחס למי שנשפט בגין השתמטותו הראשונית בבית הדין הצבאי. באופן זה יטופלו באופן מחמיר יותר משתמטים, שהשתמטו פרק זמן שאינו קצר, שנעצרו קודם להגעתם לרף הפלילי, ולא יוכלו ליהנות מטיפול משמעתי בלבד בפעם השנייה.

׳ישראל היום׳: ישראל 2050 במספרים - 40% מבני 18 (מלש״בים) יהיו חרדים, לעומת 23% כיום. שיעור הזכאים לבגרות יצנח ל- 61% (לעומת 71% כיום) לימודי ליבה במגזר החרדי יזניקו את הנתון ל- 83.6%. התוצר השנתי ירד ב- 10%, אובדן של כ- 160 מליארד שקלים.

ג׳וש בריינר ב׳הארץ׳: המשטרה הודיעה לצבא שלא תסייע במבצעים למעצר משתמטים חרדים - לנוכח החלטת המשטרה, לא יינקטו סנקציות פליליות כלשהן נגד משתמטים מהציבור החרדי. בכירים בארגון נימקו את ההחלטה במחסור בכוח אדם ובחשש ממהומות שידרשו הסטת כוחות מטיפול בפשיעה.

ארי קלמן: ‏הפרקליטות הצבאית מקדמת הגברת ענישה נגד העריקים בעקבות הזינוק של המשתמטים החרדים.

היועמ״שית בדיון על גיוס החרדים: ״על כל גופי המדינה להגביר את האכיפה הפלילית, האזרחית והכלכלית על חייבי גיוס. הימנעות המשטרה מפעולות נגד משתמטים - מטרידה מאוד ומובילה לאכיפה בררנית״.

ערוץ 12: לאחרונה בראשות היועצת המשפטית לממשלה בנושא גיוס חרדים, נחשפו נתונים מפתיעים על היקפי הגיוס בחברה החרדית. על פי הנתונים, מאז יולי 2025 התגייסו כ1,100- חרדים - נתון המשקף קצב שנתי של כ3,300- מתגייסים. מגמת העלייה בשנים האחרונות בכל שנה מהשנים האחרונות התגייסו כ1,800- חרדים בממוצע, בשנה החולפת המספר כבר קפץ ל,2,800- והשנה צפויים להתגייס לפחות 3,300 חרדים. לדברי גורמים בצבא, ה1,100- שהתגייסו עד כה מייצגים רק את השליש הראשון של שנת הגיוס, כאשר הגיוסים הבאים בשנה הם לרוב גדולים יותר. גורמי המקצוע מייחסים את העלייה הניכרת בשנתיים האחרונות ישירות לסנקציות שהוטלו עד כה על אי- גיוס. נראה כי המצב המשפטי החדש מרתיע רבים שאינם מעוניינים להיחשב כעריקים, על כל המשתמע מכך: צווי עיכוב יציאה מהארץ וסנקציות נוספות. החשש מבלימת המומנטום החשש: חוק הפטור מגיוס יבלום את המומנטום למרות האופטימיות מהמספרים. גורמים שהשתתפו בדיון המעקב ציינו כי חוק הפטור מגיוס המקודם, שנועד לדחות את הסנקציות המרכזיות, עלול לעצור את המגמה הנוכחית ולהחזיר את הגלגל לאחור. נציגי האוצר ציינו בדיון כי נכון לעכשיו, ההשפעה המיידית של הסנקציות מורגשת בעיקר אצל הציבור הנשוי, עבורו הפגיעה בהכנסה החודשית קריטית יותר.

הצעירים הרווקים, לעומת זאת, נוטים להמתין לחוק הפטור ואינם ממהרים להתגייס. עם זאת, באוצר הזהירו כי כדי לייצר שינוי ארוך טווח בקרב הצעירים, יש לייצר "ודאות של סנקציות". כלומר, רק אם הצעירים יבינו שהסנקציות כאן כדי להישאר ולא מדובר במהלך זמני, המוטיבציה הכלכלית לגיוס תגבר. המספרים עדיין רחוקים מהיעדים למרות הנתונים המעודדים בגיוס, המספרים עדיין רחוקים מהיעדים וצה"ל זקוק להרבה יותר מתגייסים. בכל שנתון חרדי ישנם כ14,000- צעירים החייבים בגיוס, ובצה"ל מצפים למספרים הרבה יותר גדולים בגיוס.

המשטרה סירבה לבקשתו של ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא, לגבש נוהל למעצר בחורי ישיבה שנתפסים במעצרים אקראיים עד הגעת משטרה צבאית – כך דיווח רועי ינובסקי היום (שני) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן חדשות ברשת ב'. המשטרה סירבה לבקשה, זאת על אף שכליפא התחייב בפניה כי זמן הגעת המשטרה צבאית יעמוד על 30-20 דקות על פי הדיווח, בצה"ל התקשו למצוא הסבר שמניח את הדעת לסירובה של המשטרה. בעוד שישנו דיון על מעצרים יזומים, שלהם המשטרה מסרבת, מתברר שגם בקשה של ראש אכ"א לעכב חרדים שנעצרים באופן אקראי - לזמן קצר מסורב בר כליפא ביקש מהמשטרה שאם שוטר נתקל בחרדי עריק, כל מה שהצבא צריך זה שהמשטרה תעכב אותו בין 20 ל -30 דקות עד להגעת משטרה צבאית. במשטרה הסבירו כי הדבר אינו אפשרי, מאחר שאין לה כוח אדם להתמודד עם ההשלכות של המהלך. אם יתפתחו מהומות, טענו במשטרה, על השוטרים יהיה להתעסק בדברים אחרים.ממשטרת ישראל נמסר: "על פי הנחיית המשטרה בנושא עריקים ומשתמטים, המשטרה מוסרת להם, במקרה הצורך, הזמנה לסור למשטרה צבאית, להמשך טיפול גורמי הצבא". מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.

׳ישראל היום׳: על פי כמה מקורות בצה״ל, התקבלה החלטה סופית לפרסם את פקודות המטכ״ל לענייני דת כבר מחר, לאחר חודשים של דיונים ומתיחות סביב הנושא. בין הסעיפים שעוררו סערה - סעיף הפיקוח הרבני החיצוני, וכן סעיף הלבוש שיאפשר לחייל חרדי לחזור לביתו ללא מדים. סעיף דרמטי נוסף קובע כי ראש אכ״א והיועל״ח יוכלו להתייעץ עם גורמים חיצוניים מחוץ לצבא

משבר הגיוס: מזכיר הממשלה יוסי פוקס בפנייה לשרים לקבל המלצות מכל משרדי הממשלה על צעדי אכיפה משלימים כלכליים נגד משתמטים

דניאל גרובייס ב׳גל״צ׳: במפלגות החרדיות הביעו בימים האחרונים תמיכה בהוספת ישיבות ההסדר החרדיות והמכינות החרדיות לחוק הגיוס המתגבש.

ערוץ 12: חוק הגיוס עוד לא הושלם אבל חוק ההסדרים מתחיל להתקדם - ביום שלישי בשעה 10:00 יתקיים בוועדת הכנסת דיון הפיצולים בחוק ההסדרים.

ביני אשכנזי: חוק הגיוס: נחשפים הפערים בין הסיעות החרדיות לבין הייעוץ המשפטי בכנסת. החרדים דורשים חוק קבע במקום חוק זמני ודרישה שרק 10% מהיעדים יתגייסו ואילו 90% מיעדי הגיוס ימשיכו ללמוד בישיבות.

׳ישראל היום׳ - נתניהו נכנס לאירוע חוק הגיוס - רה״מ נועד עם ביסמוט ושוקל להפגש עם הייעוץ המשפטי כדי לסגור את הפערים. בינתיים במפלגות החרדיות טוענים שהמחלוקות ״בלתי ניתנות לגישור״.

ערוץ 12: בדיון מעקב שנערך השבוע אצל היועמ״שית נחשפו נתונים מפתיעים על היקפי הגיוס בחברה החרדית. על פי הנתונים, מאז יולי 2025 התגייסו כ-1,100 חרדים - נתון המשקף קצב שנתי של כ-3,300. מדובר בהכפלת מספר המתגייסים החרדים ביחס לתקופה שקדמה למלחמה, ועלייה של כ-20% ביחס לשנת 2024. משתתפי הדיון העריכו שהסנקציות עובדות וזאת עוד בזמן המתנה לחוק שיפטור את החרדים מגיוס.

טוביה יגלניק בפרסום ראשון ב׳גל״צ׳ - זינוק דרמטי של למעלה מ-130% במספר החרדים שמשרתים במשטרה - בשנת 2023 היו 399 חרדים בשירות חובה וקבע, ב-2024 המספר עלה ל-577, ואילו ב-2025 נרשם שיא של 923 חרדים וחרדיות במשטרה.

יעקב הרשקוביץ: ניסיון מעצר של בחור חרדי עריק נערך הלילה באור יהודה, אך הסתיים ללא מעצר. לפי דיווחים מהשטח, כוחות המשטרה הצבאית עזבו את המקום, ובביתו של העריק החלו ריקודים.

מתקפה חסרת תקדים! מוטי בבצ׳יק בראיון לאמיר אטינגר ב׳ידיעות׳ - ״כולם רואים שנתניהו משקר לציבור החרדי, יותר לא נחתום לו על מכתבי נאמנות. אנחנו כבר לא בכיס שלו. האמון שלנו בנתניהו פג. כבר ב-2013 הוא בעט בציבור החרדי. אני לא זוכר שהמצב של הציבור החרדי היה כזה רע. אם נתניהו לא ינצח, אני לא חושב שהחרדים ילכו איתו שוב לאופוזיציה. אני לא מתכחש לזה שהציבור החרדי ימני, אבל כל הזמן אומרים לנו שבגוש השמאל נקבל יותר. גם ב-2021 עשינו טעות שהלכנו עם נתניהו על עיוור לאופוזיציה. פעם אחרונה שדיברתי עם נתניהו היה בליל התקיפה באיראן, הוא ביקש שלא נפרק את הממשלה. אני לא יודע מה ׳דגל׳ מפרסמים שיתפצלו מאיתנו, אני לא מכיר שום פנייה רשמית של ׳דגל התורה׳ להתפצל. אנחנו הולכים ביחד הרבה שנים ואני חושב שזה צריך להימשך. כשאייכלר התמנה צחקתי על נתניהו שאייכלר עבד עליו, כי בכל מקרה היה אמור להתפרסם דין תורה שאייכלר צריך להתפטר מהכנסת, ואז נתניהו היה מרוויח עוד אצבע. עשינו יחד עם בנט המון דברים, מי יודע איך יתגלגלו החיים הפוליטיים״.

אבי מוסקוב: פרוש ואייכלר יצאו במרומז נגד גולדקנופף ובבצ׳יק בישיבת הסיעה, והבהירו כי אמירות שנאמרו לאחרונה בשם אגו״י אינן מייצגות את עמדת התנועה. פרוש: “כבר היה בעבר שדיברו בשם אגודה ואמרתי שזה לא עמדת התנועה - והתברר שצדקתי”. אייכלר: “בשם יהדוה״ת יכולה לדבר רק כל הסיעה, וכך גם באגודה”

יעקב הרשקוביץ: חה״כ מאיר פרוש וסגן השר ישראל אייכלר סיכמו להכחיש קשר להודעות היוצאות בשם המפלגה מטעם חסידות גור. בישיבת הסיעה תקף פרוש גורמים המקורבים לגור, ובראשם את מוטי בבצ’יק שמתדרכים בשם אגודת ישראל 

אברהם חסון: עוד וי משמעותי של סמוטריץ׳ - בהתאם לסיכומים שהושגו עם החרדים, כבר ביום שלישי הקרוב ועדת הכנסת תקיים דיון הפיצולים בחוק ההסדרים. המשמעות - התקציב מתקדם במנותק מחוק הגיוס.

זאב קם בטורו בבשבע על חוק הגיוס: ״שני הלאוים הגדולים ביותר של החרדים, יעדי גיוס וסנקציות נמצאים בחוק הנוכחי. למעשה לוקחים את מה שהוגדר כמוקצה מחמת מיאוס ובקו אדום ומביאים אותו בהסכמה רבנית חרדית. מעבר למספרים עצמם זה בעיקר הלגיטימציה בעולם החרדי״.

אלי הירשמן: המנהיג הליטאי הרב הירש הורה לנציגים החרדים למקסם את המו״מ עם היועמ״שית של ועדת חו״ב על נוסח החוק, אך לא לשבור את הכלים - כדי להגדיל את הסיכוי שבג״ץ לא יקפיא מייד את חוק הגיוס בצו ביניים.

גפני ברשת ב׳ על חוק הגיוס: ״המטרה היא להפיל את הממשלה ולהפיל את ממשלת הימין. אני לא בטוח שאם כל תלמידי הישיבות יבואו לצבא וידרשו את הדרישות שלהם, לא יהיו הפגנות נגד. למה אי אפשר לשרת יחד עם נשים? ולמה אי אפשר לאכול אוכל רגיל ולא אוכל כשר בכשרות מהדרין?״.

ערוץ 14 חושף את הסנקציות האגרסיביות בחוק הגיוס שלא הוצגו לציבור: המתמטיקה ברורה וקטלנית - ישיבה שלא תספק את הסחורה ותגיע ל-25% של עמידה ביעדים, תראה את התקציב שלה נחתך 50%. המשך אי-עמידה רציף לאורך שנים יוריד את התמיכה ל-20% בלבד, ובמקרים מסוימים לאפס. זהו איום משמעותי על המוסדות החרדים.

עוד מהחשיפה של ערוץ 14 על הסנקציות האגרסיביות בחוק הגיוס: השוט אינו עוצר רק בישיבות, הוא מגיע עד לכיס הפרטי של הצעיר החרדי. מי שלא יתייצב, יגלה שהחיים הופכים למסלול מכשולים יקר: שלילת רשיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, ובעיקר: ביטול נקודות זיכוי במס. סנקציות אגרסיביות נוספות שקיימות בחוק: שלילת הסבסוד למעונות יום ומניעת הטבות לרכישת דירה ב'מחיר למשתכן'. המסר לצעיר החרדי ברור: בלי שירות צבאי – אין הטבות״.

סקר 'ערוץ 14': 50% מעדיפים שחוק הגיוס וחוק התקציב לא יעברו ושיוקדמו הבחירות. 46% מעדיפים שהחוקים יעברו והבחירות יתקיימו במועדן.

דובר ש"ס אשר מדינה לנתן משי ב'קול ברמה': "מבחינת הקואליציה העבודה בחוק הגיוס הסתיימה ונותר להצביע. החוק יעבור, יש לו רוב בכנסת".

ערוץ 14: במשך שבעים ושמונה שנים, המילה 'גיוס' הייתה מילה גסה במקומות כמו בני ברק ומאה שערים. הסטטוס-קוו היה ברור: החרדים אינם מצביעים בעד, המדינה אינה באמת מגייסת אותם, והפצע הישראלי רק הולך ומעמיק. אבל ב,2026- השתנתה המציאות: לראשונה מקום המדינה, הנציגים החרדים, בהוראת רבותיהם, הולכים להצביע 'בעד' חוק גיוס. לא בהיעדרות, לא בשתיקה, אלא באצבע מורמת. המשמעות היא הצהרה היסטורית: מי שאינו לומד תורה – לובש מדים. ההסכמה החרדית לא הגיעה בחלל ריק. היא נשענת על ההבנה שעולם התורה חייב להוקיע מתוכו את מי שמשתמש בסטטוס 'תורתו אומנותו' ככסות להשתמטות. אבל מעבר לאידיאולוגיה, יש כאן משוואה חדשה: מהרגע שהחוק עובר, גיוס החרדים הופך לאינטרס חרדי מובהק. כשראש ישיבה מבין שאי-עמידה ביעדי הגיוס שראינו בפרק הראשון תפעיל את הסנקציות הדרקוניות שראינו בפרק השני ותרוקן לו את הקופה – הוא כבר לא יעצום עין. להיפך. הרבנים יהיו אלו שידחפו את הבחור שאינו לומד אל עבר הבקו"ם, כדי להציל את עולם התורה האמיתי. הציבור החרדי נוטש את הסיסמה המקוממת "נמות ולא נתגייס" לטובת מציאות חדשה: התהליך הזה יוביל בסוף למבחן 'חבלי הכביסה'. ככל שיותר בחורים יישלחו לצבא על ידי ההנהגה שלהם, יהפכו המדים הירוקים לחלק בלתי נפרד מהנוף בערים החרדיות. כשייתלו המדים לייבוש על חבלי הכביסה לצד החולצות הלבנות, הגיוס יפסיק להיות אירוע של 'שבירת כלים' ויהפוך לדבר מקובל בחברה. אבל בעוד הנהגה החרדית עושה צעד היסטורי, נשאלת השאלה: איפה נמצאים שאר חברי הקואליציה? שלחנו שאילתה לכל חברי הקואליציה החברים בוועדת החוץ והביטחון, ושאלנו: כיצד אתם משפיעים על החוק הכי חשוב של המושב? ומדוע הכיסאות שלכם בוועדה נשארים לעיתים קרובות מדי מיותמים? ח"כ ניסים ואטורי טען: "אין לי שום צורך לשמוע את האופוזיציה במופע אימים ללא תוכן. עבדתי על הסעיפים מאחורי הקלעים ועסקתי בהסברת החוק בציבור". ח"כ שלום דנינו מסר: "הדיונים הפכו למשחק פוליטי ציני של האופוזיציה. השפעתי בעבודה מאחורי הקלעים, ואצביע בעד החוק ההיסטורי". ח"כ לימור סון הר מלך הסבירה: מופע פופוליסטי של האופוזיציה. בעוצמה יהודית נלמד את הנוסח האחרון ונקבל החלטה". גם ח"כ טלי גוטליב הגיבה: "בעד החוק המאוזן מאוד, הראוי ומשנה המציאות". ח"כ צבי סוכות: "אצביע לפי מה שתחליט הסיעה". ח"כ מישל בוסקילה: "אני פועל בתוך הסיעה ובתיאום ישיר עם יו"ר הוועדה ביסמוט. ההשפעה האמיתית היא בשיוף הסעיפים בחדרים הסגורים, לא בהצגה של האופוזיציה בדיונים". חוק הגיוס של 2026 אינו חוק מושלם, אולי אין כזה. אבל הוא מביא איתו שלושה דברים שלא היו כאן מעולם: יעדים ריאליים, סנקציות שיש להן שיניים, והסכמה חרדית שהופכת את הגיוס לאינטרס של המגזר. עכשיו, חובת ההוכחה היא על כולם: על הממשלה שתאכוף, על צה"ל שיקלוט, ועל חברי הוועדה שצריכים לוודא שהמדים על חבלי הכביסה בבני ברק לא יהיו רק מיצג – אלא מציאות ישראלית חדשה.

הפרויקט המיוחד של ערוץ 14 על חוק הגיוס חושף את עומק ההסכמה החרדית: "ההסכמה החרדית לחוק הגיוס לא הגיעה בחלל ריק. היא נשענת על ההבנה שעולם התורה חייב להוקיע מתוכו את מי שמשתמש בסטטוס 'תורתו אומנותו' כגסות להשתמטות״.

עוד מערוץ 14 בפרויקט המיוחד על חוק הגיוס: החוק מייצר משוואה חדשה: מהרגע שהחוק עובר, גיוס החרדים הופך לאינטרס חרדי מובהק. כשראש ישיבה מבין שאי-עמידה ביעדי הגיוס תפעיל סנקציות דרקוניות שראינו בפרק השני ותרוקן את קופת הוא כבר לא יעצום עין. להיפך, הרבנים יהיו אלו שידחפו את הבחור שאינו לומד אל עבר הבקו"ם, כדי להציל את עולם התורה האמיתי.

עוד מערוץ 14 בפרויקט המיוחד על חוק גיוס: ״ככל שיותר בחורים יישלחו לצבא על ידי ההנהגה שלהם, יהפכו המדים הירוקים לחלק בלת֫י נפרד מהנוף בערים החרדיות. כשייתלו המדים לייבוש על חַבלי הכביסה לצד החולצות הלבנות, הגיוס יפסיק להיות אירוע של 'שבירת כלים' ויהפוך לדבר מקובל בחברה."

דובר ש"ס אשר מדינה לנתן משי ב'קול ברמה': "מבחינת הקואליציה העבודה בחוק הגיוס הסתיימה ונותר להצביע. החוק יעבור, יש לו רוב בכנסת".

מיכאל קליינר נשיא בית הדין של הליכוד: "החברה החרדית אינה רואה עצמה כעוד מגזר במדינת ישראל המודרנית, אלא כשריד נאמן של עם ישראל ההיסטורי, הנושא על כתפיו שליחות של שימור התורה מול עולם חילוני מתפורר... וכשקמה המדינה חרף התנגדותם, הכירו בה כעובדה קיימת. אבל הגיוס לצבא נתפס בעיניהם שסופו שינוי זהות טשטוש גבולות, חילון וערעור סמכות רבנית.בתודעה זו, גיוס לצבא אינו רק סיכון אישי, אלא חזרה על דפוסי רדיפה, גם אם הפעם הרודף הוא יהודי. מכאן נובעת הרטוריקה הקיצונית, כי כשהמאבק נתפס על עצם קיום התורה, השפה נעשית אבסולוטית. "נמות ולא נתגייס" אינה קריאה לאלימות, אלא הצהרה תיאולוגית: יש ערכים שעדיפים על החיים עצמם. בניגוד לתפיסה החילונית הרואה בלימוד תורה בחירה מקצועית או תרבותית, החרדי רואה בה ערובה להמשכיות העם, המגן הרוחני מפני אסון. מכאן נובעת התפיסה שלפיה לימוד תורה הוא, למצער, ערך השקול לשירות צבאי.גיוס של לומדי תורה נתפס כהחלשת ההגנה האמיתית על עם ישראל. לא מדובר בהתחמקות מאחריות, אלא בהבנה שונה בתכלית של אחריות לאומית.  אחת הטעויות הרווחות בשיח הציבורי היא ההנחה שהחרדים נאבקים על מספר המתגייסים. למעשה, עיקר החרדה הוא מהתקדים. גם אם יגויסו רק מי שאינם לומדים באמת, גם אם יובטחו תנאים מותאמים - עצם ההכרה בעיקרון של כפיפות צעיר חרדי לסמכות מדינתית חילונית מערערת את ההיררכיה הבסיסית של החברה החרדית. ברגע שהמדינה קובעת מי לומד תורה ומי לא, היא פולשת לליבת הריבונות הרוחנית של העולם החרדי. הציונות, בעיני המנהיגות החרדית, אינה רק תנועה לאומית, אלא גם פרויקט חילון. מערכת החינוך, הצבא ושוק העבודה נתפסים ככלים ליצירת יהודי חדש, מנותק מהמסורת. הגיוס לצה"ל הוא הסמל המובהק ביותר של הפרויקט הזה: מסגרת טוטלית, היררכית, שבה המדינה מעצבת אדם. לכן ההתנגדות אינה רק לגיוס עצמו, אלא למה שהוא מייצג - ויתור על אוטונומיה תרבותית. החברה החרדית בנויה על קונפורמיות גבוהה ונורמות ברורות. החרדות של ההנהגה החרדית הן כי ברגע שייפתח מסלול לגיטימי של אי-לימוד המוביל לגיוס, הוא יתפתח למדרון חלקלק. יותר ויותר צעירים יבחרו בו, סמכות הרבנים תיחלש, והמודל הכלכלי-חברתי של עולם הישיבות ייסדק. הסיסמה "נמות ולא נתגייס" אינה ביטוי של קיצוניות ריקה, אלא של פחד עמוק מאובדן זהות, מתהליך הנתפס כהמשך היסטורי של ניסיונות למחוק את עולם התורה. החלק הקשה ביותר במסע ארוך הוא הצעד הראשון. חוק ביסמוט משיג את פריצת הדרך בהצלחה חסרת תקדים. חרף כל הפשרות, הוויתורים וההדרגתיות - אישור חוק ביסמוט מהווה חציית רוביקון שאין ממנה חזרה. הזזת קרון עומד מצריכה מאמץ רב, ההמשך קל יותר. ברגע שהעין החרדית תתרגל לראות חרדים לובשי מדים בחוצות בני ברק ומאה שערים, יהיה ברור לחברה החרדית כולה שהסכר נפרץ."

שילה פריד-ידיעות אחרונות: בצל התקדמות חקיקת חוק הגיוס, הרב בן ציון מוצפי - מבולטי הרבנים הספרדים - התייחס בדרשה שהעביר בבית הכנסת "מוסיאוף" בשכונת הבוכרים בירושלים לחקיקה בכנסת. הוא אמר כי מי שמקדמים אותה - עושים "סחר מכר" בנושאי הגיוס. האזינו להקלטה שהגיעה לידי ynet: "האהבלים עושים כעת איתם ׳סחר מכר׳, נוותר על ככה, נוותר על ככה, 'מי שלא לומד', 'מי שכן לומד', ויגייסו חלק, יגייסו ככה... שקר אמר פיהם, אסור לוותר על קוצו של יוד", אמר הרב מוצפי. "ברגע שאתה מתחיל עם יצר הרע ב׳משא ומתן׳ , הוא יטרוף אותך. פרעה ניסה לעשות ׳סחר מכר׳ עם משה רבינו ׳מי ומי ההולכים׳, אבל משה סירב לעשות איתו עסקים. אלא דרש לשחרר את כולם". הרב בן ציון מוצפי נחשב לאחד מפוסקי ההלכה הבולטים. הוא משדר בין היתר תוכנית קבועה ברדיו "כאן מורשת". אמנם עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל פסק כי אדם שאינו עוטה מסיכה נחשב לרוצח, אך בנושאי הגיוס התבטא לא פעם באופן השולל כל גיוס לצבא. היעד לאישור הסופי שסומן לחוק, הוא בסוף השבוע השני לחודש פברואר, ומיד לאחר מכן תוכל להתפנות לאישור התקציב בסוף חודש מרץ.

יאיר שרקי ב׳ידיעות׳: עד עכשיו היועמ״שית של ועדת חוץ וביטחון מירי פרנקל שור, סירבה לקיים דיונים חשאיים עם הנציגים החרדים. את עמדתה היא התעקשה להגיד בוועדה המצולמת ובאופן פומבי. מרגע שהסתיימו הדיונים הפורמליים על הנוסח, הם נכנסו איתה לחדר של ביסמוט בלי מצלמות. לפי דיווחים מהחדר, גם שם היא לא נסוגה מהקו העקרוני שלה על הקשיים המשפטיים הרבים בחוק.

עוד מיאיר שרקי ב׳ידיעות׳: העיכובים השבוע הובילו למצב שכל הדיונים הדרמטיים על התקציב יגיעו לערב פסח. חוות דעת של יועמ״שית הכנסת קובעת שדרושים 60 ימים בין הקריאה הראשונה של התקציב לקריאה השנייה והשלישית. לפי התאריך, הח״כים יגררו למליאה להצבעות יום לפני בדיקת חמץ, העיתוי הכי לא נוח מבחינתם.

ערוץ 12: מפלגת הציונות הדתית השיקה לאחרונה קמפיין צללים במטרה לשכנע את בוחריה שחוק הגיוס יוביל לשינוי היסטורי, כך טוענים היום פעילים בארגוני מילואים. במסגרת הקמפיין החדש מטעם ארגון ׳גיוס לישראל׳ החלו להתפרסם ברשתות החברתיות מודעות תמיכה בחוק ובמטרותיו

עמיאל ירחי: סמוטריץ כינס את הסיעה במשרד האוצר לישיבה שעסקה בין היתר בחוק הגיוס.

׳ישראל היום׳ ב‏פרסום ראשון: התנאים של ח״כים שמתנגדים בסיעת הציונות הדתית לתמיכה בחוק הגיוס - 1. שינוי הגדרת מיהו חרדי. 2. דגש על סנקציות אישיות. 3. ⁠הפעלת סנקציות על הישיבות בכל חריגה מהיעדים, לא רק בגיוס של פחות מ-75%.

ערוץ 12: עוד איתות לחרדים - הקואליציה נערכת להצביע על חוק של ח״כ יעקב אשר שיוביל לכך שחברי מועצת עיר יקבלו תשלום חודשי.

ח״כ גדי אייזנקוט ממפלגת ׳ישר׳ העלה סרטון הסתה אנטישמי שבו נראה נתניהו ודרעי לוחצים ידיים כששטר של כסף מבצבץ בידיהם.

השר איתמר בן גביר מגיב: ״‏האמת שגם בתרחישים הכי מטורללים הנוגעים לשמאל, לא דמיינתי שפוליטיקאי שהיה רמטכ״ל בישראל יפיץ חומרי תעמולה עם ניחוחות אנטישמים שמזכירים תקופות אפילות. גדי, תתבייש!״.

יו״ר ש״ס אריה דרעי מגיב גדי, אני מאוכזב ממך עמוקות. הערכתי אותך וראיתי בך מי שיכול להביא רוח אחרת לעם הכאוב שלנו. הגנתי עליך מול התקפות של בנט ונאבקתי כדי שתיכנס לקבינט המצומצם. אנמבין שהלחץ במחנה השמאל גדול, אבל לרדת לשפל כזה? להשתמש במוטיבים אנטישמיים מובהקים רק כדי לגרוף כמה קולות? זו הבשורה החדשה שאתה מביא? עוד מאותו רעל ושנאה שהציבור מאס בהם? לצערי, אתה צועד בדרכו של לפיד ואתה גם תסיים כמוהו״.

יעקב ברדוגו במתקפה חריפה נגד אייזנקוט ב'גלי ישראל': ״הסרטון הזוועתי הזה שלו, שבו הוא מעלה דמות של איש חרדי, אריה דרעי, נותן כסף לאיש אחר וקונה שליטה, זה אחר הסרטונים הכי אנטישמיים שיצא לי לראות. הוא הופך להיות יותר גרוע מיאיר לפיד. לדעתי זו עילה לתלונה במשטרה. כפיות טובה מצדו של אייזנקוט כלפי דרעי שאין לתאר, על ימים שלמים בקבינט המלחמה שבה דרעי לא ישן, ונתן גב עצום למהלכים של אייזנקוט. דרעי היה זה שהכניס אותו לממשלה ותמך בו. גם בג'ונגל הפוליטי יש מערכות יחסים. הציבור החרדי צריך להסתכל ולראות מי עומד היום מולם בצד השני. זו שנאה תהומית של מי שהיה רמטכ״ל צה״ל, אייזנקוט פשוט שונא חרדים״.

אביגדור ליברמן ב׳גל״צ׳ על חוק הגיוס: ״אני מאמין שיש מספיק ח״כים בקואליציה שיעמדו נגד החוק אבל האופוזיציה צריכה להפסיק לגמגם, זה הקרב העיקרי - או השתמטות או ציונות״.

אמיר אטינגר: משבר הגיוס: מזכיר הממשלה יוסי פוקס בפנייה לשרים לקבל המלצות מכל משרדי הממשלה על צעדי אכיפה משלימים כלכליים נגד משתמטים

יעקב הרשקוביץ: עיתון המודיע: מביא את הסקרים מהסופ״ש, וממסגר את המפלגות החרדיות כגוש חרדים. עיתון המודיע שייך לחסידות גור - מעניין שהם חושבים שכולם ילכו ביחד, במיוחד אחרי שהצביעו השבוע נגד התקציב

יעקב הרשקוביץ: חבר הכנסת טור-פז פנה במכתב דחוף ליועמ"שית בדרישה לעצור לאלתר את העברת התקציבים לרשתות "מעיין החינוך התורני" ו"החינוך העצמאי". הפנייה מגיעה על רקע נתונים שנחשפו בתשובת המדינה לבג"ץ, המצביעים לטענה חסרת שחר על הונאה תקציבית ופדגוגית שיטתית

אריה ארליך ב'משפחה' על הקלטות גדו"י בעניין חוק הגיוס: א"א לעבור לסדר היום, נכנס אדם לחדר של גדול הדור במטרה להפיל אותו בפח, לא היה דבר כזה לעולמים, על קלקול כזה, על חציפות ועזות פנים כזו עוד לא שמענו.

במאמר המערכת בעיתון " המודיע " של אגודת ישראל נכתב הבוקר: "עובדתית, ציבור לומדי התורה נרדף בתקופה זו, תחת משמרתה של ממשלת ימין מלא- מלא, כפי שלא היה נרדף באף סיטואציה אחרת או ממשלה קודמת ".

‏מפקד מחוז ת"א לשעבר עמי אשד בכנס של התנועה לאיכות השלטון: ״המפכ"ל דני לוי הוא עבד נרצע. מינו מפכ״ל בובה שהשתיקה שלו אינה מצביעה על ניטרליות או ממלכתיות אלא על שותפות מלאה. המשטרה היום מנוהלת ע״י חבורת קרית ארבע שעושה בה כבשלה״.

‏המשטרה בתגובה במתקפה נגד ניצב בדימוס עמי אשד - ״עמי אשד סיים את תפקידו בנסיבות שמוטב לא להרחיב לגביהן, לרבות תקלות מבצעיות, שאף עלו בחיי אדם. משטרת ישראל מתביישת ובזה לעמי אשד״.

בכירים במשטרה במתקפה על השר בן גביר: ״נמאס מהניסיונות של השר לייצר סכסוכים בתוך המשטרה. בעבר זה היה עם מפקד מחוז תל אביב, חיים סרגרוף, ועכשיו מול דובר המשטרה. מדובר במהלך שנועד להלך אימים על המפכ״ל״ 

גו'ש בריינר: זה נכון שהמפכ" ל לא עף על אריה דורון, אבל בן גביר מחמם את הגזרה מול המפכ"ל. המתיחות שם רבה, אבל עכשיו בן גביר מזהה שדני לוי חלש, גם בתוך הארגון וגם בציבור

מהפכת הגיוס של בן גביר: שיא במספר המשרתים החרדים בגופי הביטחון הלאומי בזמן שהדיון הציבורי על גיוס חרדים נמצא במוקד, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מציג נתונים בשטח: באירוע הצדעה למערך הביטחון הלאומי החרדי שנערך אתמול (שלישי) בכנסת, נחשפה הקפיצה חסרת התקדים במספר המשרתים החרדים תחת הנהגת השר בן גביר. באירוע השתתפה צמרת הפיקוד הביטחונית של ישראל - מפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי, נציב שב"ס רב-גונדר קובי יעקובי, נציב כבאות והצלה אייל כספי, מפקד מג"ב, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הרב הראשי לשעבר הרב דוד לאו ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל. מהנתונים שמאחורי המהפכה מנתוני המשרד לביטחון לאומי עולה כי מאז שנת 2022 ועד היום, נרשמה צמיחה מאסיבית של מאות אחוזים בשילוב חרדים ביחידות הליבה. סך כל המשרתים החרדים: זינוק מ454- בשנת 2022 לשיא של 1,299 משרתים בשנת .2025 משטרה ומג"ב: עלייה מ340- משרתים ל764- משרתים. שירות בתי הסוהר (שב"ס): זינוק מ78- משרתים ל381- משרתים. כבאות והצלה (כב"ה): קפיצה מ36- משרתים ל154- משרתים. השר בן גביר אמר בנאומו למאות המשרתים והמשרתות שהשתתפו בכנס: "אחי ואחיותי החרדים והחרדיות, אתם עמוד התווך, אתם עמוד האש, אתם עושים למען המדינה, אתם שליחים. המדיניות שלי היא להביא כמה שיותר חרדים וחרדיות לשרת במשטרה, בכבאות והצלה, בשירות בתי הסוהר ובכל אגפי המשרד השונים. אני שולח לכם חיבוק גדול ותודה עצומה על העשייה והשליחות". יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, ציין כי העבודה המשותפת עם השר מניבה תוצאות היסטוריות: "כשפותחים את הדלת ומייצרים את המסלולים המתאימים, הציבור החרדי מגיע בשיא העוצמה. אנחנו רואים כאן מהפכה של ממש בריבונות ובמשילות".

מיליון בני אדם, מתוכם כ- 880 אלף ילדים, חיים בישראל מתחת לקו העוני. כך עולהמנתוני דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת .2024 מדובר בכ20%- מכלל האוכלוסייה ו28.0%- מהילדים. בהשוואה בינלאומית, מצב העוני של ילדים בישראל חמור מאוד: ישראל מובילה מבין המדינות המפותחות  OECD, ושנייה רק לקוסטה ריקה. בתל אביב ובאזור המרכז שיעורי העוני נמוכים בהרבה מהממוצע הארצי  14-15%, ואילו בדרום ובצפון שיעורי העוני גבוהים הרבה יותר  22%-21%. במחוז ירושלים, שיעורי העוני מטפסים ל.36.5%- נתוני הדוח כוללים התייחסות ראשונית גם לנתוני 2025 ועל פי האומדן הנוכחי שיתעדכן באופן סופי רק בשנה הבאה, חלה עלייה קלה בהיקפי העוני, וכך גם בחומרתו.

יו”ר הכנסת בישיבה לציון 77 שנים לכינון הכנסת: ״מי שמכבד - יכובד. אך כיבוד רשויות איננו חד-סיטרי. אי אפשר לדרוש מהרשות המחוקקת לכבד את הרשות השופטת, בזמן שזו ממשיכה לרוקן את סמכויותיה מתוכן״.

‏ראש הממשלה נתניהו בדיון החגיגי לרגל יום הולדתה של הכנסת התייחס לאי הזמנתו של נשיא בית המשפט העליון לאירוע - ״אני מקווה שבשנה הבאה נתגבר על כל המכשולים ונשיג את כל ההבנות. אנחנו רוצים להגיע לאותן הבנות שהובילו את מדינת ישראל במשך עשרות שנים. יש להחזיר את האיזון בין 3 הרשויות״. ״ישראל לא דמוקרטיה מושלמת. אין דבר כזה. אנחנו דמוקרטיה מאותגרת, לא מכיר עוד דמוקרטיה שעומדת במבחנים כמו מדינת ישראל. בואו נמתן את השפה של הוויכוח - כך לפחות אני מנסה לנהוג, אבל תמיד עדיפה כנסת כזו על כנסת שבה לנבחרים אסור לפתוח את הפה. לסתום את הפה לנבחרי ציבור - זה יהיה סוף הדמוקרטיה״.

ראש האופוזיציה לפיד במליאת הכנסת על אי הזמנתו של נשיא ביהמ״ש העליון לישיבת בכנסת: ״מה עשיתם? זה מה שרציתם? חצי מדינה? חצי עם? חצי כנסת? לא תעצרו עד שלא תפרקו אותנו באופן טוטלי? לא ידעתם שזה מה שיקרה? היה ברור לכם שאם אתם תחרימו את נשיא ביהמ״ש העליון, אנחנו לא נוכל לבוא. זה מה שרציתם?״.