מהדורת יום ראשון ח' טבת: בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון ושל היועץ המשפטי של הכנסת, מודים כבר כולם שאין שום סיכוי לחקיקת חוק גיוס חדש, וכל המאמצים צריכים להשקיע עכשיו אך ורק בהפגנות המוניות וסוערות ''בכבישים בכל רחבי הארץ'', ורק זה מכניס ללחץ את משטרת ישראל ואת צה''ל להפסיק במעצרים של בחורים חרדים

[בני התורה‎]

בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון ושל היועץ המשפטי של הכנסת, מודים כבר כולם שאין שום סיכוי לחקיקת חוק גיוס חדש, 

ובעקבות כך כבר כולם מודים היום, שכל המאמצים צריכים להשקיע עכשיו אך ורק בהפגנות המוניות וסוערות ''בכבישים בכל רחבי הארץ'', ורק זה מכניס ללחץ את משטרת ישראל ואת צה''ל להפסיק במעצרים של בחורים חרדים (כמו שהם בעצמם הודו והביאו את חששם בועדת חוץ וביטחון)  

היהדות החרדית מתכוננת בימים הקרובים להמשיך ולהגביר את המחאות הסוערות בכבישים העורקים של מדינת ישראל 

כל הפרטים ב"קו המיוחד למלחמה בגזירת הגיוס" 02-313-6969 / לתושבי ארה"ב 716-2322-115

===================================

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת.

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח״כ בועז ביסמוט המשיכה היום (ראשון) את הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון, ועסקה בסעיפים העוסקים בהגדרות המרכזיות של החוק, בהן ”מתגייס בפועל“, ”רף מינימלי שנת לגיוס“, ”שנת גיוס“ ו”שנת הגיוס הראשונה“. במהלך הדיון טענו חברי אופוזיציה כי עצם קביעת יעדים ולא מכסות מחייבות, פוגעת ביכולת החוק להביא לשינוי אמיתי בשוויון בנטל. מנגד, עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה קובעת כי לא ניתן לשלול מראש מנגנון המבוסס על יעדים, אולם יש לבחון האם ההסדר המוצע אכן מגשים את תכלית החוק, ובראשה צמצום הפערים בגיוס לשירות סדיר. על פי נוסח החוק המוצע, בשנת הגיוס הראשונה, תקופה של כשנה וחצי ממועד חקיקת החוק ועד ל־30 ביוני ,2027 הרף המינימלי לגיוס יעמוד על 8,160 מתגייסים. לאחר מכן, ובהתאם לעלייה הדרגתית, בשנת הגיוס החמישית יעמוד היעד על לפחות 50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. עם זאת, בייעוץ המשפטי התריעו כי הנתונים הקיימים מעלים ספק ממשי ביכולת ההסדר להשיג את יעדיו. לדבריהם, יש לבחון העלאת יעדי הגיוס וקביעת מנגנון מחייב שיבטיח עלייה שנתית קבועה, שתוביל לצמצום אמיתי של אי־השוויון בנטל. עוד הומלץ לבחון קביעת יעדי משנה, למשל לפי מספר מתגייסים בפועל, לוחמים ותומכי לחימה, בהתאם לצורכי צה״ל, ובפרט על רקע שינויי המציאות הביטחונית מאז פרוץ מלחמת ”חרבות ברזל“. בנוסף, דנה הוועדה בסנקציות הכלכליות המוצעות כלפי ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. לפי ההצעה, אם שיעור העמידה ביעד יעמוד על פחות מ־75% בשנה הראשונה, פחות מ־80% בשנים השנייה והשלישית, ופחות מ־90% מהשנה הרביעית ואילך, תישלל התמיכה התקציבית מהישיבה בשנה העוקבת. עם זאת, הייעוץ המשפטי הזהיר כי מאחר שהחוק אינו דורש עמידה מלאה ב־100% מהיעד, המשמעות בפועל היא שהרף האמיתי נמוך מהנקוב. עוד צוין כי יש לקבוע במפורש שלא ניתן יהיה להשיב תקציבים שנשללו או לפצות עליהם בשנים מאוחרות יותר כדי להבטיח את אפקטיביות הסנקציות. הדיונים בוועדת החוץ והביטחון צפויים להימשך בימים הקרובים

חוק הגיוס - רח״ט תומכ״א של צה״ל, תא״ל שי טייב, אומר בוועדת החוץ והביטחון באופן חד משמעי: ״מתווה החוק המוצע אינו ממלא את הצורך של צה״ל לשנתיים הקרובות - רחוק מזה״.

טייב הסביר: "לפי מתווה החוק המוצע, עד יוני 2027 יעד גיוס החרדים הוא 8,160 מתגייסים. לפי הערכת צה"ל - גם אם תהיה עמידה ביעדים - עד 35% מהמתגייסים יהיו לוחמים קרביים (בציבור הכללי 45%). מדובר על כ-2,800 לוחמים במקרה הטוב - שיספיק אולי ל-2 גדודים בחטיבת החשמונאים. רק בשנת 2030 חטיבת החשמונאים תהיה חטיבה מלאה, וזה לא יחליף את כל המילואים".

טייב הוסיף: "כדי לעמוד ב-35% לוחמים, חייבים לעשות מודל שמביא אנשים מתאימים. אם יגיעו אנשים ללא בקרה - לא יכול להבטיח שאעשה מהם לוחמים". לדבריו, יש צורך ביעדי משנה: 50% מהמתגייסים מתחת לגיל 21 ו-75% מתחת לגיל 23.

בעוד עולם התורה ניצב תחת מתקפה משפטית ותקציבית חסרת תקדים, הדיונים בוועדת החוץ והביטחון חושפים פעם אחר פעם את הפער הבלתי ניתן לגישור בין דרישות המערכת לבין המציאות בשטח, בדיון סוער על הצעת חוק הגיוס, השמיע ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, דברים שמעוררים תהיות קשות על עצם יעילותו של החוק המתגבש. "לא נותן מענה מספק" במילים חריפות וחד-משמעיות, הבהיר תא"ל טייב כי המתווה החדש המונח על שולחן הכנסת "אינו נותן מענה מספק לצורכי הצבא בטווח הקרוב". למרות הניסיונות הפוליטיים להציג את החוק כפתרון למחסור בלוחמים, טייב קבע נחרצות: "התשובה היא עדיין לא, רחוק מזה". לפי הנתונים שהציג, צה"ל מצפה לגייס כ10,000- צעירים חרדים בשנתיים הקרובות, אך מודה כי חלק משמעותי מהם ממילא מתגייסים דרך היחידות הכלליות. היעד היומרני להגיע ל35%- לוחמים מקרב המתגייסים החרדים הוגדר על ידו כ"אירוע מורכב מאוד", לנוכח העובדה שרבים מהמתגייסים מגיעים בגילאים מבוגרים יותר או עם מגבלות שונות. חטיבה חרדית? רק ב2030- הבשורה המשמעותית ביותר עבור היכלי הישיבות והמפלגות החרדיות היא לוח הזמנים האיטי שצה"ל מציג. לדברי טייב, גם אם המתווה ייושם במלואו, צה"ל יוכל להעמיד חטיבה חרדית מלאה רק בשנת .2030 "גם אז", הדגיש, "זה לא יחליף את מערך המילואים". יון קפדני ודרישות גיל בצה"ל חוששים ממה שהם מכנים "גיוס סרק" ומבהירים כי ללא מנגנון מיון קפדני שיבטיח הגעת צעירים בעלי נתונים פיזיים ואישיים מתאימים, המספרים יישארו על הנייר בלבד. טייב הציע חלופות קשוחות, בהן דרישה כי 50% מהמתגייסים יהיו מתחת לגיל 21 – דרישה שמשמעותה פגיעה ישירה בחורי ישיבות בגילאי הקיבוץ והשידוכים.

ערוץ 11: בעקבות עמדת צה״ל והייעוץ המשפטי - התלבטות חרדית אם להמשיך במאמצי העברת חוק הגיוס או שהוא עתיד ממילא להיפסל

אמיר אטינגר: יועמ״שית ועדת חוץ וביטחון ממשיכה להעיר הערות נגד חוק הגיוס של ביסמוט: ״יש לבחון רף מינמלי גבוה יותר לעמידה ביעדים שאם לא יעמדו בו ישללו תקציב הישיבות ולא להסתפק רק ב-75 אחוז מהיעד בשנה הראשונה ו-80 אחוז בשנה השניה כדי להימנע משלילת תקציבי השיבות״.

ערוץ 12: מלכוד חוק הפטור - אם שלל ההערות יתקבלו - הסיכוי שהחרדים יתמכו בחוק אפסי, אם לא - אין לחוק סיכוי משפטי.

ערוץ 12: חוק הפטור מגיוס | חוות דעת נוספת של הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון מצביעה על הבלוף - הקיצוץ בתקציב הישיבות יתבצע אם לא מגיעים לחלק מהיעד - זאת אומרת שיעד הגיוס נמוך יותר בפועל. אבל חשוב עוד יותר - הייעוץ המשפטי דורש להוסיף סעיף שימנע את העברת הסכומים במסלולים עוקפים

ערוץ 12: סיסמאות פריימריס לחוד, ומציאות לחוד - נציגי היועצת המשפטית לממשלה מציגים כעת את עמדת היועמ״שית על חוק הפטור מגיוס בועדת חוץ ובטחון למרות ההצהרות של יו״ר הוועדה - היועצת המשפטית לכנסת מעלה נקודות חשובות אבל לא די בתיקונים נקודתיים אלא בריוויזיה כוללת שתביא למימוש ערך השיוויון.

׳ערוץ 12׳: לאחר שנתניהו רואה שחוק הגיוס לא מתקדם לעבר חקיקה - לפי ההערכות - רה״מ יחליט עם חזרתו לארץ מארה״ב מתי הוא יעדיף לפזר את הכנסת וללכת לבחירות.

׳ווינט׳: יו״ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט תקף את נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה בדיון על חוק הגיוס, וטען כי חוות הדעת שהציגו היא שלהם בלבד. אם היועמ״שית מיארה רוצה להציג את עמדתה - שתבוא כאזרחית.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בוועדת החוץ והביטחון: "האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי , ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת חוץ וביטחון הוא חמור ביותר. מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה"

שלום שטיין: המשנה ליועמ"שית גיל לימון בדיון בועדת חו"ב: "הסעיף הכי בעייתי הוא זה שהצווים יבוטלו רטרואקטיבית" כזכור, זו דרישת סף של הסיעות החרדיות כדי שגם אם החוק יפסל בסופו של דבר בבג"ץ, לבינתיים הצווים יבוטלו.

ח״כ יעקב אשר תקף את היועמ״שית במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון: ״כמה דיונים עשית עם הצבא על איך מגבירים גיוס בקהלים אחרים?, האם עשית דיון אחד מאז השביעי באוקטובר כדי לבדוק את זה?. איפה עוד ראיתם את את היועמ״שית מכנסת ועדה אחר ועדה, ומוציאה מכתב אחר מכתב חוץ מנושא גיוס החרדים״.

ח"כ משה ארבל בדיון על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון: "נציג משרד האוצר, קיבל הנחיה משר האוצר לא להגיע לדיונים והוא לא מתייחס לעמדתו ומגיע. בדומה לכך יועמ"שית משרד הביטחון חשוב שתגיע למרות הוראת היועמ"שית מיארה שאוסרת עליה להתייצב בוועדה, כדי שיישמעו דעות מגוונות"

ארי קלמן: אגודת ישראל תהיה הראשונה מבין החרדים להכריע בסוגיית הגיוס. ההחלטה שלהם תשפיע על החלטת מועצת חכמי התורה של ש״ס ודגל התורה 

נקמה בחרדים: חילונים שמתגוררים בסובב בני ברק מתכננים מחאה של נסיעה איטית בערב שבת בכניסות לבני ברק.

׳וואלה׳: ‏בתשובה למחאות הקיצוניים - התארגנות תושבים מהיישובים מסביב לבני ברק להגיע בימי שישי הלחוצים לכניסה לעיר ולנסוע באיטיות - ״אנחנו מתכננים הפגנה חוקית שתעביר מסר שאנחנו לא פרייארים יותר - אם יהיה חילול שבת זה בגלל המפגינים הקיצוניים״, אמרו המארגנים.

אברהם פריינד: העימות בין דרעי לגפני, סביב מינוי יו"ר המועצה הדתית בירושלים נמשך. ביום חמישי ביקש גפני לדחות את ההצבעות התקציביות של משרד הדתות ליום ראשון. אלא שאז נכנס לתמונה ח"כ מלכיאלי, שר הדתות לשעבר, שדרש להעלות את ההצבעות עוד באותו יום, מה שאכן קרה.

עוד מפריינד: בעקבות המהלך, ובהוראת הרב דב לנדו, נמנעו גפני ומקלב מההצבעה שאושרה, צעד חריג שמעיד על עומק הקרע. גם היום החרם נמשך: גפני ומקלב לא השתתפו בהצבעות ועדת הכספים, במחאה על ההתנהלות סביב מינוי יו"ר המועצה הדתית בירושלים.

קול ברמה: משה סעדה שבנו מישי' 'כסא רחמים' נעצר בעוון לימוד תורה: "יאיר חזר מהישיבה לאחר שלא הרגיש טוב. ב-12:00 בלילה 30 שוטרים נכנסו לבית ועוד עשרות המתינו בחוץ, יצאתי החוצה והייתי בהלם. היה שם סא"ל שדיבר לא יפה לבנות שלי". 

עו"ד שלמה חדד, שמייצג את הבחורים שנעצרו, למשי וגדלוביץ': "לא רואה עלייה משמעותית במעצרים. כרגע יושבים 7 בחורי ישיבות בכלא, מתוך 23 חרדים. מבחינת המשטרה, לא ברור מתי מסגירים ומתי לא. יש לפעמים הנחיה שלא להסגיר, זה נתון לשיקול דעת".

עוד מעו"ד שלמה חדד למשי וגדלוביץ' ב'קול ברמה': "אני מקבל אינספור פניות של בחורים שרוצים להגיש תלונה למשטרה על כל מיני נושאים - והם חוששים לעשות זאת מחשש שיסגירו אותם. צריך לפתור את האירוע הזה, זה לא הגיוני"

דניאל גרובייס: הגר"י יוסף בשיעורו השבועי: "השלטונות עוצרים רק ספרדים - אפליות".

יעקב הרשקוביץ: כביש אשדוד צפון נחסם לתנועה לכיוון צפון עקב הפגנת חרדים נגד גיוס שמתרחשת במקום

יעקב הרשקוביץ: ארגון "אמת ליעקב בישראל" הגיש עתירה לבג"ץ נגד המדינה וצה"ל בדרישה לעצור את "האכיפה הבררנית" בגיוס. בעתירה נטען לאפליה בוטה: "המדינה מפעילה סנקציות ומעצרים רק נגד חרדים, בזמן שהיא נמנעת לחלוטין מאכיפה מול ערבים וסרבני מצפון". העותרים דורשים לבטל מיידית את שלילת תקציבי המעונות והישיבות.

יעקב הרשקוביץ: ראש ישיבת כסא רחמים הרב מאזוז הגיע אף הוא להשתתף בהפגנה

תלמיד ישיבת חברון גבעת מרדכי נעצר על ידי המשטרה הצבאית.

 ש.ג. תלמיד ישיבת עטרת שלמה, נעצר בנתב״ג ע״י בקרי הגבול, בשעת כניסתו חזרה לארץ והוסגר למשטרה הצבאית.

יעקב הרשקוביץ: בחור ישיבה עריק נעצר בנמל התעופה בן-גוריון לאחר נחיתתו בארץ . ישיבת "סורוצקין " טענה כי מדובר בעובד ולא תלמיד, אך תלמידים במוסד מעידים כי הוא מוכר כתלמיד מן המניין . ההערכה היא כי ההתנערות נועדה למנוע הפגנה בהיקף של " הפגנת המיליון" כמו במקרה הקודם

מתברר כי הבחור שנעצר הערב בנתב״ג למד בעברו בישיבת עטרת שלמה, ונעצר בנתב״ג בניגוד להוראת מרנן ורבנן גדולי ישראל. בעטרת שלמה מדגישים: כי גם אילו תלמיד הישיבה היה נעצר בנתב"ג זה בבחינת 'הוא דאזיק אנפשיה'.

שלום שטיין: הסיבה שכינוס המועצת בוטל - האדמו"ר מגור לא מרגיש טוב ובשבת אף לא יצא לתפילות

כיכר השבת: האם גל מעצרי בחורי הישיבות חוזר ובגדול? השאלה הזו מטלטלת ביממה האחרונה את עולם הישיבות, לאחר רצף אירועים חריגים שמעלים סימני שאלה קשים על התנהלות רשויות האכיפה והמשטרה הצבאית מול המגזר החרדי. בעוד שרבבות צעירים ממגזרים אחרים אינם מתייצבים בלשכות הגיוס ללא כל הפרעה, נראה כי ציידי העריקים סימנו מטרה על גבם של לומדי התורה. הבוקר נרשמה דרמה בלב ה"מיינסטרים" של עולם התורה. תלמיד ישיבת חברון גבעת מרדכי, הבחור ב.ע,. מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בנסיבות מקוממות. הבחור, המסייע בין הסדרים בהסעות לחינוך מיוחד, נקרא לתשאול שגרתי בתחנת משטרה על רקע הפעילות שלו. אלא שבסיום התשאול המתינה לו "הפתעה": הוא הועבר לידי המשטרה הצבאית לאחר שהתברר כי הוא מוגדר כעריק. מדובר בעליית מדרגה מדאיגה; המצב בו בן ישיבה אינו יכול להרגיש בטוח להגיע לתחנת משטרה למסור עדות או תשאול הוא חמור מנשוא. בישיבת חברון טרם החליטו האם ואיך להגיב, ובינתיים נראה כי השקט נשמר. כזכור, רק אמש דיווחנו על מעצרו של תלמיד ישיבת "כסא רחמים", יאיר סעדה, שנעצר באישון לילה בביתו בבאר שבע בעודו סובל מחום גבוה. אליו הצטרף אמש בחור ישיבה נוסף שנעצר בנמל התעופה בן גוריון. בנתב"ג הדעות חלוקות לגבי מטרת שהותו במקום – יש הטוענים כי הגיע לעזור לאביו עם המזוודות, אך המשטרה הצבאית לא המתינה להסברים. כעת נשואות העיניים אל גדולי ישראל. האם יצאו שוב להרעיש עולם ומלואו נגד רדיפת עולם התורה? גורמים המעורבים בנושא מצננים את ההתלהבות. נראה כי בנתב"ג לא צפויה מחאה, שכן מדובר במעצר שאינו נחשב "יזום" (כגון פשיטה על בית או ישיבה), ועל מקרים כאלו גם הפלגים הקיצוניים ביותר נוהגים שלא להפגין. אולם השאלה הכואבת ביותר המהדהדת כעת במסדרונות הישיבות היא: האם הגענו למצב שמפגינים רק על "שטייגיניסטים" בלבד? האם עולם התורה מתנער ממי שאינו עומד בהגדרה הקלאסית ביותר של בן ישיבה, גם כשהוא נעצר ב"עוון" לימוד תורה והוראת רבותיו? בעוד הציבור החרדי כולו עוקב בדריכות, השאלה האם הרחובות יבערו נותרת פתוחה. מה שבטוח – תחושת הביטחון של בחור הישיבה במרחב הציבורי ספגה השבוע מכה אנושה. לפני כחודש וחצי פרסם שומרים ניתוח כלכלי, שחשף כיצד עצירת תקציבי המדינה אמנם מקשה על כלל הישיבות החרדיות, אך מהווה איום ממשי על קיומן של ישיבות הנושרים ("הקייטנות"). דרישה של מנהליהן לקבל נתח מכספי תרומות שגויסו הובילה לדיון שבו למעשה נאמר לראשונה שההנהגה החרדית תעדיף למלא את מכסות הגיוס בנושרים ולא לאיים על ישיבות העלית. ברחוב החרדי יש מי שכבר מאשימים: "מנסים לפרק את ישיבות הנושרים כדי שיהיה את מי לגייס".  במושגים של הרחוב החרדי, הדיווח בערוץ החדשות העצמאי "פרגוד" ביום חמישי האחרון, היה רעידת אדמה שזעזעה את אמות הסיפים. לפי הערוץ הפופולרי, שמתבסס על הפצה נרחבת ה"רבנים", מושג מעורפל משהו שמתייחס בדרך כלל לרבנים המנווטים את המפלגות החרדיות, העבירו מסר לראשי ישיבות הנושרים ("הקייטנות") שמשמעותו הוא שמכסת החרדים שיתגייסו לצה"ל תגיע משורותיהן. ברקע הדברים עומדים חוק ההשתמטות שמקודם בימים אלה בכנסת והקושי - בהיעדר התקציבים שעצר בג"ץ - להמשיך לממן את הישיבות הללו שבהן לומדים לפי הערכות כשליש מתלמידי הישיבות החרדיים. לקורא החילוני המשוואה שבבסיס הדיווח אולי נראית פשוטה, אך מבחינת הקורא החרדי ישנם בין השורות עוד מסרים רבים. החשוב שביניהם הוא שלמרות התנגדות מוצהרת ותקיפה של ההנהגה הרבנית לגיוס של כל צעיר, לומד או נושר, בפועל התקבלה הכרעה ולפיה עדיף לסיים את המשבר, לקבל חזרה את תקציבי המדינה ולשמור באמצעותם על ישיבות העלית וה"ביניים". זאת גם במחיר גיוסם של הנושרים על כל המשתמע מכך בתפיסה החרדית. המספרים הגדולים של הנושרים הופכים את האפשרות הזאת לגלולה מרה מאוד מבחינתו של כמעט כל חרדי. על גודל הדרמה והלחצים בעקבות הפרסום תעיד העובדה שלאחר זמן קצר שיגר פרגוד לרשתות מעין "עדכון" לידיעה שנחתם על ידי "אחד שיודע". לא התקבלה החלטה חדשה ביחס לגיוס, טען "אחד שיודע" והסביר כי הדיווח התייחס למעשה לסוגיות תקציביות הנוגעות לישיבות הנושרים ולהעדפתם של "גבירים" לתרום לישיבות הגדולות. כאן הדגיש "אחד שיודע", כי חלוקת הכספים שגויסו במקום תקציבי המדינה (באמצעות קרן בשם עולם התורה) נעשית על פי כללים נוקשים וכל ישיבה שהיא תפסל, אם לא תעמוד בביקורות הנדרשות. פרגוד יש לציין, לא הסס בעבר לדקור טאבואים חרדיים ופרסום הבהרה הוא עניין נדיר מבחינתו. בסוגריים צריך גם לציין שבעיניים חרדיות ידיעת ההמשך לא באמת משנה את השורה התחתונה, שכן בלי תקציבי המדינה ישיבות הנושרים לא יכולות לשרוד ללא הזרמות כספים משמעותיות. לפני כחודש וחצי פורסם בשומרים ובמאקו ניתוח כלכלי שחשף את המספרים ואת הקושי החרדי במימון הזה. לפי הניתוח, ישיבות העלית וישיבות הביניים יכולות להתמודד עם הקפאת התקציבים באמצעות גיוסים עצמאיים, כספים מקרן עולם התורה והעלאת שכר הלימוד. לעומתן ישיבות הנושרים, שמשמשות כמסגרות עבור מי שמתקשים ללמוד וקיים חשש כי ינטשו את אורח החיים החרדי, מתקשות לגייס בעיקר כיוון שהלימוד בהן משני ובחלקן התלמידים אפילו יוצאים לעבוד. מטבע האידיאלים החרדיים התורמים מעדיפים שהכספים שלהם יגיעו ל- "עילויים" ולא למי שנתפסים כ"שבאבניקים". אופציה אחרת לסתימת הבור באמצעות העלאת שכר הלימוד אינה ריאלית, שכן כבר עתה מדובר על אלפי שקלים בחודש, הרבה יותר מאשר בישיבה סטנדרטית וסכום שמטיל נטל כבד על רובן המכריע של המשפחות החרדיות. הניתוח עסק גם בהערכות המתבקשות, כי בשל הקושי הכלכלי תלמידי הקייטנות יהיו הראשונים שישלחו לצבא. ההנהגה החרדית סבורה כי בעת הנוכחית לא ניתן להעביר פטור לכלל הצעירים החרדים, ומכסה כלשהי

של מתגייסים מתבקשת כדי "להרגיע קצת את הציבור החילוני והדתי לאומי. סוג של אקמול עד יעבור זעם", טוען גורם בעולם הישיבות המסר: אולי כך יירדו מהציבור החרדי בשיחה עם שומרים מסביר מקור בעולם הישיבות, כי הרקע לפרסום היה תהליך ארוך שהתפוצץ השבוע לאחר שמנהלי חלק מישיבות הנושרים הציפו את העובדה שלא קיבלו כספים שגויסו לישיבות. לדבריו, הדבר התרחש במעין "שולחן עגול" שהתקיים סביב הנושא ושבו נכחו גם גורמים שונים שמתפעלים את קרן עולם התורה ושאותם הוא מזהה כנציגי רבנים מרכזיים במגזר. לטענתו, המסר שעלה מהתשובות שניתנו לסוגיה התקציבית הוא שאם הציבור החרדי אכן יידרש לעמוד במכסות גיוס (כפי שעולה מהצעת חוק ההשתמטות שאותו מקדמת הקואליציה, ל"ס), הרבנים מעדיפים כי הן ימולאו משורות ישיבות הנושרים. "בתכלס אמרו להם אנחנו לא באמת צריכים את הישיבות הללו ואולי כך יירדו מהציבור החרדי בעניין הגיוס", הוא אומר. המקור מוסיף, כי אפשרות מעניינת שנזרקה בדיון הייתה העתקה של ישיבות למקומות שבהם קיימים צרכים ביטחוניים שיצדיקו את קיומן מבחינת הציבור הישראלי, כמו למשל גבול הצפון. "אמרו להם לכו לגבול ירדן, לגבול הצפון, תפתחו שם את הישיבה מחדש בסגנון של ישיבת הסדר, שהתלמידים ישמרו על הגבול; לזה אנחנו מוכנים ונסכים לתת לכם (תקציבים, ל"ס)". גם אם הדברים האמורים מוקצנים על ידי המצטטים אותם, עדיין מדובר בשינוי מהותי בהלך הרוח שהופגן עד כה על ידי ההנהגה ושלל באופן מוחלט גיוס. השינוי עולה בקנה אחד עם טיוטת חוק ההשתמטות, שאותו דורשים החרדים להעביר כבר בשבועות הקרובים. לפי טיוטת החוק מכסות הגיוס בשנתיים הקרובות יעמדו על 4,800 ו5,700- צעירים, ולכל המעורבים ברור כי אלה "מספרי פתיחה" שיגדלו עד שהחוק יגיע לקריאה שלישית. מהיכן יגיעו הצעירים החרדים ללשכת הגיוס? לפחות על פניו נראה שהפור נפל על ישיבות הנושרים. המקור מוסיף וטוען כי זה לא הסתיים שם. לדבריו, מנהלי הישיבות ניסו לטעון כי תלמידיהם אינם כשירים לשירות צבאי והשתמשו בהגדרות כמו "בחורים מסכנים ואומללים", דיברו על משברים נפשיים ועל חשיבות המסגרות לאיכות חייהם של הצעירים. "ענו להם שזה לא משנה ושהצבא ייתן להם פטור בעצמו", הוא אומר ומוסיף שלדעתו ההנהגה החרדית סבורה כי בעת הנוכחית לא ניתן להעביר פטור לכלל הצעירים החרדים, ומכסה כלשהי של מתגייסים מתבקשת כדי "להרגיע קצת את הציבור החילוני והדתי לאומי. סוג של אקמול עד יעבור זעם". בדיווחים קודמים של שומרים על סוגיית הגיוס נשאלו תלמידי ישיבות מכל הסוגים על האפשרות שבסופו של דבר יהיה גיוס והתייחסו לכך בזלזול. הדיווח בפרגוד סדק, לפחות בשוליים, את הביטחון הזה. כך למשל, צעיר חרדי מודרני שלמד באחת מישיבות הנושרים אומר, כי גם בתוך הישיבה שלו נפוצו שמועות על הקשיים התקציביים. אמרו שקרן עולם התורה נמצאת במצוקה ומחפשת איפה לקצץ ובמקביל הולכים להתחייב בכנסת על מכסות לצבא", הוא אומר בכעס. "מחפשים להקריב אנשים אבל מי ירצה למלא את המכסות האלה? אז מנסים להפסיק תקציבים לישיבות החלשות בתקווה שהן יתפרקו והבחורים שלהן ילכו לצבא מחוסר ברירה".

הליכוד׳ פרסם הודעה חריגה במהלך השבת - ״‏בניגוד לטענות השקריות, פלדשטיין מעולם לא שימש כדובר רה״מ ולא הועסק בלשכת רה״מ. 

מיכאל שמש: פעם פוליטיקאים בכירים בממשלה ימנית - דתית לא היו מפרסמים הודעות בשבת. אם מדובר במשהו ביטחוני או מדיני דחוף כבר היו מוצאים את הדרך לעשות את זה. אבל רה״מ שמפרסם הודעות פוליטיות ציוניות בשבת? זה משהו אחר. לפרסם הודעות פוליטית ציניות ושיקריות בשבת זה בוודאות, ליגה אחרת.

יו״ר יהדוה״ת ח״כ יצחק גולדקנופף מגנה בחריפות את הודעת ׳הליכוד׳ - ״פרסום הודעה פוליטית רשמית בעיצומה של השבת מהווה חציית קו אדום ופגיעה חמורה בקדושת השבת ובסטטוס־קוו, שהם ערכי יסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין כל הצדקה, לא פוליטית ולא תקשורתית, להפרת השבת לצורך ניהול הכחשות וספינים״.

מדינה מושחתת

אחרי חודשים של צו איסור פרסום, בית המשפט התיר לדווח: סגן ניצב בדימוס צחי חבקין, קצין בכיר לשעבר בלהב 433, הוא אחד השוטרים החשודים בהעברת מידע מודיעיני לארגון הפשיעה של משפחת מוסלי. חבקין, ששימש כחוקר בתיקי האלפים, נחשב בתחילה לעד תביעה משמעותי במשפט נתניהו – אך בפרקליטות החליטו לוותר על עדותו ללא נימוק. בהמשך, פרקליטי ראש הממשלה הזמינו אותו כעד הגנה, ועדותו נמסרה בבית המשפט בשבועות האחרונים. על פי הפרסום, חבקין נעצר על ידי המחלקה לחקירות שוטרים זמן קצר לפני שהחלה עדותו במשפט, בחשד לעבירות חמורות – בהן קשר עם ארגון פשע ועבירות שחיתות. נזכיר, בשנת 2018 פנה חבקין לחוקר מח"ש דובי שרצר, ודיווח לו על אירועים לא תקינים שהתרחשו, לדבריו, במסגרת חקירות ראש הממשלה, כך לפי עדותו של שרצר במשפט נתניהו. שרצר לטענתו העביר את המידע לראשת מח"ש, קרן בר-מנחם, אך זו סירבה לפתוח בחקירה ללא קבלת שמו של הקצין שדיווח לו – מה ששרצר טען שנועד לטיוח.

התנועה לאיכות השלטון בהודעה על פתיחת החקירה נגד השר יואב קיש - ״מדובר בחקירה פלילית נגד קיש ועובדי ציבור נוספים ממשרדו בחשד למרמה, הפרת אמונים, ושימוש במשאבי משרד החינוך לטובת מקורבים. הבדיקה נפתחה בעקבות פניית התנועה. במכתבה, פירטה התנועה שש פרשיות שונות המעלות חשד חמור לשימוש במשאבי משרד החינוך לקידום אינטרסים אישיים ופוליטיים״.

סולימן מסוואדה: מערכת הביטחון וחברות סייבר פרטיות שעובדות עם מערכת הביטחון מעריכים שהאיראנים הצליחו לחדור למידע של עוד בכירים ישראלים.

מיכאל שמש: אחרי הפריצה למכשיר שלו ופרסום התכתובות הדיסקרטיות שלו: שב״כ העביר תדריך ביטחוני לבנט כדי למנוע מצב של פריצה נוספת. שב״כ מוטרד מאוד מהפריצה למכשירי הבכירים הישראלים ומנסה לבלום את התפשטותה.

‏עדי רותם לשעבר בכיר בצוות המו״מ ברשת ב׳ על דברי פלדשטיין: ״יש דברים שבדיעבד מתחברים לתמונה בהירה יותר. מה שקטאר עשתה אחרי 7.10 צריך להלמד בכל בי״ס למודיעין, מבצע חדירה והשפעה. היו סימני שאלה בדרך כשלא פעם ולא פעמיים ניתנה בכורה לקטאר בין המתווכות, בזמן שיש מי שתוהים אם זה הדבר הנכון״.