מהדורה מורחבת יום ראשון ט' אייר: שופטי בג״ץ: חובה על המשטרה לסייע לצה״ל ולהתחיל לפעול לאכיפת הגיוס גם על חרדים. לא ניתן להשלים עם המסר העולה מהימנעותה מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות.

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם היום (ראשון) החלטה תקדימית המורה על צעדים אופרטיביים מפורטים להטלת סנקציות קשות על הציבור החרדי בנימוק כי הדבר יקדם את אכיפת חובת הגיוס על בני הציבור החרדי – JDN: הפסיקה ניתנה לאחר שבג"ץ קבע כי הממשלה לא קיימה את פסק הדין שניתן בנובמבר .2025 ההחלטה ניתנה על ידי הרכב חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא השופט נעם סולברג. הרקע להחלטה היום בפסק הדין מנובמבר 2025 הורה בית המשפט לממשלה לגבש, בתוך 45 יום, מדיניות אפקטיבית לאכיפת חובת הגיוס במישור הכלכלי-אזרחי, ובמקביל לנקוט הליכים פליליים ממשיים נגד משתמטים חרדים. כחצי שנה לאחר מכן קובע בית המשפט כי "לא ננקטו צעדים של ממש ליישום פסק הדין". הממשלה הקימה צוות שרים שאמור היה להגיש המלצות תוך 30 יום – אלא שאלה לא הוגשו במועד, ומעבר לכך לא נעשה דבר. ההוראות האופרטיביות – המישור הכלכלי בית המשפט הורה על שורת צעדים מפורטים שיש לבצע בתוך מועדים קצובים בתוך 21 יום: מועצת מקרקעי ישראל תתכנס ותחליט כיצד תוכל להתנות את הנחת "מחיר מטרה" לרכישת דירה מבהסדרת מעמד מול רשויות הצבא. משרד העבודה יקבל החלטה על תיקון מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד של ההורה מול רשויות הצבא תשמש תנאי-סף לקבלת סבסוד שכר לימוד במעונות יום ובמשפחתונים. בדומה לכך, יתוקן מבחן התמיכה לעניין סבסוד שכר הלימוד בצהרונים, כך שהסדרת מעמד מול הצבא תהווה תנאי-סף לקבלתו. בתוך 35 יום: שר האוצר ושרת התחבורה יחליטו, בהתייעצות עם ועדת המחירים, אם ובאיזה אופן לתקן את צווי הפיקוח על מחירים, כך שחרדי בגיל גיוס שלא הסדיר את מעמדו לא יהיה זכאי להנחה בתחבורה ציבורית. שר הפנים יקבל החלטה בדבר תיקון תקנות הארנונה, כך שחרדי בגיל גיוס שלא הסדיר את מעמדו לא יהיה זכאי להנחה בארנונה. בית המשפט טען בפסיקתו כי מדובר בשלילת הטבות בלבד, השופט סולברג שחתום על פסק הדין, הבהיר כי אין באמור כדי למצות את הצעדים הנדרשים, אלא "צעד ראשון בלבד". עוד הוסיף כי כל ניסיון ליצור "ערוצי מימון עוקפים" עומד בניגוד להוראות פסק הדין. המישור הפלילי – ביקורת חריפה על המשטרה בית המשפט הורה כי על המדינה לפעול בשקידה לנקיטת הליכים פליליים נגד משתמטים מהציבור החרדי על בסיס שוויוני. בנוגע למשטרה, קבע בית המשפט בחריפות כי אין לאפשר מדיניות של הימנעות מוחלטת מפעולות אכיפה, וכי על המשטרה לסייע לרשויות הצבא ולעכב משתמטים בעת מפגשי אקראי – סמכות הקיימת בחוק ואינה מנוצלת. "לא ניתן לקבל מצב שבו חוטא יוצא נשכר", כתב בית המשפט. סולברג קבע נחרצות כי "המשטרה אינה פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. זאת לא ניתן לקבל; חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי. זאת אף ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר, כאמור, ב"הפרת חוק המונית, מוּדעת ומתמשכת". דיווח לבית המשפט על הממשלה להגיש עד 1 ביוני 2026 דיווח מפורט על ביצוע כלל ההוראות – הן במישור הכלכלי- אזרחי, הן במישור הפלילי, לרבות התקדמות הבחינה של צעדים נוספים שטרם גובשו. דיון במעמד צד אחד והתעלמות מקוממת מפסק הדין עולה כי השופט סולברג לא אהב את תשובת הממשלה אותה הציג מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. והחליט להתעלם מעמדת גורמי המקצוע שמתנגדים להטלת הסנקציות על החרדים כפי שפרסמנו מוקדם יותר היום. הנימוק של סולברג להתעלמות, הוא שהממשלה לא ביקשה מהם לשנות את חוות הדעת שלהם המתנגדות לסנקציות, או בניסוחו המשפטי: "להעמיק את עבודת המטה חלף העבודה שהוצגה וכדומה" על אף שמזכיר הממשלה דיבר בפני השופטים במהלך הדיון, יש לציין כי הדיון כולו נוהל במעמד צד אחד. מזכיר הממשלה שדיבר בדיון לא הופיע בתור בא כוח הממשלה, היועמ"שית מילאה תפקיד זה. פוקס הבהיר לשופטים כי אף לא מילה אחת מדברי היועמ"שית בתגובתה לבג"ץ מקובלת על הממשלה או מי מטעמה. הסנקציות לחרדים בלבד לכל אורך פסק הדין נזהר בג"ץ שלא להטיל את הסנקציות הדרקוניות עליהן הורה גם על ציבורים אחרים בישראל שאינם מתגייסים. סולברג מבהיר שוב ושוב כי הסנקציות יחולו אך ורק על מי שהצבא קרא לשירות ולא התייצב. בכך הוא מבטיח כי הסנקציות לא יחולו על הציבור הערבי ועל ציבורים נוספים בישראל שכלל אינם מקבלים צווי גיוס, על אף שאין סעיף בחוק הפוטר אותם מחובת השירות בצבא. לוח הזמנים לקידום חוק הגיוס – קצר מאוד במידה והכנסת תרצה לקדם את חוק הגיוס לפני החלת הסנקציות עליהן הורה בג"ץ, יש לה חלון של שבוע בדיוק לעשות זאת. כנס הקיץ של המושב הרביעי ייפתח ביום ראשון, כ"ג באייר התשפ"ו – 10 במאי .2026 21 הימים עליהם הורה בג"ץ היום מסתיימים ביום ראשון, א' בסיוון התשפ"ו – 17 במאי .2026 עבור הסנקציות להן הוענקה ארכה של 35 יום הן יסתיימו ביום ראשון, ט"ו בסיוון התשפ"ו – 31 במאי 2026 צריך לומר בהקשר הזה שכלל לא בטוח  שהחרדים יתמכו בחוק הגיוס שמונח על שולחן ועדת חוץ וביטחון. ש"ס ככל הנראה תתמוך, אגודת ישראל – תתנגד. בדגל התורה עדיין לא קיבלו הנחיות מגדולי הדור, וייתכן מאוד שלא יתמכו בחוק. חברי הכנסת צפויים להיפגש עם גדולי ישראל בעניין הזה, אולם זה עדיין לא קרה

עמית סגל: שופטי בג״ץ: חובה על המשטרה לסייע לצה״ל ולהתחיל לפעול לאכיפת הגיוס גם על חרדים. לא ניתן להשלים עם המסר העולה מהימנעותה מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות. אין זו דרכו של בית המשפט לתת הוראות אופרטיביות מהסוג שעל הפרק (הסנקציות) אך המרחק בין מצב הדברים הרגיל והמקובל לבין מצב הדברים הנוכחי – בלתי ניתן לגישור. אין מנוס. אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד. 

ינון מגל: אז אם אני מבין נכון, המצב כרגע הוא שהשר לבטחון לאומי בן גביר לא יכול לתת הוראות אופרטביות למשטרה, אבל שופטי בגץ כן. המדינה נחטפה. 

שלום שטיין: שופטי בג״צ בהחלטה למשרדי הממשלה: חייבים להודיע בתוך זמן קצר כיצד ימנעו שורת של הטבות למשתמטים מצה״ל. בין ההטבות לחרדים שבג״צ מבטל - הנחה בארנונה, הנחה בתחב״צ, דירה בהנחה, סבסוד צהרונים ומעונות יום.

בג״ץ מורה למשטרה שמתחמקת ממעצרי משתמטים: ״חובה עליהן לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי״.

אברהם פריינד: הביקורת של השופטים על האכיפה הפלילית: לפי הנתונים שהוצגו, מתוך כ-76 אלף משתמטים, כ-80% הם חרדים - אך שיעור האכיפה כלפיהם נמוך משמעותית. מתוך 123 מעצרים יזומים של משתמטים בתקופה שנבדקה, רק 17 היו חרדים. מתוך 442 כתבי אישום בשנת 2025, 81 בלבד הוגשו נגד חרדים, ובתחילת 2026, 7 מתוך 96.

יובל שגב: בג״ץ מקבל באופן כמעט מלא את עמדת היועמ״שית והפקידות במשרד האוצר על הסנקציות.

עמית סגל: בזמן שהחרדים מדברים על חוק גיוס, החלטת בגצ כעת מכוונת אל לב ליבו של האקו סיסטם החרדי. הסיפור הוא כבר לא הגיוס שמראש צלע במשך שנים, אלא הכסף.

‏ אברהם פריינד: ראש הממשלה נתניהו בדיון בממשלה על הסנקציות נגד חרדים: "חייבים להעביר את חוק הגיוס. עם הזמן צה"ל יצטרך פחות חיילים בגלל ה-Ai. מבחינת הייעוץ המשפטי - דמוקרטיה היא מה הציבור צריך, תפיסת המורמים מעם" 

סגן השר ישראל אייכלר בקול ברמה: מי האמין שיום אחד מדינת ישראל תפלה לרעה ילדים יהודים, בגלל לימוד תורה. לאוכלוסיה הערבית לא שוללים, רק לנו. אין לנו שום תקווה מול בג"ץ, אנחנו יושבים בכנסת בהוראת גדולי התורה.

עוד מסגן השר אייכלר: אני הצעתי הצעת חוק המעונות שתנתק את הזכות של האמא מהזכות של האבא. ההצעה כבר עברה ועדת שרים והקואליציה הייתה חייבת להעביר. משום מה היו כאלו שהתנגדו וטעמו שזה יפריע לחוק הגיוס והיום אין לנו כלום. אבל אין לנו ציפיות כי גם אם זה היה עובר - בג"ץ היה פוסל את זה

אבי מימרן בפתח המהדורה המרכזית ב'קול חי' על סנקציות בג"ץ: "מי שייפגע מהסנקציות זו רשימה של אנשים שצה"ל לא רוצה אותם, הם לא בגיל גיוס. האם זו הדרך להביא אנשים לצה"ל? ברור שלא. לומדי התורה המובהקים לא יעזבו את הגמרא, אך בג"ץ מסרב לשאול את הצבא שאלות קשות על התאמת המערכת או על הצורך האמיתי בחיילים, זה לא מעניין ולא רלוונטי, הוא לא מתעניין בגיוס חרדים, הוא מתעניין ב'לפרק את עולם התורה'".

מיכאל שמש: יועמ״שית וועדת חוץ וביטחון מירי פרנקל-שור מתנגדת לדרישת צה״ל להאריך את שירות החובה ל-36 חודשים. לפי יועמ״שית הוועדה: הארכת השירות לשלוש שנים - תעמיק את הפגיעה בשיוויון. ״צה״ל מחפש פתרונות קלים״. פרנקל שור תומכת בקביעת משך השירות על 32 חודשים בכפוף לאישור חוק הגיוס.

אברהם פריינד: חוק הגיוס, תמונת מצב. נתניהו וביסמוט מוכנים להשלים את הדיונים ואת חקיקת החוק. במפלגות החרדיות נתנו ברקס, בעקבות הסתייגות של הרב הירש לחוק. בכיר חרדי: "זה לא סוף פסוק. אפשר לשכנע את הרב לתמוך"

עוד מפריינד: ניסיונות השכנוע יתחדשו בימים הקרובים, עם שובו של הרב ממסע התרמות בארצות הברית. (אגב, אחד מאנשי המפתח של חוק הגיוס בצד החרדי-פוליטי נצפה השבוע בכלל בהילולה בחו"ל)

כשנתיים לאחר שמונה לראש המכון החרדי למחקרי מדיניות, פרופ' שי שטרן סיכם עם ראש המכון שהוא יסיים את תפקידו. זו לא רק עוד תזוזה בכוח האדם במכון, שמתאפיין גם כך בתזזיתיות רבה בקרב בכיריו. הפעם העזיבה של שטרן היא סמלית: היא מגלה עד כמה יש התנגדות לגיוס בחברה החרדית, ועד כמה אין כל יכולת כיום לקדם תוכנית כלשהי לשירות חרדים במערכת הביטחון

אברהם חסון: ‏עדכון חוק הגיוס - למרות שהדיונים היו אמורים לחזור לשולחן הועדה בשבוע הבא, בעקבות אי הסכמה בבית הרב הירש לו״ז הדיונים כרגע הוקפא.

ערוץ 12: הרב הירש שחזר מארה״ב החליט להתנגד לחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית בטענה שלא ישמור מספיק על עולם התורה. אם הקואליציה תרצה להעביר את החוק אצל הרבנים היא תצטרך לערוך בו שינויים.

‏אברהם פריינד: השרה אורית סטרוק בביקורת חריפה על צה"ל בישיבת הממשלה: "צה"ל לא מצליח להביא למילואים אלפי חיילים שהשתחררו ובוחר להתמקד רק בחרדים" • על החרדים: "אנחנו לא מקבלים את תפיסת העולם שלהם" 

ישראל זאב לוונטהל ב'חדשות JDN': נכון למועד זה, סיעת דגל התורה מתנגדת לחוק. הסיבה: מרן רה"י הגרמ"ה הירש סבור שהחוק המוצע פשרני מדי ואינו מסדיר בצורה טובה את מעמד לומדי התורה כפי שציפו בהתחלה.

אבי מוסקוב ב׳קול ברמה׳: הדיון על מירון אצל נתניהו - ממ״ז צפון ביקש להמשיך בעבודות ההכנה בהר, למקרה שכן יתאפשר לקיים את ההילולה. מנגד, מזכיר הממשלה התעקש כי יש לקבל כבר היום החלטה על ביטול האירוע

ח "כ משה גפני לאבי מימרן בוועידת קול חי בציפורי בכפר ': "יש חלוקת עבודה ביני לבין דרעי, הוא מקבל את הג' ובים ואני מתעסק בדברים העקרוניים

ראש הממשלה נתניהו ויו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט מוכנים להשלים את הדיונים ואת חקיקת החוק ‏במפלגות החרדיות נתנו ברקס, בעקבות הסתייגות של הרב הירש לחוק, בעיקר מחשש שהישיבות לא יעמדו בתנאי האכיפה ‏בכיר חרדי: "זה לא סוף פסוק. אפשר לשכנע את הרב לתמוך". כפי שכבר דיווחנו בעבר, הרב הירש הביע את עמדתו גם לשותפו להנהגה הרב לנדו. ‏ניסיונות השכנוע יתחדשו בימים הקרובים, עם שובו של הרב האחרונים ממסע התרמות בארצות הברית. ‏(אגב, אחד מאנשי המפתח של חוק הגיוס בצד החרדי-פוליטי נצפה השבוע בכלל בהילולה בחו"ל) ‏עד אז, המסר מש"ס ודגל התורה לראש הממשלה וביסמוט: תמתינו

כיכר השבת-יוסי לוי: אם חשבתם ששמעתם הכל על גיוס חרדים, הפרק השישי של הפודקאסט "חרדים בקו האש" ישאיר אתכם ללא מילים. המנחה, יוסי לוי, אירח לויכוח נוקב את חבר הכנסת, ראש אכ"א וקצין חינוך ראשי לשעבר – האלוף (במיל') אלעזר שטרן. שטרן, שגדל בלב הציונות הדתית והיה מהדתיים הבודדים בצנחנים בשנות ה,70- לא עושה הנחות לאיש. הוא יורה לכל הכיוונים: לעבר ההנהגה החרדית, כלפי הקואליציה, ואפילו נגד ראש הממשלה. העימות המרכזי באולפן נסוב סביב מעמדם של לומדי התורה. בעוד שלוי מנכ"ל "נצח יהודה" ומג"ד חרדי מגן בחירוף נפש על ערך לימוד התורה וטוען שיש לגייס קודם כל את רבבות הצעירים החרדים שאינם לומדים, שטרן מסרב לקבל את ההפרדה הזו לאחר ה7- באוקטובר. "אל תמכרו לי סיפורים," מטיח שטרן. "ילדים בני ,30 עם משפחות, עוזבים את הבית לעשרות ימים בשנה ומסכנים את הנפש. אתה יודע כמה תלמידי חכמים מהציונות הדתית נהרגו במלחמה הזאת? הם לא מבינים את זה. הם לא מבינים את הלילות שלנו, כש16- נכדים שלי האבות שלהם בעזה או בלבנון. הכי קל להגיד 'לימוד, לימוד'." למרות התבטאויותיו החריפות, שטרן מפתיע כשהוא יוצא נגד מעצרים של עריקים חרדים, זכר לסערה של "חוק לפיד" ב.2014- "אני לא מתלהב מהמעצרים האלה בתוך בני ברק," הוא חושף. "אפשר לוותר על הסנקציות הפליליות, זה מזיק. מבחינתי הפתרון הוא פשוט: מי שלא נותן למדינה – לא מקבל מהמדינה. שימו את הסנקציות הפליליות בצד, אבל תפעילו סנקציות כלכליות עד הקצה. משפחה שלא משרתת לא תקבל הנחה במעונות ולא בארנונה". רגע מפתיע נוסף בפרק נרשם כששטרן – שרבים רואים בו סמן ליברלי – מגן בתוקף על ההחלטה למנוע כניסת חיילות לבסיסי ההכשרה של החטיבה החרדית החדשה "חשמונאים", למרות הביקורת הציבורית העזה. "בחיים שלנו יש התנגשויות של ערכים," מסביר שטרן. "בשביל האתגר הגדול של שילוב חרדים, צריך שבחטיבת חשמונאים לא יהיו נשים. אני תומך בזה שיוצרים את התנאים המלאים, כולל כשרות 'בד"ץ בית יוסף', גם אם זה בא על חשבון שירות נשים באותו מקום ספציפי. הערך של שילוב חרדים גובר כאן שטרן גם מספק הצצה מטרידה לנעשה בוועדת החוץ והביטחון, הוועדה שאמורה לפקח על חוק הגיוס. הוא מאשים את חברי הקואליציה בהיעדרות מופגנת מהדיונים, ואת ראש הממשלה בניצול הוועדה לצרכים תקשורתיים: "ברור לי שהוא בא לוועדה רק כדי שיוכל להדליף. בפעם האחרונה הוא פשוט הקריא לנו את העדות שלו ממבקר המדינה".  45 דקות של עימות פתוח, כואב וישיר על העתיד של צה"ל והחברה הישראלית. הצצה לפרק הבא: בפרק הבא של "חרדים בקו האש" אנחנו חוזרים לשיחה מרתקת עם המייסד של הכל – תא"ל (במיל') יהודה דובדבני. הוא יחשוף לראשונה מה באמת קרה בתוך הבית של הרב שטיינמן זצ"ל, באותו לילה גורלי שבו נפל הפור על הקמת "הנח"ל החרדי

ערוץ 7: הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, העניק היום (שלישי) דרגת תת-אלוף לאבינועם אמונה, שישמש כיועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. אמונה, שהוביל את הקמת חטיבת 'החשמונאים' החרדית, נכנס לתפקידו כיועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים (היועל"ח). במסגרת תפקידו, אמונה יהיה אמון על הקמת יחידות ובניית מסלולים מותאמים לאורח החיים החרדי. הוא יפקח על ליווי המתגייסים, הנחיית מפקדים בסוגיות דתיות ואכיפת המדיניות המותאמת. זמיר בירך: "אמונה, מפקד נחוש ואמיץ, הוביל במקצועיות ובאחריות את הקמת חטיבת החשמונאים, שהייתה לפריצת דרך בשילוב אחינו החרדים בצה"ל. נבחרת להוביל את המהלך ההיסטורי הזה. אני בטוח בהצלחתך". במעמד הועלה שי סימן-טוב לדרגת תת-אלוף. סימן-טוב פיקד על גדוד 12 של גולני במבצע "צוק איתן" ונפצע באורח אנוש. הוא עבר תהליך שיקום ממושך ומעורר השראה, שב לשירות ב2015- וכיום משרת באגף המבצעים. זמיר אמר במעמד: "שי, תהליך השיקום האמיץ שלך עוד יסופר באגפי השיקום וביחידות צה"ל. אתה דוגמה לתמצית הרוח האנושית, לגבורה בקרב ולגבורה בקרב על השיקום" בנאומו הדגיש כי הטקס מבטא את ייחודו של צה"ל כצבא העם, המורכב מקצינים בעלי סיפורי חיים שונים המאוחדים תחת מחויבות למולדת ולעם. "הטקס היום מבטא את ייחודו של צה"ל כצבא העם. לכל אחד מכם סיפור חיים, כל אחד מכם צמח במקום אחר, אך בעיניכם אני רואה את המשותף לכולנו - מחויבות. מחויבות למולדת, לעם, לצבא, לפקודים, למשפחה".

לפני שנה וחודשיים קרה דבר בישראל - צה"ל יצא מאותה פוזיציה שבה היה שרוי במשך עשרות שנים, פוזיציה שלא בדיוק סייעה לשילוב חרדים בתוכו, והבין כי כדי להביא לשורותיו את הלוחמים והחיילים שחסרים לו עליו לשנות מהלך כך נולדה חטיבת חשמונאים, שנועדה ליצור מסגרת מותאמת יותר לצעירים חרדים המבקשים לשרת. הצבא והציבור הכללי היו בטוחים: זהו, עכשיו החרדים יבואו בהמוניהם. אבל זה לא קרה. לחטיבה הגיעו בתחילה כמה עשרות בודדות של מתגייסים, והציבור התחיל לתהות אם כל ההשקעה הזו היתה לחינם. התשובה היא לא. חטיבת חשמונאים לא קמה כדי לרצות גורם כזה או אחר. היא לא נולדה מתוך לחץ רגעי או צורך להציג כותרת, אלא מתוך הבנה שצריך להתחיל תהליך רחב בתוך הציבור החרדי ובתוך החברה הישראלית כולה. במשך שנים ארוכות גיוס חרדים התנהל סביב אותם מספרים. בכל פעם חזר אותו ויכוח ציבורי, אותן שאלות ואותן פרשנויות על זהותם המגזרית של המתגייסים. אבל כעת מתחיל הציבור החרדי נמצא כיום בעיצומה של חשיבה מחדש. הוא מחפש את המסלולים אשר יאפשרו לו להשתלב, לתרום ולהיות חלק אינטגרלי מעם ישראל כולו להתרחש שינוי. אם תחת לחץ ציבורי החטיבה היתה מגייסת מייד אותה אוכלוסייה שכבר מתגייסת ממילא - לא עשינו כלום, ולא היינו משנים דבר. גיוס של ציבור שמושתת על חינוך, ערכים ואורח חיים שונים אינו מתרחש במחזור גיוס אחד או שניים. יותר מכך הוא גם לא תלוי רק בצבא השינוי לא מתחיל בבקו"ם דווקא עצם הקמת החטיבה, והצטרפותם של המתגייסים הראשונים אליה, יצרו תהליך גדול יותר. את פירותיו אנחנו מתחילים לראות כבר עכשיו: מספר המתגייסים הולך וגדל, והציבור עצמו מתחיל לשאול שאלות, להקשיב לחוויות של מתגייסים ולבחון את האפשרויות הפתוחות בפניו. במילים אחרות, השינוי האמיתי אינו מתחיל בבקו"ם אלא בתוך החברה עצמה. הוא מתחיל בדיונים בבתים, בשיחות בין חברים ובשאלות שמתחילות להישאל בתוך הציבור החרדי. כאשר תהליך כזה מתרחש מבפנים הוא אמיתי יותר, עמוק יותר, ובעיקר - מחזיק לאורך זמן. החשיבה העצמאית הזו לא התחילה ביום אחד, היא נבטה עוד קודם. אבל חטיבת חשמונאים שהקים צה"ל נתנה לה בעיטה משמעותית קדימה. אין ספק שהחטיבה עוד תגדל. האנשים שמובילים אותה ואת הגיוס אליה הם מבחר בנינו, והם מבינים היטב את עומק השליחות שאליה נכנסו. הרצון לראות פתרון מיידי ברור ומובן, אבל פתרון מיידי עלול דווקא לדחות את הפתרון הגדול והאמיתי שאליו אנחנו מכוונים. לכן אולי הגיע הזמן שהחברה הישראלית תעשה דבר פשוט יותר: תאפשר לתהליך לקרות. הפתרון המהיר אינו בהכרח הפתרון הנכון. דווקא תהליך רחב, עמוק ומדורג הוא זה שיכול להביא לשינוי אמיתי. הציבור החרדי נמצא כיום בעיצומה של חשי בה מחדש. הוא מחפש את המסלולים אשר יאפשרו לו להשתלב, לתרום ולהיות חלק אינטגרלי מעם ישראל כולו. אז אולי הבקשה היחידה שצריך לבקש עכשיו היא פשוטה: אל תפריעו לו. הכותב משמש כסמנכ"ל ארגון משרתי המילואים החרדים, ובעבר היה רמ"ד גיוס בחשמונאים

 ערוץ 7: בין שתיקה לבניין: כך נגייס אלפי חרדים. היה זה בליל יום ראשון, כעשרים וארבע שעות לאחר תום יום שמחת תורה יום ה7- באוקטובר, שנחקק בלב האומה כולה בצער ובכאב שאין להם שיעור. באותה שעה התקבלה אצלי שיחת טלפון מדמות בכירה בצה"ל, עמה מתקיימים קשרי עבודה מזה שנים, במסגרת הפעילות הנדרשת עבור ישיבת ההסדר החרדית "ברקאי" בחיספין אותו בכיר פנה אליי בבקשה מפורשת: לעדכן ולחדד את המתווה שגובש לאחרונה "חרדים כהלכתו" - ולהפכו לתוכנית גיוס מיידית, רחבת היקף, של אלפי מתגייסים מן הציבור החרדי, על רקע צורכי השעה. זו לא הייתה רק בקשה נקודתית; זו הייתה רוח התקופה. התחושה הרווחת הייתה כי ניצבת בפנינו שעת כושר היסטורית, בדומה לרגעים מכריעים בעבר, בהם ידע הציבור החרדי להשתלב במאמץ הלאומי בשעת חירום. בהתאם לכך, פעלתי במלוא המרץ, והתוכנית עודכנה והועברה ובמידה מסוימת אף הבשילה בהמשך כחלק ממדיניות חטיבת חשמונאים. ואולם, חרף הציפיות המציאות התפתחה אחרת. כדי להבין את שורש הפער בין הפוטנציאל לבין המימוש, יש לשוב אל שאלה יסודית: כיצד ייתכן שציבור המוכר ברצינותו, באחריותו, במסירותו ללימוד תורה לצד עשייה אזרחית ענפה - הקמת ארגוני חסד, התנדבות ויוזמות לאומיות - הופך לפתע לזירת מחלוקת חריפה, עד כי סוגיית גיוסו הופכת לנקודת חיכוך מרכזית ומפלגת? מתוך ניסיון מצטבר של קרוב לחמש-עשרה שנות פעילות בישיבת "ברקאי", ניתן לזהות דפוס ברור: ככל שסוגיית הגיוס הפכה לכלי משחק בזירה הפוליטית, וככל שפוליטיקאים ביקשו לגזור ממנה רווח אלקטורלי כך חלה ירידה חדה, לעיתים של עשרות אחוזים, בהיקף הגיוס בפועל. מנגד, דווקא כאשר הנושא ירד מסדר היום הציבורי, נוצר מרחב של אמון, ובו רבנים ואנשי מעשה מן הציבור החרדי פעלו בשקט ובאחריות לבניית מסלולים מותאמים, בשיתוף עם גורמי הביטחון. יתר על כן: בכל עת שהנושא הוצף מחדש בזירה הציבורית, מי שהיו שותפים לתהליכים הפנימיים נסוגו לאחור, ולעיתים אף הכחישו כל מעורבות קודמת. נתון זה אינו תיאורטי בלבד; הוא משתקף באופן מובהק במחזורי הלימוד של הישיבה מחזורים מצומצמים נרשמים דווקא בתקופות של רטוריקה פוליטית רועשת, ואילו מחזורים רחבים מתפתחים בתקופות של "מילה בסלע שתיקה בתרי". אכן, יש להודות ביושר: גם בשנות השקט, היקפי הגיוס לא מיצו את הפוטנציאל. ואולם, אין להתעלם מכך שגם המערכת הצבאית לא השלימה את מלאכתה ביצירת מסלולים מותאמים ומספקים - כפי שמתחיל להתרקם כיום במסגרת חטיבת חשמונאים - והישיבות עצמן נאלצו להתמודד עם אתגרים מורכבים, תשתיתיים וחברתיים כאחד. עם פרוץ המלחמה בשמחת תורה, יודעי דבר מעידים כי בחודשים הראשונים נרשמה עלייה משמעותית במספר החרדים שביקשו להתגייס. לא כולם היו צעירים בני שמונה-עשרה, לא כולם יועדו ללחימה, אך היה זה מגוון רחב של רצון טוב ונכונות אמיתית. הפוטנציאל היה ממשי. אולם ברגע שסוגיה זו עברה ממישור של צורך והבנה למישור של עימות פוליטי - החל תהליך נסיגה מיידי. הציבור החרדי, שחש כי הוא הופך לכלי ניגוח, הגיב בהגבהת חומות ההסתגרות, והמספרים צנחו בהתאם. אין זו השערה אלא עדות ממקור ראשון, מתוך היכלי קבלת ההחלטות בציבור החרדי: אילו נותר הנושא במסגרת של הידברות עניינית והסכמות הדרגתיות, ניתן היה לראות כיום אלפי מתגייסים נוספים - דווקא מקרב אלו שאין "תורתם אומנותם", ואשר מצאו עצמם נאחזים בהגדרה זו רק נוכח הכאוס הציבורי. לקראת חג הפסח, זמן חירותנו, מתבקשת גם התבוננות רעיונית. דומה כי משל מכת הצפרדע שבדברי חז"ל מאיר את המציאות: צפרדע אחת עלתה מן היאור, אך המצרים, מתוך כעסם, היכו בה שוב ושוב - ובכל מכה התרבו הצפרדעים עד שכיסו את הארץ. לּו היה עומד שם אדם חכם אחד, ואומר: עצרו - ככל שתכו, כך תרבו את המכה - ייתכן שהייתה נמנעת המגפה כולה. הלקח ברור: התנגחות, כפייה וסנקציות אינן מצמצמות את הבעיה - אלא מעצימות אותה. בעת הזו, יש לקרוא לכל חלקי החברה כארבעת הבנים לזכור כי "כולנו אוכלי שולחן אחד"- אב אחד לכולנו. חרף המחלוקות, עדיין רב המאחד על המפלג. אם מבקשים אנו לרפא קרע היסטורי מתמשך, לא ניתן לעשות זאת באמצעות לחץ והקצנה סנקציות ורדיפות, אלא באמצעות בניין אמון, סבלנות והידברות. המסקנה המעשית מתבקשת היא ברורה יש להשיב את הטיפול בסוגיה זו לידי מי שעוסקים בה מזה שנים רבות אנשי מקצוע, רבנים, ומובילי מסגרות שכבר הוכיחו יכולת לייצר פתרונות מאוזנים ומקובלים, בתבונה ובשקט, לשביעות רצון כלל הצדדים. על יתר הגורמים ובעיקר על הזירה הפוליטית לגלות אחריות, ולזכור כי לעיתים "מילה בסלע - שתיקה בתרי". ולצד זאת, יש להכיר כי גם בתוך עולם העשייה הציבורי והפוליטי ישנם מי שפועלים אחרת לא מתוך רעש וצלצולים, אלא מתוך שליחות, אחריות ומיקוד בתוצאה. ישנם כאלה שיודעים לקדם תוכניות, לתמוך במסגרות, ולפתח מענים רלוונטיים לאורך זמן, מבלי לבקש קרדיט ומבלי להפוך את העשייה לכלי ניגוח, כדוגמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ושר החינוך יואב קיש, אשר במשך שנים תומכים ומסייעים בפיתוח וקידום מסגרות מסוג זה, ובמיוחד בעת הזו באמצעות משרד האוצר והחינוך בעשייה שקטה, עקבית ואפקטיבית, המאפשרת את קידום התהליכים בפועל. כזה ראה וקדש. לסיכום, תנו למי שיודע לעשות זאת שנים להמשיך לעשות זאת גם עכשיו. גבריאל חמו הוא מנכ"ל רשת "רוח הגולן". הרב אברהם בורודיאנסקי הוא ראש ישיבת ההסדר החרדית טכנולוגית "ברקאי

אם תשאלו את האמא החרדית הממוצעת, החלום שלה הוא בן שיושב ולומד תורה כל היום. אבל מה קורה כשבאמצע "סדר ב'", הבחור המוכשר מבין שהחלום הזה אולי מתאים לכולם – אבל לא מתאים לו אישית? בפרק החדש של הפודקאסט "תהודת זהות", התיישבו באולפן שניים שהחליטו להסתכל למציאות הזו בלבן של העיניים: הרב צבי וינטר, מנהל רוחני בישיבת "המתיבתא תורה ודעת" בראשה עומד הגר"ד דוד לייבל, ואוריאל כהן, תלמיד מחזור המייסדים. ל"נוער מתמודד". מדובר בישיבת עלית "פרימיום", כפי שהיא מוגדרת ברא  שדורשת מבחני פסיכוטכני קשוחים בכניסה, אוסרת החזקת סמארטפונים, ומחייבת קוד לבוש של "שחור-לבן" מלא. ההבדל היחיד? בצהריים, במקום לפתוח גמרא לסדר ב', הבחורים פותחים מחשבים ולומדים לתואר במדעי המחשב או למסלול הנדסאים בשילוב שירות "הסדר" טכנולוגי. "שכבה עצומה של בחורים שלא ממצים את עצמם" הרב צבי וינטר צמח בלב המיינסטרים הליטאי. הוא בוגר הישיבות "פוניבז'" ו"בית מתתיהו", איש כולל מובהק, שגם מתעניין בהגות ופילוסופיה. אבל כשהוא מסתכל על עולם הישיבות של היום, הוא מזהה בעיה שקשה להתעלם ממנה. עולם הישיבות הוא עולם מפואר 

׳ישראל היום׳: הפגנות חוזרות ונשנות נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים מובילות לשינוי בתוכנית העבודות: בישיבה שהתקיימה אמש במשרד התחבורה הוחלט להסיט את תקציב העבודות בצירים גאולה ובר אילן, בעקבות העלויות החריגות שנגרמות מהאירועים בשטח. על פי הערכות, הוצאות האבטחה ותיקון נזקי הוונדליזם חצו כבר את רף 326 מיליון השקלים

ממשיכים להיות מעודכנים על המשך המערכה הקדושה נגד גזירת הגיוס 

ב"קו המיוחד למלחמה בגזירת הגיוס" 02-313-6969 / לתושבי ארה"ב 716-2322-115