מהדורת יום רביעי כ''ז כסלו.

[בני התורה‎]

.עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

מעצר נוסף בעולם התורה: תלמיד ישיבת רבינו חיים עוזר בבני ברק נעצר אמש מתחת לביתו ברמת גן בעוון לימוד תורה לאחר שסיים להדליק את נרות החנוכה יחד עם משפחתו. מדובר בבחור החשוב יצחק רביבו מישיבת ''רבינו חיים עוזר'', שלפני כשלושה שבועות ניסתה המשטרה הצבאית לעצור אותו בשל היותו עריק שלא מתייצב בלשכות הגיוס כהוראת מרנן ורבנן גדולי ישראל. בניסיון המעצר אז, התאספו מאות אברכים ובחורי ישיבות מכל הקהלים שקיבלו את צינתוק, ומחו נמרצות נגד המשטרה הצבאית והם מנעו בגופם את המעצר ההזוי של תלמיד הישיבה. באותו מקרה אף הפכו המפגינים את ניידת המשטרה הצבאית ולמחרת ביצעה המשטרה מעצרים כנגד ההופכים

יו״ר ועדת הכספים, ח״כ חנוך מילביצקי ב׳קול ברמה׳: ״תקציב המדינה יעבור בעז״ה, הסיכויים גבוהים מאוד, לפי השיחות שלי עם חברי הכנסת החרדים זה הולך לשם. כל הייעוץ המשפטי של מדינת ישראל נגד חוק הגיוס, חייבים ללכת פה עקב בצד אגודל וביסמוט עושה את זה נכון. אני בטוח שגם התקציב וגם חוק הגיוס יעברו״.

אברהם פריינד: ‏בשבוע הבא: דיונים על חוק הגיוס בימים שלישי ורביעי עם ישיבות אל תוך הלילה אחרי סגירת מליאת הכנסת.

גולדקנופף בריאיון סוער לשלומי גיל ב׳משפחה׳ תוקף את סיעות דגל התורה וש״ס: ״מה שעושים חלק מהחברים במפלגות החרדיות זה בכייה לדורות. לצערי הם לא מבינים לאן הם סוחבים את היהדות החרדית כולה: לכיליון של ממש. החוק הזה שהם מנסים לקדם בכל הכוח ימיט אסון שלא היה כמותו על עולם התורה. מכסות וסנקציות הן משהו שלא היה מעולם, והם פשוט מסכימים לו, ואפילו מעודדים את כולם לתמוך בזה. איפה נשמע דבר כזה?״

עוד מגולדקנופף לגיל ב׳משפחה׳: ״אם לא היו חכ״ים חרדים רצים בכל מקום כדי לשכנע את כולם לתמוך בחוק, אלא עומדים כחזית אחת מול הקואליציה הזו, מזמן הם היו יורדים מענייני הסנקציות והתמיכות. השבוע אמר נשיא העליון בדימוס אהרן ברק שבשום מקום בעולם לא רודפים לומדים. אפילו נזירים לא מחויבים להתגייס לשירות צבאי. את מה שבכל העולם מבינים, את מה שהשופט ברק מבין – חלק מהח״כים החרדיים לא מבינים, והם תומכים ביוזמות הכי נוראיות של הקואליציה

‏השרה סילמן ברשת ב׳ על חוק הגיוס: ״ככל שהצבא יעשה התאמות, יותר יתגייסו, זו חברה פטריוטית. עם ישראל רואה מי סגר כאן כבישים בשנתיים האחרונות, בוודאי שלא החרדים״.

ערוץ 11: החרם החרדי על הקואליציה הסתיים, אבל בניגוד להערכות - ש"ס דווקא מתרחקת מחזרה לממשלה.

אברהם חסון: החרדים מאפשרים לקואליציה להעביר היום 11 חוקים בקריאה טרומית. בין היתר חוק הזהות היהודית של ח״כ דיסטל, את החוק של רוטמן שקובע שהרכב השופטים יקבע על ידי מחשב - והצעת חוק החברות הממשלתיות של ח״כ בוארון.

׳ישראל היום׳: מסמך פנימי של בכירים במפלגות החרדיות חושף תוכנית פעולה חסרת תקדים כתגובה לסנקציות על עולם הישיבות - עצירה מתואמת של החזרי המשכנתאות במגזר כולו. המשמעות: בור תזרימי של חצי מיליארד שקלים ביום אחד למערכת הבנקאית. בכיר ב׳יהדות התורה׳: ״המהלך נוצר בהתייעצות צמודה עם הרבנים״.

עוד מ׳ישראל היום׳: על פי הנתונים המוצגים במסמך, כ־45%-40% ממשקי הבית החרדיים מחזיקים במשכנתא פעילה. מדובר ביותר מ־100 אלף משפחות, כאשר ההחזר החודשי הממוצע למשפחה עומד על כ־5,000 שקלים. השורה התחתונה של המסמך מציגה מספר דרמטי: כוח הקנייה (או ההחזר) של המגזר החרדי בתחום המשכנתאות נאמד ביותר מ־500 מיליון שקלים בחודש.

פרסום ראשון: צוות הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון בכנסת פנתה במסמך רשמי לחברי הוועדה, בו הייעוץ מפרט את התנגדותו לאחד מסעיפי חוק הגיוס, לקראת הדיון בהצעת החוק שאמורה להתרחש מחר בוועידה. הסעיף המדובר נגדו יצא צוות הייעוץ של הוועדה הוא זה המגדיר אילו ישיבות יוכלו לקבל פטור מגיוס. על פי הפנייה, "אין לקבוע הסדר המאפשר לישיבה להיכלל ברשימת הישיבות אם חלק מתלמידיה אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית כפי שמחויבים כולם על פי הוראות חוק שירות ביטחון, שכן על כל התלמיד לציית להוראות החוק ועל הישיבה לוודא זאת". כמו כן צוות הייעוץ המשפטי דורש להכניס סעיף לחוק, לפיו שר הביטחון יוכל לכלול ישיבה ברשימת הישיבות אם ראש הישיבה לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש בראש מוסד חינוכי מדובר בתנאי מהותי. כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה את חוות דעתה השבוע על חוק הגיוס עבור
הוועדה, וקבעה כי החוק כלשונו נותן מענה רק לוצרכי הישיבות ולא לצורכי הביטחון הדחופים והורדת הנטל מהציבור המשרת. חרדים שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הציבור לא יוכלו לקבל עוד תמיכות להכשרות טכנולוגיות - כך עולה מהנחיה חדשה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. במשרדי האוצר והעבודה הביעו בעבר התנגדות לצעד זה, בטענה כי הנזק ממנו יהיה גדול מהתועלת. לפי מסקנות הדיונים שנערכו בנושא, כ2,300- גברים, רובם בני פחות מ,28- משתתפים בהכשרות טכנולוגיות במסגרת מה"ט, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, הפועל תחת משרד העבודה. חלק מאלה שקיבלו את המלגות, המוערכות במאות מיליוני שקלים בשנה, היו בפועל תלמידי ישיבה ויצאו לשוק העבודה ללא שירות צבאי. לאור פקיעת החוק שמאפשר את דחיית השירות לבני ישיבות, עלתה השאלה אם אפשר להמשיך לתקצב את אותם תלמידים להכנה לשוק העובדה אף שבפועל הם משתמטים וחייבי גיוס. אותך צעירים מקבלים סבסוד ישיר נוסף מעבר לסבסוד רגיל של כל סטודנט. באוצר ובמשרד העבודה טענו כי יש עדיפות שלכל הפחות אותם צעירים ישתלבו בשוק העבודה. ואולם המסקנה המשפטית הייתה כי לא ניתן לתקצב את אותה קבוצה של מי שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא. מנגד, חרדים שעברו את גיל הפטור, הכשירו את מעמדם מול הצבא או שלומדים במסגרת שירות צבאי - יוכלו להמשיך לקבל את הסבסוד הישיר. בהחלטה של היועצת המשפטית לממשלה נכתב כי "לאחר פקיעתו של פרק ג',1 ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, נשמט הבסיס החוקי שמאפשר למדינה לסבסד את הפעילות האמורה חלף שירות צבאי. כלומר, על פי המצב החוקי כיום, בהיעדר חוק המאפשר את דחיית שירותם של תלמידי מוסדות תורניים באופן גורף, אין בסיס חוקי המסדיר את לימודי המה"ט של גברים חרדים החבים בגיוס לצה"ל, אשר לא הסדירו את מעמדם הפרטני מול רשויות הצבא. לכן, במבחן התמיכה שיפורסם לשנת הלימודים תשפ"ו יש לכלול תנאי לפיו מי שהינו חב גיוס יידרש להראות כי הסדיר מעמדו פרטנית מול רשויות הצבא".

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מעכב את החתימה על פקודות מטכ"ל חדשות שיסדירו לראשונה את גיוס החרדים ואת אורח חייהם בצה"ל, ובין היתר כניסות הפיקוח הרבני החיצוני על היחידות. הפיקוח הרבני הוא מהלך חסר תקדים ביחסי הצבא והמגזר החרדי. כדי למנוע מצב שבו אזרחים (רבנים) מחלקים הוראות לקצינים במדים, נקבע כי ועדת הרבנים לא תעבוד ישירות מול מפקדי היחידות, אלא תשמש גוף מייעץ למשרד הביטחון. הליקויים והדרישות יועברו מהרבנים לדרג הרלוונטי במשרד הביטחון, ומשם יועברו לצה"ל כהנחיות מערכתיות. המטרה כפולה: לאפשר לרבנים בקרה אמיתית, אך להבטיח שאף מפקד לא יקבל פקודות מגורם אזרחי שאינו מפקדו הצבאי. ל"היום" נודע מפי מקורות באכ"א כי הסעיף המדובר מעניק סמכות לרבנים לבקר באופן חופשי בבסיסים ובכלל המסגרות החרדיות בצבא, לפקח על יישום הפקודות ולדווח על כך. בצה"ל חוששים כי הסעיף ייצור בפועל מנגנון של פיקוח חיצוני וישיר על המפקדים בשטח, דבר שהצבא מתנגד לו נחרצות כחלק משמירה על עצמאות הפיקוד. נציין כי אין דרישה מצד הרבנים להתערב בעצמאות המפקדים אלא לפקח ולדווח לראש אכ"א ומשרד הביטחון במקרים של אי עמידה בפקודות. מי שעומד מאחורי פקודת הפיקוח הרבני הוא הרב דוד לייבל, שהקים את מסלולי "קודקוד" ו"מעלות צור" ונמנה עם מקימי חטיבת "החשמונאים". הרמטכ"ל זמיר החליט להמתין להשלמת הליך חקיקת חוק הפטור מגיוס בכנסת בטרם יאשר את הפקודות. על פי גורמים בצבא, הרמטכ"ל מבקש לוודא כי אינו מאשר כניסת גורמי פיקוח חיצוניים לתוך צה״ל, מבלי שמובטח במקביל שינוי מהותי וברור במספרי המתגייסים ומבלי שהדברים מעוגנים בחוק מסודר. בחודש שעבר פנה יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, לראש אכ"א בדרישה להצגת לוח זמנים לאישור פקודת המטכ"ל. אתמול  אמר ביסמוט במליאת הכנסת כי "אנחנו עדיין ממתינים לאותן פקודות מטכ"ל שיבטיחו את הפלטפורמות שתואמות לציבור החרדי".

יואב זיתון ידיעות אחרונות: שינוי היסטורי בזימוני המועמדים לגיוס לצה"ל: כ32- אלף בני נוער בכיתה י"ב צפויים לקבל מחר, לראשונה הודעה מיחידת מיט"ב (הבקו"ם) עם זימון למיונים לתפקיד שמצריך זאת, ובמקביל יתבשרו על תפקידם ב"קביעה", אם לא יצליחו במיון. בכך צה"ל מקדים בכמעט שנה את הרגע שבו הנער או הנערה שמיועדים לגיוס, יודעים באיזה תפקיד ישרתו. מדובר בכל בני הנוער שמיועדים לתפקידים שאינם לחימה - מהפקידים בקריה, דרך המועמדים ליחידות טכנולוגיות כ8200- ועד לחימושניקים בגדוד השריון. עד כה בצבא פעלו בצורה טורית בשיבוצים לתפקידים העורפיים או של תומכי הלחימה: לאחר מבחני הדפ"ר וקביעת הדפ"א בתום הצו הראשון, בתחילת כיתה י"א, זומן המלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) למיונים, אם הוא נמצא מתאים לכך. אם המלש"ב לא צלח אותם, הוא זומן למיונים נוספים אם הוא ביקש זאת או הצבא קרא לו ולבסוף, בחודשים האחרונים שלו כאזרח, אם כשל גם במיונים הנוספים, המתין לתפקיד בקביעה שלו. בתום עבודת מטה באכ"א, שנמשכה שלושה חודשים, הוחלט לשים סוף לחוסר הבהירות הזו, ולתת מושג מוצק יותר למלש"בים על עתידם בצבא כבר בחודש דצמבר, לפני סחרור הבגרויות. "כך למשל, יוכל מחר מלש"ב בכיתה י"ב לקבל הודעה עם שיבוץ לתפקיד בקביעה כמש"ק לוגיסטיקה בחיל

הטכנולוגיה והאחזקה, הטנ"א, לצד זימון למיונים לתפקיד חוקר פלילי במצ"ח, או זימון לתפקיד מש"קית ת"ש בקביעה ובמקביל למיונים לתפקיד מדריכת אימון גופני, או לתפקיד טכנאית בחיל האוויר ובמקביל למיונים למתכנתת או מגנה בסייבר באגף התקשוב", הסבירו באכ"א. הם ציינו כי "כמובן שלמיונים המלש"ב לא חייב
להגיע והוא יכול ל'הסתפק' בתפקיד שבקביעה אליו שובץ". עוד הסבירו באכ"א כי אופציית המיון והתפקיד בקביעה שישלחו לבני הנוער יתבססו על ההעדפות שציינו המלש"בים בשאלוני העדפות ב"ימי המאה" ובראיונות של הצו הראשון, לצד צרכי הצבא. באכ"א נערכים לאלפי פניות של מלש"בים והוריהם כבר ממחרתיים בעקבות השינוי הגדול, וצפויים לתגבר את מוקדי פניות הציבור של מיט"ב, אליו זורמים בימי שגרה רבע מיליון פניות בחודש. באכ"א ציינו עוד כי לתפקידים יוקרתיים באמ"ן המיונים ימשיכו להיות בכיתה י"א, בעיקר בשל הקורסים הממושכים שחלקם דורשים הכשרה קדם צבאית: "עם השינוי הנוכחי נוכל לטפל בפניות ובקשות של מלש"בים בצורה טובה ומוקדמת יותר, עם מעקב אחת לשבועיים, והכול כדי שהנער, הנערה והמשפחה יידעו הרבה יותר מוקדם על התפקיד שבו ישרת בצה"ל הבן או הבת. כיום כל תפקיד משמעותי, וחסרים חיילים רבים, לא רק לוחמים. צריך להחזיר את צה"ל לכשירות אחרי המלחמה הארוכה, לסגור ימ"חים פתוחים, לטפל בכלים ועוד 

גל״צ׳: דווקא בזמן כהונת בן גביר: עלייה של יותר מ-100% במספר היהודים שהורחקו מהר הבית בצו ממ״ז ירושלים במשטרה. בסביבת השר בן גביר אומרים מדובר באחת הסיבות שניצב אמיר ארזני הוזז מתפקידו

קאנצלר גרמניה פרדריך מרץ: ״אם אנחנו ואחרים לא היינו תומכים במדינת ישראל מבחינה צבאית בעשורים האחרונים, מדינת ישראל כבר לא הייתה קיימת כיום״.

יותר מ-50 קטינים נעדרים מאז קום המדינה. מתוך 4,000 - 5,000 תיקי נעדרים שנפתחים כל שנה במשטרה, עשרות נותרים נעדרים. בין השנים 1948 ל-2024 נותרו כ-600 נעדרים בתיקים לא מפוענחים, מתוכם יותר מ-50 קטינים.