מהדורת יום שלישי כ''ד טבת: השלטון הציוני הכריז ''מלחמת השתקה'' נגד שופר המערכה נגד גזירת הגיוס.

[בני התורה‎]

היום בשעות הבוקר המוקדמות נחטף מביתו מוסר הנפש שופר המערכה נגד גזירת הגיוס שליח כלל ישראל ה''ה הרב ר' יעקב משה קוסמן שליט"א בעת שעמד לצאת לת"ת עטה"ק באידיש מו"ע בעבודת הקודש כמפקח בת"ת, והמשטרה החליטה להמשיך להחזיקו במעצר גם הלילה  

היהדות החרדית לא תשב בחיבוק ידיים על הניסיון ההשתקה של שופר המערכה נגד גזירת הגיוס אשר עומדים בראש המערכה נגד גזירת הגיוס בשליחות רבינו הגאון האדיר מרן רבי צבי פרידמן שליט''א, ותשיב מלחמה השערה 

''וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ''  

פרטים על המשך המערכה נגד גזירת הגיוס

ב"קו המיוחד למלחמה בגזירת הגיוס" 02-313-6969 / לתושבי ארה"ב 716-2322-115

===================================

.עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת
‏ח״כ משה סעדה בוועדת חוץ וביטחון מתנגד למעצרים של בני הישיבות: ״זה נראה לי כמו תקופת גזירות השמד. המעצרים לא חוקיים כי זה לא שיווני. לא ראוי לעצור בני ישיבות״

‏לירן תמרי: לאחר המחאה הסוערת במגזר החרדי במהלך חג החנוכה, שבמהלכה הפכו מפגינים ניידת משטרה ופצעו 15 שוטרים, עצרה המשטרה את אחד ממפעילי קו ''החוטפים הגיעו״ – קו טלפוני שבאמצעותו מגויסים אלפי מפגינים לאירועי מחאה. בית משפט השלום הורה על שחרורו וקבע: ״לא מצאתי כי קריאה לצאת להפגנה, גם אם מדובר במחאה בלתי חוקית, מצדיקה מעצר בפועל״

ח״כ משה גפני לאדמקר וישראל כהן ב׳קול ברמה׳: ״אני מקוה שחוק הגיוס יעבור, אם לא יעבור נלך לבחירות. אני מאמין שיש רוב בקואליציה, נתניהו רוצה להעביר את החוק״.

אברהם פריינד: בעקבות מזג האוויר הסוער - פגישת האדמו״רים עם מנהיגי ׳דגל התורה׳ בניסיון לגבש עמדה משותפת על חוק הגיוס, נדחתה למחר.

׳ערוץ 13׳: ‏ראש הישיבה הגר״ד לנדו תוקף בסרטון מיוחד את הפלג הירושלמי: ״הם מזיקים גדולים, אסור להשתתף בהפגנות. הם מפריעים, מקלקלים, ועושים שטויות. אנחנו עושים את כל המאמצים שיהיה מצב טוב״.

ח״כ ינון אזולאי מש״ס במתקפה: הפלג הם פורעי חוק – מי הם בכלל?! אני קורא למשטרה למצות איתם את הדין. מגיע יישר כוח לחיילי החשמונאים

ח"כ משה סעדה הגיע לדיון על חוק הגיוס. נציג הליכוד היחידי בועדה

רשת ב׳: מתווה חדש לגיוס חרדים מתגבש בימים אלה מול רבנים בכירים מחצרות החסידות הגדולות והחזקות בישראל, ביניהן חסידות קרלין וחסידויות נוספות. המתווה קובע כי מי שלא יוכיח כי הוא לומד לפחות 50 שעות בשבוע - יתגייס.

אלי הירשמן: 1. ח"כים מהקואליציה המתנגדים למתווה ביסמוט, מקדמים פוליטית את המתווה החדש. 2. בבתי האדמו"רים המתנגדים למתווה ביסמוט הכולל סנקציות, בוחנים את המתווה החדש. הם ביקשו מהיוזמים לבדוק האם החוק יעבור בג"ץ. פרקליטי צמרת מכינים כעת חוו"ד שלפיה החוק צפוי לעבור את המבחן המשפטי "

המתווה שמוביל הרב לייבל, ובגיבוי האדמו״ר מקרלין, כבר אינו רעיון תיאורטי. בראיון שהתקיים בתוכנית כיכר FM אצל אלי גוטהלף, ישראל שילה סמנכ"ל חינוך ותודעה ב'אחוות-תורה' ניסה לראשונה להסביר את התפיסה שמאחורי המסמך שעורר סערה חריגה במגזר החרדי ומחוצה לו. לא מדובר בעוד ניסיון לרכך חוק גיוס, אלא בהצעה שמבקשת לגעת בלב הבעיה, מי נחשב בחור ישיבה, ומי לא, ומה קורה עם מי שבין לבין. ״מי שיושב ולומד, ימשיך ללמוד״ – קו הפתיחה של המתווה כפי שנאמר גם בשידור, נקודת המוצא של המתווה חדה וברורה. בחור ישיבה שיושב ולומד ברצינות, תורתו אומנותו, אינו יעד לגיוס, אינו עומד מול סנקציות, ואינו נדרש להתייצב שוב ושוב מול מערכות המדינה. זהו שינוי טון משמעותי לעומת מתווים קודמים, שהתמקדו במכסות, יעדים ומספרים. כאן, לפחות ברמה ההצהרתית, עולם הישיבות אינו הבעיה אלא נקודת ההגנה. במהלך הראיון הודגש כי סביב הסעיף הזה קיימת הסכמה רחבה יחסית, גם מצד גורמים אזרחיים וארגוני מילואים, שמבינים כי פגיעה ישירה בעולם התורה אינה פתרון.
אבל מה עם מי שלא באמת לומד? כאן הראיון החל לגעת בנקודה הרגישה באמת. המתווה אינו מתעלם מהמציאות הקיימת בישיבות. יש צעירים הרשומים כבחורי ישיבה אך בפועל אינם לומדים ברצף, חלקם עובדים, חלקם נושרים, וחלקם פשוט נמצאים באזור האפור. לדברי נציג המתווה, ההתעלמות מהאוכלוסייה הזו היא אחת הסיבות לכך שכל ניסיון קודם נכשל. לכן מוצע לראשונה מודל מסודר עבורם, שירות מותאם, מסגרות ייעודיות, וישיבות הסדר חרדיות, עם דגש מוצהר על שמירת זהות מלאה. המסר שנשמע בשידור היה חד, מי שלא לומד, האחריות עליו לא נעלמת, אבל גם לא הופכת למסלול של שבירה. פקודת מטכ״ל, לא הבטחות אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בראיון נגעה לעיכוב בפקודת המטכ״ל הנוגעת לחטיבת ''חשמונאים'' ולמסגרות החרדיות בצה״ל. לפי הדברים שנאמרו, הרב לייבל נמנע מתמיכה רשמית מלאה כל עוד אין עיגון ברור, כתוב ומחייב ברמה הצבאית הגבוהה ביותר. החשש ברור. בלי פקודה חד־משמעית, כל התחייבות על שמירת אורח חיים חרדי עלולה להישחק בשטח. לכן, כך נטען, העיכוב אינו פוליטי אלא עקרוני, קודם מסמך, אחר כך הצהרות. השאלה שלא נפתרה, מי קובע מי באמת לומד כאן, גם במהלך הראיון, הורגשה זהירות. כדי שהמתווה יעבוד, נדרש מנגנון פיקוח כלשהו שיבדיל בין מי שיושב ולומד לבין מי שרשום בלבד. אבל מי יפעיל אותו? מעורבות צבאית מעוררת התנגדות חריפה, פיקוח פנימי בלבד מעורר ספקות, והציבור החרדי רגיש במיוחד לכל רמז של שליטה חיצונית בהגדרת ״בן ישיבה״. נציג המתווה הודה בשידור כי מדובר בסוגיה שעדיין בדיונים, והבהיר כי פרסום מוקדם של פרטים עלול להפיל את כל המהלך עוד לפני שגובש. פחות הצהרות, יותר עבודה שקטה גם בסוגיית התמיכה הרבנית, הקו שנשמע בראיון היה ברור. מעבר לאדמו״ר מקרלין, יש שיח עם רבנים נוספים, אך הגישה היא להימנע מכותרות מוקדמות. במילים פשוטות, קודם לסגור פרטים, אחר כך לצאת החוצה. אז לאן זה הולך? הראיון בכיכר FM לא סיפק תשובות מוחלטות, אבל כן שרטט את קווי המתח האמיתיים. המתווה של הרב לייבל אינו עוד ניסיון לכבות שריפה, אלא ניסיון להזיז את כל המבנה. הצלחתו תלויה בשני דברים בלבד, עיגון אמיתי שלא יישחק, ופתרון לשאלת הפיקוח בלי לפגוע באמון החרדי. בין הישיבה לצו, בין הצבא לרבנים, המתווה הזה עדיין תלוי באוויר. השאלה היא האם הוא ינחת, או יתרסק