מהדורת יום חמישי י''ט טבת

[בני התורה‎]

.עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

דניאל גרובייס: התסיסה הפנים חרדית נמשכת: תלמידים בישיבת פונוביז' פעלו להוציא אוטבוסים על דעת עצמם להפגנה מול הכלא הצבאי במחאה על מעצר תלמיד ישיבתם, בהנהלת הישיבה חסמו את המהלך, אבל השטח החרדי ממשיך לבעור ואנחנו צפויים לראות יותר יוזמות פרטיות כאלו.

הפרגוד: תלמיד ישיבת פוניבז' אכן נעצר וקיבל כלא ל-20 יום 

הפרגוד: כבר הפך לנוהל כל בן ישיבה ליטאי שנעצר מתחיל עימות מתמשך, הישיבה מכחישה שהוא תלמיד שלה, דיסאינפורמציה על צורת המעצר, ויכוח עד כמה הוא לומד והאם הוא קצת עובד, מחלוקת בין עורכי הדין מחלוקת בין הארגונים, המיינסטרים מבולבל מהמצב שנוצר.

עריק מישיבת הנגב שכר שכיר נעצר על ידי המשטרה הצבאית.

שילה פריד: הבחור מאיר יונה מישיבת 'תורת זאב', שנעצר לפני כחמישה חודשים על אי התייצבות ושוחרר נעצר הערב שוב ע״י המשטרה הצבאית. הבחור מאורס ומתכנן להתחתן עוד חודשיים

הבחור החשוב מאיר יונה מישיבת תורת זאב שנעצר בחודש אלול בעוון ציות לגדו''י, נעצר הערב ע''י המשטרה הצבאית, הבדל אחד קטן הפעם הוא מאורס ומתחתן עוד פחות מחודשיים

 בן של חבר מועצת העיר ביתר מנדי שוורץ (צאנז) נעצר ע''י המשטרה הצבאית

עמיאל ירחי: ח״כים ובכירים במפלגת הציונות הדתית נפגשו אתמול וגיבשו דרישות לשינויים בחוק הגיוס- מסמך ההערות בציונות הדתית יוגש לנתניהו וכנראה יקשה על תמיכת החרדים בחוק. השר אופיר סופר לא הוזמן לפגישה

אבי מוסקוב ב׳קול ברמה׳: הדרישה להמתין עם פרסום החלטת המועצת הגיעה בעיקר מהאדמו״ר מבעלזא, בעקבות פניות מדגל - שבתחילה ניסתה למנוע את ההחלטה, אך כשהבינה שהיא תתקבל, ביקשה לדחות פרסומה. בכירים באגודה מציינים שהמהלך נעשה מתוך כבוד לדגל, אך אינם לגמרי מבינים את הרציונל של ההמתנה לפרסום.

עוד ממוסקוב ב׳קול ברמה׳: באגו״י אומרים כי העובדה שהח״כים לא נכנסו אמש למועצת אינה חריגה, וכי מקרים דומים התרחשו בעבר. לדבריהם, בדרך כלל הכנסת הח״כים נועדה להצגת פרטים, אך במקרה הנוכחי, האדמו״רים היו מונחים בפרטי החוק, ולא נדרשה הצגה נוספת.

אהרון רבינוביץ׳: העוזרים והמקורבים בהלם: ״לא הבנו מה קרה. פתאום הדלת נפתחה והאדמו״רים יצאו החוצה. לאף אחד אין מושג מה קרה״.

עמית סגל: בעברית פשוטה: אם אין החלטה, אז אין החלטה נגד הגיוס. ניצחון לדגל התורה ולש״ס.

שילה פריד: ‏בתוך החדר היו חילוקי דעות בין האדמו״רים. האדמו״ר מבעלז טען שאסור לצאת כרגע עם החלטה, דעתו התקבלה לעת עתה.

עוד משילה פריד: ‏למי שמבין, כינוס מועצת של אגודת ישראל שמתפרק בלי החלטות כתובות, בלי הכרזה של המזכיר ולצר, זה דרמטי. כל העוזרים והגבאים עדיין תחת ההלם של השעה האחרונה.

יעקב ריבלין: ‏חילוקי דעות זה ביטוי מכובס למה שהיה באמת: פיצוץ של ישיבת המועצת. סיקרתי עשרות ישיבות מועצות גדולי התורה בחיי, לא זכור לי ישיבה אחת שננעלה בלי לשמוע את חברי הכנסת בנושא הנדון.

גדי איזנקוט בגל״צ: מדינה שלמה מחכה בנשימה עצורה לועדת האדמו״רים שמייצגת מפלגות אנטי ציוניות. חברי הממשלה כביכול מדברים נגד סרבנות אבל לוקחים חלק בעידוד השתמטות מאורגנת״.

פריינד: נוסח הידיעה שהועברה ליומונים החרדים המפלגתיים למחר בבוקר: ״מועצת גדולי התורה התייחסה בחומרה לגזירות ולסנקציות שמבקשים להשית על בני הישיבות, משפחותיהם ועל הישיבות עצמן״ 

יואלי ברים: לפי מה שאני מבין ההחלטה התקבלה נגד סנקציות. אבל כדי לא להתריס נגד הנהגת דגל התורה הרוחנית - ההחלטה לא לתת החלטה פומבית, לבקשת הליטאים.

עמית סגל: גורמים באגודת ישראל: ההודעה נגד הסנקציות בחוק תצא עד יום ראשון הבא, עוד עשרה ימים.

פריינד: האדמו"רים מצאנז וממודז'יץ צפויים לעלות בשבוע הבא לבתיהם של מנהיגי דגל התורה, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש. מקורות: השניים יציגו בפניהם את התנגדות אגודת ישראל לחוק הגיוס וינסו לשכנעם להצטרף למהלך. ההחלטה התקבלה אמש בישיבת מועצת גדולי התורה.

ח"כ מיכאל מלכיאלי ב'קול ברמה': "מועצת החכמים החליטה שנשתף פעולה בועחו"ב, אבל עוד לא - האם להצביע בעד או נגד , כי החוק לא מוגמר. כשיהיה מוגמר תתכנס המועצת ויתקבלו החלטות"

ח"כ מיכאל מלכיאלי ב' קול ברמה' - מסרב לומר האם ש"ס לא תצביע בעד התקציב בלי חוק גיוס: "ש"ס עסוקה רק בנושא הסדרת מעמד בני הישיבות. אין דיונים אחרים. כשזה יגיע זה יגיע, ויחליטו מה יהיה. נתניהו יודע לזהות מתי נציגים סתם אומרים ומתי זה רציני"

ח"כ מיכאל מלכיאלי למשי וגדלוביץ' ב'קול ברמה': "מועצת החכמים החליטה שנשתף פעולה בועחו"ב, אבל עוד לא - האם להצביע בעד או נגד, כי החוק לא מוגמר. כשיהיה מוגמר תתכנס המועצת ויתקבלו החלטות

נציג בנק ישראל כעת בדיוני חוק הגיוס: "גיוס של 7,500 חיילים חרדים בשנה יוביל לחסכון שנתי של 9 מיליארד שקלים." - לפי יעדי חוק הגיוס, 8,160 מתגייסים חרדים בשנה וחצי יביא לחסכון של כ- 10 מיליארד בשנה וחצי ובחישוב שנתי כ6.3- מיליארד שקלים

על רקע המחאה ההמונית בירושלים, עלה לשידור בתוכנית ״כיכר FM״ הרב רפאל אלבז, ממארגני ההפגנה, ופרש כתב אישום חריף נגד הנהגת תנועת ש״ס ובראשה אריה דרעי. דבריו נאמרו בטון מתפרץ, רצוף האשמות, וזעם עמוק כלפי מה שהגדיר כהרס מכוון של עולם התורה הספרדי. ״יש כאן רבבות, מכל העדות, מכל החוגים״, אמר אלבז. ״אבל מי שמוביל את המחאה הזאת זה הציבור הספרדי האמיתי, תלמידי מרן הרב עובדיה יוסף, אלה שלא מוכנים שימכרו אותם״. לדבריו, הניסיון להציג רבנים מסוימים כממשיכי דרכו של מרן הוא עיוות מכוון. ״להגיד שהרב סלים הוא ממשיך דרכו של מרן בהנהגה הספרדית – זו טעות גמורה, זה ביזיון למרן״, טען. מנגד, הדגיש כי הרב יצחק יוסף הוא ממשיך דרכו האמיתי, גם אם תמיכתו אינה נאמרת בפומבי. ״התלמידים שלו כאן באלפים וברבבות. מי שמכיר את השטח יודע מה דעתו״. עיקר חיציו הופנו כלפי יו״ר ש״ס. ״אריה דרעי מנותק מהשטח״, אמר. ״הוא חושב שהציבור נמצא אצל כמה רבנים ויועצים, אבל הציבור לא שם. הציבור עם מרן, עם הרב יצחק, עם עולם התורה״. במהלך הראיון האשים אלבז בפירוק מכוון של המורשת הספרדית. ״אל תפרק את הבית שמרן בנה כל החיים״, קרא. ״בשביל כמה בוחרים בפריפריה, בשביל תקציבים ומשרות בירושלים, אתה הורס את עולם הישיבות ומוכר את הציבור הספרדי״. אלבז טען כי שיתוף הפעולה עם רבנים וגורמים שלדבריו מחקו את מרן לאורך השנים הוא חציית קו אדום. ״אתה אמור לייצג את מרן, לא להתחנף לרבנים שנלחמו בו וניסו למחוק אותו״. לצד המאבק הפוליטי, הדגיש אלבז כי המחאה נועדה לשדר מסר לבחורי ישיבות ולצעירים מהפריפריה. ״באנו לתת גב לבחורים שמרגישים נטושים, לבחורים שנזרקו מהמסגרות, שלא סופרים אותם״. לדבריו, בניגוד לטענות על שימוש ציני בנערים מתמודדים, המחאה באה להצהיר שהם לא לבד. ״נגמר הזמן. הציבור הספרדי לא ישתוק יותר״. הראיון גלש לעימות חריף עם המראיין סביב שאלת האלימות, התמיכה הרבנית והפער בין הנהגה לשטח, אך אלבז חזר שוב ושוב לאותו מסר מרכזי: ״השטח בוער. הציבור התעורר. אי אפשר יותר למכור אותנו בשקט״. בדבריו האחרונים בשידור סיכם אלבז את רוח המחאה: ״עשינו את הכנס הזה כדי לתת גב לציבור הספרדי שהוזנח. המנהיגים האמיתיים לא נטשו אותו – והמאבק הזה רק התחיל״.

תמרי: משטרת ירושלים עומדת מול שופטת המחוזי ופשוט משקרת. ממציאה גרסאות שקריות שנהג האוטובוס שדרס למוות אמר בחקירה. השופטת: ״הוא לא אמר את מה שאתה אומר בחקירה. זה לא נכון״

משה שטיינמץ: פרסום ראשון: השר מיקי זוהר צפוי להיחקר בקרוב במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות.

בג"ץ קיים היום (חמישי) דיון בעתירות נגד החלטת ועדת הכספים של הכנסת להעביר כמיליארד שקלים מתקציב הרזרבות של משרדי הממשלה למוסדות החינוך החרדים. העתירות הוגשו בידי חברי הכנסת מסיעת יש עתיד, וכן בידי ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש, ונדונו במאוחד. הדיון התקיים בפני הרכב השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ו־גילה כנפי-שטייניץ, והועבר בשידור חי. בתום הדיון הודיעו השופטים כי החלטה תינתן בהמשך. במהלך הדיון התברר, על סמך תשובת המדינה לבג"ץ, כי מאות מיליוני שקלים מתוך הסכום הכולל הועברו לחינוך החרדי עוד לפני שהתקיים הדיון בוועדת הכספים וללא אישור מראש של הוועדה. השופטת וילנר אמרה כי מדובר ב"החלטת דמה" והוסיפה: ”הכול היה הצגה. העברת התקציב התקבלה לכאורה בחוסר סמכות“. וילנר הקשתה פעם אחר פעם על נציגת המדינה, עו"ד נטע אורן, ושאלה מכוח איזו סמכות הועברו כספים לפני אישור ועדת הכספים. ”איך ייתכן שבונים תשלום משכורות על רזרבות תקציביות שאולי יהיו ואולי לא?“, תהתה, והוסיפה כי אינה מבינה את ההסתמכות על רזרבות בהיקף של מעל מיליארד שקלים. השופט גרוסקופף הצטרף לביקורת ושאל האם המדינה אמורה לשאת בהתחייבויות של גופים פרטיים, והבהיר: ”זה לא עובד ככה“. נציגת היועצת המשפטית לממשלה, טענה כי מדובר בפרקטיקה שנועדה למנוע הלנת שכר, אך הודתה כי היא ”לא רצויה“. לדבריה, נוצר מתח בין חוקי התקציב לחוקי הגנת השכר. השופטים הבהירו כי מבחינתם מדובר בקושי משפטי חמור. נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד פנחס גורט, אמר כי ועדת הכספים לא ידעה בעת אישור ההחלטה שחלק מהכספים כבר הועברו בפועל. לדבריו, הדבר נתפס בחומרה, והציפייה הייתה שהאוצר יפנה לוועדה מראש – חודשים קודם לכן – ולא בדיעבד. הוא הודיע כי להבא לא יאושרו לדיון העברות תקציביות שכבר בוצעו. מחוץ לאולם בית המשפט טען ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, כי מדובר בהעברת כספים למוסדות שאינם עומדים בחוק: ”אם מישהו גונב לך כסף – אתה בא לבית המשפט. כנסת ישראל באישון לילה גנבה מיליארד ותשעים מיליון שקל מאזרחי ישראל“. נציגיו טענו כי המדינה פעלה בחוסר תום לב כשמיהרה להעביר כספים מיד לאחר הגשת העתירה, וכי לא ניתן להסתמך על הבטחות לקיזוז עתידי: ”כסף שיוצא – לא חוזר“. עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית של עמותת חדו"ש, טענה כי בוועדת הכספים אושרה תוספת תקציב של 42% למעיין החינוך התורני ושל 26% לחינוך העצמאי, וכי חלק גדול מהכספים הועבר עוד לפני הדיון. עוד טענה כי אושרה לרשתות החינוך תוספת של 6% מעבר לתקצוב המלא עבור פעילות המטה – בניגוד לשיטת התקצוב של רשתות חינוך אחרות. ח"כ נעמה לזימי מסרה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד משרדי החינוך והאוצר. לדבריה, עקיפת ועדת הכספים והעברת מאות מיליוני שקלים ללא כיסוי חוקי מהווה פגיעה חמורה בחוק יסוד משק המדינה ומעלה חשד לעבירות פליליות בדרגים הגבוהים ביותר. בהודעה נוספת אמרה: ”לראשונה המדינה הודתה בבית המשפט שכך הדבר – זה צריך להרעיד את כל אמות הסיפים“. מן העבר השני, נציג רשת 'מעיין החינוך התורני' טען כי בשנים תשפ"ד ותשפ"ה בוצעו קיזוזים, וכי קיימת ”מהפכה אמיתית“ בלימודי הליבה, כולל בתלמודי התורה, למעט מקרים בודדים. לדבריו, משרד האוצר מפחית תקנים ממוסדות שאינם עומדים בדרישות. נציג רשת 'החינוך העצמאי', עו"ד יאיר עשהאל, טען כי מצב לימודי הליבה ברשת ”טוב מאוד“, וציין כי הסוגיה נבחנת בעתירות אחרות. נציג מעיין החינוך התורני טען כי החוסרים נובעים מתקצוב חסר מלכתחילה של האוצר, והסביר כי ב־2025 הוקצו 750 מיליון שקל אף שהצרכים עמדו על 850 מיליון. לדבריו, ללא השלמות תקציביות לא ניתן יהיה לשלם לספקים ולתחזק את הרשת. במהלך הדיון עלה גם נושא הכספים שנותרו מוקפאים בצו הביניים. נציגת הפרקליטות ביקשה לשחררם כדי למנוע חובות לספקים, אך השופטים הקשו מדוע המדינה נדרשת לעשות זאת אם מדובר בגופים פרטיים. בתום הדיון הודיע נציג הכנסת כי הוועדה ”תשקול את ההשלכות“ של ההחלטה, וציין כי אם מדובר בפרקטיקה מקובלת – יהיו לכך השלכות רחבות. בשעה 11:58 הסתיים הדיון, ובית המשפט הודיע כי החלטה תינתן

שחר אילן: חוות דעת משפטית שהועברה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת קובעת כי חוק ההשתמטות עלול להפוך את הישיבות ואת ועד הישיבות לגופים דו־מהותיים שחלות עליהם חלק מהחובות המשפטיות של השירות הציבורי. בין החובות האלה: מינהל תקין מוגבר, שוויון כלפי תלמידים ומועמדים ושקיפות. זאת בשל הסמכויות החריגות שיינתנו לישיבות בכל הקשור לאישורי השתמטות. לא מדובר בשאלה תיאורטית שכן חובות כאלו הוטלו בעבר על חברות קדישא ועל בתי ספר פרטיים. את חוות הדעת כתבו עוה"ד חנן סידור וגל קויתי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי בהזמנת עמותת ישראל חופשית. "אם הישיבות יוכלו לתת דחיות שירות ככל העולה על רוחן, נדאג לוודא שהן נכנסות למשטר בקרה משפטי חסר תקדים", אמר מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר. לדבריו, על היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון עו"ד מירי פרנקל שור להבהיר לוועד הישיבות ולישיבות את הסיכון שהם לוקחים. ועד הישיבות הוא הגוף שמארגן עבור צה"ל את דחיית השירות לתלמידי הישיבות. בעקבות חוות הדעת, שלושה חברים בוועדת החוץ והביטחון – משה קינלי טור פז (יש עתיד), חילי טרופר (המחנה הממלכתי) ואפרת רייטן (העבודה) – פנו לפרנקל שור בבקשה לחוות דעת משלה. "על פי חוות הדעת החוק מטיל חובות מינהליות כבדות על גופים שאינם ערוכים לכך", כתבו. לדבריהם, הדבר עלול להוביל לגל עתירות שיביא לקריסת המתווה כולו. גופים דו־מהותיים הם גופים שהתאגדו לפי דיני המשפט הפרטי, אולם בשל אופי פעילותם חלות עליהם חובות רלבנטיות מהמשפט הציבורי. המבחן הראשון לגוף דו־מהותי הוא הקניית סמכות שלטונית בחוק כפי שעומדים לקבל ועד הישיבות והישיבות. כך נפסק לגבי חברות קדישא שעליהן לנהוג בהגינות ובשוויון בשל השירות הציבורי המהותי שהן מספקות, ונקבע כי יחולו עליהן עקרונות היסוד של המשפט הציבורי כמו הגינות, שוויון, סבירות, יושר ותום לב. לגבי בתי ספר פרטיים המספקים חינוך חובה, נפסק כי הם יוכפפו לביקורת שיפוטית מכוח תפקידם הציבורי. המבחן השני הוא קשר עמוק לשלטון. כך, למשל, נקבע בפסיקה כי "ארגון המורים העל־יסודיים הוא גוף דו־מהותי משום שהוא מעניק שירות לציבור המורים, פעילותו משפיעה על כלל הציבור הישראלי, הוא מרכז כוח רב ומקבל מימון ציבורי רחב". סידור וקויתי כותבים כי "הצעת החוק הופכת את הישיבות ואת ועד הישיבות לזרוע של המדינה בהפעלת הסדר דחיית השירות. הם ימצאו עצמם כפופים למערכת נורמות שלא בהכרח צפו אותה או נערכו לה ושאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם התנהלותם עד כה כגופים פרטיים. משמעות הדבר היא דרישות לתיעוד של תהליכים פנימיים והנמקת החלטות; מגבלות על התקשרויות; ומתן זכות טיעון לגורמים שיכולים להיות מושפעים מכל החלטה. זהו מחיר שלא בטוח שהגופים עצמם ערוכים לו". הצעת החוק מעניקה לוועד הישיבות ולישיבות סמכויות של שומרי סף בתחום הענקת דחיית השירות לתלמידים. ועד הישיבות ימליץ לשר הביטחון אילו ישיבות לכלול בהסדר ונציג שלו ישולב בוועדה המפקחת על יישום החוק. "מדובר במעמד חריג וחסר תקדים", כותבים עורכי הדין. הם מציינים כי גוף דו־מהותי נדרש ל"הגינות, כיבוד זכויות אדם, סבירות, מידתיות, איסור שקילת שיקולים זרים וביסוס החלטות על תשתית עובדתית". כך בחן בית משפט את סבירות ההחלטה של חברת קדישא לסרב לאשר כתובות לועזיות על מצבות. על הסוכנות היהודית נאסר לפטר עובד כדי לקדם מינוי פוליטי. "ניתן לתאר מצב שבו ישיבה מוכרת מסרבת לקבל תלמיד מסוים ללימודים, או מסרבת ליתן לו תצהיר לאחר שהחל ללמוד בה — משיקולים של השתייכות עדתית, מוצא משפחתי, או עמדות הוריו של התלמיד. עשויה להתעורר טענה כי הישיבה, בכובעה כשומר סף הפרה את חובתה לנהוג בשוויון", נכתב בחוות הדעת. תרחיש גרוע יותר מבחינת הישיבות: "ניתן יהיה לטעון כי ישיבה מוכרת אינה רשאית לדחות מועמדים מחמת אורח חייהם, ייחוס משפחתי או אורחות החיים של בני משפחתם". חובות נוספות של גוף דו־מהותי נוגעות להיבטים פרוצדורליים: החלת כללי הצדק הטבעי והליך הוגן ותקין, חובת הנמקה, שקיפות ופומביות. כמו כן, יש לנהוג לפי כללי המינהל התקין, למשל לגבי רמת השכר שמקבלים הבכירים, הליכי מינוי תקינים ומנגנונים שימנעו ניגוד עניינים.