מהדורת יום שלישי י''ט אלול

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת
קובי ישראל: עדכון ממעצר חסידי ברסלב: שני האחים הנשואים שנעצרו בשבוע שעבר במעבר טאבה צפויים להשתחרר מחר בבוקר לאחר שריצו את עונש המאסר שנגזר עליהם. האח השלישי, הרווק, צפוי להשתחרר בשבוע הבא, לפני ראש השנה

אלי הירשמן: מאות חיילים חרדים בכנס לזכרו של מייסד תוכנית "מעלות צור", הרב פרבר, שנפטר לפני חודש. התוכנית הביאה לפריצת דרך בגיוס אברכים נשואים מקהילות סגורות, ומאפשרת להם לשרת במסגרות מיוחדות בתפקידי תומכי לחימה, ללא חובת לבישת מדים

פריינד חושף ב׳בחדרי׳: הקלטות של ח״כ גפני נגד אגו״י - ״למה הנושא של חוק הגיוס צריך לעבור אחרי התקציב? בגלל שצריך לסדר בינתיים את משרד השיכון? הדברים האלה לא יהיו יותר!״.

אבי מוסקוב: הדרישה המרכזית של דגל התורה מאגודת ישראל: במקרה שמקבלים 7 מנדטים, דגל תקבל 4 מקומות - ללא רוטציה. בתום פגישת חברי אגודת ישראל שהסתיימה כעת, הוחלט לדחות את הדרישה.

אבי מוסקוב: בלאגן באגודת ישראל – גור דורשת, מלבד המקום הראשון, גם את המקום החמישי ברשימת אגו״י, ובכך להדיח את נציג צאנז. שלומי אמונים ובעלזא - מתנגדים נחרצות למהלך.

׳ערוץ 12׳: הנהלת ״קפה בסמטה״ בירושלים צפויה להכריע בימים הקרובים בשאלה אם להפסיק את פעילות בית הקפה בשבתות. קבלת ההכרעה מסתמנת בעקבות רצף העימותים והאירועים האלימים שהתרחשו מול המקום, לאחר יותר משישה שבועות של מחאות מצד מפגינים חרדים

 שילה פריד: על אף שחוק הפטור ממעצר עריקים חרדים הוקפא בידי בג"ץ, בחודש האחרון צומצמה משמעותית הפעילות היזומה לאתרם. רובם המכריע של 40 הצעירים החרדים שנמצאים כיום בבית הכלא הצבאי, נעצרו במפגש אקראי עם שוטרים או בניסיונות לצאת מהארץ. כמחצית מהם זוהו בנתב"ג, כשמטרתם הייתה להגיע לאירופה - ומשם להמשיך לאוקראינה כדי להעביר את תפילות ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב. יותר ממחצית מהעריקים העצורים זוהו בנתב"ג מוקדם יותר היום, לקראת החגים, פרסם צה"ל סרטון בינה מלאכותית - שכבר הוסר בשל הביקורת שספג - בו דמות של חרדי במדים, מייעצת לעריקים חרדים שבדרכם לחו"ל כיצד להימנע ממעצר בשדה התעופה, בסרטון הדמות מציעה לחרדים להגיע עם הצו שקיבלו ללשכת הגיוס, למסור את פרטיהם האישיים ואז לצאת כחוק לחו"ל, מבלי להיעצר על ידי הרשויות בנתב"ג יש לציין כי ברחוב החרדי התעלול מוכר גם בלי הסרטון של הצבא, וחרדים רבים משתמשים בו כדי לצאת לחו"ל. כמובן שהם אינם מתגייסים בסופו של דבר. רבנים מהחסידות קראו בעבר שלא להסתכן במעצר כדי להגיע לאומן, ולהישאר בארץ. כמו כן הדגישו רבנים אחדים כי אין להסכים לגיוס או להתחיל שלבי חיול בשביל לקבל אפשרות לטוס, בכל הנוגע לאכיפת החוק, בצה"ל אמרו כי המשטרה לא מספקת את הליווי הדרוש. במשטרה מנגד אמרו כי ישנו נוהל שמחייב גם אותה והיא עומדת בו. בתוך כך, ירידת המעצרים גרמה להרגעת השטח וצמצום ההפגנות וחסימות הכבישים מצד הפלגים הלוחמנים יותר המתנגדים לגיוס, ההפגנות כפי שציינה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בתשובתה לבג"ץ, מקשות על ביצוע מעצרי עריקים: "גורמי הצבא והמשטרה דיברו על הקושי המשמעותי שקיים בביצוע פעולות יזומות ובמעצר משתמטים בני הציבור החרדי בעת הזו, לאור הפרות סדר רחבות ההיקף הנלוות לכך. ההתמודדות עם הפרות הסדר הללו דורשת הקצאת משאבים משמעותית". מאז ימי "בין הזמנים", היו שתי הפגנות על מעצר עריקים שדווח לארגוני המחאה נגד הגיוס. אחד מהם היה של צעיר חרדי שנחקר בפרשה הנבדקת בלהב 433 - ובתום החקירה עלה שהוא עריק והוא הועבר למשטרה הצבאית; וכן השבוע בוצע מעצר נוסף יזום. כאמור, כל שאר המעצרים היו בנתב"ג או במפגש
אקראי עם שוטרים - ולא במסגרת פעילות יזומה

המשמר: לא רק חטיבה בצה"ל מקדמים הקמת בהד ייעודי להכשרת כלל החיילים החרדים, בין השורות של הודעת דובר צה"ל מהשבוע שעבר על סיום קורס חובשים לחיילים חרדי מסתתרת מהפכה של ממש בתחום שילוב החרדים בצה"ל: בצבא מקדמים תוכנית להקמת בסיס הדרכה ייעודי לחיילים חרדים, שירכז בעתיד את ההכשרות המקצועיות עבור כלל המסלולים החרדיים בצהל - ולא רק עבור חטיבת החשמונאים בשבוע שעבר הודיע דובר צהל כי כ-40 חיילים חרדים סיימו קורס חובשים שנמשך שמונה שבועות והתקיים בבסיס ההכשרה של חטיבת החשמונאים. אלא שבניגוד להכשרות אחרות המתקיימות בחטיבה, בקורס השתתפו לא רק חיילי החשמונאים, אלא גם חיילים ממסלולים חרדיים נוספים, ובהם לוחמים מגדוד נצח יהודה. המהלך הזה, מתברר, עשוי להיות סנונית ראשונה לתפיסה רחבה בהרבה שמתגבשת בצהל: הקמת בהד חרדי כלל-צהלי, שייתן מענה להכשרות של חיילים מכלל היחידות והמסלולים החרדיים. מי שמוביל את התפיסה בצה"ל הוא מפקד זרוע היבשה, האלוף נדב לוטן, לצד הגורמים העוסקים בשילוב חרדים בצבא. בשיחות בנושא שותפים גם יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים תאל אבינועם אמונה ותאל שי טייב מאגף כוח האדם הרעיון נולד מתוך ההבנה שחטיבת החשמונאים, על אף התשתיות המותאמות שנבנו בה, אינה יכולה להפוך לבסיס ההכשרות של כלל החיילים החרדים בצהל. החטיבה נועדה בראש ובראשונה להכשיר את אנשיה, בעוד שבצהל פועלים מסלולים חרדיים נוספים - קרביים ותומכי לחימה - שגם הם נדרשים להכשרות מקצועיות בתנאים המותאמים לאורח החיים החרדים הקמת בהד ייעודי אמורה לפתור בדיוק את הפער הזה: במקום שכל יחידה או מסלול ינסו לייצר לעצמם פתרונות נקודתיים, יוקם בסיס שיתמחה בהכשרת חיילים חרדים ויאפשר לרכז תחת קורת גג אחת מגוון רחב של קורסים, יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח, המלווה עשרות מסלולים חרדיים בצה"ל, אומר כי התוכנית מקודמת מול מפקד זרוע היבשה וגורמי אכ"א. לדבריו, החזון שיאפשר הכשרות לכלל המסלולים הוא החזון שאנחנו מקדמים עם מפקד זרוע היבשה האלוף לוטן, ועם יועץ הרמטכל תאל אמונה ותאל טייב באכ"א, בדמות הקמת בה"ד הכשרות צהלי לחרדים המשמעות עשויה להיות רחבה בהרבה מקורסי חובשים ומפקדי כיתות. בהד כזה יוכל בעתיד לאפשר גם הכשרות מורכבות שכיום קשה מאוד לקיים במסגרת חטיבתית - נהיגה והפעלת כלי רכב מורכבים, רק;ם, אמצעי לחימה ייעודיים והכשרות מקצועיות נוספות. בהמשך, ככל שהיקף השירות החרדי יתרחב, החזון כולל גם יכולת לתת מענה להכשרות בתחומי השריון וההנדסה. גם חיילים חרדים המשרתים כתומכי לחימה אמורים להיכלל בתפיסה. כך, למשל, חיילי מסלולים דוגמת ;משמר הנגב או חיילים שיוכשרו במקצועות טכניים ולוגיסטיים, יוכלו לעבור את ההסמכה המקצועית בבסיס המותאם באופן קבוע לצורכיהם. הרבה מעבר לפתרון טכני אלא שהקמת בהד חרדי אינה רק שאלה של כשרות, הפרדה או תנאי שירות. אם המהלך יבשיל, מדובר בשינוי מבני משמעותי בתפיסת שילוב החרדים בצהל. עד היום, עיקר תשומת הלב הציבורית הופנתה להקמת מסגרות לחימה חרדיות - מגדוד נצח יהודה ועד חטיבת החשמונאים. בסיס הדרכה עצמאי הוא כבר מדרגה אחרת: הוא יוצר תשתית כלל-צהלית שמאפשרת לחייל חרדי להשתלב בשורה ארוכה של יחידות ומקצועות, מבלי שכל יחידה תידרש להמציא מחדש את ההתאמות הנדרשות עבורו. לצד התמיכה במהלך, בתוך הצבא נשמעת גם ביקורת. קצינים המתנגדים לרעיון מזהירים כי יצירת מערכת הכשרות נפרדת עלולה להעמיק את ההפרדה בין חיילים חרדים לשאר הצבא. בניגוד לחטיבה ייעודית, שמטבעה מוגבלת למסגרת אחת, בהד הכשרות נוגע בשכבה רחבה בהרבה של המערכת הצבאית: הכשרה מקצועית, פיקודית ולעיתים גם חינוכית של חיילים המיועדים להשתלב ביחידות שונות. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי ללא תשתית כזו, הרחבה משמעותית של השירות החרדי תיתקל פעם אחר פעם באותה תקרה. אפשר להקים גדודים וחטיבות, אך ככל שמספר
החיילים החרדים ומגוון התפקידים שלהם גדלים, הצבא נדרש גם למערכת שתדע להכשיר אותם למקצועות השונים מבלי לפגוע בתנאי השירות שעל בסיסם התגייסו קורס החובשים שהסתיים בשבוע שעבר הוא עדיין מהלך נקודתי: כ-40 חיילים, שמונה שבועות ובסיס אחד של חטיבת החשמונאים. אבל העובדה שלראשונה התשתית החטיבתית שימשה גם חיילים ממסלולים חרדיים אחרים מסמנת את הכיוון שאליו מבקשים גורמים בצה"ל להתקדם אם התוכנית תצא לפועל, חטיבת החשמונאים עשויה להתברר בדיעבד לא כיעד הסופי של המהלך הצהלי לשילוב חרדים - אלא כתשתית הראשונה למערך חרדי רחב בהרבה בתוך

 יואלי ברים: קיבלתי אתמול טלפון ממספר חסום. על הקו - עריק חרדי שמספר לי שהוא רוצה מאוד להתגייס לצבא. נקרא לו מוישי. לאיזה קהילה אתה משתייך, שאלתי. הוא השיב שהוא חסיד ויזניץ, ושאין מצב שהקשר עם הוריו יימשך אם חלילה יחליט להתגייס. זה יהיה אסון משפחתי וקהילתי, הוא הגדיר. ממילותיו הבחנתי בהשתוקקות של ממש. הוא מכיר כמעט כל מסלול חרדי צבאי. בחודשים האחרונים הוא ליבן את כל מה שיש לצבא להציע, פניו מיועדות לשם. החוצה. אבל הוא מפחד מאוד מאבא. מהדמעות של אמא. מהרבנים שלו. מהישיבה והחברים. מהצער שהוא יזרע סביב סביב אם יעז לעזוב את עולמו אל החלל החיצון, המקולל והמגודף. לחלל החיצון הזה קוראים צה"ל. קוראים לזה אקדמיה. קוראים לזה ארץ לא לנו. פחד אלוהים, הוא מספר. רעש התקופה שמסביב סוגר על מוישי. ומשתיק אותו. בישיבה שלו מתקיימות אינספור שיחות הטפה נגד אורח חיים שאינו חרדי. סביבתו החברתית מוזנת משמועות מרתיעות על
מעצרים באמצע הלילה, חבריו ובני משפחתו מולעטים ברטוריקת הפחד. נגד הצבא, נגד המדינה, נגד החילונים. והכל בכאב. ובדמעות. על עולם התורה שנרדף עד צווארו. על בני התורה שנכלאים. ועל האברכים העניים שהגיעו אל פת לחמם. ומוישי מספר לי כמה הוא רוצה לקפל הכל ולעזוב את הישיבה. אבל אבא שלו אוהב אותו כל כך, והוא לא יכול לעשות כלום. בדיוק כמו הסיפור העצוב על קין והבל בראייתו של יהודה עמיחי זו אי הבנה של אהבה. קין רצה רק לחבק אותו חזק, וחנק אותו, שניהם לא הבינו. השיחה הזו הבהירה לי מדוע מעצר עריקים חרדים הוא עוול מוסרי, מלבד חוסר התוחלת האסטרטגי שבמעצרים הללו. מוישי, כמו כל צעיר חרדי ממוצע, הוא הפרט הכי חלש ומוחלש בשרשרת החברתית. על הנייר מוישי הוא אדם בוגר. על הנייר הוא קיבל צו. הוא לא התייצב. אבל בחייו שלו, מרחב הבחירה צר עד מחנק. בלי כסף, בלי תמיכה משפחתית, בלי סעד חברתי, המדינה מגיעה אליו בסוף השרשרת ואומרת לו - אתה כעת האשם. ואתה כעת תשלם. אתם רוצים להילחם ולגייס חרדים? בבקשה. מוזמנים להיאבק במי שמארגנים הכל. ברבנים שמורים לצעירים לא להתייצב בלשכת הגיוס. בעסקנים בעלי הכוח שמקימים מערכי עריקות. במוסדות שמפעילים לחץ חברתי. במנגנונים החזקים והמשומנים שהמדינה הקימה ומימנה במו ידיה. תרהיבו עוז, ואם תהיו ממש ממש חזקים, תעצרו את מי שמסיתים להפרת חוק, תייבשו תקציבים. אבל למה ללכת דווקא למוישי, הצעיר החרדי, זה שמפחד לספר לאבא שלו שהוא רוצה להתגייס ולהפוך אותו לפושע? ובתום מעצרו של מוישי, הרב ימשיך למסור את שיעורי תורתו. כנראה שילדיו חסינים ממעצר. קיבלתי כבר כמה עדויות על בנים של ראשי ישיבות שבאורח מפתיע הצליחו לסדר לעצמם פטור מגיוס על רקע נפשי. והעסקן ימשיך לחגוג, הוא מעולם לא היה מודאג מכלום. אבל העריק החרדי, מוישי, שמתקשר אליי ממספר חסום - עשוי למצוא את עצמו אזוק.  זהו צעד כמעט אלגנטי באכזריותו. המדינה מדלגת מעל מוקדי הכוח ומענישה את מי שכוחם פועל עליו. עצלות אינטלקטואלית שיכולה לחשוף עד כמה אין ידה של מדינת ישראל מגעת במוקדי הכוח האמיתיים, או כמו המשפט השגור, חזקה על חלשים