מהדורת יום רביעי י''ח טבת.
בני התורה
המונים ליוו היום (רביעי) במסע הלווית הבחור החשוב יוסף אייזנטל ז"ל מחשובי תלמידי ישיבת 'אהל תורה' - פוניבז' שנדרס למוות לאחר המחאה נגד חוק הגיוס בירושלים מסע הלוויה יצא מרחבת הישיבה בשכונת רמות בירושלים שם ספדו לו: מרן הגר"ע אויערבאך, ראש ישיבת פוניבז' הגר"ש מרקוביץ הסבא מרא דאתרא רמות ג' הגאון רבי אוריאל אייזנטל, ר"י אהל תורה הגרא"ח טוקר, ר"י אהל תורה בה הגרש"ד כהן, מרא דאתרא רמות ב' הגאון רבי משה דרוק האבא הגר"ש אייזנטל מראשי ישיבת אהל תורה אבא צימרר את כל השומעים ועין לא נותרה יבשה בדברי ההספד: "ה' נתן וה לקח, יהיה שם ה' מבורך מאתה ועד עולם יוסי! יוסי שלנו היה בן יקיר לי, ילד שעשועים. יוסי, איזה ילד שעשוע. שעשוע בתורה, שעשוע במידות, שעשוע בהארת פנים, שעשוע בחיוך שלא נפסק". "אני נזכר כשיוסי היה ילד בן 6, אז יצא עם אמא, והיה לו 20 שקלים שלו ויצא לקנות כמה ממתקים, ובדרך הוא ראה אדם שמבקש צדקה, הוא לא עמד בזה ואמר אמא, אני רוצה לתת 20 שקל". "כשיוסי היה חוזר מהמתמידים, כל הממתקים שהוא קיבל הוא לא היה אוכל כלום אלא היה מחלק למשפחה. אחרי כשיוסי התחיל ללמוד גמרא, איזה גישמאק היה ללמוד איתך, כמה אהבת ללמוד ולהבין עד הסוף, לא ויתרת, ילד שעשועים". "אני נזכר בלילות שבת של החורף, שנה שעברה כשעוד לא קיבלת בישיבה את המושגים של 6 שעות, אבל הגיע השעה 8 ואמרת אבא צריך לסיים את הסעודה אני צריך ללכת ללמוד, ואם לא סיימתי פשוט בירכת ברכת המזון וקמת והלכת ללמוד". "בחודשים האחרונים זכית יוסי להכנס להיות בן ישיבה. כמה שמחת שנכנסת לישיבה המיוחדת הזאת, איזה קניינים קנית, איזה שטייגען ועליה. אתה היית חוזר הביתה ואם היה לפעמים שהסוגיא לא היתה ברורה או שהיתה קושיא - אבא אתה רוצה ללמוד? איזה אושר היה לך שהכל היה ברור". "בחנוכה האחרון, סיפרת שלקחת על עצמך לסיים 10 פעמים מסכת בבא בתרא. שאלתי אותך איך עושים את זה? ואמרת בפשטות זה לא בעיה, וביקשת שאקנה לך גמרא בבא בתרא בלכתך בדרך. עוד לא הספקת להשתמש בזה הרבה פעמים". "יוסי כבר בעולם הזה לא תזכה לסיים בבא בתרא, אבל בעולם האמת יהיה לך רבנים.. איי כמה עבדת להשלים את המסכת, בחנוכה האחרון נבחנת 30 דפים בבא בתרא מבחם אמריקאי. 3 שאלות לא נכונות מתוך 30. היה לך כזה רצון לדעת ללמוד". "יוסי, כמה כולם אהבו אותך, כמה היה נעים להיות בחברתך, כמה חיכו בבית כולם האחיות ואמא שתחזור הביתה, כמה חיכו לשבת חפשית שתהיה השבת, שיוסי יהיה בבית. יוסי, קשה לדבר עליך בלשון עבר, אבל האמת שאפשר לדבר עליך בלשון הווה, הגוף שלך לא יהיה כאן, אבל הנשמה שלך צהיה איתנו יום יום שעה שעה, אתה תהיה הדמות שלנו לדעת מה זה לאהוב ללמוד מה זה בן אדם לחברו". "הקב"ה גזר כזאת גזירה, כולם מרגישים שזה קורבן ציבור, כמה דמעות לעם ישראל נשפכו ביום האחרון. אוי כזה קורבן. אבל ידוע מה שרבי אלחנן אמר, שצריך להזהר שלא יהיה מחשבת פיגול. רבונו של עולם! רבונו של עולם! אנחנו לא שואלים למה, אסור לשאול למה?. אנחנו אומרים תודה רבה, 14 שנים שהפקדת לנו כזה פקדון. כזאת נשמה. אני מקווה ששמרנו את הפיקדון כמו שצריך, אנחנו עשינו את כל ההשתדלות גם בגשמיות וגם ברוחניות, אבא החזרנו לך נשמה טהורה, נשמה שנפטרה מהעולם מתוך דבר מצווה". "אני לא ראוי לעמוד פה ולדבר לפני תלמידי חכמים. אי אפשר לנחם אבא ואמא שכולים, זה לא שייך אבל זאת נחמתי, אם כל אחד ואחד מבני המשפחה והישיבה, ומהשכונה, כל אחד יקח איזה חיזוק קטן קבלה קטנה אז נדע שזה באמת היה קורבן עולה תמימה. אבל לא צריך קבלה גדולה אלא קבלה קטנה כל אחד שיוכל לעמוד בה". "יוסי, יוסי שלנו, אתה עולה לפני כיסא הכבוד, אתה נמצא הכי קרוב שיש. תקרע שערי שמיים תהיה מליץ יושר, תהיה מליץ יושר עליי, שהשם ייתן לי את הכוחות לעמוד בניסיון ולצאת מחוזק מהניסיון הזה. איי. תתפלל על אמא, כמה היא השקיעה בך? מהיום שנולדת. בגשמיות, וברוחניות. מיום שנולדת אני חושב שכמעט לא היה יום שהיא לא התפללה עליך. תהיה מליץ יושר עליה שהקבה ייתן לה את הכוחות גם כן לעמוד בניסיון. תהיה מליץ יושר על האחיות שלך שכ"כ אהבו אותך וכ"כ העריכו אותך". "תהיה מליץ יושר על דוד הקטן שלנו שכ"כ שמחת שהוא נולד וכ"כ קיווינו שאתה תהיה הדוגמה שלו. אבל אני מבטיח לך יוסי שאנחנו נעשה את כל ההשתדלות ללמד אותו מי היית ומה היית יש לו ממי ללמוד. איי, תקרע שערי שמיים על כל המשפחה על הסבים הגדולים שלך, על הסבתות המיוחדות, על כל בני הישיבה, יוסי צריך את התפילה שלך תהיה מליץ יושר על כולם על כל כלל ישראל. איי, כמה צרות? כבר אי אפשר לעמוד בזה". "תהיה מליץ יושר על עולם הישיבות, שלא יפריעו לו (זדים) בלימודו. כמה זה הפריע לך בחודשים האחרונים, כמה זה כאב לך, שזורקים בחורי ישראל לתוך הכלא. הקב"ה יעזור ש'בילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה'. יוסי ונזכה לראות אותך בקרוב, בתחיית המתים
