מהדורה מרחבת יום רביעי כ''ג תמוז - חובת קריאה על המשך הפעילות של צה''ל לחילון הציבור החרדי

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת
דה מרקר:  2,593 משקי בית קיבלו הודעה כי השתתפותם בהגרלה בוטלה, לאחר שעל פי נתוני צה"ל הם מוגדרים משתמטים.

גרובייס:  נתניהו וסמוטריץ' דורשים מראשי ישיבות ההסדר החרדיות תמיכה פומבית בחוק יסוד לימוד תורה והפסקת מעצרי עריקים, תמורת החלטת ממשלה שתכפיל את מספר ישיבות ההסדר החרדיות. 

מעשירים את הקופה על גב הגיוס! שילה פריד: נתניהו וסמוטריץ' מגבשים החלטה לאישור הממשלה
שתנפח את תקציבי ישיבות ההסדר החרדיות, לצד עידוד גיוס תלמידים וג'וב לפרויקטור שימונה לעניין.

אבי מוסקוב: חבר ועחו״ב ח"כ פרוש חושף הערב בכינוס ראשי קהילות שלומי אמונים בצפת: הגענו להסכמה עם הייעוץ המשפטי שאם אין לנו קרובי משפחה במעצר עכשיו מותר לנו להצביע בוועדה בעד חוק המעצרים - לפני ההצבעה במליאה נצטרך לתת גילוי נאות.

גדי אייזנקוט בראיון לישי כהן: ״חלק גדול ממצביעי ש״ס משרתים בצבא וראיתי אותם כרמטכ״ל. ש״ס היא מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד, אני אומר את זה כבן לאימא שהצביעה ש״ס 30 שנה. אני רואה בש״ס שותפה בתנאי שהיא תצהיר על שלושת עקרונות היסוד שלנו״.

שילה פריד: בכיר בסיעות החרדיות תוקף: "בזמן שהליכוד מציג את עצמו כמפלגת הימין והמסורת, מאחורי דלתיים סגורות הם דורשים להכניס שינויים מהותיים בחוק יסוד לימוד תורה, הם לא דואגים לצה״ל אלא מתנגדים לתורה. שוב מתברר כי מפלגה שייצרה תופעות כמו אדלשטיין ואילוז ממשיכה לאמץ ולהוביל את השקפת עולם בעמדות שלא היו מביישות את מפלגות השמאל".

ביטאון ש״ס ׳הדרך׳ בכותרת ראשית: ״ימי הכרעה לחוקי עולם התורה״ - בש״ס מותחים ביקורת חריפה על ניסיונות הליכוד לסגת מההבנות סביב חוק יסוד לימוד תורה ומזהירים: ״הפרת ההסכמות תהיה כפיות טובה כלפי השותפים הנאמנים ביותר ותערער את יסודות הגוש האמוני״.

עמית סגל: חוק יסוד לימוד תורה לא יעבור במתכונת הנוכחית.

ח "כ יעקב אשר חוזר ואומר: אם נכד שלי יגיד ' נמות ולא נתגייס' אגיד לבן שלי לקחת אותו לטיפול

הלפרין: חרדים מפגינים בכניסה לפיקוד מרכז בירושלים, ואף מנסים לחסום אותו בגלל שירותשל חיילים חרדים בבסיס

הלפרין: תהליכי העומק בחברה החרדית מרתקים. ניגודיות תהומית בין קהילות, הקצנה נגד המדינה או דווקא התגייסות לצה" ל ולפעמים זה קורה אפילו באותה קהילה ממש. דוגמה לכך רק הבוקר: המפגין הזה חסם את הכניסה לפיקוד מרכז בגלל שבבסיס משרתים חרדים. אלא שלא מזמן בן דודו, חרדי למהדרין - עבר גיבוש סיירות 

גורמים המעורים בתהליכי הגיוס אמרו ל' וואלה' כי בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה במספר הצעירים החרדים שעוצרים את הליך הגיוס לחטיבה או מבטלים אותו לחלוטין. בשיחות עם המועמדים הם שומעים שוב ושוב כי ההחלטה נובעת ממעצרי קרובי משפחה ולחץ גובר מתוך החברה החרדית

הלפרין: צוות של מס הכנסה שביצע בדיקות בבני ברק - הותקף באלימות, בין היתר הושלכו לעברו ביצים וחפצים שונים

שניאור ובר: הפילנתרופ שהפך לטוראי בחטיבה החרדית מוטי זוננפלד באולפן "כור ההיתוך עם שניאור ובר. "נתניהו לא יוצא לעם ואומר בגילוי לב: אחים חרדים, אנחנו צריכים אתכם". הוא נולד בברזיל, עשה הון בעסקים, בגיל שבו רוב האנשים חושבים על פרישה – ר' מוטי זוננפלד עלה על מדים, עבר את שרשרת החיול בבקו"ם והתגייס כחייל פשוט לחטיבת החרדית החדשה, "חטיבת החשמונאים". בראיון גלוי לב לשניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך', הוא מספר על סגירת המעגל המשפחתית, על האווירה הרוחנית בבסיס האימונים, ושולח מסר נוקב להנהגה החרדית והחילונית כאחד: "מי שלא יושב ולומד – חייב לשרת". מוטי זוננפלד מוכר בציבור הרחב בעיקר בכובעיו המוכרים: איש עסקים בינלאומי, פילנתרופ כבד העומד מאחורי מיזמי חינוך ורווחה, ודמות מוערכת בעולם התורני. אך לאחרונה, זוננפלד חובש כובע חדש לחלוטין – כובע פלדה. בגיל שבו רבים כבר שכחו מתי ראו בסיס צבאי, הוא התייצב בלשכת הגיוס, עבר בין התחנות, חתם על ציוד והפך רשמית לטוראי בצה"ל, כחלק מחטיבת החי"ר החרדית החדשה "חטיבת החשמונאים". "כשלבשתי את המדים, וברגע שקיבלתי את צו הגיוס, הרגשתי התרגשות עצומה", מספר זוננפלד בראיון מיוחד לשניאור ובר בפודקאסט הפופולארי "כור ההיתוך". "כשהגעתי לבקו"ם, כולם שאלו אותי בחיוך: 'את מי כבודו מלווה היום?'. אמרתי להם: 'אני מלווה את עצמי'. רציתי שאבא שלי יבוא ללוות אותי, אבל הוא חשב שאני צוחק". המסע של זוננפלד אל המדים אינו מובן מאליו. הוא עלה לישראל רק לפני כ12- שנים, בשנת ,2014 אך הרצון לתרום לצבא תמיד בער בו. לפני למעלה מ30- שנה נפגש עם הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק ז"ל. "אמרתי לו: 'אמנון, בוא, אני נותן לך חצי שנה, תעשה איתי מה שאתה רוצה, אני בצבא שלך'. הוא הסתכל עליי ואמר: 'חיילים יש לי טובים ממך. אנשי עסקים שטובים למדינה ופועלים למענה – אין הרבה כמוך'. הוא פשוט נפנף אותי, והלכנו לאכול משהו". אך אירועי השבעה באוקטובר שינו הכל וסגרו עבורו מעגל משפחתי משולש. מצד אחד, אביו (שחוגג בקרוב 99) צלול לחלוטין, למד בישיבת חברון המקורית בגאולה והיה לוחם קרבי באצ"ל. מהצד השני, בנו של מוטי משרת כעת כצלף ביחידה מובחרת בעומק לבנון. "הסתכלתי על שניהם ואמרתי לעצמי: רגע, משהו חסר במשולש הזה. אני צריך להיכנס פנימה. ניסיתי ושוב ניסיתי, וברוך השם זה הצליח". במהלך שרשרת החיול בבקו"ם, בעיצומו של יום גיוס לחטיבת הצנחנים, זיהתה אותו אחת 'החיילות' במקום. "היא שאלה אותי: 'אתה משפחה של דניאל זוננפלד?'. אמרתי לה שאני אבא שלו. היא פשוט פרצה בבכי מהתרגשות וביקשה להצטלם איתי. שאלתי אותה: 'מה את אומרת, דניאל היה רוצה שאני אתגייס?'. היא ענתה: 'מאוד רוצה'. וזהו, התגייסתי". הרב זוננפלד אומר בהתרגשות מופגנת: "אני מרגיש בגדי קודש שאני לובש את המדים האלה. אני חייל פשוט בצבא הגנה לישראל, ומאוד גאה בזה". זוננפלד חזר לאחרונה משבוע אימונים ומילואים אינטנסיבי בבסיס החטיבה בלכיש, ומעיד מכלי ראשון על הפלא שמתחולל שם. החטיבה, שנולדה מתוך רעיון מקורי של אלוף דוד זיני (כיום ראש השב"כ) ותת-אלוף אבינועם אמונה, מונה כיום כבר למעלה מ1,200- לוחמים, וחלקם כבר עושים חיל בלחימה בלבנון. "מבחינה מבצעית, עושים להם שם בית ספר, קשוח מאוד ולא עושים הנחות", מספר זוננפלד על רמת האימונים של הבחורים, שרובם לא ראו שיעור התעמלות מימיהם. "אבל הייחוד הוא שהמפקדים מבינים בדיוק עם מי יש להם עסק. המג"ד והמח"ט החדש, שמר רבי, הם לא רק מפקדים – הם סוג של אבא לכל חייל. האווירה שם היא של 'חיילי דוד המלך'. בין אדם לחברו ברמה הגבוהה ביותר, שיעורים קבועים, ושמירת הלשון. הייתי נוכח כשחייל אחד נכנס קצת לפוליטיקה, והחייל השלישי פשוט סימן לו עם היד שנמצאים בימי ספירת העומר ומיד תיקנו את עצמם". זוננפלד מתאר כי בבסיס נשמרים ההידורים ההלכתיים המחמירים ביותר (כשרות של העדה החרדית או הרב לנדא), ובשבתות הבסיס נראה כמו בני ברק: "מי שלא בשמירה הולך בלבוש שבת מלא. החוויה הזו מופלאה. למדתי לפרק ולהרכיב רובה 4M, ושם למדתי שיש פין קטן שמחזיק את כל הנשק, ולחיילים יש בדיחה פנימית – קוראים לו 'פין שבת', כי מי שמאבד אותו נאלץ לסגור שבת בבסיס...". לשאלה מה היה אומר על כך סב-סבו, מנהיג היישוב הישן המיתולוגי הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, משיב הנכד בביטחון: "היו מי שניסו לקחת את הסבא כדגל לחוגים מסוימים כמו סאטמר או נטורי קרתא, אבל עם אהבתו העצומה לכל יהודי, אי אפשר להשליך את מה שהיה לפני 150 שנה לימינו. לצד ההתפעמות מהחטיבה, לזוננפלד יש בטן מלאה על האופן שבו המדינה וההנהגה החרדית מנהלות את משבר הגיוס. הוא מגדיר את הסנקציות של בג"ץ והפרקליטות כ"סתירה מיניה וביה" ומכשול אמיתי. "מצד אחד צועקים שהחרדים לא משרתים, ומצד שני עושים הכל כדי שימשיכו לא לשרת, כי לא מוכנים לבוא לקראתם בשום הנחה או הבנה של אורח החיים שלהם". הוא מדגים זאת באמצעות סיפור מפתיע על ביקור רשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס החטיבה: "לקראת הביקור, המח"ט הבהיר לאנשי הפמליה של ראש הממשלה שבבסיס הובטח לרבנים ולאדמו"רים שלא יהיו נשים. אנשי השב"כ ומשרד ראש הממשלה אמרו שיש מזכירות ומאבטחות וזה בעייתי, אבל המח"ט עמד על שלו ואמר: 'אם כך, אפגוש את ראש הממשלה בשער ואחזיר לו את המפתחות'. נתניהו, שמבין פוליטיקה וצבא, קיבל את זה והגיע לפגישה עם גברים בלבד על טהרת הקודש, כדי לא להרוס את האווירה הרוחנית שהובטחה. ככה בונים אמון". זוננפלד אינו חוסך ביקורת גם מההנהגה הפוליטית החרדית, ומפנה אצבע מאשימה גם לראש הממשלה: "נתניהו הוא פייטר, הוא ואחיו היו בסיירת מטכ"ל. אבל הוא לא יוצא לעם ואומר בגילוי לב: 'אחים חרדים, אנחנו צריכים אתכם, חסרים לנו עשרות אלפי חיילים. מי שלא לומד – בואו להתגייס, הנה הקמנו לכם את חטיבת החשמונאים שבה אף אחד לא ינסה לשנות אתכם'. הוא לא עושה את זה משיקולים פוליטיים".

לעומת זאת, הוא משבח את האומץ הציבורי של יוזמות כמו תנועת "אחוות תורה" של הרב דוד לייבל. "לא הכרתי אותו בעבר, ומי שהפנה אותי אליו היה דוד זיני. גיליתי תלמיד חכם ויהודי אמיץ שאין כדוגמתו, שמקיים את 'לא תגורו מפני איש'. הוא בנה מסגרות כמו 'קודקוד' 'והחשמונאים' עבור אלפי משפחות שאומרות: 'אני רוצה פרנסה, אני רוצה מדינה, אני רוצה להיות חלק'. אנשים בהנהגה מפחדים מהשינוי הזה ויורדים לחייו, אבל הוא פשוט אמיץ מדי בשבילם. המציאות כיום ברורה כשמש – עזרת ישראל מיד צר היא מצווה מפורשת ברמב"ם. אנחנו במלחמה בכל החזיתות, ואי אפשר להמשיך לחיות בתוך ד' אמות בסיום הראיון, טוראי מוטי זוננפלד מביע תקווה עמוקה לגבי עתיד החטיבה החרדית והחברה הישראלית בכלל. "החזון הגדול הוא שמי שנכנס לחטיבה הזו חרדי, ייצא ממנה חרדי 'פלוס פלוס' – עם אחריות לזולת, אזרחות טובה וקיום המצווה הגדולה של 'ואהבת לרעך כמוך' כפשוטה, כדי לתת לחיילי המילואים האחרים, שחלקם אבות לשמונה ילדים ונמצאים מאות ימים בשטח, קצת אוויר לנשום". "אני לא רוצה להפוך את כל צה"ל לחטיבת חשמונאים אחת גדולה", הוא מסכם בחיוך, "אבל בהחלט הגיע הזמן שיהיה מקום מבורך, קדוש ונכון לציבור החרדי לקחת חלק בנשיאה בנטל. מבחינתי, זו פשוט עבודת קודש, ואני גאה להיות חלק ממנה".

כיכר השבת: מייסד החשמונאים חשף: זה ההישג הדרמטי של הלוחמים החרדים "פגשתי בחייל החרדי איכויות אישיות בלתי רגילות, החיילים החרדים מגיעים לרמה המקצועית הגבוהה ביותר בזמן קצר, בזכות הרצינות, היסודיות והמחויבות שלהם"', כך אמר אמש (שני) יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, מייסד ומח"ט חטיבת החשמונאים הראשון, תא"ל אבינועם אמונה, באירוע הנעילה של כנס נחלים השביעי למחשבת ישראל, שנערך ביוזמת ישיבת נחלים ובשיתוף ארגון גשר. במהלך הדיון נשאל תא"ל אמונה מה מייחד את החייל החרדי, והשיב בדברי הערכה יוצאי דופן: "פגשתי בחייל החרדי איכויות אישיות בלתי רגילות, רצינות ומחויבות. אמנם הם מגיעים במצב פיזי פחות טוב, אבל הם מגיעים לרמה המקצועית הגבוהה ביותר בזמן קצר מאוד. הם מאוד יסודיים, מאוד רציניים, ובתוך זמן קצר סוגרים את הפער ומגיעים לרמה מקצועית גבוהה מאוד". אמונה חשף גם נתון יוצא דופן על הישגי חטיבת החשמונאים: "לאחרונה חטיבת החשמונאים השתתפה לראשונה בבוחן שבו נבחנות כלל חטיבות החי"ר של צה"ל במספר תחומים. החשמונאים לא רק שהשיגה את התוצאה הטובה ביותר מכל החטיבות, אלא עשתה זאת למרות שהתאמנה ותרגלה פחות משאר החטיבות". לדבריו, "הדבר מעיד על ציבור עם איכות אנושית בלתי רגילה. יש באופי החרדי הערכה למפקדים, רצינות וחינוך למצוינות. יש אנשים שרצו להיות מצטיינים ולא מצאו את מקומם בישיבה, והחטיבה מאפשרת להם להצטיין". בהמשך התייחס תא"ל אמונה גם לתהליך שעבר צה"ל בכל הקשור לשילוב חרדים בשירות הצבאי, ואמר כי במשך שנים המדינה עצמה יצרה חסמים בפני גיוס חרדים: "במשך השנים מדינת ישראל נתנה לחברה החרדית סיבות לא להתגייס. לא קיימנו מסגרת שאפשרה לבחור חרדי להתגייס, ולא תמיד עמדנו בהתחייבויות שנתנו להם". לדבריו, ההישג המרכזי בהקמת חטיבת החשמונאים אינו עצם הקמתה, אלא השינוי הרחב שהיא מביאה אל תוך צה"ל. "מה שמשמח בפתיחת חטיבה חרדית הוא לא עצם החטיבה, אלא העובדה שהיא הביאה להתאמת צה"ל עצמו עבור החייל החרדי. כיום הצבא משתדל לעשות כל מה שאפשר כדי לאפשר לחיילים חרדים להתגייס". תא"ל אמונה הוסיף ואמר כי "בקרב החברה החרדית יש מוטיבציה גדולה להתגייס ויש רצון גדול להתחבר לחברה הישראלית. מצד שני, חשוב לחרדי להישאר ירא שמיים ולשמור על תרבותו". לדבריו, האתגר המרכזי הוא יצירת מסלולים שיאפשרו לחייל החרדי לשרת תוך שמירה מלאה על אורחות חייו. "אני לא מסתכל רק על השאלה איך מייצרים שוויון בין כולם. אני רוצה לייצר מציאות שבה חייל חרדי יכול להתגייס כשהוא רגוע, יודע שהוא יוכל לשמור על אורח חייו ושכל מה שמבטיחים לו אכן מתקיים". ראש ישיבת נחלים, הרב שמואל לורנץ, אמר במהלך הכנס: "כנס נחלים נולד מתוך ההבנה שהסוגיות העמוקות ביותר שמעסיקות את החברה הישראלית חייבות להתברר קודם כל בבית המדרש. השנה בחרנו לעסוק באחת הסוגיות המורכבות והמקטבות ביותר – מערכת היחסים בין העולם החרדי לציונות הדתית. יותר מדי מהשיח הציבורי מתנהל באמצעות סיסמאות, דמוניזציה והאשמות הדדיות, במקום ניסיון אמיתי להבין את נקודות היסוד של המחלוקת. מטרת הכנס היא ליצור מרחב של בירור, הקשבה וכבוד, שבו ניתן לשמוע גם עמדות שונות מאוד, מבלי לוותר על האמת של כל צד. אני מאמין שדווקא מתוך לימוד עמוק ושיח כן אפשר למצוא מכנה משותף שיאפשר לנו לחיות יחד מתוך אחריות, כבוד הדדי ושותפות". מנכ"ל ארגון גשר, אילן גאל דור, אמר כי "היחסים בין החברה הישראלית לבין המגזר החרדי נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד, מציאות שמקשה לעיתים לקיים שיח עמוק ומשמעותי. דווקא בתקופה כזו ישנה חשיבות גדולה ליצירת מרחבים שבהם ניתן ללמוד, להקשיב ולהעמיק בעמדות ובצרכים של הצד השני, ולא להיתלות בסיסמאות או בכותרות. השותפות של גשר בכנס נחלים נובעת בדיוק מתוך הרצון לקדם שיח המבוסס על היכרות, כבוד הדדי ודיון אמיתי בסוגיות שמעסיקות את החברה הישראלית כולה".

יהודה שלזינגר: דאגה בחטיבת החשמונאים: עשרות חרדים ביטלו את הליך הגיוס גורמים המעורים בתהליכי הגיוס אמרו לוואלה כי בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה במספר הצעירים החרדים שעוצרים את הליך הגיוס לחטיבה או מבטלים אותו לחלוטין. בשיחות עם המועמדים הם שומעים שוב ושוב כי ההחלטה נובעת ממעצרי קרובי משפחה ולחץ גובר מתוך החברה החרדית בצה"ל מודאגים מירידה משמעותית בהיקף המתגייסים לחטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית, בעקבות סוגיית גיוס החרדים והתגברות מעצרי העריקים. כך נודע היום (שני) לוואלה. גורמים המעורים בתהליכי הגיוס הבהירו לוואלה כי בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה במספר הצעירים החרדים שעוצרים את הליך הגיוס או מבטלים אותו לחלוטין, לאחר שכבר החלו בתהליך המיון. בניגוד למסלולי גיוס רגילים, תהליך הגיוס לחטיבת החשמונאים מבוסס על איתור מועמדים מתוך הציבור החרדי, פגישות אישיות, ראיונות התאמה ושיחות רבות שמטרתן להפיג חששות ולבנות אמון מול המועמדים ובני משפחותיהם. אלא שלדברי גורמים המעורים בנושא, גל מעצרי העריקים והשיח הציבורי סביב חוק הגיוס פוגעים באופן ישיר בתהליך. לדברי הגורמים, לא מדובר בביטולים בודדים אלא בעשרות צעירים שהחליטו לעצור את התהליך. הציפייה בצה"ל הייתה שלאחר כמה מחזורי גיוס תגיע החטיבה להיקפים של כמה מאות מתגייסים בכל מחזור. בפועל, המספרים עדיין נמוכים בהרבה. במחזור הגיוס האחרון, בחודש מאי, התגייסו לחטיבה כ97- חיילים חדשים בלבד, זאת מתוך שנתון גיוס חרדי המוערך בצה"ל בכ14- אלף צעירים פוטנציאליים. במחזור הגיוס האחרון התגייסו לחטיבה כ70- חיילים חדשים בלבד. לוחמי חטיבת החשמונאים בלבנון/דובר צה"ל בצה"ל השקיעו מאמצים רבים בהתאמת החטיבה לאורח החיים החרדי: בתי מדרש פעילים, שלוש תפילות ביום, מסגרות ללימוד תורה, כשרות מהודרת וסביבה המותאמת לצעיר החרדי. אולם למרות ההתאמות, ההיענות מצד הציבור החרדי נותרה נמוכה, וכעת, בעקבות האירועים האחרונים, נרשמת גם נסיגה בקרב צעירים שכבר הביעו נכונות להתגייס. לדברי המעורבים בתהליכי הגיוס, בשיחות עם המועמדים הם שומעים שוב ושוב כי ההחלטה להפסיק את התהליך נובעת ממעצרי אחים, קרובי משפחה וחברים, לצד לחץ גובר והתנגדות חריפה יותר מתוך החברה החרדית לכל מי ששוקל להתגייס.

שילה פריד: חרדי שסיים קורס קצינים: "אפשר לשלב בין חיים חרדיים לשירות בצה"ל" צוערי חטיבת "חשמונאים" סיימו אתמול את קורס הקצינים וקיבלו את סיכת המ"מ. בימים הקרובים הם יחלו את השלמת ההכשרה, ובסיומה יהפכו לקצינים הראשונים של החטיבה החרדית. אחד מבוגרי המחזור הראשון הוא א' (26) מבית-שמש, שלמד במשך שנים בישיבה ובכולל לרבנות. "כשהוקמה חטיבת החשמונאים הבנתי שזו ההזדמנות שחיכיתי לה: לשרת בצבא בלי לוותר על אורח החיים החרדי", הוא מספר, "התגייסתי למחזור הראשון, המשכתי לקורס מ"כים, פיקדתי בבא"ח, ומשם היה לי ברור שאני רוצה לצאת לקצונה. רציתי להיות מהמקימים של הדבר הגדול הזה. הרגשתי שיש לי אפשרות להשפיע על הדורות הבאים של צעירים חרדים שיבחרו להתגייס". א' התגייס כחצי שנה לאחר נישואיו. הוא מספר כי רעייתו תמכה בהחלטתו, אף שהשניים לא ידעו כיצד ייראו חייהם במהלך השירות הקרבי. "היא אמרה שהיא איתי. ידענו שיש רבים שנושאים בנטל, והרגשנו שגם אנחנו צריכים להיות חלק אינטגרלי מהסיפור של המדינה", הוא אומר, ומודה כי היו בסביבתו גם כאלה שהתקשו לקבל את הבחירה להתגייס. על קורס הקצינים הוא אומר: "זה קורס תובעני מאוד. לא עושים לנו הנחות והסטנדרטים גבוהים בדיוק כמו בכל מסלול קצונה אחר בצה"ל. המפקדים דרשו מאיתנו את המקסימום – מקצועית, פיזית ומנטלית". מה הייתה החוויה המשמעותית ביותר? "ניווטי הבדד, שבהם מצאתי זמן לחשבון נפש ולמחשבות על הדרך שעברתי, על משפחתי ועל תחושת השליחות שמלווה אותי מהרגע הראשון בצבא". לקראת סיום ההכשרה הוא מביט קדימה: "אני מקווה להיות מפקד שייתן דוגמה אישית, שיידע לדרוש אבל גם להקשיב. יש לנו אחריות להוכיח שאפשר לשלב בין חיים חרדיים לבין שירות משמעותי בצה"ל. אני מאמין שאנחנו רק בתחילת הדרך".

מחזור גיוס נוסף של חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית החדשה של צה"ל, יצא (היום ראשון) לדרך ועבור סמל ראובן, מפקד כיתה צעיר בחטיבה, היום הזה מהווה סגירת מעגל אישית ולאומית כאחד. רק לפני שנה הוא עמד באותה נקודה בדיוק, נרגש ומלא בחשש, כחלק מהמחזור השני של החטיבה שהוקמה
כדי לתת מענה לצעירים חרדים המבקשים לשלב שירות קרבי משמעותי עם שמירה קפדנית על אורח חייהם הייחודי. "התגייסתי לפני שנה לחטיבת חשמונאים, עברתי את מסלול ההכשרה להיות לוחם. אחרי שמונה חודשים עשיתי קורס מ"כים, ומה פעילויות מבצעיות," משחזר ראובן את המסלול המהיר שעבר. עבורו, השירות הוא תהליך של צמיחה אישית. "גיליתי מקום נפלא, רציני, שעזר לי להתקדם בכל המובנים - יראת שמיים, חריצות, משמעת. ברוך השם, אני עומד כאן שנה אחרי מהיום שהגעתי לבקו"ם, ואעביר את הטירונות הקרובה". המעבר מעולם הישיבות לעולם המדים אינו מובן מאליו, וראובן מדבר בכנות על המניעים שהובילו אותו לצעד הזה. הוא מתאר את עצמו כמי שלמד ברצינות, אך הרגיש שהייעוד שלו נמצא בשילוב של תורה עם צבא. "למדתי רציני, אבל לא הייתי 'שטייגניסט' שלומד יום שלם. הרגשתי שאני רוצה להגן על עם ישראל ולתרום", הוא מספר. ההחלטה לא התקבלה בחלל ריק - אלא מתוך התייעצות עם הרבנים שעליהם הוא סומך. "ניגשתי לרבותיי, התייעצתי איתם, וברוך השם הם נתנו את ברכת הדרך". אחד החידושים המשמעותיים במחזור הנוכחי הוא נוכחותם של מפקדים חרדים, דוגמת ראובן, המהווים מודל לחיקוי עבור המתגייסים החדשים. במחזורים הקודמים, רוב הסגל הגיע מהמגזר הדתי-לאומי. למרות הערכתו הרבה למפקדיו הקודמים, ראובן מדגיש את הערך המוסף של מפקד שמדבר את שפתם של הלוחמים. "הערך של בחור חרדי שמבין את העולם, את הקשיים ואת הניואנסים החרדיים, הוא מאוד גדול," הוא מסביר בלהט. "בחור חרדי מגיע לחטיבה חרדית, הוא רוצה להרגיש בה בבית, הוא רוצה להרגיש בה כמו שמרגיש בישיבה, בכנסת, במשפחה. ככל שיש מפקדים יותר חרדים ויותר מבינים לליבו - זה מאוד משמעותי". השאיפה של ראובן כמפקד היא להוכיח שהצבא לא חייב לבוא על חשבון הרוח, אלא יכול להעצים אותה. הוא דוחה את החששות מפני אובדן הזהות החרדית במהלך השירות ומציג תמונה הפוכה: "אני רוצה להגיד להם שמגיעים למקום טוב, למקום שדואגים להם, שיוציאו אותם ברמה של יראת שמיים וחיבור לתורה ולזהות היהודית ולזהות החרדית - גבוהה יותר מאיך שהם נכנסו". היציאה לקורס פיקוד הייתה עבורו צעד טבעי של רצון להשפיע על דמותה של החטיבה המתהווה. "אחרי שהגעתי ונוכחתי לדעת עד כמה המקום הזה באמת איכותי וטוב, רציתי להיות חלק משמעותי מהמקום", הוא אומר. עכשיו, כשהוא עומד מול הטירונים החדשים, המסר שלו ברור ומרגיע: "שיהיו רגועים הם מגיעים למקום מאוד טוב".

ערוץ 7: סמל שמילי יקטר,מפקד כיתה בחטיבה החרדית "החשמונאים", הגיע למפגש עם מלש"בים חרדים - ושיתף אותם בריצה שערך עם פקודיו לזכר הנופלים קרוב למאתיים צעירים חרדים הגיעו אתמול (שני) לסיור בבסיס תבץ של החטיבה החרדית "החשמונאים", לקראת גיוסם הקרוב. המבקרים, שחלקם הגדול עתיד להתגייס בעוד כשבועיים, הגיעו כדי לעמוד מקרוב על תנאי השירות והאווירה בחטיבה המשלבת לוחמה ושמירה על אורח חיים חרדי. אחד המבקרים במקום ניסה ליצור קשר עם לוחם בחטיבה כדי לשמוע על השירות, וקיבל תשובה שהפתיעה את הנוכחים: "אני עם החיילים בריצה מחוץ לבסיס, לזכר הנופלים". אחד המלש"בים תיאר בשיחה עם ערוץ :7 "הוא הגיע לסיור כולו מותש מהריצה, אבל עם חיוך ענק של אושר על הפנים. לראות מישהו שעושה משהו כל כך נכון וחשוב ושלם עם הדרך שלו - זה נתן לנו את כל הכוח שצריך לקראת הגיוס". הלוחם הוא סמל שמילי יקטר, מפקד כיתה בחטיבה החרדית. הוא גדל בחסידות קיצונית בבני ברק ובחר אחרי קרוב לאלף ימי עריקות להסגיר את עצמו, ריצה עונש מאסר בכלא הצבאי ומיד לאחר מכן התגייס לשירות קרבי. בראיון לכאן חדשות עם יציאתו לקורס מ"כים לפני מספר חודשים סיפר כי ההחלטה להתגייס נבעה מ"לראות את הלוחמים הגיבורים שאיבדו ידיים ורגליים, זה עשה לי צמרמרות והציק לי אמרתי - אין סיכוי שהם ויתרו על משהו ועשו דברים ואני פשוט לא, ואני פשוט יושב מהצד". המבקרים בבסיס אתמול הם ברובם בני ,18 תלמידי ישיבות הסדר חרדיות ובוגרי ישיבות המבקשים לתרום למאמץ המלחמתי. אחד מהם אמר לערוץ 7 כי המכנה המשותף של כולם הוא הרצון להיות חלק מהמערך הלוחם מבלי להתפשר על זהותם כיראי שמיים.

שיתוף פעולה משמעותי לחטיבה: אל"ם שמר רביב ביקר בישיבת ההסדר החרדית "ברקאי" היום התקיים ביקור ייחודי ומשמעותי של מפקד חטיבת חשמונאים, אל"ם שמר רביב, בישיבת ההסדר החרדית "ברקאי" שבחיספין, בהובלת ראש הישיבה, הרב אברהם בורדיאנסקי שליט"א. הביקור המקצועי שנערך היום בחיספין הניח תשתית לחיבור ארוך טווח, שמטרתו שילוב תלמידי הישיבה במגוון תפקידי לחימה ותומכ"ל (תומכי לחימה) בחטיבת חשמונאים – תוך הגנה מלאה על אורח חייהם וערכיהם. הביקור הוקדש להיכרות מעמיקה, לשיח בלתי אמצעי של המח"ט עם תלמידי הישיבה, ולמפגש מקצועי ופורה עם ההנהלה. באווירה פתוחה וחיובית, עלו על השולחן הדרכים המעשיות ליצירת שיתוף פעולה הדוק, ובסיומו של המפגש סוכם על מתווה לחיבור ארוך טווח ובר־קיימא בין הישיבה לבין החטיבה. החיבור שנולד היום מבוסס על שותפות ערכית ומשימה משותפת, מתוך מטרה שבעזרת השם תלמידי הישיבה ישתלבו בשירות משמעותי בחטיבת חשמונאים. התוכנית המשותפת מיועדת לפתוח בפני הבחורים מנעד רחב של אפשרויות – החל ממסלולי לחימה בחזית ועד לתפקידי מפתח במערך התומכ"ל החטיבתי. זאת מתוך הבנה מקצועית שהמפתח להצלחה טמון ביצירת מעטפת הדוקה המאפשרת לכל בחור למצות את יכולותיו, תוך שמירה מלאה על זהותו, אורח חייו וערכיו מבית. "מצאנו כאן שותפות ערכית עמוקה ורצון אמיתי לבנות משהו יציב ונכון", סיכמו המשתתפים במפגש. "החיבור הזה יאפשר לבחורים לתרום בצורה המקצועית ביותר, הן כלוחמים והן כתומכי לחימה, מתוך מעטפת צבאית שמתאימה להם באופן מלא ומכבד". הביקור בישיבת "ברקאי" אינו אירוע מבודד, אלא עדות למהלך אסטרטגי נרחב ועבודת מטה מעמיקה שמקיימת החטיבה עם רבנים ומנהלי מוסדות בציבור החרדי. בחטיבה הביעו סיפוק רב מהרוח המעשית והחמה שנשבה היום בחיספין, ומציינים כי החיבור המקצועי שנרקם יוכיח את עצמו בע"ה כבר בתקופה הקרובה.

ערוץ 13: פרסום ראשון: בכירים בקואליציה ניהלו בימים האחרונים שיחות עם ראשי ישיבות ההסדר החרדיות שמגייסות את תלמידיהן לצבא בנוגע לנוסח של חוק מחודש להקפאת מעצרי עריקים, שיכלול בתוכו גם עידוד גיוס של חרדים דרך השקעה תקציבית במוסדות חרדים שמגייסים תלמידים לצבא - כפי שמציע

המתווה שהציגו ראשי הישיבות במכתבם לראש הממשלה בנימין נתניהו, כך פורסם  המשא ומתן הזה מתנהל מאחורי גבן של המפלגות החרדיות, על-ידי גורמים בקואליציה שמעוניינים להפחית את הביקורת הציבורית בהקפאה של מעצר עריקים חרדים. ראשי הסיעות החרדיות הטילו וטו על מפגש בין ראש הממשלה לראשי ישיבות ההסדר בשל ההתנגדות הממסדית לפועלן, אך כעת, החוק החדש שמציעים רבני ישיבות ההסדר כולל הפסקת מעצרים מחד, ומאידך הגדלה דרמטית של תקצוב שיעודד גיוס ופתיחת ישיבות הסדר נוספת - לא מן הנמנע שדרעי וגפני יתנגדו בתוקף למתווה הזה בשל חוסר הרצון לנרמל את הגיוס לצבא השבוע, אחרי שבחדשות 13 פורסם לראשונה כי ראשי ישיבות ההסדר החרדיות הציעו לרה"מ נתניהו מתווה להפסקת מעצר עריקים חרדים, פנה איגוד ראשי ישיבות ההסדר החרדיות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, וקרא לו: "עצור את הספינים - היפגש איתנו על מנת להביא לפתרון המצב הם הוסיפו: "כאשר גורל עולם התורה על הכף, אין מקום לספינים פוליטיים חסרי תוחלת. הגיעה העת לפתרון בר קיימא. רק מתווה ישיבות ההסדר יציל את לומדי התורה הצעת החוק להסדרת גיוס לצה"ל של תלמידי ישיבות כוללת הוראת שעה משמעותית בנוגע לעיכוב הליכי אכיפה וחקירה: על-פי ההצעה, החל ממועד תחילת החוק ועד לתום 90 ימים, לא יינקטו הליכי מעצר חקירה או אכיפה בשל אי-מילוי חובת התייצבות נגד מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא עומד בתנאי הלימוד הנדרשים החל מ1- ביולי .2023 כחלק ממנגנון ההקפאה, יקים הרמטכ"ל ועדה לבחינת מעמדם של תלמידי הישיבות בתוך שבעה ימיםממועד תחילת החוק. מיועד לשירות ביטחון המבקש להקפיא הליכים נגדו נדרש להגיש תצהיר אישי בצירוף תצהיר מראש הישיבה שבו הוא לומד, המאשר כי הוא אכן עומד בתנאי הלימוד. עם הגשת הבקשה והתצהירים לפוקד, הם יועברו לבחינה פרטנית של הוועדה. כל עוד עניינו של המועמד מתברר בפני הוועדה ועד לקבלת החלטה סופית בעניינו, יחולו ההוראות הבאות לא יינקטו הליכים פליליים נגד המועמד בשל אי-מילוי חובת התייצבות. במידה והועמד לדין, ההליכים נגדו יופסקו. ככל שניתן פסק דין חלוט, ביצועו יופסק. הוראות אלו לא יחולו על מיועד לשירות ביטחון שלא הגיש את הבקשה והתצהירים הנדרשים בתוך 30 ימים מיום תחילתו של החוק. במידה והוועדה תקבע כי התנאים אינם מתקיימים, לאחר שניתנה למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, לא יחולו עליו עוד הגנות אלו על רקע התנגדות הממסד החרדי לישיבות ההסדר שמגייסות תלמידים לצבא, הועבר לנתניהו מסר שלא לשתף איתן פעולה. בסיעות החרדיות חוששים כי שיתוף פעולה כזה יעניק לישיבות ההסדר קרדיט על הסדרת מעמד העריקים, דבר שאינם מעוניינים לאפשר

רס"ר במיל' אלחנן וסרמן, מי שכיהן כראש מדור גיוס בחטיבת החרדית "חשמונאים" ומנהל כיום את מכינות "דרך יואב", מתיישב לריאיון אולפן גלוי לב ב'כיכר השבת'. לצד גאווה גדולה על הצלחת החטיבה החרדית ההולכת ונבנית, וסרמן משגר תמרור אזהרה בוער לעבר מקבלי ההחלטות ומערכת אכיפת החוק בכל הנוגע למעצר תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים: "המעצרים הללו לוקחים אותנו בריצת מאה מטר – אבל לרוורס! זה לא עוזר לגיוס חרדים אלא מונע אותו". לדבריו, המעצרים מייצרים שבר פנימי עמוק, פוגעים במוטיבציה של הלוחמים החרדים שכבר משרתים, ואף הובילו ישירות להיעדרותם של מיועדי גיוס רבים שפשוט נרתעו מלהגיע בלשכות הגיוס. בריאיון המלא מתייחס וסרמן לקהל היעד האמיתי של החטיבה, מציג את המתווה שלו לחוק הגיוס ללא מכסות, ויוצא במתקפה חריפה נגד פוליטיקאים מהאופוזיציה: "הרבה מהם רוצים להיות צודקים ולא חכמים, זה הפך לכלי פוליטי לניגוח". הריאיון המלא
ישי כהן - כיכר השבת:  ראש מדור גיוס בחטיבת חשמונאים: מעצר לומדי התורה פוגע בגיוס של חרדים לצה"ל, צעירים מבטלים גיוס תחילה מתייחס וסרמן לשאלה האם חטיבת חשמונאים היא הצלחה או כישלון: "זו הצלחה גדולה מאוד, זה התחיל כהצלחה וממשיך כהצלחה ויש לנו עוד דרך ארוכה. לא באמת היה רף מסוים של מספר לוחמים שהיינו צריכים להגיע אליו, עצם ההקמה של החטיבה זו הצלחה וממחזור למחזור זה הולך וגדל". וסרמן מסביר מי הם הצעירים החרדים שמשרתים בחשמונאים: "תלמידי הישיבות נשארים בישיבה, אנחנו מדברים על צעירים שמרגישים חלק מהעולם החרדי ולא מתאים להם לשבת שלוש סדרים ברציפות". וסרמן מתייחס לטענה שצה"ל לא באמת רצה חרדים עד בוקר שמחת תורה והמלחמה שפרצה: "לא יודע אם לפני זה הוא לא רצה, הצבא לא התגייס בגיוס של מגזר כזה או אחר, מאז המלחמה הצבא לא רק רוצה אלא צריך את החרדים והוא עושה מהלכים גדולים כדי לאפשר את זה". עברנו לדבר עם וסרמן על סערת חוק הגיוס ושאלנו איזה חוק הוא היה מעביר: "בואו נצא מנקודה שלומדי התורה יוצאים מההשוואה, אנחנו צריכים לאפשר למכינות ולישיבות הסדר חרדיות להתפתח, בואו ניתן לפתרון הזה לקרות. אני לא רוצה מכסות של לומדי תורה, זה רק יעורר התנגדות, אבל צריך לדאוג שבחורי ישיבה הם בחורי ישיבה, ואין מכסות לבחורי ישיבה, אבל עם פיקוח הדוק". בשלב הזה מתייחס וסרמן, שכאמור עמד בראש מדור גיוס חרדים בחטיבת חשמונאים, למעצר לומדי תורה ומזהיר: "המעצרים הללו לוקחים אותנו בריצת מאה מטר אבל לרוורס, זה לא עוזר לגיוס חרדים אלא מונע גיוס חרדים! תחשוב שחייל בחטיבה אח שלו נעצר, זו מלחמה פנימית של עצמו, המעצרים לא יתרמו לגיוס חרדים. "בכל מחזור גיוס היה לנו עוד כמות של מיועדי גיוס שפשוט לא הגיעו בגלל המעצרים. גם כשאנחנו מדברים עם הלוחמים בחטיבה הם שואלים 'למה', זה מייצר מצב שזה מחלק בין החרדי הלוחם לחרדי תלמיד הישיבה, אנחנו רוצים שכולם יהיו חרדים. אנחנו יוצרים מצב שאם אתה עוצר את החרדי אז החרדי לא ירגיש בנח". וסרמן מתייחס למתקפות מצד פוליטיקאים מהאופוזיציה שמזיקים לגיוס חרדים: "יש דרך לעשות גיוס חרדים וזו לא הדרך, הרבה מהם רוצים להיות צודקים ולא חכמים, אין פה באמת רצון לגייס חרדים לצבא אלא רצון של ניגוח כי זה כלי פוליטי מדהים

אליהו עמר ערוץ 14: נשיא ארגון "אחוות תורה", הגר"ד לייבל, תקף בחריפות את גל מעצרי בני הישיבות והסביר שיש להבחין בין מי שלומד תורה לבין מי שאינו לומד • הרב לייבל התייחס למתווה החדש שהציגו ראשי ישיבות ההסדר החרדיות שכולל הקפאת המעצרים לשנה לצד הרחבה משמעותית של מסלולי השירות והגדלת מספר המתגייסים החרדים - והסביר כי זה המתווה היחיד שיכול לעבוד על רקע המשבר המתמשך סביב גיוס בני הישיבות, יצא נשיא ארגון "אחוות תורה", הרב דוד לייבל, במתקפה חריפה נגד מדיניות מעצרי העריקים החרדים. לדבריו, "לגבי המעצרים, אנחנו רואים שזה גם רשעות וגם טיפשות", והוסיף כי הפתרון אינו בהחרפת האכיפה אלא ביצירת מסלול שיבדיל בין תלמידי ישיבות הלומדים תורה לבין צעירים שאינם לומדים. הרב לייבל הדגיש כי "מי שבאמת לומד – שימשיך ללמוד. ומי שלא באמת לומד – יש מסגרות מתאימות". הרב הסביר כי הוגשה לרשויות הצעה שנועדה להביא להפסקת המעצרים ולגבש פתרון מעשי למשבר.

במקביל מתח ביקורת על ההתנהלות סביב קידום חוק הגיוס ואמר: "מה שהולך להיות עכשיו זה עוד פעם מריחה ובלוף אחד גדול. יהיו עוד פעם דיונים בוועדת חוץ וביטחון, זה יהיה אותו דבר. רק ההצעה הזאת שלנו, היא עוברת ייעוץ משפטי, והיא תביא את הפתרון". המתווה אליו התייחס הרב לייבל בדבריו הוא המכתב ששיגרו ראשי ישיבות ההסדר החרדיות לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, ובו הציעו הוראת שעה לשנה אחת שבמסגרתה יוקפאו מעצרי בני הישיבות, במטרה לאפשר גיבוש הסדר קבוע והרחבת היקף השירות של חרדים במסלולים מותאמים. לפי המתווה, במהלך שנת ההקפאה ישולש מספר תלמידי ישיבות ההסדר החרדיות, יורחבו משמעותית מסלולי השירות בצה"ל, במשטרה, בשירותי ההצלה וביחידות ההגנה המרחבית, יקודמו פתרונות גיוס לבוגרים חרדים שלא התגייסו בעבר, ויושק קמפיין הסברה רחב לעידוד השירות בציבור החרדי. במכתבם טענו ראשי הישיבות כי גל המעצרים פוגע דווקא במאמצי הגיוס: "המעצרים המרובים של לומדי התורה מחרבים את האמון עם הציבור החרדי ומרחיקים את בניו שאינם לומדים ממסלולי השירות". עוד הוסיפו כי האחריות למשבר אינה מוטלת רק על ההנהגה החרדית, אלא גם על מערכת המשפט, הדרג הפוליטי וצה"ל, שלדבריהם לא הצליחו במשך שנים לבנות את האמון והתשתית הנדרשים להסדר יציב

התפתחות משמעותית בפרשת ההסתדרות “יד לוחצת יד”: המשטרה תפסה הבוקר (שני) כ-183 מיליון שקלים במסגרת החקירה המתנהלת ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח”ה) בלהב 433. על פי הודעת המשטרה, נתפסו כ-93 מיליון שקלים מחשבונותיה של חברת הביטוח מנורה, לצד כ-90 מיליון שקלים נוספים מחשבונותיהם האישיים של חלק מבכירי החברה. עוד נמסר כי במהלך השבוע יזומנו הבכירים לחקירות המשך ביאח”ה. במשטרה ציינו כי ממצאי החקירה עד כה בתיק “יד לוחצת יד” חיזקו את החשדות נגד המעורבים. במשטרה מסרו כי אחת מתתי-הפרשיות הנחקרות עוסקת בחברה ציבורית (מנורה), שלפי החשד קידמה חתימה וחידוש של פוליסת תרופות בהסתדרות הכללית, תוך מתן טובות הנאה ותשלומים לסוכן הביטוח עזרא גבאי, בשל יכולתו, על פי החשד, להשפיע על יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לקידום הפוליסה וחידושה מעת לעת, במטרה להגדיל את רווחי החברה. במשטרה הדגישו כי החקירה נמשכת.