מהדורת יום ראשון י''ח מר חשון: תא״ל שי טייב בכנסת על היכולת של צה״ל לקלוט חרדים: ״בשנת 2025 אנחנו יכולים לקלוט 5,760 חרדים. משנת 2026, מרגע שתינתן לנו התראה מספקת, לא תהיה לנו מגבלה״. // נציג המשטרה הצבאית בכנסת על ההפגנות החרדיות: ״המשטרה אומרת לנו לפעמים שאנחנו לא יכולים להכנס ולעצור משתמט חרדי בריכוזים חרדיים כי זה מייצר הפרות סדר. אנחנו חווים זריקות אבנים ואלימות בכניסה לכלא הצבאי ונדרשים להסיט לזה כוחות״.// דרעי ממשיך באיומים על הרבנים.

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת.

בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למשאבי אנוש בצה”ל, התקיים היום (ראשון) דיון מעקב מיוחד על מדיניות האכיפה והמעצרים נגד עריקים ומשתמטים, במהלכו נחשפו נתונים עדכניים על היקף הכליאה, הגיוס והחוסרים בכוח האדם בצה”ל.
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה”ל, תא”ל שי טייב, התריע בפני חברי הכנסת על מצוקת כוח אדם חריפה הצפויה בשנים הקרובות: “אנחנו נמצאים במודל של שירות סדיר של 30 חודשים. לפי המודל הזה, בינואר 2027 תהיה נפילת סד”כ מאוד משמעותית של כ־9%. הצורך בכוח אדם הוא משמעותי ביותר, צבא חובה מחייב זרם קבוע של אנשים. כיום נדרשים לנו כ־12 אלף חיילים בשנה, מתוכם 6,000-7,000 לוחמים.” טייב הסביר כי שינוי מבני בשירות הסדיר והמילואים הוא הכרחי: “כשבנינו את המודל בינואר 2024, היינו אמורים לעמוד על 42 ימי מילואים בשנה. בפועל, המציאות המבצעית מחייבת כ־70 ימי מילואים בשנה. אם לא נרחיב את בסיס המתגייסים - נעמוד בפני בעיה משמעותית שתשפיע על כלל המערך.” בהתייחס לגיוס החרדים, ציין טייב כי הצבא נערך לגיוס רחב יותר: “בשנת 2025 אנחנו יכולים לקלוט 5,760 חרדים. משנת 2026, מרגע שתינתן לנו התראה מספקת של כחצי שנה - לא תהיה לנו מגבלה.” לדבריו, צה”ל מנהל מעקב סדיר אחר כלל מקבלי צווי הגיוס במגזר החרדי: “אין היום מישהו שהוא חייב גיוס ולא נמצא תחת הליך של הצבא. בשנת 2024 הוצאנו 26 אלף צווים, וביולי 2025 כבר 54 אלף נוספים. כלומר, הבריכה של 80 אלף מועמדים - כולם נמצאים במעקב ובתהליך גיוס.”
ראש מחלקת הכליאה במשטרה הצבאית, אל”ם מוני עמר, חשף בפני חברי הוועדה תמונת מצב מדאיגה על היקף האכיפה ומצב מתקני הכליאה: “אנחנו יודעים לבצע בין 500 ל־600 מעצרים יזומים בשנה. רק בשנת 2025 אנחנו עומדים כבר על 1,232 עריקים ומשתמטים. עד יולי היו 196 מעצרים, ומיולי ועד היום 471 נוספים.” לדבריו, במערכת הצבאית קיימים רק 600 מקומות כליאה פעילים, ולמרות הגידול במספר העצורים, אין כיום פתרון מערכתי להגדלת הקיבולת. “שילשנו את הכוחות בנתב”ג כדי להתמודד עם עריקים שנמלטים מהמדינה, ואנחנו חווים גם לא מעט הפגנות סביב מעצרים - בין עשרות בודדות לאלפים. זה דורש משאבים משמעותיים.” יו”ר הוועדה, ח”כ אלעזר שטרן, מתח ביקורת חריפה על מדיניות האכיפה: “המעצרים הם לא התפקיד של הצבא. אני לא רוצה שחייל יחפש עריקים אצל אמא ברמלה, בבני ברק או בירושלים. זה לא התפקיד של צה”ל. אין לבנות על כך שהצבא יבצע את זה - זו אחריות המשטרה האזרחית". שטרן הוסיף כי הפתרון חייב להיות מדיני ולא צבאי: “יכול להיות שיקימו מחנות מעצר או ישלשו את מספר המיטות, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה. מי שיביא יותר מתגייסים אלו הסנקציות והאמירות של הרבנים. על הרבנים אי אפשר לבנות, אבל על סנקציות - כן. המדינה לא יכולה לממן השתמטות ולצפות שהצבא יישא בזה לבדו".

אברהם פריינד: תא״ל שי טייב בכנסת על היכולת של צה״ל לקלוט חרדים: ״בשנת 2025 אנחנו יכולים לקלוט 5,760 חרדים. משנת 2026, מרגע שתינתן לנו התראה מספקת, לא תהיה לנו מגבלה״.

יואלי ברים: צה״ל בכנסת: אנחנו חייבים 12 אלף חיילים נוספים, מתוכם 7000 לוחמים. בינואר 2027 תהיה נפילת סד״כ משמעותית ולכן צריך להרחיב את בסיס המשרתים.

דניאל גרובייס: תא"ל שי טייב בכנסת: ב-2024 היתה עלייה משמעותית בגיוס חרדים. כשחרדי מקבל צו גיוס והוא תחת לחץ מתמשך, זה מעלה בכ-60% את מספרי הגיוס. מעריך שנראה עלייה בגיוס גם בשנים הקרובות.

שלום שטיין: נציג צה״ל בכנסת: ״מבצע מתחילים מחדש״ הנותן הזדמנות לעריקים להתגייס מבלי לשבת בכלא - מתוך 14,000 בפוטנציאל, התגייסו בפועל רק 110 חיילים.

אברהם פריינד: נציג המשטרה הצבאית בכנסת על האכיפה נגד עריקים: ״בנקודת הזמן הנוכחית אין לנו בעיות קליטה של עצורים, יש לנו 600 מקומות כליאה. השנה עצרנו 1,232״.

דניאל גרובייס: נציג המשטרה הצבאית בכנסת על ההפגנות החרדיות: ״המשטרה אומרת לנו לפעמים שאנחנו לא יכולים להכנס ולעצור משתמט חרדי בריכוזים חרדיים כי זה מייצר הפרות סדר. אנחנו חווים זריקות אבנים ואלימות בכניסה לכלא הצבאי ונדרשים להסיט לזה כוחות״.

‏יואלי ברים: כישלון גיוס החרדים: בכיר אכ"א שיי טייב: מתוך כ-14 אלף בקריאה הראשונה הגיעו 180". 1.2%. מביך במיוחד. 

דניאל גרובייס: נציג המשטרה הצבאית בכנסת על ההפגנות החרדיות: ״המשטרה אומרת לנו לפעמים שאנחנו לא יכולים להכנס ולעצור משתמט חרדי בריכוזים חרדיים כי זה מייצר הפרות סדר. אנחנו חווים זריקות אבנים ואלימות בכניסה לכלא הצבאי ונדרשים להסיט לזה כוחות״.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון המודח, יולי אדלשטיין שבר הערב (מוצ"ש) שתיקה לראשונה מאז הודח וחשף את השיחות שניהל מול בכיר אגודת ישראל, מוטי בבצ'יק בזמן שניסה להוביל את פשרה בחוק הגיוס מול דגל התורה וש"ס. אדלשטיין אמר: "אני חשבתי שאפשר להגיע לפשרה אבל דמות ידועה בחסידות גור, מוטי בבצ'יק תמיד הזהיר אותי שהם מסבנים אותך וברגע האמת גם מה שהם טוענים שהם יידעו להעביר אצל הרבנים - זה לא יהיה ולא יעבירו ולא יסכימו לשום דבר". אדלשטיין טען: "אני תמיד טענתי לו 'אתה מכיר אותי, אנחנו נגיע לפשרות ואנחנו נגיע להבנות', אבל אני יודע להודות בטעויות ובשורה התחתונה הוא צדק". אדלשטיין טען בנוסף: "לא יהיה חוק גיוס כל עוד החרדים בממשלה". לדבריו, "שתקתי כי רציתי לראות מה קורה, אולי גם אני טעיתי". הוא הוסיף: "חשבו שאם אני יילך הכל ייפטר, הבעיה היא אובקייטיבית, עסקני הציבור החרדי לא באמת רוצים להתגייס. המילואימניקים עד היום מודים לי שמנעתי חקיקת חוק השתמטות". אדלשטיין תקף את התנהלות ראש הממשלה והליכוד ואמר: "כל מי שיתחיל לצייץ יזיזו אותו, היה רק אחד כזה שהודח, זה שינוי נוראי ביחסים בין הכנסת לממשלה. הכנסת גם קיימת כדי להיות גוף מפקח. תמיד ידעתי שקיים סיכוי שיגידו שאני המכשול. הצעד לא הפתיע אותי. בסיעת הליכוד הנוכחית אף אחד לא יעשה צעד בלי אישור נתניהו. אם החרדים יסכימו לחוק אז זה יהיה חוק השתמטות".

עו"ד אליעד שרגא, מייסד תנועת התנועה למען איכות השלטון בישראל, מספר כי "התרומה החרדית בפועל לנתוני הלוחמה היא מזערית באופן מעורר חלחלה: רק 153 גברים חרדים התגייסו ללוחמה מכלל המתגייסים - ונתון זה מהווה 2% עד 2.5% בלבד מהצורך המבצעי הקריטי של הצבא". הנתונים שנאספו ממשטרת ישראל, המשטרה הצבאית וצה"ל - מוכיחים כי הם בחרו בשיטת פעולה שעיקרה אכיפה סמלית ופסיבית, במקום עמידה בתנאי החוק ונקיטת צעדים מבצעיים הנדרשים ליצירת הרתעה. כתוצאה מכך, הופכת ההשתמטות ההמונית לנורמה חברתית הנהנית מחסינות בפועל. המשתמטים חסינים, בדיקת "ידיעות תקשורת" מעלה ממצאים מדהימים: מתוך קרוב ל40,000- מועמדים לשירות ביטחון חרדים, שנדרשו להתייצב לגיוס או להשלים הליכי צו ראשון מאז פקיעת החוק, התגייסו בפועל 931 איש בלבד, המהווים שיעור של .2.3% לעומת זאת, סך הגברים שהוכרזו כ"משתמטים" עומד על 6,975 נכון לאוקטובר .2025 מול מספר עצום זה של עברייני חוק מוצהרים, ננקטו פעולות אכיפה (מעצר או עיכוב יציאה מהארץ) נגד 1,143 איש בלבד. המשמעות ברורה: כ5,832- משתמטים, המהווים 83.6% מכלל המוכרזים ככאלה, נהנים מ"חסינות אכיפתית" שאינה מעוגנת בשום חוק. שרגא. "התרומה החרדית בפועל מזערית באופן מעורר חלחלה" עו"ד שרגא טוען כי "הנתונים המפלילים הללו מציגים את "פשע אי-האכיפה" – כיצד מערכת הביטחון הופכת עבריינות שיטתית לנורמה חוקית דה פקטו באמצעות התעלמות מתועדת". היקף חייבי הגיוס מקרב האוכלוסייה החרדית עומד בשנת הגיוס הנוכחית על כ91,500- גברים. מדובר בכ63,000- שקיבלו דחייה בעבר, ובנוסף שני מחזורים חדשים של כ14,000- ו14,500- צעירים. צה"ל, בהתאם להתחייבויותיו, מחויב לגייס 4,800 גברים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית. צה"ל עצמו הצהיר על יכולות קליטה מוגבלות, וקיים חשש שהוא לא יעמוד בקריאה לשירות של כ28,500- צעירים חרדים בטרם ייסגר חלון הזמן החוקי. המשמעות המעשית היא שרבבות צעירים עשויים ליהנות מפטור משירות דה פקטו, למרות היעדר הסמכה בחוק. הצבא, במקום להתאים את יכולות הקליטה לצורכי הביטחון הקריטיים, משתמש בטענה ל"יכולות מוגבלות" כהצדקה אינהרנטית לאי-אכיפה רחבה. יחד עם זאת, גורמים בכירים בצה"ל מסבירים ל"ידיעות תקשורת", כי הם "פועלים בתחום האכיפה כנגד כלל המשתמטים מהשירות הצה"לי וכחלק מהחוק". כמה חרדים חייבים בגיוס יש בעיר שלכם? לפי נתוני הלמ"ס, האחוז הגבוה ביותר של חרדים המיועדים לגיוס (מלש"בים) נמצא בבית שמש עם 76 אחוז מכלל האוכלוסיה החרדית בעיר (כ9,500- בגיל גיוס), ירושלים במקום שני עם 63.8 אחוז (כ18,500- חרדים בגיל גיוס), אחריה אשדוד עם 25.5 אחוז (כ2,800-). בפתח תקוה ונתניה יש כ20- אחוז (כ1,100- חרדים בגיל גיוס בפ"ת ו1,400- בנתניה). הנתונים המלאים לפי הלמ"ס: הנתונים: כמה חרדים חייבים בגיוס בכל עיר?  ואיפה המשטרה? לגבי משטרת ישראל, במהלך שנת 2025 בוצעו 425 מעצרים יזומים בלבד נגד מועמדים לשירות ביטחון חרדים. מספר זה הוא שולי לחלוטין מול כ7,000- משתמטים מוצהרים, כאמור. ההימנעות מאכיפה בולטת במיוחד בהקשר הגיאוגרפי. "ערי הבירה" של המגזר הן ירושלים ובני ברק, שבהן מתגוררים 41.5% מכלל האוכלוסייה החרדית בישראל (24.4% בירושלים ו17.1%- בבני ברק). ריכוזים משמעותיים נוספים נמצאים בערים חרדיות כגון מודיעין עילית ואלעד, ובערים מעורבות כדוגמת בית שמש. הריכוז הגיאוגרפי אמור לייצר פוטנציאל אכיפה יעיל במיוחד: אם כמעט מחצית מאוכלוסיית היעד (המשתמטים) מרוכזת גיאוגרפית, פעולות אכיפה יזומות באזורים אלו (כגון פשיטות מצ"ח בבתי מדרש או בבתים) הן האמצעי היעיל ביותר ליצירת הרתעה. אולם, ההימנעות המוחלטת ממעצרים יזומים נרחבים במוקדים אלו היא הוכחה נוספת להחלטה שבסיסה פוליטי. חלופה נוספת לאכיפה היא עיכובים בנתב"ג. בין ינואר לאוקטובר ,2025 עוכבו בנמל התעופה 885 משתמטים. שיטת פעולה זו, שבה המשתמטים "מסגירים את עצמם" בדרכם ליציאה מהארץ, קלה לביצוע, אך היא מעידה על הימנעות מוחלטת מכניסה יזומה לריכוזים החרדיים. אגב, מתוך 885 המעוכבים בנתב"ג, רק 251 נעצרו ומ271- נמנעה יציאה מן הארץ, כלומר 41% מהמעוכבים שוחררו. המשטרה בתגובה: "המפכ"ל קיבל את עמדתו של ראש אגף המבצעים, שכל עוד צה"ל לא יקצה את פלוגות המילואים למג"ב, כפי שהתחייב, על מנת שיעסקו בפעילות הביטחון השוטף ובכדי שיחליפו את הפלוגות המבצעיות הסדירות לטובת התמודדות עם המחאות - לא תוכל המשטרה לעמוד במשימה המאתגרת והמורכבת. נושא זה כמו גם נושאים אחרים נותר, לפתחה של המשטרה לבדה, כשיתר גורמי אכיפת החוק - מתעלמים מחובתם ומכך שמדובר במשימה לאומית".

יאיר שרקי: המהפך הליטאי ההתייעצויות הממושכות אצל הרבנים הליטאים על נוסח חוק הגיוס של בועז ביסמוט חשפו מהפך מסוים: החוק תקוע עכשיו, ולא בגלל נתניהו אלא בגלל החרדים. באופן רשמי, התירוץ לדחייה הנוספת בהגשתו הוא שראש הממשלה "ביקש לעיין" בנוסח שנתפר בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון לבין אריאל אטיאס, אבל הפלפולים כרגע הם בחצרות הרבנים. נתניהו מן הסתם לא מצטער על משיכת הזמן, בטח כשזה כבר לא באשמתו. אחרי ההפגנה בשבוע שעבר הודיע דרעי שהוא לא מוכן להתקדם בלי תמיכה פומבית, מראש, של בכירי הרבנים הליטאים. הוא חוטף בפשקווילים שהופצו בשכונות החרדיות וגם בהקלטות שדולפות ממועצת החכמים. נמאס לו. יו"ר ש"ס במצב רוח רעוע. מי ששוחחו איתו התרשמו שהביטחון העצמי המפורסם שלו בשפל. הקמפיין הפנים־חרדי שמטיל עליו את האחריות מחלחל מהקירות אל תוך בתי המדרש. נכדיו שלומדים באליטה הישיבתית ודאי ידעו לספק לו תמונת מצב עגומה. בתורה שבעל פה, הבכירים בחברי מועצת החכמים הוקלטו נגד החוק, חלקם גם עקצו את דרעי אישית. בתורה שבכתב הם חזרו לַגבות אותו אחרי שאנשיו הפעילו לחץ כבד על הרבנים לפרסם מכתבי תמיכה שיבהירו שאינו פועל על דעת עצמו. הרב משה מאיה, ותיק חברי מועצת חכמי התורה, אפילו הובא אל הכנסת לישיבת הסיעה כדי להפגין תמיכה ביו"ר המפלגה. אבל לא כולם יישרו קו: הדומיננטי והבכיר בחברי המועצת, הרב יצחק יוסף, חתם לבסוף על מכתב שתומך במאמצי החקיקה באופן כללי, אבל כל עין חרדית הבחינה מיד בכך ששמו של דרעי לא הוזכר. אותן עיניים גם שמו לב לכך שבביטאון "הדרך" הושמטה בסוף השבוע שעבר תמונתו של הרב יוסף מסיקור הפגנת הענק של החרדים. ניואנסים דקים שמסגירים מהומה קשה בתוך ש"ס. דרעי נמנע מלהכתיר את הרב יוסף לנשיא מועצת החכמים. ואולי באמת אין טעם, אם ההחלטות הגדולות ממילא נתונות להנהגה האשכנזית. החסידים בכל מקרה נגד, אבל רבני דגל התורה מתמהמהים עם תשובה ברורה. הם היו מעדיפים שש"ס תעשה בשבילם את העבודה המלוכלכת גם בלי שייאלצו לתמוך אקטיבית ופומבית בחוק. הם לא ממהרים גם בגלל הערות הייעוץ המשפטי על הנוסח, שכוללות גם הצעה לחלופות – כאלה שלא מתכנסות לרף המקסימום שהרבנים מוכנים לו. ויש עוד שיקול: בהנחה שבג"ץ יפסול חלקים נרחבים מהחוק, אם לא את כולו, החרדים ממסמרים את עצמם לנקודת פתיחה נחותה בסבב החקיקה הבא. בינתיים, אולי בגלל ההבנה שעכשיו הכדור תקוע בידיים שלהם, החרדים קיפלו את חרם ההצבעות שהם מובילים מתחילת המושב הקודם. הקו החדש יהיה קידום חוקים קואליציוניים בקצב של אחד לשבוע – תמורת תג מחיר הולם לכל חוק. התמורה לרפורמת התקשורת של קרעי היא לכאורה הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, אבל בכנסת יש מי שחושד שיש כאן פיילוט מתוחכם יותר: לראשונה בהיסטוריה של הכנסת, חקיקה ממשלתית מקודמת בלי הייעוץ המשפטי. מבחינת החרדים זה תקדים חשוב – לא פחות מהחוק של בתי הדין – אם אפשר לקדם חוק ממשלתי גם בלי תמיכה של הייעוץ המשפטי, אולי יתברר שאפשר לעשות זאת גם עם חוק של ועדת חוץ וביטחון. החרדים, אולי בגלל ההבנה שהכדור בידיים שלהם, קיפלו את חרם ההצבעות שהם מובילים. הקו החדש יהיה קידום חוקים קואליציוניים בקצב של אחד לשבוע תמורת תג מחיר הולם לכל חוק

אהרן רבינוביץ: הצרחות של אריה דרעי נשמעו היטב גם לנוכחים מחוץ לחדרו. "מעולם לא שמעתי את דרעי צורח ככה", תיאר אדם שהיה עד לאירוע שהתרחש בשבוע האחרון. הסיבה לזעם החריג של יו"ר ש"ס נעוצה בקמפיין ארסי ששוטף את רחובות הערים החרדיות ומציג אותו כמי שמוכר את תלמידי הישיבות ומפקיר אותם לידי "צבא השמד". "דרעי צעק שלא ייתכן שהנכדים שלו צריכים להיחשף לזה, והודה שמי שעומד מאחורי הקמפיין מכיר היטב את נקודות החולשה שלו", מספר המקור. ואכן, מובילי הקמפיין לחצו לדרעי על הנקודות הרגישות ביותר – המאסר בכלא מעשיהו, ההקלטה המפורסמת של הרב עובדיה יוסף נגדו ("הוא עצמאי מדי ולא מקשיב לי") וההתבטאות של הרב שך נגדו ("דרעי מסוכן לעם ישראל"). כל אלה הוצגו במודעות שהודבקו בשכונות החרדיות. דרעי היה רוצה שהדור הצעיר במשפחתו לא ייחשף לחלקים הללו בעברו. "הוא ממש בכה כשדיבר איתי על מה שעושים לו", העיד אדם אחר על רגע שבירה נדיר של אחד האנשים החזקים בפוליטיקה. מאחורי הקמפיין, הכולל פרסום מודעות ופשקווילים נגד דרעי בריכוזים החרדיים וגם בעצרת החרדים בירושלים בשבוע שעבר, עומדים אנשי הציר הקיצוני בחברה החרדית – הפלג הירושלמי; הקהילה הספרדית הקיצונית, אותה מוביל הרב משה צדקה; וחסידות גור. אלה מתנגדים גם לחוק הפטור מגיוס המרוכך של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, הכולל יעדי גיוס וסנקציות כלכליות. המאבק של הציר הקיצוני בחוק הגיוס הגיע בתזמון מושלם אל מול המאבק המתנהל בשנה האחרונה, מאז כניסת הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף למועצת החכמים, על השליטה בש"ס. יוסף רואה עצמו כבעל הבית של המפלגה, כבנו של המייסד, בעוד שמבחינת דרעי המפלגה רשומה על שמו בטאבו. אנשי הציר עברו בין חברי מועצת החכמים של ש"ס והקליטו אותם באמירות חריפות נגד היו"ר ונגד חברי מועצה אחרים, המזוהים עם זרם "המרביצי" , שהתנגדו בעבר לדרכו של הרב עובדיה יוסף וש"ס. אלה נחשבים לנטע זר במפלגה, אך דרעי מינה אותם בכל זאת. בימים האחרונים פורסמו בכלי התקשורת ההקלטות המביכות, החושפות מה חושבים הרבנים באמת על דרעי."אם אבא שלי היה חי זה לא היה קורה", אמר באחת ההקלטות הרב יצחק יוסף וציין כי הוא ואנשיו מרגישים שדרעי פועל באופן עצמאי מדי, במיוחד בנושא חוק הפטור מגיוס, ואינו מכפיף עצמו ל"דעת תורה" של ההנהגה הרוחנית, אף שהוא מציג עצמו ככזה הנשמע לרבנים. בעקבות ההקלטות, אנשי דרעי דרשו מהרבנים להוציא מכתבי תמיכה בו וחברי הכנסת התבקשו להתראיין ולגבות את מהלכיו. חלק מחברי מועצת החכמים אכן הוציאו מכתבי תמיכה, למרות שאת דעתם האמיתית שנאמרה בהקלטות כבר אי אפשר למחוק. הרב יצחק יוסף הוציא לבסוף מכתב, אך שמו של דרעי לא הוזכר בו. אם כבר, זהו דווקא מכתב נגד דרעי. הרב יצחק יוסף ציין כי הדרג הפוליטי כפוף לרבנים, ולא ההפך. "חובה קדושה לפעול על מנת להסדיר את מעמד לומדי התורה", כתב, "באופן המפוקח על ידי ועדת ראשי הישיבות שהוקמה על ידי מועצת חכמי התורה – אשר היא מנחה את נציגי התנועה, את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". לדברי מקורות המעורים בנעשה בש"ס, לפחות חלק מההקלטות נעשו באישור הרבנים. "דרעי מאוד מאוד נפגע מפרסום ההקלטה של הרב יצחק יוסף", אמר מקור אחד. "אריה אמר לאנשים שלו, 'אני עוד אמחק אותו'". במקביל, בצד של הרב יצחק יוסף נערכים למאבק עד הסוף. מבחינתם, כל האופציות על השולחן. "בבית של הרב אמרו שצריך למחוק את דרעי", אמר מקור אחר המעורה בפרטים. כשדרעי היה משוכנע שהמשבר מאחוריו, הגיעו ביום רביעי הקלטות נוספות וחריפות יותר של יוסף נגדו ונגד רבני "מרביצי" שהוכנסו למועצת על ידי דרעי. "צריך להראות שאין ממשלה בלי זה (חוק פטור.), נשמע יוסף אומר בהקלטות שפורסמו בחדשות .12 "אמרתי את זה לאריה דרעי, אבל הוא נתפס ברב )אברהם( סלים והרב )שמואל( בצלאל. אצלנו הספרדים קוראים להם 'משוכנזים'. מי מכיר אותם? מי יודע הלכה מהם? אבל לאריה דרעי נוח להיתפס בבצלאל ובסלים. זה האינטרס שלו". ועוד אמר יוסף כי הרב סלים מדבר כמו מנהיג הציבור הליטאי, הרב משה הלל הירש, "כאילו לספרדים אין כלום, רק לאשכנזים. כאילו התורה ניתנה באשכנז. התורה ניתנה לכולנו, נכון? ספרדים ואשכנזים. טעות שהכניסו את סלים ובצלאל למועצת החכמים. אריה עשה את זה בכוונה, כדי שיהיה לו רוב". כרזה שהופצה לאחרונה נגד דרעי. כשהיה משוכנע שהמשבר מאחוריו, הגיעו ביום רביעי הקלטות נוספות וחריפות יותר של יוסף נגדו ונגד רבני "מרביצי"  גם זקן החברים, הרב משה מאיה, אמר כי "מי שיש לו היום משקל במועצת זה הרב סלים. למה? מפני שאריה ביקש ממנו שייכנס למועצת. הוא לפני כן היה נגד ש"ס, ועכשיו כל פעם מאיים 'אם אתם עושים משהו לא לפי דעתי, אני יוצא'. היום אין נשיא למועצת אז אין אף אחד שיכול לכנס מועצת. מי שמנהל את כל העניינים זה רק אריה". רב נוסף שהוקלט מספר על הלחצים שמפעיל דרעי על רבנים כדי להכפיפם לדעתו. "הוא (הרב יוסף,) נאלץ להפסיק לשתף פעולה בנושא הזה, כי אריה מאיים עליו בצורה מאוד קשה אם הוא ימשיך להילחם נגד הגיוס", אמר הרב יעקב עדס, מקורב ליוסף. "אריה מאיים עליו שהוא ייקח לו את הלוויין (שידור השיעור השבועי שלו, וייתן אותו לדוד יוסף) האח והרב הראשי, . הוא מפחד. מאיימים עליו איומים קשים". "מעולם לא היה לדרעי קרע עם ההנהגה הרוחנית של המפלגה כמו בתקופה הנוכחית", אומר מקור נוסף. "בעצרת בירושלים דרעי החליט שהרב יצחק לא יגיד תהילים אלא רק הרב אלבז והרב סלים. זה הדליק את הרב יצחק עד שהוא כמעט החליט לקיים עצרת פרטית במיקום מרוחק, ורק אחרי לחצים חזר בו. במקביל, בעיתון של ש"ס לא הכניסו תמונה שלו". ברקע נמשך המאבק על חוק הפטור מגיוס. בשלב זה נראה שהמפלגות החרדיות, למעט חלק מאגודת ישראל, יתמכו בחוק של ביסמוט. במפלגות החרדיות מבקשים שהחוק יוסכם על הייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון ושל הכנסת, כך שבג"ץ לא יוכל לבטלו בהינף יד. "אם תהיה תמיכה משפטית זה יתן לנו שנה־שנתיים שקט, עם תקציבים ובלי סנקציות", אומרים במפלגות החרדיות. בייעוץ המשפטי מבקשים להכניס כמה שינויים בנוסח שהניח ביסמוט. בין היתר דורשים שהסנקציות ייכנסו לתוקף מיידית עם אישור החוק, לחייב את תלמידי הישיבות בהוכחת נוכחות באמצעות טביעות אצבע, להכניס יעדי גיוס ללוחמה, ולקבוע יעד גיוס גבוה יותר כבר בשנה הקרובה של כ־.5,900 במפלגות החרדיות סבורים שניתן לעמוד ביעדים בשנתיים הראשונות, שכן הם מתוך מאגר של כ־100 אלף צעירים חרדים.

ח״כ משה סעדה בראיון ל׳ישראל היום׳: ״מעריך שהבחירות יהיו לקראת חודש יוני או יולי״. עוד אמר סעדה - ״חוק הגיוס לא יעבור כי הסיעות החרדיות האשכנזיות לא רוצות בכך״.

יולי אדלשטיין בראיון סוער לקרני ב׳ידיעות׳ - ״אם לא נגייס חרדים עכשיו, בעוד 15 עד 20 שנה המדינה לא תוכל להתקיים. בזמן הפגנת החרדים הייתי במחאת המילואימניקים. החרדים קראו לזה ״הפגנת המיליון״ אבל לא היו שם מיליון איש, היו אולי רבע מיליון. מעולם לא תכננתי להוציא בחורים מישיבות פוניבז׳ או חברון ולקחת אותם בכוח לצבא״.

עוד מיולי אדלשטיין בראיון לקרני ב׳ידיעות׳ - ״חוק הגיוס יגרום לליכוד נזק תדמיתי, נתניהו יודע את זה. בשום שלב לא חשבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים, כבר לפני 20 שנה אמרו לי שגמרתי את הקריירה הפוליטית כשהייתי בין מייסדי קבוצת המורדים בליכוד. השטח הליכודי לא נגדי. אני בטוח שאוכל להיבחר שוב בליכוד״.

השר אלי כהן ליעקב גרודקה במהדורה המרכזית ב'קול ברמה': "צריכים להעביר את החוק ומי שתורתו אינה אומנותו צריך להתגייס"

ח"כ יעקב מרגי ב'קול חי': "יש קבוצה אנרכיסטית קיצונית בלי הנהגה שרוצים לפרק את הציבור החרדי ולקרוע אותנו מבפנים. הם מקליטים את גדו"י בסתר ומעוותים את זה בעריכה. זה פשע".

׳ידיעות׳ בכתבת מגזין על פרשת ההסתדרות: סוכן הביטוח המדובר פעיל ׳הליכוד׳ עזרא גבאי, היה ידוע שנמצא בחברות קרובה בת 30 שנה עם ארנון בר דוד. ייתכן שמדובר רק בקדימון למצעד נחקרים נוספים, כולל פוליטיקאים בכירים, שרים וחברי כנסת. גורם בכיר המעורב בחקירה: ״גבאי דאג לארנון לכסף מזומן, טיסות לחו״ל, מתנות וארוחות יוקרה״.

עוד מ׳ידיעות׳: אביב בנו של בר דוד עובד בחברת הביטוח של גבאי. אם יצליחו החוקרים להוכיח שבר דוד אכן קיבל שוחד במזומן, מדובר ברעידת אדמה. לפי החשד - גם בכירים ברשויות המקומיות קיבלו שוחד מגבאי.

׳ערוץ i24׳ בפרסום ראשון: בית משפט השלום בירושלים הרשיע באחרונה עשרות מפגינים ''חרדים'' קיצוניים. המוחים הואשמו בהפרות סדר במסגרת מאבקם בעבודות התשתית של הרכבת הקלה בירושלים בשנים 2022-2024. מבין 70 הנאשמים, 36 הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודו בעבירות של התקהלות אסורה והפרעה לשוטר. בית המשפט הטיל על כל אחד מהם קנס כספי בסך 500 שקלים, ואילו סעיף האישום בגין הסגת גבול בוטל.

'ידיעות': משילות? חצי מיליארד שקל הושקעו, אבל המיזם להקמת טורבינות רוח תקוע כי ''הדרוזים'' מתנגדים לעבודות. חב' אנרג'יקס מאשימה את הממשלה ואת המשטרה בכישלון להגן על עובדיה.

[בני התורה‎]