מהדורת יום ראשון כ''ז תמוז

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת
ביום רביעי הקרוב 15.7, יתקיים יום גיוס למסלולי תומכי לחימה חרדים בלשכת הגיוס תל השומר. בעדה החרדית מודיעים על קיום הפגנות במקום נגד הגיוס

׳כיכר׳: נכדו של האדמו״ר מצאנז נעצר בלשכת הגיוס לאחר שהגיע להסדיר את מעמדו כשהוא מצויד במסמכים לקבלת פטור. ימים קודם לכן שב מחו”ל עם בנו, ובשל הנסיבות לא נעצר במעבר הגבול. ביום שישי נגזרו עליו 20 ימי מאסר בכלא הצבאי.

מנדי ריזל ב'קול ברמה': בחור ישיבה שהתייצב להסדיר את מעמדו, נתון מאז יום רביעי להתנהלות מזעזעת מצד המשטרה הצבאית - במשך 3 ימים לא אפשרו לו להכניס עבורו תפילין, ובנוסף ניסו ליצור קשר עם הוריו בליל שבת, אף שידעו כי הוא חרדי. הוא מוחזק בכלא לצד נאשמים בריגול לטובת איראן. בדובר צה״ל מסרבים להגיב.

יו”ר ועדת החוץ והביטחון, ח”כ בועז ביסמוט, תקף היום (ראשון) בחריפות את הייעוץ המשפטי לוועדה לאחר ההצבעה על הקפאת מעצרי תלמידי הישיבות, וטען כי חוות הדעת שהוצגה לחברי הוועדה מתעלמת מעמדות גורמי המקצוע והצבא. לדברי ביסמוט, לאורך דיוני הוועדה נשמעו לא פעם עמדות של הייעוץ המשפטי הסותרות את עמדת צה”ל, הממשלה והגורמים המקצועיים העוסקים בסוגיית גיוס החרדים. “אני באמת תוהה מה גורם ליועצים משפטיים לחשוב שכל מה שהם אומרים הוא חזות הכול”, אמר, והוסיף כי לעיתים נדמה שחוות דעת משפטית מבקשת לגבור על שיקולים מקצועיים ומעשיים. ביסמוט הדגיש כי גורמים העוסקים בפועל בגיוס חרדים לצה”ל הבהירו לוועדה שהמעצרים אינם אפקטיביים ואף פוגעים במאמצי הגיוס, משום שהם יוצרים תוצאה הפוכה מזו שאליה שואפים להגיע. עוד טען יו”ר הוועדה כי קיים דפוס פעולה חוזר מצד הייעוץ המשפטי, שלדבריו פועל כ”שלוחה” של היועצת המשפטית לממשלה. “כשיש אפשרות להרגיע, בוחרים להבעיר. כשיש אפשרות לצמצם את הקרע, מעמיקים אותו”, אמר. בסיום דבריו הבהיר ביסמוט כי לצד חוות הדעת המשפטיות קיימת גם מציאות חברתית וביטחונית שיש להביא בחשבון. “האחריות שלנו היא לכבות את האש ברחובות, לצמצם את הקרע בחברה הישראלית ולקדם את חזון הגיוס החרדי לצה”ל”, סיכם.

ועדת החוץ והביטחון אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון, תיקון מס' 26, העוסקת בשילוב תלמידי ישיבות. ההצעה אושרה ברוב דחוק של שמונה חברי כנסת מול שבעה מתנגדים, ובכפוף לרביזיה. בלב ההצעה עומדת הוראת שעה מיוחדת, שלפיה יוקפאו מעצריהם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. הוראת השעה אמורה לחול מיום פרסום החוק, אם יאושר סופית במליאת הכנסת, ועד 30 בנובמבר 2026. לפי הנוסח שאושר בוועדה, תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות. באברכים הלומדים בכולל יידרשו לפחות 40 שעות שבועיות, למעט בתקופות חופשה שייקבעו על ידי שר הביטחון. עוד נקבע כי שר הביטחון יהיה אחראי על גיבוש רשימת הישיבות שייכללו בהסדר, בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות. ישיבה תוכל להיכלל ברשימה לאחר שהנהלת המוסד תצהיר כי היא עומדת בדרישות הלימוד שנקבעו בחוק. לצד ההסדר, החוק כולל מנגנון פיקוח של משרד הביטחון. לפי ההצעה, בודקים מטעם המשרד יוכלו להסתייע גם במערך הביקורות של משרד החינוך, כדי לוודא שהמוסדות עומדים בתנאים שנקבעו. במקרה שבו יתברר כי בישיבה מסוימת קיימת היעדרות חוזרת של 20% או יותר מהתלמידים, תימסר התראה לראש הישיבה. אם ההיעדרות תימשך גם לאחר ההתראה, הישיבה תוסר מרשימת המוסדות המוכרים במסגרת ההסדר, ותלמידיה יוכלו להירשם לישיבה אחרת

שילה פריד: זה היה שבוע עמוס לח"כ יעקב אשר, המייצג את מפלגת יהדות התורה בוועדת חוץ וביטחון, שם נידון החוק להקפאת מעצרי צעירים חרדים שלא התייצבו לצווי גיוס שנשלחו אליהם, במסגרת הדיל בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחרדים. המטרה: להספיק להעביר את החוק עד תום הקדנציה. אשר בוועדת חוץ וביטחון בסוף יוני "חשוב להבין", הוא אומר, "זה לא חוק במובן הרגיל. קוראים לזה חוק, אבל זו הוראת שעה. במצב רגיל זה היה מוסדר בהחלטת ממשלה, אבל בממשלה הנוכחית, ישר היה מי שהיה שולח את גיל לימון (המשנה ליועמ"שית - ש"פ) כדי לנסות לקעקע את ההחלטה. לכן בחרו במסלול חקיקה. בסוף אי אפשר לומר לאוכלוסייה ששמרה על החוק במשך 70 שנה, למדה בישיבות ופעלה כחוק, שפתאום היא הפכה למשתמטת. משתמט הוא אדם שבמשך שנים מתחמק מחובתו. לכן מדובר בהוראת שעה, שתסדיר את התקופה שבין פקיעת החוק הקודם לבין החקיקה בממשלה הבאה". כחבר ועדת חוץ וביטחון שמכיר את משבר כוח האדם בצבא, לא דחוף יותר לעסוק בהרחבת מעגל הגיוס, נניח בקרב מי שלא לומד? "דווקא היו הרבה דיונים בדיוק בנושא היערכות הצבא לקליטת חרדים על הקמת ועדה שתבחן אם הצבא אכן ערוך ועומד בהתחייבויותיו לחרדים. השתתפתי כמעט ב100- ישיבות. גם ישיבות ההסדר הדתיות- לאומיות, שהן הכי משרתות והכי קרביות שיש בעולם, באות היום בטענות על אי התאמה". אתה מרגיש שהציבור החרדי ער למשבר כוח האדם, למילואימניקים? "ב7- באוקטובר היה שינוי. היו הרבה מאוד חרדים שרצו להתגייס. חלק קטן מהם גויס כי הצבא לא רצה להיכנס לכל זה. המחויבות לשותפות קיימת, אבל אתם אוהבים כל הזמן שנעשה טקסים ויחסי ציבור". אבל בפועל אנחנו שומעים אתכם מדברים על הסדרת הפטור, לא שומעים אתכם קוראים לאנשים שלא לומדים להתגייס. "אני לא צריך לקום כל בוקר ולומר לאנשים 'אל תיקחו ג'וינטים אם אין לכם אישורים רפואיים', או 'אל תעלימו מיסים'. יש חוק. במתווה ביסמוט רצינו לחוקק לטובת מי שתורתו אומנותו. לגבי היתר לא מנענו שום סנקציה. זה יכול היה להביא גיוס במספרים גבוהים". ואתה חושב שמתנגדי החוק לא מבינים את זה? "אם היינו מוסיפים משפט שלפיו 'ממשלת הליכוד בראשות נתניהו מפסיקה את תפקידה', הייעוץ המשפטי והאופוזיציה היו בעד כל חוק שהיינו מביאים. יש אנשים בחברה הישראלית שבאמת קשה להם להבין את המושג 'תורתו אומנתו', אני מבין, אבל כל הפוליטיקאים מסביב וכל מיני ארגונים שקמו והפכו לפוליטיקאים רצו רק להפיל את הממשלה". לקראת הבחירות, אתם מגיעים לציבור שלכם במבוכה, אחרי שאת הדבר הכי חשוב לו לא הצלחתם להביא? "זה לא שאלה של מבוכה. זו לא סיטואציה פוליטית. אנחנו נלחמים במגרש עם כלי משחק אחרים, מול יועצת משפטית לעומתית שכל כוונתה זה לחבל באחדות הממשלה בשביל להיפטר ממי שהיא לא רוצה לראות כראש ממשלה. אנחנו אומרים לציבור: עד שלא יהיו שינויים נרחבים, והייעוץ המשפטי יהפוך לייעוץ משפטי בונה ולא מפריד, אנחנו מול כלי משחק בעייתים. בית המשפט הולך כמו עז עיוורת אחרי כל חוות דעת של גיל לימון, אז מה אני כח"כ יכול לעשות? להביע אי אמון ביועמ"שית? כבר פיטרו אותה, והיא עדיין נמצאת". תציבו כתנאי לכניסה לממשלה הבאה את שינוי סמכויות הייעוץ המשפטי? "אין לנו בעניין הזה השקפה מובנית. פשוט רואים מה שקורה בפועל. בית המשפט לקח לעצמו המון כוח, הרבה מהפסיקות באות מהשקפת עולמם של שופטים שאף אחד מהם לא חושב כמונו. תחשוב שבבג"ץ היו 15 שופטים צמחוניים, ואני, כבעל מפעל בשר, הייתי מגיש תביעה נגד מישהו. יש לי סיכוי? גם השופט סולברג, חובש כיפה, אני בטוח שהוא גאה בכך שהילדים שלו התחנכו בדרכו, לפי מה שהוריו ורבותיו - שהם אנשים גדולים בציבור הסרוג - הנחילו לו. אבל יש לו מחלוקת גדולה מאוד עם רבותיי ועם הדרך שאני מחנך את ילדיי. הוא לא יכול כשופט לנסות להכריע מי צודק. צריך שינוי בהיקף הסמכות שלהם להיכנס לעומקם של דברים". בענייני חקיקה, הרב לנדו קבע שאתם כבר לא חלק מהגוש, בפועל, אתם מתואמים לגמרי עם הליכוד. "אנחנו פועלים עכשיו לטובת הדברים שאנחנו חושבים שמשרתים כרגע את משנתנו, ועל כך אנחנו מקבלים אישור ממי שצריך. כרגע אין דיבורים על שום גוש, אין שום משאות ומתנים עתידיים. אנחנו גוש שמגן על עולם התורה, שמגן בסופו של דבר על עם ישראל".

מרגישים שבקואליציה היה מי שהפנה לכם עורף ולא היה נאמן? "זו לא שאלה של נאמן. אני לא מבקש ממישהו בליכוד שיחשוב כמוני, אבל כשאנחנו הולכים ביחד, ונחתמו הסכמים קואליציוניים שבהם מופיע הנושא הזה - כולם בפנים. מי שבא איתנו לקואליציה או לגוש מכיר את ציפור נפשנו כפי שאנחנו מכירים את
ציפור נפשם. כמו שבלענו הרבה צפרדעים בדברים שחשובים לציבור הדתי לאומי". אנחנו רואים בצל המעצרים של העריקים מחאות לא רק של הפלג הירושלמי. גם של חסידי ויז'ניץ, גור, ש"ס. האם נראה גם את דגל התורה יוצאת למחות? "זו השאלה הכי טובה בריאיון הזה, כל אלה שמתלהמים עלינו ומדברים עלינו כקולקטיב של משתמטים, מוצצי הקופה הציבורית וכל העליהום על החרדים לוקחים ציבור חרדי, שהוא ציבור עם השקפה שונה, אבל 85% ממנו לא רוצה להשתולל ולוקחים אותו למקום קיצוני. אנשים מישיבות ההסדר החרדיות וחרדים שכן מתגייסים אומרים ש'אם את אח שלי יעצרו בגלל שהוא לומד בפוניבז', או אם ייקחו מהוריי את פת לחמם, גם אני לא אתגייס'. יש אנשים שרוצים להקצין אותנו, לקרוע את העם. לא יצאו מזה חיילים, וזה לא ירגיע את נשות המילואימניקים. זו מלחמה פופוליסטית שתגיע, חלילה, למלחמה בין אזרחים".

אבי מוסקוב: בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי, חוק הקפאת המעצרים לא מעניק ״פטור מגזרי״. זה פשוט שקר. החוק מעניק פטור למי שתורתו אומנותו, ויוכח כן. חילוני מתל אביב שמעוניין לקבל פטור, מוזמן ללמוד תורה בישיבה ויהיה פטור משירות.

מרדכי הלפרין: לראשונה מזה כשלושים שנה המפלגה החרדית הגדולה ביותר, מפלגת ש"ס תביע נכונות לתמוך במועמד לראשות הממשלה שאינו בנימין נתניהו, כך לפי אחת הדמויות הרוחניות המשמעותיות ביותר בתנועה. ש"ס תתמוך בגדי איזנקוט 

עוד חושף הלפרין: הרב יוסף אמר שיאמר את הדברים פומבית לקראת הבחירות. "גדי איזנקוט הוא אדם טוב, יהודי חם, הוא אוהב את לומדי התורה - סבתא שלו הצביעה ש"ס ורצתה שהוא יהיה רב, זה אמנם לא קרה אבל אפשר לסמוך עליו" לדברי הראשון לציון.

עוד חושף הלפרין ב'גלצ': מרן הרב יצחק יוסף הסביר מדוע תומך באיזנקוט על פני נתניהו - "נתניהו רימה אותנו בחוק הגיוס ובעוד דברים, אי אפשר לסמוך עליו, הוא אדם שקרן"

הלפרין: מחייגים אליי שני תלמידים שונים של הרב יצחק יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס עם העדות הבאה: " היינו הבוקר עם הרב והתקשרו לעדכן אותו על ההכחשה כביכול לא נאמרו הדברים בעניין איזנקוט. הרב כעס על ההכחשה שהוצאה ללא שהודיעו לו קודם והדגיש שהדברים אכן נאמרו והוא מתכוון לכך. עשו זאת מאחורי גבו" 

ארי קלמן: עם אמירות כאלה ייצא אריה דרעי לבחירות. בעוד דרעי עצמו פועל להוכיח כי הוא עדיין שומר על גוש הימין, הרב יצחק יוסף שמנהיג בפועל את ש״ס שוב מטשטש את הנאמנות לנתניהו ופותח את האפשרות לממשלה בראשות אייזנקוט

ערוץ 12: עכשיו זה סופי - תאריך הבחירות יהיה ט''ז חשון ה-27.10, לאור יציאת הכנסת לפגרת בחירות רק ב-17.7.

עמית סגל: הבחירות הראשונות שנערכות במועדן מזה 38 שנה, הממשלה הראשונה שממלאת את ימיה מזה 53 שנה.

מיכאל שמש: ההתלבטות של הקואליציה בישורת האחרונה הייתה בין 20.10, שנחשב לתאריך “נוח” יותר ואינו כולל את הספרה ״הבעייתית״ 7, לבין 27.10. בסופו של דבר היא נאלצה לבחור בין שבוע נוסף לקידום החקיקה שלה – חוק לימוד תורה, חוק המעצרים, ועדת חקירה, תקשורת ועוד – לבין תאריך בחירות שנוח לה יותר. הבחירה הייתה בשבוע חקיקה נוסף. אם זה אומר לכם משהו.

הבחירות יחולו ביארצייט של מרן הרב שך. וכעשרה ימים אחרי היארצייט של מרן הרב עובדיה. סביר שהמפלגות החרדיות ישתמשו בזה.

יקי אדמקר: חוק גיוס - לא עבר. חוק מעונות - לא עבר. חוק יסוד לימוד תורה - הצהרתי בלבד. שורה של הבטחות בהסכם הקואליציוניים כמו תקציבים נוספים לחינוך החרדי - לא ניתנו. (נותר לראות אם חוק הקפאת המעצרים יאושר או גם זה לא) לש״ס ויהדות התורה הולך להיות קמפיין לא פשוט בכלל לקראת הבחירות הבאות

‏ח"כ צביקה פוגל: "אי אפשר לגייס חרדים דרך מעצרים, זה כמו חומוס - צריך לעשות את זה באהבה, או שלא עושים בכלל". 

אירוע חריג התרחש הבוקר (ראשון) ברובע ז’ באשדוד, במהלכו עוכב אברך חסיד גור, בידי כוחות המשטרה. לטענת עדי ראייה שנכחו במקום, במהלך העיכוב הוכה האברך, נאזק בידיו וברגליו ונפצע, אולם בסיום האירוע שוחרר לאחר שהתברר כי מדובר בטעות בזיהוי. האירוע התרחש ברחוב שדרות ירושלים בעיר, סמוך לרחוב בעל הנס. עדי ראייה ששוחחו עם "חדשות אשדודס" סיפרו כי האברך התבקש על ידי השוטרים לעצור, ולטענתם, ניסה להתרחק מהמקום, ומיד לאחר מכן השתלטו עליו הכוחות תוך הפעלת כוח קשה. עדי ראייה שהיו במקום ועוברי אורח המומים דיווחו כי השוטרים כבלו את האברך באזיקים בידיו וברגליו, והיכו אותו מכות נמרצות בכל חלקי גופו. אלא שלאחר זמן קצר הודיעו השוטרים כי מדובר בטעות בזיהוי. מפרטי האירוע עולה, כי יחידה משטרתית מטעם שב"ס חיפשה אדם החשוד בתיק מזונות, הם התלבשו ברחוב על אברך שפחד להזדהות שמא הוא רשום כעריק. בתגובה השוטרים השתוללו בחמת זעם.במקום להזעיק כוחות רפואה, להעניק לו טיפול ראשוני או לכל הפחות להציג תעודות ולהתנצל על הטעות הקשה, נהגו השוטרים בצורה מעוררת תהיות: הם מיהרו להסיר מידיו וברגליו של האברך המדמם את האזיקים, נכנסו מיד לרכבם המבצעי ונמלטו מהמקום מבלי להותיר פרטים. "לא יאומן עד כמה הדם של הציבור החרדי הפך להיות הפקר במדינה הזאת", אמר בכאב אחד מעדי הראייה. "בן אדם שוכב פצוע, הם מבינים שהם טעו, ולא מסוגלים להגיד אפילו מילת סליחה אחת? פשוט ברחו כמו אחרוני העבריינים". מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר בפעילות משטרתית שבוצעה מכוח צו שיפוטי ובמסגרת חקירה מתנהלת. במהלך הפעילות זוהה אדם שהחל להימלט מהמקום וסירב להזדהות. בהמשך התברר כי מדובר בטעות בזיהוי, והוא שוחרר במקום. האירוע הועבר לבדיקה על ידי הגורמים המוסמכים, ובסיומה יופקו הלקחים הנדרשים. משטרת ישראל מצרה על תחושת המצוקה ועוגמת הנפש שנגרמו, ותמשיך לפעול תוך הקפדה על זכויות האזרחים".

׳בחדרי׳: אירוע חריג התרחש הבוקר ברובע ז’ באשדוד: אברך חסיד גור עוכב בידי כוחות המשטרה, ובמהלך האירוע הופעל נגדו כוח רב. האברך נאזק בידיו וברגליו ונפצע. זמן קצר לאחר מכן, לאחר שהתברר כי מדובר בטעות בזיהוי, הוסרו האזיקים והוא שוחרר מהמקום ללא כל התנצלות.

המשטרה: ‏האירוע הועבר לבדיקה על ידי הגורמים המוסמכים, ובסיומה יופקו הלקחים הנדרשים. משטרת ישראל מצרה על תחושת המצוקה ועוגמת הנפש שנגרמו, ותמשיך לפעול תוך הקפדה על זכויות האזרחים.

׳וואלה׳: שבת חמישית של חסימות בצפת: מאות חרדים עיכבו אוטובוסים. המפגינים התעמתו עם שוטרים בניסיון למנוע מקווי התחבורה לצאת מהתחנה המרכזית לפני צאת השבת. מולם התייצבו עשרות תושבים חילונים שמחו על הפגיעה בשגרת החיים.

יעקב הרשקוביץ: במהלך השבת התפתחו מהומות מחוץ לבית הקפה “קפה בסמטה” בירושלים. בערב שבת התקיימה במקום קבלת שבת מצומצמת מחוץ לבית הקפה, ובמהלך השבת הגיעו עשרות מפגינים חרדים שהתעמתו עם השוטרים.

עובד בלשכת שר ירושלים ומסורת ישראל יריב לוין, סיפר לחבריו " אני רשום בלשכת השר שאיננו באמת שר. בפועל עובד בלשכת ח" כ פרוש". בהתכתבות עם פונה, הגיב: "אני מלשכת פרוש". לאחר שפנינו לתגובת המשרד על ההתנהלות הלא חוקית, חזר לפתע העובד אל הפונה וטען שלא עובד בלשכת פרוש

מחר ייערך במוזיאון הסובלנות בירושלים אירוע השקת מועצת העיתונאים והעיתונאיות במגזר החרדי, ביוזמת קרן זריחה. לאירוע הוזמן נציג מכלי התקשורת החרדיים, והוא ייפתח בסיורים במוזיאון ובארוחה משותפת, ולאחר מכן יתקיימו דברי ברכה, מושבי תוכן וטקס הוקרה. בין המשתתפים והנואמים: יו"ר קרן זריחה הרב בנציון נורדמן, הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר, ד"ר אבישי בן חיים שידבר על תפקידה ההיסטורי של התקשורת החרדית, עו"ד רבקה דגן בנושא תביעות השתקה, ודנה בצלאל שתציג את פורום ''העיתונאיות החרדיות''. לדברי המארגנים, מטרת המועצה היא לאחד את כלל העיתונאים החרדים מכל הזרמים, להיאבק בתופעת "דייג התביעות" ובתביעות השתקה, להגן על זכותם של העיתונאים להתפרנס בכבוד, ולהעניק סיוע וייצוג משפטי בנושאים הקשורים לעבודתם.

ישראל כהן: הרב הראשי הגאון רבי קלמן בר ינאם מחר בכנס הקמת מועצת העיתונאים החרדים, במוזיאון הסובלנות בירושלים

חנני ברייטקופף ב׳כיכר השבת׳: זעם בתקשורת החרדית על הניסיון להכשיל את התאגדות העיתונאים שיוצאת לדרך מחר בהשקה דרמטית. גורם במועצה: ״חבל שערוץ 14 בחר לתפוס צד נגד העיתונאים החרדים שמבקשים להקים מסגרת מקצועית שתעניק להם גב. בשונה מהתקשורת הכללית, העיתונאי החרדי חשוף כיום לאיומים ללא כל הגנה״.