מהדורת יום שני כ' תמוז

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

בזמן שבכנסת מקדמים את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה", מסמך של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, חושף התנגדות חסרת תקדים. לפי חוות הדעת החוק מנוסח בתצורה כללית ומעורפלת, אך דברי ההסבר שלו מכוונים לשנות מן היסוד את המבנה החוקתי במדינה. באוצר מזהירים כי החוק יאפשר להכריע לטובת לימוד תורה בדילמות מדיניות שונות, לפגוע אנושות בעקרון השוויון וביעדי התעסוקה של הממשלה, ולהכשיר פטור מלא מגיוס לחרדים חייבי גיוס. לפי הנתונים, הנטל הכלכלי והפיזי על מערך המילואים כבר הגיע לממדים חסרי תקדים: העלות הכלכלית המצטברת של שירות המילואים מתחילת המלחמה ועד סוף 2026 צפויה לעמוד על כ170- מיליארד ש"ח, והעלות התקציבית הישירה על כ115- מיליארד ש"ח. באוצר מזהירים מפני חשש ממשי שהחוק יפגע במאמצים להגדלת היקף המתגייסים מקרב הציבור החרדי, המונה כ90- אלף חייבי גיוס, ובכך ינציח ויכביד את הנטל על המשרתים. באוצר מזהירים כי החוק ישנה את כל המסגרת הנורמטיבית של הקצאת תקציבים, ויאפשר לתעדף לומדי תורה בכל עולמות התוכן: החל מהסטת דירות בתוכניות כמו "מחיר מטרה" לטובת המגזר החרדי על חשבון משרתי מילואים, דרך הקצאת קרקעות ציבוריות, ועד להשוואת סל ההטבות של משרתי מילואים ללומדי תורה. שינוי זה עלול להעצים את מערך התמריצים המונע מגברים חרדים להשתלב בשוק העבודה, שבו שיעור התעסוקה שלהם תקוע על כ53%- בלבד מזה עשור. נוכח העובדה שהחברה החרדית צפויה להוות כשליש מהאוכלוסייה בשנת ,2065 היעדר שילובם צפוי להוביל לפגיעה של 10%– 15% בתוצר (המשקפת ירידה ברמת החיים של כלל האזרחים), ויאלץ את המדינה להקפיץ את המסים הישירים על הציבור העובד ב16%- כדי למנוע קריסה של השירותים הציבוריים. מתוך נתוני הגירעון במסמך האוצר: נכון להיום, משק בית חרדי ממוצע מייצר אפקט גרעוני של 10,318 ש"ח בכל חודש בתקציב המדינה (תורם כמחצית מהכנסות המסים של משק בית לא-חרדי וצורך 35% יותר הוצאות ממשלתיות). באוצר מזהירים כי בשנת 2065 הגירעון החרדי השנתי יזנק ל136- מיליארד ש"ח ויעקוף את העודף של המגזר הלא-חרדי, מה שיגרום לקריסה פיסקלית מוחלטת של המשק. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שנאןםבוועידת ישראל היום בחר ליישר קו עם השותפות הקואליציוניות ודחה את הדו"ח שהוציא הדרג המקצועי במשרדו שלו. סמוטריץ' טען כי האזהרות על נזק כלכלי כבד הן "בורות מוחלטת". לדברי השר: "יש ערך שנקרא שוויון, יש ערך של שירות צבאי, תעסוקה, לימודי ליבה, ויש גם ערך של לימוד תורה – ויש לאזן ביניהם".  למרות ההצהרות הפומביות של שר האוצר נגד הדו"ח, מאחורי הקלעים הרוחות סוערות. ישנם טענות בלתי מבוססות שסמוטריץ' עצמו הוא זה שעומד בחשאי מאחורי חוות הדעת המשפטית והכלכלית הקשה של משרדו. לדברי אותם גורמים, שר האוצר משחק משחק כפול: הוא מנסה להשתמש בדרג המקצועי כדי לטרפד את חקיקת חוק היסוד ולמנוע את הפטור הגורף, וכל זאת מבלי שהוא או מפלגתו ייאלצו להצביע נגד החוק באופן רשמי ובכך לסכן את שלמות הקואליציה

מהלך חדש של רשות המסים מעורר בימים האחרונים דאגה בקרב ראשי הישיבות והמוסדות התורניים במסגרת המהלך נשלחו לעשרות מוסדות מכתבים רשמיים, שבהם נדרשים ראשי הישיבות למסור מידע מפורט על תלמידיהם ולהצהיר כי הם עומדים בשורת תנאים הנוגעים להסדרת מעמדם מול רשויות הצבא על פי הדרישות, על הנהלות המוסדות להצהיר כי בין תלמידי הישיבה אין מי שחייב בשירות ביטחון ולא הסדיר את מעמדו, וכן שאין תלמידים המוגדרים כעריקים. בנוסף, נדרשים המוסדות להתחייב כי גם בעתיד לא יקלטו תלמידים שלא יעמדו בדרישות אלו כחלק מההליך, התבקשו הישיבות להעביר לרשות המסים רשימות תלמידים מלאות הכוללות מספרי תעודות זהות, לצד אסמכתאות המעידות על הסדרת המעמד הצבאי. בין המסמכים שניתן להציג: אישור פטור משירות, תעודת שחרור, תעודת חוגר או אישור רשמי על מועד גיוס. ברשות המסים הבהירו כי עמידה בדרישות היא תנאי להמשך ההכרה במוסדות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – אישור המאפשר לתורמים לקבל זיכוי במס בגין תרומותיהם. במכתבים שנשלחו צוין כי מוסדות שלא ישלימו את ההליך או לא יעמדו בתנאים שנקבעו עלולים לאבד את ההכרה ואת ההטבה הנלווית לה

אברהם פריינד: רשות המסים הודיעה בסוף השבוע לעשרות ישיבות ומוסדות תורניים כי תשלול מהם את הזכאות לקבל תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אם לומדים בהם תלמידים שלא הסדירו את מעמדם מול צה"ל.

עוד מאברהם פריינד: רשות המסים דורשת מהישיבות: להצהיר שאין בהן תלמידים עריקים או כאלה שלא הסדירו מעמד מול צה"ל. להתחייב שלא לקלוט תלמידים כאלה בעתיד. להעביר רשימות תלמידים ומספרי ת"ז. מהתלמידים: להציג אישור על הסדרת מעמדם (חוגר, פטור, שחרור או מועד גיוס). אי עמידה בדרישות עלולה להביא לשלילת אישור סעיף 46 לקבלת תרומות מזכות במס.

בצל הדיווחים על 46 בני ישיבות העצורים כיום בכלא הצבאי, שוחח שמריהו גריינמן, בן ,24 עם בצלאל קאהן ב'קול חי' וסיפק הצצה נדירה לחיי היומיום מאחורי הסורגים. גריינמן, שישב בכלא בחודשים האחרונים, סיפר כי בתקופתו היו במקום שישה בני ישיבות בלבד. לדבריו, האסירים מחולקים לארבע פלוגות בהתאם למשך המאסר וסוג העבירה, כאשר בני הישיבות משובצים בדרך כלל בפלוגה א', המיועדת לעצורים לתקופות קצרות יחסית. לדבריו, מרכז החיים בכלא הוא בית הכנסת. "זה או להיות בתוך התא או להיות בבית הכנסת", תיאר. במקום קיימים ספרי יסוד תורניים, ובהם ש"ס, חומשים, תנ"ך, משניות ו"משנה ברורה". האסירים רשאים לקחת ספרים גם לתאים בזמן הנעילות. גריינמן ציין כי קיימות שלוש תפילות ביום, כאשר פקודות הצבא מחייבות לאפשר זמני תפילה מסודרים והנחת תפילין. "בשבת נותנים אפילו יותר זמן, והצרכים הדתיים נשמרים", אמר. על הקשר עם המשפחה סיפר כי לכל עצור מוקצות שבע דקות שיחה טלפונית ביום. "אחרי שבע דקות השיחה מתנתקת אוטומטית", הסביר. עם זאת, שיחות עם עורכי דין אינן מוגבלות בזמן. לדבריו, מי שנכנס לכלא זוכה בדרך כלל לסיוע וליווי מצד גורמים שונים. כשנשאל אם הכליאה מפחידה, השיב בנחרצות: "ממש לא". לדבריו, כאשר נמצאים במקום בני ישיבות נוספים, האווירה נוחה יותר ומאפשרת לימוד משותף. "אם הייתי היום בין 46 בחורי הישיבות, זה היה אפילו הרבה יותר קל", אמר.

שרקי ב'ידיעות אחרונות': "הקואליציה מקדמת חקיקה במחלוקת בימי בין המצרים, בגלל מה שמחכה לה בימי בין הזמנים: בעוד שלושה שבועות תלמידי הישיבות יוצאים לחופשה השנתית. בשגרה, כשרובם ספונים בבתי המדרש ובלב הריכוזים החרדיים, המשטרה עוצרת את השוליים, אלו שנמצאים על הברזלים, נוסעים לאילת או נתפסים על עבירות תנועה בכבישים. תכף זה ישתנה:  כשגם מיטב העילויים בחופשה, כל סיור קליל של משטרה צבאית לחופי הכנרת עשוי למלא את כלא 10 בערב אחד". "אפילו בלי מבצעי אכיפה יזומים, החיכוך הרגיל עם שוטרי מסוף בימי חופשה, כפול עשרות אלפי משתמטים, יניב עשרות או מאות מפגשים בין העריקים לבין החוק. מעצרים כאלה יגררו הפגנות וחסימות כבישים שבהן ייעצרו עוד עריקים במעגל שמזין את עצמו. החקיקה המואצת מנסה לתת מענה לתרחיש הזה, גם אם כזה שיבוטל בבג"ץ"

דה מרקר: עלות הוונדליזם של הקיצוניים ברכבת הקלה בירושלים הצטברה ל600- מיליון שקל. עד כה לא הוגש כתב אישום נגד אף חשוד אף שבמתחם יש מצלמות אבטחה ולעתים קרובות המעשים מתועדים. 

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בראיון לחדשות 12 כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להיפגש עמו בבית הלבן, וכי הפגישה עשויה להתקיים כבר בשבוע הבא, לאחר שובו מפסגת נאט“ו ”אנחנו מסתדרים מצוין. הוא [נתניהו] יודע מי הבוס“, אמר הנשיא בהתייחסו לעצמו.

קבוצת חרדים הגיעה הבוקר לבית קפה חדש שנפתח בירושלים, הם דפקו על החלונות וזעקו "שאעבס" - במחאה על פתיחתו בשבת.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: ירושלים היא עיר מגוונת שבה חיים יחד בני כל המגזרים והקהילות. דווקא משום כך מוטלת על כולנו האחריות לנהוג בכבוד הדדי ובאיפוק. לא ניתן לקבל בשום פנים ואופן אלימות מכל סוג. זהו דבר שאין לו מקום בירושלים, ולא נסכים לקבלו. נמשיך לפעול לשמירה על הסטטוס קוו, לצד שמירה על החוק, על הסדר הציבורי ועל המרקם העדין שמאפשר לכלל תושבי ירושלים לחיות יחד בכבוד ובביטחון

משה נסטלבאום ב'מעריב': מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי בלחץ. הוא יודע שהבחירות הקרובות אינן בשורה טובה עבורו. ייתכן מאוד שאם יחול מהפך שלטוני, הוא יהיה אחד הראשונים שישלמו את המחיר - וימצא עצמו מחוץ למשטרה

תחקיר "העין השביעית" משרטט את מפת הקשרים של משרדו עם המחנה היריב – מ"הצל" והעסקונה המתנחלית ועד ערוץ 14 ההנהגה החרדית והמשרד לנושאים אסטרטגיים. "ידענו שלא משנה מי הלקוח – אם הוא שם מספיק כסף, נעבוד איתו", אומר עובד לשעבר ב"צור תקשורת"

יואלי ברים: התמיכה המפורשת של ש"ס ברב שקילל והסית נגד הרמטכ"ל זמיר. שימו לב: בזמן שש"ס מפרסמת מכתב של הרב משה מאיה נגד הרב יזדי לדרישת נתניהו, ממש תוך כדי, הרב מאיה משגר מכתב תמיכה אישי נוקב לרב יזדי שבו הוא כותב: "הזדעזעתי לראות שהעיזו לצאת נגדך, צעקת מנהמת ליבך מתוך כאב"

יואלי ברים: תראו באיזו יהירות ש"ס הכחישו את לחצי נתניהו בעניין הגינוי. ובאיזו צורה מביכה הם עלבו בארי קלמן. עכשיו ברור לכולם שרבני ש"ס תומכים לחלוטין ברב אריה יזדי, שהרב משה מאיה כתב מכתב רק אחרי לחצים כבירים של נתניהו, ושיש פער הולך וגובר בין דרעי לרבנים של ש"ס

כעת בנתיבי איילון - מוחים למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית חוסמים את נתיבי איילון צפון

עמית סגל: חסימות גם בדרך בגין בתל אביב, המשטרה לא מפנה את החוסמים, חסימה באיילון. האם גם עכשיו יטופל בחומרה השמורה לעבירה הפלילית הזו, או שמדובר באנשים אחרים?

שר התקשורת שלמה דרעי בדיון של הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת בכנסת,: יו"ר ש"ס אריה דרעי הסכים לתמוך ברפורמה השנויה במחלוקת של שר התקשורת שלמה קרעי בשוק השידורים, בתמורה לכך שהקואליציה תקדם חקיקה שתבטל את רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת,  כך לפי דיווחים בכלי התקשורת. חוק הכשרות, שכבר עבר בקריאה ראשונה, יחזיר לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מתן תעודות כשרות על ידי ביטול הרפורמה שהוביל השר לשירותי דת דאז מתן כהנא, שפתחה את השוק לתחרות. המפלגות החרדיות הודיעו בעבר כי יתנגדו לחוק התקשורת של קרעי אלא אם ייאסר על האפליקציה הממשלתית המוצעת בו לפעול בשבת, ואם לא יכלול איסור גורף על תוכן "פוגעני", דרישה שעלולה הייתה למנוע מהקואליציה את הרוב הדרוש להעברת החוק. החקיקה השנויה במחלוקת, שתעניק לממשלה שליטה משמעותית על גופי השידור, אתרי החדשות ואמצעי תקשורת נוספים, כוללת יוזמה לאפליקציה במימון המדינה שתפיץ תוכן – ובו גם חדשות – במטרה מוצהרת להנגיש אותו לקהל רחב יותר. במקביל, חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם אמר במהלך דיון בכנסת על החקיקה כי יתנגד להצעת החוק "בנוסחה הנוכחי", בטענה שהיא תרחיב את חילול השבת בכך שתאפשר פלטפורמת סטרימינג בגיבוי המדינה. משמעות הדבר היא שגם עם תמיכת ש"ס, ייתכן שלקואליציה לא יהיו מספיק קולות כדי להעביר את החוק. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת בינואר ופוצלה להצעות חוק נפרדות בתחילת החודש כדי לזרז את אישורה – מהלך שכמעט נכשל בשל התנגדות המפלגות החרדיות. כעת נדרשות שתי הצבעות נוספות כדי שההצעה תהפוך לחוק. 

יעקב הרשקוביץ - ישראל היום: הקלטות שנחשפו על ידי העיתונאי אלי הירשמן בחדשות 12 חושפות התנגדות חריפה מצד רבני ש״ס לרפורמת התקשורת שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי. בעקבות החשיפה, גורמים בש״ס אומרים ל"היום" כי יהיה קשה למפלגה לתמוך בחוק במתכונתו הנוכחית. בהקלטות נשמע הרב ראובן אלבז מתייחס לאפשרות לצפות בערוצי טלוויזיה באמצעות אפליקציות ושירותי סטרימינג גם בשבת, ואומר כי מדובר ב"איסור גמור ומוחלט". לדבריו, פתיחת פתח לצפייה בתכנים ובמשחקים בשבת עלולה לפגוע גם במשפחות שאינן שומרות שבת באופן מלא, אך מקפידות על מגבלות מסוימות. "אם אדם פותח פתח, גמרנו, אין שבת ואין כלום", אמר הרב אלבז. בהמשך הוסיף כי "לפתוח אפליקציה שיראו בה סרטים ומשחקים בשבת זה אפס מאופס, זה לא גדר של עם ישראל". אשר נשאל על כך שהמהלך מקודם על ידי שר חובש כיפה (קרעי), השיב הרב בחריפות: "שיהיה עם כיפה, שיהיה עם שק, זה לא מעניין אותי מה הוא לובש. איסור גמור ומוחלט". ההתבטאויות החריפות מציבות אתגר עבור הקואליציה, שכן תמיכת ש״ס משמעותית לקידום רפורמת התקשורת. כעת, לאחר פרסום ההקלטות, נעקוב אחר עמדת הנהגת ש״ס והשלכותיה על עתיד החוק.

אלי הירשמן - ערוץ 12: גם היום המשיכה הוועדה לקידום חוק התקשורת במרתון הדיונים במטרה לאשר את החוק להחלשת התקשורת, עוד לפני פיזור הכנסת. אך בהקלטות שחשפנו  ב"מהדורה המרכזית" עולה כי בכירי הרבנים בש"ס מתנגדים בתוקף לחוק של שר התקשורת שלמה קרעי - מה שמעמיד בסימן שאלה את הרוב בכנסת לחוק. את הרבנים ממועצת החכמים של ש"ס מטרידה הזווית הדתית של החוק, בשל חילול השבת שיתרבה בעקבות האפליקציה החינמית. הרב ראובן אלבז, מגדולי המחזירים בתשובה ואיש מתון בדרך כלל, שלח מסר חריף לשר התקשורת שלמה קרעי: "לפתוח ערוץ (אפליקציה), שיתחילו לראות סרטים בשבת, לראות משחקים בשבת - זה אפס מאופס, זה לא גדר של עם ישראל. לדעתי מי שעשה דבר כזה, אני פוחד שלא ייתן את הדין". "הוא לא נותן (לחזרה) בתשובה להיות בשלמותה", הוסיף הרב אלבז. "תגיד לו (לשר קרעי) שאני... בכל אופן לאנשים שלי, אני לא אסכים בשום פנים ואופן, וגם אגיד בריש גלי שבשום פנים ואופן לא, אסור לעשות את הדבר הזה". עוד אמר הרב אלבז על קרעי: "שיהיה עם כיפה על הראש, עם שק, זה לא מעניין אותי מה הוא לובש. שילבש כובע טמבל, שילבש כיפה, זה שטויות. איסור גמור ומוחלט שבן אדם יעשה כדבר הזה. זהו". פעיל למען השבת דיבר בימים האחרונים עם שני רבנים בכירים במועצה שאמורה לקבוע לפוליטיקאים איך להצביע בכנסת. השואל: מגיעים אלינו אבות ואומרים לנו, "תשמעו, הילד שלי שומר שבת חלקי, כי אנחנו מוציאים את הכבל של הטלוויזיה בשבת, אין טלוויזיה בשבת". עכשיו רוצים לעשות איזו רפורמה מסוימת שאפשר לראות את כל הערוצים בתוך איזו אפליקציה מסוימת, שתהיה פתוחה גם בשבת, של שלמה קרעי. אם זה ייכנס לפועל, בסוף מה שיקרה בעצם, הילד... אנשים יהיו עצמאים בשביל אחרי בית הכנסת ללכת ולצפות בטלפון. הרב ראובן אלבז: לדעתי, זה איסור גמור. אני, לדעתי, איסור גמור ומוחלט. אסור לפתוח פתח, חס ושלום, לדברים כאלה. אם אדם פותח פתח, גמרנו, אין שבת ואין כלום. ואחר כך זה ואחר כך זה, ואחר כך אין שבת בכלל. אם אתה בין כך לא שומר שבת, אז תשמור, מה שאתה יכול תשמור, השם יהיה בעזרתך. אתה רוצה לראות משחקים? תלך לחבר שלך, תראה לא יודע מה. אלה שרוצים לשמור שבת לחצאים - זה איסור גמור. עוד חבר במועצת החכמים של המפלגה, הרב שלמה מחפוד, מתנגד באופן נחרץ לחוק: "חס ושלום, חס ושלום. כל דבר כזה - חילול שבת שאין כדוגמתו. זילות השבת יש פה". מעבר לשמירת השבת, לתפיסתם, הרבנים החרדים חוששים גם מתכנים לא הולמים שיהיו באפליקציה. כך אמר יו"ר יהדות התורה חה"כ יצחק גולדקנופף בדיון בכנסת: "הדרישה שלנו היא שהיישומון הממשלתי לא יהיה פעיל כלל בשבתות ובמועדי ישראל". לדבריו, יש "לקבוע כבר עכשיו בחוק עצמו בצורה מפורשת וחד משמעית איסור על שידור תכני תועבה, תכנים מיסיונריים ותכנים בעלי אופי אלים באמצעות היישומון הממשלתי". למרות הדברים הברורים של ההנהגה הרוחנית של ש"ס, ההנהגה הפוליטית של המפלגה נוטה לתמוך בחוק. בהצבעה במליאה על פיצול החוק שנועז לזרז את החקיקה, ש"ס תמכה. עם זאת, הרבנים נחרצים מאוד בהתנגדותם. 

לאחר שהשרים לוין וקרעי הודיעו כי הממשלה לא תציית לפסיקת בג"ץ בנוגע להרכב מועצת הרשות השנייה, בכירים בממשלה טענו: "להחלטה של קרעי אין משמעות פרקטית". כך פורסם הערב (ראשון) בכאן חדשות. לדברי הבכירים: "זה כמו ההחלטה של לוין שלא להכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, כשבפועל הוא אפשר לוועדה להתכנס ולבחור בו". הם הוסיפו ותקפו: "קרעי ולוין רק רצו כותרת". עוד טענו כי "אין פה שום הפרת צו שיפוטי או קריאה לאי ציות. יש פה ביקורת חריפה של הממשלה על פסק דין שניתן בבג"ץ בניגוד לחוק". במקביל, בחדשות 13 פורסם הערב כי שר המשפטים יריב לוין איים בשיחה עם פעילים: "ההחלטה היום היא רק הספתח. נפתח את הקדנציה הבאה במשבר חוקתי על בחירת השופטים". כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן אור ירוק לקידום ההצהרה נגד פסיקת בג"ץ. מקורבים ללשכתו אמרו כי הוא יצא מהחדר מפני שלא רצה להשתתף בהצבעה כדי למנוע טענות לניגוד עניינים, אך אישר את ההחלטה מאחורי הקלעים. בכיר בממשלה אמר: "הגיע הזמן לייצר את המשבר מול בג"ץ". כזכור, שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין הכריזו מוקדם יותר היום בהודעה מטעמם כי הממשלה לא תציית לפסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה. "לא נכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע המועצה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים שנקבעו בחוק", נכתב. "ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מיום ,17.6.2026 שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת אף שמספר חבריה המכהנים ירד מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק", כתבו השניים, "פסיקה הסותרת באופן חזיתי את לשונו הברורה של החוק אינה יכולה להקנות סמכות שלא קיימת בחוק, ולכן הממשלה לא תכיר בפעולות שייעשו מכוחה". לא די בזאת, נכתב כי "עוד קבעה הממשלה כי לא תישמע כל טענת הסתמכות או 'מעשה עשוי' על ידי גורמים בשוק התקשורת ביחס לפעולות שיבוצעו כתוצאה מהחלטות שתתקבלנה על ידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק".

החלטת הממשלה ההצהרתית בנושא מועצת הרשות השנייה הציתה עימות פוליטי וחוקתי חריף, המלווה בחילופי האשמות חריפים. וכמובן שבעוד הגורמים הפוליטיים ימשיכו להתכתש ולהצהיר הצהרות, בג"ץ ממשיך בשלו בלא למצמץ וקובע את העובדות בשטח. מי שניסה לצנן את הרוחות ולשרטט את גבולות הגזרה של המהלך הוא מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שיצא בהודעת הבהרה מפורטת במטרה לעשות סדר ולדחות את הטענות על שבירת כללי המשחק הדמוקרטיים. בניגוד לדיווחים בתקשורת על מרד בבג"ץ, הבהיר מזכיר הממשלה פוקס כי "אין מילה בהצהרה שקוראת לאי-ציות לפסקי דין של בג"ץ". פוקס הסביר כי מדובר בהבעת ביקורת חריפה, לגיטימית ונחוצה, נגד פסיקה שלדברי הממשלה נוגדת באופן מפורש ומובהק את לשון החוק הכתובה. פוקס הדגיש כי הממשלה פועלת ותפעל אך ורק בתוך המגרש החוקי: "הממשלה הצהירה שהיא תפעל בכל הכלים החוקיים שעומדים לרשותה כדי לבטל את ההחלטה בעתיד", ותהה באופן נוקב: "כיצד הופכים שימוש בכלים חוקיים לאי-ציות לפסיקה?". אלא שבמקביל, מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון הודעת עדכון דחופה וחריפה, המציגה תמונה הפוכה. לפי הפרקליטות, הצעת השר קרעי הועלתה לממשלה במחטף, ללא שנכללה מראש בסדר היום ובניגוד לתקנון. בפרקליטות קובעים כי הצהרת הממשלה, השוללת מראש את תוקף פעולות המועצה, מהווה "ניסיון חמור נוסף לסיכול ההחלטות השיפוטיות ולהלך אימים על מי שיבקש לקיים החלטות אלו", צעד ה"חותר תחת עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית". הודעת הפרקליטות מבהירה את השלבים שקדמו למשבר הנוכחי בבג"ץ. עניינן של העתירות הוא רצונו של שר התקשורת להחליף את חברי "המועצה היוצאת" במינויים חדשים מטעמו ("המועצה הנכנסת"). לאחר שבג"ץ הקפיא את המינויים החדשים והחזיר את המועצה היוצאת לפעילות, חלה התפתחות דרמטית כאשר שבעה חברי מועצה התפטרו במפתיע ובאופן מאורגן. מתצהירים שהוגשו לבית המשפט עלה חשד כבד כי המהלך תוכנן ותוזמר ישירות על ידי שר התקשורת או מי מטעמו, במטרה לנצל את סעיף 21 לחוק הרשות השנייה ולשתק את פעילות המועצה בשל חוסר בקוורום (מניין חברים נדרש). כדי למנוע את סיכול החלטתו, קבע בג"ץ בצו ביניים חריג כי חברי המועצה שהתפטרו בעידוד השר לא יובאו בחשבון במניין החברים, והמועצה היוצאת תוכל להמשיך לפעול כחוק – החלטה אותה תקפה הממשלה היום בחריפות בישיבתה. למרות ניסיונות הריכוך וההסברים המשפטיים של מזכיר הממשלה, הנשיא השותק בוזי הרצוג, שאינו רואה את רדיפת התורה ולומדיה או את העריצות המשפטית ואת האלימות המשטרתית. ונזעק בכל פעם שיש חשש לפגיעה במערכת המשפטית. ראה בהצהרות שיצאו מפי שרים בממשלה סכנה קשה וישירה לשלטון השמאל, ובחר לנפק אזהרה תקיפה ובלתי מתפשרת ו..למען האחדות. "הצהרות על אי-ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם. כבר הבהרתי, ואחזור על זה שוב ושוב – אי-ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום שאסור לחצות אותו בשום פנים ואופן". דבריו של הנשיא משקפים את החשש העמוק בבית הנשיא מפני שלטון הימין ומפני אובדן האמון הציבורי במוסדות השפיטה הרשמיים של המדינה. מן העבר השני, ראשי האופוזיציה בתחרות גינויים לממשלה ולנתניהו. "הממשלה הפכה היום לעבריינית", האשים לפיד. "זהו המשבר החוקתי החמור בתולדות ישראל, זה מיטוט של יסודות הדמוקרטיה שלנו. החל מהיום, ה5- ביולי ,2026 אין בישראל חוק – יש רק שלטון". לפיד אף הזהיר כי מדובר במהלך פוליטי מתוכנן לקראת הבחירות הקרובות, וכי הממשלה מכשירה את הקרקע לאפשרות שבה תודיע בעתיד על דחיית הבחירות מבלי שלבג"ץ תהיה יכולת להתערב ולעצור זאת.