מהדורת יום חמישי ח' ניסן.

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

עימות חריג מתפתח בצמרת הביטחונית והפוליטית, לאחר שבסביבת יו״ר ועדת החוץ והביטחון יוצאים במתקפה חריפה נגד הרמטכ״ל בעקבות התבטאויותיו האחרונות בקבינט. לדבריהם, ”אמירות חסרות אחריות על ’קריסת צה״ל‘ בעיצומה של מלחמה היסטורית הן חסרות תקדים ופוגעות באופן ישיר במאמץ המלחמתי“. עוד הוסיפו כי מדובר ”בהתנהלות מסוכנת שמחלישה את החוסן הלאומי ומספקת תחמושת לאויבינו, שעוקבים אחרי כל מילה“, וקראו ”לחדול מכך לאלתר ולהתכנס באחריות ובאחדות עד להשלמת יעדי המלחמה“. הרקע לדברים הוא אזהרה דרמטית שהשמיע הרמטכ״ל אמש במהלך ישיבת הקבינט המדיני- ביטחוני, שם התריע כי ”צה״ל עלול לקרוס לתוך עצמו“ ואף הדגיש: ”אני מרים עשרה דגלים אדומים“. בנוסף, הבהיר הרמטכ״ל כי נדרשים צעדים חקיקתיים מיידיים, ובהם חוק גיוס, חוק מילואים וחוק להארכת שירות החובה, והזהיר כי מערך המילואים ”לא יחזיק מעמד“ לאורך זמן ללא שינויים משמעותיים. הדברים נאמרו בפני ראש הממשלה, ראשי מערכת הביטחון והשרים, והם מעוררים הדים במערכת הפוליטית והביטחונית. נכון לעכשיו, לא נמסרה תגובה רשמית מטעם צה״ל

עמית סגל: הרמטכ״ל בוודאי לא התכוון לכך, אבל כל ערוץ ערבי שצוהל עכשיו על דבריו לא מתעמק בדקדוקי החקיקה לגבי שירות חובה ומילואים אלא מסיק שהצבא על סף קריסה בגלל גבורת האויב

המתיחות בצמרת המדינית-ביטחונית גוברת, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בדיון הקבינט כי מיד לאחר החג תפעל הממשלה לקידום חוק הגיוס והארכת השירות הסדיר, גם בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי בכנסת. ”תפקידה לייעץ, אנחנו מחליטים לקדם את זה“, אמר נתניהו. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, חיזק את הדברים והבהיר כי בכוונת הממשלה לקדם את שני המהלכים במקביל. לדבריו, ”אין דבר כזה. אנחנו מביאים יחד חוק גיוס והארכת שירות. זה מה שהחלטנו, והיא לא קובעת“. ברקע הדברים, גורם בכיר בקבינט טען כי התמונה שמוצגת בציבור מעוותת, וכי הרמטכ״ל לא דיבר על ”קריסת צה״ל“, אלא הזהיר מפני השלכות העיכוב בחקיקה. לדבריו, הרמטכ״ל הבהיר כי ללא השלמת חוק הגיוס, הארכת השירות הסדיר ל36- חודשים ותיקון חוק המילואים - צה״ל לא יוכל לעמוד בכלל משימותיו. עוד נטען כי כלל חברי הקבינט תומכים בקידום החוקים, וכי מקור העיכוב הוא בהתנגדות הייעוץ המשפטי. הגורם אף מתח ביקורת על האופוזיציה וציין כי ”מעניין שפתאום בנט, לפיד ואיזנקוט תומכים בחוק הגיוס של הממשלה“, אותו, לדבריו, קרא הרמטכ״ל לקדם בדחיפות. מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות את הקו שמציגים בממשלה: ”כל מי שאומר שאסור לדבר על סכנות בזמן מלחמה כי זה מחליש אותנו - שכח מה למדנו בשבעה באוקטובר“. לדבריו, תפקידה של מערכת הביטחון הוא להתריע מראש, ולא בדיעבד, והדגיש כי הממשלה לא תוכל לטעון שלא ידעה: ”זה הרמטכ״ל שהם מינו - אי אפשר לצבוע אותו פוליטית ולהפיל עליו את האשמה“

היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט להוציא צו ביניים שיעצור את המסלול עוקף הגיוס עבור בני ישיבות, דרך שירות לאומי אזרחי

׳דה מרקר׳: באוצר מעריכים - הפיצויים לעסקים יעלו 6.5 מיליארד שקל, לא כולל חל״ת. יותר מ20- אלף תביעות בגין נזקי טילים וכטב"מים הוגשו עד כה במבצע "שאגת הארי": חלוקת התביעות לפי יישובים בולטים: תל אביב ,4,321 באר שבע ,2,811 ערד ,1,841 בית שמש ,1,380 דימונה ,1,148 פתח תקווה ,727 ראשון לציון ,518 רמת גן ,468 בני ברק ,453 ירושלים ,253 קריית שמונה ,156 קריית ביאליק

שילה פריד: אחרי אסון המקלט בבית שמש: פיקוד העורף מקים פלוגת מילואים בעיר שאליה יתגייסו חרדים תושבי העיר מעל גיל גיוס, הם יעברו טירונות והכשרה ויפעלו בעיר בעיתות חירום

עמית סגל: הסיבה להתגברות (הכל יחסי ומצומצם) של הירי היא הקושי היחסי בתקיפות בגלל ענייני מזג אוויר. כרגיל פחות התקפה = יותר ספיגות בהגנה. באופן כללי וללא קשר ברור שיש יד מכוונת באיראן שממננת את השיגורים בכלכלת חימושים שתספיק לחודש

חיים לוינסון: במקום למצוא סיפורים שיורים בגלל עננים אפשר להגיד אמת אמן כשל בניבוי יכולת הירי של איראן וחיל האוויר כשל בחיזוי היכולת שלו לשבש את הירי ויצאנו למלחמה - ככל שלמישהו היה איכפת מלכתחילה - על בסיס חיזוי לא נכון בלי לשקול שהחיזוי
לא היה נכון

בחסות המלחמה נדחקה סוגיית גיוס החרדים, אך בייעוץ המשפטי לא מרפים. לוואלה נודע כי בשבועות האחרונים פנו בייעוץ המשפטי בראשות גלי בהרב-מיארה למספר משרדי ממשלה בבקשה לקבל מידע על אילו סנקציות ניתן להטיל על חרדים בעקבות המשך אי-הגיוס והקפאת החקיקה בכנסת. עוד נודע לוואלה כי הפנייה למשרדי השיכון, הכלכלה והאוצר, בבקשה לבדוק אילו הטבות ניתן לשלול לחרדים, אילו זכויות ניתן לבטל ואילו סנקציות אפשר להטיל על משתמטים. הפניות נעשו במייל תחת הכותרת "צעדים ממשלתיים לעידוד גיוסם לצה"ל של משתמטים", ובפנייה נאמר כי בעקבות פסיקת בית המשפט ובהמשך להחלטות שניתנו לאחר שהוגשו בקשות בגין ביזיון בית המשפט, מתבקשים המשרדים לפרט אילו הטבות ניתנו "בקשר ישיר או עקיף" להשתמטות מחובת הגיוס, לצורך הגברת האפקטיביות של אכיפת החוק עוד נודע לוואלה כי בין הסנקציות שמבקשים בייעוץ המשפטי לגבש נכללות שלילת הטבות בדיור, הטבות לעידוד מגורים בפריפריה, ייעוץ והכוונה. בנוסף, מבקשים לשלול הטבות בסיוע לעסקים, ייעוץ, הלוואות מהמדינה וכל מענק שהאוצר וקופת המדינה מעניקים לחרדים. אחד הגורמים שקיבלו את הפנייה אמר לוואלה: "היועצת מנסה להחליף את הממשלה. ואם דרך הממשלה היא לנסות לגייס חרדים בלי סנקציות, אלא בהידברות? מי שם את הייעוץ המשפטי להחליט ולהחליף את הממשלה? סוגיית גיוס החרדים אינה סוגיה משפטית, היא סוגיה של מדיניות של ממשלה נבחרת". לדבריו, "בייעוץ המשפטי מדלגים על הממשלה, מדלגים על השרים, וכעת מנסים לחוקק בעצמם סנקציות". צווי עיכוב יציאה מהארץ, סבסוד מעונות ומעצרים נכון למרץ ,2026 על חרדים שהוגדרו כ"עריקים" (מי שלא התייצבו לצווי הגיוס שנשלחו אליהם) מוטלות סנקציות במספר מישורים: סנקציות פליליות ואישיות: הכרזה כעריק - צה"ל החל להכריז על אלפי חרדים שלא התייצבו כעריקים באופן רשמי; צווי עיכוב יציאה מהארץ - נגד עריקים מוצאים צווים באופן אוטומטי, המונעים מהם לצאת לחו"ל; סיכון למעצר - עריקים חשופים למעצר על ידי המשטרה הצבאית או משטרת ישראל בכל ביקורת שגרתית. סנקציות כלכליות (מדינתיות) שלילת סבסוד למעונות יום - זוהי אחת הסנקציות המשמעותיות ביותר שנכנסו לתוקף, והיא מבטלת את ההנחה הממשלתית להורי עריקים בגיל הגיוס; ביטול קצבאות ישירות - הפסקת תקציבים ללימודים בישיבות עבור מי שהוגדר כעריק. שר התקשורת שלמה קרעי מסר: "האזרחית מיארה ממשיכה במסע הפירוד והקיטוב בחברה הישראלית גם בימי מלחמה. הרדיפה שלה את הציבור החרדי תחזור אליה כבמורנג בעזרת ה' בקרוב. בבחירות הבאות יהיו יותר חרדים, יותר ימין, ופחות בהרב מיארה וחבר מרעיה". ח"כ טלי גוטליב הוסיפה: "אין גבול לרשעות של מיארה

  יהודה שלזינגר חשף היום מכתב שלה למשרדי הממשלה השונים שבו היא מבקשת ושואלת אילו סנקציות אפשר להטיל על חרדים. את זה היא עושה בזמן מלחמה עצימה והיסטורית ממש. מיארה את מאור הגולה. הרשו לי להיחרד". יו"ר מפלגת נעם, ח"כ אבי מעוז, בתגובה לפרסום וואלה: "לא יאומן. גם בשעת מלחמה, כשכל העם מאוחד למען הצלחת המערכה הגורלית, היועמשי"ת המפוטרת שוברת את שיאי הניתוק של עצמה ולא בוחלת בשום אמצעי להכות בלומדי התורה ולזרוע פילוג בעם ישראל

אזעקה בגבעת סלבודקה לולא שאגת הארי הצבאית, המערכת הפוליטית החרדית ולא רק היא, הייתה רועדת משאגה עוצמתית אחרת. מדובר במנהיג עולם התורה הליטאי ראש הישיבה הרב משה הלל הירש שהפך מגדול התומכים בחוק הגיוס - לגדול מתנגדיו. אנחנו חושפים כי זמן קצר לפני פרוץ מלחמת איראן השניה עלה הרב הירש לבית רעו וידידו להנהגת הישיבה ודגל התורה, הרב דוב לנדו, והבהיר כי לאחר ששמע עמדות של ראשי ישיבות רבים על החוק המתגבש הוא נחרץ בדעתו להתנגד לחוק בכל דרך. רגע לפני שלנתניהו צונח הלב או עפה לו איזו אצבע נעלמת, נרגיע כי הרב הירש סבור שאת התקציב עצמו יש להעביר וכי אין להפיל את הממשלה. לגבי חוק הגיוס הוא אש להבה נגד. מספר שינויים דרקוניים בסעיפי ליבה גרמו להיפוך המפתיע בעמדתו. מי שמקונן על כך הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי שמאוכזב קשות מדגל התורה, כמו גם מאריאל אטיאס, שגרמו לו למכור לכולם שאוטוטו יש חוק והכל מסתדר. כעת עליו להתמודד לבד עם הבוץ. דרעי יכול לבוא בטענות רק לעצמו. הוא הראש, הוא האחראי

מקים פלוגת מילואים בעיר שאליה יתגייסו חרדים תושבי העיר חסידים באים לקודקוד - קטע מראיון עם מנכ"ל קודקוד אורי אייזנברג, ניסן תשפ"ו סיכום השיחה המרואיין מסביר כיצד קיימת נציגות מכלל הזרמים החרדיים – חסידים, ליטאים וספרדים – כולל חסידויות המתנגדות אידיאולוגית למדינה כמו סאטמר והעדה החרדית. הוא מסביר שאברכים בוחרים לשרת מתוך תחושה שזה נכון וטוב להם אישית. המרואיין מציין כי ישנן חסידויות, דוגמת בעלז וקרלין, ואחת נוספת שאינו רוצה לנקוב בשמה, המארגנות את שליחת האברכים לצה"ל בצורה רשמית ומאורגנת, בגיבוי האדמו"רים, תופעה ייחודית שלא הייתה קיימת שנים רבות ומעידה על גישה פרקטית לעתיד הציבור החרדי יוסי לוי: מה ההתפלגות חרדית לחלוטין? סליחה שאני שואל, אבל במגזר החרדי יש הבדלים משמעותיים בין ציבור חסידי, ליטאי, ספרדי. מה, מאיפה מגיעים האנשים, אורי אייזנברג: התפלגות היא כמעט מדויקת לפי התפלגות, שליש שליש, כן. זה הולך רק לפי כישרון.

יש לנו נציגות החל מחב"ד, והסאטמר והעדה החרדית. וואו. החל מאורחות תורה ופוניבז', גם סאטמר. יוסי לוי: איך ייתכן שבחור שהוא באנטי-תזה מוחלטת למדינת ישראל בוחר להגיע לשרת בקודקוד? אורי אייזנברג: כי זה דבר שנכון לו והוא צריך את זה, ואחרי שהוא מגיע הוא גם מבין שזה דבר שהוא
טוב אבסולוטית. אבל כן, זה לא שיש לנו מאות אנשים מסאטמר, אבל יש, יש בהחלט נציגות יפה גם מהעדה החרדית. חסידויות, אני הכרתי הרבה חסידויות שלא הכרתי קודם שקיימות. יוסי לוי: וואו. אז יש לכם דתיים כאלה? אורי אייזנברג: כן, כל מיני אופשוט של בייאלה. באמת, למדתי המון על העולם החסידי. יש חסידויות שבהם זה נעשה בצורה רשמית, מרוגנת. אהה... יוסי לוי: כמו מי אפשר לציין? אורי אייזנברג: בעלז, קרלין, יש רסמי, יש חסידות אחת שזה חצי רסמי ואני לא רוצה לציין שמה כדי לא להזיק לאף אחד. יוסי לוי: מה זה אומר שאתה אומר רסמי? אורי אייזנברג: אבל, אבל אני כן אגיד משהו ברמיזה, זאת חסידות ששולחת כבר עשרות. יוסי לוי: וואו. אורי אייזנברג: אברכים לצה"ל. ציינת את זה שזה נעשה בצורה מאורגנת. ציינת, ואני בכוונה אומר כי באמת זה פורסם. האדמו"רים שם. יש פה משהו שלא היה הרבה מאוד שנים. אני חושב שהתפיסה של קרלין היא ייחודית, אבל התפיסה של בעלז היא מאוד מאוד מעניינת בשביל העתיד של הציבור החרדי. הם פרקטיים

עמית סגל עם ציטוט של זיו אגמון ראש הסגל והדובר של רה"מ נתניהו: ש"ס - רק לקחת כסף הם יודעים, המפלגה הזאת

יעקב הרשקוביץ, ישראל היום: "מהישיבה לחזית: הקצינים הראשונים של החטיבה החרדית בראיון מיוחד, סא"ל ע׳, מפקד בא"ח חשמונאים, מדבר על האתגרים, על הביקורות ועל בניית האמון מול הציבור החרדי • "אנחנו ממש לא אוטונומיה, אנחנו חלק בלתי נפרד מצה"ל, כמו גולני, גבעתי והנח"ל", 

המראיין: התחושה, שלעיתים עולה גם מהשטח, היא שהחטיבה שמה בצד נהלים או ערכים כלליים לטובת "רוח חדשה". לדוגמה, לוחמים צעירים שפחות מכירים את מסמך "רוח צה"ל". האם החטיבה פועלת כאוטונומיה עצמאית בתוך הצבא סא"ל ע׳, מפקד בא"ח חשמונאים:  "אנחנו ממש לא אוטונומיה, אנחנו חלק בלתי נפרד מצה"ל, כמו גולני, גבעתי והנח"ל. האם אנחנו מלמדים את רוח צה"ל? התשובה היא חד משמעית כן. אני אישית מעביר לצוערים שיעורים על רוח צה"ל, על צבא העם ועל תפקידו של צבא במדינה דמוקרטית. ברור שיש אתגרים במפגש שבין העולם התורני לצבאי, אבל אנחנו פותרים אותם דרך עשייה ולא דרך דיונים פילוסופיים או חיכוך. החיילים שלנו שמים מדים, נושאים נשק ונכנסים להילחם בעזה ובלבנון. חלקם נפצעו. הם מבצעים פקודות, עושים מסדרי דגל ושרים את התקווה. אני לא שואל חייל איך הוא מרגיש לגבי התקווה, המיקוד שלנו הוא במשימה, והפעולות שלהם בשטח מעידות יותר מכל על נאמנותם והיותם חיילים בצה"ל".