מהדורת יום רביעי ד' טבת.

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת.
עמית סגל: בשבוע הבא בליץ דיונים נוסף בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס: ביום ראשון דיון רצוף מהבוקר ועד הערב, וביום שלישי שני דיונים, בבוקר ואחר הצהריים, לאחר סגירת המליאה.

השר דודי אמסלם ב׳קול ברמה׳: ״רה״מ רוצה להעביר את חוק הגיוס, אני מכיר אותו מספיק שנים ואני יודע מתי הוא רוצה ומתי לא. יש מעטים בתוך הליכוד שעושים קולות, אני מניח שבסוף הם יתיישרו עם התנועה. זה לא משנה למה אבל רה"מ עושה הכל שהחוק יעבור

׳ערוץ 12׳: ראש הממשלה נתניהו מתקשר כל יום לח״כ ביסמוט להתעדכן על ההתקדמות של ״חוק הגיוס״ - כך לפי גורם בועדה.

יואלי ברים עם הקלטות ראש הישיבה וחבר המועצת הגר"ד כהן שמתנגד לכל פשרה בעניין הגיוס.

ח"כ גלעד קריב על היעדרות נציגי המשטרה מוועדות הכנסת: "מודיע למפכ"ל המשטרה: "אם בימים הקרובים לא תקדם את הוראות החוק, ניפגש בבית המשפט העליון"

בסביבת המפכ״ל מגיבים לדבריו של ח״כ קריב: ״הגיע הזמן שחברי כנסת, ובהם ח״כ גלעד קריב, יבינו שיש להתייחס לשוטרים בכבוד, לאפשר להם להשמיע את דברם ולא לזלזל בהם. המשטרה לא תשמש שק חבטות - ולא נאפשר פגיעה או השפלה של קצינים וקצינות. תמו הימים שבהם מרימים את הטון על המשטרה״ 

אזולאי: ראש הממשלה נתניהו ביקש לאחרונה מהצוות הצמוד שסביבו להיערך למצב שהכנסת תתפזר בקרוב, ושהבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ארבעה חודשים לפני המועד שנקבע להן במקור - 27 באוקטובר 2026.

עוד מאזולאי: נתניהו ביקש כבר להקים את הצוות שיוביל את קמפיין הבחירות הבא של הליכוד. במצב כזה, פריימריז לרשימת המפלגה לכנסת הבאה ייערכו תוך חודשים ספורים בלבד.

הליכוד: הידיעה על הכוונה להקדים את מועד הבחירות היא פייק ניוז מוחלט. נעביר את תקציב המדינה ואת חוק הגיוס, הממשלה תמלא את ימיה והבחירות יתקיימו במועדן.

אהרון גליקזון- מרכז העניינים: ניידת המשטרה ההפוכה בלב האזור החרדי בירושלים בסוף השבוע האחרון, לימדה על העתיד הצפוי לפחות כל עוד חוק הגיוס לא מקודם בכנסת ובמקביל המדינה ממשיכה לנסות לגייס צעירים חרדים בכוח  לרחובות ישראל בצל המאבקים סביב חוק הגיוס. במקרה ההוא, האירוע החל בפקח תנועה שביקש לרשום דו“ח חניה כשגילה שהאברך עריק‘. הפקח שמולו נחשב לפי מסמכי הצבא הזמין למקום את המשטרה הצבאית, שהגיעה ממש ללב האזור החרדי בירושלים – לרחוב חנה. ניסיון המעצר הפך במהרה לפארסה אחת גדולה מצדה של המשטרה, עם ניידת הפוכה, ניידת נוספת שנהרסה וצמיגיה נקרעו, ושוטרים שנאלצו להיחלץ מהמקום. בקהילות הקנאים אמרו לאחר מכן, לאברך שלום. עם זאת, במהלך ההפגנה נעצר ראש ישיבה שחלף ברכבו במקום וכלל לא היה קשור להפגנה. הוא נעצר לאחר שלא פתח את חלון הרכב לשוטרים, לפי טענתם. במרחק קילומטרים משם, בהרצליה וברמת השרון נבלמו גם כן ניסיונות מעצרים של תלמידי ישיבות. ניסיונות המעצרים, כך נודע ל‘מרכז העניינים‘, התבצעו כחלק ממבצע רחב של המשטרה הצבאית – שלא כוון באופן ייעודי כלפי המגזר החרדי. לצד שורת הכישלונות של המשטרה הצבאית, באופקים המשטרה הצבאית השלימה את שתכננה מוקדם יותר ועצרה תלמיד ישיבה. ניסיון מעצרו הקודם שסוכל, כפי שסיקרנו כאן, הסתיים גם כן בעימותים ובהפיכת ניידת משטרה. במקרה הזה, מסתבר, המשטרה הצבאית בחרה שלא לוותר, ולאחר שניסיון המעצר הקודם כשל  השוטרים הגיעו שוב והפעם הצליחו לעצור את מדובר כאן“, מזהירים גורמים  העוסקים בנושא 
במדיניות חדשה שבה המשטרה הצבאית מתעקשת ועוצרת תלמידי ישיבה כבר לאחר שמעצרם סוכל“. סיכול המעצרים, בירושלים כעת, ובפעם הקודמת באופקים, התרחשו הודות לקווי טלפון שמשגרים צינתוקים בשעה שמתרחש ניסיון מעצר ובו הם מתריעים על כוונת מעצר של המשטרה הצבאית. ההתרעות הללו מזרימות למקום אברכים ובחורים שבולמים את המעצר. במקביל, הפלג הירושלמי ערך הפגנה חריגה באשקלון, שם הגיע להפגין באופן חריג מול בית של חוקר במצ“ח. לאחר שמפגיני הפלג נחסמו בידי המשטרה, הם ערכו את ההפגנה בכניסה לעיר וחסמו את היציאות והכניסות לעיר הדרומית.
תלמיד ישיבה נוסף שנעצר הוא תלמיד ישיבת רבינו חיים עוזר, הבה“ח אליהו רביבו. שלפני כשלושה שבועות ניסתה המשטרה הצבאית לעצור אותו בשל היותו עריק שלא מתייצב בלשכות הגיוס כהוראת מרנן ורבנן גדולי ישראל, במהלך השבוע החולף הגיע לישיבה מרן ראש הישיבה הגר“ד לנדו לביקור חריג שנועד לחזק את הבחורים לאחר מעצר חברם לישיבה. הגר“ד בירך במהלך האירוע את אביו של הבחור, הרב דניאל רביבו, שיזכה להשתחרר במהרה. כל שלומי אמוני ישראל מזועזעים עד עומק נשמתם מהפשע הנורא של השלכתו לכלא של תלמיד ישיבתכם – ישיבת רבינו חיים עוזר בראשות מיודעי הגאון הגדול רבי מנחם צבי
ברלין שליט“א“, אמר מרן ראש הישיבה במשאו בישיבה.
במהלך השבוע החולף נמשכו הדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בנושא חוק הגיוס. על פי ההצעה שעלתה, שר הביטחון יגבש רשימת ישיבות מוכרות בהתאם לאמות מידה שייקבעו בחוק, כאשר דחיית השירות תינתן רק למי שעומד בתנאים אישיים וגם לומד בישיבה הכלולה ברשימה. במהלך הדיון עלתה מחלוקת סביב השאלה למי יוקנו סמכויות הפיקוח והאחריות בישיבה. בעוד שבהצעת החוק הממשלתית הוצע להעניק סמכויות אלו למנהל הישיבה או למי שהוסמך על ידו, הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור כי נכון להקנותן דווקא לראש הישיבה. לטענת הייעוץ המשפטי, מדובר בסמכויות מהותיות הדורשות היכרות ישירה עם הלומדים וקשר מתמשך עמם, ולא בסמכויות ניהוליות טכניות בלבד. סוגיה מרכזית נוספת נגעה לשיעור אי ההתייצבות של תלמידי ישיבה לרישום ולבדיקות רפואיות, כנדרש בחוק. הייעוץ המשפטי הדגיש כי אין מקום להסדר שמאפשר הכללת ישיבה ברשימה כאשר חלק מתלמידיה אינו מציית לחוק, אך ציין כי יש להבחין בין מקרים בודדים לבין מגמה מערכתית. על רקע זה עלתה השאלה האם שיעור של 20% אי־התייצבות הוא סף ראוי, או שיש לקבוע רף נמוך יותר. בדיון השתתפו גם נציגי מערכת הביטחון. לדבריהם, מנגנון שבו האחריות עוברת דרך גורם מוסמך, כמו ראש ישיבה, הוא מנגנון נכון, שכן הוא יוצר אחריות גם למי שמאשר את מעמדו של
כך לא רק הפרט יישא בתוצאות, אלא התלמיד. גם מי שחותם עבורו“, אמר. הדיונים שנערכו בהמשך - ביום שלישי האחרון  התמקדו, בין היתר, בהגדרת ” חרדי“, הגדרה שיש לה השלכות ישירות על אופן ספירת המתגייסים החרדים ועמידת המדינה ביעדי הגיוס. לפי הנוסח המוצע, מי שלמד במוסדות חינוך חרדיים במשך שנתיים לפחות מתוך ארבע השנים שבין גילאי 14 ל־,18 יוכר כבוגר מוסד חינוך חרדי. בייעוץ המשפטי לוועדה העלו אפשרות לבחון צמצום של ההגדרה, כך ששנות הלימוד שיובאו בחשבון

מרכז העניינים: מי שעוקב אחר הדיונים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יכול לראות דבר ברור רצון של היו"ר ח"כ ביסמוט, לקדם את החוק, לאשר אותו בוועדה ולהביאו למליאת הכנסת שתאשר את החוק. מבלי להתייחס לפרק הזמן שקבעה היועצת המשפטית של הכנסת, נראה כי ביסמוט והוועדה שבראשותו, נמצאים בפיגור אל מול מה שתוכנן. אם התכנון היה שבתוך חודש כבר נראה את הצעת החוק מגיעה למליאה, הנה נראה כי מעתה אפשר לספור לפחות עוד חמישה-שישה שבועות. הדיונים אמנם נערכים בקצב לא רגיל, וגם בימי החנוכה ניסו למצוא כמה שיותר זמן לקיים את הדיונים, אך מטבע הדברים כשמדובר בחוק מעין זה, לא מפתיע שיש התארכות בזמנים. כמו בימים של יולי אדלשטיין, נציגי המפלגות החרדיות יושבים שעות רבות בדיונים, וחלקם לוקחים השתתפות ערה. הבולטים שבהם הם ח"כ ינון אזולאי, וח"כ יעקב אשר. לצידם אפשר לראות לא מעט את מאיר פרוש בהשתתפות, על אף שבתחילת הדיונים טען כי יש לקרוע את הצעת החוק, בדומה למה שעשה הנשיא הרצוג בימיו כשגריר באו"ם. מי שעוד עוקבים מרחוק אחר הנעשה בוועדת חוץ וביטחון, הם דרעי וגפני. בשבוע שעבר היה מי שסבר בדרג הבכיר של המפלגות החרדיות, כי קצב התקדמות החוק לא משביע רצון. המסר הועבר ישירות לראש הממשלה נתניהו, והדרישה הייתה להגביר את הקצב. דרישה נוספת שעלתה מהמפלגות החרדיות, נגעה לחברי הכנסת של הליכוד, שכמעט ולא נראים בוועדה, ובכך מפקירים את הזירה לאופוזיציה ושהח"כים החרדים יתמודדו. המסרים שהועברו לראש הממשלה, הם סוג של שוט נוסף שהגיע לידם בימים האחרונים, וזאת לאחר שתמו ששת החודשים מאז נפלה הצעת החוק של האופוזיציה לפיזור הכנסת, מה שמאפשר עתה להגיש את הצעת החוק מחדש. בניגוד לאטרף של ליברמן שהיה בימים ההם להגיש את הצעת החוק גם במקרה של נפילתה, הפעם נדמה שגם באופוזיציה עושים שיקולים נוספים, ובהחלט מחכים לראות כיצד מגיבים המפלגות החרדיות. ההבנה הזו באופוזיציה, היא שייצרה לשס וליהדות התורה, את המקל החדש שמחזיקים כעת מול נתניהו. אם ישחקו איתם משחקים ולא יפעלו לפי רצונם, הם יוכלו להוכיח את רצינות כוונתם בהצבעה על פיזור הכנסת בקריאה טרומית. מהלך שכזה אמנם יהיה רחוק מבחירות, כי הליך החקיקה יצטרך להגיע עוד שלוש פעמים למליאה, אך באמירה מעין זו, יש רצינות כוונות. נתניהו ער למצב הזה, וזו הסיבה ששעות קודם לסיום אותה חצי שנה מאז הסתיים פרק הזמן שאפשר לעלות מחדש את הצעת החוק, נתניהו בחר לקרוא ליהדות התורה לפגישה ולהצהיר כוונות גם על הווה וגם על העתיד, בדבר רצונו להסדיר את נושא חוק הגיוס, וכן בדבר רצונו להמשיך עם הקואליציה הנוכחית וחזרתם של המפלגות החרדיות לקואליציה, גם בעת הזו וגם לאחר הבחירות העתידיות. נתניהו שעשה הכל לעצור את תמיכת המפלגות החרדיות לפני חצי שנה בהצעה הטרומית לפיזור הכנסת, עושה כעת את אותן פעולות. הוא יודע מה משמעות המהלך של העברת הצעת חוק של האופוזיציה בטרומית, בטח כאשר מדובר בהצעה לפיזור הכנסת. הוא יודע שכמו כל כדור שלג פוליטי, הכל יודעים מאיזה הר הוא החל להתגלגל, אך לא יודעים לאן התגלגל ומה יהיה קצב הגלגול, ואלו נזקים יעשה בדרך. מטרתו של ראש הממשלה לא להגיע למצב שכדור השלג הזה נערם, ולשם כך צריך לדאוג שהכדור לא יגיע לקצה ההר. על זה עובד נתניהו בשבועות האחרונים מול המפלגות החרדיות, וכרגע נראה שהוא עושה את הפעולות הנכונות, ויוכיחו זאת הצעות החוק של הקואליציה שעברו בשבוע שעבר, לאחר שהתפוגג החרם החרדי, על לא מעט הצעות חוק. עם זאת, גם לנתניהו וגם למפלגות החרדיות ברור ש'חוק הגיוס' יצטרך לתת את המענה בכדי להמשיך את השותפות הזו, ולאפשר את המשך הקדנציה הנוכחית, וגם לאחר מכן להגיע לבחירות עם ידיעה שאפשר להמשיך לקדנציה נוספת.

׳הארץ׳: מפקד מחוז ירושלים אמיר ארזני הודיע שלא יגיע לטקס כניסתו לתפקיד של מחליפו - כמחאה על העברתו מהתפקיד ע״י המפכ״ל ובן גביר.