מהדורת מורחבת יום ראשון כ''ה ניסן: בזמן שיש הפסקת אש במלחמה בין מדינת הציונים לאיראן מתחדשת ומתגברת המלחמה נגד הציבור החרדי

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

נגמר הדיון בבג"ץ גיוס החרדים | סולברג אמר כי הוא מקווה שתינתן החלטה בקרוב, אך היא לא צפויה היום

שילה פריד ידיעות אחרונות: בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בבקשת ביזיון בית המשפט על כך שהממשלה לא מקיימת את פסיקתו לגיוס חרדים לצה"ל, נמנעת מאכיפת ההשתמטות ולא עושה שימוש בסנקציות כלכליות. ההחלטה תינתן במועד אחר איילת השחר סיידוף, העותרת מארגון "אימהות בחזית" בביקורת על שופטי בג"ץ: במהלך הדיון, דיברה עו"ד איילת השחר סיידוף, מארגון "אימהות בחזית", שבחרה להטיח ביקורת גם בשופטים "בית המשפט פה גורר רגליים. אנחנו, אימהות ללוחמים ומשרתים, מאסנו. 914 יום ללחימה, מאסנו בתשובות של רח"ט תומכ"א. מאסנו. כשאתה אומר למדינה עוד חודש, עוד שבועיים, זה אומר שהבנים שלנו נפצעים, אין להם זכות לחיים תקינים בישראל. איפה נשמע דבר כזה בעולם שיש אמא אחת שנדונה לחיים של חרדה ויש אמא אחת שנדונה לחיים טובים, לשולחן שבת, לנכדים? שוויון זה לא עניין פוליטי, מי שמבזה את זכויות המשרתים זה גם אתם", אמרה בין השאר. היא זכתה למחיאות כפיים על דבריה. נציג העותרים, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, אמר בדיון למשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג: "השרים לא יעשו דבר לקדם גיוס חרדים, צריך להטיל עליהם הוצאות אישיות וצווי מעצר. לפני שלוש שנים עמדו פה ראש אכ"א ואחרים והבטיחו ש'נגייס אלפי חרדים', ותראה עכשיו את הנתונים, אני אמרתי לך שעובדים עליך, אני אמרתי לך". סולברג השיב: "הנתונים אכן קשים". כשהדיון יצא להפסקה והשופטים קמו מהכיסא, סינן שרגא קללות לעבר נציגי המדינה וצה"ל ואמר: "כוס אמק ערס, שקרנים רמאים".  שרגא התפרץ לדברי נציגת היועמ"שית בדבר נתוני הגיוס וצועק עליה "הם משקרים!" והוסיף אמירה ביקורתית על השופטים כשאמר: "ואתם קונים את זה". השופט סולברג חדל את שרגא ואמר: "אדוני יכבד את המקום ואת חברתו", השופטת ברק-ארז הוסיפה: "אדוני רואה שאנחנו שואלים שאלות ונשמח שיאפשר לקבל גם את התשובות". עו"ד חגי קלעי, שמייצג את העותרת "ישראל חופשית", אמר בדיון: "אני מבקש מבית המשפט להורות לצה"ל ולמשטרה לבצע מבצעי אכיפה מול המשתמטים החרדים שלא מתבצעים בכלל". השופטת יעל וילנר השיבה: "אבל כבר הורנו כך בפסק הדין, אז אדוני אומר 'תורו מה שכבר הוריתם', אז למה שמשהו ישתנה?". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "אדוני אומר 'תבהירו את פסק הדין ותפרטו'". עו"ד קלעי המשיך ואמר: "במסגרת ביזיון בית משפט צריך להטיל סנקציות אישיות על מי שאינו מבצע את הוראת בית המשפט לאכיפה פלילית". השופטת וילנר שאלה: "מי זה? השר?". על כך השיב עו"ד קלעי: "קלעי: לא, השר זה לא תפקידו להורות או לא להורות לקיים מבצעי אכיפה בבני ברק. יש מישהו במשטרה שזה תפקידו. כאשר יטענו נציגי המשטרה - תדרשו את שמו של האדם הזה". נציגת היועמ"שית עו"ד נטע אורן אמרה בדיון כי נדרשים צווים קונקרטיים שיורו לכל שר מה לעשות. לדבריה "בעולם אחר אפשר היה להסתפק בפסק דין עם הוראה כללית, ולצפות שכל משרד ממשלתי וכל שר וגורמי
המדינה והמקצוע יממשו את פסק הדין. אבל זה לא קורה ופסק הדין לא מיושם ולכן בלעדי צווים קונקרטיים שיורו לכל שר ולכל דרג מקצועי מה נדרש ממנו, הדברים לא מיושמים ואין מנוס". השופט סולברג שאל את נציגת היועמ"שית: "גברתי יכולה להתחייב בפנינו שהמשטרה תחזור לבצע את תפקידה ותבצע אכיפה גם בריכוזי אוכלוסייה חרדיים ולא רק באופן אקראי?". על כך השיבה: "הלוואי שיכולתי להתחייב לזה. לצערי בוודאי לא יכולה להתחייב. הניסיונות לפתור את הקשיים התחילו מזמן. מה שנמסר לי כרגע לפני שעה שהיום ב15:30- עתידה להתקיים אצל רח"ט מבצעים ישיבה בנושא כדי לשפר או לגרום לתיאום טוב יותר בין הצבא למשטרה בנוגע לאכיפה. יש על המשטרה עומס רב גם סביב המלחמה ויש מבצעי הפרות סדר קשים סביב האכיפה. אני חושבת שגם כאן החלטה של כבודכם תסייע. אין פעולות אכיפה יוזמות בריכוזי אוכלוסייה ולא כלפי הפרות הסדר ואין מבצעי אכיפה בריכוזי אוכלוסייה וזה דבר מטריד מאוד". השופט גרוסקופף שאל: "(עם - נ"ב) פעולות אכיפה יזומות הבנו מה המצב. מה קורה אם עוצרים משתמט באופן אקראי על עבירת תנועה או על נושא כזה"? נציגת היועמ"שית אורן השיבה: "שוב, אם המשטרה עוצרת אותו - היום, כפי שכתבנו - היה איזשהו סיכום שהיא תחזיק אותו למשך חצי שעה ויגיע נציג של המשטרה הצבאית וייקח אותו. ובהיעדר כוח אדם, כפי שהמשטרה פירטה..". בשלב זה התערב השופט גרוסקופף: "שנייה, זה נכון לגבי כל המשתמטים או רק לגבי המשתמטים החרדים"? עו"ד אורן השיבה: "כל ההתנהלות בהיבטי אכיפה מתנהלת באופן שוויוני ביחס לכל המשתמטים". השופט גרוסקופף: "כלומר, כל משתמט במדינת ישראל שנעצר על ידי המשטרה לא יוחזק אפילו לחצי שעה"? עו"ד אורן השיבה: "היום למרבה הצער הוא מקבל פתק לסור ליחידת המשטרה הצבאית הסמוכה לביתו". השופט גרוסקופף אמר בנימה צינית: "זה נשמע מאוד יעיל". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: "זה לא נשמע כמו בעיית כוח אדם-. זה נשמע כמו מדיניות לאחר הפסקה בדיון, פנה השופט סולברג למזכיר הממשלה יוסי פוקס ואמר: "הלכנו לצעדים כלכליים, אבל אנחנו נתקלים בקיר אטום". פוקס עצמו התקשה להסביר אלו מהלכים מתבצעים למימוש פסק הדין שניתן. השופט גרוסקופף פנה למזכיר הממשלה ושאל: "הסכמת שאחרי שבוטל החוק אין אפשרות לפטור, אז עד חוק חדש הממשלה לא תעשה כלום?". פוקס השיב: יש צעדים שנעשים, כמו מעונות יום. מעבר לזה הממשלה לא מכירה תכנית אחרת שתביא לגיוס יותר חרדים לצה"ל ללא חקיקה חדשה". גרוסקופף שאל עוד: "מונה צוות שרים לבדוק, זו המסקנה שלו שאין שום צעד לבצע"? פוקס השיב: "נכון, אנו משתמשים בכלים שיש לנו. השרים בדקו במשרדים שלהם, ולא נמצא שהדרג המקצועי תומך בכך שהסנקציה תביא לגיוס. גם אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה לא הביאו תצהירים כאלה. רק זורקים סנקציות לאוויר. נביא את היס"מ לבני ברק וזה יביא מתגייסים לצה"ל?". בשלב זה השופט סולברג אמר: "יש פסק דין וצריך ליישם אותו. עכשיו אנחנו מתבקשים להוציא ביזיון בית משפט כי הממשלה לא מיישמת". פוקס השיב: "אנחנו לא מכירים פתרון שיגייס. אין לנו כלים ולא נעשה דברים עם ראש בקיר". לאחר מכן פנה השופט סולברג לנציג המשטרה ושאל: "למקרא הנתונים התחושה היא של חידלון מוחלט של המשטרה, מה אתם עושים?". נציגת המשטרה נצ"מ מרב וגנר השיבה: "פנינו לצבא לשתף פעולה". השופטת ברק-ארז שאלה: "מה הקושי לעכב משתמט שנעצר לעוד חצי שעה?" על כך השיבה וגנר: "אין לנו כוח אדם לזה". ברק-ארז הקשתה: "גם לא חצי שעה? אף פעם?". וגנר ענתה: "כל עיכוב כזה, זה השבתה של ניידת
משטרה, ויש ערים בישראל שיש בהם רק ניידת אחת. זה אומר שאין לי כוח אדם לטפל באלימות במשפחה למשל". השופטות וילנר וברק - ארז תהו איך מידע על מעצר מתוכנן של עריק חרדי מגיע להמון עוד לפני המבצע? ברק- ארז שאלה: "אולי יש שוטר שהדליף? הרי הפלאפון שלו לא ברשותו. זה לא קורה מעצמו". השופטת וילנר הוסיפה: "איך כל ההמון מגיע? זה לא מעצמו". נציגת המשטרה השיבה: "אני מביעה אמון בכל שוטרי ישראל שלא מדליפים וגורמים לעצמם הפרת סדר". השופט דוד מינץ קבע: "בכך נתנו את הכוח לרחוב ולהמון, הפחד מההמון לא מאפשר אכיפה". נציגת המשטרה: "זה לא נכון ואין פחד. פנינו לצבא אני באופן אישי פניתי גם בדיו אצל היועמ"שית וראש אכ"א תגידו מה התוכנית אילו מבצעים אתם רוצים לבצע ואגיד לכם מה אפשר במקביל לדיון בבג"ץ, במקביל לדיון בבג''ץ הפגינו אנשי הפלג הירושלמי מול לשכת הגיוס בתל השומר, שבה התקיים יום גיוס ייעודי לצעירים חרדים שמתגייסים למסלולים תומכי לחימה. המפגינים קראו לחרדים שהגיעו ללשכת הגיוס – שלא לבצע את הצעד שעליו החליטו. הם אף השמיעו קריאות, שבהן "שמד", וכן האשמות כלפי ההורים של המתגייסים כולל אמירות כמו "רצחתם את הילד שלכם". במהלך ההפגנה ניסו המפגינים לחסום את כביש הגישה ללשכת הגיוס, אך המשטרה מנעה זאת. 15 מפגינים נעצרו. בתגובתה לבג"ץ פירטה היועמ"שית שורת סנקציות נגד משתמטים שהציעו משרדי הממשלה לאחר עבודת מטה שנערכה בנושא. הממשלה לעומת זאת הגיבה כי לא תקדם גיוס חרדים וצעדים בנושא אכיפה וסנקציות בזמן המלחמה. בנובמבר 2025 קבע בג"ץ כי בעקבות פסק הדין בו בוטל הסעיף בחוק המעניק הפטור מגיוס לחרדים, על המדינה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים מהציבור החרדי, שתכלול צעדים משמעותיים במישור הפלילי, ופעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי. בג"ץ קבע שעל הממשלה לגבש את המדיניות בתוך 45 ימים. "התנהלות הרשויות אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי הציבור החרדי", נכתב. "התנערות זו מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה". אלא שמאז לא גובשה תכנית כזאת על ידי הממשלה וגם חוק גיוס חדש לא חוקק על ידי הכנסת. בעקבות זאת הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה לביזיון בית המשפט - זאת בשל טענתה לאי ציות הממשלה לפסק הדין. הממשלה לעומת זאת הגיבה כי היא מקדמת חוק גיוס חדש ועל כן לא נכון לקדם צעדים נוספים אחרים. בהמשך הגיבה כי לא תקדם את הנושא בזמן מלחמה היועמ"שית הצטרפה לעמדת העותרים נגד הממשלה והגיבה לעתירות כי "הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין והסעדים האופרטיביים שהופנו כלפיה, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין, ובכך הפרה את פסיקת בית המשפט. הפרה בוטה זו היא חמורה במיוחד, לנוכח קריאות פומביות של מי משרי הממשלה שלא לציית לצווים שיפוטיים מסוימים מבלי שהממשלה או העומד בראשה מגנים או מתנערים מהן. זאת, שעה שעסקינן בפסק דין שעוסק גם הוא בהפרת הדין - הפרה מודעת ומתמשכת, תוך פגיעה חריפה בשוויון, אשר פסק הדין הורה לממשלה לטפל בה". בתגובה משלימה פירטה היועמ"שית שורת סנקציות שיש להטיל על המשתמטים בני החברה החרדית, זאת לאחר עבודת מטה עם דרגי המקצוע במשרדי הממשלה שערך המשנה ליועמ"שית גיל לימון. בשבועות האחרונים הודיעה הקואליציה כי תקדם את החוק שנועד להסדיר את הפטור מגיוס לרבבות חרדים. יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הכריז כי הכוונה היא לחוקק "חבילת חוקים" של הארכת שירות הסדיר
חוק גיוס - שבפועל פוטר רבבות חרדים, וחוק מילואים - שתוכנו כרגע לא ידוע ונמצא על שולחנו של שר הביטחון כ"ץ. בקואליציה, וביסמוט עצמו, ניסו לטעון כי הם עושים זאת "לבקשת הרמטכ"ל", שהזהיר בקבינט מפני "קריסה של צה"ל". דובר צה"ל הבהיר בהמשך כי הרמטכ"ל לא נכנס לתוכן חוק כזה או אחר - ולא הביע תמיכה בנוסח כלשהו, אלא דרש בכללי - חוק אפקטיבי בהתאם לצרכים של צה"ל

סערה ציבורית ופוליטית התעוררה בעקבות הקלטה שנחשפה מתוך הדיון הדרמטי בבג״ץ בנושא גיוס בני הישיבות. על פי הדיווח, במהלך שיחה שנקלטה באולם בית המשפט, נשמעים לכאורה עורכי דין מהעותרים משמיעים אמירות חריפות במיוחד, בהן: “זה יגמור את זה” ו”אנחנו נפרק את עולם התורה”. אמירות אלו, שהן חרפה חמורה ופגיעה עמוקה בעולם התורה, עוררו זעזוע רחב וטענות כי מדובר בחשיפת הכוונות האמיתיות שמאחורי העתירות הדיון עצמו התקיים באווירה מתוחה במיוחד ועסק בדרישות להחמיר את האכיפה נגד בני ישיבות שאינם מתגייסים, לרבות אפשרות לסנקציות כלכליות ואף צעדים פליליים. במהלך הדיון הביעו השופטים, ובראשם השופט נועם סולברג, ביקורת על היעדר אכיפה מספקת, ואף רמזו כי ייתכן שבית המשפט יידרש להתערב באופן ישיר אם לא יימצא פתרון ממשלתי. נציגת היועצת המשפטית לממשלה הודתה כי כיום אין אכיפה יזומה בריכוזים חרדיים, והגדירה את המצב כמדאיג. מנגד, מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף את הגישה וטען כי אין הוכחה שסנקציות יביאו לגיוס בפועל. לדבריו, “הציבור החרדי אינו ציבור עברייני”, ויש למצוא פתרון מוסכם שאינו מבוסס על ענישה

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, הודיע כי בכוונתו לחדש כבר בימים הקרובים את הדיונים על חוק הגיוס – גם במהלך פגרת הכנסת – במטרה להביאו לאישור סופי עוד במושב הקרוב. המהלך מגיע על רקע הדיון שנערך בבג"ץ בנושא הסנקציות על חרדים שאינם מתגייסים, ובהיעדר חוק בתוקף
המסדיר את הסוגיה. במהלך הדיון נחשף פרוטוקול מישיבת הוועדה, שבו הדגיש הרמטכ"ל את הדחיפות שבהעברת החוק לנוכח המחסור בכוח אדם בצה"ל. לפי גורמים במערכת הפוליטית, הדרישה החריגה של הרמטכ"ל – שהוגדרה כ"הנפת דגל אדום" – היא שהובילה לשינוי בגישת הקואליציה, לאחר שההליך הוקפא עם תחילת המלחמה מול איראן. כעת, בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתכוון ביסמוט להחזיר את החוק למסלול מהיר: הדיונים יחודשו כבר בפגרה, כדי לאפשר את השלמת החקיקה מיד עם פתיחת מושב הכנסת בעוד כשלושה שבועות. על פי המתווה המסתמן, החוק צפוי לכלול יעד גיוס של כ8,000- חרדים בתוך כשנתיים, עם שאיפה להרחבה משמעותית בהמשך – עד עשרות אלפי מתגייסים בכל מחזור. המטרה: לספק מענה מיידי למחסור ההולך ומחריף בכוח אדם בצה"ל

יו״ר ש״ס אריה דרעי בראיון חג לעיתון ׳הדרך׳ - ״לקראת היציאה למלחמה, נקטנו הפעם בצעדים מאוד קיצוניים של מידור. נאמר לנו להקפיד לשמור על ההתנהלות השגרתית בליל שבת. ללכת לבית כנסת ולא לצאת מהבית לפני תחילת התקיפה. גם שר הביטחון ובכירי הצבא נהגו כך. זו הייתה ׳שבת זכור׳, ידעתי שהמתקפה תתחיל בשמונה, לכן קמתי והתפללתי בנץ להספיק לשמוע קריאת זכור, מיד לאחמ״כ הגיע רכב צבאי ולקח אותי לבור. נוסח חוק הגיוס מוכן. אם היינו מביאים אותו להצבעה בוועדת חוץ וביטחון הוא היה עובר. מאמין שגם במליאה הוא היה עובר. אבל פרצה מלחמה ורבותינו חשבו בצדק שזה לא הזמן לקדם את הדבר הזה בשעת מלחמה - בעז״ה במושב הקיץ נסדיר את הסוגיה. זו עוד סיבה לכך שמושב הקיץ חשוב מאוד״

סבך הוויכוחים על חוק הגיוס, נדמה שקולו של תת אלוף (במיל') ראם עמינוח הוא קול שונה בעל פונטנצייאל גבוה להבנת ה"שטח" בין שני הצדדים. עמינוח, רואה חשבון במקצועו ומי ששימש כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל, מחזיק בתואר ייחודי: "אני האדם היחיד על הגלובוס שגם חבר בפורום מטכ"ל וגם למד בישיבה חרדית תקופה", הוא אומר בראיון ל'כיכר השבת'. מתוך הזווית הזו, הוא משרטט תמונה מטרידה של חוסר הבנה מצד הממסד הצבאי והפוליטי, ומציע תוכנית עבודה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו. "הפגיעה בייחוס – גזר דין מוות לגיוס" עמינוח תוקף את הניסיון הפוליטי ליצור הפרדה בין "העילויים" לבין אלו שאינם לומדים. לדבריו, זו הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר. "ברגע שאתה עושה הבחנה ואומר שהעילוי נשאר בישיבה והאחר הולך לצבא, אתה הופך את החרדי לובש המדים ל'סוג ב''. פגעת לו בייחוס, פגעת לו בשידוך המשפחתי, ובזה סגרת את הדלת. אף אחד לא יבוא למקום שפוגע לו במעמד החברתי". לדבריו, הפוליטיקאים משני הצדדים משחקים משחק כדורגל על גב הציבור: "הם רוצים קולות אז הם אומרים 'גיוס', והם רוצים קואליציה אז הם אומרים לחרדים 'רק לא את העילויים'. זה לא עובד ככה". "שחר כחול הוא מזיק לצבא" אחת האמירות המפתיעות ביותר בראיון היא הביקורת החריפה של עמינוח על מסלולי הגיוס היוקרתיים לחרדים ביחידות הטכנולוגיות. "שחר כחול זה אסון. גם 'קודקוד' בעיניי זה רע", הוא קובע נחרצות. הסיבה לכך כפולה: מבחינה מבצעית: "הצבא חסר לוחמים, אבל יש לו עודף של פקידים וטכנאים. להביא חרדי בן 24 עם שני ילדים כטכנאי ב9,000- ש"ח זה נזק לצבא, הוא מיותר שם". מבחינה דתית: המסלולים הללו אינם מבודדים. החרדי מושפע מהסביבה הצבאית, והצבא נאלץ לבצע התאמות "קוסמטיות" שלא באמת שומרות על זהות הבחור. החזון: בסיס שנראה כמו פונוביז' עמינוח מציע פתרון רדיקלי: הקמת חטיבות חרדיות שהן אוטונומיה מוחלטת. "חרדי זה לא רק כשרות – זה תרבות", הוא מסביר. "חטיבת החשמונאים כיום לא מתאימה למיינסטרים החרדי. כדי שזה יעבוד, אני צריך בסיס שבו הסגל הוא חרדי, לא חרד"לי. אני צריך 4-5 בתי מדרש בתוך הבסיס, כי חסיד בעלז לא לומד כמו ליטאי". החזון שלו כולל כניסה הדרגתית: "בהתחלה רק לומדים גמרא בבסיס. אחרי תקופה מתחילים שעה ביום אימון נשק, ואז שלוש שעות. החרדי ירגיש שם יותר בנוח מהחילוני, כי הוא רגיל למשמעת, הוא רגיל למדים (שחור- לבן) מגיל ,13 והוא רגיל לחיות תחת מרות של תורה".המטרה: שימור הריבונות היהודית עבור עמינוח, הדיון הוא לא רק חברתי אלא קיומי. "הוויז שלי מחובר לשימור הריבונות היהודית בארץ ישראל שלא יהיה חורבן בית שלישי. האירוע הזה לא יכול לשרוד אם נמשיך ככה". הוא קורא לבטל את מנגנון ה"דיחוי" הכופה על אנשים להישאר בישיבה רק כדי לא להתגייס: "מי שלא לומד – שייצא לעבוד או להתגייס, אבל בתנאים ששומרים עליו כחרדי גמור מי שמחפש עבודה נקייה ומקצועית בתוך עולם הבנייה, המסלול הזה הוא בול בשבילו. אני עובד היום בחברת יזמות גדולה כחשב כמויות. הכלים שקיבלתי בתוכנית, מהתוכנות המקצועיות ועד להבנת השטח, נותנים לי יתרון על פני כל אחד אחר בשוק. צעד חכם לכל מי שרוצה עתיד כלכלי בטוח. סיימתי לפני שלוש שנים לימודי הנדסאי ומי שמכיר את התחום יודע שזה תפקיד עם אחריות גדולה. עתידים נתנו לי את כל הכלים לעבור את המבחנים של מה"ט בקלות, והיום אני מנהל אתר של 120 יח"ד. השכר גבוה מאוד ממה שדמיינתי כשהתחלתי את המכינה. בזכות המסלול הגעתי לתכנון מערכות. היום אני יושב במשרד מוביל, מתכנן לוחות חשמל למגדלי מגורים ומרוויח מצוין. היתרון הגדול בתוכנית הזאת הוא שהם מבינים את הצרכים שלנו כחבר'ה חרדים ומלווים אותך עד שאתה מקבל את התואר המיוחל. בתור בוגר, אני יכול לומר שההבדל בין סתם תעודה לבין הנדסאי של עתידים זה הנטוורקינג. עוד לפני שסיימתי את הלימודים כבר היו לי הצעות. היום אני עובד בפיקוח על פרויקטים של תשתיות לאומיות. העבודה מאתגרת

מכובדת מאוד, והכי חשוב, מאפשרת לי להחזיק בית של תורה בכבוד ובראש מורם. הגעתי בלי רקע בכלל, והיום אני אחראי על כל מערכות המתח הגבוה והנמוך באחד המפעלים הכי גדולים בדרום. בלי הליווי המקצועי והדחיפה של הצוות בעתידים, לא הייתי מגיע למשרה כזאת. זה מקצוע לחיים.ממליץ בחום למי שמחפש יציבות וקידום מהיר. מי שמחפש עבודה נקייה ומקצועית בתוך עולם הבנייה, המסלול הזה הוא בול בשבילו. אני עובד היום בחברת יזמות גדולה כחשב כמויות. הכלים שקיבלתי בתוכנית, מהתוכנות המקצועיות ועד להבנת השטח, נותנים לי יתרון על פני כל אחד אחר בשוק. צעד חכם לכל מי שרוצה עתיד כלכלי בטוח. סיימתי לפני שלוש שנים לימודי הנדסאי ומי שמכיר את התחום יודע שזה תפקיד עם אחריות גדולה. עתידים נתנו לי את כל הכלים לעבור את המבחנים של מה"ט בקלות, והיום אני מנהל אתר של 120 יח"ד. השכר גבוה מאוד ממה שדמיינתי כשהתחלתי את המכינה

מקור ראשון: גיוס החרדים לצה"ל ניצב בעין הסערה הציבורית, אך נראה כי שורשי המשבר נעוצים עמוק בתוך תהליכים עקביים של מערכת הביטחון. בראיון נוקב שהעניקו הרב אביעד גדות, מנכ"ל ארגון "תורת לחימה", ואלי אדלר מרצה לחברה החרדית ורב צבאי, בפודקאסט 'על המשמעות' בהנחיית עו"ד תמיר דורטל, נחשפים הפערים התהומיים בין האג'נדות הצבאיות למציאות בשטח. השיחה חושפת כיצד התנגשות בין ערכים שמרניים לפרוגרסיביים משפיעה על היכולת המבצעית וגיוס כוח האדם. לדברי הרב גדות, כישלון הגיוס אינו מקרי, אלא פועל יוצא של מדיניות מכוונת אשר העדיפה קידום אג'נדות חברתיות על פני צורכי הצבא. גדות מתאר את עומק השבר מול הקצונה הבכירה: "בהיסטוריה של גיוס חרדים, במשך עשרים וחמש שנות גיוס חרדים, צמרת צה"ל נכשלה, למעשה אפילו הכשילה את גיוס החרדים עד כדי זיוף ומעשים פליליים. לא בוצעה הפקת לקחים. כאשר עכשיו המערכת באה ואומרת רוצה אני, צריך לבוא ולבחון האם באמת היא רוצה, אחרי שכל כך הרבה שנים לא רצו מאותה אג'נדה". גדות מכוון אצבע מאשימה גם לעבר בכירים בעבר, בהם הרמטכ"ל לשעבר חבר הכנסת גדי איזנקוט וחבר הכנסת אלעזר שטרן, אשר לטענתו לא פעלו בכנות לשילוב הציבור החרדי בהתאם לאורח חייו. במוקד הדיון עומדת "פקודת השירות המשותף" וניסוחיה החדשים. אלי אדלר מגן על המהלכים החדשים של הצבא, וגורס כי פקודת המטכ"ל החדשה לשירות חרדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהקמת חטיבת חשמונאים, נוסחה בקפידה כדי להחזיק מעמד משפטית. אדלר מדגיש: "עשו בשכל, לעניות דעתי מי שניסח את הפקודה, בצורה כזאת שתהיה עמידה גם בבית המשפט העליון". מנגד, גדות מדגיש כי הפקודות הללו כפופות לרוח אותה מכתיבה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם). הוא מביא עדויות למקרים מהשטח בהם החלטות אלו פגעו באופן ישיר בחיילים: "יש את החיים עצמם, בוודאי בשדה הקרב של צוותי הקרב הגדודיים. פקודת השירות המשותף הופרה פעם אחר פעם, זו פקודה רעה אבל גם הסעיפים הטובים שבה מופרים". נושא מרכזי נוסף שעלה הוא ניתוקה של המערכת הצבאית מהציבור הרחב. עו"ד תמיר דורטל התייחס במהלך השיחה ליחידת דובר צה"ל, בטענה שהיא נוטה להבליט תכנים המייצגים צד צר במפה. הדוברים הסכימו כי שיקום האמון מחייב שינוי כיוון. כפי שסיכם גדות: "כל עוד אנחנו לא רואים שכל הספינה זזה ולאורך זמן בצורה אחרת, לכיוון הזהות היהודית והתפיסה הלאומית היהודית, אנחנו יכולים לראות פקודות מטכ"ל מחוררות אבל לא נשלה את עצמנו". במציאות הנוכחית, נראה כי האתגר המרכזי העומד בפני מערכת הביטחון אינו רק כתיבת פקודות חדשות, אלא יצירת אמון כן בקרב שורות הציבור כולו"

גיוס החרדים לצה"ל הוכפל תוך שנתיים. בחצי הראשון של שנת הגיוס הנוכחית התגייסו 1,866 חרדים, זאת לעומת 1,800 לשנה בכל השנים שקדמו לביטול הסדר דחיית השירות ע"י בג"ץ לפני שנתיים. המגמה דווחה לראשונה לגבי הרבעון הראשון של שנת הגיוס, בו התגייסו 1,100 איש ועכשיו מתברר שמדובר בנתון יציב ולא מקרי. הנתונים מזימים לחלוטין את טענת הקואליציה שהסנקציות לא עובדות. כך עולה מנתונים שצורפו לעדכון שהגישה היועמ"שית גלי בהרב מיארה לבג"ץ בנושא הסנקציות על בחורי הישיבות. כזכור, בעדכון הודיעה היועמ"שית לבג"ץ שעצרה את המחטף הלילי הבלתי חוקי של הקואליציה של העברת 800 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים בניגוד לחוות דעת משפטיות. כן המליצה לבג"ץ על הטלת סנקציות נוספות על המשתמטים: ביטול ההנחה בארנונה, צהרונים ותחבורה ציבורית ומניעת השתתפות בהגרלות דירה בהנחה שנתוני הגיוס נמשכים מיולי עד יוני. החרדים טוענים שלא יהיה גיוס בכפייה. בפועל בשנת הגיוס 2024  התגייסו 2,940 חרדים - פי 1.6 מקצב הגיוס עד אז של 1,800 בשנה. בשנת הגיוס הנוכחית מסתמן קצב של 3,700 לשנה. היועמ"שית מציינת כי להערכת גורמי המקצוע "השילוב בין צעדי האכיפה של צה"ל המעצרים.  לשלילת הטבות כלכליות צפוי להוביל להגדלה נוספת במספר המתגייסים". עם זאת, הציפייה בציבור החרדי להעברת חוק השתמטות "מביאה לתמריץ שלילי לגיוס במצב הנוכחי וכך מצננת את ההשפעה של הסנקציות הקיימות". יש לציין שצה"ל סופר במניין המתגייסים גם צעירים חרדים שהתגייסו בהסדרים של גיוס דחוי כמו "תלמיד לתמיד". מצד אחד זה אומר שהגיוס בפועל נמוך יותר. מצד שני כשהמצטרפים הראשונים למסלול הזה יעזבו בחודשים הקרובים את הישיבות ויתחילו להתגייס צפויה סערה אמיתית בציבור החרדי. אתמול הודיע ביסמוט במליאת הכנסת שלאחר המלחמה יקדם חבילה של שלושה חוקים "ראש הממשלה ואני החלטנו, לבקשת הרמטכ"ל, לקדם מהלך חקיקה כולל של שלושה חוקים: חוק הארכת השירות, חוק הגיוס וחוק המילואים, כחבילת חוקים אחת לחיזוק מערך כוח האדם של צה"ל". בפועל זה לא מה שהרמטכ"ל ביקש. צה"ל הבהיר שהצעת החוק של ביסמוט אינה מספקת וכי היא לא תספק לו את כוח האדם הדרוש. אבל זה לא משנה. כמו לפני העברת התקציב גם עכשיו הקואליציה יודעת שאין כל סיכוי להעברת חוק השתמטות ואין לו רוב. הסיבה להמשך העמדת הפנים היא הצורך לתת למפלגות החרדיות עילה להמשיך לשתף פעולה עם הקואליציה בכנס הקיץ של הכנסת עד ההליכה לבחירות.

שילה פריד- ידיעות אחרונות: ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה  את הארכת תוקפו של חוק השירות הלאומי-אזרחי בחמישה חודשים נוספים. מנתונים שהציג מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, בדיון בוועדה מלמדים שיותר ויותר חרדים משובצים לתפקידים ביטחוניים בשירות הלאומי-אזרחי, שהופך ליותר ויותר ביטחוני, מבצעי ומשמעותי. בדברי ההסבר להצעה המקורית נכתב: "כדי להבטיח המשך הפניה רציפה של מיועדים לשירות ביטחון העומדים בתנאי החוק למסלול השירות הלאומי-אזרחי עד לסיום גיבושו של המתווה המוצע בהצעת חוק שירות ביטחון, ביקשה הממשלה בהצעת חוק זו לדחות את מועד פקיעת תוקפו". אם בעשור הקודם רק מיעוט מקרב המשרתים החרדים פנה למסלולים הביטחוניים, הרי שבשנת 2026 אנו עדים לזינוק, כאשר 67.9% מהמשרתים בשירות לאומי-אזרחי בוחרים במסלול זה. מדובר בשינוי מגמה המעיד על רצון להשתלבות במערכים הלאומיים המרכזיים של מדינת ישראל בעת הזו. הביטוי המוחשי ביותר לנתונים אלו נראה היום במטה מערך הכבאות וההצלה, שם הסתיימה הכשרתו של מחזור נוסף של לוחמי אש חרדים. אלו אינם עוד מתנדבים באגפים תומכים, אלא כוח אדם מקצועי שעבר הכשרה מורכבת ומשתלב במערך המבצעי של כבאות והצלה. כיום 1,396 חרדים משרתים בשירות-לאומי, כשמאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב7- באוקטובר 2023 נרשמה עלייה בשילובם בשירותים הביטחוניים. פינסקי הדגיש כי קיימת הסדרה מלאה עם צה״ל וכי ישנה פקודה שמגדירה מגבלות ברורות הכוללת גם את היקפי הקליטה. הוא הוסיף כי קיימות מגבלות גיל: רווקים יכולים להצטרף רק מגיל ,23 ונשואים עם ילד מגיל 21 עוד אמר כי בניגוד לטענות כאילו מדובר בפיקציה, הנתונים מוכיחים אחרת כאשר בחודשים האחרונים, כ- 60%-וכי בפועל, רוב המצטרפים הם מעל גיל ,24 נשואים עם ילד. מהצעירים שביקשו להצטרף לשירות האזרחי לא אושרו על ידי צה״ל. הוא הוסיף כי במשך שבע וחצי השנים בהן הוא מכהן כמנכ״ל הרשות, לא פנה אפילו פעם אחת לגורמי צה״ל כדי לערער על החלטה כזו. "בסופו של דבר, יש כאן תועלת ברורה למדינה ולביטחון. יש כיום קרוב ל100- אלף שאינם משרתים. ההסדרה הנוכחית מאפשרת לנו לשלב עוד 200–300 צעירים, בעיקר בגופים ביטחוניים, בתרומה משמעותית. לכן, הבקשה שלנו היא פשוטה, להמשיך את המצב הקיים", אמר פינסקי בדיון בוועדה בכנסת. נציגת צה"ל אישרה את דבריו, והוסיפה כי בצה"ל מפעילים תהליך סינון קפדני כדי לקבוע מי יכול להיכנס לשירות האזרחי, על בסיס קריטריונים ברורים ומחייבים. הקריטריונים הללו נקבעו בתיאום עם גורמי המקצוע, וכוללים בין היתר בחינה של מצבו האישי של המועמד, מצבו המשפחתי ומידת שיתוף הפעולה שלו מול צה״ל. חברי ועדה מהאופוזיציה תהו מדוע אין קריטריון, הקובע כי מי שכשיר ללחימה או לתפקידי תומכי לחימה לא יוכל להמיר שירות צבאי בשירות לאומי, על מנת להקל את העומס על חיילי הסדיר והמילואים. עוד אמרו באופוזיציה כי לא ניתן לאשר את ההצעה מבלי שיש הסדרה של חוק הגיוס, שעליו היא נשענת המשרתים החדשים מצטרפים למאות חבריהם המשרתים כיום כלוחמי כליאה בשב"ס, סיירי ביטחון במשטרת ישראל ובגופי המודיעין. המעבר ממסלולים טכנולוגיים למסלולים מבצעיים בקו הראשון הוא חלק מהתפתחות השירות בשנים האחרונות, ומעניק מענה לצורך הלאומי הגובר בכוח אדם איכותי ומיומן. במהלך הדיון בכנסת, הדגיש מנכ"ל הרשות ראובן פינסקי את העובדה שהמשרתים החרדים הפכו לחלק אינטגרלי מכוחות הביטחון וההצלה. "המשרתים לוקחים חלק משמעותי לכל אורך תקופת הלחימה ובמסגרת מבצע 'שאגת הארי'", הוא אמר. לדבריו, המשרתים פועלים בזירות נפילה, מסייעים בחילוץ ובמתן מענה ראשוני מציל חיים, ואף לוקחים חלק במשימות הרגישות של שמירה על כבוד המת.