מהדורת יום חמישי ב' אב

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הורה היום (חמישי) על מחיקת העתירה שדרשה לשלול את ההכרה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ממוסדות תורניים שבהם לומדים תלמידים החייבים בגיוס שלא הסדירו את מעמדם. ההחלטה התקבלה בהרכב השופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. העתירה התבססה על פסיקות קודמות של בג"ץ, שלפיהן אין להעניק תמיכות ציבוריות לתלמידי ישיבות החייבים בגיוס שלא הסדירו את מעמדם. העותרים ביקשו להרחיב עיקרון זה גם להטבת המס הניתנת לתורמים למוסדות ציבור המאושרים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, בטענה שמדובר למעשה בתמיכה עקיפה של המדינה. בפסק הדין צוין כי המדינה אימצה למעשה את עמדת העותרים. בתגובה שהגישה הודיעה המדינה כי מוסדות תורניים המבקשים לחדש את אישורם לפי סעיף 46 יידרשו להצהיר כי אין בין תלמידיהם חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם כדין, וכן לצרף רשימת תלמידים. בנוסף נקבע כי גם מוסדות שכבר מחזיקים באישור יידרשו להגיש את המסמכים עד 1 בספטמבר 2026, כאשר לפני שלילת אישור קיים תינתן להם זכות שימוע בכתב. המדינה מסרה כי כבר נשלחו 147 מכתבים למוסדות תורניים שהגישו בקשות לאישור. בדיון שהתקיים השבוע טענו באי כוח הישיבות והארגונים המייצגים אותן כי המדיניות החדשה מעוררת קשיים משפטיים ועשויה לפגוע בפעילותם של המוסדות התורניים. מנגד, העותרים טענו כי יש לוודא שהצעדים שנקטה המדינה אכן יובילו לשלילת הטבת המס מהמוסדות הרלוונטיים. למרות זאת, בית המשפט קבע כי לאחר שהמדינה שינתה את מדיניותה והעניקה בפועל את הסעד שהתבקש בעתירה, אין עוד מחלוקת ממשית המצדיקה הכרעה שיפוטית. השופטים הדגישו כי הם אינם מאשרים את החלטת המדינה ואינם מעניקים לה תוקף של פסק דין. לדבריהם, הטענות שהעלו המוסדות התורניים נגד המדיניות החדשה לא התבררו במסגרת ההליך הנוכחי, ומדובר בטענות חדשות המחייבות בירור נפרד. עוד צוין כי במהלך הדיון נמסר לבית המשפט שכבר הוגשו או צפויות להיות מוגשות עתירות נגד החלטת המדינה, והן יתבררו במסגרת הליכים מתאימים. בהתאם לכך קבע בג"ץ כי העתירה התייתרה ויש למחוק אותה, מבלי להביע עמדה לגופה של המדיניות החדשה ומבלי לפגוע בטענותיהם של מי מהצדדים בעתירות העתידיות. גם בקשת העותרים להמשיך ולעקוב אחר יישום ההחלטה נדחתה למעשה, ובית המשפט לא הותיר את התיק פתוח לצורך פיקוח על ביצוע המדיניות. לבסוף הורה בג"ץ על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. משמעות ההחלטה של בג"ץ היא הותרת מדיניות שלילת ההטבה שמובילה היועמ"שית ללא כל התערבות של בית המשפט העליון. 

קובי ישראלי: מכה לעולם הישיבות: בג״ץ מחק את העתירה נגד הטבות המס לישיבות אחרי שהמדינה הודיעה שהתחילה באכיפת המדיניות בנושא וכעת ישיבות שלומדים בהם עריקים, לא יקבלו הטבות מס. (קובי ישראל)

כביש גהה נחסם: החלו החסימות של הפלג הירושלמי בבני ברק נגד מעצרי עריקים הפגנות נרחבות החלו בצומת גהה ובצירים מרכזיים באזור בני ברק, במחאה על גיוס בני ישיבות; המשטרה חוסמת לתנועה את כביש 4 ומזהירה מפני עומסים כבדים ערב של שיבושי תנועה משמעותיים באזור גוש דן: חרדים מהפלג
הירושלמי החלו בחסימת צומת גהה המרכזי שבאזור בני ברק. ההפגנה, המגיעה על רקע המתיחות סביב סוגיית גיוס החרדים ומעצר צעירים שלא התייצבו בלשכות הגיוס, גורמת לעומסי תנועה כבדים. בשל ההפגנות, הודיעה המשטרה על סגירת כביש 4 לתנועה בקטע שבין מחלף אלוף שדה למחלף אם המושבות, בשני כיווני הנסיעה. בנוסף, צפויים שיבושים בציר זבוטינסקי בתוך בני ברק. שוטרי מרחב דן נמצאים במקום, מבצעים הכוונת תנועה ושומרים על הסדר הציבורי, נמסר מהמשטרה, שהמליצה לנהגים לנסוע בדרכים חלופיות ולהתעדכן בדיווחי התנועה בזמן אמת. המחאה הערב מגיעה מתלמידיו של הרב צבי פרידמן, המקיימים מחאה עקבי וקיצוני נגד הגיוס, יצאו להפגין בצומת גהה. בהמשך הערב צפויה התפתחות חריגה ומשמעותית, כאשר חסידות צאנז, בראשות האדמור, צפויה להפגין מחוץ לכלא 10. זאת לאחר שצעיר מחסידות זו נעצר על ידי רשויות הצבא. ההפגנות מסמנות עליית מדרגה במאבק הציבור החרדי נגד מדיניות האכיפה כלפי מי שאינם מתייצבים לשירות צבאי. בשעה זו פועלים כוחות המשטרה בזירות השונות במטרה למנוע הפרות סדר רחבות ולהשיב את התנועה לסדרה, אך הציבור נקרא להימנע מהגעה לאזורי החיכוך.

בג"ץ ממשיך להאיץ את הטיפול בעתירות נגד החוק שנועד להקפיא זמנית את מעצרם של תלמידי הישיבות: נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הודיע כי ארבע העתירות נגד הוראת השעה יידונו בפני הרכב מורחב במיוחד של תשעה שופטים, וכי הדיון יתקיים כבר בי"ד אב. ההחלטה פורסמה יום אחד בלבד לאחר שהשופט עופר גרוסקופף הוציא צו ארעי שהקפיא את כניסתו לתוקף של החוק שאושר בכנסת, עוד בטרם התקבלה תגובה ראשונית מהכנסת, מהממשלה ומשר הבטחון. כעת מתברר כי בבית המשפט העליון לא רק מיהרו לעצור את החקיקה, אלא גם מקדמים את ההליך בלוח זמנים מהיר ובהרכב שכמעט ואינו שמור אלא לעתירות בעלות משמעות חוקתית מרחיקת לכת. בהחלטתו קובע עמית שההליכים יידונו בפני תשעה משופטי בית המשפט העליון. בראש ההרכב יעמוד המשנה לנשיא נעם סולברג, ולצדו השופטים ברק־ארז, מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין, כנפי־שטייניץ, כשר ורונן. נשיא ביהמ"ש עמית עצמו לא ייכלל בהרכב. הדיון נקבע פחות משבועיים לאחר אישור החוק בכנסת והקפאתו בידי בג"ץ. בהתאם להחלטה הקודמת, המשיבים יידרשו להגיש את תשובותיהם לעתירות ואת תגובותיהם לבקשות לצווי הביניים ארבעה ימים בלבד לפני מועד הדיון. המשמעות היא שהכנסת והממשלה יידרשו בתוך ימים ספורים להתכונן לדיון בפני הרכב של תשעה שופטים, בעתירות המבקשות לבטל חוק שזה עתה אושר בידי נבחרי הציבור. זאת בשעה שהצו שהקפיא את החוק כבר ניתן, ותלמידי הישיבות נותרו חשופים להליכי המעצר והאכיפה שהכנסת ביקשה לעצור באופן זמני. העתירות הוגשו על ידי ישראל חופשית, חברי הכנסת של יש עתיד, מפלגת ישראל ביתנו והתנועה לאיכות השלטון. כולן דורשות לבטל את הוראת השעה שאושרה בכנסת, שנועדה להפסיק באופן זמני את מעצרם של תלמידי הישיבות ולהעניק למחוקקים זמן להסדיר את הסוגיה. בתוך יממה אחת בלבד הצליחו העותרים לקבל צו המקפיא את החוק, צו על תנאי המחייב את המדינה להסביר מדוע לא יבוטל, והחלטה לקיים דיון בפני תשעה שופטים בתוך פחות משבועיים.

יעקב הרשקוביץ: האדמו״ר מצאנז במילים חריפות בנאום מול כלא 10. ״בזמן של גזירת שמד, לפי ההלכה צריך מסירות נפש (לא לשנות) אפילו עַרְקְתָא דְּמַסָּאנָא (שרוך נעל). לא ללכת אחרי כל הטועים והמטעים. כמה יש שנאבדו, אני לא רוצה לדבר יותר מידי״.

ארי קלמן: יו"ר ש"ס אריה דרעי יוצא לראשונה נגד תמיכת הרב יצחק יוסף באיזנקוט ומצהיר על נאמנות מוחלטת בנתניהו: "אנחנו תומכים בנתניהו - נקודה. אנחנו עם נתניהו בכל הכוח".

שלומי גיל ב 'ערוץ16': הקרב בין יהדות התורה לש״ס מתעצם. בכיר מאד ב׳יהדות התורה׳ במתקפה חזיתית על יו״ר ש״ס אריה דרעי: ״דרעי הלך יד ביד עם נתניהו. ידע מראש  שמהחוקים הללו לא יצאו כלום''

ישראל כהן: אחד מראשי הערים החתומים נגד חוק יסוד לימוד תורה הוא חיים ביבס ראש עיריית מודיעין ומבכירי הליכוד ששמו הוזכר לאחרונה כמי שעשוי להיות משוריין על ידי נתניהו כשריון ברשימת הליכוד. מעניין איך היה מצביע בתור חבר כנסת על החוק

פריינד ב'משפחה': קמפיין חדש נגד המפלגות החרדיות צפוי לעלות בימים הקרובים, הוא יכלול דרישה לייצוג צעיר ויציף את הסוגיות הבוערות והנפיצות בציבור החרדי. מאחורי הקמפיין עומדות מספר קהילות חרדיות "עצמאיות"

9 שופטים: ההרכב המורחב שידון בעתירות נגד החוק לביטול מעצרי תלמידי הישיבה.

׳ערוץ 12׳ חושף: הנשיא הרצוג ביקש מהיועמ״שית מיארה: ״תוותרי על מעצר בחורי הישיבות העריקים שמתסיסים סתם את השטח. אפשר להסתפק בסנקציות כלכליות אישיות״.

פעילות שגרתית של פקחי מס הכנסה בשכונת קריית ויז’ניץ בבני ברק הסתיימה היום (חמישי) במהומה גדולה, לאחר שהפקחים הותקפו ונזקקו לחילוץ של כוחות משטרה. במהלך האירוע נגרם נזק כבד לרכבם. הפקחים הגיעו לאזור העסקים בשכונה לצורך סיור שגרתי. באותה שעה הסתיימו הלימודים במוסדות החינוך הסמוכים, ומאות תלמידים יצאו לרחובות. בתוך זמן קצר החלה התקהלות גדולה סביב אנשי רשות המסים. במהלך המהומה יודו לעבר רכבם של הפקחים אבנים, ביצים וחפצים נוספים. בעקבות ההתפתחות הוזעקו למקום כוחות משטרה גדולים, שפעלו כדי לחלץ את הפקחים מהאזור. בתיעודים שפורסמו מהזירה נראים הפקחים מנסים להתקדם עם רכבם בין ההמון, בעוד השוטרים מלווים אותם ופועלים במקום. בין הקריאות שנשמעו לעברם: "שלא ייכנסו לפה יותר".

זעזוע בעקבות הצעת החלטה ממשלתיתה מבקשת להכריז על 2033 כמועד בעל "חשיבות אסטרטגית־ לאומית" עבור מדינת ישראל, לקראת ציון 2,000 שנה לאירועים המכוננים של 'הנצרות' ר"ל. ההצעה, שהגיש שר התיירות תחת הכותרת "אופק 2033", מבקשת להקים בתוך שישים יום צוות בין־משרדי רחב. הצוות יגבש תכנית לאומית, רב־שנתית ומתוקצבת, שתכלול היערכות תיירותית, תחבורתית, בטחונית, תשתיתית והסברתית, במטרה להפוך את ירושלים ואת ארץ הקודש למוקד עליה לרגל של בני הנצרות ר"ל. עצם קריאת המסמך חושפת את עומק החרפה. בשעה שרשויות המדינה מפעילות את מלוא כוחן נגד לומדי התורה, שוללות תקציבים מישיבות ומכוללים, פוגעות בזכויות משפחות אברכים, מבטלות זכאויות ומשליכות בחורים ואברכים לכלא הצבאי - מגויסים לפתע משרדי הממשלה למיזם רב־שנתי סביב אירועי הנצרות ר"ל.

רוזנצוייג: שפל נוסף למדינת ישראל במפלגה הדמוקרטית: 103 חברי קונגרס דמוקרטים הצביעו בעד הפסקת כל הסיוע האמריקני לישראל, בהצבעה שנפלה עם 314 מתנגדים לעומת 104 תומכים . ההצעה, של המחוקק הרפובליקני האנטי- ישראלי הסורר תומאס מאסי , עלתה כתיקון לחוק התקציב, אך הייתה סמלית בעיקרה שכן לא הייתה מצליחה לעבור את הסנאט ואת הווטו של הנשיא טראמפ.