מהדורת יום שלישי ה' כסלו:

[בני התורה‎]

עדכונים ודיווחים מהתקשורת החילונית והחרדקי''ת.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כתבה הערב (שלישי) לראש הממשלה נתניהו כי עליו לקדם צעדי אכיפה נגד צעירים חרדים המשתמטים מגיוס לצבא, בהתאם לפסיקת בג"ץ לאחרונה.  "בפסק הדין, אשר ניתן פה אחד על-ידי הרכב של חמישה שופטים, נקבע כי הממשלה אינה מקיימת את חובתה לפעול לגיוס שוויוני לצה"ל. עוד נקבע, כי מוטלת על הממשלה החובה לגבש צעדי אכיפה אפקטיביים משלימים לסמכויות האכיפה שנתונות בידי הצבא", כתבה מיארה לנתניהו.  היא ציינה כי בית המשפט הורה לממשלה לגבש, בתוך 45 ימים, "מדיניות אכיפה שתהיה אפקטיבית, שוויונית ומידתית. בתוך כך, הובהר בפסק הדין כי ככלל אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס". לאור זאת, כותבת מיארה לנתניהו, "נדרש אפוא לקדם בדחיפות עבודת מטה ממשלתית לקביעת מדיניות אכיפה ביחס למשתמטים מכל חלקי האוכלוסייה. אני ואנשיי ערוכים להציג בפנייך או בפני מי שתקבע, את העבודה שנעשתה עד כה בעניין, בשיתוף גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים. זאת, לרבות הצעות לכלי אכיפה אזרחיים שניתן להפעיל בטווח הזמן המיידי, בלא צורך בחקיקה. אנו עומדים לרשותך כדי לסייע בכל הנדרש".

חכ"ל יצחק פינדרוס לאדמקר וישראל כהן בקול ברמה: "הח"כים ישבו אתמול עם ביסמוט לסגור דברים, על פניו זה נראה שבשבוע הבא יביאו את החוק. בסיטואציה הנוכחית גדולי ישראל אמרו שזה החוק שצריך להעביר. זה  בהחלט הרע במיעוטו"

עוד מחכ"ל יצחק פינדרוס לאדמקר וישראל כהן בקול ברמה: "אני חושב ומעריך שבסופו של דבר גם אגודת ישראל תתמוך בחוק, אם יעמדו בעקרונות שהציגו לנו עד היום והחוק שניצב לפנינו הוא החוק שיגיע להצבעה בכנסת, נצביע בעד"

׳גל״צ׳: הוגשה תלונה דחופה למשטרה נגד בכיר ׳הפלג׳ צבי רוט על הסתה לרצח. רוט התיר את דמם של חברי הכנסת החרדים בקו של אלפי בחורי ׳הפלג

שילה פריד ב׳ווינט׳: הזמר החסידי נפתלי קמפה הודיע כי מבטל את עזרת הנשים במופע שלו בערב חנוכה בבנייני האומה בי-ם. למרות שהמופע תוכנן בהפרדה מלאה בין גברים ונשים, בהוראת הרבנים הזמר ביטל והודיע שיחזיר את הכסף למאות נשים ששילמו. המופע יתקיים כמתוכנן לגברים בלבד

ערוץ 12: חוק הפטור מגיוס - נתניהו מוכן ללכת את כל הדרך עבור החרדים. הוא לא שש לשלם את המחיר הציבורי הכבד ולחזור לאותה הנקודה. בימים האחרונים ניסו החרדים להבטיח את הנוסח והרוב עוד לפני הדיון הראשון

קלמן: האור הירוק לחוק הגיוס: נוסח החוק המעודכן יונח עד סופ״ש - ההצבעות יתחילו בשבוע הבא.

אבי מוסקוב: ‏בלשכת ביסמוט אומרים כי טרם קיבלו אור ירוק מנתניהו לקדם את חוק הגיוס.

׳אמס׳: סערת הרוטציה ביהדות התורה: היום בערב צפויים להתכנס הבוררים משני הצדדים לדיון ראשון האם על ח״כ אייכלר לפנות את מקומו לפינדרוס.

בכירים בקואליציה ב'ידיעות': "הכל הצגה ומריחת זמן, יקיימו דיונים אבל לא בטוח שיהיה חוק גיוס. גם החרדים וגם נתניהו רוצים לנסות למשוך כמה שיותר".

רשת ב׳: גורמים במפלגות החרדיות מעריכים כי הדיונים על חוק הגיוס יתחדשו בשבוע הבא בוועדת החוץ והביטחון - לאחר שלא התקיימו דיונים בנושא מאז תחילת כנס החורף. זאת לאחר דיונים קדחתניים שמתנהלים בימים האחרונים בין יו״ר הוועדה, ביסמוט ובין נציגי החרדים מש״ס ומיהדות התורה.

עוד מרשת ב׳: חברי הקואליציה שצפויים להתנגד לחוק הגיוס הם השר אופיר סופר מהציונות הדתית, ח״כ משה סעדה מהליכוד, ח״כ יולי אדלשטיין, ח״כ דן אילוז מהליכוד וסגנית שר החוץ שרן השכל. ייתכן שגם ח״כ אלי דלל מהליכוד.

‏באופן חריג: דרעי הזמין את נציגי ש"ס ברשויות המקומיות לישיבת הסיעה בכנסת, ברקע סערת חוק הגיוס והקלטות הרבנים (ארי כהן)

׳גל״צ׳: ‏חרדים קיצוניים תקפו את רכבו של ראש עיריית ירושלים משה ליאון בשכונת מאה שערים ואף ניפצו את השמשה, אין נפגעים מהאירוע. ליאון המשיך את סדר יומו כרגיל לאחר התקיפה.

על רקע הסערה בש"ס, היו"ר ח"כ אריה דרעי, כינס אמש  את חברי הכנסת יחד עם נציגים רבים מהרשויות המקומיות לישיבת סיעה בחדר הסיעה בכנסת. במהלך הישיבה הסגורה התייחס דרעי לסערת חוק הגיוס וטיוטת החוק המונחת על שולחן הדיונים בימים אלו. דרעי העריך בשיחה כי הדיונים על נוסח החוק 'יחלו בימים הקרובים' בוועדת חוץ וביטחון. בניגוד לדרישה של ראש הממשלה נתניהו, דרעי סירב להתחייב כי חברי הכנסת של ש"ס יצביעו בעד החוק בתום גיבוש הנוסח. לדבריו, בשיחה עם חברי הכנסת, בתום הדיונים החוק יעלה שוב להתייעצות אצל חברי מועצת חכמי התורה שיכריעו האם להצביע בעדו. עם זאת, דרעי טען בדבריו כי אם גדולי ישראל אכן יאשרו את החוק הרי שיהיה רוב לחקיקת החוק בקדנציה הנוכחית למרות ההתבטאויות של חברי כנסת מהקואליציה שיצביעו נגדו. "ייתכן שכבר בתקופה הקרובה נהיה אחרי הכל", הוסיף דרעי.

אתמול התייחס בכיר חרדי העוסק בסוגיית הגיוס לטיוטת החוק ואמר ל'כיכר השבת': "החוק - בסבירות גבוהה - לא יעבור ואם יעבור - לא יעמוד במבחן בג"צ. אטיאס ניסח חוק כדי להציג לרבנים הוכחות שנעשו פעולות אמיתיות להסדיר את המצב, אולי זה עוד יחזיר אותנו לממשלה, גם בלי חקיקה" הבכיר הדגיש: ייתכן שבמהלך הדיונים בוועדת חוץ וביטחון החוק יקבל תפנית דרמטית חדשה, כדוגמת הדרישה של היועצת המשפטית של הוועדה להעלות את יעדי הגיוס בשנה הראשונה ל7,500- ואז באמת נצטרך להביא עוד כאלף חמש חרדים נוספים לצה"ל כבר בשנה הראשונה".

באולפן חדשות ,12 נערך אחר הצהריים  דיון סוער על השיר שהפך להיו פופולרי במיוחד בחתונות חרדיות - "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים: פרשן 'כיכר השבת' ישי כהן, שהשתתף בדיון, נעמד לימינם של בחורי הישיבות והגן עליהם, באומרו, שהוא יודע שדעתו לא פופולרית. "בהתחלה", הסביר כהן, "חשבתי שמדובר באיורע נקודתי, זה התחיל הרי לפני פורים, אבל זה נהפך כבר להמנון, אבל אני חייב להגן עליהם, בעיניים של תלמידי ישיבות, הם בסכנת מעצר, רק בגלל שהם רוצים ללמוד תורה, הם לא חוסמים כבישים ולא עושים בלגן, לפחות לשיר אפשר לתת להם". 

יו״ר וועדת החוץ והביטחון ביסמוט נפגש כעת עם האדמו״ר מקרלין, לקראת הצגת נוסח חוק הגיוס. הפגישה נערכת לאחר בקשה של האדמו״ר דווקא להיפגש עם יו״ר ועדת חוץ וביטחון. בחודשים האחרונים ביסמוט נפגש עם כמה אדמו״רים במטרה לקדם את החוק.בנוסף, ההערכות הן שהפגישה הזו של האדמו״ר, לצד גישושים נוספים מצד החרדים - מצביעות על התקדמות מסוימת מצידם, והבנה שייתכן והדיונים על החוק יחודשו כבר השבוע. הנוסח המחודש של ביסמוט צפוי להתפרסם כמה ימים לפני שייקבעו דיונים בוועדה, ולכן אם הדיונים יתחדשו בשבוע הבא, ייתכן שכבר ביום חמישי הקרוב הנוסח יפורסם.

ח״כ יעקב אשר בכנס לשכת שמאי המקרקעין: "אנו לא מנותקים ואנחנו רוצים להתקדם עם החוק

יצחק פינדרוס, חבר הכנסת לשעבר מ'דגל', התארח אמש בתכנית 'אזור בחירה' בערוץ ,13 בהגשת ברוך קרא. ברוך קרא: ח"כ פינדרוס, איך זה להיות ח"כ לשעבר? פינדרוס: האמת היא? נהנה...חד משמעית. ברוכי: אתה עובד מן הסתם גם בכל מה שקורה עכשיו בדרמה הגדולה. סביב החוק, שברשותך אני אכנה אותו 'חוק ההשתמטות'. איך אתה מכנה אותו, אגב? פינדרוס: החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות. ברוכי: חוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות. אוקי, אכבד את ההגדרה שלך. תסביר לי רגע את האירוע. אנחנו מבינים כרגע שהרבנים שלכם, של 'דגל התורה' למעשה נותנים 'אור ירוק' להתקדם, נכון? אבל אתם עדיין לא מקבלים את ה'אור ירוק' מ'אגודת ישראל', זה נכון? פינדרוס: בינתיים אין טיוטה, וזה גם המורכבות. אין טיוטה על השולחן. יש דיבורים, יש עקרונות, אבל על שולחן הוועדה לא הונחה טיוטה. ליאור קינן: לא, אבל יש טיוטה שנחשפתם אליה... פינדרוס: לא בדיוק, כי בסוף טיוטה היא טיוטה פורמלית. מי שמכיר הליכי חקיקה בכנסת, יש בסוף טיוטה שעוברת הערות משפטיות... ברוכי: אוקיי, איפה ראש הממשלה? פינדרוס: לא, אז אני אומר, באופן עקרוני, כרגע יש הסכמה של 'דגל התורה' ושל ש"ס, ו'אגודת ישראל' אומרת אנחנו נראה את הטיוטה, נראה במה מדובר'. ברוכי: תגיד, אתה יש לך חושים פוליטיים טובים, אתה הרבה שנים במערכת - מה ראש הממשלה רוצה? אתה יכול להבין? מה הוא רוצה? בוא תסביר לי. פינדרוס: אני, בכנות, אם אתה רוצה שאני אפרשן מה ראש הממשלה רוצה, אני לא האיש. ברוכי: אבל אתה חלק מהאירוע, איך אתה פועל? פינדרוס: ברור שאנחנו נדע תוך ימים ספורים האם אנחנו הולכים על חקיקה או לא הולכים על חקיקה. גלנט כבר לא שם, יועמ"שית לממשלה שעיכבה את החוק שנה גם לא שם באירוע כרגע, כי הוא בכנסת, יולי אדלשטיין שעיכב את החוק כשנה גם לא שם, בוא נראה. אנחנו כבר שלוש שנים באירוע הזה. ברוכי: מה זה נראה? פינדרוס: אני ממתין לראות במייל שישלחו לחברי ועדת חוץ וביטחון זימון לדיון, עם טיוטה של חוק... ואז נתייחס אליו. בכנות. כל השאר זה ספקולציות... ברוכי: אני רוצה לשאול אותך שנייה. אני בתחושה, ותקן אותי אם אני טועה, שאתם באיזשהו משחק, ריקוד לא ברור. בעצם הציבור מסתכל, אני מדבר על הציבור הכללי, אני לא יודע לגבי הציבור החרדי, אני חושב שאולי גם, הוא אומר, 'טוב, אתם לא באמת תפרשו, אתם בעצם תומכים, תומכים מבחוץ, חצי פורשים, פורשים וחוזרים, וככה וככה' ועוד מעט כבר אנחנו מתקדמים, עוד מעט נתקדם לעבר ,2026 מתישהו ממלא יוכרזו הבחירות ללא שום קשר, נתניהו אולי, אולי! לא רוצה את 'אות קין' הזאת מבחינת... בכל זאת מצביעים שלו שלא יאהבו, שלא נדבר על ח"כים אולי אפילו שלא יאהבו את הרעיון הזה של החוק הזה, ובעצם אתם משתפים פעולה במשיכת הזמן הזה... פינדרוס: אז יש פה אולי טעות אופטית, שאני לא מאשים אף אחד, כי האירוע הוא הרבה יותר, ואני אמרתי את זה גם פה פעם בעבר, האירוע הרבה יותר משמעותי, במגזר החרדי לפחות, מאירוע פוליטי. הוא לא אירוע פוליטי מבחינת המגזר החרדי. הוא אירוע מאוד משמעותי, יש כרגע איום אמיתי על עולם הישיבות, אני לא מדבר על המגזר החרדי, על עולם הישיבות, שהוא הדבר מבחינת הציבור החרדי הכי חשוב שיש, ב-priority high, אין משהו יותר חשוב מזה, זה עולם הישיבות. ועל הדבר הזה יש כרגע איום. עכשיו, אנחנו ננצל כל אפשרות, כל זמן שיש אפשרות, ויש איזשהו חרך שיכול להיות חקיקה, אנחנו שם. ולכן, בחירות ברור שלא מובילים לחקיקה הזו. ברגע שאנחנו נבין שאין אפשרות, וכמו שאמרתי, היה יולי, היה גלנט, אתם יודעים וזוכרים יותר טוב ממני... ברוכי: אתם בעצם ויתרתם על כל אופציה פוליטית אחרת... פינדרוס: לא, לא, לא... ברוכי: אתם פוליטית למעשה, היום, בשונה מבעבר, בשונה משנים עברו, בשונה משנות ה,80- משנות ה,90- אין לכם למעשה כבר אופציות פוליטיות אחרות. אתם נמצאים שם, אנחנו שומעים את ראשי האופוזיציה אומרים ההפך, הם הולכים על הסיפור של גיוס חרדים הכי חזק בקמפיינים. אתם תקועים עם נתניהו. זהו. הצופים מבינים את זה, החבר'ה שלכם מבינים את זה... פינדרוס: אז אני אחדד את זה שוב. ברגע שנבין שאין אופציה להוריד את האיום מעולם הישיבות, אנחנו לא נהיה שם. ויתרה מזאת, אני מזכיר לך, אנחנו כרגע מתחילת הקיץ, אין חקיקה ממשלתית. מתחילת הקיץ! ואנחנו נמצאים בסוף נובמבר, ומי שמסקר את הכנסת מכיר את זה. אין חקיקה ממשלתית בכלל, אין חקיקה פרטית בכלל. ברוכי: אז בוא נדבר על האכיפה. בג"צ שלשום מורה לממשלה 45 יום, 45 יום! אתם צריכים לתת לנו תוכנית לסנקציות על המגזר החרדי, שזה אומר הכול! רישיונות נהיגה, יציאה לחו"ל... פינדרוס: סנקציות קיימות, יציאות לחו"ל כבר קיים, כל הדברים האלה כבר קיימים, כבר קיימים כמעט שנה, כל דבר התקדם בזמן שלו, זה קיים. ושוב, מכיוון שאנחנו חושבים שזה הדבר הכי חשוב, בסדר? באמת, עולם הישיבות הוא הדבר הכי חשוב, אז כל הסנקציות האלה, אתה חושב שזה ישנה משהו? זה לא ישנה, זה יציק, חד-משמעית, ויש כאלה שנהנים מזה, זה גם בסדר גמור, אני רק אומר, בסוף, הדבר הכי חשוב לציבור החרדי, זה עולם הישיבות. ככל שאנחנו יכולים לעשות בעניין הזה, אנחנו נעשה, ואם אי אפשר לעשות, אז נצא מהממשלה. ברוכי: אז למה אתה לא נותן רק איזשהו, אתה אומר עולם הישיבות, עולם הישיבות, אנחנו מכירים את הדעה הזאת, למה אתם, מיוזמתכם, אתם לא רוצים כביכול להראות חולשה, אבל למה אתם לא, מיוזמתכם, לא אומרים 'הנה, אלה האנשים שאנחנו רוצים לגייס, אני רוצה שהם יגוייסו, לא תלמידי הישיבות', לא תלמידי הישיבות, הרי לא כולם תלמידי הישיבות, יש מכסה ש... פינדרוס: אתה כתב לענייני משפט, נכון? כן. אם אתה מבין נושאים משפטים קצת, מבין בזה. ברוכי: קצת... פינדרוס: החוק מדבר אך ורק על אנשים שנמצאים 45 שעות שבועיות בישיבה. זה בדיוק... ברוכי: רשומים. פינדרוס: לא! סליחה, כשאני קובע חוק במס הכנסה, שכל מי שמרוויח מעל עשרת אלפים שקל צריך לשלם, רשות המסים צריכה לדאוג שכל מי שמרוויח מעל עשרת אלפים שקל ישלם. ואני אומר אותו דבר גם פה. ואני אגיד לך עוד יותר מזה, ואני אומר את זה בביטחון כזה, כי אני יליד 71'. ועד שנת ,1995 או עד שנת ,2000 מדינת ישראל עשתה את זה, אכפה את זה. מדינת ישראל החליטה להפסיק לאכוף את זה, ואתה שואל אותי, טעתה, אני חושב שהיא טעתה, שתאכוף את זה! ברוכי: אני אומר לך תודה, אבל אני לא באמת רוצה שתלך, כי אני רוצה שהפאנל ידבר, ואנחנו מכבדים את זה שאנחנו התחייבנו קודם כל לעשות ראיון מסודר, אז עכשיו הפאנל ואתה מוזמן כמובן להיות פה ולהגיב לדברים שייאמרו. מתן חודורוב: אני באמת חושב שהבעיה היא לא בציבור שמייצג חבר הכנסת לשעבר פינדרוס. החרדים לא רוצים להתגייס, זה ידוע. תלמידי הישיבות על אחת כמה וכמה... שרי רוט: למה אתה אומר שהחרדים לא רוצים להתגייס? הם מוכנים לתת חמישים אחוזי גיוס. מתן: למה אנחנו נזקקים בכלל לפסק דין של בג"צ, שיאמר את המובן מאליו ויתן 45 יום! לגבש צעדים לאכיפה... של משהו שהוא חובה חקוקה! ובג"צ עצמו קבע שאין שום חיקוק שאמור לעכב את גיוס כל החרדים לאלתר לצה"ל! אז אנחנו צריכים 45 ימים רק לגבש צעדי אכיפה? אז הבעיה היא פה במערכת האכיפה ומערכת המשפט ובכלל לא אצל החרדים, שכידוע לא רוצים להתגייס. שרי רוט: בסדר. בהנחה שמערכת האכיפה תגיע עד לתלות את כל החרדים שלא מתגייסים... החברים באולפן: לא לא לא, אף אחד לא אמר... שרי: לא אמרתי שאמרת, אני רק אומרת... פינדרוס: למה לא? זה מה שהחוק אומר... רעיון טוב... שרי: אני רק אומרת, נגיד שזה מה שיעשו, האם זה יביא חיילים לבקו"ם או לא? יש פה חוק שמונח על השולחן, שיביא בסביבות ה50- אחוז משנתון לבקו"ם. עכשיו, איך אני יודעת שהחוק הזה הוא לא חוק השתמטות? איך אני יודעת? כי אני רואה הפגנות כל לילה, לא ליד הבית של פינדרוס, כי הוא גר באזור שקשה להגיע אליו, בעיר העתיקה איפשהו... סליחה שנתתי פה כתובת... ברוכי: לא, למה את מגלה? לא כולם יודעים. שרי: כן, אוקיי. זה כבוד לו אם יבואו. בבית של יעקב אשר ושל ינון אזולאי ועל הרכב של בן צור, כלומר, יש קבוצה חרדית שסבורה שהחוק הזה הוא חוק גיוס אמיתי וחוששת מזה! זה שהמיינסטרים, פינדרוס והמפלגה שהוא נמצא בתוכה, חבר כנסת או לא חבר כנסת, זה לא משנה, כן מוכנים לבוא לקראת חוק גיוס, במקום שאתם פה באולפן תחבקו אותם ותגידו אנחנו מעודדים אתכם... גיל תמרי: שרי, מה זה לבוא לקראת? יש חוק, וזה ההחרגה של החוק הקיים ולכן זה חוק השתמטות. שרי: הרי עוד מעט יעבור חוק גיוס חדש, שהוא מגייס כ50%- מהחברה החרדית. במקום שאתם תאמצו אותנו ותגידו אנחנו מגבים את המיינסטרים שמוכן ונגד אלה שהם קיצוניים, אתם באים ואומרים לו, 'גם אתם לא בסדר'. לימור לבנת: אני ממש לא מבינה על מה את מדברת. איזה מיינסטרים? הרי מדובר לא על אלה שיושבים ולומדים בישיבות. שרי: נכון. לימור: אלא על אלה שלא יושבים ולא לומדים בישיבות. על השבאבניקים ועל אחרים, ועל אלה שהחליטו שהם לא רוצים ללמוד אלא הם יוצאים לעבוד, ועוד כהנה וכהנה, לא ניכנס לכל הפרטים האלה. על אלה מדובר. שרי: נכון. לימור: וגם את אלה אומרים הרבנים... שרי: הקיצונים... לימור: לא רק הקיצוניים. שרי: הקיצוניים בלבד. לימור: תני לי רגע, שרי. לא רק הקיצוניים במיוחד, גם לגביהם אומרים הרבנים, לא יתגייסו ולא נאפשר לגייס אותם. ליאור קינן: רק תוספת מהזווית הפוליטית בקצרה, כי זה חצי מדויק מה שפינדרוס אמר לגבי זה שאין חקיקה. היו חוקים שהחרדים כן אפשרו להם לעבור, חוק עונש מוות למחבלים, הם לא מצביעים נגד הרי, התקציב למלחמה... שרי: 'דגל' הצביעה נגד! פינדרוס: המפלגה שלי הצביעה נגד!
ליאור: אתם משחקים עם האצבעות הרבה פעמים, והתקציב למלחמה עבר בהיעדרויות. מה אני מנסה להגיד? אני מנסה להגיד? שבסוף נתניהו מצליח לתמרן בסיטואציה, אז הוא יודע שברגע שזה מגיע לוועדה ומתחילים דיונים, הוא מתחיל לשלם הרבה יותר, באופן משמעותי את המחיר הציבורי, ולכן... פינדרוס: אני חוזר שוב, אנחנו ככל שנחשוב שיש סיכוי להעביר את החוק, אז אנחנו לא נפיל את הממשלה ברגע שנבין שאין - אז כן. אבל אני אתייחס בקצרה לשני דברים. א', אני מסכים עם מה שמתן אמר, יש בעיה במערכת המשפט בישראל, זה משפט שאני חייב להסכים אתו. אני עכשיו רוצה לומר להערה של לימור, שאמרה משפט לא נכון. בחקיקה אנחנו מדברים אך ורק על תלמידי הישיבות. אני אחזור על זה עשר פעמים, וככל שיגידו את השקר הזה עוד פעם. זה החקיקה! ולכן כשאתה אומר 'חוק השתמטות', והוא אומר, 'אני לא מדבר על בחורי הישיבות', והיא אומרת, 'אנחנו לא מדברים על בחורי הישיבות', אנחנו מרמים את הצופים. כי החוק מדבר אך ורק על תלמידי הישיבות! ברוכי: אני חושב, אישית, שגם בחורי הישיבות צריכים להתגייס. אבל אם הייתם עושים מכסות נורמליות... פינדרוס: שניה, אתה חוזר שוב. החוק מדבר אך ורק על בחורי הישיבות, אז זה לא רלוונטי למכסות. הנושא הוא, האם אנחנו מדברים על בחורי הישיבות, ואני חושב שמי שלא בחור ישיבה גם אם זה ,90% שיתגייסו.

סיכום פסק הדין בג"ץ 5819-24 שניתן ביום כ"ט חשון תשפ"ו

משלוח צווים43 - פסק הדין קובע, כי מכיון שהצבא שלח "צו ראשון" לכל בני הישיבות, בג"ץ לא מוציא כעת הנחייה לצבא להוציא "צו גיוס" מיידי לכל בני הישיבות, אלא משאיר את קצב שליחת הצווים בידי הצבא. בג"ץ מדגיש, שאם "קצב ההתקדמות יחרוג מן הנדרש – דלתות בית המשפט פתוחות." עוד מוסיף בג"ץ "נבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים – היעד הסופי אינו שליחת צווים מסוג זה או אחר; כי אם גיוס שוויוני לשורות הצבא."

צעדי אכיפה פליליים 79 53 47 46 45 - בג"ץ קובע כי נדרשים להפעיל כנגד בני הישיבות נזר הבריאה, צעדי אכיפה פליליים, ובניגוד לטענת המדינה שטענה: "כי מטרת הצבא היא להביא לגיוס של בני הציבור החרדי; כדבריה: "הצבא צריך חיילים והוא לא צריך עצורים ואסורים במתקני הכליאה", אעפ"כ קובע הבג"ץ שיש "צורך לכפות את הגיוס מלכתחילה, גם על אלה שאינם מעוניינים בכך." לדעתו של בג"ץ המעצרים והגשות כתבי האישום שהמדינה מבצעת כיום אינם מספקים ואינה אפקטיביים והפעולות שנעשו הינם רק "קצה קרחון" ביחס לנדרש להביא לגיוס שיוויוני. לסיכום קובע פסק הדין "על משיבי המדינה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית, לשם נקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי." פסק הדין ככל הנראה מכיר בכך שלא ניתן להושיב בבתי הכלא עשרות-אלפי בני ישיבות, לכן פסק הדין קובע את אמת המידה לכמות המעצרים והגשות כתבי האישום "נדרש להגיע בהקדם האפשרי, במסגרת המגבלות הקיימות (במונחי משאבים וכדומה), למצב שוויוני, כך ששיעור המשתמטים בני הציבור החרדי שננקט לגביהם הליך פלילי, לא יהיה נמוך מזה של ציבורים אחרים."

צעדי אכיפה כלכליים ללא צורך בחוק 80 67 65 58 57 - בג"ץ לא מקבל את עמדת הממשלה שדווקא חקיקה בהסכמת הח"כים החרדים היא זו שתביא לגיוס. בג"ץ מביא הוכחה שלא נדרשת כל חקיקת חוק כדי להביא לגיוס החרדים, אלא סנקציות בלבד יביאו לתוצאה, מהצעת החוק של ביסמוט, שהצעת החוק בעצמה "נוקבת בצעדי אכיפה אלה באופן מפורש, לא בנקל ניתן יהיה לקבל טיעון מטעם הממשלה, שלפיו צעדים כלכליים כאמור כלל אינם אפקטיביים לשיטתה." לכן בג"ץ מקבל את עמדת גורמי המקצוע בצה"ל, במשרד הבטחון ובמשרד האוצר, שלדעתם "יש חשיבות רבה להרחיב את צעדי האכיפה האישיים כלפי משתמטים, וכן לשלול הטבות ממשתמטים – צעדים אשר מצויים בסמכות גורמים שונים בממשלה." בג"ץ מקבל את העמדה האכזרית של משרד האוצר שקובעת שיש להחיל סנקציות כלכליות אפקטיביות ולצמצם את הכנסות משקי הבית בציבור החרדי. לסיכום פסק הדין קובע כי "על הממשלה לגבש, בתוך 45 ימים, מדיניות אפקטיבית, שתעמוד בעקרונות המפורטים", ומוסיף "אין הצדקה להמשיך ולהתמהמה; עת לעשות." יצויין, כי בג"ץ קובע כי כל הסנקציות הכלכליות יחולו על כלל המשתמטים גם אלו שאינם חרדים, אמנם הטבות שניתנות דייקא לתלמידי ישיבות יישללו לגמרי מבני ישיבות משתמטים.

פירוט דוגמאות לסנקציות כלכליות אפשריות 64 63 - בג"ץ מצטט את הצעת הסנקציות של משרד האוצר, שאינן דורשות חקיקה "שלילת הטבות ב"הנחה בארנונה למגורים, סבסוד תשלומי הורים למסגרות חינוך משלימות, הטבות לנוסעי תחבורה ציבורית, סיוע בשכר דירה מתוקף מבחן הכנסה, סבסוד רכישת דירה, שכירות ארוכת טווח בשכר דירה מופחת, הלוואות משכנתה לזכאים." בג"ץ מצטט גם את הצעות הסנקציות, שנוסחו בהצעת החוק של ביסמוט, "לא יינתן לו רישיון נהיגה עד שימלאו לו 23 שנים"; "הוא לא יהיה רשאי לצאת מישראל עד שימלאו לו 23 שנים"; "הוא לא יהיה זכאי להגיש מועמדות למשרה שיועדה לקבוצה הזכאית לייצוג הולם"; ו"הוא לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי לפי פרק שלישי בחלק ג' לפקודת מס הכנסה". "הוא לא יהיה רשאי להשתתף בתוכנית של רשות מרשויות המדינה או של רשות מקומית המקצה דיור במחיר מוזל"; "הוא לא יהיה זכאי להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד של ילדו במעון יום"; "הוא לא יהיה זכאי להנחה במחיר הנסיעה" בתחבורה ציבורית; "לא יהיה זכאי לסיוע כספי לרכישת דירה מרשות מרשויות המדינה, מגוף מתוקצב או מגוף נתמך" (רק מהשנה השניה); "לא יהיה זכאי להנחה או פטור מתשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)" (רק מהשנה השלישית.(

פרטים נוספים 70 69 בג"ץ האריך את צו הביניים לעניין סעיף ,20 עד ליום 31.12.2026 71-74.בג"ץ בהרחבה, מנסה לחנך את הציבור החרדי על מחויבותו להתגייס, בדברי בלע על פי "התורה" של השופט סולברג. וזאת בניגוד מוחלט לדעת כל מאורי וגדולי הדורות שהנהיגו את היהדות החרדית. וגם בניגוד מוחלט לדעת הראי"ה קוק. בג"ץ "ברוב טובו" משאיר את "האפשרות לכמה יחידי סגולה, המתבלטים למרחוק בלימודם ובהתמדתם, להיפטר מן הזכות והחובה שבשירות צבאי." פסק הדין מטיל על המדינה לשלם לכל אחד מהעותרים הוצאות משפט 10000 ש"ח.

פרשנות יואלי ברים: החרדים דוהרים אל עבר חקיקת חוק הפטור מגיוס. בהיעדר חוק, כל יום נוסף שורף את הקרקע מתחת לרגליהם. המציאות הפכה לבלתי נסבלת: עשרות אלפי צעירים שמכונים "בני תורה" ברחוב החרדי חיים בפחד יומיומי ממפגש עם המשטרה, מעמדם המשפטי מידרדר בקצב קבוע, תקציבי הישיבות, צינור החמצן של המפעל הרוחני החרדי, הוקפאו, והניסיון לממן את המערכת הענקית הזו בלי המדינה, התרסק. שוב ושוב. יודעי דבר מספרים שמסעות הרבנים בחו"ל להשגת תרומות נכשלו לחלוטין, לעיתים הושג פחות ממחצית מהיעדים. ובתוך הרעש הזה, ניחוח המרד שכבר בקע לפני שבועות - התפוצץ. תקיפת ח"כ יואב בן צור מש"ס לא הייתה אירוע נקודתי ומלאכותי. סיבוב קצר שעשיתי השבוע בבית הכנסת היזדים, מעוזה ההיסטורי של ש"ס בבוכרים, מבהיר את עומק הזעם: צעירים ספרדים, שרבים מהם מאיישים את רוב תאי המעצר לעריקים, מרגישים שהם ננטשו. "בפוליטיקה אף פעם לא שאלתי שאלות", אמר לי אחד מהם, "אבל הפעם אנחנו נמכרנו. עוצרים רק ספרדים - ודרעי שותק. לא אמר על זה מילה" אם יש פן חיובי בסיפור הזה הוא טמון באייג'נסי החדש של הצעירים הספרדים. הם כבר לא מוכנים לשתוק, לא טומנים את הראש, ולא מוותרים על הזכות לשאול, לדרוש ולהציף את המציאות בקול רם. ואז הגיע אמש בג"ץ. בהחלטה חריפה הוא קיבל את העתירות, הורה למדינה להדק את האכיפה נגד משתמטים ולהחריף את הסנקציות כלכליות. גורמים בבתי הרבנים הליטאיים מספרים לי על הלחץ שהחלטה כזו יצרה. היעדר החוק קשה מכל חוק. למרות שהחוק של ביסמוט מצהיר על 50% גיוס של שנתון חרדי תוך חמש שנים, הרבנים מוכנים לחתום עליו. מבחינתם, החוק הרע ביותר טוב מהיעדר חוק. העיקר שיהיה מסלול מילוט מהכאוס הנוכחי שבו הם נחנקים. הדחת גלנט ואדלשטיין על ידי נתניהו הייתה הסימן הברור ביותר - ראש הממשלה מחויב לבלוק שגיבש עם החרדים, כנראה עד נשימתו הפוליטית האחרונה. האיש ששרד את מחדל השבעה באוקטובר יצליח, כך מאמינים בסביבתו וגם בסיעות החרדיות, למכור לציבור את החוק כפריצת דרך היסטורית שתביא "אלפי חרדים לצה"ל". המציאות כמובן הפוכה. לא יתגייסו אלפי חרדים לצה"ל כתוצאה מהנוסח הנוכחי של ביסמוט. בליכוד יודעים את זה והחרדים מודים בזה, אבל כל עוד הנייר חתום והמהומה נשלטת, עד לפסילת החוק על ידי בג"צ, האמת לא רלוונטית לאף אחד

מדינה מושחתת
מעצר הבכיר בנתב״ג הבוקר - גורם בחקירה ל׳ערוץ 12׳: ״במשך שבועות חיכינו שיחליט לחזור לארץ, החשדות נגדו - חמורים מאוד״.

׳ערוץ 14׳: הבכיר שנעצר בפרשת ההסתדרות - הינו בכיר מאוד בעיריית ראשון לציון שעל פי המשטרה שהה בחו״ל בזמן המעצרים ולדברי המשטרה האריך את שהותו לאחר שהבין שהוא חשוד.

לירן תמרי: החקירה נגד מני בנימין ראש להב 433 מתמקדת בחשד שקידם את קרוב משפחתו המשמש כיום כראש זרוע חקירות ביאחב״ל. דרגת הקרבה בין בנימין לקצין המקודם: בן דוד של אשתו .

בבית משפט השלום בירושלים נחשפו היום  פרטים חדשים בחקירת פרשת חמשת שוטרי מג"ב שנעצרו הבוקר בחשד שהבריחו שוהים בלתי-חוקיים פלסטינים בתמורה לכסף. בדיון להארכת מעצרם אמרה ראש שלוחת מח"ש בירושלים, עו"ד נועה לימור, כי מדובר ב"פרשה חמורה מאוד ורחבת היקף". בית המשפט האריך בשמונה ימים את מעצרם של כלל החשודים. לימור ציינה כי "לפי החשד, השוטרים קשרו קשר עם מבריחים פלסטינים והבריחו עשרות רבות של שוהים בלתי-חוקיים במחסום שבו הוצבו. בתמורה קיבלו שוחד וטובות הנאה. מדובר בסכומי כסף עצומים". אחד מלוחמי מג"ב הודה במיוחס לו וסיפר כי פעלו בפלוגה חרדית "אבנט" לפי "מחירון" קבוע: 100 שקלים עבור כל שוהה בלתי-חוקי שהוברח, ובסך הכול כ25- אלף שקלים שקיבלו לאורך התקופה. עוד שיתף כי מכר רימוני הלם לפלסטינים. במח"ש אמרו כי החקירה מתמקדת בקשר בין השוטרים, לוחמי סדיר בעוטף ירושלים, לבין גורמי הברחה פלסטינים, וכי בחקירה משתתפים גם חוקרי ימ"ר ירושלים. מוקדם יותר מסרו במח"ש כי "עם מעצרם והמעבר לשלב הגלוי, הם נחקרים בין היתר בחשד לקבלת שוחד והפרת אמונים". מפקד מג"ב, ניצב יצחק בריק, מסר: "מדובר באירוע חמור וחריג שבו, על פי החשד, מספר שוטרים כשלו וחטאו לתפקידם ולשליחותם כמגני הארץ והעם. זו אינה דרכנו ואינה דרכו של חיל משמר הגבול. מג"ב הוא חיל ערכי, מקצועי ונחוש, הפועל יומם וליל להגנת ביטחון המדינה ואזרחיה. אני מגנה בתוקף את מעשיהם של השוטרים המעורבים ומבהיר כי במקומות בהם נבין שכשלנו ונפל רבב בפועלינו נפעל בנחרצות, נחקור ונטפל ללא פשרות, זאת תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים.
"נמשיך לפעול ללא הרף לשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה מתוך תחושת שליחות, מסירות ועד כדי חירוף נפש, תוך שמירה על רף ערכי גבוה ובלתי-מתפשר. לא נתפשר על ערכיות לוחמינו ולא נעבור לסדר היום על כשל ערכי או מוסרי באשר הוא. מפקד הפלוגה ופקודיו שגילו ערכיות, אחריות ויושרה פעלו בדיוק כפי שמצופה ממפקדים ולוחמים בחיל".