פסטיבל סוניה פרס

[Shraga Elam]

 

אני מצטער, כדרכי, לקלקל את השמחה/חגיגה. אבל הואיל ופרס הוא עוף החי על נבלות ופגרים, מי שחיה איתו בהחלט קיבלה גם כמה פירורים. אז מה אם היא שתקה בפומבי? היא הרי אכלה לשובע והגנה על הנבלה. ד"א ישנו ספר הטוען שהיא לא טמנה ידה או חלק אחר של גופה בצלחת ולכאורה היה לה רומן סוער עם משה זיין. מי שכתב את הספר היה ידען גדול.

שרגא

[Eviathar H. ben Zedeff]

מי שישן עם שרצים נדבק בכינים ובקרציות.

 

איני מבין את הפסטיבל. מה קרה?! הסתיים הכרטיס האיראני? אין מה לברר בפרשת גלנט? הפכנו לשווייץ? פתאום כולם הפכו למעריציה של גרושת הנשיא האומלל של המדינה האומללה, שאנו - בניגוד לשרגא - נאלצים לסבול בה.

 

אביתר

 

--
**
להסרה מקבוצת הדיון , אתה מתבקש לשלוח מייל לכתובת הבאה
civil-forum...@googlegroups.com
אין צורך לנמק דבר , המייל שתשלח ימחק אותך אוטומטית מרשימות התפוצה
 
To unsubscribe from this group, send email to
civil-forum...@googlegroups.com
 
------
על מנת לעבור לדואר תמציתי, ראשי פרקים או מייל אחד ביום, בקר באתר הקבוצה
For more options, visit this group at
http://groups.google.com/group/civil-forum
 
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון

[Nitzan Shapira]

אולי ל"עם" כבר בא להקיא מהעיסוק הכפייתי בזיפים של האירני.
אולי ל"עם" לא ממש משנה אם הרמטכ"ל הבא יהיה גלנט או לובש-מדים אחר.
אולי ל"עם" לא באמת איכפת מה ששינסקי אומר, העיקר שתשובה יאכל אותה.

אם תעצור איזה "עם" אקראי ברחוב, תגלה שמה שבאמת מעניין אותו זה -
לדעת את מי הולכים להעיף מבית האח-הגדול.
לברר אם אפשר להשיג איזה אייפון מקורי בחצי מחיר.
לראות עוד תמונה של בר רפאלי, אבל הפעם בלי החזייה.
 - - - ולזה אתה קורא שוויץ?

אגב,
האם חי בקרבנו איזשהו אדם שאם מחר בבוקר יודיעו לך שהוא בר-מינן,
אתה תצא בהכרזה שמדובר באבידה גדולה, צער ויגון קודר, עטרת ראשנו נפלה,
אנשים כאלה אין כבר היום, נשארנו יתומים וכו' וכו' וכן הלאה והלאה?

ניצן ~

בתאריך 20 בינואר 2011 21:13, מאת Eviathar H. ben Zedeff <ev...@zahav.net.il>:

--

--------------------------------------------
ניצן שפירא
פרפר.נט | אינדקס אתרים ויזואלי
http://www.parpar.net

[Eviathar H. ben Zedeff]

ניצן,

 

את העם מעניין הזבל, שמכינים לו עשרה-עשרים טינופות, שהשתלטו על התקשורת הארצית - כולל הממלכתית - ומנהלים אותה, כדי למקסם את רווחיהם ולשרת את מטרותיהם הפוליטיות. לכן, הם מאביסים את העם בתערובת צהובה ורדודה - בין השאר כדי שלא יעסקו בדברים החשובים באמת. זה תהליך פאוולובי פשוט.

 

את מי מעניינת גרושתו של פרס? גם לבעלה אין כל ערך, והוא ממשיך לחיות על חשבוננו, כדרכו מימים-ימימה, ולשקר בריש גלי על צערו העמוק ושאר ירקות. לשליטי התקשורת הוא מספק סיפור טוב - כמו האין-חזייה של כוכבנית-שכבנית.

 

כיוון שלשאלתך האישית יש רק תפקיד דמגוגי, אני פטור מלענות לה.

[Nitzan Shapira]

אביתר,

העם רוצה זבל והעם מקבל זבל. זה לא שדוחפים לו את הזבל בכוח לתוך הגרון.
העם רוצה לחם-ושעשועים ותרבות הצריכה עונה בדיוק על הדרישה הזו.

אגב, זה לא תהליך פאוולובי פשוט אלא סתם תהליך קפיטליסטי טהור.

סוניה פרס מעניינת את העם בדיוק מאותה סיבה שלפני שבועיים נערך כאן פסטיבל
סביב אדם שהיה בועט כדורים לתוך רשת וקיפח את חייו בגלל נהיגה לא זהירה.
סוניה פרס היא סלב והעם מתעניין בסלבים. אם אתה תתעלה למדרגת סלב, גם
בך יתעניינו. ראה הוזהרת.

אתמול בערב חבר אמר לי בטלפון: שלום שלום!
אמרתי לו, למה אתה אומר שלום כשבחוץ משתוללת מלחמה?
שאל: מה? התחילה מלחמה?
אמרתי: לא. אבל עוד מאמץ קטן של כולנו ביחד ונזכה למלחמה בקרוב.
למה להלחיץ? אמר, עכשיו לא אצליח לישון, באמת תודה [וניתק]
---------------------------------------------------------------------------------
מסקנה: אנשים רוצים לישון ולא להתעסק בדברים החשובים.

אגב, השאלה האישית שלי לא היתה דמגוגית בכלל. רציתי לדעת אם לדעתך יש
אנשים, מחוץ למעגל קרוב, שאין להם תחליף. שאלה מקטגוריית האינפורמטיביות.

ניצן ~

בתאריך 21 בינואר 2011 07:55, מאת Eviathar H. ben Zedeff <ev...@zahav.net.il>:

[Eviathar H. ben Zedeff]

ניצן,

 

התהליך הקפיטליסטי הוא ליצור תגובה פאוולובית של 'לחם ושעשועים'. לא אני המצאתי זאת, אלא תיאודור אדורנו.

 

לכן, אף אחד - פרט לכמה דיירים ברחוב אופנהיימר ובני משפחתה של גרושת פרס - אינם מתעניינים בסוניה. הבוסים של התקשורת מתעניינים בה; ולכן, מאביסים אותנו בשטויות על אשה, שמעולם לא עניינה אף אחד בציבור, ומדגישים, שכל חייה ברחה מהזרקורים. כלומר, הם מודים, שאנסו אותה לאחר מותה.

 

ולא נדבר על השקרים, שמפיצים זבלני התקשורת, בדבר היותה אשתו. כבר מזמן נשיאנו הדגול אינו אורח רצוי בדירה ברחוב אופנייהמר (כפי שהיה רצוי שינהגו בו בכל בית יהודי), שאפילו אינה נושאת כבר את שמו, אלא את השם 'גל'.

 

לגבי "אנשים ... שאין להם תחליף" - כנאמר, בתי-העלמין מלאים בהם.

[Shraga Elam]

מה לעשות ואנחנו בצורה מדהימה מסכימים בגועל הנפש. צריך לראות כמה דברים בכל העולם ישנה מגמה חזקה של הצטהבות כלי התקשורת, אבל מאז ומתמיד פולחן אישיות, אגדות וכו' היו פופלאריות.  בישראל ישנה אהבה מיוחדת לפולחן מוות סביב אנשים מסויימים וצדק מנדלי מוכר ספרים שטען שפתאום לאחר מותם כל מיני אזובי הקיר נהפכים לענקי הדור.

 

עכשיו מועלת הגברת פרס/גל למדרגת קדושה. מה קרה? אז יכול להיות שהיא עסקה בגמילות חסדים בסתר. אז מה? היא גם היתה במשך דורות אשת חיקו ויועצת הסתרים של אחד האנשים הדוחים ביותר בפוליטיקה הישראלית וחובה לציין שזה הישג, שכן התחרות מאוד חריפה.

ממש לא צריך להיות איש הימין הקיצוני כדי לכתוב דברים כאלו.

אז אני מצטער, עבורי קצת צדקה לא מצילה ממוות וגם לא מספיקה כדי להפוך מישהי לקדושה וגם גדעון לוי וגם שולמית אלוני נחשפים עכשיו שוב בעליבותם המוסרית.

 

שרגא

[שמחה‎]

אביתר,

 

ישנו אדם יקר לי מאוד, שעושה עבודה ייחודית, וגם הוא מכיר את הפתגם על האנשים שאין להם תחליף.

 

האיש הזה מחפש בנרות מי שיחליף אותו, עו"ד בחייו, כדי שהוא יוכל לצאת לפנסיה וברבות הימים לפרוש למנוחות בלי חשש למפעל חייו.

 

בינתיים הוא לא מוצא.

 

האיש הזה יקר לי מאוד, וגם קרוב לי מאוד, שמו בישראל שמחה ניר.

 

אם תפריך את חששו שהפתגם הזה לא חל עליו, לא יהיה מאושר ממנו באדם.

 

שמחה

----- Original Message -----

From: Eviathar H. ben Zedeff

To: civil...@googlegroups.com

Sent: Friday, January 21, 2011 10:49 AM

Subject: Re: {C-Forum:24800} פסטיבל סוניה פרס

[.Moshe M]

חברים,

 

לעניין "פסטיבל סוניה פרס":

 

ראשית, ברצוני להרגיע את שמחה, ולהבטיחו כי באמת אין לו תחליף בתחומים מסוימים, ואני מקווה שאמירתי זו תהא הצדקה שתציל אותו ואותי ממוות.

 

שנית, לא ברור לי על מה ההתנפלות. כאשר נודע  דבר מותה של סוניה פרס, חשתי גם אני כי שדרי רדיו מסוימים מתחילים לקושש פסטיבל, ואכן כך עשו, אך הטעם לכך ברור. לאחר עשרות שנים  של פיזור אגדות וכתבי-סגידה לענק הרוח וכל השאר, שמעון הראשון (את שמעון החשמונאי, שלא לדבר על בנו של יעקב אבינו, לא אביא בקהל מפוקפק זה), הציבור - שכרסו כבר תפוחה לאחר שהואבסה במיתוס העצום - רוצה לדעת כל תג ופסיק על מי שהיתה רעייתו,  גם אם באחרית ימיה הפגינה כי אפילו היא אינה יכולה עוד לשמוע את הבלה-בלה, קל וחומר לחיות עימו. ומאחר שהגברת לא הותירה לנו אף אות כתובה אחת לציטוט, ובאופן נדיר-שבנדירים גם לא הגיג קטן אחד בתקשורת האלקטרונית למיניה (זה כשלעצמו הישג הראוי לפרס נובל לשלום), נמצאנו נידונים לשמוע את סיפורי פוגי, כלומר ניסים גראמה (זה שאומנם שמעון הוא אביו, ולכן אני משער כי הוא גם ערבי וגם יורש אפשרי של מניות תדיראן, אבל את סוניה הוא מציג כחברתו), השכן מלמטה רמי קליינשטיין (שהגברת נאלצה לבוא תכופות לדירת הוריו, לבקש שבשעתיים הבאות לא ינגן בפסנתר, סיפור המצביע על עדינות נפשה, בשל הימנעה מהפיכת שולחן על ראשו של המטריד המוסיקלי, כמו שהוא מלמד רבות מהו ההספד הראוי בבוא היום על בעלה-לשעבר של ריטה), ושאר ענקי הרוח ורבי המעש.

 

גם אם יש קמצוץ אמת במה שקראתי כאן לראשונה, כי הגברת חלקה אי-פעם יצוע עם מאן-דהוא שהלך לעולמו לפני קרוב ל-30 שנה - וללא ראיות אפשר לומר זאת על כל אישה, גם על נשותיהם של כותבי וקוראי דברים אלה -  לא ברור לי מה הרלוונטיות ומדוע חייבים להעלות עובדה לא-נודעת זו מתהום הנשיה דווקא כעת.

 

אגב, יתכן בהחלט, אם כי יקר המציאות, שרעייתו של איש-ציבור מפורסם תעסוק בצדקה ובמעשי חסד רבים, ללא מתן פרסום למעשיה, מה גם שיש לה היתרון של פרסום בעלה המאפשר התרת הפלונטרים, שהם אוצר-טבע גדול אף ממרבץ הגז של יצחק תשובה. סוניה פרס ז"ל אומנם לא נודעה ברבים כמפרנסת את בעל מסעדת "אולימפיה", בחברת רכלניות-צמרת ובחשניות-צמרת אחדות, אך היא עשתה עימנו חסד רב בהימנעה מלדרוש לעצמה את הזכות שקבלה לאה רבין ללא שום הצדקה (למעט עיסוקה באלו"ט, אך אין די בכך), להיקבר בהר הרצל בין "גדולי האומה" - שמיעוטם זכאים בצדק להסרת המירכאות, רובם ראויים להוספת כאלו כפולות ומכופלות, וממילא נעדרים ביניהם גדולים וחשובים כמו דוד בן-גוריון ומנחם בגין. הימנעותה של סוניה מהתקשורת ומהפרסום, שיכלה להשיג על נקלה ובשפע רב, וככל הידוע עד עתה גם הימנעותה מלדרוש ומלקבל זכויות-יתר כרימון (אך המתינו נא מעט לכמה עיתונאים תאבי תחקירים), ראויה בהחלט לפסטיבל צנוע. היא כל-כך שונה מאחרות כמוה, מהגברת קוצ'מוץ' עד בעלת הכפכפים המסוגננים במגדלי אקירוב, עד כי ממש מתבקש לסקר בתקשורת את דמותה, גם אם אין בשל כך מנוס מלשמוע את "קולו השבור" של שמעון, המספר בפעם האלף על אהבת חייו. חדי-אוזן, שלצערי אינני נמנה עימם פיסית, יכלו אולי לשמוע קולות מחאה מפי אהבת חייו האמיתית, העונה לשם "הכבוד". אבל, כידוע, הוא אינו מתעסק בזה.

 

אפילו היתה סוניה סתם אישה פשוטה, שלא הזיקה ושלא הועילה לאיש - תנוח בשלום על משכבה, ונאמר אמן.

 

משה

[Eviathar H. ben Zedeff]

שמחה,

 

אין חשש. זה חל על כולנו בלי יוצא מהכלל.

[שמחה‎]

אביתר,

 

פתגם שאין לו תחולה אוניברסאלית אינו פתגם שראוי לצטטו שוב ושוב.

 

אגב, לא העליתי את הנושא הזה לגבי משום ההערכה העצמית הגבוהה (וצנועה, לא לשכוח) שלי, אלא משום שהנושא הזה באמת חשוב לי.

 

אפילו בלי להסתכל על העתיד, היכולת שלי להתמודד עם כל מה שראוי לבוא בשערי האתר מוגבלת כמותית גם עכשיו.

[שמחה‎]

משה,

 

אהרן ברק אמר פעם - ועל כך יסכימו גם מתעביו - ש"מס דחוי הוא מס נחסך", ולפיכך גם מוות דחוי הוא מוות "נחסך".

 

אני מניח שלכך מתכוונת האמירה "צדקה תציל", וגו', כי אף אחד לא מתכוון להבטיח - ולכן גם לא יכול להבטיח - חיי עולם לצדיקים.

 

אם היו מבטיחים לי את זה, הייתי אולי משתדל יותר, אבל השאלה היא אם מעבר ל-120 שנה זה לא יותר מדי לבני אדם צנועים כמונו.

 

מכל מקום, "בכפוף לאמור לעיל", אני שותף לתקוותך.

 

ובאשר לפסטיבל סוניה, "אני מסכים, ואין לי מה להוסיף".