ברכת הלבנה

[צבי שביט‎]

*קידוש לבנה ביום חול וללא מניין*

שאלה: במוצאי שבת נגשנו לברך על קידוש הלבנה, אך היא הייתה מכוסה בעננים. האם נכון לחכות, כרגיל, למוצאי שבת הבא? הרי, יכול להיות שגם אז יהיו עננים שיסתירו אותה, או, שעדיף לברך עליה השבוע בהזדמנות הראשונה – גם ביום חול? האם יש חשיבות לברך במניין, או שאפשר גם לבד ביחיד?

תשובה: שנינו במסכת סופרים יט,י: "ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת, כשהוא מבושם, ובכלים נאים". משמע שיש לברך במוצאי שבת היא משום שמדובר בזמן של שמחה, שבו אדם מבושם לאחר סעודות השבת, ולבוש בבגדי שבת. דהיינו, יש חשיבות לברך מתוך שמחה, כיאה למקבל פני שכינה.

[קידוש לבנה בשמחה דווקא הוא הסיבה לכך שאין אומרים קידוש לבנה במוצאי שבת חזון, אלא דוחים למוצאי תשעה באב. אלא שנהגו לאכול קודם קידוש לבנה, בכדי שאכן תיאמר בשמחה. וכן, שהמנהג המקובל הוא שאין אומרים קידוש לבנה במוצאי שבת שובה, אלא במוצאי יום הכפורים. ושם נהגו לברך מייד לאחר ערבית, קודם הבדלה, אע"פ שלא טועמים לפני, מפני השמחה הגדולה של מוצאי יום הכיפורים שזכינו לסליחה וכפרה]. 

הלכה זו ממסכת סופרים שיש לברך על הלבנה דווקא במוצאי שבת הובאה בטור, ונפסקה בשולחן ערוך (אורח חיים תכו, ב): "אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים".

אמנם, כל האחרונים הדגישו שהלכה זו היא מצווה לכתחילה, אולם מעיקר הדין אפשר לברך גם ביום חול.

יתירה מזו, הב"ח והגר"א (הובאו בביאור הלכה שם) כתבו שאין להמתין למוצאי שבת, ולאחר ג' בחודש יש לברך, גם ביום חול.

אולם, המנהג המקובל הוא כדעת השולחן ערוך, לחכות לכתחילה למוצאי שבת.

אלא שהרמ"א הוסיף: "ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש, אז ממתינין עד מוצ"ש, אבל אם הוא אח"כ, אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן".

דהיינו, אם מוצאי השבת הבא הוא לאחר י' בחודש – אין להמתין למוצאי שבת, שמא יהיו גם הלילות לאחר מכן מעוננים – ואי אפשר יהיה לקדש.

החודש הזה (אדר א תשפ"ב) מוצאי שבת הבא (פרשת תצוה) יהיה ליל יב בחודש, ולכן אין לחכות למוצאי שבת, ויש לברך על הלבנה מייד כאשר יהיה אפשר.

באופן כללי מנהג אשכנז, וכן מנהג מרוקו (ע"פ הרב משאש), שאפשר לברך מג' בחודש ואילך. לשיטה זו אפשר עתה לברך בכל יום השבוע. מנהג המקובלים, וכן נהגו הספרדים והחסידים לקדש על הלבנה רק לאחר שבעה ימים שלמים מהמולד (שו"ע שם, ילקוט יוסף שם), והשנה – ליל ח' בחודש (ליל יום רביעי).

אם מברכים ביום חול יש מהדרים ללבוש בגדים נאים (רמ"א שם), ויש שלא נהגו כך (מ"ב שם. ילקוט יוסף שם).

עוד כתב הביאור הלכה (שם), שמעיקר הדין אפשר לברך יחידי, אלא שלכתחילה משום ברוב עם הדרת מלך נהגו לברך בעשרה, ולכן אם צפוי לו מניין עד י' לחודש – יחכה. והוסיף שלדעת החיי אדם גם שלושה אנשים נקראים לעניין זה ברוב עם, ואין לחכות כלל.

 

*למעשה*: היות שמוצאי שבת הבא יהיה רק ליל יב בחודש, יש להקדים ולברך על קידוש לבנה כבר באחד מימי השבוע, שמא במוצ"ש יהיה מעונן. למנהג אשכנז ומרוקו אפשר לברך בכל ימי השבוע, ולמנהג הספרדים וחסידים החל מאור ליום רביעי (ח' בחודש). וראוי לקדש על הלבנה יחד לאחר תפילת ערבית, משום ברוב עם הדרת מלך, אך מעיקר הדין אפשר גם ביחיד.

[צבי שביט‎]

1 - נשאלתי מי המשיב.

תשובה: הרב יאיר פרנק - הרב של עמיחי (לשעבר עמונה ואי"ה בקרוב ממש עמונה תקום מחדש).

2 - תגובות שהתקבלו:

שמעתי בשם רב יונה מרצבך ז"ל את החרוזים הבאים בגרמנית או ביידיש:

חשון, כסלו, טבת שבט

בענשט מען די לבנה ווען מאן זי האט.

 

היינו בחודשים כסלו טבת ושבט

מברכים על הירח בהימצאו.

יעקב גרשון וייס

-----------

א. ראוי להקדים אפי' ביחיד, שמעלת זריזין גוברת על ברב עם. כדאיתא בשלהי ר"ה.

ב. מעלת מוצ"ש גוברת על זריזין

ג. ספרדים לא חילקו בין י בחודש או לאחריו. והכל לפי העניין.

אלחנן ס.

‫בתאריך יום ב׳, 7 בפבר׳ 2022 ב-16:04 מאת צבי שביט <‪zvi...@gmail.com‬‏>:‬

--

צבי שביט (שטרן)

050-5918412

בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il

בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il

בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il