הנִדּוֹן: הדגש בנִדּוֹן ובנִזּוֹן
אוריאל פרנק
שלום
אשמח להכיר דיונים קדומים ועדכניים המנמקים את הדגש בפעלים בגזרת ע"ו בבניין נפעל,
כגון: נִדּוֹן, נִזּוֹן, נִלּוֹשׁ, נִמּוֹחַ, נִמּוֹל, נִנּוֹחַ, נִצּוֹד, נִשּׁוֹם.
בפועלי ע"ו יש שתי דרכי נטייה. האחת לפעלים שבהם הנו"ן בקמץ (לא מתקיים) ופ' הפועל בלי דגש; השנייה לפעלים שבהם הנו"ן בחיריק ופ' הפועל בדגש חזק (אם פ' הפועל גרונית – הנו"ן בצירי ופ' הפועל בלי דגש).
בפעלים בלא דגש הנטייה היא בתנועה חוצצת או בלעדיה, כגון נְסוּגוֹתִי נְסוּגוֹתֶם וגם נָסֹגְתִּי נְסָגְתֶּם.
בפעלים בעלי דגש (או בעלי תשלום דגש) הנטייה היא בלא תנועה חוצצת, כגון נִזּוֹן נִזֹּנְתִּי נִזָּנְתֶּם.
דוגמאות לפעלים בלי דגש: נָבוֹךְ, נָבוֹן, נָגוֹז, נָדוֹן, נָדוֹשׁ, נָכוֹן, נָלוֹז, נָמוֹג, נָמוֹט, נָסוֹג, נָפוֹג, נָפוֹץ.
דוגמאות לפעלים בדגש (או בתשלום דגש): נֵאוֹת, נִדּוֹן, נִזּוֹן, נִלּוֹשׁ, נִמּוֹחַ, נִמּוֹל, נִנּוֹחַ, נֵעוֹר, נִצּוֹד, נִשּׁוֹם.
אוריאל פרנק
נראה שהתופעה אינה קיימת כלל בלשון המקרא.לגבי נִמּוֹל (בראשית יז כו), נִמֹּלִים (בראשית לד כב) כתב כבר רבי יהודה חיוג' כאןששורש המילה אינו מו"ל אלא נמ"ל, כמו במילה וּנְמַלְתֶּם (בראשית יז יא)והדגש אם כן הוא עבור נ' השורש.ר' יונה אבן ג'נאח כאן מביא פירוש נוסף ל-נִמֹּלִים,והוא שאין זה בינוני נפעל אלא תואר לרבים על משקל גִּבּוֹרִים, שִׁכּוֹרִים.לפירוש זה הנ' היא פ' הפועל (השורש הוא עדיין נמ"ל), והדגש תבניתי.לגבי נֵעוֹר, רבי יהודה חיוג' סבור שהיה צריך להיות נָעוֹר והתנועה השתנתה בגלל האות הגרונית,ור' יונה אבן ג'נאח מעדיף לפרש שהנו"ן שורשית (מל' נעירה - השמעת קול).לגבי נֵאוֹת, יש לציין שדעת המדקדקים האלו ב-נֵאוֹת [גוף ראשון ל"ר] (בראשית לד טו), וב-יֵאֹתוּ (בראשית לד כב) ששורשם יא"ת ולא או"ת.נראה אם כן שבמידה והתופעה הזו קיימת, היא שייכת ללשון חז"ל.בתאריך יום ה׳, 5 במרץ 2026 ב-17:12 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHoJnaBAWHtOW0dMzqPNx60GgAOUmyPNrGhgecR8F5HyA%40mail.gmail.com.