1 מצח - הניקוד והקשר לפדחת
אוריאל פרנק
מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
Date: יום ו׳, 11 באוק׳ 2019 ב-2:09
חומר למחשבה בענין פירוש ומקור "פדחת":יש "מצח" שאין פירושה כמו "פדחת" ממש לפי בעה"ת:
שמות כח:לו-לח - וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב... וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת... וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן; בעלי התוס' שמות לט:כח - והציץ מונח על הראש במקום שער, אף על גב דכתיב והיה על מצחו לאו היינו פדחת. תדע מדקאמר "שערו", היה נראה בין ציץ למצנפת, ועל מצחו דכתיב בציץ מתרגמינן בין עינוהי... והיינו לישנא דכתיב בתפילין "ולטוטפות בין עיניך".
חוץ מההוראה הרגילה של 'מצח', מצינו מובן אחר בנביא: ש"א יז:ו – ומצחת נחשת על רגליו; [לפי רש"י, הוא מין בית יד שיוצא מהכובע ויורד למטה]: רש"י - ומצחת נחשת – כמין יד ברזל היוצא מן הכובע כנגד החוטים [חוטם], שקורין נש"ל בלע"ז, והיתה מגעת לו עד רגליו; [הרד"ק ומצ"צ פירשו שהוא מין טס]: מצ"צ - ומצחת – טס עשוי כעין מה שנושאות הנערות על מצחן, הקרוי מצחה; [חז"ל הגדירו את הציץ של כה"ג בצורה דומה, והוא טס המגיע מאוזן לאוזן]: סוכה ה. – ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב שתי אצבעות ומוקף מאזן לאזן; [לכאורה נראה לפרש שמצח הנחשת הוא מין טס הנמתח ממקום הפדחת כְּלַפּי מטה. לפ"ז 'מצח' במובן זה אכן דומה ל'צמח', שהוא כמו ציץ ה'צומח' ומשתרע ממקום מסוים[1].
ולולא דמסתפינא שמא יש להציע קירבה בין "פדח" ל"פרח" היינו דבר הבולט כמו פרח, כמצינו דוגמאות רבות של חילוף ד' ור', כגון:
חילוף ד' עם ר': רשר"ה במ’ ב:יד – ד"ה אליסף בן רעואל – נקרא לעיל דעואל.
חילוף ד' עם ר': רש"י איוב טו:כד – לכידור – לא מצאתי דמיונו. ויש לפותרו באותיות המתחלפות ר' בד' כמו אשכנז וריפת שבתורה (בר’ י:ג). ובדה"א (א:ו): אשכנז ודיפת. וכן: כתים ורודנים[2] (דה"א א:ז), אף כאן לכידור כמו לכידוד כאותו המלך שהוא עתיד ליקוד באש של גיהנם והוא סנחריב שנתנבא הנביא עליו: כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן לשרוף (ישע’ ל:לג) חייליו יקד יקוד ודומה לו: כידודי אש יתמלטו (איוב מא:יא) אם (ס"א אש) לפידים, אם (ס"א אש) להבות.
חילוף ד' עם ר': רש"י כריתות ז: – גירפת – ר' מתחלפת בד' הנחת את הקערה מן התבשיל וחסרת גם את העץ קסבר מגדף היינו מברך את השם.
חילוף ד' עם ר': ב"ר לז:א – כתוב אחד אומר ודודנים[3] וכתוב אחד אומר ורודנים[4] ר' סימון ורבי חנין רבי סימון אמר דודנים שהם בני דודין של ישראל רודנים שהן באים ורודין אותם אמר רבי חנינא בשעה.
חילוף ד' עם ר': ב"ר סד:ט - וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר (בראשית כו:כו)... מגורר מלמד שעלו בו צמחים, כמד"א: לְהִתְגָּרֵד בּוֹ (איוב ב:ח); עץ יוסף (שם): שעלו בו צמחים - מיני נגעים, כמד"א: להתגרד בו (איוב ב:ח) עבור הצרעת והטעם שהנגעים באים על לשון הרע, והוא דיבר לשון הרע על יצחק, לפיכך נענש בנגעים ומזה הרגיש שחטא ביצחק. ודריש ד' במקום ר'.
חילוף ד' עם ר': פס"ז (לקח טוב) פ' ראה דף כב: – דאה היא ראה כמו: דודנים (בר' י:ד), ורודנים (דה"א א:ז).
On Thu, Oct 10, 2019 at 9:39 PM RC Klein <yesh...@gmail.com> wrote:בזמן תפילות יוה"כ שמתי לב שבמחזור שלי כתוב "עזות מֵצח" בצירי תחת האות מ', אבל שמעתי רוב האנשים אומרים "מֶצח" בסגול תחת האות מ' וגם הסתכלתי בכמה מחזורים ובכולם כתוב מצב עם סגול. ולכאורה דבר תימה הוא שהרי במקרא לא מופיע מֶצח אלא מֵצח (כמדומני אפ' כשאינו בא בלשון סמיכות), וא"כ קשיא לי מאיפה זה יצא להם לנקד את המלה מֵצח ולא מֵצח? גם בעברית במדוברת אנשים רגילים לומר מֶצח ולא מֵצח, למרות שבמילון של אבן שושן כתוב מֵצח בצירי ולא בסגול.ואיידי דעלה בידינו, האם יש חילוק בין פדחת בלשון חז"ל למצח בלשון המקרא? האם הם שתי מלות נרדפות שמורים על בדיוק אותו דבר? מהו המוצא של המלה "פדחת" בלשון חז"ל?הכו"ח בברכת פתקא טבא,ראובן חיים קלייןביתר עיליתA Gutte Qvittel,
Reuven Chaim Klein
Beitar Illit, Israel
Author of: God versus Gods: Judaism in the Age of Idolatry (NEW!) & Lashon HaKodesh: History, Holiness, & Hebrew
ORCiD | LinkedIN | Google Scholar | Amazon
