כשקורין ויחל בתענית שותק החזן והקורא בתורה עד שיאמרו הקהל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך וגם ה' ה' אל רחום לומר כי הקהל אומר אותו כעין תפלה ומתכוונין לבם בלשון בקשה. והחזן הקורא אינו רשאי לקרות בלשון בקשה אלא כך עשה משה היאך היה מעשה שמשה בקש ומספר כל הענין רחום א'. וחנון ב'. ארך אפים ג'. ורב חסד ד'. ואמת ה'. נוצר חסד לאלפים ו'. נושא עון ז'. ופשע ח'. וחטאה ט'. ונקה י'. וסלחת לעוננו י"א. ולחטאתנו י"ב. ונחלתנו י"ג. הרי י"ג מדות כמו שמצינו אותם ודע שכך יש למנותם שהרי אמ"תי [שיסד הפזמון ה' ה'] מנה כן. ואומר אזכרה אלהים ואהמיה ועונין י"ג מדות. ובאחרונה הוא אומר תמכתי יתדותי בשלש עשרה. [הרי] כמו שמנינו לך חברם יחד לאמרם...
שלום רבותיי,לקראת קריאת התורה מחר במנחה (אלא אם יתהפך לששון ולשמחה):
- אם יש באמתחתכם חומר בנושא קריאת "ונקה לא ינקה" - אשמח לקבל.
- האם תרצו לחוות דעה בוויכוח שלי עם ד"ר הלבני כדלקמן?
תודה,כ"ט,אפ"רבתאריך יום ד׳, 23 בדצמ׳ 2020 ב-17:31 מאת Ephraim Halivni <ep...@bezeqint.net>:שלום,
תודה על הערותיך.
ג. אכן כך הכרעתי. לא מצאתי אזכור כתוב של המנהג הזה בפוסקים או בספרי מנהגים. אם אתה מכיר חומר כתוב בנושא, מאת רי"ח זוננפלד או פוסק אחר, שלח לי בבקשה את מראה המקום.
ד. למה ההבחנה הזאת?
כל טוב,
אפרים
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Sent: Monday, December 21, 2020 17:02
To: אפרים הלבני <hal...@hebrew-academy.org.il>
Subject: Fwd: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
שלום,
ג. בסוגיית "ונקה לא ינקה" אני מבין שהכרעת לדבוק בטעמים - בניגוד למנהג האשכנזי.
האם מוכרים לך דעות פוסקי הלכה בנושא, כגון תשובת רי"ח זוננפלד?
ד. מי שקורא בניגוד לטעמים וגרם לשינוי משמעות, מסתבר שצריך לחזור, גם אם יש מי שמפרש כך (וגם אם זהו פירוש חז"ל, רש"י, ת"א או כל כיו"ב).
אך מי שקורא בניגוד לטעמים הטברניים, אבל בהתאם למסורת שקיבל מאבותיו, לענ"ד לא רק שאינו צריך לחזור, אלא כך הוא צריך לנהוג לכתחילה.
כל טוב,
אפ"ר
From: Ephraim Halivni [mailto:ep...@bezeqint.net]
Sent: Thursday, December 17, 2020 8:23 AM
To: 'yitz...@gmail.com'
Subject: FW: תוכנית לשלושה ערבי עיון לשון ותורה בחנוכה תשפא.
לכבוד אוריאל פרנק,
שלום וברכה,
תודה על סדרת ערבי העיון לשון ותורה.
בהרצאתך [קישור] ... אתה יוצא מתוך הנחה שמי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל" אינו צריך לחזור. לדעתי הנחה זו אינה נכונה. וכבר הרחבתי את הדיבור בעניין בספרי התחינה והקריאה לחי עולמים, ירושלים תשע"ב, עמ' קיט—קכד.
מצ"ב
להשתמע,
אפרים הלבני
ב"הלא זכיתי להבין את הטענה כי הקריאה ב'ניגון ימים־נוראים' נחשבת כ'דרך בקשה', ובנוסף - שהיא מנוגדת לטעמים ופוגמת במשמעות הקריאה.
א. קריאת ה'עקדה' היא ב'דרך בקשה'?!ב. בעלי־הקריאה ששמעתי, קוראים בהתאם לטעמים, רק בטון ונעימה שונה.שמא טועה אני?
א. קשה לחשוב שיש כאן ויכוח בין חז"ל לבעל הטעמים לענין הפיסוק של ונקה, אלא שכך נדרשות יג מידות רחמים לפי דעתו של רבי עקיבא, הדורש תמיד במידה זו את התורה, כמו לגבי הכתוב 'והפדה לא נפדתה' שדורש פדויה ואינה פדויה, כך גם ונקה לא ינקה. וכך גם בתוך המילה ונקה כלול פן של רחמים, אבל בודאי שהקריאה של הציבור 'ונקה' לא אמורה להיות שייכת לקריאה של הבעל קורא פסוק ככתבו.ב. לגבי הפסוק צללו כעופרת במים אדירים כתב הפמ"ג סי' נא משב"ז סק"ג, והביאו במשנ"ב שם סקי"ז, שיש להפסיק בין 'במים' - 'אדירים', לפי דרשת חז"ל במנחות נג.אלא ששם עושה רושם שהבינו שגם הטעמים משתווים עם פירוש זה, והטיפחא מפסיקה יותר(ויש לציין גם לרבנו פרץ בהגהת סמ"ק במצוות ספירת העומר שג"כ הבין שהטיפחא מפסיקה יותר, מפרש ומפסק את הפסוק כך: 'שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום' שהכוונה שמחרת השבת השביעית היא חמישים יום ולא שסופרים חמישים יום)
דבריי מוסבים על הערה ב. המנהג האשכנזי המוכר לי הוא שלאחר שהקהל אומר את י"ג המידות על המילה "ונקה" ועד בכלל, הקורא קורא את המילים האלה בניגון של הימים הנוראים. ב"לא ינקה" הוא חוזר למנגינה הרגילה. בכך הוא מחבר את המילה "ונקה", שלפי הטעמים מחוברת לצמד "לא ינקה", למילים שלפניה, בהתאם לדרש שהמילה "ונקה" פירושה מנקה הוא לשבים. בכך הוא מעביר את ההפסקה הגדולה שבפסוק מהמילה "וחטאה" למילה "ונקה", בניגוד לטעמים. לא מצאתי מקור כתוב למנהג הזה. כאשר אני קורא, אני חוזר למנגינה הרגילה במילה "ונקה", כדי שהקריאה תהיה בהתאם לטעמים.
כל טוב,
אפרים
1. אם יש באמתחתכם חומר בנושא קריאת "ונקה לא ינקה" - אשמח לקבל.
2. האם תרצו לחוות דעה בוויכוח שלי עם ד"ר הלבני כדלקמן?
שלום,
תודה על הערותיך.
א. נכון הוא שדרכו של ר' עקיבא לדרוש את המקור המוחלט. אבל לרוב דרשתו אינה משפיעה על הפיסוק. כך המצב בפסוק "והפדה לא נפדתה" שציינת. אבל בפסוק "ונקה לא ינקה" הדרשה על "ונקה" מושכת את המילה הזאת לצלע הראשונה של הפסוק.
ב. דברי הפמ"ג על הפסוק "צללו כעופרת במים אדירים" מקורם בדברי הרב יהודה ליב פוחאוויטשר, בספרו דברי חכמים [המבורג] תנ"ב, סי' נא, סולת בלולה, ס"ק ד. וכבר כתב בער בסידורו שדברים אלה מבוססים על הנחה מוטעית של הטעמים. בכל מקרה המקרים האלה אינם עניין לנקודה שאני דן בה, מכיוון שהפוסקים האלה חשבו שפירושים אלה מתאימים לטעמים, כפי שאמרת.
כל טוב,
אפרים הלבני
שתי תגובות נוספות:
בתאריך יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-12:52 מאת יעקב ברגמן <yeb...@gmail.com>:
א. קשה לחשוב שיש כאן ויכוח בין חז"ל לבעל הטעמים לענין הפיסוק של ונקה, אלא שכך נדרשות יג מידות רחמים לפי דעתו של רבי עקיבא, הדורש תמיד במידה זו את התורה, כמו לגבי הכתוב 'והפדה לא נפדתה' שדורש פדויה ואינה פדויה, כך גם ונקה לא ינקה. וכך גם בתוך המילה ונקה כלול פן של רחמים, אבל בודאי שהקריאה של הציבור 'ונקה' לא אמורה להיות שייכת לקריאה של הבעל קורא פסוק ככתבו.
ב. לגבי הפסוק צללו כעופרת במים אדירים כתב הפמ"ג סי' נא משב"ז סק"ג, והביאו במשנ"ב שם סקי"ז, שיש להפסיק בין 'במים' - 'אדירים', לפי דרשת חז"ל במנחות נג.
אלא ששם עושה רושם שהבינו שגם הטעמים משתווים עם פירוש זה, והטיפחא מפסיקה יותר
(ויש לציין גם לרבנו פרץ בהגהת סמ"ק במצוות ספירת העומר שג"כ הבין שהטיפחא מפסיקה יותר, מפרש ומפסק את הפסוק כך: 'שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום' שהכוונה שמחרת השבת השביעית היא חמישים יום ולא שסופרים חמישים יום)
---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "עזריאל ברגר" <azr...@gmail.com>
תאריך: 28 בדצמ׳ 2020 1:49 אחה״צ
--
![]() |
בלי וירוסים. www.avast.com |
ביום חמישי, 7 בינואר 2021, 14:02:38 GMT+2, יעקב ברגמן<yeb...@gmail.com> כתב:אגב, מעשה שהיה פעם בישיבת סלבודקה בבני ברק, שקרא בעל הקורא את הפסוק מי תכן את רוח ה' בלי הפסק בין רוח ל-ה'ואמר הג"ר דב לנדוי שכיון שיש מפרשים מוסמכים שמפרשים כך, א"צ לחזור.
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwE1AbOWkNrt9d_A%3Dxzen7tZYvtQXihsNvHorwHxS4v1Wg%40mail.gmail.com.
הוזכרו כאן שלוש דעות:
1. כל סטייה מהטעמים הגורמת לשינוי משמעות - צריך לחזור (ד"ר א' הלבני).
2. אם יש "מפרשים מוסמכים" שמפרשים כך - אין צריך לחזור (הרב אפרים דב לנדו, רב ד"ר הלפרין).
3. אם יש לעדה מסורת לקרוא בפסוק מסוים בניגוד לטעמים הטברניים, לא רק שאינו צריך לחזור, אלא כך צריך לנהוג לכתחילה (כנלענ"ד).
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHEsSEOwXNq_k%3DAc_MUBSLed%2Bs_QwkHDrmQvkjR20ErKA%40mail.gmail.com.