

ר' אליהו צודק ששיבוש מ-ת ל-ס לא בהכריח משיבוש אשכנזייכול להיות גם שיבוש גרפי בהעתקת סופרOn Wed, Jan 8, 2020 at 2:23 PM Leor Jacobi <mail...@gmail.com> wrote:On Wed, Jan 8, 2020 at 2:13 PM Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com> wrote:הצצתי בפירוש המשנה של הרב קאפחוגם בתרגום החדששניהם גורסים בתי"ו המסותפות (לא המוס...) פירוש מבוקעות כאן אין מקום לס'אבל הסמ"ך מופיע בדפוסים קדומים חפים מהשפעה אשכנזית [ככל הנראה]אפשר לבדוק בעדי נוסחבתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-12:47 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:השאלה היא, כפי שכתב ר' ליאור, האם מצאנו תיעוד קדום לכתיבה עם ס מוסתפ(וס) ?בתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-12:36 מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:אם אני מבין נכונה המשנה נתנה לבוש של רבים למלה מוסתפ(וס) הסיום 'וס' מופיע בהרבה מלים ואינו מחייב השווה אלכסנדר-אלכסנדרוסועודוזה לא קשור לניוון האשכנזי של הת' הרפויה לס'(בלשון ימינו נפוץ הביטוי 'בלוטוס' ולא מייד קישרתי את זה לBLUETOOTH - זה כבר ניוון ישראלי רגיל
--הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו--הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
--
--
| שבת ט ע"א | רש"י, שורה 7 מהשורות הרחבות (השניות) | ונמצא עובי הפסח כולו מקורה | ונמצא עובי הפתח כולו מקורה |
והעומד חוץ לפתח אין מצטרף | והעומד חוץ לפסח אין מצטרף | רש"י, שורה 1 מהשורות הארוכות (השניות) | פסחים פה ע"ב |


שלום אוריאל"פסח אהל מועד" נמצא פעמיים:א' מק"ג שוקן אצל בנות צלפחד [כבר תוקן בהוצאות מאוחרות.]ב' ירושלמי פסחים פרק שביעי שורה ששית בעמוד מג:? בהלכה ה [אין לי הדפוס לפני]. לא ידוע לי על שגיאה כזאת בבבלי, ומן הסתם כבר חפשתי אז.דברתי על זה בכינוס ביריחו תשע"ה והכותרת היתה 'אבל זה כתוב בסידור!'בברכת התורהאליהוא
מוזמנים להוסיף לרשימת הדוגמאות של הדפסת ס' במקום ת' בבתי דפוס אשכנזיים:1. פירוש רש"י בתלמוד שהודפס בדפוס וילנא: "פסח" במקום "פתח" (אשמח למי שיזכיר לי את הדף).2. ספר מלכים ב' ד, כד, הוצאת אשכול [שנת הוצאה?] "ותחבש האסון"3. דמאי א, א מוסתפוסאין שום סיבה להניח מילה לועזית, וגם לא ידועה לי מילה יוונית שתתאים כאן.
נקודה למחשבה: הכפר ס(א)טאף (נכתב גם צ(א)טאף אבל אפשר שזו תוצאה של התדמות לטי"ת הנחצית). ברשימת השמות של PEF שבה מנסים לפרש כל שם לא ידעו לפרש שם זה, ונראה שהוא קדם-ערבי אף שלא תועד במקורות.
לדברי סגל ב'דקדוק לשון המשנה' (עמ' 106) יש באוצר המלים המשנאי כ-300 שרשים עבריים מקוריים שאינם במקרא (הוא מציג שם רשימות ואמנם סטף אינה ברשימה, לדעתי בשגגה).
לגבי הסמ"ך במקום ת"ו זה רק בעדי נוסח נחותים. בילדותי למדתי בספר מלכים הוצאת אשכול והיה כתוב שם "ותחבש האסון" ...
יואל
מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:42הצצתי גם ביסטרוב-JASTROWבשורש סטףמתייחס לזה כשורש עברי
בתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:36 מאת Leor Jacobi <mail...@gmail.com>:ר' אליהו צודק ששיבוש מ-ת' ל-ס' לא בהכריח משיבוש אשכנזייכול להיות גם שיבוש גרפי בהעתקת סופר
שלום, אלי,אינני יודע אם "מוסטפוס" היא צורה יוונית, אן שמא זו דוגמה נוספת לטעיות שנוצרו בבתי דפוס אשכנזיים, שהקריאו לסדר הדפוס במבטא אשכנזי ולכן החליף ת' בס'.דוגמה מפורסמת בפירוש רש"י בתלמוד שהודפס "פסח" במקום "פתח" (כרגע איני זוכר את הדף).עכ"פ זה לא רק רע"ב.בכתבי יד פרמה וקאופמן: הַמְסוּטָפוֹתוראה בקישור זה על הנוסחאות.לעצם הפירוש, ראה מאמר זה של הרב יואל יעקובי: "הסיטוף – ביקוע התאנים לצורך הבשלתם" בתוך קישור זה. הרב יעקובי לא הזכיר שם את האטימולוגיה של הר"ש סירליאו: מלשון סייף (אגב, על מפעלו הפרשני והטקסטואלי של ר' שלמה סיריליו לירושלמי זרעים*- ראו בקישור זה).---------- Forwarded message ---------
מאת: Eliezer Kir-on <e...@kiron.co.il>
Date: יום ג׳, 7 בינו׳ 2020 ב-11:47
Subject: האם קיים קשר לת' (הנשמעת ס) האשכנזית?הגרסה במשנה דמאי א א הינה מוסתפות. הגרסה ברע"ב הינה מוסתפוס. אני מניח שגרסת רע"ב מקורה ביונית ואילו הגרסה במשניות שלנו היא טרנסליטורציה לעברית. במקומות אחרים המעבר בין ס יונית למילה עברית מביאה לשימוש דווקא ב- מ סופית (למשל, ליסטיס אל ליסטים; גם אם מוכרת לי הערתך בענין ליסטיסים, הרי שזו הדוגמא שעולה לי כרגע).מכל מקום האם יש למעבר בין ה ת אל ה ס, קשר למבטא האשכנזי?כט"ס
לגבי החילוף המעניין של ח-כ שהביא הרד"ר מ' הלפרין -- כנראה שאינו מתאים לשרשור זה:

הערה 274: ש' ליברמן, "הוראות נשכחות", לשוננו לב (תשכ"ח), עמ' 97—98.
ירושלמי, סוכה, פרק חמישי, הלכה ו:"אלו שני כלים שנשתברו בבנין הראשון ולא עלתה עליהן ארוחה"במקום ארוכה. כמו "תעלה ארוכה לעלה נידף", או
גם במסכת עירובין (ב.) הוילנאית: "ונשאו" הקהתים, תחת "ונסעו".
מפי עמיתי הרה"ג מוה"ר יצחק ישעיה וייס, רבו של נוה-אחיעזר שליט"א, שמעתי בבחרותנו, בהיותנו בשבת תחכמוני, על החילוף (מקורו במבטא הליטאי העמוק, בו החולם מצטייר) "יסודותיה – יתדותיה" בפרש"י סוכה ב. .
בברכת חורף גשום, בריא ושקט,
מ. ג.
המקור לא ברור.כנראה הודפס על קרטון כחלק מערכה של מוהל (ארה"ב, לפני כ100 שנה)

בתאריך יום ו׳, 7 במרץ 2025 ב-12:16 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
Date: יום ו׳, 7 במרץ 2025 ב-11:45דוגמה נוספת לתופעה:רש"י מסכת סנהדרין דף פ עמוד ב
שמע מינה - מדקתני ידונו בסקילה מותרה למיתה חמורה הוי מותרה למיתה קלה, משום דקלה בכלל חמורה, דאי לא הוי מותרה למיתה קלה - הנך דנתחייבו חמורה היאך נתחייבו בסקילה, הא לא אסרו בהם מיתה זו, ונפטריה לגמרי - אלא נילף מהכא דהוי מותרה.צ"ל: אתרו
בתאריך יום ה׳, 9 בינו׳ 2020 ב-10:23 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
מוזמנים להוסיף לרשימת הדוגמאות של הדפסת ס' במקום ת' בבתי דפוס אשכנזיים:1. פירוש רש"י בתלמוד שהודפס בדפוס וילנא: "פסח" במקום "פתח"

ירושלים תרס"ג

![לא שנאף, סידור אשכנזי שנכתב לפני שנת קט [נמצא בשנת רסב בבית הכנסת בבמברג, בית הכנסת חרב ולא היה בשימוש מפרעות קט. בסידור מופיעה הנצחה לאדם שנפטר בשנת פה].png](https://groups.google.com/group/rohav-lashon/attach/ca29d14ac92e/%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%A3,%20%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%20%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%20%D7%A9%D7%A0%D7%AA%20%D7%A7%D7%98%20%5B%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%20%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA%20%D7%A8%D7%A1%D7%91%20%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%91%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92,%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%20%D7%95%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%20%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%98.%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%94%20%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94%20%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8%20%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA%20%D7%A4%D7%94%5D.png?part=0.1&view=1)
"ונמצא עובי הפסח כולו מקורה" – פירש"י שבת ט.
מקבילו נמצא בפסחים ! שם פרע לו הבחור הזעצר וה'פסח' נהיה 'פתח'! :
בברכה,
ביום חמישי, 27 במרץ 2025 בשעה 13:25:16 GMT+2, LEVIN RONI<406451...@gmail.com> כתב:בפרשת פינחסותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר (במדבר פרק כז פסוק ב)התיבה פתח הודפסה בטעות בסמ"ך.המדובר הוא במהדורת נטר (כמדומני תרי"ט)בתאריך יום ג׳, 25 במרץ 2025 ב-21:19 מאת LEVIN RONI <406451...@gmail.com>:כבר שלחתי שבחומש שבהוצאת שלמה זלמן נעטער ישנה טעות כזאת בטקס של המקראבתאריך יום ג׳, 11 במרץ 2025 ב-1:01 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwGXsSvcqRYwAQXG-WKmjeNkknH8NaSECAx6aEh_ZFOpWQ%40mail.gmail.com.