​המזוזה - על שום מה?

[אוריאל פרנק‎]

שלום

אני מחפש דיונים נוספים על:  

1. הגיזרון של השם "מזוזה" [מלבד ר' יוסף בכור שור ורש"ר הירש דלקמן].

2. מי דן בכך שהאות ח', שצורתה כמו פתח, מורכבת בכתב סת"ם משתי מזוזות שצורתן האותיות ז' [כמו שתי האותיות ז' שבמילה מזוזה]!

3. מזוזות מופיעות בתורה רק ביצ"מ, ברציעת העבד ובמצות מזוזה. 

לאור זה מתבקש שטעם המזוזה - זכר ליצ"מ. 

האם מוכרים לכם מקורות קדומים שהסבירו כך את טעם המזוזה [מלבד הרמב"ן דלקמן]?

4. בלשון הרמב"ם דלקמן האם ניתן לפרש "ויזכור אהבתו" - אהבת ה' אלינו כפי שבאה לידי ביטוי ביצ"מ, ולא כפי שרגילים להבין: המצוה שלנו לאהוב אותו ככתוב במזוזה: "ואהבת".

שבוע טוב ובשורות טובות

אפ"ר

ר' יוסף בכור שור שמות י"ב:ז'

ונתנו על שתי המזוזות – שהם מזה ומזה לפתח, ונראה מבחוץ. כדי שיראה אותו המשחית, ויהיה אותו דם סימן לכפרה על דמכם.

אי נמי: מזוזות – על שם שזזות ממקומן, כשרוצה לתת כלי גדול בבית.

ספר השורשים לרד"ק

זוז – מְזוּזָה המ"ם נוספת והה"א לנקבה

רש"ר הירש שמות י"ב:ז'

"מזוזת" – משורש "זיז", "לנוע" – שולטות על תנועת הנכנסים והיוצאים

1. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם. (שמות י"ב:ז' / מקראות גדולות) (en)

2. וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. (שמות י"ב:כ"ב / מקראות גדולות) (en)

3. וְעָבַר י"י לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח י"י עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. (שמות י"ב:כ"ג / מקראות גדולות) (en)

4. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אׇזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם. (שמות כ"א:ו' / מקראות גדולות) (en)

5. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים ו':ט' / מקראות גדולות) (en)

6. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים י"א:כ' / מקראות גדולות) (en)

צורת האות ח'

האות חי"ת, מורכבת משני זיינין וחטוטרת למעלה, כמין גג, ואם עשה אותה כמין דל"ת וזיי"ן, או כמי שני ואווי"ם וחטוטרת עליהם, בדיעבד כשר, ולכתחילה, צריך שהראש של הזיי"ן הימני של האות חי"ת, תהיה עגולה בצידה הימני.

מאלו אותיות מורכבת האות ח' ? (dirshu.co.il)

מזוזה זכר ליציאת מצרים - בריתי יצחק ● מאמרי הרב יצחק ברנד (022.co.il)

 הרמב"ן (שמות פרק יג פסוק טז, סוף פרשת בא) 

כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פנות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות אבותיהם החפצים ביראת שמו.

[ב] קושיה על הרמב"ן שהכניס מזוזה ברשימה של זכר ליציאת מצרים

שאלה הראשונה: מה שכתב הרמב"ן, ברשימה של מצוות שהם זכר ליציאת מצרים, תפילין, מזוזה וסוכה.

הנה תפילין מובן שזה זכר ליציאת מצרים, שהרי שתי הפרשיות הראשונות של תפילין הם פרשת "קדש" וכן "והיה כי יביאך", שבשניהם מבואר באריכות יציאת מצרים. אולם במזוזה יש רק שתי פרשיות שהם "שמע" וכן "והיה אם שמוע", ושם לא הוזכר כלל יציאת מצרים.

והרמב"ן הזכיר עוד הפעם שמזוזה הוא זכר ליציאת מצרים (דברים פרק ו כ) וז"ל: "וטעם כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות - שישאל תחלה, על מה יעידו אלה המצות הנקראים "עדות" בעבור שהם זכר לנפלאותיו ועדות בהם, כגון המצה והסוכה והפסח והשבת והתפילין והמזוזה".

[ג] תירוץ על הקושיה

ונראה לתרץ בזה, שמה שמזוזה הוא זכר ליציאת מצרים הוא בגלל מקום המזוזה, שנותנים על מזוזת הפתח, וזה היה בקרבן פסח של מצרים שנתנו את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות.

כמו שנאמר (שמות פרק יב פסוק כב) "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר:   (כג) וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף:   (כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם".

ועל אף ששם נתנו גם על המשקוף ואילו מצוות מזוזה הוא רק על מזוזת הפתח, מ"מ זה לא קשה, משום שיש כלל בהלכות מזוזה (עירובין דף יא ע"ב) שאין הפתח חייב במזוזה אלא אם יש לו משקוף, כי בלי זה נחשב פתחי שמאי [פתחים שוממין] וממילא גם המשקוף מצטרף לחלק של מצוות מזוזה.

ויש לנו מקור מחז"ל שמצוות שנעשה במזוזת הפתח, הוא זכר ליציאת מצרים, ממה שאמרו חז"ל על מצוות רציעת עבד עברי שנעשה במזוזת הפתח. שהביא רש"י בפרשת מפשטים "מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית, אמר הקב"ה, דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות, ואמרתי (ויקרא כה נה) 'כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם', ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע בפניהם".

ובזה מיושב קושיה גדולה על הפסוק שנאמר אחרי הפסוקים הנ"ל בציווי של נתינת דם על המשקוף (שמות יב כד) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם". וזה קשה מאוד, שהרי לא נצטוו על נתינת דם על המשקוף ושתי מזוזות לדורות עולם, שהרי בפסח דורות נותנים על המזבח ולא על המזוזות.

וחז"ל במכילתא מתעוררין בזה ואומרים שכוונת הפסוק הוא על הדין שצריך לקחת כבש או עז זכר ולא בקר.

אולם זה עדיין לא מיישב הכל, למה נכתב פסוק זה כאן בנתינת דם על המזוזות, היה צריך לכתוב אצל דין לקיחת כבש או עז [ועי' בנצי"ב (העמק דבר) שנתעורר בזה ותירץ על דרך דרוש].

אולם לפי מה שכתבנו על פי הרמב"ן, שמצוות מזוזה הוא זכר ליציאת מצרים בגלל שמזכיר נתינת דם על הפתח בקרבן פסח מצרים, וזה לא נתקיים אלא אם זוכרים שבמצרים נתנו את דם הפסח על המשקוף ושתי המזוזות, ומכח זה נעשה מצות מזוזה זכר ליציאת מצרים וזה שנאמר (שמות יב כד) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם", היינו שצריך לזכור בכל הדורות שנתנו את הדם בקרבן פסח מצרים על המשקוף ושתי המזוזות כדי שתדעו שמצוות מזוזה היא זכר ליציאת מצרים.

...

[ח] כוונת מזוזה ברמב"ם ורמב"ן

כתב הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ו הלכה יג) וז"ל: "חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש ב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים, אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא שנאמר (תהלים לד ח) 'חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם'".

ובשולחן ערוך (יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפה): "הגה: י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה (מהרי"ל שם, ומוכח בעבודת כוכבים דף יא), ויאמר: ה' ישמר צאתי ובואי מעתה ועד עולם (במדרש). וכן כשיכנס אדם לבית, יניח ידו על המזוזה".

ולפי מה שבררנו כאן בשם הרמב"ן יש להוסיף בכוונת מזוזה גם זכר ליציאת מצרים, וכל מה שכלול בתוך אמונת יציאת מצרים שזה חידוש העולם וידיעה והשגחה וכל יכול ונבואת משה רבינו שכולל כל התורה, וכן כל מהלך הטבעי הם ג"כ נסים, רק שהם נסים נסתרים.

ואף שקשה לכוון בכל פעם כל הכוונות, מ"מ לפעמים יש לכוון את הכוונות האלה.

[ט] רשימה של מצוות שהם זכר ליציאת מצרים

הכוונות האלה הם בכל המצוות שהם זכר ליציאת מצרים. כגון מצה, סוכה, פסח, שבת, תפילין, מזוזה, ציצית [ובפרט תכלת, שהוא זכר לניסים שבים סוף], פדיון הבן, פדיון פטר חמור, קדושת בכור בהמה טהורה. וכן כל יו"ט הוא זכר ליציאת מצרים כמו שאומרים בקידוש ותפילת יו"ט. וכן קדושת לוים וכהנים, כמו שנאמר (במדבר פרק ג יב) "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם:   (יג) כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה'". וכן הקריאה בשעת הבאת ביכורים. וכן מה שמזכירים כל יום בוקר וערב יציאת מצרים בקריאת שמע ובברכת אמת ויציב בבוקר, ואמת ואמונה בערב, וכן בשבת ויו"ט בברכת נשמת.

וכן ביציאה למלחמה יש להזכיר יציאת מצרים, כמו שנאמר (דברים פרק כ, א) "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

בברכת המזון בברכת הארץ גם מזכירים יציאת מצרים, אולם לא הוזכר בחז"ל חיוב זה, רק ברית ותורה. ונראה מה שהמנהג להזכיר גם יציאת מצרים, משום שיסוד ברכת הארץ היא הודאה על מתנת ארץ ישראל דומה לקריאת ביכורים, ושם מדובר באריכות על יציאת מצרים, על כן הנהיגו גם בברכת הארץ של ברכת המזון.

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 29 בינו׳ 2023 ב-0:32‬
‪Subject: הרב ליאור אנגלמן כ"ו בטבת תשפ"ג ‬
To:

כאן אני רוצה להתפלל

קהילה שחתומה על שאיפה להתקדם בעבודת ה', רב שדואג קודם כול לפוגג מתח של נער בר מצווה, וקריאה מושלמת בתורה שיש בה בכל זאת טעות אחת * שבת בקהילה אחת בפתח תקווה גילתה לי בית כנסת קסום במיוחד

https://www.inn.co.il/news/589437/?utm_source=whatsapp&utm_medium=social&utm_campaign=share&utm_content=1674944797068

חתום בנשיקה

אני אוהב להתפלל מפעם לפעם בבית כנסת אחר, בקהילה אחרת שאינני מכיר. לפעמים מקום אחר פותח לי משהו חדש בתפילה, לפעמים מגלה לי עולמות חדשים. אני אוהב מאוד להיכנס בדרך מפה לשם אל איזה יישוב שאינני מכיר בצד הדרך, להתפלל שם מנחה וערבית, להקשיב לדרשה שבין לבין, לפגוש את התורה במנגינה אחרת.

השבת נפלה בחלקנו הזכות להתארח אצל קרובי משפחה בהדר גנים ולהתפלל בקהילת 'יחדיו' שמנהיג בדרכו הקסומה הרב אייל ורד, היקר לי מאוד.

בכניסה לבית הכנסת אמר לי הבן שלנו: "תראה את זה!" על הקיר הייתה תלויה מעין הכרזת חזון קהילתי ממוסגרת, בסגנון מגילת העצמאות ובמילים שעשו לי חשק באותו רגע להצטרף לקהילה:

"בס"ד,

לפיכך נתכנסנו אנו חברי קהילת יחדיו, ביום חגנו, י"ח אלול ה'תשע"ח, יום העשור להקמת קהילתנו, ובתוקף דיבוק החברים ומחויבותנו לדבר ה' – באנו להצהיר כי נשתדל ככל יכולתנו להתקדם בעבודת ה'. להתפלל תפילות משמעותיות, ללמוד וללמד תורה, לאהוב את כלל ישראל, לקבל כל אחד בסבר פנים יפות ולסייע לפרט ולכלל. מתוך ביטחון בצור ישראל, הוא הנותן כוח לעשות חיל.

באנו על החתום, חברי קהילת יחדיו".

ואכן מתנוססות שם חתימות של בני ובנות הקהילה.

עוד לא נכנסתי להיכל התפילה וכבר ידעתי שבמקום כזה אני רוצה להתפלל. חשבתי לעצמי על הרגע שבו חתם חבר קהילה על כתב החזון, כמו חתימה על חוזה שחורג הרבה מעבר לגבולות החומר. היד שלי הייתה רועדת אילו הייתי מתבקש לחתום. רועדת מכובד האחריות, אולי משמחת ההשתייכות.

חשבתי לעצמי כמה מיוחד לגדל ילד בקהילה כזאת, כשהדבר הראשון שהוא פוגש בכניסה לבית הכנסת הוא חתימת הוריו על הצהרה כי ישתדלו ככל יכולתם להתקדם בעבודת ה'. איזו מתנה. אחר כך הסתכלתי מהחלון וראיתי את מגדלי המגורים בני שמונה עשרה הקומות שמקיפים את בית הכנסת. נזכרתי בגמרא שמזהירה: "כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת לסוף חרבה". נזכרתי בהסבר הרב קוק על כך שבית הכנסת חייב להיות גבוה מכל בתי המגורים כדי להבהיר מהיכן שואבים החיים את משמעותם. הדרכה הלכתית מעשית ביישובים של פעם שיש בהם לכל היותר וילות בנות שלוש קומות, אבל מול גורדי השחקים האלה – מה עושים? ואז הבנתי טוב יותר את ההצהרה של חברי הקהילה. מבחינה פיזית בית הכנסת מן הסתם נמוך מביתם, אבל בחתימתם הגביהו אותו מעלה מעלה. עכשיו אפשר לשאת שוב עיניים אל בית התפילה ולקחת ממנו רוח חיים הביתה, משל היה המגדל הגבוה בכל השכונה.

כל קהילה צריכה הצהרה כזאת, חשבתי לעצמי. אולי לכל קהילה מתאימה הצהרה אחרת, אבל הרגע שבו אתה מנסח לעצמך מה הסיפור שמביא אותך שלוש פעמים ביום אל המקום הזה חשוב מאין כמוהו. אולי לא רק בפתח בית כנסת, הרי כל בית צריך בפתחו איזו מגילת חזון שכזאת בכניסה, כל משפחה צריכה. אחר כך חשבתי לעצמי שיש כזאת: המזוזה. אומנם כתב ההתחייבות מכוסה מן העין, אבל בכל פעם חותמים בנשיקה.

[אוריאל פרנק‎]

 אלפא ביתא  לרבנו יום טוב ליפמן מילהויזן:

‫בתאריך יום א׳, 29 בינו׳ 2023 ב-1:31 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

והנה דיון מלפני 8 שנים שקשור קצת:

‫בתאריך יום א׳, 12 באפר׳ 2015 ב-21:15 מאת אוריאל פרנק <‪uriel...@gmail.com‬‏>:‬

כל מי שלשון התורה רגילה בלשונו, משתמש ב"משקוף" למה שמעל הדלת, בניגוד ל"מזוזה" שבשני צידי הדלת, מימין ומשמאל העומד בפתח.
לפני כשנתיים שמעתי במהלך שירות מילואים הוראה חדשה ל"משקוף": צידי הדלת -- היינו מה שנקרא בלשון התורה: "מזוזה"!
זאת ועוד, השבוע אינה ה' לידי "סידור המפורש לילדים - תהילת ה'" (ערוך בידי רמ"מ טברדוביץ', כפר חב"ד, ללא שנת הוצאה) ושם מפורש בסוף קריאת שמע:
"וכתוב אותם על משקוף ביתך... כלומר: קבע שם מזוזות, שבהן כתובות פרשיות התורה".

ראשית, הופתעתי מ"תרגום" זה כי משתמע ממנו שהוראה זו של משקוף נפוצה עד כדי כך שצריך להמיר את מזוזה של התורה במשקוף של עברית ימינו.
זאת ועוד, המתרגם כך כנראה סבר שאין מי שיטעה להבין מתרגום זה שיש לקבוע את המזוזה מעל הפתח: ב"משקוף"!...
שנית, נראה כי הצורך בשינוי סימנטי זה בפירוש "משקוף" נגרם מהשינוי הסימנטי הקדום שחל במילה "מזוזה" מלשון המקרא ללשון חז"ל (שבה המילה מזוזה התייחדה למונח הלכתי, ל"מצות מזוזה": לקלף שמניחים ב"בית מזוזה" וקובעים על ה"מזוזה" במשמעותה המקורית, שבלשון התורה).
שלישית, השינוי מ"מזוזות ביתך" ל"משקוף ביתך" הוא גם שינוי מלשון רבים ליחיד.
מכאן עולה השאלה: מדוע נקטה התורה בלשון רבים? הרי בכל פתח של בית ובכל שער יש לקבוע מזוזה אך ורק במזוזה אחת, ולא בשתי המזוזות!

האם יש מסורת כלשהי של קרי כזה, או לפחות כתיב חסר: "מזוזת"?
אם יש, אולי זו הסיבה!

 

‫בתאריך יום ג׳, 28 בפבר׳ 2023 ב-0:15 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

ביום שלישי, 28 בפברואר 2023 בשעה 02:12:58 GMT‎+2‎,‏ Tomer Newman<newman...@gmail.com>‏ כתב:

כת"י לנינגרד. וכן רש"י דפוס ראשון (דברים ו י"א ד"ה "מזוזת ביתך") גורס כך ונראה שדעתו להסביר מה שחשבת להסביר:

" מְזוּזת ", חסר וי"ו השניה שהיא וי"ו הרבוי"

----- הודעה שהועברה -----

מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>

נשלח בתאריך: יום שלישי, 28 בפברואר 2023 בשעה 02:01:29 GMT‎+2‎

כמדומה שכל המזוזות האלה אינן ממצוות מזוזה 

ולא מיציאת מצרים 

. ספר שמואל א א פסוק ט:

וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַל־הַכִּסֵּ֔א עַל־מְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל הֽ':

 2. ספר יחזקאל פרק מא פסוק כא:

הַהֵיכָ֖ל מְזוּזַ֣ת רְבֻעָ֑ה וּפְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ הַמַּרְאֶ֖ה כַּמַּרְאֶֽה:

 3. ספר יחזקאל פרק מה פסוק יט:

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֣ם הַחַטָּ֗את וְנָתַן֙ אֶל־מְזוּזַ֣ת הַבַּ֔יִת וְאֶל־אַרְבַּ֛ע פִּנּ֥וֹת הָעֲזָרָ֖ה לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעַ֨ל־מְזוּזַ֔ת שַׁ֖עַר הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית:

 4. ספר יחזקאל פרק מו פסוק ב:

וּבָ֣א הַנָּשִׂ֡יא דֶּרֶךְ֩ אוּלָ֨ם הַשַּׁ֜עַר מִח֗וּץ וְעָמַד֙ עַל־מְזוּזַ֣ת הַשַּׁ֔עַר וְעָשׂ֣וּ הַכֹּהֲנִ֗ים אֶת־עֽוֹלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו וְהִֽשְׁתַּחֲוָ֛ה עַל־מִפְתַּ֥ן הַשַּׁ֖עַר וְיָצָ֑א וְהַשַּׁ֥עַר לֹא־יִסָּגֵ֖ר עַד־הָעָֽרֶב:

 5. ספר משלי פרק ח פסוק לד:

אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי:

---------- Forwarded message ---------
מאת: דוד מונק <da2...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 28 בפבר׳ 2023, 06:46 

אם אני זוכר נכון בכתב יד לנינגרד בפרשת שמע כתוב מזוזת (במקום מזזות שבשאר המדוייקים).

וכן רש"י בחומש כתב בפרשת שמע "מזוזת כתיב", אבל בגמרא לכאורה מוכח שאת הוו השניה יש בשניהם.

ונראה בראשונים שהיתה באשכנז מחלוקת בספרים (בין בשמע ובין בוהיה אם שמע) אם כתוב מזוזת או מזוזות והיו שהכריעו מספק לכתוב את שניהם מלאים שני ווים.

‫בתאריך יום ג׳, 28 בפבר׳ 2023 ב-0:18 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEusSNfNSUyojeLujT7U%2BkH%3DiVK31DJ4BN8nn5Ym_R8QQ%40mail.gmail.com.