2: חלוקת העליות במנחה בשבת וב"ה בפרשת שופטים

[אוריאל פרנק‎]

תיקון: בסידור איש מצליח, וכן בסידורי עבודת השם ובסידור קורן ע''מ, הלוי קורא מ''לא תטע'' עד אשר יורוך''. אך לשלישי ממשיכים גם "כי תבא...מלך...בקרב ישראל" (כלומר, עד סוף פרק י"ז), כדי לא לסיים ב''לא יזידון עוד''.

מנהג תימן כנ''ל, גם בלאדי, וכן הוא בתאג': ג'ג'ו' סימן.

בתאריך 16 באוג׳ 2020 18:25,‏ "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:

השבת במנחה טעה הקורא והמשיך לקרוא לכהן "לא תטע לך אשרה" [כלומר, מבלי משים נהג כמובא בסידור איש מצליח].

רב ביהכנ"ס הורה לו להפסיק ב"ובערת הרב מקרבך". 

לול"ד, הייתי מציע במקרה זה להמשיך לנהוג כסידור איש מצליח, שלשלישי ממשיכים "כי תבא...מלך...בקרב ישראל" (כלומר, עד סוף פרק י"ז), כדי לסיים רק בטוב.

אמנם, במקרה זה בעל הקורא לא ידע את ההמשך...

יצויין שבסידור כנה"ג [שאמי] קורא הלוי מ"לא תטע לך... תועבת ה"א הוא", והשלישי "כי ימצא... ובערת הרב מקרבך"! 

בימי מגיפה שיקול נוסף הוא לקצר כמה שיותר.

מה דעתכם?  

---------- Forwarded message ---------
מאת: Gilad Harshoshanim <gilad.har...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 15 במרץ 2016 ב-22:50‬
‪Subject: Re: [שקלא וטריא] 4: חלוקת העליות בשבת - תגובות נוספות‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>, אליהו לוין <eliy...@gmail.com>‬

שלום רב,

מקורות נוספים בנושא:

ר' שלמה ברבי נתן, אחד מהראשונים שחי במחצית המאה ה-12:

המאירי:

על הגר"א כתוב בספר "מעשה רב" ס' קלב:

האדר"ת כותב (בספרו תפילת דוד, עמ' עט) :

החלוקה המקובלת היום מבוססת ברובה על ספר בשם "סיומה פרשיות התורה" לר' משה זעקיל מיינק משנת תפ"ב:

וכבר יצא באריכות כנגד חלוקת זו ר' אהרון וירמש בספרו "מאורי אור" חלק שביעי "קן טהור"

ואפשר להוסיך את מאמרו של יצחק זימר "הפסקות בפרשיות ובסדרות התורה סיני ס"ח

וכן מאמרו של פרופ' שפיגל "ההפסקות בקריאת התורה" (פתחי תפילה ומועד):

גלעד הרשושנים

גבעת שמואל

2016-03-15 22:17 GMT+02:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

הנה כמה מאמרים בנושאים אלו (הכלולים בפרויקט השו"ת). מצו"ב תחילת כל מאמר. שימו לב בעיקר לשלישי:

  1.  כתב עת שנה בשנה תשנ"ד, 293 - 317  

נושא המאמר: פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד

 2.  כתב עת אורייתא יח, תשנ"ו, שב - שו

נושא המאמר: סדר חלוקת הפרשיות ומנהגיהן

 3.   כתב עת סיני קיט, תשנ"ז, רכד - רמה

נושא המאמר: חלוקת פרשיות התורה לפי מנין שבעה קרואים מאת אילנה קצנלנבוגן 

  4.  כתב עת סיני קכא, תשנ"ח, ר - רט  (*7)

נושא המאמר: מנהגים קדומים בחלוקת התורה לפרשות ושיבוצן בלוח השנה

5.  כתב עת סיני קכו - קכז, תשס"א, שכה - שלא

נושא המאמר: הקריאה בתורה בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד 

בתאריך 15 במרץ 2016 בשעה 17:26, מאת David Cohen <ddc...@gmail.com>:

קודם כל, מקובלני מהכותב המקורי שהדברים נכתבו ברוח של חודש אדר.  אבל בכל מקרה, נפתח פה דיון מעניין...

ה-"תיקון יששכר" (דפים עז:-פא.) מביא שני סדרי חלוקת הפרשיות ל-"עליות" שהוא מצא בשני קונטרסים שונים, כשבראשון סדר החלוקה מובא בשם הגאונים, ולגבי השני הוא שמע מחכם (אנונימי) שסדר החלוקה שבו נתקן ע"י עזרא הסופר(!)

בדיקה מהירה בפרשיות "בראשית" ו-"ויקרא" מגלה שהחולקה המקובלת היום ברוב הקהילות ומופיעה בחומשים שלנו תואמת את הקונטרס השני שהעתיק ה-"תיקון יששכר", ואילו החלוקה לפי מנהג פפד"מ, כפי שהוא מובא ב-"דברי קְהִלֹת" וב-"זכרון חנוך", תואמת את הקונטרס הראשון.  אין לי זמן לבדיקה יסודית עכשיו, אבל אני מאוד סקרן לראות אם זה ככה גם בשאר הפרשיות.

דרך אגב, לגבי פ' ויקרא, ה-"דברי קְהִלֹת" מביא הסבר למנהג פפד"מ להפסיק דווקא לפני "ואם תקריב מנחת בכורים" (שהוא כותב במפורש שהוא לא כמנהג שאר הקהילות)  -- כדי להגדיש שלפי התורה שבעל פה, לא מדובר בסוג נוסף של מנחת נדבה, אלא במשהו שונה לגמרי (קרבן העומר).

-- דוד

2016-03-15 16:16 GMT+02:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

בתאריך 14 במרץ 2016 בשעה 21:07, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

במשך הדורות מלבד התימנים 

חילקו במקומות "טובים" כמו ונרצה לו 

ונסלח לו וכד'. 

הגר"א חלק על זה. 

גם בחלוקת תימן הדברים קרובים להגיון וכמדומה גם לחלוקה שווה במדת האפשר. 

כך גם בפרשת וארא כשחלק מהמכות נקטעות. 

בנוסח אשכנז מערב (מובהק) יש לפעמים חריגות מהנוסח 'המקובל' 

אבל לרוב הוא כמקובל וכן הספרדים. 

אדרבה נסו ואוליי ילמדו מכם גם אחרים. 

לא לשכוח את הכלל 'עושה חדשות בעל מלחמות' 

אליהו

 

בתאריך 14 במרץ 2016 בשעה 22:38, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

תגובה ממישהו מפורום רבנים (לא ביקשתי ולא קיבלתי רשות לפרסם את שמו)

החלוקה אינה 'שרירותית'. היא נהוגה מקדמת דינא [אפ"ר: צ"ל: דנא] וקבעוה חכמים בספרם (ע' 'תיקון יששכר' לאחד מחכמי צפת), אם כי לאו דווקא באופן מחייב. אך בוודאי נעשתה על פי רוח חכמים.

ההיגיון הלוגי שלנו רואה אי סדר בהפסקות באמצע עניין, אך מאוד ייתכן שהמחלקים רצו דווקא לשרשר את החלקים ולקשר ביניהם. (דוגמא בולטת בחלוקת פרשיות מקץ ויגש - באמצע המתח).

ואין זה תימה, כי המעיין בחלוקת פרקי המשנה יווכח פעמים רבות שהפרקים חלוקים בשרשור, כך שלפעמים עניין חדש פותח בסוף הפרק הקודם ולפעמים העניין מסתיים בפתיחתו או באמצעו של הפרק הבא.

מעניין לחקור האם ועד כמה החלוקה הקיימת מחייבת, או נתונה לפי טעמי הקהל.

 

בתאריך 15 במרץ 2016 בשעה 7:19, מאת Israel Blu <blu.i...@gmail.com>:

קטונתי מלהביע דעה בנידון, אך אביא סיפור:

אני זוכה להיות בעל קורא בבהכנ"ס שלנו בהר נוף.

בשבת פר' ויגש לפני 6 שנים, נגש אלי הרה"ג שלמה פישר שליט"א (מראשי ישיבת איתרי בירושלים) ובקש ממני לא לעצור ב"שני" כמופיע בחומש בפסוק "ונפשו קשורה בנפשו", כי זה לא סיום טוב, אלא לעצור בפסוק "ואביו אהבו" כמו בימי שני וחמישי, ואח"כ להמשיך עד שלישי. עשיתי כדבריו וספרתי זאת לרה"ג מיכאל פודור שליט"א (מח"ס מימיני מיכאל על כמה מסכתות הש"ס ועה"ת). הוא הציע את הדבר בפני הרה"ג אביגדור נבנצל שליט"א (רבו של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים), ואכן הוא הגיב שכבר שנים רבות הוא חושב כך אך לא העיז לעשות זאת למעשה.

שלח" ישראל חיים בלומנטל. י-ם.

בתאריך 15 במרץ 2016 בשעה 6:21, מאת עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>:

זכור לי שראיתי, כמדומני בכמה מקומות, שחלוקת העליות יש בה כוונות ע"פ קבלה.

הסגנון של הכותב - מזעזע אותי:
אם אינך יודע את הסיבה - אז ברור שזוהי חלוקה "שרירותית"?!
וכל היהודים והרבנים במשך מאות השנים האחרונות לא שמו לב לחלוקה הזאת?!
אתה מדבר כאילו שהחלוקה הזאת נעשתה ע"י איזה גוי או עם הארץ, כאשר איננו יודעים מי עשה אותה, אבל ברור שהיה זה יהודי ת"ח, שידע לפחות את הכללים ההלכתיים, וכנראה שגם ידע יותר מזה.
אכן פעמים רבות החלוקה הסטנדרטית היא תמוהה, ודווקא התימהון הזה מגדיל בעיני את ההשערה שישנם טעמים נוספים לזה, שאינני יודע אותם, ולכן אני נזהר מלזלזל במה שלא עמדתי על טיבו.

 
 
הודעה שהועברה
מאת: Yed Kent <yed....@gmail.com>


בשבת שעברה התפללתי בחורבה.
ושם מחלקים לפי ההגיון.
והם הראו לי שהגרא כתב המעשה רב שאין קדושה בחלוקה המסורתית.

-
>  
>  הצעה לשינוי סדרי תפילה בבתי כנסת באלו''ש
> Jonathan Snowbell <jsno...@gmail.com>: Mar 12 11:34PM +0200
>
> שלום לקהילת אלון שבות,
>  
> נושא זה מטריד אותי מאוד כבר שנים רבות. אמנם סדרי תפילה יסודם בהררי קודש
> ואין להקל ראש בנושא זה, אך בכל זאת יש גבול למה שניתן לסבול.
>  
> הרי אנחנו גרים ביישוב שב''ה מלא וגדוש בתלמידי חכמים. ועם כל הצניעות, אלון
> שבות בזכות הישיבה, המכללה ותושביה היא המרכז ללימוד תנ''ך בכלל וללימוד פשוטו
> של מקרא בפרט.
>  
> בפרשת ויקרא מופיעים 6 קרבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת (פנימית + חיצונית),
> עולה ויורד ואשם. עם החלוקה של חטאת לפנימית וחיצונית - חלוקה ל7 חלקים = 7
> עליות!
>  
> איך ייתכן שאנחנו עדיין מחלקים את קריאת התורה בצורה המסורתית שאין לה שום
> הגיון?
> - עליה ראשונה - 2 שליש מקרבן עולה.
> - עליה שניה - המשך עולה וחצי ממנחה.
> - עליה שלישית - המשך מנחה.
> עליה שישית - סוף קרבן חטאת (לא על פי חלוקה בין פנימית לחיצונית) ו2 שליש של
> עולה ויורד.
> עליה שביעית - המשך עולה ויורד ואשם.
>  
> היאך ניתן לסבול חלוקה כזאת שרירותית?!
>  
> בפרוס עלינו שבת פרשת ויקרא, אני קורא לפרנסי הציבור - רבניה, גבאיה, ולכל מי
> שאהבת התורה יוקדת בו או בה - לשנות את חלוקת העליות בפרשת ויקרא על פי תוכן
> הפרשה.
>  
> ולוואי שאלון שבות יהיה לפיד בראש המחנה כולו בנושא חשוב זה.
>  
> בכובד ראש,
> יונתן סנובל 

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetarya+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל shakla-vetarya@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/shakla-vetarya.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.