4 רֹנִּי או רֹונִּי

[אוריאל פרנק‎]

בתאריך 11 ביוני 2017 15:34,‏ "Efy Weissman" <efy...@gmail.com> כתב:

 

שמעתי על מישהו שרצה לקרוא לבתו רוני, והתלבט בין מלעיל למלרע. שאל את אבשלום קור, שענה לו כי בכל התנ"ך ישנה העדפה שפסוקים ייפתחו במלרע. כלומר, ההגיה הנכונה היא במלעיל, והמקומות שזה במלרע שונו מהצורה הרגילה כי הם בפתיחת פסוק.

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com>
תאריך: 16 במאי 2017 12:17
נושא: 3 רֹנִּי או רֹונִּי
אל: "rohav-...@googlegroups.com" <rohav-...@googlegroups.com>, "שקלא 5" <shakla-...@googlegroups.com>
‏עותק:

הודעה שהועברה
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
תאריך: 16 במאי 2017 בשעה 1:10 

השאלה קיימת גם לגבי השמות "ירון" ו"רון", שבעצם אמורים להיות ללא ו' (ואולי ישנם עוד שמות מסוג זה).

 

אליעזר כמוֹן

בתאריך 14 במאי 2017 בשעה 22:49, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

אפ"ר: 

כתוספת לטיעון שדרך חז"ל שמוסיפים אימות קריאה - הנה ראיה בדיוק ממילה זו: "רוני" בכתיב מלא מופיע ב"שירת הפרות" בתלמוד בבלי, עבודה זרה דף כד, ב: 

ר' יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים 

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 14 במאי 2017 בשעה 17:13
נושא: Re: [שקלא וטריא] רֹנִּי או רֹונִּי

נראה שאין בין הציווי לנקבה "רֹ֖נִּי" בחולם לבין "רָנִּי" בקמץ אלא שינוי ההטעמה בלבד (והסיבה: בצורת הפסק נסוג הטעם לפעמים לאחור), אבל השורש וכו' זהה.

מעין זה (אבל לא לגמרי זהה): 

"ישבי חשך וצלמות, אסירי עֳנִי" - ע' בחטף קמץ ומלרע, כמו "וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי" בחולם מלא. וכמו "לחם עֹנִי" (דברים טז, ג) בחולם חסר.

בתאריך 14 במאי 2017 בשעה 9:41, מאת 

u...@gmail.com>:

מחילה על הבורות. האם רני בקמץ קטן (מלרע) ורני בחולם חסר (מלעיל) הם מאותו שורש?

אנחנו קראנו לבתנו רני וכיוונו להטעמה במלרע בקמץ קטן.

בתאריך 13 במאי 2017 בשעה 23:08, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

שאלוני איך לאיית שם לבת, רֹנִּי או רֹונִּי, כשהמשמעות היא ציווי לנקבה.

לגבי ההטעמה, אפשר לענ"ד מלעיל [צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן] או מלרע [רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן].

לכאורה יש להעדיף כתיב מלא כדי להבהיר שאינו RANI אלא RONI, ע"פ פירוש הערוך ל"ספרא בצירא, תנא תוספאה".

האם מישהו מכיר הכרעה בסוגיית אופן כתיבת שם זה, או דומה לו, בהלכות כתובה/גיטין?

כל טוב

אפ"ר

[אוריאל פרנק‎]

השוו: 

 אַל דֳּמִי לָכֶם. (ישעיהו ס"ב:ו' ...   וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ. (ישעיהו ס"ב:ו-ז)

 אַל דֳּמִי לָךְ תהלים פ"ג:ב'

---------- Forwarded message ---------
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
‪Date: יום א׳, 11 ביוני 2017 ב-22:25‬
‪Subject: RE: [רוחב לשון] 4 רֹנִּי או רֹונִּי‬
To: <frank...@gmail.com>

ראיה יפה לדברי אבשלום קור:

גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ (יר' ז 29; "גזי" בטעם מהפך תחת הז').

 

ראיה נגדית לדבריו:

סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ (תהל' מח 13; "סבו" במלעיל, ועל פי טענת קור היה צריך להיהפך למלרע).

 

טענתו הכללית של מר קור באשר להעדפת המלרע בפתיחת פסוקים טעונה בדיקה. לא ברור לי כיצד הגיע אליה. האם יש סטטיסטיקה בנדון? חושבני שגם אם יתברר שאכן רוב פסוקי המקרא מתחילים במילה מלרעית, ההסבר הפשוט לכך הוא משום שהשפה העברית היא מלרעית ברובה!     

 

בכל אופן, צודק קור כשהוא אומר ש"רני" במלעיל, כי זה כמן "סבי" ו"סבו". כלומר, כשם שהציווי לרבים ולרבות (סבנה) הוא מלעיל, כך הציווי לנקבה יחידה.

 

אליעזר כמוֹן

From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-...@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Sunday, June 11, 2017 4:29 PM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] 4 רֹנִּי או רֹונִּי

 

בתאריך 11 ביוני 2017 15:34,‏ "Efy Weissman" <efy...@gmail.com> כתב:

 

שמעתי על מישהו שרצה לקרוא לבתו רוני, והתלבט בין מלעיל למלרע. שאל את אבשלום קור, שענה לו כי בכל התנ"ך ישנה העדפה שפסוקים ייפתחו במלרע. כלומר, ההגיה הנכונה היא במלעיל, והמקומות שזה במלרע שונו מהצורה הרגילה כי הם בפתיחת פסוק.

 

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com>
תאריך: 16 במאי 2017 12:17
נושא: 3 רֹנִּי או רֹונִּי 

‏עותק:

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Yuval Shilony <shil...@gmail.com>
‪Date: יום ה׳, 26 בדצמ׳ 2024 ב-19:31 

דמי , עני אינם ממין הענין כי הם שמות עצם, ועוד הם נקודים בחטף שאינו מקבל הטעמה. אנו דנים בהטעמת צווי בגזרת הכפולים.

כללית, יש במקרא כללי נקוד והטעמה תקניים ויש חריגות שאולי פותחות שערי דרש.

התקן הוא רני במלעיל כמו סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ

ללא וירוסים.www.avast.com

‫בתאריך יום ה׳, 26 בדצמ׳ 2024 ב-18:15 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwELmfcVd_Tq-stfrrcM3uCLuFTDMjULLwzMXs8Psx-yFQ%40mail.gmail.com.