Re: קריאה לפרמקלצ׳ר

[Gilad Margalit]

שלום לכולם

אני פותח את המייל הזה רגעים אחרי שחזרתי ממפגש של קבוצת האקלים והסביבה כאן בכליל ואחרי שבוע של שיחות ומפגשים מרתקים על השבילים ואל תוך הלילות.. כל זאת לצד תחושה של חג שבו כולם בבית, ביחד, בשכונה, עם המון פתיחות ורצון טוב. מצב הוויה שאני מאחל לו כבר שנים רבות ולא היתאפשר בגלל שכמעט כולם חיו בטירוף הנסיעות והעבודה הכללי שלו אני קורא "הפסטיבל הגלובלי הגדול של העשור 2010-2020". 

רגעים ליפני שפתחתי את מייל סיימתי לכתוב מאמר קצר על מה שאנחנו מדברים כאן (ותודה לעידית שהרימה את הכפפה.. בדיוק השבוע אני ויוני תפוחי דיברנו על רצון להתכנס.. ואז הגיעו הגזרות החדשות).. אז אנחנו לפחות מתכנסים אינטרנטית (מקווה שזה עדיין חוקי..)

מהדהד את הצורך. אני כבר זמן רב נע הרבה בין הפעולה "בחוץ" והעבודה "בפנים", עם הרבה יותר משקל ועומק על הבפנים. טליה הזכירה את העבודה שאני ועופר בעלה עושים לאחרונה ואשמח לפרט על כך למי שיחפוץ ויתעניין. 

בנתיים, שולח טיוטה של המאמר שכתבתי הערב, אשמח לפידבקים (האם זה בכלל ראוי להפצה?) וכל סוג של הערות ונעצות יתקבלו בברכה. 

ליל מנוחה וגשמי ברכה

אהבה בימי קורונה

מסקנות ביניים והתבוננות בתופעות מגוחכות ומגיחות

סיקור (לא כל כך) מבודר מהשוליים הפוריים

גלעד מרגלית

 

עד ליפני רגע, היה ניראה שמשבר האקלים הגלובלי יכול באמת לזעזע את האנושות וליצור שינויים מרחיקי לכת בחיינו. יצאנו לשם כך למחות ברחובות, התכנסנו בפגישות חמורות סבר, ותיכננו תוכניות מרחיקות לכת. האמננו שאולי יום יבוא והמנהיגים יקשיבו וההמונים ישתפו פעולה.

אבל האדם מתכנן ואלוהים מתגלגל מצחוק.

וירוס שפעת מיקרוסקופי אחד הצליח בכמה שבועות לשנות את מה שמיליוני מחאות אקלים לא היו משיגות גם עוד 20 שנה, לפחות לזמן מה.. מספיק זמן בשביל לחוות ולהרהר "מה אם" היינו באמת חיים ככה, אבל רק בלי הפחד והחרדה...

20 שנה ניסיתי לשכנע את מיטב חברי, משפחתי ואת הציבור הרחב שזה יכול להיות רעיון טוב לחזור לחיות בפשטות, בקהילתיות, בקנה מידה קטן, במקומיות.. לגדל קצת ילדים ואוכל, להתמקד בשפיות, לטפח חיוביות מפוקחת  וללמוד את הדרכים המוכחות והטובות לחיות. זה לא ממש תפס בתוך הפסטיבל הגלובלי הגדול של העשור האחרון...   

אבל לפתע הגיח הנגיף והשאיר את כולם בבית ופתאום ממש כיף, וכל מה שניסיתי לשכנע במשך שנים קורה כמו קסם מעצמו... לפחות לעת עתה.. מספיק בשביל לעצור, לחוות ולהרהר "מה אם" היינו באמת חיים ככה, רק בלי המאניה דיפרסיה, ועם קצת יותר ביטחון קיומי יציב...

בואו נעצור רגע ונחשוב כמה דברים אמיתיים, "טובים ורעים" כאחד,  קרו לנו מאז שהתחילה "המגיפה".

מישהו היה יודע בכלל שיש "מגיפה", "סגר", "איסור להתכנס" ועוד כל מיני גזרות ואיומים איומים – לולא היינו מחוברים בוריד לווטסאפ? הרי היינו פשוט ממשיכים לחיות את חיינו.. כי בפועל, דבר לא באמת השתנה במציאות הקיומית של חיינו. אני לא רואה גופות מוטלות לצידי הכבישים (חוץ משל חיות בר מידי פעם לצערי הרב..) כמו במגיפות אמיתיות. אני כן רואה, כל חיי, אין ספור אנשים מהלכים חיים-מתים, חולים, תלושים, מפוחדים, מלאים באשליות וגחמות, ומזיקים לעצמם ולסביבה. זו המגיפה האמיתית. והיא כמובן בראש ובראשונה בתודעה הקולקטיבית שלנו. אותה תודעה אשר, בצדק רב, מופעלת מהאיום הנוכחי מתוך טראומה קולקטיבית עתיקת יומין – הזכרון של המגפות והתחלואים אשר קטלו רבים לאורך ההיסטוריה האנושית. מי שמפיק את פסטיבל הקורונה הזה בוודאי למד כמה שיעורים בסיסיים בהיסטוריה ופסיכולוגיה. לא משהו עמוק ומסובך מידי.. אבל מספיק בשביל לתעתע ולשלוט בחצי המין האנושי (לפחות) בהניף יד כרגע.    

באווירת פורים של "ונהפוך הוא" אפשר להביט על זה מעוד זוית: איך החיים "הנורמליים" שלנו מנוהלים באופן כרוני ע"י דברים לא אמיתיים, לא ממשיים, לא הגיוניים, לא מחוברים: כשבראשם זה כמובן "המידע" של "המומחים", ואיתם שרשרת ארוכה וכבדה שבה כבולים רובינו במצעד האיוולת הגדול.

בפועל, המחלה האמיתית היא הנורמליזציה הכרונית של אי-השפיות בחיינו. התופעה הנוכחית של הפאניקה, החרדה, והתגובות הציבוריות על שלל הדרן ושפלותן הן בסה"כ הגברה גרוטסקית של המצב הנורמלי. מכיוון שאנחנו מכורים קשות לדרמות ואירועי קיצון ושיא אשר הולכים ומקצינים (ולכן איתם עולה גם רף הנורמליזציה של אי השפיות) – אי אפשר באמת להיות מופתעים מהדרמה הנוכחית ועוצמתה. וכמו שזה ניראה, זה רק ימשיך ויחריף עם כל גל צונמי אשר יגיח ממעמקי האוקינוס המזוהם של התודעה הקולקטיבית. יש כאלו שכבר יודעים לגלוש את הגלים הללו, ויש את אילו מאיתנו שצוללים מתחתם. הרוב פשוט ניסחף, מעורבל ונחבט, ולרוב גם טובע. הקורונה היא אפילו לא חזרה גנרלית לקראת ההצגה האמיתית. היא בקושי תרגול.  

והנה, נתנו לנו הזדמנות לעצור לרגע על החוף ולשאול "מה אם" באמת היו נילקחים מאיתנו כל המערכות שאנחנו כל כך תלויים בהם. לא רק נייר התועלט שבמחסור בסופרמרקטים ואפילו חופש התנועה לכמה שבועות, אלא באמת כל מערכות החיים שהורגלנו אליהם: המזון, המים, התחבורה, התקשורת, הכסף. פתאום אנחנו יכולים לחוות בבירור את ההדדיות, המערכתיות והקשרים המורכבים, העדינים והשברירים שיש בין כל הדברים בחיינו, בין כולנו, בין חיידק אחד קטן בסין לבין מדינה אחת קטנה שמשתגעת על חופי הים התיכון, בין כנפי פרפר אחד בהונולולו לבין סופת הוריקן בחופי הודו. הכל קשור.   

 וכך, ברגע של שפיות זמנית, אנחנו יכולים לשאול את עצמינו את השאלה הניצחית: מה הכי חשוב באמת? ומתוך כך מושלות זאת אחר זאת החרדה, ההתמכרויות, הציניות, ההתלהמות, הציתנות, האשליות, המאבקים והפאניקה הקיומית.

הלב ניפתח לאין ספור האפשרויות המופלאות, הצבעוניות והמרגשות שניקראות: חיים. באמת.

תנו לחיים לחיות   

גלעד מרגלית

Gilad Margalit

Integral Education 

המיכלולה לאומנויות החיים 

רשת הפרמקלצ'ר הישראלית 

חווה ואדם

‪On Tue, Mar 17, 2020 at 6:03 PM ‫יונית קריסטל‬‎ <yonitc...@gmail.com> wrote:‬

אין לי עדיין מושג באיזה אופן אשתתף ביוזמה כזו,

אבל אעשה זאת בשמחה 

רק שקצת קשה לי עם תקשורת אינטרנטית בלבד...

אולי אם מישהו/י מבינ/ה בזה (אני לא יודעת איך לארגן אבל כן יצא לי להשתתף בכאלו)אפשר לעשות מפגש ZOOM

בו נוכל לדבר זו עם זה ולחשוב יחד?

יונית

יונית קריסטל
שימור מלאכות מסורתיות

  http://www.old-crafts.co.il

https://www.yonitcrystal.com/

  04-6708184    050-6962403

‫בתאריך יום ג׳, 17 במרץ 2020 ב-16:59 מאת המרכז לקיימות שכונתית, מתן יעקב גולן <‪malka...@gmail.com‬‏>:‬

הקריאה כבר כאן

מהדהדת ממקומות רבים

מציע להתחיל להעלות מידיים לתועלת החיים בני קיימא לכולנו

מה תעשו אם יגמר המזון?

מה תעשו אם נהג משאית הזבל יחלה?

מי זוכר איך משתמשים בצמחים מרפא?

איזה מזון גדל חינם בטבע?

מגוע חשוב לחשוב מקומי? 

ועוד

אשר לעשות זאת מסודר או באנרגיה מסודרת

מה שמתחזק לנו

בתאריך יום ג׳, 17 במרץ 2020, 3:30 אחה״צ, מאת Talia Schneider ‏<yaar...@gmail.com>:

ב"ה

שלום עדית ותודה לך כיף תמיד לשמוע ממך יקרה. 

אני לא חושבת שהשפעת הזאת השכיחה או דחקה את משבר האקלים. 

היא פשוט עשתה את העבודה, שלא הצלחנו לעשות שלושים שנה: היא פשוט סגרה את הטיסות, את השופינג, את האלה באבא, 

וכל שאר הדמיונות. הקב"ה אומר לנו פשוט: אם אתם לא תחזרו למקום להיות מקומיים בכל הרבדים - אז אני אעזור לכם. 

אם לא תעשו זאת מרצונכם  - אז זה ייעשה במה שבעל הסולם קורא 'דרך ייסורים'. 

אני מזמינה את כולכם להזמין את עופר וגלעד אליכם לשמוע כל חדש. 

אני מפצירה בכם להיכנס ולהבטיח לעצמכם את 'אומנות השמיטה' העוסק כולו בתכנון לשנה כמו זו. אדפיס רק מספר עותקים לפי ההזמנות שקיבלתי מראש. 

תאמינו לי, שאני לא סתם מפיצת מכירות, הספר הזה הוא משהו חדש ממש. כל מי שקראה בו (העורכת, המאיירת, ועוד כמה קוראי נסיון) מתקשרים לספר לי 

כמה הוא בדיוק נותן מענה. 

הוירוס הזה רק מראה כמה התקשורת יכולה להוציא דברים מפרופורציה, ולגרום לאנשים להיכנס למצב הישרדותי. 

והתפקיד שלנו כמורים לאקולוגיה מקומית הוא להראות שאפשר גם אחרת בכל מציאות , ובעזרת ה' בריאות לכולם. אל נא רפא נא לה. 

ברכה

טליה

‫בתאריך יום ג׳, 17 במרץ 2020 ב-15:25 מאת עידית <‪idi....@gmail.com‬‏>:‬

וואו עידית לגמרי כך!!

הי לך ולכל החברים היקרים,

מסכימה עם מה שכתוב ואשמח לקחת חלק ביוזמה מבורכת כזו
אנו בחווה ואדם (ברק, אני ועוד חברים) ישבנו בתחילת השבוע- כשעוד היה אפשר לצאת מהבית....

וכתבנו תכנית הדרכות וסדנאות בתחומים השונים כדי לצלם, לכתוב ועוד
כשטקסט הפתיחה מדבר על חיים בני קיימא כהכרח המציאות!!
אשמח לתרום את חלקי במה שקשור בבניה באדמה
ימים טובים!

עידית פורת

 

 

From: permacu...@googlegroups.com [mailto:permacu...@googlegroups.com] On Behalf Of עדית לב-רן
Sent: Tuesday, March 17, 2020 2:50 PM
To: ברק בן חנן; מליסה; גלעד מרגלית; גלעד מרגלית; אסף צ'רטקוף; אורית בוכובזה; אייל ברקן; טליה שניידר; מאשה דולב; סער אוסטרייכר; הדס הוכברג; אייל אנגלמאייר; תמי צורי; אלון אלירן עץבעיר; יונית קריסטל; idan eliakim; יובל לייבוביץ; המרכז לקיימות שכונתית, מתן יעקב גולן; permacu...@googlegroups.com; edible-forest...@googlegroups.com
Subject: קריאה לפרמקלצ׳ר

 

מורות ומורים, א'נשי פרמקלצ׳ר יקרים ואהובים

זה זמן מה שאני מנסה לנסח את המחשבות שלי ולהבין באיזה פלטפורמה לשתף אותן.

 

ההתעוררות לנוכח משבר הקורונה דחק במידת מה את משבר האקלים, בתחושה שלי קורה פה בדיוק הנחיתה שעליה דיבר דיויד הולמגרן. התרבות האנושית חושפת עד כמה היא שברירית, עד כמה היא לא בת-קיימא. ומה קורה כאשר מגיעה סוג של תגובה חיסונית של כדור הארץ- הכל עומד מלכת.

 

אני חושבת שזה ה-זמן המדוייק כדי להפיץ את הפרמקלצ׳ר ולהכניס אותה למיינסטרים ולקהלים חדשים.

 

אני יכולה אולי לנחש שאולי גם אתם'ן שותפים לתחושת המיצוי מלקושש תלמידים והפקת קורסים.

 

עשור חדש בפתח 2020 תמיד היה נשמע ככ עתידני, מה הוא יביא איתו לעולם הזה?

מה אנחנו כא'נשים שלימדו ומלמדים פרמקלצ׳ר יכולים לתרום לטובת ההתפקחות הזו?

 

אני כותבת לכםן בניסיון לחשוב יחד, כא'נשים שהטמיעו בחייהם את האתיקות והעקרונות של הפרמקלצ׳ר- יש פה הזדמנות די היסטורית לתמוך בשיפט התודעתי שמתחיל להתגלגל, כי הזכרון האנושי הוא צר וקצר וכשיגמר המשבר הזה מאד מהר העסקים יחזרו לכרגיל.

 

בפנטזיה שלי אנחנו כארגון של א'נשים יוצאים עם טקסטים, קורסים מקוונים, סרטונים... לבד אין סיכוי שזה יקרה כשרובנו מכונסים באיזור 00 שלנו עם משפחתנו, אבל יחד... יחד יכולים לקרות קסמים !

 

אשמח לשמוע מכםן 

היו בטוב ובשמחה

עדית

--
--
הודעה זו הגיעה, מאחר ותגובה חדשה נרשמה בפורום הפרמקלצ'ר הישראלי.
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'פרמקלצ'ר' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל permaculturei...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/permacultureil/CAAFem93aUqYhjzpYXzwmx8jJ_YBM%3DY3XiAB-L%2BQF3UwhVJuc-g%40mail.gmail.com.

--

טליה שניידר

http://www.yaarbooks.com/

בית יער - בית הספר לקיימות מקומית 

והוצאת הספרים האקולוגית היחידה בארץ

רחוב הבעל שם טוב 6 קרית יערים 

"כל מילה ביער שלך טליה, היא זרע-מורשת, לשמור שהדברים לא ילכו לאיבוד" - 

מילה טובה שקיבלתי על הספרים והסדנאות של בית יער

[Talia Schneider]

תודה גלעד, כל מה שביקשנו הושג ולו לזמן מה. 

את ההכנות לקראת כבר עשינו, וכולנו כבר מצויידים בכל מה שאפשר לעשות טכנית 

ויכולים לחזור על כך מתוך שינה  - כגון מה ללקט, מה לשמר ומה לגדל...

מה שפחות מצוי כרגע הוא עשייה קהילתית. 

גם אנחנו יכולים לעשות סלטה של ונהפוך הוא, ולהפנות את הידע שלנו להרגעת האנשים סביב

להראות להם פנים של הזדמנות שנפתחת כאן

אני אישית כותבת עלון לנשות הקהילה שלי, שאין להן ווצאפ, וגם כי עלון הוא משהו שהן מקבלות כמתנה, 

ויכולות להתרווח ללא טכנולוגיה בינן לבינן, ולקרוא. ובו רעיונות מעשיים לדברים נחמדים שהופכים את 'הצרה לצהר'

כדברי רבי נחמן. צהר שהוא חלון פתוח בתיבה של ההתניות שהיינו סגורים בהן של איך זה אמור להיות. 

והנה דווקא מתוך הצרה נפתח החלון, ורואים חוף. 

מחאות האקלים היו בעיניי שימוש באותה דרך הפגנה, באותו קו מחשבה, שיצר ממילא את משבר האקלים. 

כוח בכוח. אני דווקא חובבת מושבעת של אומנויות לחימה רכות רכות... 

ומתוך רכות גדולה, אצבע אלוקים, בנגיעה רכה של ריפרוף קל, עם יצור בלתי נראה, 

'שבו בנים לגבולם', הופסקה מגיפת השופינג והטיסות. וחזרנו להיות מקומיים, שייכים להמקום. 

אני מקווה לראות תנועה כזאת של התמקמות לא רק בצד הכלכלי של החיים

כי אם גם בצד הרוחני, כדי למצוא מכנה משותף איתן של שיתופעולה בין בני האדם הנפלאים השונים החיים כאן. 

‫בתאריך יום ג׳, 17 במרץ 2020 ב-23:35 מאת ‪Gilad Margalit‬‏ <‪giladma...@gmail.com‬‏>:‬

[Talia Schneider]

תודה גלעד, כל מה שביקשנו הושג ולו לזמן מה. 

את ההכנות לקראת כבר עשינו, וכולנו כבר מצויידים בכל מה שאפשר לעשות טכנית 

ויכולים לחזור על כך מתוך שינה  - כגון מה ללקט, מה לשמר ומה לגדל...

מה שפחות מצוי כרגע הוא עשייה קהילתית. 

גם אנחנו יכולים לעשות סלטה של ונהפוך הוא, ולהפנות את הידע שלנו להרגעת האנשים סביב

להראות להם פנים של הזדמנות שנפתחת כאן

אני אישית כותבת עלון לנשות הקהילה שלי, שאין להן ווצאפ, וגם כי עלון הוא משהו שהן מקבלות כמתנה, 

ויכולות להתרווח ללא טכנולוגיה בינן לבינן, ולקרוא. ובו רעיונות מעשיים לדברים נחמדים שהופכים את 'הצרה לצהר'

כדברי רבי נחמן. צהר שהוא חלון פתוח בתיבה של ההתניות שהיינו סגורים בהן של איך זה אמור להיות. 

והנה דווקא מתוך הצרה נפתח החלון, ורואים חוף. 

מחאות האקלים היו בעיניי שימוש באותה דרך הפגנה, באותו קו מחשבה, שיצר ממילא את משבר האקלים. 

כוח בכוח. אני דווקא חובבת מושבעת של אומנויות לחימה רכות רכות... 

ומתוך רכות גדולה, אצבע אלוקים, בנגיעה רכה של ריפרוף קל, עם יצור בלתי נראה, 

'שבו בנים לגבולם', הופסקה מגיפת השופינג והטיסות. וחזרנו להיות מקומיים, שייכים להמקום. 

אני מקווה לראות תנועה כזאת של התמקמות לא רק בצד הכלכלי של החיים

כי אם גם בצד הרוחני, כדי למצוא מכנה משותף איתן של שיתופעולה בין בני האדם הנפלאים השונים החיים כאן. 

‫בתאריך יום ד׳, 18 במרץ 2020 ב-5:25 מאת ‪Talia Schneider‬‏ <‪yaar...@gmail.com‬‏>:‬

[adar stern]

תודה לכולם

גם פה במצפה רמון הדרומית התחושה זהה- הימים האחרונים היו כמו חגיגה קהילתית של חזרה ליצרנות: פתאום הגיעו אנשים רבים לשקם את הבוסתן המבוסס על טרסות עתיקות, ובנינו ביחד גינות מתחת לבתים, ועוד ועוד פונים אלי לעשות בשאלות על  קומפסוט ,על גינה,  על זרעים.

חבר צלם ועורך התנדב לעשות סרטונים קצרים עם טיפים מעולם הפרמקלצ'ר והראשון אמור לעלות היום  ויש תחושה שבאמת זו התנסות קטנה לקראת שינויים של משבר האקלים.

במקביל לעיתים אני תוהה מה יהיה אחרי כי אני זוכרת שגם אחרי המבול העם לא בהכרח הפנים את חשבון הנפש, ושחיי הנוחות קוסמים כל כך לאנשים שמעניין כמה מהר החיים יחזרו למסלולם.

אני באמת חושבת שזו שעתנו הגדולה כרגע להביא לקהילות שלנו פתרונות, ועשייה משותפת, ורוח של עזרה הדדית, ועצמאות.

ובו בזמן אני מרגישה איך האנרגיה הכללית חדרת גם אלי, פתאום רצון להסתגר , לעשות ריטריט, להתנתק מהמסכים בכלל ופחד פתאום הzoom יהפוך גם אחרי המשבר לזירה בה אנו נפגשים ולומדים ושכולם יעברו ללמידה מקוונת ושיכחו להפגש. אני רואה את הפחד שלי לארגן גם היום עבודה בבוסתן כדי לא לקחת אחריות על הדבקה. אני רואה איך אני מתבלבלת בין הרצון להשמע להוראות ולהאמין שהם לטובתי לבין הרצון להטיל ספק ולזכור שבאמת היחידה היא החיים והאדמה...

ובכל מקרה בימים של בלבול הקבוצה הזו והתחושה שיש כמוני אנשים רבים בכל מקום שמפיצים את החיבור הרוחני הכלכלי וההכרחי לאדמה ולחיים עצמם

‫בתאריך יום ד׳, 18 במרץ 2020 ב-5:25 מאת ‪Talia Schneider‬‏ <‪yaar...@gmail.com‬‏>:‬

תודה גלעד, כל מה שביקשנו הושג ולו לזמן מה. 

--
--
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
דף קבוצת הגוגל - http://bit.ly/ka4lFw
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
מערכת התיעוד - http://permadiploma.bayadaim.org.il/
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'קהילת הדיפלומה בפרמקלצ'ר בישראל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל perma-diplom...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/perma-diploma/CAFYD3d8TG_p5yea9qhRK%2BXCEMWXGLC2rSBO1%2BAhvLz8nL-GBHw%40mail.gmail.com.

--

"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה".

אדר שטרן

0524462577