מספר דברים שקיבלתי ליום השואה

75 views
Skip to first unread message

צבי שביט

unread,
May 2, 2019, 10:14:22 AM5/2/19
to קבוצת לקראת חג
בס"ד

סליחה על האיחור במשלוח, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא
----------------------------------
מצ"ב קובץ של "מחלקי המים"
---------------------------------
דברים שאמר אבא, ר' יונה עמנואל ז"ל, בברית של נכדו אהרון חננאל בן מרדכי ורחל עמנואל, ערב פסח תשמ"ה:

בסעודת הברית של נכדי אהרון חננאל נ"י, היום, ערב פסח, בביתי שבירושלים, אני רוצה לספר על שלושה פסחים שעברו עלי בשואה.
ימים ספורים לפני פסח תש"ג עזבנו בסתר בחשכת הלילה את ביתנו שבעיר אוטרכט בהולנד. אחותי הקטנה בתיה בת ה-3 נשלחה אל זוג הולנדים בכפר. אבא ואמא ואחי הקטן שלום בן ה-7 התחבאו בביתו של מכר הולנדי. ואנו, ששת הילדים הגדולים, אלחנן בן ה-19, שלמה בן ה-18, יונה בן ה-17, שמואל בן ה-16, והתאומים ברוך ובלה בני ה-13, ואתנו גם דודה שלנו, הדודה מלי, התחבאנו בעליית גג של בית ספר. בכתות מתחתינו למדו ילדי בית הספר, בבניין הצמוד לבית הספר משמאל שכנה יחידה של הצבא הגרמני, ובבניין הצמוד מימין שכנה מפקדה של אנשי אס. אס. במשך כל שעות היום שכבנו בלי לזוז ודיברנו אך בלחישה מחשש שהתלמידים שבכיתות מתחתינו או החיילים הגרמנים שמימיננו או אנשי אס. אס. שמשמאלנו - ירגישו בנוכחותנו. באותה עת הספקנו ללמוד הרבה. בשעות היום למד כל אחד לבדו, ואחרי שהתלמידים עזבו את בית הספר חזרנו יחד על הלימוד. למדנו מסכת בבא קמא וחומש עם רש"י. כמו כן שיחקנו שחמט, שהרי אפשר לעשות זאת גם בלי לדבר ובלי לזוז. 
בערב פסח התארגנו בדממה לקראת ליל הסדר. דודה מלי בישלה תפוחי אדמה, ואנו הוצאנו את המצות שלקחנו אתנו אל המחבוא. היו אלו מצות ששמרנו מהשנה הקודמת. כשירד הערב ישבנו סמוך לחלון עליית הגג וקראנו את ההגדה לאור הירח. אלחנן ניהל את הסדר הראשון ושלמה ניהל את הסדר השני. אמרנו בכוונה רבה את התפילה שבהגדה "השתא הכא, לשנה הבאה בארץ ישראל. השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין", ושרנו בלחש "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". 

הרבה עבר עלינו בין פסח תש"ג לפסח תש"ד. ובפסח תש"ד, שנה לאחר אותו פסח במחבוא, היינו כל המשפחה במחנה "ברגן בלזן". מחנה "ברגן בלזן" לא היה מחנה השמדה אלא מחנה עבודה בו עבדנו עבודת פרך נוראית בתנאים נוראיים. מנת האוכל היומית הדלה כללה מעט לחם, מעט מרק ותפוח אדמה. רבני המחנה פסקו שהאיסור של אכילת חמץ בפסח נדחה מפני המצווה של "וחי בהם – ולא שימות בהם", ולכן התירו לאכול חמץ בפסח. יחד עם זאת חיברו רבני המחנה תפילה מיוחדת שתאמר לפני אכילת חמץ בפסח, תפילה שתבטא הן את הצורך לאכול חמץ בימי שיעבוד אלו והן את התקווה לגאולה שלמה בקרוב. 

לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב:
אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ. אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות. הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצותך "וחי בהם - ולא שימות בהם" וליזהר מאזהרה "הישמר לך ושמור נפשך מאד", על כן תפלתנו לך שתחיינו ותקיימנו ותגאלנו במהרה לשמור חוקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם, אמן.

אחי אלחנן העתיק את התפילה בכמה וכמה עותקים, כדי שאנשים רבים ככל האפשר יקבלו אותה ויוכלו לומר אותה. אלחנן הקפיד להעתיק את התפילה בניקוד ובדייקנות, כדי שהתפילה אכן תתקבל כתפילה לכל דבר. את מלאכת ההעתקה ביצע לאחר עבודה מפרכת של כריתת עצים במשך שתים עשרה שעות ביום. ההעתק המפורסם של התפילה כפי שהופיע במסמכים שונים, הוא צילום מכתב ידו של אלחנן. פיסת נייר זו היא עדות אילמת למסירות נפש עילאית למען הכלל ולמען שמירת התורה בימי השואה:

אך באותו ערב פסח... הצלחנו בכל זאת לאפות מעט מצות. ברוך השיג מעט קמח, אלחנן הכין "מים שלנו", אמא ארגנה מספר כלים להכנת הבצק, "סחבנו" עצים, ברוך עמד בחוץ ושמר, אמא לשה את הבצק, ואנו אפינו אותו. אפינו מצות בערב פסח תש"ד במחנה ברגן בלזן !!  ובליל הסדר קראנו את ההגדה וחשנו על בשרינו ממש את הפסוק שאמרנו "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך". שתינו ארבע כוסות מים או תה, וכל אחד מאתנו אכל מעט מן המצות שאפינו. בסיום הסדר אמרנו בכוונה "שפוך חמתך אל הגויים... תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'". 
ובבוקר יצאנו שוב לעבודת הפרך... 
לאפיית המצות בערב פסח הצטרפו אלינו יהודים נוספים. גם לאמירת ההגדה בליל הסדר הצטרפו אלינו יהודים נוספים. אולם היה משהו שעשינו באותו פסח בסתר, ובמצוות אבא לא סיפרנו עליו לאיש. אנו, בני משפחת עמנואל, לא אכלנו חמץ באותו פסח. אכלנו תפוחי אדמה בלבד, אלו שקיבלנו בפסח וגם אלו ששמרנו מלפני הפסח. אולם אבא אמר לנו לא לספר על כך לאחרים, כדי שאף אחד לא יחוש חובה לעשות כך גם הוא. את הלחם שחולק בפסח לא לקחנו. היהודי שהיה אחראי על חלוקת הלחם הניח את פרוסותינו הדלות בארגז שהכנו מבעוד מועד, ואנו לקחנו משם את הלחם רק לאחר הפסח... תפוחי האדמה ששמרנו מלפני החג הספיקו עד ליום האחרון של חול המועד, ולא ידענו אם נצליח לא לאכול חמץ ביום השביעי והשמיני. והנה, ביום האחרון של חול המועד, הגיע לצערנו הרב משלוח חדש של יהודים לברגן בלזן, ובין הבאים היו בני משפחת הירשמן, שהיו שכנים שלנו באוטרכט. הם נתנו לנו שקית קטניות שהביאו עמם, וכך הצלחנו לא לאכול חמץ עד סוף החג.

והנה הגענו לפסח השלישי, פסח תש"ה. את סיפור ליל סדר שלפני ארבעים שנה לא סיפרתי מעולם. לא סיפרתי אותו לבני ביתי, לא סיפרתי אותו לאיש. לא יכולתי. ועתה, בברית המילה של נכדי אהרן חננאל נ"י, אני מרגיש לראשונה שאני יכול לספר את אשר אירע באותו היום.
באותו ערב פסח של שנת תש"ה יצאתי מוקדם בבוקר לעבודת הפרך במחנה ברגן בלזן, כפי שיצאתי לעבודת הפרך בכל יום בשנה וחצי האחרונות. חזרתי בלילה, ליל חג הפסח, שבור ורצוץ, כפי שחזרתי שבור ורצוץ בכל ערב בשנה וחצי האחרונות. בן 19 הייתי. אבי כבר לא היה בין החיים. אחי הבכור אלחנן כבר לא היה בין החיים. אחי הקטן שלום כבר לא היה בין החיים. אחותי הקטנה בתיה כבר לא הייתה בין החיים. מאות רבות של יהודים מתו בתקופה זו בברגן בלזן מידי יום ביומו מהעבודה, מהקור הנורא, מרעב וממחלות.
הלכתי לצריף של אמי, שהייתה חולה מאוד מאוד, ישבתי לידה והתחלתי לומר את ההגדה. יין לא היה לנו. מצות לא היו לנו. גם לחם לא היה לנו. דבר אחד היה לנו, והרבה, הרבה, הרבה – מרור !!  הרבה הרבה מרור בלב !!  אמרתי בלחש את ההגדה, כשאמי ספק שומעת ספק אינה שומעת את אשר אני קורא. אך כשהגעתי לברכת הגאולה ואמרתי את המילים "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך" – הרגשתי פעם ראשונה שאינני מאמין במה שאני אומר. "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך"?? מישהו מאיתנו כאן עוד יגיע למועדים ולרגלים אחרים? מישהו מאיתנו עוד יראה את ירושלים? מישהו מאיתנו עוד ישמח? פרצתי בבכי, ובאמצע הברכה הפסקתי את אמירת ההגדה...

ולוּ אך יכולתי לתאר לעצמי באותו ליל סדר של שנת תש"ה שמץ ממה שמתרחש כאן היום, לוּ יכולתי לדמיין לעצמי שאזכה להגיע לארץ ישראל, למדינה יהודית, שאזכה לראות את אחותי ושני אחי יוצאים עמי, שאזכה להקים משפחה, שאזכה לגדל שבעה ילדים, שאזכה להיות כעבור ארבעים שנה סנדק בברית המילה של נכדי בביתי בירושלים, לו יכולתי לדמיין לעצמי אך משהו מכל זה - אולי הייתי מצליח לסיים אז, בליל הסדר תש"ה, את קריאת ההגדה... 

העלתה על הכתב – מרים וייטמן  miri...@gmail.com  02-9931582

לאחר כמה שנים כתב אבא ספר ובו העלה על הכתב את שעבר עליו ועל משפחתו בשואה. לספרו קרא "יסופר לדור" על שם הפסוק זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹ-נָי לַדּוֹר (תהלים כ"ב, לא).
בכ"ה שבט תשנ"ה, בתאריך פטירתו של רבי ישראל סלנט, נפטר אבא בשם טוב. זכותו תגן עלינו.
--------------------------------

צוואה של קדוש ישראל שנמצאה בתוך בקבוק בגטו ורשה (ספריית "יד ושם")

נשלח אלינו מכתב שנמצא בגטו בוורשא שכתב חסיד גור רגעים לפני שמת על קידוש השם בגטו. מכתב מעורר השראה שרצינו לחלוק עמכם בתקופה זו של ספירת העומר ועל שבועות אלו שבין יום השואה ליום הזכרון והעצמאות

אני, יוסל בן יוסל ראקובר מטארנופול, מחסידיו של הרבי מגור, חוטר מגזע קדושים וצדיקים גדולים, כותב את השורות הללו, שעה שגטו ורשה עומד בלהבות, והבית שבו אני נמצא עכשיו הוא מן האחרונים שהאש עדיין לא אחזה בהם. לא יארך הרבה זמן וגם הבית הזה, בו אני נמצא, ייהפך, כמו כל הבתים שלנו בגטו, קבר למגיניו ולדרים בו. על פי קרני השמש החודרות מבעד לאשנב הקטן של חדרי, בעדו ירינו במשך ימים ולילות אל השונא, מבחין אני כי ערב עתה, דמדומי שקיעה. השמש ודאי אינה יודעת עד כמה לא אצטער ששוב לא אראנה..
עתה באה שעתי, וכאיוב יכול אני לומר - ואין אני היחיד שיכול לומר זאת: ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה.. בן ארבעים אנוכי, וכשאני משקיף עתה אל שנותיי שעברו, יכול אני לומר בבטחה, עד כמה שאדם יכול להיות בטוח בעצמו, כי חייתי חיים ישרים. לפנים האירה לי ההצלחה פנים, אך מעולם לא התנשאתי. ביתי היה פתוח לכל, והייתי מאושר כאשר יכולתי לגמול טובה לבריות. עבדתי את אלוקי בהתלהבות, ובקשתי היחידה אליו הייתה לעבדו "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". אין אני יכול לומר, לאחר כל מה שעברתי, כי יחסי לאלוקים לא נשתנה. אך יכול אני להגיד, בכל הביטחון אשר בי, כי אמונתי לא נשתנתה כמלא הנימה. לפנים, עת שבעתי טוב, יחסי אליו היה כאל מי שמשפיע בלי הרף את חסדיו עלי, ותמיד נשארתי חייב לו בעד זה, עתה יחסי אליו כאל מי שחייב גם לי משהו...
אני גאה על שיהודי הנני. הייתי בוש להשתייך לאותם העמים שהולידו וטיפחו את אותם הרשעים, האחראים למעשים שנעשו בנו.
אני מאמין כי להיות יהודי פירושו להיות לוחם, לשחות תמיד נגד הזרם האנושי העכור והנפשע. היהודי גיבור הוא, מעונה, קדוש. אתם, השונאים אותנו, אומרים כי רעים אנו. לא כן: אנו עדינים וטובים מכם, הייתי רוצה לראות איך הייתם אתם נראים לו הייתם במקומנו.
אני מאושר להשתייך לאומלל מכול אומות העולם, לעם שתורתו מייצגת את הנעלה והיפה ביותר של כל החוקים ומוסרם.
אני מאמין בא-ל אלוקי ישראל, אף על פי שעשה הכל כדי שלא אאמין בו. אני מאמין בחוקותיו, אפילו לא אוכל להצדיק את מעשיו... אני מרכין ראשי לפני גדולתו, אך לא אנשק את השבט בו הוא מייסרני.
ברצוני להגיד לך ברורות וגלויות, כי עתה, יותר מאשר בכל תקופה אחרת בדרך ייסורינו האין סופית, יש לנו, המעונים, הנרמסים, הנחנקים, הקבורים חיים והשרופים חיים, לנו המבוישים והמושפלים, הנכחדים במיליוננו, יש לנו זכות לדעת היכן מסתמנים הגבולות של סבלנותך.
ועוד עלי להגיד לך: אל נא תמתח את החבל יותר מדיי. כי הוא יכול, חלילה, להינתק. הניסיון בו נסית אותנו כה קשה הוא, כה קשה ומר, שאתה צריך, אתה חייב למחול לאלה מבני עמך אשר באסונם ובחרונם הפכו לך עורף...
מחל לאשר ניאצו את שמך, לאשר הלכו אחרי אלוהים אחרים, לאשר נעשו אדישים כלפיך. כל כך ייסרתם, עד שאיבדו אמונתם כי אביהם אתה, כי אב אחד לכולנו.
ואם אינך אלוקי, אלוהיהם של ימי אתה? אלוקי הרוצחים?
אין אני יכול לשבחך על המעשים שאתה סובל. אך אני מברכך ומהללך על עצם קיומך, על גדולתך הנוראה, שהיא כנראה כה אדירה, שכל המתרחש עתה כאין וכאפס הוא בעיניך. אך דווקא משום שהנך כה גדול ואנוכי כה קטן הנני, אבקש ממך, אתרה בך, למען שמך: חדל נא להראות את גדולתך על ידי זה שהנך נותן לייסר את האומללים.
אין אני מבקש כי תייסר את האשמים. הם יתייסרו לבסוף על ידי עצמם. כי במותנו מת מצפונו של עולם, כי עולם שלם נרצח עם מותו של ישראל.
העולם יאכל את עצמו ברשעתו שלו, הוא יטבע בדמו שלו.
אין המוות יכול לחכות עוד, ועלי לסיים את כתיבתי. מהקומות שמעלי הולכות ונעשות היריות חלשות מרגע לרגע. עכשיו נופלים אחרוני המגינים, ואיתם גוועת ורשה הגדולה, היפה, יראת האלוקים, ורשה היהודית. השמש נטתה לשקוע, ואני מודה לאלוקים על שלא אראנה עוד.. בעוד שעה לכל היותר, אהיה עם אשתי וילדי, ועם מיליוני בני עמי האחרים שנספו. באותו עולם יותר טוב, בו אין ספקות, ובו אלוקים שולט יחיד הוא.
אני מת בשלווה, אך לא בסיפוק. מוכה, אך לא מיואש. מאמין, אך לא מתחנן. מאוהב באלוקים, אך לא עונה אמן בעיוורון.
הלכתי אחריו גם כי הרחיקני מעמו, קיימתי את מצוותיו גם כי ייסרני. אהבתיו, הייתי ונשארתי מאוהב בו, גם כי דיכאני עד עפר, עינני עד מוות, שמני ללעג ולקלס.
ואלה הם גם דבריי האחרונים אליך אלוקי החרון. לא יעזור לך מאומה. הכל עשית כדי שאעזוב אותך, כדי שאכפור בך, אולם מת אני כפי שחייתי, מאמין אמונה חזקה כסלע.
ישתבח לעולמי עד אלוקי המתים, אלוקי הנקמה, אלוקי האמת והמשפט, אשר ישוב ויאיר את פניו לעולם, ויזעזע את אשיותיו בקולו האדיר.
שמע ישראל, ה' אלוהנו, ה' אחד.
בידך אפקיד רוחי

-------------------------------------

המלצה על סרט שמתאר את היהודי פליקס זנדמן שעבר את אימי השואה, והקים לאחר מכן מפעלים גדולים שחלקם בגרמניה, בהצלחה מדהימה.
היום כל מכשיר פלאפון מחזיק שבב שהוא המציא כמדען.
זהו הניצחון של פליקס על הנאצים ימח שמם.

הסרט ברמה גבוהה ומאוד מומלץ.
להלן הקישור : https://vimeo.com/86839055

------------------------------------

לכבוד יום השואה והגבורה אוסף סרטי שואה:
הערה חשובה: אני לא ראיתי את הסרטים ולא מכיר אותם. אם מישהו חושב שאחד הסרטים איננו ראוי לצפיה מסיבות שונות, נא להודיעני.

























------------------------------------

--
צבי שביט (שטרן)
050-5918412
בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il
בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il
בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il
שישה מיליון מזבחות - מחלקי המים.doc

צבי שביט

unread,
Apr 20, 2020, 11:24:50 AM4/20/20
to קבוצת לקראת חג
בס"ד

מצורפים מספר דברים ליום השואה.
--
צבי שביט (שטרן)
050-5918412
בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il
בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il
בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il
----------------------------------
מצ"ב קובץ "ששה מליון מזבחות" של "מחלקי המים".
---------------------------------
דברים שאמר ר' יונה עמנואל ז"ל, בברית של נכדו אהרון חננאל בן מרדכי ורחל עמנואל, ערב פסח תשמ"ה:

*** מה שהעולם שוכח ***

לא מזמן ציין העולם 75 שנה לשחרור אושוויץ (העולם נורא אוהב לציין ימי שואה בינלאומיים; בלמנוע את השואה הבאה הוא קצת פחות מצטיין). זה הזמן לחזור על כמה אמיתות שלפעמים נוח לנו לשכוח:

אנטישמיות היא אנטישמיות היא אנטישמיות. גם אם בכלי התקשורת בארצות הברית כותבים ש'ארבעה אנשים נדקרו בניו יורק' כי לא בא להם לציין שהנדקרים הם יהודים שחגגו את חנוכה ושהדוקר מוּנָע משנאת יהודים עתיקה.

גם חרם על ישראל הוא אנטישמיות. גם חקירה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. ודיונים במועצת זכויות האדם של האו”ם. דברו איתי אם מישהו יחליט פעם לחקור הפרת זכויות אדם באיראן או בסוריה.

הלקח מהשואה, הוא לא שאסור לנו להיות כמו הנאצים. הלקח הוא, שרק מדינה יהודית חזקה ונחושה תמנע עוד שואה.

מי שמשווה את ישראל לנאצים הוא שותף של מכחישי שואה. כי אם אנחנו נאצים – זה אומר שאנחנו שוללים ממיעוטים את כל הזכויות האזרחיות, ואחר כך יורים בהם ליד בורות וחונקים אותם בתאי גזים. אם אנחנו לא עושים את זה ואנחנו בכל זאת נאצים - כנראה השואה לא הייתה כל כך נוראה. בעברית פשוטה קוראים לזה הכחשה.

לא כל דבר צריך להשוות לשואה. יש גם כמה דברים פחות נוראים ממנה.

לא קוראים למישהו אחר נאצי. לא אם הוא ימני, לא אם הוא שמאלני, לא אם הוא שוטר,  פקח, מורה, שכן או פקיד אנטיפת. כן, גם אם הוא ממש מעצבן.

יש לנו זכות לחיות. בעצם חובה. כן, דווקא כאן, אין לנו ארץ אחרת.

 כמה עצוב שכל פעם צריך להזכיר את זה מחדש.

דביר שרייבר      (מצורף גם כקובץ)

----------------------------------

סרטון מעניין ומעורר מחשבה על סוג אחדות העם היהודי

את הסרטון ניתן לראות בקישור http://www.baba-mail.co.il/video.aspx?emailid=39694.

אפשר גם ב-youtube בקישור https://www.youtube.com/watch?v=SZEz578rJxA.

הסרטון באנגלית, עם כתוביות בעברית.
אם הכתוביות בעברית לא מוצגות יש לפעול לפי ההוראות הבאות:
1 - ללחוץ על הגלגל שיניים בפינה הימנית התחתונה
2 - בחלון שנפתח ללחוץ עם העכבר כל המלה "כתובויות"
3 - לודא שמסומן V ליד המלה "עברית" (אם לא - לסמן)
4 - ללחוץ על "תרגום אוטומטי"
5 - מקבלים רשימה ארוכה של שפות. לגלול למטה עד שמגיעים ל"עברית" וללחוץ לחיצה כפולה
6 - כעת יש כתובויות. הבעיה שיתכן שבינתיים הסרט התקדם. אפשר לחזור לתחילת הסרט או לחכות שיסתיים וללוחץ על "נגן שוב".

לטובת אלו שאין להם אפשרות לצפות בסרטון בקישורים הנ"ל, אני מצרף לדוא"ל זה גם את הסרטון עצמו. מכיוון שהקובץ גדול מידי, לא ניתן לשלוח אותו דרך הקבוצה, ולכן הוא מצורף קישור לגוגל דרייב. (מי שחסום גם מגישה לגוגל דרייב, מוזמן לפנות אלי ואשלח אליו את הרטון באופן ישיר).
הסרטון עצמו נמצא בקובץ עם הסיומת mp4. הקובץ השני, עם הסיומת srt, מכיל את הכתוביות בעברית. כדי לקבל את הכתוביות בעברית חובה להוריד גם אותו למחשב.

-------------------------------------

פליקס זנדמן
המלצה על סרט שמתאר את היהודי פליקס זנדמן שעבר את אימי השואה, והקים לאחר מכן מפעלים גדולים שחלקם בגרמניה, בהצלחה מדהימה.
היום כל מכשיר פלאפון מחזיק שבב שהוא המציא כמדען.
זהו הניצחון של פליקס על הנאצים ימח שמם.

הסרט ברמה גבוהה ומאוד מומלץ.
להלן הקישור : https://vimeo.com/86839055
את הסרט הזה אין לי אפשרות לשלוח ישירות.

------------------------------------

קישור למאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה ביד ושם :

https://yvng.yadvashem.org/index.html?language=he

-----------------------------------

אוסף סרטי שואה
לרגל יום השואה והגבורה אוסף סרטי שואה:
הערה חשובה: אני לא ראיתי את הסרטים ולא מכיר אותם. אם מישהו חושב שבאחד הסרטים יש קטעים לא צנועים, בבקשה להודיע לי ואני אדאג להסיר אותו מהרשימה.
גם את הסרטים האלו אין לי אפשרות לשלוח ישירות.

שישה מיליון מזבחות - מחלקי המים.doc
יום השואה - דביר שרייבר.docx

צבי שביט

unread,
Apr 7, 2021, 5:47:57 PM4/7/21
to קבוצת לקראת חג
בס"ד

מצורפים מספר דברים ליום השואה.
צבי שביט (שטרן)
----------------------------------
מצ"ב קובץ "ששה מליון מזבחות" של "מחלקי המים".
---------------------------------
דברים שאמר ר' יונה עמנואל ז"ל, בברית של נכדו אהרון חננאל בן מרדכי ורחל עמנואל, ערב פסח תשמ"ה:

-----------------------------------

המלצה על סרט שמתאר את היהודי פליקס זנדמן שעבר את אימי השואה, והקים לאחר מכן מפעלים גדולים שחלקם בגרמניה, בהצלחה מדהימה.
היום כל מכשיר פלאפון מחזיק שבב שהוא המציא כמדען.
זהו הניצחון של פליקס על הנאצים ימח שמם.

הסרט ברמה גבוהה ומאוד מומלץ.
להלן הקישור : https://vimeo.com/86839055
את הסרט הזה אין לי אפשרות לשלוח ישירות.

------------------------------------

קישור למאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה ביד ושם :

https://yvng.yadvashem.org/index.html?language=he

-----------------------------------

אוסף סרטי שואה
לרגל יום השואה והגבורה אוסף סרטי שואה:
הערה חשובה: אני לא ראיתי את הסרטים ולא מכיר אותם. אם מישהו חושב שבאחד הסרטים יש קטעים לא צנועים, בבקשה להודיע לי ואני אדאג להסיר אותו מהרשימה.
גם את הסרטים האלו אין לי אפשרות לשלוח ישירות.

שישה מיליון מזבחות - מחלקי המים.doc
יום השואה - דביר שרייבר.docx

צבי שביט

unread,
Apr 26, 2022, 4:42:51 PM4/26/22
to קבוצת לקראת חג
בס"ד
מצורפים מספר קבצים ליום השואה. הסרט "נהג המונית והרב" מצורף כקישור בגוגל דרייב.
בנוסף, כל הקבצים נמצאים בגוגל דרייב בקישור https://drive.google.com/drive/folders/1oDhCUlBd4kl5iBzJdPhxNvXw_h1U-Ce4
מצורפים גם מספר דברים בתוך הדוא"ל.
צבי שביט (שטרן)
----------------------------------
דברים שאמר ר' יונה עמנואל ז"ל, בברית של נכדו אהרון חננאל בן מרדכי ורחל עמנואל, ערב פסח תשמ"ה:

בסעודת הברית של נכדי אהרון חננאל נ"י, היום, ערב פסח, בביתי שבירושלים, אני רוצה לספר על שלושה פסחים שעברו עלי בשואה.
ימים ספורים לפני פסח תש"ג עזבנו בסתר בחשכת הלילה את ביתנו שבעיר אוטרכט בהולנד. אחותי הקטנה בתיה בת ה-3 נשלחה אל זוג הולנדים בכפר. אבא ואמא ואחי הקטן שלום בן ה-7 התחבאו בביתו של מכר הולנדי. ואנו, ששת הילדים הגדולים, אלחנן בן ה-19, שלמה בן ה-18, יונה בן ה-17, שמואל בן ה-16, והתאומים ברוך ובלה בני ה-13, ואתנו גם דודה שלנו, הדודה מלי, התחבאנו בעליית גג של בית ספר. בכתות מתחתינו למדו ילדי בית הספר, בבניין הצמוד לבית הספר משמאל שכנה יחידה של הצבא הגרמני, ובבניין הצמוד מימין שכנה מפקדה של אנשי אס. אס. במשך כל שעות היום שכבנו בלי לזוז ודיברנו אך בלחישה מחשש שהתלמידים שבכיתות מתחתינו או החיילים הגרמנים שמימיננו או אנשי אס. אס. שמשמאלנו - ירגישו בנוכחותנו. באותה עת הספקנו ללמוד הרבה. בשעות היום למד כל אחד לבדו, ואחרי שהתלמידים עזבו את בית הספר חזרנו יחד על הלימוד. למדנו מסכת בבא קמא וחומש עם רש"י. כמו כן שיחקנו שחמט, שהרי אפשר לעשות זאת גם בלי לדבר ובלי לזוז. 
בערב פסח התארגנו בדממה לקראת ליל הסדר. דודה מלי בישלה תפוחי אדמה, ואנו הוצאנו את המצות שלקחנו אתנו אל המחבוא. היו אלו מצות ששמרנו מהשנה הקודמת. כשירד הערב ישבנו סמוך לחלון עליית הגג וקראנו את ההגדה לאור הירח. אלחנן ניהל את הסדר הראשון ושלמה ניהל את הסדר השני. אמרנו בכוונה רבה את התפילה שבהגדה "השתא הכא, לשנה הבאה בארץ ישראל. השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין", ושרנו בלחש "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". 

הרבה עבר עלינו בין פסח תש"ג לפסח תש"ד. ובפסח תש"ד, שנה לאחר אותו פסח במחבוא, היינו כל המשפחה במחנה "ברגן בלזן". מחנה "ברגן בלזן" לא היה מחנה השמדה אלא מחנה עבודה בו עבדנו עבודת פרך נוראית בתנאים נוראיים. מנת האוכל היומית הדלה כללה מעט לחם, מעט מרק ותפוח אדמה. רבני המחנה פסקו שהאיסור של אכילת חמץ בפסח נדחה מפני המצווה של "וחי בהם – ולא שימות בהם", ולכן התירו לאכול חמץ בפסח. יחד עם זאת חיברו רבני המחנה תפילה מיוחדת שתאמר לפני אכילת חמץ בפסח, תפילה שתבטא הן את הצורך לאכול חמץ בימי שיעבוד אלו והן את התקווה לגאולה שלמה בקרוב. 

לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב:
אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ. אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות. הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצותך "וחי בהם - ולא שימות בהם" וליזהר מאזהרה "הישמר לך ושמור נפשך מאד", על כן תפלתנו לך שתחיינו ותקיימנו ותגאלנו במהרה לשמור חוקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם, אמן.

אחי אלחנן העתיק את התפילה בכמה וכמה עותקים, כדי שאנשים רבים ככל האפשר יקבלו אותה ויוכלו לומר אותה. אלחנן הקפיד להעתיק את התפילה בניקוד ובדייקנות, כדי שהתפילה אכן תתקבל כתפילה לכל דבר. את מלאכת ההעתקה ביצע לאחר עבודה מפרכת של כריתת עצים במשך שתים עשרה שעות ביום. ההעתק המפורסם של התפילה כפי שהופיע במסמכים שונים, הוא צילום מכתב ידו של אלחנן. פיסת נייר זו היא עדות אילמת למסירות נפש עילאית למען הכלל ולמען שמירת התורה בימי השואה:

אך באותו ערב פסח... הצלחנו בכל זאת לאפות מעט מצות. ברוך השיג מעט קמח, אלחנן הכין "מים שלנו", אמא ארגנה מספר כלים להכנת הבצק, "סחבנו" עצים, ברוך עמד בחוץ ושמר, אמא לשה את הבצק, ואנו אפינו אותו. אפינו מצות בערב פסח תש"ד במחנה ברגן בלזן !!  ובליל הסדר קראנו את ההגדה וחשנו על בשרינו ממש את הפסוק שאמרנו "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך". שתינו ארבע כוסות מים או תה, וכל אחד מאתנו אכל מעט מן המצות שאפינו. בסיום הסדר אמרנו בכוונה "שפוך חמתך אל הגויים... תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'". 
ובבוקר יצאנו שוב לעבודת הפרך... 
לאפיית המצות בערב פסח הצטרפו אלינו יהודים נוספים. גם לאמירת ההגדה בליל הסדר הצטרפו אלינו יהודים נוספים. אולם היה משהו שעשינו באותו פסח בסתר, ובמצוות אבא לא סיפרנו עליו לאיש. אנו, בני משפחת עמנואל, לא אכלנו חמץ באותו פסח. אכלנו תפוחי אדמה בלבד, אלו שקיבלנו בפסח וגם אלו ששמרנו מלפני הפסח. אולם אבא אמר לנו לא לספר על כך לאחרים, כדי שאף אחד לא יחוש חובה לעשות כך גם הוא. את הלחם שחולק בפסח לא לקחנו. היהודי שהיה אחראי על חלוקת הלחם הניח את פרוסותינו הדלות בארגז שהכנו מבעוד מועד, ואנו לקחנו משם את הלחם רק לאחר הפסח... תפוחי האדמה ששמרנו מלפני החג הספיקו עד ליום האחרון של חול המועד, ולא ידענו אם נצליח לא לאכול חמץ ביום השביעי והשמיני. והנה, ביום האחרון של חול המועד, הגיע לצערנו הרב משלוח חדש של יהודים לברגן בלזן, ובין הבאים היו בני משפחת הירשמן, שהיו שכנים שלנו באוטרכט. הם נתנו לנו שקית קטניות שהביאו עמם, וכך הצלחנו לא לאכול חמץ עד סוף החג.

והנה הגענו לפסח השלישי, פסח תש"ה. את סיפור ליל סדר שלפני ארבעים שנה לא סיפרתי מעולם. לא סיפרתי אותו לבני ביתי, לא סיפרתי אותו לאיש. לא יכולתי. ועתה, בברית המילה של נכדי אהרן חננאל נ"י, אני מרגיש לראשונה שאני יכול לספר את אשר אירע באותו היום.
באותו ערב פסח של שנת תש"ה יצאתי מוקדם בבוקר לעבודת הפרך במחנה ברגן בלזן, כפי שיצאתי לעבודת הפרך בכל יום בשנה וחצי האחרונות. חזרתי בלילה, ליל חג הפסח, שבור ורצוץ, כפי שחזרתי שבור ורצוץ בכל ערב בשנה וחצי האחרונות. בן 19 הייתי. אבי כבר לא היה בין החיים. אחי הבכור אלחנן כבר לא היה בין החיים. אחי הקטן שלום כבר לא היה בין החיים. אחותי הקטנה בתיה כבר לא הייתה בין החיים. מאות רבות של יהודים מתו בתקופה זו בברגן בלזן מידי יום ביומו מהעבודה, מהקור הנורא, מרעב וממחלות.
הלכתי לצריף של אמי, שהייתה חולה מאוד מאוד, ישבתי לידה והתחלתי לומר את ההגדה. יין לא היה לנו. מצות לא היו לנו. גם לחם לא היה לנו. דבר אחד היה לנו, והרבה, הרבה, הרבה – מרור !!  הרבה הרבה מרור בלב !!  אמרתי בלחש את ההגדה, כשאמי ספק שומעת ספק אינה שומעת את אשר אני קורא. אך כשהגעתי לברכת הגאולה ואמרתי את המילים "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך" – הרגשתי פעם ראשונה שאינני מאמין במה שאני אומר. "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך"?? מישהו מאיתנו כאן עוד יגיע למועדים ולרגלים אחרים? מישהו מאיתנו עוד יראה את ירושלים? מישהו מאיתנו עוד ישמח? פרצתי בבכי, ובאמצע הברכה הפסקתי את אמירת ההגדה...

ולוּ אך יכולתי לתאר לעצמי באותו ליל סדר של שנת תש"ה שמץ ממה שמתרחש כאן היום, לוּ יכולתי לדמיין לעצמי שאזכה להגיע לארץ ישראל, למדינה יהודית, שאזכה לראות את אחותי ושני אחי יוצאים עמי, שאזכה להקים משפחה, שאזכה לגדל שבעה ילדים, שאזכה להיות כעבור ארבעים שנה סנדק בברית המילה של נכדי בביתי בירושלים, לו יכולתי לדמיין לעצמי אך משהו מכל זה - אולי הייתי מצליח לסיים אז, בליל הסדר תש"ה, את קריאת ההגדה... 

העלתה על הכתב – מרים וייטמן  miri...@gmail.com  02-9931582

לאחר כמה שנים כתב אבא ספר ובו העלה על הכתב את שעבר עליו ועל משפחתו בשואה. לספרו קרא "יסופר לדור" על שם הפסוק זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹ-נָי לַדּוֹר (תהלים כ"ב, לא).
בכ"ה שבט תשנ"ה, בתאריך פטירתו של רבי ישראל סלנט, נפטר אבא בשם טוב. זכותו תגן עלינו.
--------------------------------
המלצה על סרט שמתאר את היהודי פליקס זנדמן שעבר את אימי השואה, והקים לאחר מכן מפעלים גדולים שחלקם בגרמניה, בהצלחה מדהימה.
היום כל מכשיר פלאפון מחזיק שבב שהוא המציא כמדען.
זהו הניצחון של פליקס על הנאצים ימח שמם.

הסרט ברמה גבוהה ומאוד מומלץ.
להלן הקישור : https://vimeo.com/86839055
את הסרט הזה אין לי אפשרות לשלוח ישירות.

------------------------------------

קישור למאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה ביד ושם :

https://yvng.yadvashem.org/index.html?language=he

-----------------------------------

אוסף סרטי שואה
לרגל יום השואה והגבורה אוסף סרטי שואה:
הערה חשובה: אני לא ראיתי את הסרטים ולא מכיר אותם. אם מישהו חושב שבאחד הסרטים יש קטעים לא צנועים, בבקשה להודיע לי ואני אדאג להסיר אותו מהרשימה.
גם את הסרטים האלו אין לי אפשרות לשלוח ישירות.

מה שהעולם שוכח - דביר שרייבר.docx
על הנספים ועל המשרפות - מחלקי המים.doc
קטע קריאה ליום הזכרון לשואה - הרב אבי גיסר.docx
שישה מיליון מזבחות - מחלקי המים.doc
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages