1. אפעל - אפעול

[אוריאל פרנק‎]

ביום ראשון, 28 בפברואר 2021, 20:20:59 GMT‎+2‎,‏ Eliyahu Levin<eliy...@gmail.com>‏ כתב

הגענו לנקודה שאיש לא ישנה את דעת רעהו

לי עדיף שהכלל של 'אפעול ואפעַל קשור לפועל עומד ויוצא' אינו יציב כלל

והפלפול של יפול עם נטל ורבית עם נטל הוא סרק עם קצת חריפות.

בקיצור אין טעם להתווכח.

הבוחר יבחר.  

מאת: יואל בן-נון <yoelb...@gmail.com>

נשלח בתאריך: יום שלישי, 23 בפברואר 2021, 20:57:48 GMT‎+2‎

נושא: Re: עוד על חילופי קמץ גדול וחולם

ב"ה י"ב באדר התשפ"א 

היא הנותנת - 

כפי שלמדתי מא"מ (ד"ר יחיאל בן-נון ז"ל), וכפי שכתבתם כאן - 

משקל אפעֹל הוא בדרך כלל אקטיבי (=יוצא) ומשקל אפעַל פסיבי (=עומד), 

לכן לדעתי יִפֹּל הוא אקטיבי מפני שהפועל מתאר זעזוע דרמטי ולא מצב פסיבי - 

והנה נשיכת הנחש היא אקטיבית מאד, אבל הנטל של הנשך הוא מצב מתמשך של סבל, 

ושוב אני רואה כמה דייקו חז"ל שהנשך בסוף הפסוק הוא הנטל הרובץ על הלווה - 

גם אחריתו של השיכור שימצא את עצמו כמי שהוכש על ידי נחש - 

ואפילו "נבגַד איש באחיו", לא מתאר בגידה אקטיבית כי שניהם מפנים גב זה לזה. 

לכן אמר א"מ ז"ל ש"יתר שאת ויתר עז" חייב להיות שם (בניגוד ל"אפם כי עז"), והוא אקטיבי, וכן "זאב יטרף" שהוא אקטיבי בוודאי. 

וברוכים יהיו כל המדייקים במענה לשון -  

פורים שמחים 

יואל בן-נון 

ביום שלישי, 23 בפברואר 2021, 15:38:24 GMT‎+2‎,‏ שרה קמינצקי<saka...@gmail.com>‏ כתב

כיוצא בו שהרד"ק מתיחס לשני המשקלים בספר השורשים לרד"ק - אות הבית - ערך בגד

.....ובאשת נעוריך אל יבגד (מלאכי ב, טו.), בחלם, ובפתח, מדוע נבגד איש באחיו (שם ב, י.). והחכם רבי יעקב בן אלעזר כתב שהוא בנין נפעל ואיננו נכון, כי פעלי הקשר (ר"ל שאות יחס [כאן בי"ת] מקשר את הפעל למושא) לא יבא מהם פעול ונפעל....

‫בתאריך יום ג׳, 23 בפבר׳ 2021 ב-14:33 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬

שאלה מצוינת!   

תחילה אציג את הפסוקים הנדונים

1.  דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק כ
לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ:

 2.  משלי פרק כג פסוק לב
(לא) אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ן בכיס בַּכּ֣וֹס עֵינ֑וֹ

[יש מבינים בטעות שהשיכור נותן בכוס היין את עינו,

הנכון הוא שהיין האדום נותן את עינו - את הצבע בכוס! (יעקב עציון)] יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵישָׁרִֽים: (לב) אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ:
 3.  קהלת פרק י פסוק יא אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן:

‫

עזרה ראשונה אציג לך את הרד"ק בשורשים

נשך. אם ישך הנחש (קהלת י, יא.), בחלם. ובפתח אחריתו כנחש ישך (משלי כג, לב.), ונקמץ מפני ההפסק. אצוה את הנחש ונשכם (עמוס ט, ג.), הנשכים בשניהם (מיכה ג, ה.). והכבד [בניין פיעל] ונשכו אתכם (ירמיה ח, יז.), וינשכו את העם (במדבר כא, ז.). ולפי שהרבית היא כאילו נושך האדם נקרא נשך כל דבר אשר ישך (דברים כג, כ.). והכבד [הפעיל] לא תשיך לאחיך (שם). והשם נשך כסף נשך אכל (שם), בשש נקודות. ולא תשיך עובר לשלישי כי המלוה הוא משיך והכסף או האוכל נושך כמו שאמר כל דבר אשר ישך והלוה נשוך. ורבותינו ז"ל אמרו (בבא מציעא סא, ע"א.), שהוא אזהרה ללוה.

יש כידוע משקל אפעול ומשקל אפעַל

אם אין סיבה של ע' הפועל או ל' הפועל גרוניות הנטייה היא שפועל עומד הוא אפעל למשל ישכב

ופועל יוצא הוא אפעול למשל אשבור. כלל זה אינו יציב

יש למשל יפול שהוא פועל עומד.

אם אני מבין את הרד"ק נכונה בפועל נשך משמשים שני המשקלים (אולי עם נטייה ליישַׁך בסוף פסוק)

והקמץ בא בגלל צורת ההפסק אחרי שנבחרה כאן צורת אפעַל.

כמדומה שיש כאן סתירה מוחלטת לקריאה התמוהה של ויתר עָז בקמץ חטוף (קטן)

זה מה שעלה בידי

ועתה רשות הדיבור לחברים!

אליהו

אִם-יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ - ישך בחולם ובדברים כג,כ כל דבר אשר ישך בקמץ וכ"ה במשלי כג,לב כנחש ישך ,  האם השינוי הוא בגלל האתנח/סוף פסוק?

יורנו המורה ושכמ"ה 

מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 9 ביולי 2019 ב-15:26 

  הספר של הרמח"ל אינו כרגע לידי (שלחתי למהדיר הרבה הערות, לא נשתמרו אצלי) 

אבל ההסבר פשוט. 

אותיות גרוניות ה ח ע אוהבות את תנועת הפתח, הח יותר מע' 

לכן כשיש בררה לבחור בין אפעול שאז ע' הפועל או ל' הפועל ינוקדו בחולם 

הדקדוק מעדיף פתח. 

גם ל' הפועל מעדיפה פתח לפניה מאשר חולם לפניה אשמח ולא אשמוח. 

בלשון חכמים אין העדפה זו וכללית יש העדפה לאפעול. 

יש עוד כלל [אינו מחייב לגמרי] פועל עומד כמו אשכב ארכב (אבל לרכוֹב, לשכַּב) מעדיף אפעל, 

ופועל יוצא (ללא גרוני) מעדיף אפעול, ויש חריגים כמובן  

אליהו  

‫בתאריך יום ג׳, 9 ביולי 2019 ב-14:04 מאת שמעון לנדאו <‪angu...@gmail.com‬‏>:‬

 

תלמידי שאלוני:

לכלל: מתי יש שימוש במשקל 'אפעל' כמו: אבחר, ומתי יש שימוש במשקל 'אפעול' כמו אגמור.

בספר הדקדוק להרמח"ל מצאתי. שהמהדיר(?) בהערה הוסיף שזה קשור לכך שע' הפעל או ל' הפועל הוא באות גרונית. כמו אגדע אשמע אשמח.

כדי לענות תשובה מדויקת לתלמידי, אשמח מאוד אם מעכ"ת יתייחס לשאלתי,