2: על מקור הביטויים: הון תועפות, בצע כסף, שם כספו על קרן הצבי...

[אוריאל פרנק‎]

קטע שממוחזר שוב ושוב לפחות מאז חנוכה תשע"ד, ופקפוקים עליו.

‫בתאריך יום ב׳, 7 בדצמ׳ 2020 ב-9:31 מאת ‪Chezi Lifschitz‬‏ <‪yol...@gmail.com‬‏>:‬

קטע שמסתובב כרגע לקראת חנוכה אשמח לענ"דך אם הדברים מקובלים...

לאוהבי השפה העברית: לרגל חג החנוכה הנה חידוש נחמד במה שקשור בענייני החג : 

חנוכה הוא הזמן כמעט היחידי שקיים בו מנהג הקשור לכסף – מתן דמי חנוכה. 

איננו מסוגלים לדמיין עולם ללא כסף, אולם לפני שנים רבות כך התנהלו החיים:

בעולם נטול כסף, כיצד הייתם יכולים לקנות מעדר? 

באמצעות "סחר חליפין". כלומר: תרנגולת תמורת 50 ביצים, גמל תמורת 20 כבשים וכו'... 

דבר זה יצר 2 בעיות מרכזיות: 

האחת - בעיית אומדן. כמה שווה גמל? כמה שווה שק קמח? 

השנייה - הימצאות של סחורה מרובה במקום אחד.

לכן, היו צריכים למצוא פתרון לבעיות: הכיצד? 

לקחו מתכות, התיכו אותן, ובצעו מהן חתיכות. 

חתיכות אלה נקראות בצעים, וביחיד - בצע! 

מכאן הביטויים: "בצע כסף", "רודף בצע".

על מנת לשמור את הבצעים הללו צריך היה ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק?

שמים את הבצעים בתוך קרן של בעל חיים.

מכאן הביטויים: קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה...

מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בקרן הצבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים.

מכאן הביטוי: "שם את כספו על קרן הצבי..."

מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות 'תועפות'.

מכאן הביטוי - "הון תועפות" !

עד כאן אנקדוטה לאוהבי השפה העברית: "הון ולשון..."

שיהיה לנו חג אורים שמח.. בריאות טובה, שפע אור הגשמה, ושפע תועפות ומטבעות.

בתאריך 23 בדצמ׳ 2014   מאת משפחת שטרן פתח-תקווה <‪ster...@gmail.com‬‏>:‬

מעניין,  אך חוששני שהכותב נאחז בסבך בקרניו.....

בתאריך 23 בדצמבר 2014 , מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> 

אל: "Mordechay Dani" <moti...@013.net> 

נושא: Re: אבקש את התיחסותך במהרה. קיבלתי בווצאפ. תודה מראש

נדמה לי שקיבלתי זאת בעבר. 

ממה שאני זוכר, אע"פ שזה יפה ונחמד, לא כל ההסברים נכונים ואמיתיים.

מאת: אליהוא שנון <el...@saad.org.il>
תאריך: 11 בינואר 2014 בשעה 19:56
נושא: RE: על מקור הביטויים: הון תועפות, בצע כסף, שם כספו על קרן הצבי...

ראה שתי תשובות מפורום לשון ופורום שפה עברית בYNET:

 

לשון:

ההסבר מעניין, אולם לעניות דעתי הוא מתחיל נכון ("בצע"), וככל שהוא ממשיך הוא מעלה השערות חסרות ביסוס.
"תועפות" מופיע כבר במקרא במשמעות של כוח ועצמה, ובהשאלה - הון ועושר.
פעמיים במקרא מופיע הצירוף "תועפות ראם".
מחבר הקטע החליט שחלק הגוף המרשים אצל הראם הוא הקרניים, ולכן זיהה את עצמת הראם עם קרניו, והניח שהמשמעות היסודית של "תועפות" היא קרניים, והמשמעות של "עצמה" נגזרת מהמשמעות הזאת. הדבר דומה לביטויים כמו "יד חזקה" או "עיניים טובות", שבהם אנחנו מזהים תכונות פיזיות או תכונות אופי עם חלקי גוף (מקרה פרטי של מטונימיה).
ככל הידוע לי אין להצעה זו יסוד בעברית או בשפה אחרת, ולא מצאתי מקור מוסמך המציע רעיון זה.
ד"ר דרור בן-אריה
מנהל פורום לשון

 

שפה עברית:

ראיתי את זה לפני חודשיים בפייסבוק וזה נראה לי כמו גיבוב של בעי אמיתות והבלי הבלים - ובקיצור אטימולוגיה עממית.
אהבתי בעיקר את ההסבר המדעי: "מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן".

"דוגלגלי"

 

שבוע טוב, ברכת התורה עליכם

אליהוא

בתאריך 2014 1 1 20:04, מאת "שושנה פיקאלי" <msp...@gmail.com>:

 שלום לכם, מעבירה לכם מייל שקיבלתי.

בעבר אנשים סחרו בברטר. סחר חליפין - תרנגולת תמורת 50 ביצים, גמל תמורת 20 כבשים וכו'... דבר זה יצר 2 בעיות מרכזיות: האחת - בעיית אומדן. כמה שווה גמל? כמה שווה שק קמח? שניה - הימצאות של סחורה מרובה במקום אחד. ולכן - היו צריכים למצוא פתרון. לקחו מתכות, התיכו אותן ובצעו מהן חתיכות. חתיכות אלה נקראות בצעים וביחיד - בצע! מכאן הביטוי בצע כסף, רודף בצע. על מנת לשמור את הבצעים הללו צריך ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק? שמים את הבצעים בתוך קרן של בע"ח. מכאן הביטוי קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה... מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בתוך קרן צבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים, מכאן הביטוי שם את כספו על קרן הצבי. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. ולכן השתמש בקרניים של ראמים שנקראות תועפות. מכאן הביטוי הון תועפות!.