ברכה לחג השבועות
chairperson לביא שי AIA
חג שבועות (מתן תורה) מזמן לנו הזדמנויות רבות לחזור לכור מחצבתנו ולהבין לשם מה אנו (הארכיונאים כמובן!) קיימים.
במעמד הר סיני ובסיפור מתן תורה מתגלם במידה רבה תפקידו של הארכיונאי.
במשנה אבות א, א כתוב ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה."
ואוסיף ואנשי כנסת גדולה מסרוה לארכיונאים [או לפחות היו אמורים לעשות כן!]
יש כאן כמעט את תורת המקצוע כולה: קבלה, תיעוד, מסירה, שרשרת של מידע והמשכיות בין דורית של חכמי כל דור ודור.
הקשר מעניין נוסף הוא שבירת הלוחות על ידי משה. מאליה עולה השאלה: מה לעשות עם הלוחות השבורים (ובתרגום לארכיונאות מדוברת: מה עושים עם חומרים ארכיוניים שנפגעים?). ובכן גם על כך כבר חשבו חז"ל:
בתלמוד הבבלי, במסכת ברכות (דף ח' עמוד ב), מוזכר כי "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". משמעות הביטוי היא שיש לכבד את החכם גם לאחר ששכח את תלמודו.
מי כמונו יודע כי לפעמים גם “שברי הלוחות” — התיעוד החלקי, השברירי והמקוטע — הם חלק חיוני מן הזיכרון והתרבות האנושיים ויש לשמרם. בעידן של פייק והעתקות – אין כמו המקור עצמו כדי להעיד על אותנטיות ולספר סיפור.
ולאלו בינינו שזיכרונם אינו מגיע עד סיפור מתן תורה, ומעדיפים את פירות הביכורים בקיבוץ ובמושב. ובכן גם זה סוג של ניהול מידע. בין סלסלות הביכורים לבין מדפי הארכיונים עובר חוט משותף: האחריות לאסוף, לשמר, להציג, להנחיל ולתת משמעות ל'יבולים', פירות האדמה והתרבות.
חגיגות היבול החקלאי השנה מקדימות אך במעט את החגיגה הארכיונית הארצית שנערוך ב 'ליל הארכיונים' בין 9 ל-11 ביוני. למי שטרם שמעו – מצרף קישור לאירועים השונים. מוזמנים/ות להשתתף ולהפיץ.
חג שבועות שמח
ד"ר לביא שי, יו"ר האיגוד
chairperson לביא שי AIA
dgla...@krp.org.il
אני מחפש מקור/ות עם רשימת שמות של קציני הצבא הבריטי ששירתו בפלסטינה א"י בסוף שנות המנדט. או רשימות בריטיות על הגירה מכאן למצרים.
ידוע לי רק שם משפחתו של הקצין, שכנראה הועבר למצרים ב 1948. בת זוגו עברה איתו למצרים וקשר המכתבים עמה נותק בתחילת שנות החמישים.
את הדודה הזו אני מחפש.
אודה לכל רמז על ארכיון או מקור אינטרנטי אחר.
דוד גלזנר
ארכיון קיבוץ כפר רופין
ד.נ. עמק המעיינות 1085000
בנייד 050-5656147
From: israrc...@googlegroups.com <israrc...@googlegroups.com> On Behalf Of chairperson לביא שי AIA
Sent: Thursday, May 21, 2026 8:26 AM
To: הארכיונאי הישראלי <israrc...@googlegroups.com>
Subject: israrchivist-[הארכיונאי הישראלי] Re: ברכה לחג השבועות
שלום שוב
הסתבר שהקישור ששלחתי שגוי.
הקישור הנכון לדף הנחיתה לליל הארכיונים הוא: https://www.archives-publications.com/
מוזמנים להציץ ולשתף.
בברכה
ד"ר לביא שי, יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע
בתאריך יום ה׳, 21 במאי 2026 ב-0:27 מאת chairperson לביא שי AIA <chairpe...@gmail.com>:
חג שבועות (מתן תורה) מזמן לנו הזדמנויות רבות לחזור לכור מחצבתנו ולהבין לשם מה אנו (הארכיונאים כמובן!) קיימים.
במעמד הר סיני ובסיפור מתן תורה מתגלם במידה רבה תפקידו של הארכיונאי.
במשנה אבות א, א כתוב ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה."
ואוסיף ואנשי כנסת גדולה מסרוה לארכיונאים [או לפחות היו אמורים לעשות כן!]
יש כאן כמעט את תורת המקצוע כולה: קבלה, תיעוד, מסירה, שרשרת של מידע והמשכיות בין דורית של חכמי כל דור ודור.
הקשר מעניין נוסף הוא שבירת הלוחות על ידי משה. מאליה עולה השאלה: מה לעשות עם הלוחות השבורים (ובתרגום לארכיונאות מדוברת: מה עושים עם חומרים ארכיוניים שנפגעים?). ובכן גם על כך כבר חשבו חז"ל:
בתלמוד הבבלי, במסכת ברכות (דף ח' עמוד ב), מוזכר כי "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". משמעות הביטוי היא שיש לכבד את החכם גם לאחר ששכח את תלמודו.
מי כמונו יודע כי לפעמים גם “שברי הלוחות” — התיעוד החלקי, השברירי והמקוטע — הם חלק חיוני מן הזיכרון והתרבות האנושיים ויש לשמרם. בעידן של פייק והעתקות – אין כמו המקור עצמו כדי להעיד על אותנטיות ולספר סיפור.
ולאלו בינינו שזיכרונם אינו מגיע עד סיפור מתן תורה, ומעדיפים את פירות הביכורים בקיבוץ ובמושב. ובכן גם זה סוג של ניהול מידע. בין סלסלות הביכורים לבין מדפי הארכיונים עובר חוט משותף: האחריות לאסוף, לשמר, להציג, להנחיל ולתת משמעות ל'יבולים', פירות האדמה והתרבות.
חגיגות היבול החקלאי השנה מקדימות אך במעט את החגיגה הארכיונית הארצית שנערוך ב 'ליל הארכיונים' בין 9 ל-11 ביוני. למי שטרם שמעו – מצרף קישור לאירועים השונים. מוזמנים/ות להשתתף ולהפיץ.
חג שבועות שמח
ד"ר לביא שי, יו"ר האיגוד
ד"ר לביא שי, יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע
--
פורום "הארכיונאי הישראלי" מיועד לדיון ומידע מקצועיים בלבד ואין להעלות בו כל מידע פרסומי או מסחרי, כולל המלצות על ספקים. יש לחתום על כל הודעה או תגובה בפורום בשם מלא ושם הגוף או הסטטוס אליו שייכים.
---
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הארכיונאי הישראלי' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israrchivist...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/CALzUM3CYKJfxV72k%2BMiAR8quKQ6S74q1QKVSyiW94B403oRGNA%40mail.gmail.com.
ורד דרורי
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/00af01dcea97%2433fd6cc0%249bf84640%24%40krp.org.il.
בני דרור
אז קודם כל חג קציר שמח!
המושב שלי התחיל מחיילי בריגדה מכל הסביבה, אז אספתי כמה מקורות מידע נחמדים.
ראשית British Military History יש רשימות של מפקדי הפיקוד הבריטי בארץ לאורך השנים 1936–1948, וזה נותן נקודת פתיחה לשמות בכירים ולשרשרת הפיקוד.
https://www.britishmilitaryhistory.co.uk/docs-middle-east-1930-1947-palestine-trans-jordan-1930-1947/
חפש בתוך תיקי כוח אדם של אנשי המנדט כמו CO 850 (Colonial Office Personnel)
כדאי לשים לב שיש דרך לצמצם את החיפוש לקרובי משפחה.
GOV.UK כולל רישומי משטרת פלסטינה, Palestine police force records משנות ה-1930 וה-1940, וזה שימושי אם הקצין היה קשור גם למשטרה/מנהל ולא רק לצבא.
ובטח חיפשת בגוגל ומצאת את הNational Army Museum
יש סקירה היסטורית ברורה על נוכחות הצבא הבריטי בפלסטינה ועל היציאה ב-15 במאי 1948, שיכולה לעזור בהקשר ובמילות חיפוש. יש גם מצרים וגם פלסטינה
https://www.nam.ac.uk/explore/british-army-palestine
אם הקצין “הועבר למצרים” ב-1948, ייתכן שהעקבות שלו יהיו דווקא ברשומות קונסוליה/מכתבים/התכתבות חוץ-בריטית במצרים או רשומות של קברים/בתי קברות צבאיים וסדרה דיפלומטית במצרים, שלעתים חושפות שמות יחידות ואנשי שירות.
https://cn.archivesdirect.amdigital.co.uk/Documents/ConfidentialPrintAfrica
וזה חטא שלי למי שאוהב לחפש לעשות לעצמו עבודה קשה עם המון המון מידע... https://archive.org/ בArmy Lists!!!!
יש לך המון לכסות אבל מאתרים את “British Army List 1947 Palestine” “Half Yearly Army List” “Colonial Service List” ולחפש את השם שיש לך עם “Palestine”, “Egypt”, “Cairo”, “Alexandria”, “1948”.
אם הוא שירת באזור תעלת סואץ אחרי 1948 אז מוסיפים "Middle East Land Forces (MELF)" או "British Forces Egypt"
ואופציה אחרונה Archival Sources for the History of the British Mandate in Palestine (1914–1948)
ניתן לרכוש והנה שתי מקורות עברית ואנגלית
https://academy.ac.il/ShopEng/Entry.aspx?entryId=20823&nodeId=1534&utm
https://www.amazon.com/Archival-Sources-History-Palestine-1914-1948/dp/9652082058
ניתן לעיין https://archive.org/details/britainpalestine0000jone/mode/2up
ואם אתה יודע לשמור על סוד אני יכולה להעביר לך עותק PDF.
אם יש לך את הפלוגה אליה השתייך, זה מאוד מסייע. לרוב החיילים הרגישו שעשו משהו גדול ושמרו על קשר בשנים שאחרי השחרור ולא פעם תיעדו את מה שעשו בשירות.
כלומר אם הוא עבר למצרים זה אולי כי שירת באיזור מצרים לוב בשלב כלשהו.
בהצלחה!
זהר אלופי
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/00af01dcea97%2433fd6cc0%249bf84640%24%40krp.org.il.