מהי דמוקרטיה ישירה

19 views
Skip to first unread message

Tal Yaron

unread,
Aug 19, 2016, 8:09:33 AM8/19/16
to delib-org
אחד הנושאים שעלו בדיון שלנו הוא מהי דמוקרטיה ישירה.

הנה הערך כפי שהוא כתוב ב"תנועה לדמוקרטיה ישירה". מה דעתכם, האם הערך מייצג נכונה את הבנתנו מהי דמוקרטיה ישירה?:

----

דמוקרטיה ישירה היא כל סוג של שיטת שלטון בה לכלל האזרחים יש יכולת להשתתף בקבלת החלטות באופן ישיר. זאת בניגוד לדמוקרטיה נציגית, בה האזרחים בוחרים נציגים, והנציגים הם המשתתפים בקבלת ההחלטות.

יש דרכים רבות לקיים דמוקרטיה ישירה. הדמוקרטיה הישיריה המלאה ביותר, התקיימה באתונה, בה האזרחים השתתפו בממשל (במועצה), בגוף המחוקק (האסיפה הכללית) ובמערכת המשפט. האתונאים השתתפו בשתי רמות ממשל. ברמת הפוליס כולה, וברמת השבטית (הדמה). בשוויץ קיימת דמוקרטיה מעורבת, בה רוב תהליכי החקיקה והממשל נעשים על ידי נבחרים, אך לציבור קיימת האפשרות להתערב בתהליכי החקיקה, כמו גם גם ליזום חקיקה. לשוויצרים קיימות שלוש רמות ממשל: הרמה הקהילתית (כ-2000 חברים בממוצע), הרמה של הקנטון (כ-230,000 חברים) והרמה הפדרלית (כ-8 מיליון אזרחים). בארה"ב קיימת דמוקרטיה מעורבת ברמת המדינה, בכ-27 מדינות. בארה"ב אין חקיקה ברמה נמוכה, ורמת הדיון בארה"ב היא נמוכה יותר. באיסלנד, האזרחים כתבו בעצמם את החוקה, והצביעו עליה באופן ישיר, אך הממשל אינו דמוקרטי ישיר.

---

טל ירון,

מרצה לחווית משתמש וניו-מדיה
מומחה לתהליכי דיון וקבלת החלטות בארגונים, ולדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com
ויקי-ספר בעברית על דמוקרטית השתתפותית-דיונית
ויקי-ספר ספר באנגלית: delib-democracy.org
קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com

Hai Dvash

unread,
Aug 19, 2016, 8:25:45 AM8/19/16
to delib-org
"היא כל סוג של שיטת שלטון בה לכלל האזרחים יש יכולת להשתתף בקבלת החלטות באופן ישיר"

הייתי מוסיף/משנה ניסוח:

"היא כל סוג של שיטת שלטון בה לכלל האזרחים יש יכולת להביע ולשמוע צרכים חברתיים (או פוליטיים בכלל), ולענות על אותם צרכים באופן ישיר (או עצמאי) באמצעות תהליך דיון משותף, רציונאלי ומבוזר"

מה שבסוגריים זה אלטרנטיבות לניסוח, לא הניסוח בפועל.
הקטע של ה-"מענה ישיר על הצרכים" מדגיש את הפן העצמאי/אחראי של שיטת השלטון הזאת. חשוב לדעתי גם להראות שהתהליך הזה בסופו של דבר מונחה על רציונאל, כי המטרה של הרציונאל בכלל הוא להנחות בני אדם אל ביצוע מטרה (שנובעת מהצרכים), בסופו של דבר מה שמביא את הכי הרבה תועלת נלקח..


בתאריך יום שישי, 19 באוגוסט 2016 בשעה 15:09:33 UTC+3, מאת Tal Yaron:

Tal Yaron

unread,
Aug 19, 2016, 8:50:25 AM8/19/16
to delib-org
הי חי,

מסכים עם גישתך, אך מסייג. אני חושב שדמוקרטיה ישירה, כשמה כן היא. דמוקרטיה בה האזרחים יכולים להחליט בצורה ישירה. אני חושב שקבלת החלטות בצורה מכילה ומושכלת לאחר דיון, היא תת-קבוצה של דמוקרטיה ישירה. כלומר דמוקרטיה ישירה-דיונית. 
בעקרון, בדמוקרטיה ישירה, אין צורך בדיון. בארה"ב, אין כמעט דיון מושכל (יש הרבה ויכוח מוטה פרסומות), ועדיין זאת דמוקרטיה ישירה-מעורבת.
אני כן מסכים, שעלינו לשאוף לדיון מכיל, משכיל, המאפשר לאזרחים לפעול ביחד. אני גם מסכים שדיון כזה, יכול לאפשר לאזרחים לפעול גם באופן עצמאי. דמוקרטיה כזאת היא לדעתי דמוקרטיה-ישירה-דיונית-פתוחה (ההגדרה האחרונה, היא הגדרה של בני).

דמוקרטיה פתוחה/אנרכיסטית היא דמוקרטיה בה לא מתקבלות החלטות ביחד. מתקיים דיון מתמיד, אך אנשים פועלים בעצמם.

אגב: לדעתי היהדות התנ"כית היא שיטת ממשל כזאת. על פי התנ"ך, אסור שיהיה ממשל כל שהוא. הדרך היחידה לפעול ביחד, היא שכל אחד יתחייב לקוד מוסרי משותף, ויפעל על פי קוד זה. הציבור יכול לדון ביחד, אך אין גוף שלטוני.  אם תשימו לב, בתנ"ך נאמר הרבה פעמים "העם אמר, העם עשה". יש גם עדויות רבות נוספות בטקסט, המראות שהיו תהליכי דיון מפותחים בעם (ראו על כך שיטת הסנהדרין).  עוד על גישה זאת, ניתן לקרוא בספרו של פרופ' אמנון שפירא "אנרכיזם יהודי דתי". אמנון היה מזכ"ל בני עקיבא ומרצה בבר-אילן ובאריאל. (גילוי נאות, הוא אח של סבתא שלי).

טל ירון,

מרצה לחווית משתמש וניו-מדיה
מומחה לתהליכי דיון וקבלת החלטות בארגונים, ולדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com
ויקי-ספר בעברית על דמוקרטית השתתפותית-דיונית
ויקי-ספר ספר באנגלית: delib-democracy.org
קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com


בתאריך 19 באוגוסט 2016 בשעה 16:25, מאת Hai Dvash <tal...@gmail.com>:

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "delib-org" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+unsubscribe@googlegroups.com.
Visit this group at https://groups.google.com/group/delib-org.
To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/delib-org/aa0a85c3-bae7-41eb-afac-7975cf8592af%40googlegroups.com.
For more options, visit https://groups.google.com/d/optout.

Hai Dvash

unread,
Aug 19, 2016, 9:03:13 AM8/19/16
to deli...@googlegroups.com

מסכים לגמרי עם ההגדרה, היה חשוב לחדד את זה, באמת אין הכרח שיתקיים דיון דליברטי מתחת לדמוקרטיה ישירה. קיים גם ערך של דמוקרטיה ישירה-דליברטיבית? זה פשוט נשמע לי חשוב להדגיש את זה לאנשים שרק מגיעים לנושאים כאלה..


Tal Yaron

unread,
Aug 19, 2016, 11:21:36 AM8/19/16
to delib-org
כן, יש דמוקרטיה-ישירה, ויש גם דמוקרטיה-ישירה-דיונית. נדמה לי שאנו חותרים לפתח את הגישה השניה.

טל ירון,

מרצה לחווית משתמש וניו-מדיה
מומחה לתהליכי דיון וקבלת החלטות בארגונים, ולדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com
ויקי-ספר בעברית על דמוקרטית השתתפותית-דיונית
ויקי-ספר ספר באנגלית: delib-democracy.org
קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com


בתאריך 19 באוגוסט 2016 בשעה 17:03, מאת Hai Dvash <tal...@gmail.com>:

Amos Cohen

unread,
Aug 19, 2016, 2:14:47 PM8/19/16
to deli...@googlegroups.com
יש לי שתי הערות לדיון :
1. בגלל שהציבור הרחב יתקשה להבין ויפרש בצורות שונות את המושג "דמוקרטיה ישירה" גם אם אנחנו נסכים על הגדרה, רצוי לא להשתמש במושג בדיון עם הציבור. במקום זה כדאי לדבר על המהות שהיא משאלי העם.
2. ד"י היא אידיאל/אוטופיה שלא קיימת באף מדינה, יתכן שתוגשם אי שם בעתיד. (גם יוון העתיקה לא הייתה בדיוק מדינה במובן המודרני). ד"י קיימת במסגרות קטנות יותר לדוגמא קיבוצים.  בשימוש שלנו במושג ד"י בהקשר לניהול מדינה צריך להדגיש שאנחנו (לפחות אני) לא תומכים במשטר של ד"י במדינה אלא בקיום תהליכים של ד"י (משאלי עם) במקביל לדמוקרטיה היצוגית. 


עמוס כהן


בתאריך 19 באוגוסט 2016 בשעה 15:09, מאת Tal Yaron <tal....@gmail.com>:

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "delib-org" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+unsubscribe@googlegroups.com.
Visit this group at https://groups.google.com/group/delib-org.

Hai Dvash

unread,
Aug 19, 2016, 5:39:46 PM8/19/16
to deli...@googlegroups.com

אהלן עמוס,

קודם כל אני יכול להבין את החשש שאנשים לא יבינו וירתעו כתוצאה. כולנו מכירים את זה ובאמת אנשים יכולים לראות משהו חדש שעשוי להראות מורכב ולחוות את זה כאיום, כתוצאה באמת קורה שרעיון עובר רדוקציה או עיוות כדי לאפשר לשומע להגיע למצב שהוא "רגוע לדעת" (קח לדוגמא את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, רטוריקה פשטנית בדרך כלל מתוגמלת משני צידי המפה הפוליטית).

אני עדיין חושב שכדאי לתת לאנשים הזדמנות שניה עם רעיונות חדשים, כשזה קשור לתוכן יש לי הצעה לכלי שאולי יכול לתת אינדיקציה טובה לכמה מורכב רעיון: פשוט לספור את כמות המושגים שדורשים ביאור לקורא הפשוט.

מאיך שאני רואה את הזה, רעיון זה בסופו של דבר זה רצף של מושגים והקשרים ביניהם, כל מושג במשפט לוקח אנרגיה מנטלית אצל הקורא על מנת לבנות את הדימוי שקשור במושג.
ברגע שמגיע הסבר למושג חדש, הוא דורש מהקורא שימוש בדימויים שכבר קיימים אצלו. אנרגיה מושקעת כדי להעלות את המושגים הקיימים יחד ולקשור ביניהם- ככה נוצרת הבנה למושג חדש.

ככל שיש פחות מושגים (עד מידת האפשר), וככל שפחות מושגים דורשים ביאור לקורא מתחיל- ככה טוב. לגבי ההגדרה שטל הביא ספרתי 5 מושגים שיצרו דימויים (שיטת שלטון, אזרחים, להשתתף, קבלת החלטות, אופן ישיר) ומושג אחד חדש "קבלת החלטות באופן ישיר" שמורכב משני מושגים, והוא באמת הרעיון בשורה התחתונה. אם אומרים אותו כשלעצמו, אז מי ששמע, יצר את הדימוי בראש ולא נלחץ- לדעתי הצליח להבין..

בסך הכל עד כה נראה שמי ששמע ממני על דמוקרטיה ישירה (בעיקר משפחה) היה די בסדר עם זה, לאף אחד מהם אין דוקטורט במדעי המדינה ונראה שהם נהנו מהשיחה. פרשנויות שונות באמת יכולות להגיע, אבל כשיש להן איפה להיכנס, כלומר בדיונים עם הרבה מושגים שקשורים בהרבה מושגים (ההגדרה של השיח-מרק הישראלי).

ברגע שמושג מוסבר בפשטות הנחוצה- זה נמנע. אני חושב שזה משהו שלא קורה כברירת מחדל, והוא יותר תוצאה של חוסר הגדרה יציבה של מושגים מראש (קורה הרבה מאוד בשיח הישראלי), לכן אם אנחנו מונעים מהגדרות חדשות ויציבות להיכנס (מתוך חשש שהן יתפרשו לא נכון) לדעתי אנחנו אפילו תורמים למצב..

To post to this group, send email to deli...@googlegroups.com.
Message has been deleted

Hai Dvash

unread,
Aug 19, 2016, 8:39:46 PM8/19/16
to delib-org
כלומר ברגע ש-"דמוקרטיה ישירה" תתחיל לצלול לשיח הישראלי, ללא הגדרה יציבה, היא תפגוש הרבה מאוד מושגים שברוב הסיכויים כנראה אין לה קשר איתם, ומי שימצא לנכון להשתמש בדיסאינפורמציה דווקא כי הוא כן מבין את המהות של הרעיון (כמו ראש ממשלה או בעל אינטרס לכוח), יהיה נוח גם לתייג אותה, לצורך העניין, כ-"שמאלנית", פשוט כי לא הייתה הגדרה ברורה קודמת.
הגדרה מאוחרת או הימנעות מלהביא את הדברים כפי שהם, בצורה הניטרלית, מחשש ש-"דמוקרטיה ישירה" תיתפש למשל כ-"אנרכיזם, ואנרכיזם שקול לבלאגן ופחד" עשויה לעלות ל-"דמוקרטיה ישירה" בתיוג שפוטנציאלית הוא רע ורדוד בהרבה מ-"זה יהיה כאוס". אדרבה, השאלה של "האם דמוקרטיה ישירה זה דבר מפחיד?" היא שאלה רלוונטית, ובהקשר של דמוקרטיה ישירה חשוב שהציבור ידון בה, כי התשובה עליה מהותית.

באמת אפשר להימנע מהפרשנות הכאוטית אם אנחנו עוקפים את זה דרך מושגים נוחים יותר שקרובים ללב הקורא כמו "משאל עם", אבל אנחנו מפסידים שני דברים על הדרך: הראשון- אמת רחבה יותר שדמוקרטיה ישירה בהחלט לא נגמרת רק במשאלי עם, אלא ממש שיטה שיכולה להביא משאלים בכלל לאיזה רזולוציה שנרצה ויכולה להביא אלטרנטיבה למצב הקיים. השני- פתרון הדיעה הקדומה על אנרכיזם ואפשרות לתת לחברה פרספקטיבה בוגרת יותר על המושג, והכרה בפוטנציאל שלה להיות עצמאית יותר, לגדול מהשאלות המפחידות, ולהימנע מדיסאינפורמציה שקשורה בשיח המקומי שלרוב הציבור כבר יצאה הנשמה ממנו.

בתאריך יום שבת, 20 באוגוסט 2016 בשעה 00:39:46 UTC+3, מאת Hai Dvash:

Amos Cohen

unread,
Aug 20, 2016, 3:11:59 AM8/20/16
to deli...@googlegroups.com
Hai Dvash אהלן,

העיסוק שלי בנושא של דמוקרטיה ישירה בא מהנסיון לבנות מפלגה שתיתן לאזרחים כוח לחוקק חוקים במסלול עוקף כנסת (משאלי עם) כדי לשפר את המשטר הדמוקרטי הקיים (ולא מעניין פילוסופי/אקדמי/אינטלקטואלי). 

אני במפורש מתנגד לקריאה להחליף את השיטה מדמוקרטיה ייצוגית לד"י, לפחות בשלב זה (יתכן שבעתיד העם יהיה בשל לכך). ד"י היא אוטופיה שצריך לשאוף אליה אבל לא יעד פוליטי ממשי.

לכן הגדרת המושג ד"י לא כל כך מעניינת אותי, אני מעדיף לא להשתמש במושג הזה כלל כיוון שהוא יתייג את המפלגה כאנרכיסטית ומנותקת מהמציאות.

שבת שלום,

עמוס כהן


בתאריך 20 באוגוסט 2016 בשעה 3:39, מאת Hai Dvash <tal...@gmail.com>:

אורי פופקו

unread,
Aug 20, 2016, 5:10:15 AM8/20/16
to delib-org
אהלן,

1- הוספתי את אמיר, איתמר ודרור. מקווה שכולם עכשיו מקבלים את ההודעות בקבוצה
2- אני לא אוהב את הרעיון להצטרף לקבוצת דיוור של צוות טכנולוגיות. אני חושב שהיה עדיף שיהיו קבוצות נפרדות לכל סוג דיון, אבל בינתיים זורם עם טל.
3- אני מאד מאד אוהב את ההגדרה של חי: "היא כל סוג של שיטת שלטון בה לכלל האזרחים יש יכולת להביע ולשמוע צרכים חברתיים (או פוליטיים בכלל), ולענות על אותם צרכים באופן ישיר (או עצמאי) באמצעות תהליך דיון משותף, רציונאלי ומבוזר". זו הגדרה קולעת למה שאני מעוניין להשיג. אני מסכים עם טל שזו לא הגדרה לדמוקרטיה ישירה, ובמקרה הזה מצטרף לעמוס ומוותר מראש על המושג דמוקרטיה ישירה. דמוקרטיה ישירה איננה מעניינת בעיני ולא נותנת מענה לצרכים של הציבור לדעתי. אני מסכים עם חי ועמוס ששימוש במושג ייצור אנטגוניזם כלפינו ותיוג שלנו כאנרכיסטים. לדעתי לא צריך אלטרנטיבה לשלטון הקיים, אלא לפתח כלים שיעזרו לשלטון הקיים להיות טוב יותר. אני כן מאמין שהשלטון ישתנה מתוך עצמו כאשר נצליח לתת לו את הכלים הנכונים.

בתאריך יום שבת, 20 באוגוסט 2016 בשעה 10:11:59 UTC+3, מאת עמוס כהן:

Hai Dvash

unread,
Aug 20, 2016, 5:43:20 AM8/20/16
to delib-org
"אני במפורש מתנגד לקריאה להחליף את השיטה מדמוקרטיה ייצוגית לד"י"- מסכים לחלוטין, כל דבר בעיתו, אני גם חושב שכהתחלה כדאי לנו להתחיל מהדברים הפשוטים- מובן. אני רק חושב שלא כדאי לנו להימנע מהמושג הזה לחלוטין, פוטנציאלית זה מה שקול העם ודליב מציעות.. אם אני אבוא למישהו ואגיד לו "אנחנו מנסים לתת ביטוי כמה שיותר רחב למנעד הצרכים בחברה", ואחרי זה אגיד לו שזה גם נכון לקרוא לזה דמוקרטיה ישירה ופוטנציאלית זה מה שיכול לקרות- לא יקרה דבר, היו לפחות 10 אנשים שהגשתי להם את זה ככה עד כה- אף אחד לא הסתכל עלי בעין עקומה, אפילו מצא חן בעיניהם..

בתאריך יום שבת, 20 באוגוסט 2016 בשעה 10:11:59 UTC+3, מאת עמוס כהן:
Hai Dvash אהלן,

אהלן עמוס,



עמוס כהן


To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+...@googlegroups.com.

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "delib-org" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+...@googlegroups.com.

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "delib-org" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+...@googlegroups.com.

To post to this group, send email to deli...@googlegroups.com.

Tal Yaron

unread,
Aug 21, 2016, 1:58:50 AM8/21/16
to delib-org
בוקר טוב,

מספר תשובות:
אורי - צוות טכנולוגיות - הקבוצה אינה של צוות טכנולוגיות. היא יועדה מלכתחילה לסייע ולהתוות לצוות ביחד עם טכנולוגיה דרך להקים מתודות. כלומר,זה פורום שתואם את הגדרת צוות מתודלוגיות, כפי שהגדרנו אותה.  כך שלהבנתי זה בסדר גמור.

החלפת שיטת השלטון:
מסכים מאד עם הגישה שעלתה כאן. השינוי צריך להיות איטי ומודרג, ולהגיע מלמטה. צריך בעיני לפת תרבות, מתודות וטכנולוגיה, שיהיו מתאימות לדמוקרטיה משתפרת. אם יום אחד תוחלף שיטה הבחירות, זהי יקרה באופן טבעי והדרגתי. הסיבה לכך, שמהפכות שאינן באות מהמשטח, ואינן צומחות בצורה מדורגת, סביר שיכשלו, ויביאו יותר סבל מתועלת.

דמוקרטיה ישירה או משאל עם:
משאל עם הוא רק חלק קטן מדמוקרטיה ישירה. בדמוקרטיה ישירה, יש אלמנטים של דיון (בגרסה השוויצרית). יש אלמנטים של יוזמה אזרחית (האפשרות להציע חוקים), האפשרות לבטל חוקים של הכנסת. האפשרות להדיח נציג מכהן ועוד. לדעתי אנו נטעה את הציבור אם נדבר רק על משאלי עם.

ההגדרה של חי:
"דמוקרטיה ישירה היא כל סוג של שיטת שלטון בה לכלל האזרחים יש יכולת להביע ולשמוע צרכים חברתיים (או פוליטיים בכלל), ולענות על אותם צרכים באופן ישיר (או עצמאי) באמצעות תהליך דיון משותף, רציונאלי ומבוזר".
לדעתי זאת אינה דמוקרטיה ישירה, אלא דמוקרטיה דיונית. בעיני זאת אכן המטרה שלנו, אך זהו מושג לא נהיר עדיין. יהיה עלינו להחליט האם להגיד דמוקרטיה ישירה (מושג קליט יותר) או דמוקרטיה דיונית (מושג מדויק יותר). זאת החלטה שעלינו לעשות בצוות.



טל ירון,

מרצה לחווית משתמש וניו-מדיה
מומחה לתהליכי דיון וקבלת החלטות בארגונים, ולדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com
ויקי-ספר בעברית על דמוקרטית השתתפותית-דיונית
ויקי-ספר ספר באנגלית: delib-democracy.org
קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com


בתאריך 20 באוגוסט 2016 בשעה 13:43, מאת Hai Dvash <tal...@gmail.com>:
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+unsubscribe@googlegroups.com.

To post to this group, send email to deli...@googlegroups.com.

Amir Notea

unread,
Aug 23, 2016, 6:24:49 AM8/23/16
to deli...@googlegroups.com

יש כאן לפחות שני כיוונים שונים:

1.      רפורמה:  הכנסת משאל עם כחלק (קטן) משיטת הממשל.

2.      מהפכה:  שינוי שטת ניהול המדינה לדמוקרטיה ישירה.

 

כיוון הרפורמה קל יותר טקטית במסגרת של מדינה:

·         מונחים מוכרים – למשל, "מפלגה"

·         פחות מפחיד – רוב ההתנהלות עדיין בידי המייצגים

·         יש דוגמאות – שוויץ

·         קל לדמיין איך להגיע מהמצב הנוכחי לחזון של הרפורמה

 

כיוון המהפכה משמעותי יותר אסטרטגית:

·         התמודדות מול השאלות האמיתיות של חופש ואחריות

 

כיוון המהפכה לא קשה במסגרות קטנות, של עשרות ומאות אנשים

·         תנועה חברתית

·         חברה מסחרית / קואופרטיב

·         בית ספר

 

שני הכיוונים ראויים, אבל לא טבעי שאותם אנשים יובילו את שני הכיוונים, ופחות טבעי ליצור כיוון אחד משניהם – שהוא לא לכאן ולא לכאן.

 

יש קצת חפיפה בין שני הכיוונים.  מספיק כדי להיפגש מדי פעם על בירה ולהחליף רעיונות:
לראות איך מה שהשיגו המהפכנים יכול לשרת את הרפורמה,
לראות איך מה שהשיגו הרפורמיסטים יכול לשרת את המהפכה.

Amos Cohen

unread,
Aug 23, 2016, 6:34:20 AM8/23/16
to deli...@googlegroups.com
למיטב ידיעתי קול העם איננה דוגלת בשינוי הדמוקרטיה הישראלית לד"י אלא אימוץ של מרכיבים מהד"י - משאלי עם.
משאלי עם קיימים בארצות רבות ואינם מהפכה.

פעילות ציבורית שנועדה לקדם רעיונות של דמוקרטיה ישירה - דיונים דלברטיבים והצבעות בקבוצות שונות אינם עומדים בסתירה אלא מחזקים את קול העם.

עמוס כהן


בתאריך 23 באוגוסט 2016 בשעה 12:24, מאת Amir Notea <amir....@gmail.com>:

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "delib-org" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to delib-org+unsubscribe@googlegroups.com.
To post to this group, send email to deli...@googlegroups.com.

Amir Notea

unread,
Aug 23, 2016, 6:37:54 AM8/23/16
to deli...@googlegroups.com

עמוס, אם כולם רואים את מטרת התנועה כמוך, אז כולם רפורמיסטים ולא מהפכנים, והכל בסדר.

 

אם יש כאלה שמזדהים יותר עם המטרה המהפכנית – שוב הכל בסדר, אבל זה מאמץ כמעט-נפרד, עם פוטנציאל חיובי לבירה

Reply all
Reply to author
Forward
Message has been deleted
0 new messages