עשרת הדיברות לשליח ציבור

[אוריאל פרנק‎]

שלום עליכם, 

הואיל וטרם מצאתי "עשרת הדיברות לשליח ציבור", מצ"ב התחלה שלי, ומי שיש לו מה להוסיף - אשמח להוסיף.

(כאן בעמוד 21 יש כמה "הנחיות לשליח הציבור").

אפ"ר

 info@maanelashon.org 

א. אנכי ה' א-היך!

גם כשאתה מתפלל בתור שליח ציבור, דע לפני מי אתה עומד. אף על פי שאתה עומד לפני ציבור בשר ודם, ואתה עלול להיות מושפע ממנו -- בין אם אתה ש"ץ בשכר, ובין אם אתה מתנדב חינם, בין אם תזכה לשבחים על קולך הערב ובין אם תספוג ביקורת, בין בנעילה של יום הכיפורים ובין בתפילת מנחה של יום רגיל  -- בסופו של דבר, כשתפתח בתפילה, היה חדור בהכרה שאתה עומד לפני מלך העולם, והשתדל להרגיש כמו הכהן הגדול הנכנס לעבודת הקודש לפניי ולפנים, בשליחות כל עם ישראל (ולא רק בשליחות הקהל אשר ישנו פה היום).

ב. לֹא תַּעֲשֶׂה הַצָּגוֹת!

ש"ץ אכן "מופיע" בפני קהל. אך אם כוונתו תהיה להרשים את הקהל, כאילו זו הצגה או קונצרט, הרי הוא מחטיא את המטרה ומועל בשליחותו. יותר מאשר בתפילתך הפרטית -- השתדל בתפילתך כשליח ציבור להיות עם פיך. להיות קשוב למילים של התפילה, ולבטא אותם בכוונה זכה וטהורה, בכֵנות ובאמת, ללא זיופים.

ג. לֹא תִּלְחַשׁ!

אמנם, תפלת לחש, יש אומרים שצריכה השמעת קול לאוזני המתפלל עצמו (רמב''ם, רמב''ן, שו''ע סימן קא וערוך השולחן ומשנה ברורה שם, וכן נהג הגר''ע יוסף), ויש אומרים שצריכה להיות בלחש, באופן שקול המתפלל לא יישמֵעַ גם לאוזני עצמו (כף החיים ועוד, הפוסקים על פי הקבלה). אך מלבד תפלת לחש, חייב שליח ציבור להשמיע קולו לאוזני כל המתפללים בכל חלקי התפילה שהוא מוגדר הלכתית כשליח הציבור: 

• "ברכו את ה' המבורך"; 
  
• כל מילה בכל קדיש (כולל המילים שהציבור מצטרף אליו!); 
  
• ברכות ק''ש ובמיוחד חתימות הברכות (אלא אם יש מנהג ותיקין לחתום בלחש); 
  
• כל מילה בחזרת הש''ץ, החל מ"א-דני שפתי תפתח" ועד "יהיו לרצון אמרי פי" (מחלוקת אם כולל פסוק זה או ''לא עד בכלל"). 

פוסקים רבים יצאו נגד מנהג אותם חזנים שאומרים בלחש קטעי תפילה כשהציבור מצטרף אל חזרת הש"ץ, כגון בברכת 'מודים', אך יש מי שלימדו על כך זכות (ראה: הרב יוסף שמחה גינזבורג, "אמירת הציבור במקום הש"ץ?", התקשרות 707).

******************************************

עד כאן להפעם. 

שבוע טוב,

אפ"ר

-- 

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 23 באוגוסט 2015 בשעה 15:45
נושא: שני קטעים חשובים: עשרת הדברות לציבור בעת חזרת הש"ץ + הסתכלות חיובית
אל: נושאים כלליים בעברית ודא ‫‎<hav...@googlegroups.com>‎‬

מחכה לראות מישהו שיכתוב את "עשרת הדברות לש"ץ". 

כוח"ט

אפ"ר

עשרת הדברות לציבור בעת חזרת הש"ץ הרב שלמה אבינר א. חזרת הש"ץ היא מצוה גדולה מאוד, שפועלת יותר גבוה מאשר התפילה בלחש, ושתיהן הן חובה. היא גם מאפשרת לומר קדושה ולקיים מצות "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכן לקיים את המצוה לומר מודים, וכן כדי שהכהנים ישאו כפיהם, וכן מצוי שאדם התפלל בלחש ללא כוונה ויוכל לתקן זאת על ידי שיקשיב לחזרת הש"ץ בכוונה. ולכן יש לבחור ש"ץ ירא שמים המכוון בתפילתו (פסקי תשובות קכד א ושם יש פירוט כל המקורות). ב. כותב השולחן ערוך: "כשש"ץ חוזר התפלה יש לשתוק ולכוין הברכות ולענות אמן... ולא ישיח שיחת חולין, ואם שח, הוא חוטא, וגדול עוונו מנשא וגוערים בו" (שו"ע או"ח שם ד - ז). זו הפעם היחידה בשולחן ערוך שמופיע אותו ביטוי חמור "גדול עוונו מנשא" ,שנאמר לגבי קין שרצח את אחיו! וגם גורם לאחרים שלא תתקבל תפילתם. לכן מי שיודע שלא יתאפק מלדבר בעת התפילה, טוב לו שלא יבוא לבית - הכנסת כל עיקר, כי הוא חוטא ומחטיא וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, וכמה בתי כנסיות נחרבו עקב עוון זה, וקל וחומר אם אלה דברי לשון הרע וליצנות (פסקי תשובות שם ז). ג. כתוב בשולחן ערוך "וגוערין בו". כלומר אם זה אדם שמדבר מתוך קלות ראש וחוסר שימת לב, אבל לא בשאט נפש, ואם יגערו בו בעדינות דרך כבוד, אז תיכף ישתוק, אז יש לנהוג כן. אבל אם הוא לא מקבל תוכחה וממשיך לדבר, אז בהתחלה יש להוכיחו בינו לבין עצמו בנחת ובלשון רכה, וכן פעם שניה ושלישית, אבל אם אינו מפסיק ממנהגו הרע, אז יש לנהוג כמבואר ברמב"ם: "מכלימים אותו ברבים ומפרסמים חטאו ומחרפים אותו בפניו ומבזין אותו ומקללים אותו עד שיחזור למוטב" (הלכות דעות ו ז). ואם גם אז אינו חוזר בו יש לאסור עליו את הכניסה לבית - הכנסת להתפלל, ויש למנות איש חזק וירא שמים שיתנו לו סמכות לגעור ולסלק, וכל האנשים יראי השמים שבבית - הכנסת יסייעו בידו (פסקי תשובות שם ז). ד. בשולחן ערוך: "יש לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן" (שם ד). ובמשנה ברורה: "על כן יש ליזהר מלומר תחנונים או ללמוד בעת חזרת הש"ץ" (ס"ק יז). ואין לקדוש ברוך הוא נחת רוח מתפילות אלה ומלימוד זה. "אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת ליוצרו" (ברכות יז א), וזה אינו עושה נחת רוח. וכן אין לעסוק בדברים אחרים, כמו לחלוץ תפילין, אלא יש להקשיב מילה במילה. וזה נכון אם יש מלבדו תשעה אנשים שמקשיבים, כי זו חובת ציבור המוטלת על כל אחד ואחד (פסקי תשובות שם ח). וקל וחומר, שאין לשוחח יחד בדברי תורה. זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד. וכן אין לעיין בעלוני בתי - כנסת, שבאמת ברובם אינם עלוני בית - כנסת אלא עלוני חול ופרסומת. אך גם בדברי תורה אין לעיין, אלא אחרי התפילה או לפני התפילה. ה. יש שנהגו לעמוד ויש שנהגו לשבת (פסקי תשובות שם י). ו. יש שנהגו לומר "ברוך הוא וברוך שמו" ויש שנהגו לא לומר (שם יא). אך לכל הדעות יש לש"צ לחכות שתכלה אמירתו מפי הקהל כדי להמשיך בברכה, שאם לא כן, אין הציבור שומע אותו. ומסיבה זו אין לציבור להאריך יתר על המידה באמירת ברוך הוא וברוך שמו. וכן אין לאומרו בקולי קולות, ולא להגביה קולו יותר מן הש"ץ כמו שאמרו לגבי אמן (עיין להלן). ז. יש לענות אמן אחרי כל ברכה וברכה, כולל המחזיר שכינתו לציון ופורס סוכת שלום... ועל ירושלים, וזה עוון חמור לא לענות (שם יב). ח. "וילמד בניו הקטנים שיענו אמן כי מיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעולם הבא" (שו"ע שם ו הגה), אפילו טרם הגיע לגיל חינוך (פסקי תשובות שם יג). ט. בשולחן ערוך: "אם אין תשעה מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה. לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו ויכוין לברכת החזן" (שם ד). ואם אין ששה מכוונים, ברכותיו לבטלה ממש (פסקי תשובות שם ט). י. "ולא יענה אמן חטופה" (שו"ע שם ח), כגון עונה אמן לפני סוף הברכה, "ואמן קטופה" (שם), כגון שאינו מבטא נכון את המילה אמן, אלא בולע אותיות (פסקי תשובות שם יד). ועל הש"ץ לחכות שיכלה אמן מפי הציבור ולא יתחיל מהר את הברכה הבאה כי אז לא ישמעו (שו"ע שם ט. פסקי תשובות שם טו). והעונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך (שו"ע שם יב). *. זאת ועוד, אין לטייל בבית - הכנסת בזמן חזרת הש"ץ, אין להסתובב אחורה כדי להביט על הציבור, אין להעיר הערות לשליח ציבור, כגון: יותר מהר, יותר לאט. אין לצעוק לעברו :יישר כח! אלא לעמוד שם באימה וביראה וברתת ובזיע. והכי חמור הוא לדבר "שכל המשיח בבית - הכנסת בשעה שהציבור עסוקין בשבחו של מקום, מראה בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל" (שו"ע הגר"ז שם י בשם זוהר תרומה קלא ב). ואשרי המקשיב ומכוון ועונה אמן. ================================

אלוקים שלי, רציתי שתדע..
אתמול בלילה לא ישנתי טוב, אבל כן התעוררתי בבוקר.
מידי פעם כואב לי בלב, אבל הוא עדיין פועם.
לעיתים המחשבות משגעות אותי, אבל הראש שלי עדיין מתפקד.
כואבים לי השרירים בגוף, אבל אני עדיין מתפקדת.
לפעמים אני חנוקה, אך עדיין נושמת.
הארנק שלי אמנם לא מלא, אבל לא חסר לי כלום.
מכלום אני מצליחה לעשות הכל.
אין לי את כל מה שאני רוצה, אבל בנתיים יש לי את כל מה שאני צריכה.
החיים שלי לא מושלמים, אבל אחרי כל הלא טוב שאני שומעת מסביבי, אני מעריכה שהם טובים.
אז אלוקים שלי, רציתי לומר לך שאני תמיד מרגישה את הכוח שלך ואת ההשגחה העליונה שלך.
אני תמיד הולכת קדימה כשאתה האור לעיניי. 
אני אוהבת אותך ואומר לך על כל מה שאתה עושה - על הטוב ביותר ועל הטוב פחות - ת..ו..ד..ה  
כלום לא מובן מאליו!!!

תפיצו, ואולי תזכו עוד אנשים לומר תודה לה׳ על הטוב ועל הפחות טוב שהוא נותן לנו..
"לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה!"