9 ו' התימה + קובץ תמיהות בתחפושת

[אוריאל פרנק‎]

עוד תגובות: 

לגבי המובא בקובץ 'תמיהות ללא סימן':

...כרגע אין לי הזמן להגיב. רק אודיע שהרב דוד צבי הילמן שליט"א מב"ב (ורמב"ם פראנקל) נדרש לשאלה הזאת במאמר שפירסם כמדומני לפני כ30-40 שנה. ושכחתי שיש התייחסות לשאילה זאת אצל הכוזרי, תלמידו רבי שלמה פרחון במחברת הערוך שלו והרשב"ץ במגן אבות [חלק ההקדמה לאבות].
{אפ"ר: אודה למי שימציא מקורות אלו}
 
- ראה כאן (בעיקר הערה 2):

https://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he&pageid=4&cat=7&newsletter=720&article=2663  

שנת תשס"ט | שבת פרשת משפטים

שינויים בניגון בקריאת התורה להדגשת התוכן והגברת ההקשבה

שו"ת במראה הבזק

‫בתאריך יום ד׳, 18 בספט׳ 2019 ב-16:25 מאת י יעקובוביץ <‪yakob...@gmail.com‬‏>:‬

להלן מקור נוסף - ירמיהו כ' ט"ו: אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמְּחָֽהוּ׃

מצודת דוד: "שמח שמחהו - אמר בתמיה וכי למפרע היתה שמחה" 

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

מה דעתכם על הדיון שלמטה? 

1. האם מותר לש"ץ או לקורא בתורה להשמיע קולות בעלות משמעות באמצע קריאתו או תפילתו? 

אם אני זוכר נכון, בחסידות קרטשניף נוהגים להוסיף "טאטע" (וכיו"ב?) באמצע ברכות וחזרת הש"ץ (!). 

השוה לדברי הגר"ע יוסף, שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן ה:

וכתב בשו"ת מהר"ם שיק (חלק אורח חיים סימן לא), שהוא הדין בכל התפלה שאסור לכפול תיבה אחת פעמיים. ויש גם כן איסור בזה משום הפסק. [...] 

[ובספר הרבי בישראל על האדמו"ר מרחובות (עומד שכא) כתב, ששאל מהגאון החזון איש על מה שנהג (האדמו"ר) לכפול בברכת שהחיינו שלש פעמים תיבת שהחיינו, והשיב לו שאין בזה שום חשש של הפסק, ונחה דעתו בזה. ואין דבריו נכונים להלכה ולאו מר בריה דרבינא חתים עלה]. והמזהיר והנזהר ירבה שלומים כנהר. 

2. האם מותר לש"ץ להוסיף קולות ניגון, כגון "ני, ני, ני" או "א-יא-יאי" באמצע קריאת הלל או  חזרת הש"ץ?

---------- Forwarded message ---------
מאת: יהודה גנוט <a268...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-13:19‬ 

יתכן כי גם אות תהיה מילה כמו ה לה' תגמלו זאת, אבל אי אפשר לומר שכל קריאה והגה "יפסלו" בקריאת התורה, על דרך "דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה".

ואין לנו אלא את המילים המקראיות הנ"ל שהם נחשבים מילה בענין זה [למרות שיתכן שאפילו הוספות מילים של ממש אינם כל הפסק ואפילו בקריאת המגילה שהיא חיוב מדברי קבלה, אמרו היה קראה דורשה ומגיהה יצא]

‫בתאריך יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-12:39 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

למה "אה" אינה מילה? 

האם אתה סבור שרק מילות קריאה מקראיות (כגון אֲהָהּ, הָהּ) הם "מילה"?  

בתאריך יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-10:31 מאת יהודה גנוט <‪a268...@gmail.com‬‏>:‬

"אה" אינה מילה. 

בתאריך יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-9:22 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

שלום, 

תגובות לר"י גנוט:

א. "אבא קורא "וחדלת מעזוב לו"?! אה (הא' בסגול, נשמע כמחאה) "עזוב תעזוב עמו"!

אפ"ר: אתמהה!  האם מותר להוסיף עוד מילה: "אֶה"?!

אפילו בשו"ת במראה הבזק (קישור) לא התירו הוספת מילים. 

וגם המנגנים בתמיהה את "הגם לכבוש" -- הציבור הוא ש"עונה" כנגד הקורא ב"נהימת גערה" -- אבל לא הקורא.

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: יהודה גנוט <a268...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-2:07‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] 9 ו' התימה + קובץ תמיהות בתחפושת‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: אלחנן ס. <els...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-18:47‬ 

במגילה מותר להוסיף אפי' לכתחילה.

אך בקריאת התורה אין להוסיף דרשות.

על - ני ני ני - צריך עיון.   

שו"ע או"ח תרצ, יג
וכן אם היה דורשה, שקורא פסוק במגילה שלימה ודורשו, אם כיון לבו לצאת י"ח, יצא; ולא יפסיק בה בענינים אחרים, כשדורשה, שאסור להפסיק בה בענינים אחרים. 

משנה ברורה סימן תרצ ס"ק מז
(מז) בענינים אחרים - היינו שלא מענינו של יום: 

שער הציון סימן תרצ ס"ק מג
(מג) הרא"ש, ומשמע שם דבענינו של יום לא חשיב הפסק כלל ואפילו לכתחלה שרי, ואין מזה ראיה לקריאת התורה, דהכא כדי לפרסם ניסא שרי, כן נראה לעניות דעתי: 

ובמג"א מגן אברהם סימן תרצ כא

שנהגו התינוקות וכו'. ולבוש כ' בשעה שאומרים המן יאמר שם רשעים ירקב ועיין ברב' במגילה גבי נבוכדנצר: 

‫בתאריך יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-16:33 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬