2 התייעצות בנוגע לפירוש המילה "דְּרָרָא"
אוריאל פרנק
Targum TgEsth1:וית פרשת״דררה#2#״ דממון כסף עשר אלפין ככריןTargum TgEsth3:וית ממון כסף עשר אלפין ככריןTargum TgEsth2:וית פירוש כספ׳
מאת: גנוט <al...@inter.net.il>
Date: יום ו׳, 10 ביולי 2020 ב-7:12
שלום וברכה,
אם לפנינו תרגום מפורש ש"דררא" הוא תרגום ל"פרשה", אין אחרי מעשה בית דין כלום.
כיום מקובל לפרש את "פרשת הכסף" = ענין הכסף, ובכן, קל לנו לתרגם (ואף להבין) את "דררא" במושג של "ענין", וחסל סדר פה סח לרדת למשמעותו.
אני מאמץ את הפרשנות אין זה פירוש ל"דררא", אלא הסבר מהו החשש [=הדררא] שיש.... ורק נוסיף מלח: לא "חשש" כי אם "ענין"! בתאבון!
בברכת קיץ בריא שלו ורגוע,
מ. ג.
From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-...@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Friday, July 10, 2020 2:19 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] התייעצות בנוגע לפירוש המילה "דְּרָרָא"
מתוך אוצר רש"י:
דְּרָרָא
א. דררא דטומאה - חשש [חגיגה כא:].
ב. דררא דממונא - חסרון ממון [ב"מ ב:].
ואת פרשת הכסף (אסתר ד ז) תרגום וית דררא דממונא.
כיו"ב במילון רב עצ"מ:
דְּרָרָא דְטוּמְאָה (חגיגה כא ב) - זִקַּת טוּמְאָה
דְּרָרָא דְמָמוֹנָא - הֶפְסֵד מָמוֹן
אפ"ר:
לענ"ד, נראה כי אין שני פירושים למילה "דררא", כנ"ל, אלא פירוש אחד, וכמ"ש רש"י מסכת חגיגה דף כא עמוד ב ד"ה דררא דטומאה דאורייתא - חשש טומאה דאורייתא...
ואילו מה שכתב רש"י בבא מציעא דף ב עמוד ב ד"ה דררא דממונא - חסרון ממון, שאם יפרע זה שלא כדין הוי חסרון ממון, ואם נפטרנו שלא כדין נמצא זה חסר ולד פרתו
. ב"ממונא", וע"ז כותב ש"ממונא" כאן ר"ל חסרון ממון.
סימן לדבר:
בפרויקט השו"ת מצאתי כמה אחרונים הנוקטים בלשון "דררא דחשש"
- למשל: "בהם שייך דררא דחשש מעין נדר" [כגון: ימי שלמה הלכות עדות פרק טו: והנראה לענ"ד לתרוצי כל הני תלת סוגי לדעת הרב מהרי"ט ז"ל דבכולן איכא דבר הגורם לממון אחר העיון יפה ובההיא דקבלן נקל טפי למצוא חשש דררא דממונא דשמא יצטרך איזה מיני הוצאות להזמינו לדין]
וכן "חשש דררא" [כגון: תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן רסג: ... דלא פסיל גט ומאמר אלא מדרבנן. ואפ"ה אי הוי חולץ לה בכה"ג לא היה אלא כשאר אחיו. ה"ה בדורותינו שהנהיגו חכמי הדורות להרחיק ביבום מטעם חשש דררא דערוה שהיא איסור כרת אליבא דאבא שאול...
בפירושי הרב שטיינזלץ יש כמה תרגומים:
דררא דְטוּמְאָה [שיש בהן גרר
דררא דְטוּמְאָה [היכן שאין לו צד] ש
היכא דליכא דררא דממונא [במקום שאין גרר, זיקה של ממון]
דררא דממונא [יש לו גרר, זיקה, ממשות, של ממון
--
אוריאל פרנק
שם הספר: משפט ופעולה : מונחי חיוב וקניין במשפט העברי
מקום ההוצאה: ירושלים
שם ההוצאה: מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון לחקר המשפט העברי
שנת ההוצאה: תשס"ב
ענייני לשון מתוך טופסי שטרות מהמאה הי"א
רי"ט אל אשבלי
והרי"ט אל אשבלי ז"ל כתב וזה לשונו פירש רש"י דררא דממונא חסרון כיס והקשו עליו בתוספות מהא דאמרינן בפרק חזקת הבתים גבי זה אומר של אבותי וכו' וכן בההיא ארבא דהוו מינצו עלה בי תרי וכו'. ואם כפירוש רש"י היאך אין שום דררא דממונא הא ודאי אם תחייב אחד מהן שלא כדין הרי הוא חסר חצי ביתו וחצי ספינתו. ויש לומר לפי דבריו דהתם נמי כיון שאין לאחד מהם בו חזקה בודאי ואולי אין לאחד מהם כלום בדבר לא חשיב חסרון מה שאין כן בההיא דסומכוס ורבנן שזה חסר ודאי ולד פרתו או זה חסר ודאי מה שהוא משלם ולפירושו עולה יפה הא דמהדרינן ולאו קל וחומר וכו' ופירש רש"י דתרי טעמי נקטינן ומה התם דאיכא חסרון כיס והיה ראוי שלא לחסרו אלא בשבועה ואיכא נמי אחריתי דאי דמר לא דמר ואי דמר לאו דמר והיה ראוי שלא נדון בו שום חלוקה כלל כי על כל פנים יטול האחד מחצה שלא כדין ואפילו היה דבר שאין בו הפסד כגון מציאה היה לנו לומר שלא יחלוקו ועם כל זה דאיכא הני תרי טעמי יפה כחן לחלוק בלא שבועה היכא דליכא לחד מהני תרי טעמי דהא ליכא חסרון ואיכא למימר נמי דתרווייהו היא ותהא החלוקה כדין לא כל שכן שיחלוקו בלא שבועה. זו שיטת רבינו ז"ל ונכונה היא.
אלא שלשון דררא אינו נמצא בשום מקום בתלמוד מענין חסרון אלא מענין שייכות וזיקה כדאמרינן במסכת חגיגה תלת קמייתא דאית להו דררא דטומאה. לכן פירש ר"י דררא דממונא שייכות ועיקר ממון כי ההוא דפרק שור שנגח או ההיא דהמחליף כי בין התובע והנתבע יש להם בממון זה הספק עיקר שייכות ממון דגבי נגיחת פרה הניזק יש לו עיקר ושייכות גדול בתביעת נזק ולד פרתו שהרי פרתו נגוחה בפנינו והולד נפל וגם בעל השור אין צריך לומר שיש לו עיקר בתביעה שהרי השור בחזקתו ושלו עד הלום וזה הפירוש יותר נכון. וגם כך פירש הרמב"ן. עד כאן: